|
חדש ומומלץ
האל שפועל רק בטווח ידו וכלי נשקו, משרתיו ורוחותיו הפולשניות
בימינו, כל מאמין יודע שהאל שלו הוא על-טבעי, אינסופי, נעדר גוף וצורה, מושלם, נצחי, בלתי מוגבל, כל-יודע וכל-יכול. בעלי המקראות, לעומת זאת, הכירו אל שונה לחלוטין – גדול, חזק, ודמוי אדם שחש תחושות אנושיות ופעל כפי שבני האדם היו פועלים לו רק היו גדולים וחזקים כמוהו. האל המקראי נלחם באויביו בידיו, חרבו, חיציו, חרון אפו ואבנים כבדות שהוא זרק מהשמים. משרתיו הרבים הקיפו אותו הן בעת שישב בראש עדת-אל והן ברדתו עלי אדמות והם נשלחו לבצע עבורו משימות במקומות אליהם הוא לא רצה להגיע באופן אישי. את השליטה במהלך ההיסטוריה האנושית ההוא השיג באמצעות רוחות פולשניות שהשתלטו על מחשבותיהם, חלומותיהם ומוצא פיהם של בני האדם וגרמו להם לפעול בהתאם לרצונותיו ותוכניותיו.
מאמרים חשובים קודמים
ההוכחות לקיומו של האל הלא נכון
אנשי הדת הבינו מאז ומעולם שהרבה יותר קל למכור מוצר אמיתי ממוצר מדומיין ולכן הם תמיד ניסו להוכיח את קיומו של האל שהם עיצבו לצרכיהם. למגינת ליבם, כל ה'הוכחות' לכאורה הופרכו כבר מזמן והבודדות שעדיין נותרו על השולחן מלמדות שהאל שאת קיומו ניתן להוכיח אינו דומה כלל לאל שמשרת את צרכיהם של בעלי העניין שהשתלטו עליו.
הרב אהרון לוי הוא מיסיונר מיומן שמתפרנס ממקצוע ההחזרה בתשובה. הצלחתו נמדדת במספר האנשים הפרודוקטיביים שהוא מצליח להפוך לחרדים שאינם משרתים, אינם לומדים ואינם מסוגלים להתפרנס בכוחות עצמם. הוא כשלעצמו אינו מצדיק מאמר כה גדול אבל בהחלט ניתן לראות בו מחזיר בתשובה טיפוסי ולהבין באמצעותו את השיטות שמשרתות את כל המחזירים בתשובה. כשנזהה את כל העיוותים ואחיזות העיניים נאלץ להסיק שכל מי שרוצה לשמור שפיותו וממונו חייב לשמור מרחק מהמחזירים בתשובה ולברוח מהם כמו מאש.
|
|
תורת הקבלה – ההשתלטות הגנוסטית על היהדות
תורת הקבלה נמצאת היום בלב ליבה של היהדות הרבנית אבל אם נבחן את שורשיה נגלה שהקשר שלה ליהדות של חז"ל הוא לכל היותר קלוש, שטחי ושולי. בבסיס הקבלה לא עומדות האמונות של הלל הזקן, רבי עקיבא ורבי יהודה הנשיא אלא אוסף של אמונות גנוסטיות שנארזו במעטפת יהודית, קושטו בשמות של חכמים והוצמדו לפסוקים מקראיים שלבטח אינם אומרים את מה שבעלי הקבלה היו רוצים שיאמרו. האמונות הגנוסטיות יצאו מעולם הכתות של יוון ורומי והושפעו מהפילוסופיה האפלטונית, הדת הזורואסטרית, היהדות ההלניסטית, הנצרות הקדומה ומאוחר יותר גם מדעות נאו-אפלטוניות ומניכאיות. הכתות הגנוסטיות דוכאו על ידי הכנסייה הקתולית והקיסרות הביזנטית ונאלצו לרדת למחתרת אבל למרות דיכויו, הגנוסיס שרד במחשכים במשך מאות שנים ומעת לעת, כשהתנאים אפשרו זאת, הוא שב וצף אל מעל לפני השטח במקומות שונים ברחבי אירופה. במאה השתים עשרה האמונות הגנוסטיות קמו לתחייה בדרום צרפת ושם הם השפיעו על המקובלים ששילבו ביהדות אמונות חדשות שמתבססות על המוטיבים גנוסטים. כיום החסידים, הציונים הדתיים, החרדים הספרדים ואפילו לא מעט ליטאים מאמינים שהקבלה היא תורה אלוהית. בכך הם שבים ומוכיחים שהיהדות תמיד נוטה לאמץ דעות זרות, לגייר אותן ולהפכן לנכס צאן ברזל של הרבנים שמצליחים לתפוס עליהן בעלות. |
||||||||
|
נבואות הסרק של נביא השקר ירמיהו
המאמינים רואים בירמיהו את אחד מנביאי האמת הגדולים שקמו לעם ישראל אבל לא נראה שהעובדות ההיסטוריות נוטות לגבות את אמונתם. במאמר זה אני סוקר את הנבואות שירמיהו ניבא על הגויים ובודק אם כל דבריו אכן התגשמו בעולם הריאלי או שחלקם זכה להתממש רק בתירוציהם של רבנים תמימים שחיו הרבה מאות שנים אחריו. לאחר שאני מגלה שרוב נבואותיו של ירמיהו לא התממשו כלשונן תוך פרק זמן סביר, אני נאלץ לאמץ את דבריו של הרמב"ם 'אם לא יבואו ואפילו נפל דבר קטן בידוע שהוא נביא שקר' ולקבוע שבלא מעט מקרים ירמיהו ניבא ממאוויי נפשו ומהרהורי ליבו ולכן כל מי שמסיק, או דורש, מדבריו אמתות אלוהיות אינו מבין את נבואותיו, את המציאות ההיסטורית או את שתיהן.
אף אל לא מגלה לנביאים את צפונות העתיד. הם מנחשים את הבאות ומנסחים את 'נבואותיהם' בעמימות שתאפשר לחסידיהם לפרשן בהתאם לאירועים שיתרחשו בפועל. ניחושים מושכלים פוגעים פה ושם במטרה אבל ברוב המקרים ה'נביאים' טועים ומטעים. אני מצליח לנחש את העתיד רק לעיתים מאד רחוקות. גם אחוזי הקליעה של ה'נביא' ירמיהו אינם מהמשובחים. עולה על שנינו הרבי מליובאוויטש ז"ל/שליט"א שכישלונותיו הנבואיים מעולם לא הפריעו למעריציו לראות בו את גדול הדור, נביא, מלך ומשיח. מאמר זה מציג את אחד מכשלונותיו המביכים ביותר ושואל אם חברי כת פולחן האישיות שקמה סביבו באמת צריכים להקריב את עתידם עבור הזיות שכנראה לעולם לא תתגשמנה.
ברוך בן נריה ורציפות המסירה של התורה שבעל פה
חורבן בית המקדש השני והתמוטטותו של הממסד הרבני אפשרו לפרושים להמציא דת חדשה שהתאימה בדיוק לצרכיהם. הרבנים, ממשיכיהם של הפרושים, החלו לטעון שברשותם נמצאת תורה בלתי כתובה שהאל מסר למשה יחד עם התורה הכתובה ששירתה את צרכיהם של הכוהנים. תורה זאת, לטענתם, עברה בעל פה מדור אחד למשנהו באמצעות שרשרת ארוכה של מוסרים מהמנים עד שרבי יהודה הנשיא העלה אותה על הכתב כאלף וחמש מאות שנים לאחר ההתגלות על הר סיני. הרבנים רצו להבטיח את אמינותה של תורתם החדשה ולכן הם המציאו שרשרת מסירה דמיונית בה גדול דור אחד לימד את התורה שבעל פה לגדול הדור שאחריו, החל ממשה שלמד את התורה שבעל פה מאל עצמו ועד לאנשי הכנסת הגדולה שמסרוה לרבנים. למרבה הצער, לא נמצאו בתנ"ך מספיק גדולי ישראל שיכלו להבטיח מסירה רציפה של התורה שבעל פה (תושב"ע) ולכן הרבנים נאלצו להתעלם מכל תכתיבי ההיסטוריה וההיגיון ולחפוף בין שני ענקי רוח שמעולם לא היו מסוגלים להכיר האחד את השני. כך אנו מוצאים את ברוך בן נריה מוסר את התורה שבעל פה לעזרא הסופר, אף שברוך נולד כמאה שנה לפני לידתו של עזרא. לאחר שנוודא שברוך בן נריה לא יכול היה להיות מורו של עזרא הסופר נשאל איזה תוקף יש לתורה שבבירור לא עברה ברציפות מדור אחד למשנהו.
לחרדים אין 'היסטוריה'. להם יש רק אפולוגטיקה. חוקרים מנסים לתאר את אירועי העבר באופן שישקף בצורה המהימנה ביותר את האירועים שהתרחשו בפועל. הרבנים מתארים את העבר בצורה שתבצר את אמונתם ותגבה את טענותיהם. ההיסטוריונים מחפשים את האמת. הרבנים מכירים אותה מלכתחילה. ההיסטוריונים מתחשבים בכל המקורות והממצאים. הרבנים בוחרים רק את העדויות שמתאימות לפרשנותם. לחוקרים אין 'פרות קדושות' ובעקבות עדויות חדשות הם עשויים לעדכן ניתוחים ותיאוריות. החרדים ורבניהם לעולם לא יזנחו אף מיתוס מיושן לטובת תובנות עדכניות. ההיסטוריונים שוקדים על הרחבת הידע האנושי. הרבנים, על חסימת המודרנה, שימור המיתוסים והרחבת ביצת הבורות שרק בה הם מסוגלים לשגשג.
אני שומע לעיתים קרובות את הטיעון ש'אף אחד לא ימות אם הוא יניח תפילין או יקרא קריאת שמע' וכל עוד לא מדובר ביהודים שחיו באירופה של ימי הביניים, גרמניה הנאצית או ברית המועצות הקומוניסטית זה כנראה די נכון. מאידך, צודק גם מי שחושב שלא מתים מלימוד תיאוריית המפץ הגדול, תורת האבולוציה וממצאי המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי. בשני המקרים לא מדובר בשאלות של חיים ומוות אלא בשאלות של עדיפות, התפתחות אישית וקידום האנושות.
המאמינים אוהבים לקשור כתרים ולשיר שירי הלל למי שהם מחשיבים כגדולי עולם שמיקדו את כל מעיניהם בגיבוש התורה, ביצורה והוראתה. לי, לעומת זאת, קשה לחשוב רק בסופרלטיבים ותמיד מעניינת אותי השאלה אם הסיפור הרבני יכול היה להתרחש במציאות הריאלית או שהוא לא יותר שאשר פרי הדמיון שבא להטמיע במוחות לא מעוצבים מסרים שמקדמים את האינטרסים של אלו שכתבו אותו. סיפור אגדה על שמעיה ואבטליון עוזר לי להבין מה הרבנים רצו שנחשוב ומה אולי כנראה באמת התרחש בעולמם של חכמי התלמוד.
בעבר, חב"ד הייתה חסידות בתנופה שזכתה באהדתם של ציבורים גדולים והצליחה לגייס לשורותיה מספר רב של חסידים חדשים. כיום העמותות המרכזיות של חב"ד בארץ ישראל נמצאות בהליכי פירוק ומתקבלת התחושה שהחסידות כולה מתדרדרת לפשיטת רגל. מי אחראי למהפך? כיצד נפלה החסידות המפוארת מאיגרא רמה לבירא עמיקתא? מה צריכים להבין הצעירים התמימים שתורמים לחסידות את זמנם, משאביהם ועתידם? מה אמורות החסידויות האחרות ללמוד מהצרות שפוקדות את חב"ד? אילו מסקנות צריכים להסיק האנשים שתורמים לחב"ד ולמוסדות חרדיים באופן כללי?
על פניו נראה שהסיפורים על רבנים שממשיכים לחיות גם לאחר מותם נראים לנו כפסגת ההבל אבל נטעה אם נניח שחכמי ישראל לא הבינו את הפוטנציאל התעמולתי של הסיפורים הללו ולא ניצלו אותם בתשדירי הפרסומת שלהם.
בהזיותיו של דון קישוט, דולצינאה הצטיירה כגבירה כלילת יופי ושלמות. בהזיותיהם של חסידי חב"ד, הרבי מליובאוויטש מצטייר כגדול הדור, נביא, מלך ומשיח. מה נוכל להסיק מהדמיון בין הרבי מליובאוויטש לדולצינאה? מה יכול דון קישוט ללמדנו על מעריציו של הרבי?
חסידי המיתוסים הרבניים חושבים שאנחנו יוצאי חלציהם של שנים עשרה בני יעקב שפרו ורבו והפכו לעם מיוחד שבורא העולם בחר מכל העמים. הם טועים. אין בימינו שום גזע עברי. בשלושת אלפי השנים האחרונות עם ישראל איבד את רוב דמו הגזעי וקלט לתוכו כמויות אדירות של דם נוכרי. כתוצאה מכך, בימינו כל בני ישראל נושאים בוורידיהם הרבה יותר דם זר מאשר דם עברי וכל מי שמאמין שהוא שייך לעם נבחר כלשהו כנראה מעדיף מיתוסים על פני עובדות ואשליות רבניות על פני האמת ההיסטורית. הקשר הגנטי הקלוש בין בני הגזע העברי שיצאו ממצריים לבין כל אלו שכיום מחשיבים את עצמם כיהודים גאים מחייב אותנו להגדיר מחדש את מהותו של עם ישראל ולספק תשובה חדשה לשאלה 'מיהו יהודי'.
הרבנים האמינו שבורא העולם הכיר את עולמו טוב יותר מכל בן תמותה, ולו גם המשכיל ביותר, ולכן הם הניחו שכל התיאורים המקראיים הם אמתיים ומדויקים. עם זאת, לקראת סוף המאה השנייה לספירת העמים אפילו חכמי ישראל התחילו להבין שהמדע האריסטוטלי מתאר את המציאות הריאלית בצורה הרבה יותר אמינה ומתקבלת על הדעת ובעקבות כך הם החלו להתעלם מהדעות הפשטניות של קודמיהם ולדרוש מפסוקי התנ"ך את התובנות החדשות של הקוסמולוגיות של הגיאוצנטרית.
חכמינו זיכרונם לברכה מעולם לא נתנו לנאיביות, דלות הידע והיעדר הביקורתיות לחצוץ בינם לבין המסקנות אליהן הם שאפו להגיע. לעזרתם תמיד באו הסיפורים ההיסטוריים שהם המציאו לצרכיהם, למשל, המשנה שנערכה על ידי רבי יהודה הנשיא (ששייך את עצמו לשושלת בית דוד) רצתה להכשיר את המלך רחבעם (בנם של שלמה המלך ונעמה העמונית) ואת דוד המלך (נינה של רות המואביה) וקבעה 'עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, אֲסוּרִים, וְאִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם, אֲבָל נְקֵבוֹתֵיהֶם מֻתָּרוֹת מִיָּד'. האמוראים עזרו לקודמיהם לבסס את טענותיהם באמצעות סיפור חסר כל שחר ממנו ניתן להסיק שהעמוניות והמואביות אכן הוכשרו מייד בבית דינו של שמואל הנביא ולכן אבותיו של דוד המלך היו יהודים כשרים ואין דבר המונע ממנו להצטייר כצדיק מושלם ורב מופתי.
משנה חסרת כל כוונות זדון, שאינה שונה מהותית משאר חברותיה, מצפינה בחובה סתירה קשה לאחד המיתוסים המרכזיים ביותר של הדת הרבנית. רבי שמעון בר יוחאי מצהיר במפורש שבידיו הלכה שהגיעה אליו בשרשרת המסירה של התורה שבעל פה ובכל זאת, בניגוד לתכתיבי המיתוס, הרבנים מחליטים להתעלם משמועתו ולאמץ הלכה שמסתמכת רק על סברות אנושיות. פסילת ההלכה של רבי שמעון מעוררת שאלות מטרידות לגבי מהימנותו של מיתוס ההתגלות והמסירה, מעלה ספקות לגבי תקפותן של כל ההלכות הרבניות ופוגעת אנושות באמינותה של הדת היהודית כולה.
הרבנים אוהבים להטיח סיסמאות מבלי להיעצר, ולו לרגע, כדי לחשוב על משמעותן. לשם דוגמה, הסיסמה 'שכל נעשה בדברו' אמורה להבליט את גדולתו של האל ולהעצים את מעמדם של נציגיו עלי אדמות אבל אף רב לא נתן את דעתו לכך שאם 'הכל נעשה בדברו' אזי האל גם אשם בכל פגעי הטבע והמגפות שגרמו במהלך העידנים למותם של אנשים רבים מספור. במאמר זה אני חושף את פשעיו של האל, מראה שבני האדם החלו להשיב לו מלחמה שערה ומנבא שהאנושות תמצא את הפתרונות שיאפשרו לה להתמודד עם כל האסונות שהוא עדיין שומר באוצרותיו. להערכתי, לא רחוק היום בו כל באי העולם יחזו במפלתו של מי שהכל נעשה בדברו ובהעלמותם של צבא מלאכי המשחית מחד ושל להקת המשבחים, המהללים והמתרצים מאידך.
באמצעות הסיסמה 'הוראות היצרן' הרבנים מנסים לשכנע אותנו שעלינו לנהוג בהתאם להוראות ההפעלה ש'יצרן' העולם שילב בתורתו. בדיקה קצת יותר מעמיקה של הסיסמה מלמדת אותנו שבין הוראות ההפעלה של הבורא כביכול ניתן למצוא מספר רב של הוראות סתומות, מיושנות, פרימיטיביות, מזיקות, אכזריות ולא-חוקיות. הרבנים ניסו לנכס לעצמם את הזכות לעדכן את ההוראות האורגינליות של היצרן אבל לבושתם הם לא הצליחו להראות שום כתב הסמכה שמעניק להם את הזכות הזאת. כתוצאה מכך, עלינו להסיק שאם הרבנים רשאים לעדכן את הוראות היצרן אזי גם מדינאים, מחוקקים ואנשי רוח רשאים לעשות זאת, ביחוד לאור העובדה שהוראות ההפעלה שלהם נסמכות על תכתיבי המדע, המחקר, ההומניזם, הליברליזם, הפלורליזם והדמוקרטיה.
ברמה הבסיסית ביותר האמונות האנושיות מתחלקות לשתי משפחות שונות, זרות הדדית ובלתי תלויות. חסידי הדמוקרטיה משתייכים למשפחה אחת והחרדים לשנייה. אף שמבחינה לוגית לא ניתן להשתייך בו זמנית לשתי המשפחות גם יחד, איני רוצה להתחייב שאין בנמצא חרדי שאוחז גם בדעות דמוקרטיות. אני רק טוען שיש יותר אריות שאוכלים עשב וזומבים שאוהבים להשתזף בשמש. אפשר להיות חרדי ואפשר להיות דמוקרט אבל אי אפשר להיות גם זה וגם זה. אין דבר שמפחיד את החרדים יותר מאשר הומניזם, ליברליזם, פלורליזם ודמוקרטיה ולכן אל לנו להתחיל לחשוש אם לפתע ניתקל בחרדי שמגדיר את עצמו כ'דמוקרט'. מהר מאד יסתבר שהוא עושה זאת מחוסר ידע, מטעמים תועלתניים או משתי הסיבות גם יחד. חרדי ישר דרך ובעל הבנה מעולם לא יאמץ ערכים דמוקרטיים ואני מקווה שגם ההפך הוא נכון ואף אדם שמאמין בערכי הדמוקרטיה לא יתפתה להשתעשע בדעות חרדיות.
אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים
על הסיסמאות הרבניות ניתן לומר שהן שקריות, מצחיקות, הזויות, ארסיות, טפשיות וחסרות שחר. המשובחות בכולן הן גם מסוכנות והרסניות. בולטת לרעה סיסמת השוא 'אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים' שעלולה לגרום לפתאים להטיל את יהבם על דמות דמיונית ואימפוטנטית במקום על הגורמים שבאמת מסוגלים להציל אותם בעת צרה. מאלו מטיחי הסיסמאות מתעלמים לחלוטין ובלא מעט מקרים הם גם מתנכלים להם ומחבלים במאמציהם. אין צורך בזכרון יוצא דופן כדי להיזכר במקרים בהם חובשי כיפות מזן זה או אחר התעמתו עם שוטרים, היכו חיילים, ניקבו צמיגי רכבים צבאיים, זרקו אבנים על רכבי הצלה והפריעו לאחראים בעת מילוי תפקידם. המאמינים מרשים זאת לעצמם כי הם אינם בוטחים במוסדות ממלכתיים. הם סומכים רק על האב שבשמיים אף שהוא מעולם לא הטריד את עצמו במצוקותיהם ואף פעם לא נחלץ לעזרתם.
הסיפור הפשטני על בר הדיא פותר החלומות שב מוכיח לנו שהרבנים אהבו לגרור לתלמודם את כל האמונות הטפלות של תקופתם ולשקע בו את ההבלים הפרימיטיביים שכיום כבר גורמים לכל אדם בר דעת לנענע את ראשו בעצב. הרבנים שהאמינו שחלומות הם מסרים מהמרומים, שפתרונם מכתיב את המציאות העתידית ושקללת רב מסוגלת להמית גם ממרחקים הם אותם הרבנים שהכתיבו לנו את אלפי ההלכות מהן שומרי האמונים ממאנים לסטות ימינה או שמאלה. עלינו לשאול את עצמנו אם רבנים ששקעו עד צואר בביצת האמונות הטפלות של ימיהם באמת הצליחו לדרוש את התורה ולפצח את רזיה או שהם עיצבו את דתם רק לאור ההבלים האופנתיים של תקופתם. האם הדעות המגוחכות והפרימיטיביות של המאה הרביעית באמת רשאיות לכפות את עצמן על אורחות חיינו גם במאה העשרים ואחת? האם לעולם לא נתעלה מעל לפשטנות של חכמי ישראל זכרונם לברכה?
אין לרבנים סיסמה שימושית יותר מהסיסמה 'תלמוד תורה כנגד כולם' באמצעותה הם דורשים לעצמם פטור מלימודים מועילים, עבודה שמפרנסת את עושיה ושירות צבאי. לאחר שהם חזרו על הסיסמה אינספור פעמים והוכיחו שהם מוכנים להפעיל אלימות כדי להבטיח את זכותם ליפול למעמסה על כתפי הציבור, הגיע הזמן לבדוק מה עומד מאחורי טענותיהם ולשקול שוב אם מדינה שפויה אמורה להתרפס בצורה כה יסודית בפני סיסמת סרק שהומצאה על ידי גילדת הרבנים במטרה לשרת אך ורק את מטרותיה האינטרסנטיות.
מקור החסידות בתנועת מחאה נגד ההתנשאות הרבנית. אחריתה באוסף של כתות פולחן אישיות שעושקות את התמימים ומעשירות את האדמו"רים ומקורביהם. אם ברצוננו להבין את החסידויות של ימינו עלינו להתעלם מכל האספקטים התיאולוגיים ולבדוק כיצד האדמו"רים מנצלים טקטיקות של כתות לביצור מעמדם, להאדרת כבודם, להרחבת סמכותם ולהגדלת עושרם. זאת מדינה יהודית - לא מוצא חן בעיניך עבור למקום אחר
הרבנים הצליחו לשכנע את שפוטיהם שהשתייכות לעם היהודי מחייבת אמונה בכל המיתוסים של הדת היהודית, ובכללם, שמדינת ישראל הובטחה רק לאלו שמאמצים את הסיסמאות הרבניות. כתוצאה מכך כל שטוף מוח מרשה לעצמו לזקוף את מלא אפסותו, לבוז למי שאינו מוכן לאמץ את סיסמאותיו ולגרש מהארץ הזאת את האנשים שבזכותם הוא חי במדינה עצמאית וליברלית שמסוגלת לסבול, ועוד לפרנס, כפויי טובה שכמותו.
בלי אחיזות עיניים כנראה אי אפשר
הרב זמיר כהן רוצה להוכיח שהפסוק 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם' אינו כה פשטני כפי שהוא נשמע ולכן הוא מנסה להראות שלפסוק יש משמעות גם בעולמו של המדע. להוכחת טענתו הוא מעלים את כל ארון הספרים היהודי ומתרכז רק בשנים שלושה מקורות אותם הוא מסרס ומעוות לצרכיו. כרגיל, גם הפעם הרב כהן לא הצליח לקדם את מטרותיו מבלי להשפיל את האל, חז"ל, רש"י, הראשונים, האחרונים, ההיגיון, השכל הישר והטעם הטוב ובכך הוא הוכיח פעם נוספת שאת מבושיה של היהדות ניתן לכסות רק באמצעות שקרים, סילופים והטעיות מכוונות. להערכתי, תרומתו לעולם האתאיסטי עולה עשרות מונים על תרומתו לדת היהודית, אותה הוא מצליח להגחיך ולגמד בכל מאמר שהוא כותב.
רוקמי המיתולוגיה הרבנית טוענים שהדת היא נצחית ויציבה בעוד שהמדע משנה את אמיתותיו חדשות לבקרים. המציאות מראה אחרת ומי שבאמת יבדוק את הנושא יגלה שהדת היהודית היא זאת שמשנה את אמונותיה ומנהגיה בתגובה להתפתחויות המדעיות, מחקריות ורעיוניות של ה'מודרנה'. במאמר זה אני מציג, בסדר כרונולוגי, 42 פירושים רבניים לפסוק מקראי אחד ומראה שהפרשנים תמיד התאמצו לפרש את פסוקי התנ"ך לאור תכתיבי ה'מודרנה' המשתנה. לעזרתי באים סמכויות גדולות דוגמת רבי יוחנן בן זכאי, רבי יוחנן, ריש לקיש, הרמב"ם, רבי יצחק אברבנאל, המלבי"ם והרב זמיר כהן שמוכיחים שהקדמה היא זאת שגוררת אחריה את היהדות והיהדות היא זאת שתמיד ממהרת ליישר קו עם המודרנה.
הרבנים אולי מצאו נוסחאות מילוט שמשחררות אותם מהצורך לסקול אותי אבל הם עדיין מאמינים בכל ליבם שהאל שלהם רוצה לבער טיפוסים שכמוני ובתפילותיהם הם מייחלים לבניית הבית השלישי בו הסנהדרין כבר לא תוכל שלא להוציאני להורג. אפשרות סקילתי היא כנראה רק פרנויה מסויטת אבל אנחנו חיים במדינה בה לא מעט סיוטים קורמים עור וגידים והופכים למציאות ולכן אני ממליץ לבער את הדת לפני שהדת תבער אותנו.
האם כך אמורים להראות דברי אלוהים חיים?
הרבנים מאמינים שכל האמיתות האלוהיות כבר הוצפנו בתורה ונחשפו על ידי חכמי התלמוד. הם טועים. מסתבר שהאל 'הצפין' בתורתו רק אמיתות מדעיות מיושנות ופרימיטיביות והרבנים לא הצליחו לדלות מהמקראות דבר זולת הבלים תקופתיים, ידע מיושן ואמונות טפלות. במאמר זה אני מראה כיצד שני גדולי ישראל, רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה, פיצחו את הרמזים שהאל שתל בתורתו וחשפו לא יותר מאשר הבלים שגורמים לכל ילד בכיתה ה' לגחך בזלזול. רבנים שנכשלו בהבנת הנקרא אינם יכולים לצפות שנקבל את שאר דבריהם כאמת מוחלטת ובמאמר זה אני שואל אם הטעויות העובדתיות של חכמי התלמוד אינן כורתות את הענף עליו יושבים כל רבני ימינו ואם הסתירות שהמציאות מטיחה בעולם הרבני אינן שוללות את תקפה של הדת היהודית כולה.
זמיר כהן מעיר את המפלצת שרובצת בארון הספרים היהודי
הרב זמיר כהן חושב שהמדענים הצליחו לגלות רק לאחרונה את האמיתות שהרבנים הכירו מאז ומעולם. את טיעוניו הוא נוהג להוכיח, לשביעות רצונו המלאה, על ידי סילוף המדע, הדת או שניהם גם יחד ותוך כדי כך הוא גם נוטה להפגין את לקויות ההבנה שמונעות ממנו לרדת לשורשם של הפסוקים שהוא כל כך אוהב לעוות לצרכיו. במקרה זה, תוך כדי התעסקות באחת הזוטות החביבות עליו, זמיר כהן העיר מרבצה את המפלצת הרדומה שמאיימת לטרוף את כל מגדל הקלפים שהוא מנסה לבנות, אם לא את היהדות כולה. מצווה על כולנו לעזור לו בכך.
בימי מלחמת האזרחים בארצות הברית הזרמים הפרוטסטנטיים נחלקו לפלגים שגיבו והצדיקו את בעלי העבדים ולפלגים שמצפונם והמוסר שהוטמע בליבם כפו עליהם להילחם למען ביטול העבדות ומירוק הכתם הנורא שדבק בנפשה של האומה האמריקאית. במאמר זה אני פורש במעט את היריעה וטוען שגם אנחנו נמצאים עתה במאבק על אופיו ודמותו של עם ישראל וגם בקרבנו יש מחנה שמגבה ומצדיק את העוולות ומולו מחנה שאינו מוכן לתת לאינטרסים לכפות את עצמם על מצפונו וערכיו. במלחמת האזרחים האמריקאית המצפון גבר על התועלתנות. האם גם אנחנו נצליח להדביר את בעלי האינטרסים ולהשיב לעם ישראל את ערכי המוסר שפעם הצדיקו את הכינוי 'אור לגויים'? יידישקייט, משיחיות ועסקים בחסידות חב"ד
עד לימיו של הרבי מליובאוויטש, הרב מנחם מנדל שניאורסון, חב"ד נוהלה ככת חסידית טיפוסית בה האדמו"ר מתעשר על חשבונם של חסידיו. הרבי מליובאוויטש זיהה את הנוסטלגיה שהתפתחה בקרב יהדות הפרוורים העשירה שרצתה להיזכר במסורות, ריחות וטעמים של מזרח אירופה ועבורם הוא פיתח מוצר בשם 'יידישקייט'. את המוצר הזה הוא וממשיכי דרכו שיווקו ומכרו באמצעות 'שליחים' שנשלחו להביא את היידישקייט ליהודים שזיקתם לדת אבותיהם הלכה ודעכה. השליחים הללו למדו כיצד ניתן לעורר רגשות נוסטלגיים בקרב הדור השני והשלישי של יהודי אירופה וכיצד ניתן לנצל את הגעגועים למסורת לגיוס תרומות שמשמשות לרכישת נכסי דלא ניידי. השליחים הצעירים מסכימים לוותר על השכלה וקריירה, להתרחק ממשפחותיהם ולהקדיש את חייהם למכירת נוסטלגיה מזוייפת בעקבות שטיפת מוח שמשכנעת אותם שפעילותם מקרבת את בואו של המשיח ואת גאולתו של עם ישראל. בינתיים עברו עשרים ואחת שנה ממותו של הרבי והמנגנון המשומן של חב"ד מתחיל לחרוק. האם זאת תחילת קריסתה של האשליה והתרמית? האם עסקי חב"ד עומדים בפני סגירה?
חב"ד פונה בעקביות לתורמים פוטנציאליים בבקשה לקיים מצוות צדקה ולתרום להם בעיין יפה אך בו בזמן היא משתמשת במשאביה לקידום עסקיה של החסידות – מכירת 'יידישקייט' מזויף, משיחיות הזויה ופולחן אישיות לאדמו"ר חי/מת.
חסידות חב"ד היא לכאורה מערכת מבוזרת של עמותות שמופעלות על ידי 'שלוחים' אידיאליסטים שחבים את נאמנותם אך ורק לרבי מליובאוויטש ולתורתו. חב"ד רוצה שנאמין שהשליחים פועלים באופן עצמאי ומממנים את רכישתם והפעלתם של 'בתי חב"ד' באמצעות תרומות שהם מגייסים בכוחות עצמם. התמימים עלולים להסיק ממצגת זאת שהנכסים נרשמים על שמן של העמותות שהוקמו על ידי השלוחים ולא על שמן של העמותות שמנוהלות על ידי ראשי החסידות. בפועל התמונה היא כנראה הרבה פחות אידיאית ושתי תביעות שהגיעו לפתחם של בתי המשפט חושפים את פרצופם האמתי של האנשים הציניים והכוחניים שמצליחים להשתלט על כל נכסי החסידות ולצבור לעצמם הון שהיה גורם אפילו לקורח להוריק מקנאה.
הרקע ההיסטורי לתחיית המשיחיות בחסידות חב"ד (בהסתמך על מאמרה של רחל אליאור)
מאמר זה מתמצת מאמר שפרופסור רחל אליאור כתבה באנגלית לכנס פרינסטון בשנת 1996 בו היא מתארת את התפתחות האידיאולוגיה המשיחית של חסידות חב"ד מאז תחילת מלחמת העולם השנייה ועד למועד כתיבת המאמר.
שו"ת אביר - שאלתו של אהוד מתאריך 19.8.15
השאלה: הראיתי לך בשיעור מוקלט את סברת הרב שרקי, שסובר שבפרק הראשון של מסכת אבות מוזכרת מסירת התורה שבכתב ולא התורה שבעל פה. הרב שרקי הוא גדול בציונות הדתית, ובאופן כללי בעולם התורה ואני מביא את הקטע הזה רק להראות שיש שיטות ביהדות שגם אתה לא מכיר ...
לעיתים קשה לדעת אם המחזיר בתשובה, הרב זמיר כהן, מציג בכוונה תמונה מסולפת או שבורותו מסתירה מפניו את העובדה ש'אחד מגדולי חכמי ישראל, רבנו סעדיה גאון' פשוט הסתמך על התורה האריסטוטלית אותה המדע המודרני השליך לפח האשפה של ההיסטוריה כבר לפני מאות שנים.
בורא שמיים וארץ אכן רשאי להעניק כל ארץ בעולמו לכל עם ששובה את ליבו וכיוון שתורתו הקדושה מבטיחה את ארץ כנען לאבות האומה ולזרעם אנו רשאים לנופף בקושאן האלוהי ולתבוע לעצמנו בעלות על ארץ ישראל השלמה שהובטחה לאבותינו ולנו. די בעיון שטחי בתורה הקדושה כדי להצדיק את הטיעון הזה אבל די בבדיקה קצת יותר מעמיקה כדי להבהיר שהמקראות מבטיחות את אותה ארץ גם למיליוני גויים ונוכרים, ובכללם אפילו לגדולים שבשונאינו. מדינת ישראל חבה את קיומה לחוק הבינלאומי ולהכרת האומות וטוב נעשה אם נסתפק בכך ולא ננסה לבסס את זכות קיומנו על קושאן אלוהי שהתנ"ך עצמו הופך לחסר כל ערך.
טרגדיה ישראלית עם חמישה גיבורים
מאמר זה חושף את סיפורה העצוב של מדינה שלוקה בכל החוליים שרק הדת מסוגלת להמיט: בורות, קנאות, קיצוניות, שטחיות, שנאת הזר, האחר והחושב אחרת, הסתה, התלהמות, ניבולי פה וגסות רוח, נטייה לאלימות, התנהגות של עדר, אנשי דת שנבנים על בערותם של שפוטיהם ושלטון שלוקה באטימות, אדישות וקוצר רואי. לסיפור זה חמישה גיבורים ראשיים: מיסיונר משיחיסטי, אנוכי, דמגוג ימני, עדר מוסת והגורמים האחראיים. באמצעות חמשת הגיבורים הללו אנסה לצייר תמונת מצב של החברה הישראלית ואסביר מדוע לדעתי המדינה הזאת כבר מתנדנדת על פי תהום ומדוע דרושות מנות גדושות של לימודי חול כדי להצילה.
הרב זמיר כהן, אלוף מאחזי העיניים של עדת המחזירים לתשובה, לעולם לא ייתן לאמת לחצוץ בינו לבין שטיפת המוח שהוא רוצה להמיט על התמימים שאינם מסוגלים לזהות את שקריו וסילופיו. המאמר הזה בודק את אחד ממאמריו במטרה לחשוף את העיוותים, ההסתרות וההבלים שתמיד סרים למרותו של האדם הציני והמסוכן הזה שמשקיע את כל אונו ומרצו בגרירת צעירים לביצת הבורות והבערות אותה הוא מכנה בשם 'הדת היהודית'.
האם זמיר כהן יודע מה יהיה מין הילוד?
בחור חצוף שניסה להפריך את המאמר 'תורת ההפריה והעיבור של הרבנים' גזר והדביק מאמר בשם 'רוצים בן או בת?' שהמחזיר בתשובה, הרב זמיר כהן, פרסם באתר הידברות. מאמרו של הרב כהן, ככל שאר המאמרים בהם הוא מנסה להראות את ההתאמה המופלאה בין האמיתות התורניות לממצאים שהמדע גילה אך לאחרונה, מוצף בסילופים, השמטות, עיוותים וניסיונות הטעייה ולכן שמחתי על שניתנה לי ההזדמנות לחשוף את השיטות הנלוזות באמצעותן הרבנים והמתחזים שמתפרנסים מעסקי ההחזרה בתשובה מנסים לסנוור את עיני התמימים ולגרום להם להאמין שיש בסיס ממשי להבלים שהים מתקשים לטאטא אל מתחת לשטיח.
שבעים השנים שימחקו את החיוך מפניהם של המחזירים בתשובה
מגיב באתר ניסה לאתגר אותי באמצעות סרטון נוסף מבית היוצר של הרב זמיר כהן וארגון הידברות. בסרטון זה, הארכיאולוג אדם זרטל דן במזבח ישראלי עתיק שהוא חשף על הר עיבל, אותו הוא מייחס למזבח שנבנה על ידי יהושע בן נון עם הכניסה לארץ ישראל. הממצא הזה מתאים לרב כהן ככפפה ליד לכן הוא מיהר להסכים עם פרופסור זרטל שהממצא הארכיאולוגי מאשר את נכונות התנ"ך. עם זאת, בדיקה קצת יותר מעמיקה גילתה שתגליתו של פרופסור זרטל תאשש את דברי התנ"ך רק אם יהושע בן נון נכנס לארץ ישראל שבעים שנה אחרי התאריך שנהוג לייחס לאירוע במקורות התורניים. משתמע מכך שקיים הבדל מהותי בין התארוך התורני לתארוך המחקרי והממצא של פרופסור זרטל אינו מאשש את נכונות התנ"ך אלא רק חושף סתירה נוספת בראיית העולם של הרבנים.
תורת ההפרייה והעיבור של הרבנים
אחד הפשעים שחז"ל עוד עתידים לתת עליו את הדין הוא הנוהג המגוחך לעגן באסמכתאות מקראיות את המדע ה'מודרני' של זמנם וכך להפכו לבשר מבשרה של הדת היהודית. במקרה זה, הרבנים הצליחו לאתר שברירי פסוקים שהעניקו תוקף והגינות לאמונות הטפלות שבשעתו הסבירו את תהליך ההתעברות ואת שלבי התפתחותו של העובר. אף שהתורה אמורה לקפל בחובה את כל הידע האנושי, המוכר וזה שעוד יתגלה, אנחנו לא באמת מצפים מחכמינו הקדמונים להתמצא בתורת האמבריולוגיה המודרנית. לעומת זאת, אנחנו כן תובעים מהם להפסיק להציג את כל הדעות הנושנות שהם גררו מהרחוב כ'אמת אלוהית' שגזרותיה ההלכתיות מחייבות אותנו עד עצם ימינו אנו.
מאמר זה לא נכתב עבור אלו שכבר יודעים שהעולם נוצר לפני יותר משלוש עשרה וחצי מיליארד שנים, שכל מיני הצמחים ובעלי החיים התפתחו בהדרגה ושאף מבול לא החריב את העולם כולו לפני פחות מחמשת אלפים שנה. הללו רשאים להתעלם בבטחה מהמאמר כי חוץ מאשר כמה פרטים בעלי חשיבות משנית הם לא יועשרו בשום מידע חדש. מאמר זה נכתב בעיקר עבור אלו שחושבים ששלוש מאות שנה לפני לידתו של אברהם אבינו האל פתח את ארובות השמים, גרם למבול שכיסה את פני כל הארץ למשך שנה תמימה והכחיד 99.999% מכל בני האנוש שעד אז הילכו עלי אדמות. המבול התנכי אמור היה למחוק את כל התרבויות האנושיות ויש להניח שלאחריו נדרשו כמה מאות שנים כדי לקומם מחדש את המין האנושי כך שיוכל לשוב ולבנות ערים ולהקים ממלכות. מאמר זה מנסה לאתר את עקבותיו של המבול העולמי ולמצוא את מאות השנים בהן אנו לא אמורים לפגוש ערים וממלכות. מסקנותיו העצובות של החיפוש יחייבו את שומרי האמונים להרהר שנית בנכונותם של סיפורי התנ"ך ובאמונות שבגינן הם משחיתים לריק את חייהם.
האם הבועה החרדית עומדת להתפוצץ?
העולם החרדי התרחב בעשרות השנים האחרונות בקצב מעורר אימה והיום כבר למעלה מעשרה אחוזים מתושבי מדינת ישראל משתייכים לציבור עני, ברובו אנטי-ציוני, שאינו לומד לימודים בעלי ערך ואינו תורם את חלקו לביטחון, לחברה ולכלכלה. התחזיות לעתיד מפחידות אף יותר ורבים כבר מבינים שקצב הילודה הגבוה של המגזר, ומפעלי החזרה בתשובה שהוא הקים בכספנו, מאיימים להציף אותנו בעתיד הלא רחוק בחרדים מרובי דרישות ומעוטי יכולות שישליטו את הבורות, ידלדלו את הקופה הציבורית ויבריחו מכאן את בעלי היכולות והאמצעים. למרבה המזל, קיים חוק-על נצחי שגובר על כל התנפחות זמנית, וחוק זה כופה על כל התלהבות להתקרר ועל כל בועה להצטמק לחזור לגודלה הטבעי. להערכתי, הריאקציה להתפשטות החרדית כבר החלה והיא עתידה לגרום לקריסתה של הבועה החרדית, הצטמקותו של עולם הישיבות, זניחתה של הקיצוניות והחייאתה של האורתודוקסיה המודרנית שתעודד את צעיריה לשרת בצבא, לרכוש השכלה גבוהה, לפרנס את משפחותיהם בכוחות עצמם ולהפוך לנכס במקום לנטל. (קרא עוד)
הריבונות הריקה מתוכן של 'ריבונו של עולם' באמונות מסוימות למושג 'ריבונו של עולם' יש משמעות לא טריוויאלית. ביהדות – לא. גויים רבים חושבים שהאל שולט בעולמו שלטון מוחלט וחסר מיצרים. היהודים – לא. ישנם אנשי דת שמשקשקים ממוראו של אל שאת מחשבותיו ומעשיו הם לעולם לא יצליחו להבין. הרבנים – לא. להיפך, הרבנים מאמינים שדרכי האל נהירים להם כשבילי נהרדעא וברור להם שהסמכויות הריבוניות דווקא הופקדו בידם והאל נמצא כאן רק כדי לשרתם ולקדם את יעדיהם. (קרא עוד)
התורה שבעל פה, שלימים מצאה את דרכה לתלמודים ולספרי המדרשים, מוצפת בפנינים קטנות שמשמרות לדורות את סיפורי המפגשים בין גדולי לישראל לשוכני המרומים. הסיפורים הללו לא רק רוממו את קרנם של הרבנים ואפשרו להם להתעלות מעל להדיוטות ששיתפו איתם את הביצה הקטנה בה כולם נאלצו לבלות את כל חייהם, אלא שהם גם מוכיחים שהיהודים באמת המציאו חלק מהתופעות שרבים אינם ממהרים לייחס להם, למשל, הסינדרום האירי אותו יזהה כל תייר שמבקר באי האזמרגד. לכן, הבנה טובה של הסינדרום האירי תאפשר לנו להבין טוב יותר את סיפורי חז"ל התמוהים, בהם רבנים מאוחרים יותר תמיד הצליחו למצוא עומקים וסודות שמעולם לא היו עולים על דעתם של מספרי הבדותות שבסך הכל רצו לעשות רושם על שומעיהם ולהתנשא במקצת מעל לשאר דירי הביצה. (קרא עוד)
היכן הוקם אוהל המועד ולמה הוא שימש? בחלומם הרטוב הכוהנים ראו את עצמם במרכזו של עם ישראל, מוקפים בטבעת של שומרי ראש משבט לוי ורחוק יותר, בשנים עשר שבטי ישראל שהיו אמורים לסור למרותם ולדאוג לרווחתם. בעולם הפנטזיות שהכוהנים טוו לעצמם, המשכן, אוהל המועד שהכיל אותו וכלי הקודש שבתוכו ניצבו בתוך המחנה הכוהני ושימשו רק את המשרתים בקודש. מאידך, מסורות אחרת מדברות על אוהל מועד שהיה נטוע מחוץ למחנה, גם בימים בהם עם ישראל כבר היה אמור לנהוג על פי התרשים הכוהני ונשאלת השאלה אם האל שהכתיב למשה את כל התורה לא באמת ידע היכן הוא נועד עם בכיר נביאיו.
המשיחיסטים של חב"ד יודעים בוודאות שהרבי מליובאוויטש עודנו בין החיים וזאת משום שהרבי היה משיח אמת ומשיחי אמת אינם מתים לפני שהם ממלאים את שליחותם. המשיחיסטים בטוחים שהרבי היה משיח אמת כיוון שנביא אמת בשם רבי מנחם מנדל שניאורסון קבע שהרבי מליובאוויטש הוא הגואל לו אנו מייחלים כבר כמעט 2,000 שנה. המשיחיסטים, וכנראה גם כל שאר חסידי חב"ד, יודעים שמנחם מנדל שניאורסון הוא נביא אמת כיוון שהרמב"ם הגדיר את הדרישות בהן נביא אמת חייב לעמוד ומסתבר שרבי מנחם מנדל עומד בכולן. המסקנה היחידה שניתן לגזור מכך היא שרבי מנחם מנדל הופעם על ידי הגבורה וכל דבריו הם בהכרח אמת לאמיתה. הבעיה בכל התיאור היפה הזה היא שנביא בשם מנחם מנדל שניאורסון מעולם לא צלח את מבחני הרמב"ם וממילא לא הייתה לו שום סמכות להצביע על הרבי מליובאוויטש כעל המשיח. כיוון שאף נביא אמת לא הצביע על הרבי כמשיח הוא מן הסתם לא היה משיח ואין לו שום סיבה טובה להישאר בחיים גם לאחר מותו. המסקנה המתבקשת היא שהרבי החזיר את נשמתו לבוראו כבר לפני עשרים ושתים שנה ואין שום סיכוי שהוא ישוב להטריד את מנוחתנו בהזיות שוא נוספות. (קרא עוד)
כבר פחות חבדניקים מסתובבים במסדרונות השלטון חסידות חב"ד אינה מתמחה בלמדנות מעמיקה ולא צעיריה הם אלו שיתבלטו בחידון הגמרא לנוער אבל אין שנייה לה בהרצת מבצעי פרסום ויחסי ציבור שמאפשרים לה לצבור את הכוח וההשפעה שהיא כה מטיבה לתרגם למשאבים כספיים, נכסי דלא ניידי וגישה חופשית לאוזניהם של מקבלי ההחלטות. במסגרת מסעי השיווק שהעסקונה החבדית נוהגת להריץ, נציגי החסידות נהגו לבקר בלשכות השרים, להעניק לכל אחד מהם חבילה של מצות שמורות, להטיח בהם את סיסמאותיו של הרבי ולבקש מהם לדגמן בצילומי הפרסומת שבהמשך יציפו את אתרי האינטרנט של חב"ד. השנה, אולי בעקבות הפניות שלי ואולי לא, פחות שרים בחרו לתרום את לשכותיהם לביקורים המתוקשרים של החבדניקים נושאי המצות השמורות ואני מקווה שבהדרגה ניתן יהיה להפריד בין הממשל לכת שיודעת להפעילו במומחיות כה רבה ולהרחיק את העסקונה החבדית מהמשאבים, הקשרים והדלתות הפתוחות שהממשלה והעיריות כה אוהבות להעמיד לרשותם. (קרא עוד)
הפרסומאים הרבניים אהבו ללהק בתשדירי התעמולה שלהם דמויות מייצגות שהדגימו ההתנהגויות רצויות או פסולות והמחישו את השכר או העונש שההתנהגויות הללו מביאות עימן. כאמת מידה מופתית לצדיקות מוחלטת, הקופירייטרים בחרו ברבי חנינא בן דוסא שבידיהם המיומנות הפך לגדול החסידים והצדיקים ולחביבו של האל שתמיד השגיח עליו ומיהר למלא את כל בקשותיו. בדרך זו הרבנים לא רק השרישו את האמונה בשופט השמימי שמתגמל את ההולכים ב'דרך הישר' הרבנית אלא שהם גם העניקו לתמימים את התקווה שהמאמץ להתעלות לרמתו של רבי חנינא יביא עימו השגחה אלוהית צמודה, ומי יודע, אולי אפילו ניסים ונפלאות.
סיבוב נוסף על מיתוס ההתגלות והמסירה מבקר באתר הפנה את תשומת ליבי לסרטון שהפך לחביבם של כל אלו שחפצים לשכנע את זולתם, אך בעיקר את עצמם, בנכונותם של המיתוסים בהם הם מאמינים. לאחר שצפיתי בסרטון הגעתי למסקנה שהמחזיר בתשובה אמנם הציג לי מספר אלטרנטיבות, והראה לי מדוע הלוגיקה מחייבת אותי לפסול את כולן חוץ מאשר את זאת בה כל חדורי הדת אוהבים להאמין, אבל בחכמתו ובזהירותו הוא נמנע מלהציג לי אלטרנטיבות נוספות אף שהן הרבה יותר סבירות והגיוניות מזו שהוא מנסה למכור לציבור התמים. הרב קֶלמן הוא בהחלט הרבה יותר מתוחכם וכובש מהרבה מחזירים בתשובה אחרים אבל אפילו קוסם גדול ממנו לא יצליח להפיח חיים במיתוסים חסרי כל בסיס עובדתי ולא יצליח למכור לאנשים חושבים תורה נושנה שאיבדה את הקשר למציאות כבר לפני מאות, אם לא אלפי שנים.
המקרה המוזר של מנהיג חב"ד בארץ הקודש הרב יצחק יוסף אהרונוב עומד בראש תנועת חב"ד בארץ ישראל. הרב אהרונוב הוא גם חשוד בעבירות קלות ופשעים חמורים. אהרונוב נעצר בנובמבר 2007 למשך שישה ימים ועתה, למעלה משש שנים מאוחר יותר, כולנו ממתינים עדיין לראות כיצד ייפול דבר. פניתי בנושא לממונה על חוק חופש המידע במשרד המשפטים ונעניתי שבתיק זה עדיין לא התקבלה החלטה סופית. בעקבות התשובה הזאת פניתי לפרקליט המדינה בבקשה לקצר את עינוי הדין של הרב אהרונוב ואני שב וקורא לקברניטי המדינה לוותר על ביקורי החבדניקים בלשכותיהם, על המתנות הקטנות שהמבקרים מביאים עימם ועל הצילומים שמנציחים את האירועים המבישים הללו.
מי זאת אשדת ומה היא עושה לימיו של יהוה? תלאות רבות עברו על רבים מפסוקי התנ"ך: בתחילה התעללו בהם כותבים ועורכים שהתאמצו לצנזר את כל האזכורים המביכים שניקרו על דרכם, בהמשך באו המעתיקים שהצליחו לעשות שמות בלא מעט טקסטים חפים מפשע ולבסוף הגיעו הרבנים שניסו לפרש ולהכניס קצת סדר והיגיון בשארית הפליטה. אם נחזיר למקומן את הדמויות שהועלמו, נתקן את טעויות ההעתקה ונתעלם מפרשנויותיהם של רבני התלמוד וימי הביניים, נגלה שלא מעט פסוקים תנכיים הם הרבה יותר פשוטים מכפי שלמדנו לחשוב, כפי שמדגים פסוק בעייתי שכבר פרץ לא רק את כללי הדקדוק אלא גם את גבולות ההיגיון ותכתיבי טוב הטעם. פסוק זה, 'וַיֹּאמַר יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבֲבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשְׁדָּת לָמוֹ', זכה לתילים של פרשנויות אף שלהערכתי הוא בסך הכל מספר על מסע רגלי שיהוה ואשתו ערכו דרך מספר אתרים מדבריים בדרכם לארץ הקודש.
הרב יצחק יוסף אהרונוב עומד בראש הפירמידה של חסידות חב"ד בארץ ישראל. הוא היושב ראש של 'אגודת חסידי חב"ד', של 'צעירי אגודת חב"ד' ושל 'רשת אהלי יוסף יצחק' שמפעילה את בתי הספר והגנים של החסידות. הרב אהרונוב גם נחשד במעילה, בהלבנת הון ובניסיון להונות את רשויות המס ואף שהוא לא הועמד לדין על הפשעים הללו תיקו גם מעולם לא נסגר. הרב אהרונוב מסתובב כשעננה שחורה מסביב לראשו אבל הרבב שדבק בו אינו מפריע לראש ממשלת ישראל ולשריו לארח אותו בלשכותיהם, לקבל ממנו מתנות קטנות ולדון עימו ב'מסריו ועמדותיו של הרבי'. תופעה פסולה זאת פוגעת באושיות המוסריות של המדינה ועליה להפסיק לאלתר.
המאמר 'על פחמן 14' באתר 'הידברות' המומחים המדעיים של אתר 'הידברות' אינם מסתפקים באתגרים שתפורים למידותיהם והם אינם חוששים להתעמת גם עם סוגיות שדורשות ידע של ממש. במאמר 'על פחמן 14' הם מנסים למוטט את אמינותו של התיארוך באמצעות פחמן 14, כנראה בתקווה שקוראים שמבינים בנושא עוד פחות מהם ישתכנעו מהבליהם, יאמצו את מסקנותיהם, יחזרו בתשובה ויתחילו לתרום למאמצים החרדיים.
המתקפה הבריאתנית על תורת האבולוציה תקציבים ממשלתיים מאפשרים למחזירים בתשובה, דוגמת אלו של עמותת 'הידברות', לאחז את עיני הבריות בציטטות שהוצאו מהקשרן, פסבדו-מדע ולוגיקה רופפת בניסיון לערער על תקפות המדע ולשכנע את המפקפקים שאת האמת האחת והיחידה ניתן למצוא אך ורק בתורת ישראל ובדת הרבנית. המתבלבלים מוצאים את עצמם חיש קל במסגרת ישיבתית שם מומחים לדבר כבר ימהלו לתוך 'לימוד התורה' מנות גדושות של שטיפת מח ויכשירו את המתחזקים להיות בורים מן המניין. מאמר זה מנתח את המתקפה הבריאתנית על תורת האבולוציה של דרווין, חושף את הסילופים וההטעיות שמשמשים את המחזרים בתשובה ומזהיר מפני הגורל המר שמצפה לכל מי שלמרות הכל בוחר לזנוח את האמת ולדבוק בשקר ובהבל.
(קרא עוד)
(קרא עוד)
(קרא עוד)
(קרא עוד) במדינת ישראל מתנהלת מלחמה בין בני האור, שמבינים שאם קיים לעולם 'בורא' הרי שהוא השתית את הבריאה על חוקי טבע שנשלטים על ידי כללים מתמטיים קשוחים ובלתי מתפשרים, לבין בני החושך שמאמינים שהעולם נברא על ידי אל נוקם ונוטר שבתחילה דרש קורבנות ופולחני דם והיום הוא תובע לימוד מתמשך של הבלים, מילמול מחזורי של תפילות וציות מוחלט לרבנים שמשתמשים בשמו ובסמכותו כדי להשתרר על עם ישראל ולייסרו בהלכותיהם חסרות השחר והתועלת. כרגע נראה שהכף נוטה לצד החשוכים אך אל חשש, עברנו את פלישות הברברים, עברנו את ימי הביניים, עברנו את משפט הקופים. נעבור גם את זה.
בקשה מהיועץ המשפטי להפסיק את היחס המועדף שניתן לחב"ד
חסידי חב"ד אינם כשאר אזרחי המדינה, ואפילו לא כשאר החרדים. הם יכולים להפיץ את תורתם בתוך מחנות צה"ל, משרדי הממשלה ולשכות הבכירים. הם רשאים להיפגש ולשוחח עם מקבלי ההחלטות ולהם מותר להעניק מתנות קטנות וחמודות לנבחרי ומשרתי הציבור. למרבה הבושה, חסידי חב"ד אינם מאמינים במתת בסתר והם אוהבים לתעד את הצלחותיהם ולפרסמם ברבים. כיוון שהאתרים של תנועת חב"ד הוצפו בתקופת חג הפסח בכתבות שמתארות את מעללי השליחים ובצילומים שלהם עם מקבלי ההחלטות החשובים במדינה, כתבתי ליועץ המשפטי לממשלה וביקשתי ממנו לפרסם קריטריונים מחייבים שיאפשרו גם לשאר הגופים והעמותות לקבל תשומת לב שווה מקברניטינו ומנהיגינו. אני עדיין ממתין לתשובה.
לאמנון יצחק בעצם מגיע חיבוק גדול. הפרודיות המבריקות שלו על הרבנים לבושי-השמלות מביאות הרבה שמחה לחיי ועוזרות לי, ולו רק לזמן קצר, להשתחרר מהמועקה שכל שאר מפיצי הבורות המזוקנים משרים עלי. עם זאת, אני לא לגמרי בטוח שכל שומעיו מבינים שמדובר רק במופע הומוריסטי וחלקם עלול אפילו לחשוב שאמנון יצחק מדבר ברצינות. בכדי למנוע אי הבנות שעלולות לגרור עימן לשונות רעות המלצתי לאמנון יצחק לזרוק פה ושם גם רמז לאמת המדעית ולהפנות את מעריציו לערכים מתאימים בויקיפדיה. לא הייתי רוצה שהם יקבלו רושם מוטעה ויחשבו שהוא עוד אחד מאותם מחזירים בתשובה ציניים שמנסים לקרבם לדת, לגרור אותם למעמקי הבורות, להתעלק על כספם ולהתעשר על חשבונם.
ה'חרדי המייצג' צולל לשפלים חדשים את ה'רב' א. מפרנסת אשתו, יש לו עשרה ילדים, הוא מסרב להחשף לאתרים לא מצונזרים, הוא דבק בסיסמאות חרדיות, בורותו יכולה להחשיך את זוהר הרקיע (ראה גם את המאמר 'נפלאות הבורות') ושנאתו היוקדת אינה מסוגלת לעצור באדום. ה'רב' א. הוא דוגמה מושלמת לחרדי המצוי ולכן אני נוהג להתכתב עימו ולפרסם ברבים את דבריו. בסדרת התכתבויות זאת א. נוגע בשפלים חדשים ותוך כדי כך הוא פותח לנו צוהר למחשבותיהם ואמונותיהם של הליטאים ומדגים את החוליים שפוקדים את עולמם ואת האסון שהם עומדים להמיט על עולמנו.
בספרו 'המהפך – המדע מגלה את האמת בתנ"ך' הרב זמיר כהן מנסה לשכנע אותנו שארון הספרים היהודי הכיל מאז ומתמיד את כל הידע שהמדע המודרני הצליח לחשוף רק לאחרונה. בכדי להוכיח את טענותיו זמיר כהן מתאר את ממצאי המדע המודרני וכנגדם הוא מביא פסוקים תנכיים או קטעים מהספרות הרבנית שכביכול רמזו על אותן התובנות מאות, אם לא אלפי, שנים לפני שהמדענים סוף סוף פקחו את עיניהם וגילו את מה שרבנינו ידעו מאז ומתמיד. הרב כהן מונה בספרו עשרים חוקרים ואישים שסייעו לו בבירור המידע המדעי ואכן, התיאורים המדעיים שבספרו הם בהחלט נכונים ואמינים. בכל הנוגע לצד התורני של הדברים, לעומת זאת, הרב כהן כנראה החליט לוותר על עזרתם של רבנים מעמיקים ממנו והסתמך אך ורק על יכולותיו האישיות ולכן הספר מוצף בשגיאות וסילופים שמצביעים הן על דלות הידע והן על רדידות ההבנה מהם סובל המחזיר בתשובה בכל הנוגע לסתרי הדת היהודית.
האם הלוגיקה היא אמת מידה מוחלטת? עשרות מאמרים באתר הזה הוקדשו לחשיפת הסתירות הפנימיות שמציפות את הדת היהודית ואין לי ספק שמנקודת ראותו של ה'היגיון' שלי הצלחתי להוכיח שהדת נשענת על יסודות רעועים ורקובים. הבעייה היא שאין לי שום אפשרות להוכיח שההיגיון שלי עדיף על פני ההיגיון התורני וללא הוכחה שכזאת לא אוכל לפסול את הלגיטימיות של הדת ויהיה עלי לשקול ברצינות את האפשרות שקיימות שתי רשויות לא חופפות, שכל אחת מהן אוחזת ב'אמת' פרטית משלה, אותה איש לעולם לא יצליח להפריך. למרבה המזל הרבנים גייסו את ה'היגיון' שלהם כל אימת שהם נתקלו בסתירה, מבוכה או דבר הבל שקודמיהם שתלו בארון הספרים היהודי ובלון התירוצים שהם ניפחו הגיע למימדים כאלו שאין כל דרך למנוע ממנו להתפוצץ ולחשוף את כל השקרים והאינטרסים שהסיסמאות הרבניות מנסות להסתיר.
רוב בני האדם חושבים שרק הם מכירים את האמת האחת, היחידה, השלמה, הבלעדית והמוחלטת וכל מי שאינו חושב כמוהם בהכרח מחזיק בטעויות, שקרים והבלים. נאמני הדת חושבים שבעל כל האמיתות הפקיד את האמת האבסולוטית רק בידיהם בעוד שחסידי המדע יודעים בוודאות שרק ממצאים אמפיריים שנלקחו מהטבע עצמו יכולים לספק לנו אמיתות מוחלטות, אובייקטיביות ולא אינטרסנטיות. אלו גם אלו טועים. אמיתות אבסולוטיות ניתן לאמת רק באמצעות אמות מידה אבסולוטיים אבל אין בעולם שום קנה מידה אבסולוטי שאינו תלוי במוסכמות או תחושות סובייקטיביות. את האמירות שלנו, אם כך, אנחנו חייבים לסמוך רק על הנחות יסוד, גלויות או סמויות, אותן לעולם לא נצליח להוכיח. הדת והמדע נשענים על הנחות יסוד שונות ולכן לא ניתן לקבוע אילו אמירות הן יותר 'נכונות' או 'אמיתיות'. עם זאת, כשאנו בוחנים את הנחות היסוד הללו אנו רואים שקיימים הבדלים מהותיים בין הנחות היסוד של המדע לאלו של הדת וההבדלים הללו מאפשרים לנו לקבוע שהמדע נשען על בסיס הרבה יותר סביר ויציב מאשר הדת וממילא אמירותיו הן הרבה יותר אמינות מהאמירות של אנשי הדת.
אין זה סוד שהדמויות התנכיות אהבו לדבר עברית וזאת השפה ששימשה אותם בשיחותיהם עם שאר הבריות, שוכני המרומים, נחשים ואתונות. אחדים מהם אמנם לא נחשפו קודם לכן לשפה הקדושה אבל עובדה זאת מעולם לא הפריעה להם לנסח את עצמם בעברית מקראית משובחת ולהתמודד בנקל עם ניבי לשון שבימינו כבר מסוגלים להכשיל את רוב התלמידים והאברכים שנקרים על דרכם. השימוש המופרז בעברית, גם במקרים בהם הנוגעים בדבר לבטח דיברו בשפות אחרות, מחייב אותנו לשאול אם סיפורי התנ"ך מתעדים אירועים שהתרחשו בפועל או שמא אין הם אלא עיבודים ספרותיים שאינם משקפים במדוייק את קורות אותם הימים. בעקבות זאת עלינו גם לברר אם אנחנו עדיין מאמינים שהתורה כולה נכתבה באצבע אלוהים ושאף גורם אנושי לא עזר לאל לתמצת את הטקסט ולהפכו ליצירה הרבה יותר קלילה ומעניינת.
התכתבות שגלשה לדיון על אמת אבסולוטית והיגיון מחייב שלמה, יהודי חרדי שמגדיר את עצמו כאדם מעמיק וחושב, פנה אלי בבקשה להתכתב על הנושאים שאני מעלה באתר שלי. תוך זמן קצר גיליתי שמדובר באדם רהוט ובעל שפה עשירה שבאמת מסוגל להבין ולהתמודד עם הנושאים שעל הפרק. כיוון שכך משכתי את הדיון לשאלה באם ניתן להגדיר אמות מידה אבסולוטיות למושגים דוגמת 'אמת' ו'היגיון' או שאין קני מידה מוחלטים לאורם ניתן לשפוט את המושגים הללו ולכן גם הם חייבים בהכרח להיות יחסיים ותלויים באמונות הבסיסיות שכל אדם בוחר לאמץ לעצמו.
מגיב שכינה את עצמו בשם 'אורח לרגע' נהג להגיב על הכתבות באתר עד שהצלחתי להרגיז אותו ולגרום לו, ללא כל כוונה כמובן, לעזוב בטריקת דלת. מדבריו הבנתי שמר 'אורח לרגע', על אף הלימודים הגבוהים שזיכו אותו בתואר מהנדס, הצליח לסגל לעצמו את הסיסמאות, תחושת העליונות, הראיה המצומצמת והקנאות שמאפיינים את רוב החוזרים בתשובה וכיוון שכך החלטתי להשתמש בו להדגמת הדרך בה החוזרים בתשובה לומדים לחשוב והצורה בה הם נוהגים להתייחס לדעותיו של האחר.
הספר 'איך לקרוא את התנ"ך' של פרופסור ג'יימס קוגל הספר 'How to Read the Bible', של פרופסור יעקב כדורי, הידוע גם כ'James L. Kugel', מחברם של מספר ספרים חשובים בחקר המקרא, פורש יריעה רחבה שמתמצתת את ממצאי חקר המקרא המודרני. את הספר הזה חייב לקרוא כל מי שמתעניין במקורם ואמינותם של התקדימים והציוויים המקראיים מהם החרדים שואבים את סמכותם לחתור תחת אושיות המדינה ולמרר את חיי תושביה.
ניתוח החוברת 'אבולוציה: תורת ההתפתחות' כשהתבקשתי לחוות את דעתי על חוברת בשם 'אבולוציה: תורת ההתפתחות', שנכתבה על סמך שיעור שניתן על ידי הרב גיורא רדלר, מיהרתי לקפוץ על המציאה שכן אין כחוברת זאת להדגים את השיטה בה הציבור הציוני-דתי מנסה לגשר על התהום שפעורה בין הדת למדע. בניגוד לחרדים, אנשי הציונות הדתית נהנים מהשכלה רחבה ולכן קשה להם לדבוק בדעה שהעולם נברא תוך שבוע אחד לפני פחות מששת אלפים שנה. כתוצאה מכך הם נאלצים להתעלם ממספר רב של פסוקים מקראיים ומאמרי חז"ל ולהרחיק את הפשט למישורים רוחניים, לפנימיות התורה, לסודות התורה או לעומקי התורה. הרב רדלר מאמין שהוא הצליח להוכיח שאין כל סתירה בין תורת האבולוציה לתורת ישראל אבל להערכתי הוא הצליח רק להראות עד כמה גדולה היא הבעיה עמה אנשי הציונות הדתית נאלצים להתמודד ועד כמה דלים הם הכלים שעומדים לרשותם.
מי כתב את סיפור הבריאה בתחילת ספר בראשית במאמר קודם, 'איך בדיוק נברא העולם על פי המסופר בספר בראשית', טענתי שסיפור הבריאה שפותח את המקרא שיקף את תמונת העולם שהצטיירה בעיני כותבו ולכן לא ניתן לייחס את הסיפור הזה לאל הכל-יודע אלא לבן אדם שרק התיימר לדבר בשם האל. במאמר הזה אנסה להוכיח - בעזרת סיפורים מיתולוגיים שהדיהם עדיין נשמעים מתוך פסוקי המקרא, הקבלות לסיפורים המיתולוגיים של הבבלים והכנענים וההתאמה בין סיפור הבריאה למצוות השבת - שתיאור הבריאה שפותח את ספר בראשית הוא אחד מהסיפורים האחרונים שנוספו לתורה ויש להניח שהוא נכתב לאחר שיבת ציון, ואולי אפילו בימיו של עזרא הסופר.
איך בדיוק נברא העולם על פי המסופר בספר בראשית חכמי ישראל נאלצו להתמודד במשך יותר מאלפיים שנה עם סיפור בריאה סתום ומשונה שמתעלם מכל מה שהאנושות הצליחה ללמוד מאז שההיגיון החל להחליף את הפנטזיות. כדרכם הם צללו למעמקי הכתוב ושלפו משם את המדרשים, הרזים והסודות שאפשרו להם להתאים סיפור פשטני, שמלכתחילה שיקף אך ורק את ראיית העולם הפרימיטיבית של כותביו, לכל ממצאי המדע שבאותו רגע נחשב ל'מודרני' ועל ידי כך להוכיח שהאל שברשותם הצפין בספר הספרים את כל האמיתות שהמדענים כבר גילו ואת אלו שהם עוד עתידים לגלות. מאמר זה מתעלם מכל מסכי העשן הרבניים ומסביר איך באמת נראה העולם שאת בריאתו מתאר הסיפור הראשון בספר בראשית.
הרב א. ממשיך להפגין בורות ויהירות בהתכתבות שנערכה לקראת הרכבת הקואליציה מבין שורות מכתביו של הרב א. פורצת המועקה שאחזה בו בעת שהוא החל להבין שתקציבי הענק המוזרמים לישיבות נמצאים בסכנה ושהבועה שבתוכה הוא חי עלולה להתפוצץ ולכפות עליו, ועל אלפי רבנים נוספים, לחפש לעצמם עבודה של ממש. העיוורון, הבורות והיהירות שמאפיינת את מרבית החרדים מונעת ממנו לזהות את שורשי הבעיה ובמקום לערוך עם עצמו את חשבון הנפש ההכרחי הוא ממשיך לדבוק בסיסמאותיו, לגדף את כל מי שאינו חושב כמוהו ולהטיח האשמות בכל מי שאינו קונה את המיתוסים שלו. כתמיד, הרב א. עוזר לי להבין את הלכי המחשבה של החרדיים הליטאים ואיש לא יינזק אם הוא יקרא את ההתכתבויות שאני מנהל עמו ויזהה בעצמו את חומרתה של הסכנה החרדית ואת האסון שהחרדים בעיוורונם עוד מסוגלים להמיט על כולנו.
מאמר ארוך זה מנסה להגדיר את המושג 'בורות' ולהסביר את הסיוע המכריע שהבורות מעניקה לבעלי העניין של מקצת הדתות, ובמיוחד לרבנים החרדים שהפכו את הבורות למצווה קדושה. בהמשך דן המאמר בטכניקות בעזרתן הגורמים שתופסים חזקה על הדת מצליחים לטפח ולשמר את הבורות ומראה כיצד הישיבות החרדיות אפשרו לרבנים להוביל את הבורות אל תוך המאה העשרים ואחת. חציו השני של המאמר הוקדש לניתוח מפורט של מקצת דבריו של רב שלהערכתי מייצג בנאמנות רבה הן את האמונות הרבניות והן את דרכי המחשבה של הרבנים. עם הרב הזה ניהלתי בעבר התכתבות די ארוכה והתרשמתי שהוא אדם אינטליגנטי ורהוט ולכן גם המועמד המושלם להמחשת הבורות החרדית במיטבה.
רבים מתריסים לעומתי את השאלה 'האם אתה בכלל מאמין באלוהים?' ממנה עלי להסיק שאם אני לא מאמין ביסוד הבסיסי ביותר של הדת היהודית אזי אני לבטח אפיקורס מוחלט שסותם את עיניו ואוזניו לאמת האלוהית ולכן אין כל טעם להתייחס לדבריי ולהשחית עלי ולו שניה נוספת של תשומת לב. שאלה זאת ראויה לתשובה ובמאמר זה אני מודה שאני פתוח לאמונה באלוהים כל עוד אין מדובר באל שהרבנים כה רוצים לדחוף במורד גרוני.
גם הרב זמיר כהן, בדומה למר אמנון יצחק, התעשר על חשבונם של אנשים תמימים שהוא גרר לחשכת הדת ולחיים של בורות ונבערות. בסרטוני הווידיאו שלו הוא נשמע שקול וסמכותי ואחדים מחסרי הידע שנחשפים אליו אכן ממהרים להיתפס לדבריו ולבחור בחיים של בורות ודלות. השאלה היא אם הוא מוכן להסתכן בעימות עם אדם שמזהה את אי-ההבנות והזיופים עליהם הוא מבסס את דבריו ומסוגל למוטט את כרעי התרנגולת עליהם אתה משית את כל תורתו.
אם אני נשאל איך אני מגדיר את עצמי עלי להודות שאני סופיסט במובנה ההיסטורי של המילה, מטריאליסט, ספקן אפיסטמולוגי, מעין הומניסט-ליבראלי שמאמין בערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק, מעריץ מושבע של המדע וההשכלה וציוני נלהב שעדיין אוהב את המדינה הזאת. זה אולי אינו תמהיל אידיאלי אבל זה מה שאני ועם זה אני חייב להמשיך לחיות.
מר יאיר לפיד החליט לחבור עם הרב שי פירון ולהפוך לעוד מפלגת וניל-פרווה שאינה מביאה עימה שום בשורה חדשה למחנה השפויים שקיווה לראות בו את נושא דגל המאבק בהתחרדות, בהשתמטות, בטפילות ובבורות.
קריאת תגר ואתגר למר אמנון יצחק מר אמנון יצחק, התעשר על חשבונם של אנשים תמימים שהוא גרר לחשכת הדת ולחיים של בורות ונבערות. בעימותים המצולמים שלו אתה מצליח להשפיע על חסרי הידע וההבנה אבל האם הוא מוכן להסתכן בעימות עם אדם שמזהה את אי-ההבנות והזיופים עליהם הוא מבסס את כל תורתו? בקריאת התגר הזאת אני מזמין אותו לערוך יחד עימי דיון פומבי בעיקרי הדת היהודית ומציע לקחת על עצמי את כל העלויות והטרחה הכרוכים בארגון האירוע.
הרבי מליובאוויטש אכן היה מלכנו וגואלנו אבל הוא הסתלק מאיתנו לפני שהשלים את ייעודו הקוסמי. תורת הקבלה מלמדת אותנו ש'אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא' ולכן אנו חייבים להסיק שגם בצדיק מליובאוויטש דבק רבב של עוון שחייב אותו להתגלגל בגוף אחר ולמרק את כל חטאיו כך שהוא יוכל להתעלות למדרגה שתאפשר לו להתגלות בפנינו כמלך וכמשיח. המסקנה הזאת מעלה למחשבה את האפשרות שהרבי עצמו היה גלגולו של משיח שחי לפניו וניתוח קצר מביא אותי למסקנה שבגופו של הרבי התגלגלה נשמתו של שבתאי צבי עליו השלום.
הפילוסופיה האריסטוטלית שלטה בכיפה במשך כאלפיים שנה ולכן אין להתפלא על כך שהיא הצליחה לכבוש גם את מעוזיה של היהדות שהפכה בעקבותיה לדת פחות 'רוחנית' ויותר פילוסופית. היהדות הפילוסופית שנשענה על הגותם של אפלטון, אריסטו וממשיכי דרכם עוררה תגובת נגד חריפה שהולידה את תנועת הקבלה, בה מככבים רעיונות גנוסטיים, מנכאים ונאואפלטוניים. בכל מקרה, היהדות השורשית, שנשענה בעיקר על מסורות כנעניות, מצריות וזורואסטריאניות, התאימה את עצמה לדעות יותר 'מתקדמות' והוכיחה לנו שגם היא, כמו כל דת אחרת, יודעת להשתנות ולהטמיע בקרבה את הדעות והאמונות של ה'מודרנה' שבאותה העת שולטת בכיפה. מאמר זה מרכז יחד, בתוספת הערות שוליים חדשות, חמישה מאמרים שהתפרסמו בשעתו בפרק בשם 'האריסטוטליות'.
אוונגליסטים וחסידים - שתי תנועות אחיות כמו הרוסים בעידן הקומוניסטי גם אנו יודעים שהיהודים תמיד היו הראשונים שהבינו והפנימו את האמיתות הגדולות של האל. עם זאת, עיון קצת יותר מעמיק ילמדנו שרוב האמונות של העם היהודי עוצבו על בסיס ספקולציות דתיות קדומות יותר, שאבותינו למדו מהעמים עימם הם באו במגע, ושבמהלך כל ההיסטוריה אבותינו התמחו בהטמעה וגיור של אמונות זרות שהפכו תוך זמן קצר לנכס צאן ברזל של הדת היהודית. לשם דוגמה, הפילוסופיה היהודית של ימי הביניים נבנתה כולה על יסודות החשיבה הפילוסופית של ההוגים היוונים הגדולים אפלטון ואריסטו והקבלה, במידה רבה, על הרעיונות המנכאים והגנוסטיים שהפעימו את המינות הקתרית. תופעות דומות נוכל לזהות גם בעת החדשה ואם נבדקן כראוי נגלה ששורשיה של תנועת החסידות נעוצים עמוק בתוך הפיאטיזם הלותרני, תנועה רעיונית שהפכה בהדרגה לזרם האוונגליסטי של הפרוטסטנטיות האמריקאית.
למרות חוסר הידע שלי ודלות הבנתי בנושא החלטתי לתרום את חלקי לדיון אקטואלי ולטעון שישראל וארה"ב כבר סיכמו על תכנית פעולה לפיה ישראל תתקוף באיראן, תספוג מכת נגד לא כואבת במיוחד ותספק לארה"ב אמתלא לצאת להגנת ידידתה ולהשלים את השמדת היכולות הגרעיניות והצבאיות של איראן. שום ממצא חדש אינו תומך בינתיים בספקולציה הפרועה שלי אבל העולם כבר ידע דברים מוזרים יותר ועד שלא יתברר אחרת אני כנראה אמשיך לצפות מהעולם הנאור לנקוט בפעולה מונעת לפני שיהיה מאוחר מידי.
השר לביטחון פנים והכת שפוסלת את הממשלה בה הוא מכהן אני מרגיש חובה להתנצל בפני כל הקוראים שהולכתי שולל. באחד ממאמרי הקודמים כתבתי: 'השר אהרונוביץ תמיד נחשב בעיני לאדם ישר והגון ואני בטוח שאם הוא היה מודע למצב הוא לעולם לא היה מסכים ... להעניק הכרה לכת המשיחיסטית שמייחלת לכיליונה של הישות הציונית בה הוא מכהן כשר'. מסתבר שטעיתי. השר אהרונוביץ יודע בדיוק עם מי יש לו עסק אבל בכל יום שישי, סביב השעה אחת וחצי בצהרים, הוא מפגין בפרהסיה את תמיכתו בכת האנטי-ציונית והאנטי-דמוקרטית שסוגדת לדמותו של הרבי מליובאוויטש. השר אהרונוביץ, נציגה של מפלגת 'ישראל ביתנו' שחרתה על דגלה את המאבק בהתחרדות האנטי-ציונית, החליט לזלזל בפומבי באוכלוסייה השפויה ולהעניק לגיטימציה לכת שחותרת תחת אושיותיה של מדינת ישראל. הגיע הזמן שהציבור יתחיל לזלזל גם בו.
בהגיג זה אני שולל את האפשרות שמר נתניהו זורק סיסמאות דמגוגיות ופופוליסטיות אך ביודעי שמדינת ישראל זקוקה למעט דמגוגיה אני מתנדב ליטול על עצמי את תפקיד הדמגוג הלאומי ולהטיח בחרדים שהם משתמטים מגיוס, שודדים את הקופה הציבורית ומעניקים לעצמם תמיכות והטבות חריגות על חשבון התקציבים של שאר היעדים הלאומיים. הממשלה יכולה לסתום את פי באמצעות סקר בלתי תלוי של גורם מחקר חיצוני אבל היא משום מה מעדיפה להתעלם ממתקפותיהם של הדמגוגים ולהמשיך להסתיר את הנתונים האמיתיים תחת כל מיני סעיפי תקציב שלעולם יישארו סתומים ובלתי מובנים.
שבעת הדוקטורטים של המלך המשיח מליובאוויטש הרב מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי של חב"ד, החל את חייו כאדם די שגרתי שהגיע להישגים אקדמיים לא מרשימים ומילא, כנראה, תפקיד זוטר במספנות הצי האמריקאי. בצל חותנו, האדמו"ר השישי של חב"ד, הוא אמנם הצליח להתברג לתפקידים קצת יותר מכובדים במוסדות החינוך, ארגון הצדקה והוצאת הספרים של החסידות אך שום דבר בעברו לא רמז על העתיד המצפה לו: ענק בתורה, נביא, מלך, משיח, עושה ניסים, מציל המונים ומלומד בעל שבעה דוקטורטים. התדמית המנופחת של הרבי מלמדת על תמימותם של החסידים שמוכנים לבלוע ולעכל כל דבר הבל, על חוסר היושרה של הרבנים שאינם מאפשרים לעובדות לדכא את פולחן האישיות שמשרת את צרכיהם ועל מצבה העגום של החברה הישראלית שמאפשרת לאברכי המיסיון ללכוד נערים מבולבלים ולהפכם לחברים בכת הזויה שמכרסמת בעקביות תחת אושיותיה של מדינת ישראל.
ההתכתבות עם א., על אף אורכה הלא שגרתי, היא לדעתי מאלפת כיוון שאדון א. מייצג באמונה את העמדות של המגזר שלו ודברים דומים נשמע מכל חרדי שיבחר להתעמת עם השאלות שעלו במהלך הדיון. בעזרתו של א., הצוק איתן שלעולם לא יזוז ממקומו, הקורא יכול להבין בבירור את שני הצדדים לעימות הנצחי שבין האמונה להיגיון ולהחליט לאיזה עולם הוא רוצה להשתייך. אף שאני בטוח שחרדים מסוגו של א. לעולם לא ייתנו להיגיון לחדור מבעד לחסמים שהם מציבים בדרכו אני משוכנע שכל טיפה של תובנה מודרנית ממוססת איזה שהוא נדבך בחומות הבצורות ופותחת עוד צוהר לנאורות ולקדמה ולכן, אף שכרגע אני רק נובח על הרוח, בטווח הארוך דברי עוד יעלו ניצוצות של ספק ועמלי עוד יישא פרי.
עתיד הקדוש ברוך הוא להביא אבנים טובות תלמידו של רבי יוחנן שילם בחייו על הגיונו הבריא, הרב, כתמיד, יצא מהסיפור גדול מהחיים, היומרות הרבניות זכו לתימוכין נוספים ולנו לא נותר אלא להצטער על שהאל החליט לבסוף לא לגבות את הזיותיו של הקופירייטר באבנים ומרגליות טובות של ממש.
מדוע העמלק הושמד שלוש פעמים שונות קשה להתעלם מהעובדה שרק החזירים והעמלקים הצליחו לעורר בליבו של עם ישראל שנאה כה עמוקה ומוחלטת. השנאה לחזיר היא הגיונית ומובנת וקשה להאמין שקיים אדם נורמטיבי שמסוגל לא לנטור טינה לחיה שאינה מעלה גירה. פחות מובנת השנאה הנצחית שעם ישראל רוחש לשבט הנוודים שאי פעם בהיסטוריה אולי יצא למלחמת מגן נגד הנחיל הישראלי שעמד לפלוש לתחומו. הפרשנות המסורתית אינה משאירה מקום לספק: העמלקים איכשהו הצליחו לעצבן את יהוה שגמר בליבו למחות את 'זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם'. פרשנות קצת יותר נועזת יכולה להעלות גם אפשרויות נוספות, למשל, שהשנאה לעמלקים נשתלה בתורה באופן רטרואקטיבי בכדי להצדיק את הטבח שבוצע בהם בימיו של המלך חזקיהו.
חב"ד, כמו כל שאר הכתות, מעולם לא בחלה בזריעת מסכי עשן שמסתירים את כוונותיה המיסיונריות ולכן היא טוענת חזור וטעון שאין שום חוק שאוסר על הנחת תפילין, תוך התעלמות מוחלטת מכל החוקים שאוסרים לפנות לקטינים מאחורי גבם של הוריהם, לנצל את השטח הפרטי של הקניון לפעילות בלתי מורשה ולהטריד אנשים תמימים שאינם רוצים להיחשף לפעילות מיסיונרית בעת שהם עורכים את קניותיהם.
יהורם גאון, ללא כל ידע או הבנה אך עם הרבה רצון לעזור לחבריו מ'קפה איינשטיין', החליט לנצל את הבמה שהרדיו הממלכתי מעמיד לרשותו ולהשוות את תושבי רמת אביב, שמתנגדים לחבדניקים שמנסים לפתות את ילדיהם, עם הנאצים שסירבו להכניס יהודים לחנויותיהם. מידי שבוע בשבוע מר גאון טורח להבליט את ראייתו הפשטנית ואת צדקנותו המתחסדת אבל הפעם הוא עבר את הגבול ועליו להתנצל בפני הנהלת קניון רמת אביב ובפני כל תושבי השכונה על שהוציא את דיבתם רעה.
מדוע אני אולי בכל זאת כן אתיאיסט בעבר הגעתי למסקנה שההסתברות ליצירה מקרית של עולם תומך חיים היא זניחה לחלוטין, אם לא פחות מכך, ולכן הייתי חייב להניח שהיקום שלנו נוצר בכוונת מתכנן, היינו, שישות לא מקומית כלשהי בחרה עבורנו את חוקי וקבועי הטבע. עתה, לאור השינוי הפרדיגמאטי שעובר על מדעי הפיזיקה והקוסמולוגיה, אני מוכן להניח שהיקום שלנו הוא אחד מאינספור היקומים המקבילים שמאכלסים 'יקום על' בו החוקיות האבולוציונית מבטיחה יתרון ליקומים יציבים שבתורם מורישים את תכונותיהם ליקומים שהם מולידים וכך הלאה, בשרשרת מתמשכת שמעניקה עדיפות ליקומים יציבים שהם בהכרח גם יותר ידידותיים ליצורים חיים. פרדיגמה זאת מייתרת את הצורך ביד המכוונת שהייתה אמורה לבחור בקפידה את החוקים והקבועים שהביאונו עד הלום ועתה כולנו יכולים לשוב לזרועות האתיאיזם ולפסול את קיומם של כל הישויות העל-טבעיות שנדרשו לנו בעבר.
בדין וחשבון שהוגש לשר הרווחה והשירותים החברתיים, משה כחלון, על ידי צוות שמונה לבחון את תופעת הכתות בישראל אנו מוצאים את כל האפיונים בעזרתם ניתן לזהות ולהגדיר כתות. הקורא הבלתי משוחד מתבקש לקרוא את הדו"ח ולהחליט בעצמו אם ניתן, על סמך האפיונים הללו, לפטור את הפלג המשיחיסטי של חב"ד מהתווית של 'כת פוגענית'. (קרא עוד)
הדו"ח של רו"ח יעקב אליה, מומחה בבקרה על רשויות שלטון, מעלה לאפנו את כל הסרחונות שהרבנות הראשית הרקובה והמושחתת מפיצה לחללה של מדינת ישראל. קראו והחליטו אם אתם באמת רוצים להמשיך ולממן את הרעל הזה ואם אתם מסכימים שאלו יהיו הפנים של מדינתנו.
השר גדעון סהר, פרקי אבות וההשתלטות החרדית הברית הקדושה בין הממשלה לרבנים החליטה כנראה לשלח כל רסן ועתה, במסווה של הסיסמה המזויפת 'לימוד יסודות הזהות שלנו בנושא היהודי והציוני', משרד החינוך כופה על ילדים חילוניים ללמוד את מסכת פרקי אבות, התרכיז המזוקק ביותר של הנרטיב הרבני ואחת מאבני הפינה של כל ניסיון להחזרה בתשובה ואינדוקטרינציה חרדית.
רבי שמעון בר יוחאי, המערה ועץ החרוב הסיפור המפורסם על רבי שמעון בר יוחאי ובנו, שמאימת השלטונות הרומיים נאלצו להסתתר במערה במשך שנים עשר שנים, יכול לבלבל גם את הטובים שבינינו אבל כל מי שיורד לפרטים יבין מייד שהקשר בין הסיפור לעולם האמיתי הוא מאד קלוש אם לא רק מקרי. מוסרי ההשכל שהוטבעו בסיפור מחזקים עד היום את התחושה שלרבנים יש תכונות על-אנושיות, אם לא חצי אלוהיות, ושאם לא נשמע בקולם הם עוד עלולים לתת בנו את עיניהם ולהפכנו לגל של עצמות.
רבים מאיתנו ממהרים להתמכר למיסיונרים החב"דיים ולהפגין, באמצעות התפילין שהם מגישים לנו, את נאמנותנו הבלתי מסויגת לדת אבותינו ולמורשתו הנצחית של עם ישראל. בהפגנה קטנה זאת יהודים תמימים למעשה מעניקים תו הכשר לכת פולחן אישיות אנטי-ציונית שבתוככי ליבה בזה להם ולכל מה שיקר להם. הצעתי לכל מי שנתקף בפרץ רגשות בראותו מיסיונר מזוקן לעצור לרגע ולשאול את המיסיונר מספר שאלות קצרות. ייתכן מאד שלמשמע התשובות הוא יחליט להעניק לגיטימציה לאנשים שמכירים במדינת ישראל ובמשטר שלה ולא לכת ששואפת להחליף את המשטר הדמוקרטי במדינת הלכה שתהיה כפופה אך ורק להלכה היהודית - בפרשנותו של הרבי מליובאוויטש.
מכתב פתוח למר רון חולדאי, ראש עירית תל אביב – יפו לאור העובדה שתנועת חב"ד, כמו כל יתר התנועות המיסיונריות שמנסות לשנות את צביונה של תל אביב בכלל ורמת אביב בפרט, נהנית לא רק מגישה אוהדת אלא גם מתמיכות כספיות של עיריית תל אביב יפו כתבתי למר רון חולדאי, ראש העיר בה אני מתגורר, את המכתב הפתוח הבא:
את הזלזול שהרבנים מסוגלים להפגין כלפי אלוהיהם מטיב להדגים תשדיר הפרסומת בו רבי יוסי מיוקרת מקריב את בנו ובתו על מזבח מוסר ההשכל הרבני. האל, כתמיד, לוהק בתפקיד שולי שחייב אותו לעמוד מאחורי הקלעים ולהוציא לפועל את הוראותיו של חסיד מוטרף שבסיוע ההיגיון הרבני החליט לגזור גזר דין מוות על שני ילדיו החפים מפשע.
ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ומורשתה של תנועת חב"ד קבוצה של חב"דניקים, חרדים ומלחכי פּנכה דנה בדברי תורה בישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת והגיעה למסקנה שיש לבקש ממשרד החינוך 'לשקול הטמעה במערכת החינוך כולה את מורשתו החינוכית של ר' שניאור זלמן מילאדי'. אין ספק שסיכום הישיבה נעם לחב"דניקים שנכחו באולם. למה לא, האם אנחנו היינו מתעצבים אם הועדה הייתה ממליצה להטמיע במערכת החינוך החב"דית את מורשתם של שפינוזה, איינשטיין, ביאליק? אך אל חשש, בעוד שאנו לעולם לא נצליח לחדור למבצרים החרדיים, נבחרינו ימשיכו לפתוח בפני המיסיונרים שלהם את השערים והללו יוסיפו לכבוש את מעוזינו ולאכול כל חלקה טובה שתימצא בהם.
מיסיונר, קניון רמת אביב, קפה איינשטיין והשר לביטחון פנים אירוע קטן וזניח שהתרחש בקפה איינשטיין בקניון רמת אביב מלמד באיזו קלות ניתן לשכנע אנשים, ובכללם גם שר במדינת ישראל, לשתף פעולה עם הכת המשיחיסטית שמאמינה במשיחיותו, מלכותו והמשך חייו של הרבי מליובאוויטש ושואפת למוטט את המדינה הציונית הדמוקרטית ולקומם במקומה את מדינת הלכה שתחזיר אותנו עמוק אל תוך ימי הביניים.
כולנו היינו רוצים שהאל שלנו יהיה לא רק רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד אלא גם חי וקיים, מושלם, נצחי, כל-יודע, כל-רואה, כל-שומע וכל-יכול. הבעיה היא שאפילו באופן התיאורטי ביותר אף ישות אינה יכולה לההנות מכל התכונות הללו גם יחד ואף אלוהות אינה יכולה לראות מול עיניה את העבר, ההווה והעתיד ובמקביל גם להתערב במסלול היסטוריה האנושית ולנווט את האירועים על פי רצונה ובהתאם למטרותיה. כשנשתכנע שאף אל אינו מסוגל גם להכיר את העתיד וגם להשפיע עליו נתפנה לבדוק אם האל שלנו הוא רק כל-יודע או רק כל-יכול ונגלה להפתעתנו שהוא כנראה לא זה ולא זה, כלומר, לא רק שהוא אינו מסוגל לחזות את העתיד אלא גם שאין לו כנראה גם שום כוונה להשפיע עליו ולשנותו לצרכי רבניו.
כל מה שעושה הקב"ה לטוב הוא עושה מי שאוהב לקבל את מוסרי ההשכל שלו על מגש של כסף לבטח יתענג על תשדיר השירות המתקתק שמלמד את חשיבות האמונה באל האוהב והמשגיח שלעולם לא יאכזב את ההולכים בדרכיו. מאידך, מי שנוהג גם לחשוב על המסרים שהרבנים מנסים לדחוס למוחו אינו יכול שלא לזהות בסיפור האגדה הקטן הזה את כל הסממנים של המעשיות העממיות והדמיוניות שאנו נוהגים לספר לילדינו לפני שהם עוצמים את עיניהם ונפנים לשנת הלילה.
רבי יהושע בן לוי וכרבולת התרנגול הרבנים אהבו לתאר את האל לא רק כבן בריתם אלא גם כעושה דברם. כך בהחלט חשב רבי יהושע בן לוי שהאמין שהאל יעמוד לשרותו כל אימת שהוא ישמע, בעיתוי הנכון, את נוסחת ההפעלה המתאימה. בניגוד לסיפורים רבים אחרים, תשדיר הפרסומת הזה נשמע אוטנטי לחלוטין ולנו אין שום סיבה לפקפק במהימנותו ובנכונותם של כל פרטיו.
האיומים על מדינת ישראל הולכים ומתגברים ולכן אין עוד הרבה משמעות למחלוקות הישנות בין הימין והשמאל. על מדינת ישראל להכין את עצמה לשעת המבחן ההולכת ומתקרבת ולשם כל היא צריכה לטפל בגורמים שפועלים ללא לאות להחלשתה. על חוסנה החברתי, הכלכלי והצבאי המדינה תוכל לשמור רק אם היא תפרק את מערך הישיבות שהחרדים הקימו לעצמם, תשלול מהחרדים את התקציבים הייחודיים שהם הצליחו לסחוט לעצמם ותכפה על האוכלוסייה החרדית להתערות בחברה, לדאוג לפרנסתה ולשרת בכוחות הביטחון או במערכות השירות הלאומי.
דוד המלך היה הנותאיסט מושבע שהאמין בכל מאודו שאת יהוה צריך לעבוד בכל התחום שניתן לו כנחלה בלעדית ואת האלים האחרים צריך לעבוד רק מחוץ לאזורי יהודה והשומרון. בנו שלמה, לעומתו, חזר לזרועות הסינקרטיזם ולצד יהוה הוא הקריב קורבנות בירושלים גם למספר רב של אלים מקבילים שבאו להשתכן בעיר הקדושה.
בתשדיר פרסומת זה רבי שילא לא היסס לשקר לדיינים שניסו לברר מדוע בניגוד לחוקי המדינה הוא ציווה להלקות אדם שלא ביצע שום פשע ממשי. במשפטו, רבי שילא יצא זכאי בזכות עדותו הכוזבת של אליהו הנביא ומצג שווא נוסף זיכה אותו בשררה שאפשרה לו לרצוח את היהודי שאיים לחשוף את מסכת שקריו. המאמינים יבינו מסיפור האימים הזה שדיני התורה מחייבים יותר מדיני המדינה ושהאל תמיד מגבה את רבניו ואת הסמכויות שהם נוטלים לעצמם. אנחנו, מן הסתם, נבין את הסיפור קצת אחרת.
המעניין בתשדיר פרסומת זה הוא הקשר הישיר בין מעשיו של הצדיק לתגובה האלוהית. האל מיהר להפוך את יינו לחומץ כשרב הונא חרג מאיזו שהיא מסגרת דמיונית ועבר עבירה זניחה ושולית כלשהי והוא הפך את החומץ חזרה ליין כשרב הונא הכיר בטעותו והבטיח לתקן את דרכיו.
רב גידל ורבי יוחנן מביטים בבחורות ערומות הקופירייטרים הרבניים לא היססו לעטוף את מוסרי ההשכל שלהם בסיפורים מסיפורים שונים, חלקם רציניים יותר וחלקם רציניים פחות, אבל קשה למצוא בכל התלמודים והמדרשים סיפור אגדה יותר משובב נפש מהסיפור על רב גידל ורב יוחנן שהתירו לעצמם להסתכל בבחורות הערומות שטובלות במקווה.
אדם נושא אישה על פני אישתו הראשונה סיפור זה מזהה את הקופירייטר בשמו ולכן אנו יודעים שמאחורי המסר המרגיע עומד לא אחר מאשר ריש לקיש שבחר ללמדנו על ההשגחה האלוהית ונטייתו של הקדוש ברוך הוא לסלוח לבניו האהובים באמצעות שיחה דמיונית שאולי הייתה יכולה להתקיים בפועל אם כנסת ישראל הייתה מסוגלת להוציא מפיה התיאורטי ולו הברה ברורה אחת.
ראית העולם המיתולוגית של התנ"ך והקוסמולוגיה הגיאוצנטרית של הרבנים פשטו זה מכבר את הרגל והמדע המודרני מספק אינספור ממצאים שמוכיחים שהארץ אינה ניצבת במרכזו של עולם חדש, קטן ומוגבל ושגרמי שמים, למעט הירח, אינם נוהגים להקיפה אחת לעשרים וארבע שעות. במהלך מאות השנים האחרונות הרבנים אמנם למדו כיצד ניתן לתרץ, לערפל ולטאטא אל מתחת לשטיח כל את האמירות המדעיות המביכות של קודמיהם אבל למרות המאמצים הרבים שהם השקיעו בהסתרתה וסירוסה של האמת הם אינם יכולים להתעלם מהעובדה שבסופו של דבר התנ"ך טעה, חכמי התלמוד טעו, הרמב"ם טעה ואפילו הרבי מליובאוויטש טעה. כל מי שטועה, ולו אפילו בפרט אחד, אינו יכול להתיימר לייצג את האמת המוחלטת וחובתנו להתעלם מכל דבריו גם אם הוא חכם, גאון גדול, מר"ן, אדמו"ר או אפילו האלוהים בכבודו ובעצמו.
נחלקו המתדיינים בישיבה של מעלה אין כסיפור על המחלוקת שהתפתחה בישיבה של מעלה בכדי להמחיש את אופיים ההזוי של תשדירי הפרסומת שמציפים את האגדה הרבנית. אין להאשים בכך את הקופירייטר המסור שבמסגרת תפקידו הרשה לעצמו למתוח את גבולות ההיגיון ולספר סיפור על אל שמבקש מחכם ארצי להכריע בויכוח הלכתי שולי לחלוטין. האשמים העיקריים הם רבני כל הדורות שהפכו את הסיפור המוזר לנכס צאן ברזל של הדת היהודית וחינכו על ברכיו דורות רבים של תלמידים.
האגדה הרבנית רוויה בסיפורים על מפגשים פרטיים, וממילא גם בלתי ניתנים לאימות, שנערכו בין האל לנבחריו. בסיפור זה, משה תפס את האל לומד פרק משניות וניצל את ההזדמנות להעברת שלושה מסרים סמויים שכולם, איך לא, מעצימים את הנרטיב הרבני.
התגובות ששלחתי לאתר החרדי שנקרא 'הדוס' עברו כל התעללות אפשרית, החל מצנזורה, דרך הערות מגמדות וכינויי גנאי וכלה בתגובות מזלזלות של קוראים שלא נתנו לדלות ידיעותיהם להקהות את חדוות יצירתם. בשלב מסוים, לאחר שפרסמתי את ההתכתבות גם באתר זה, ה'דוס' פנה למבקרי האתר שלו ושאל אותם אם כדאי להגיב לי 'במאמר תגובה חריף ומשפיל'. כולנו, ואני בכללם, הפצרנו בו לענות לי ללא רחמים וכתוצאה מכך הדוס פרסם מאמר לסיכום הדיון בינינו. הגבתי למאמר שלו אך תגובתי, משום מה, לא מצאה את דרכה לאתרו. כאן היא דווקא כן מופיעה - ובמלואה.
הקדוש ברוך הוא קושר כתרים לאותיות באמצעות הסיפור בו משה רבנו רואה במרום את הקדוש ברוך קושר כתרים לאותיות הקופירייטר הקדום ניסה לקשר את ההלכות שרבי עקיבא חידש בשיטות הדרש החדשות שלו עם ההלכות שכביכול ניתנו למשה בסיני. למרבה הצער הסיפור גם חושף את העובדה שעד לימיו של רבי עקיבא איש לא שמע על הלכותיו החדשות ואיש גם לא נהג על פיהם.
הרבנים לא רק נהגו להיפגש עם אליהו הנביא, חלקם בתדירות מעוררת כבוד, אלא שבמקרה הצורך הם גם נאלצו להעמידו במקומו ולהורות לו כיצד צריך לנהוג עם גדולי עולם שכמותם. הבעיה היא שהמסרים הפרסומיים הפכו כבמטה קסם לאמת אבסולוטית והפנטזיה לבשה גוף וצורה וצרבה את עצמה לתודעת שומרי האמונים שממשיכים להאמין שנביא שמתקרב בצעדי ענק לגיל 3,000 עודנו מבקר בבתינו בערבי הפסח והוא עוד עתיד לבשר לנו על בואו של המשיח.
באתר החרדי הנקרא בשם 'הדוס' ניתן למצוא מאמר בשם 'ביקורת המקרא – חלק ב'' שנכתב על ידי בחור שנוהג לכנות את עצמו א.א. יהדות. באמצעות המאמר הזה ניסיתי לבדוק את עומק ההבנה וחוזק הטיעונים של כל אבירי האמונה הצעירים שמקדישים את זמנם ומרצם להפצת התורה החרדית בקרב חסרי הידע שמוכנים לבלוע ולעכל את כל דבריהם. לא התפלאתי כשגיליתי שאת הטיעונים הענייניים לוחמי 'מלחמות השם' נוהגים להחליף בעלבונות, השמצות, קביעות חסרות אסמכתא ותשובות שנשלפות מהשרוול. בסופו של דיון בעל האתר נותר לא רק עם כתמים גדולים על תדמיתו אלא גם עם סתירה אחת שפתרונה חייב פגיעה בכבודם של חז"ל ורש"י, סתירה אחת שלא זזה ממקומה על אף הפגיעה בכבודו של האל וסתירה אחת שהטיפול בה נדחה לזמן לא ידוע.
רבי שמעון בן שטח הסתיר מינאי המלך את התמונה השלמה ועל ידי כך הוא גרם לו לשאת בכל העלות שהייתה אמורה להתחלק בין שניהם. תירוצו מצביע על מוסר ההשכל הרבני: חכמתם של הרבנים שקולה לעוצמתם של המלכים וכל מה שהמלכים מצליחים להשיג באמצעות עושרם וכוחם הרבנים מסוגלים להשיג בעזרת חכמתם. הפסוקים, כמובן, אינם יכולים שלא לגבות את היומרה הרבנית.
רב פפא ורב הונא פוגשים את רב חנינא הרב השולי חנינא, בנו של רב איקא, שילם בחייו על ניסיונו להתעלות לדרגת החכמה של בכירי ישיבת נרש, רב פפא ורב הונא. בעקבות כך גם אנו צריכים להבין שלא כדאי לנו, בני התמותה הרגילים, לפלוש לתחומם של החכמים הגדולים ולהשתמש בחידודים השמורים רק להם.
מי שחושב שהחיים בעיראק במאה הרביעית לספירת העמים היו משעממים צריך רק לקרוא את הסיפור על התרמית באמצעותה אביי ורב פפא הונו יבם לא הגון. הסיפור מדגים היטב את גדולתם וכישוריהם של הרבנים הגדולים ורק חבל שהוריו של רב פפא נאלצו לשלם בחייהם בגין הפלפול שאפשר לבנם לפטור את גיסתו מההתחייבות לשלם 200 זוז.
אליהו הנביא, השופר האלוהי, רומז לנו שהאל, כאחרון תלמידי החכמים, נוהג להתעמק בדברי הרבנים ולדוש בכל להגיהם. מוסר ההשכל ברור: אם האל לומד תורה מי אנו שנוכל להרשות לעצמנו לעשות אחרת?
התכתבות עם המחזיר בתשובה דניאל בלס בהתכתבות עם דניאל בלס, מחזיר בתשובה מיומן ומומלץ, ניתן למצוא גם את ההצהרות היומרניות וחסרות הבסיס, גם את חוסר ההבנה הבסיסית בכל הנוגע לתחומי ידע לא תורניים וגם את השיטות באמצעותן ניתן להשתיק את הדתיים המקצועיים ולגרום להם לנתק מגע.
האדם הרזה שסוחב על גבו את החרדי העצל החרדים מרבים לקונן על מר גורלם אבל אם מתעלמים ממסכי העשן שהם אוהבים לפזר מתברר שהם נהנים מהטבות יתר מוגזמות שאינן ניתנות לאף מגזר אחר בציבור. במאמר זה, הראשון בסדרת מאמרים, אני מתרכז בתקציבי החינוך והתרבות ומראה לא רק את ההעדפה המקוממת של החרדים אלא גם את העיוותים הלוגיים עליהם החרדים מבססים את כל טיעוניהם.
הדילמה הנצחית – מוחשי או רוחני? היהודים לדורותיהם הצליחו כנראה להאמין בשני אלוהויות שונות בתכלית – האחת גשמית ומוחשית והשניה רוחנית וטרנסנדנטלית. משה, אהרון, דוד, ישעיהו הראשון, השני והשלישי, הלל הזקן, רבי ישמעאל, רבי עקיבא, רבי יוחנן, ריש לקיש, רבי אבהו, רבי אבין, רבי חמא, רבי קטינא וכל שאר ענקי הרוח שחיו ופעלו לפני המהפך של ימי הביניים האמינו באל המוחשי והאימננטי בעוד שהרס"ג, הרמב"ם והרבנים שנהו אחריהם ראו בעיני רוחם רק את האל המרוחק שאין לו לא גוף ולא צורה. במה, אם כן, אמור להאמין בן דורנו? האם עליו לאמץ את האל הגשמי והמוחשי או את האל חסר הגוף והצורה? האם האלוהות שלנו היא קרובה ואימננטית או רחוקה וטרנסנדנטלית?
אגורא – הסרט שיפקח את עיניכם לסכנה החרדית הסרט 'אגורא' של הבמאי הספרדי אלחנדרו אמֶנאָבר מנבא בצורה חדה, ברורה ובלתי נשכחת את האסון שהחרדים עומדים להמיט עלינו, ולו רק משום שהוא מתעלם מכל האירועים האקטואליים ומרחיק את סיפורו לעשרים וארבע השנים בסוף המאה הרביעית ותחילת המאה החמישית בהם הפונדמנטליזם הנוצרי הצליח לדחוק את מתנגדיו ולהשתלט על העיר אלכסנדריה שבמצרים. בסרט זה היהודים משחקים תפקיד שולי בלבד והם, יחד עם הפאגאנים והנוצרים המתונים, סובלים מרדיפותיהם של הקנאים הנוצרים שהצליחו להרוג, לגרש או להכניע את כל מתנגדיהם, למרק את אלכסנדריה מכל נאורותה ולרצוח את היפאטיה, אחרונת הוגי הדעות שפעם פיארו את האקדמיה של העיר והעלו את קרנה ברחבי העולם ההלניסטי. הבמאי כנראה רצה להזהיר את האירופאים מפני האסלאם הקיצוני אבל רק עוצמי עיניים מושבעים לא יזהו בו גם את משליכי האבנים, שורפי עגלות האשפה וכורתי עצי הזית שכוחם ההולך וגובר מדרבן אותם לקחת את החוק לידיהם, לדחוק את רגלי הקדמה, המדע והדמוקרטיה ולהשליט על הציבור הרחב את דעותיהם החשוכות והנבערות מדעת.
התכתבות בעקבות החוזר: 'כת פולחן האישיות שמתפתחת בחב"ד' במסגרת המאבק להפסקת הפעילות המיסיונרית של כת פולחן האישיות של הרבי מליובאוויטש בשכונת רמת אביב, שלחתי חוזר לכל חסידי חב"ד שכתובותיהם נמצאו ברשותי. מספר חסידים השיבו לי וההתכתבויות בינינו יכולות לשפוך אור נוסף על דעותיהם של אלה שנשבו בכת שלמדה אותם לסגוד לאדמו"ר ז"ל, להעריץ את כל דבריו ולזלזל בקדמה, במדע, בדמוקרטיה ובשלטון החוק. הקוראים מוזמנים להשתתף בדיון ולהוסיף למאמר את תגובותיהם.
באחד מתשדירי הפרסומת המרגיעים ביותר הקופירייטרים אפשרו לאליהו הנביא, הדמות הסמכותית שחושפת בפני הבריות את האירועים שמתרחשים במרומים ואת הדברים שנאמרים שם, לספר לרבי יוסי על הצער העמוק שפוקד את האל כל אימת שהוא נזכר בגלות שהוא גזר על בניו החוטאים.
אליהו מבקר בישיבתו של רבי יהודה הנשיא בסיפור קטן וחמוד בו אליהו הנביא מתרץ את איחורו בצורך להכין לתפילה את שלושת האבות, אברהם, יצחק ויעקב, הרבנים הצליחו לשלב לפחות שמונה מסרים סמויים שמטביעים בתודעת הקורא את הצורך ללכת בדרכם ולהקפיד למלא אחר כל מצוותיהם.
אין ספק שהדוגמה הטובה ביותר לנוהג הרבני להכפיף את העובדות למוסרי ההשכל הוא הסיפור על תנורו של עכנאי. גם הסיפור הזה, בדומה לסיפור על האי והארמונות של הקבצן שניאורסון, אינו יכול שלא לרתק את השומע:
בהיעדר אינטרנט, טלוויזיה, רדיו או עיתונים, הרבנים יכלו לשווק את הנרטיב שלהם רק באמצעות הסיפורים הקצרים והקליטים שמרכיבים את ה'אגדה' הרבנית. אסור לנו, אם כן, לפסול את האפשרות שבדומה לתשדירי הפרסומת המוכרים לנו, גם סיפורי האגדה נועדו להעביר מסרים שיווקיים שיעזרו לרבנים למכור את הנרטיב הגדול שהם המציאו. אבל אם מדובר במאמץ שיווקי גרידא, מדוע עלינו להניח שהקופירייטרים המוכשרים שעמדו מאחורי תשדירי הפרסומת הרבניים כפו על עצמם להיצמד לאמת הערומה ולהתבסס רק על אירועים שאכן התרחשו בפועל? האגדות עצמן, אם נבחן אותם בעיניים ביקורתיות, בהחלט יוכיחו לנו שיוצריהם הרשו לעצמם להמחיש את מוסרי ההשכל שלהם באמצעות סיפורים דמיוניים שהקשר בינם לבין המציאות הוא לכל היותר מקרי וזניח, וזאת למרות המאמצים לשוות לאגדות אופי עובדתי בעזרת שילובם של גיבורי התרבות דוגמת האבות, משה רבנו, דוד המלך ורבני עבר מפורסמים. בעת הצורך הקופירייטרים הרבניים ליהקו באגדותיהם גם כוכב אורח בשם 'הקדוש ברוך הוא' שבאמצעות שליחיו, נפלאותיו או בת קולו אימת את המסרים הרבניים והעניק משנה תוקף למוסרי ההשכל שעבורם הומצאו הסיפורים מלכתחילה.
התכתבות עם רב אנטי-ציוני קיצוני (5 מכתבים) ההתכתבות עם הרב החב"די משה מור חושפת, להערכתי לראשונה, את עומק השנאה שמקצת הרבנים החרדים, ואולי כבר רובם, חשים כלפי הציונות, מדינת ישראל והחילונים. אם המכתבים של הרב מור משקפים את דעתם האמיתית של הרבנים החרדים אזי נראה לי שאולי באמת הגיע הזמן להרים ידיים ולוותר על החזון הציוני שבשעתו הביא למדינת ישראל את אלו שהיום יונקים את לשד עצמותיה ומטפטפים את הארס שיביא לחורבנה. אם, לעומת זאת, הרב מור מביע רק את דעתו האישית והרבנים החרדים, ובמיוחד החב"דיים, מסתייגים ממנה אבקש מהם להגיב למאמר ולהרחיק את עצמם מהרב הקיצוני שאינו מפסיק לבעבע שנאה כלפי כל מי שאינו חושב כמוהו וכלפי כל דעה שאינה תואמת את אמונתו. אשמח גם לשמוע את דעתם של בני הקהילה הגרוזינית ממנה צמח הרב הזה.
השיטה הרבנית נבנתה על חורבותיה של השיטה הכוהנית ששלטה בכיפה במהלך כל ימי הבית השני. לאחר קריסתה של המערכת הכוהנית, הרבנים האיצו את תהליך הבידול מדת האם ועיצבו לעצמם דת חדשה ומשופרת שעונה על כל צרכיהם. הם הגדירו מחדש את האל, כתבו לעצמם כתבי קודש חדשים, אימצו נרטיב האומר שמזוועות הגיהנם יכולים להימלט רק אלה שהולכים ב'דרך הישר' הרבנית והתאימו את ההיסטוריה לתבניות דמיוניות שנועדו לחזק את כל טענותיהם. את 'דרך הישר' שלהם הרבנים ביססו על ארבעה עקרונות מרכזיים: הקפדה על המצוות הרבניות, לימוד אובססיבי של התורה הרבנית, שינון אינסופי של נוסחאות התפילה הרבניות ומתן צדקה וגמילות חסדים לנזקקים שמשתייכים לקהילות של הרבנים. כל העקרונות הללו מחזקים את מעמדם של הרבנים, מעצימים את סמכויותיהם ותורמים לרווחתם הכלכלית. עם זאת, נראה שהשיטה הרבנית מתחילה להגיע לסוף דרכה וזאת משום שהיא נשענת על אוכלוסיות חלשות וחסרות השכלה, סחטנות פוליטיות, התרחקות הולכת וגוברת מהזרמים המרכזיים בחברה ואידיאולוגיה קיצונית שמתבטאת בפסילתם של כל ערכי העולם המודרני. סחטנות, התבדלות ובריחה מהמודרנה אינם יכולים להוות פתרון לטווח ארוך ולכן ניתן להניח שהפריחה הנוכחית של היהדות הרבנית היא גם שירת הברבור שלה.
בעולם מסתובבים מאות אלפי, ואולי אפילו מיליוני, שפוטים של כתות אבל אין ביניהם ולו מסכן אחד שיסכים להודות שהקבוצה אליה הוא משתייך אכן כת. 'הקבוצה שלנו שואפת להטיב עם העולם, לעורר שלום ואחוה, להפיץ את הדת, לקרב את הגאולה. אבל כת? מה פתאום כת? מי שחושב שאנחנו כת פשוט אינו מכיר את הקבוצה ואת מטרותיה. בֹא לאחד המפגשים שלנו ותראה בעצמך את ההרמוניה והשלווה ששורה בקרבנו ואז תבין שאנחנו רק רוצים להביא אור לאנושות.' כשאתה שומע את עצמך מדבר כך אתה צריך להבין שאתה כבר שבוי בכת שתעשה כל מאמץ להמשיך ולהחזיק בך. יש עוד הרבה סימנים שמעידים שאתה כבר נפלת. קרא אותם רק לשם הבידור. אתה יודע שאין להם שום קשר אליך. אתה הרי לא חבר בשום כת.
הרבנים אינם רוצים ששפוטיהם יחשפו לתרבות העולמית כי הם יודעים שכל מי שיתמכר לאמת וליופי שהאל העניק לאנושות לעולם לא יסכים לחזור למשטר העקר והמדכא של הרבנים. אני מציב אתגר לכל תלמידי הישיבה: ראו קטע אחד מהאופרה נבוקו של ורדי והחליטו בעצמכם באיזה עולם אתם רוצים לחיות.
'צדק חברתי או 'שינוי סדר העדיפויות' כל הכבוד לכם, בני מעמד הביניים, על שסוף, סוף החלטתם לדרוש את המגיע לכם. מטרותיכם צודקות אבל אתם יורים בו זמנית ליותר מידי כיוונים ובסופו של דבר מאבקכם יתמוסס ואתם תישארו עם הרבה אכזבות ומעט מאד השגים ממשיים.
אתם דורשים 'צדק חברתי' במסגרתו המדינה תממן לכם דירות להשכרה, פתרונות דיור מוזלים, חינוך מגיל 0 ועוד כהנא וכהנא דברים טובים וראויים אבל אתם שוכחים שבסופו של יום 60% מכל ההטבות שתצליחו להשיג יעברו לחרדים בעוד שאתם וילדיכם תידרשו לממן 100% מהחור שייווצר בתקציב המדינה. זכרו, אתם אולי מפעילים את הלחצים אבל הם אלו שקובעים את הקריטריונים ולכן הם גם יהיו אלה שיהנו מרוב התקציבים החדשים שתשיגו במאבקכם.
האם יעלה על הדעת שחוליגן אלים שמעולם לא ויתר על אף פשע נתעב יכול לצאת זכאי בבית דינם של הרבנים? כמובן! האם יעלה על הדעת שלא? דוד, שלימים הפך למודל של צדיקות מופתית לבטח לא היה מסוגל לבצע את כל הפשעים המיוחסים לו ולכן אל לנו להתפלא אם מתוככי ישיבתו של רבי יוחנן עלתה ובקעה הקריאה 'כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה'. אכן, רק התמימים יכולים להתפס לטעות ולחשוב שהרבנים בלהטוטיהם יתקשו להלבין את עוונותיו של אחד מגדולי החוטאים של כל הזמנים. המנוסים כבר מבינים שעדיין לא נולד האתגר שיצליח לחמוק דרך מסננת הדרש הרבני.
'דעת התורה' של הרבנים הממרידים הרבנים הממרידים והמסיתים, דוגמת הרב דב ליאור והרב יעקב יוסף שעלו לאחרונה לכותרות, חושבים שהם עומדים לא רק בפסגת הפירמידה אלא גם מעל לחוקים שמחייבים נשיאים, ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת וסתם אזרחים. הרבנים הללו מעניקים לעצמם את גיבויה של 'דעת התורה' ולכן ראוי שנברר אם דעתה של התורה באמת תומכת במי שמחליט להתחמק מחקירה משטרתית, לסרב לפקודות חוקיות ולהתעלם מפסקי דין של ערכאות לא תורניות. במאמר הבא אראה כיצד התורה שבכתב בעצם שללה מאנשי הדת את סמכויות השיפוט והפסיקה וכיצד הרבנים מנסים להחזיר לעצמם את הסמכויות הללו בעזרת התורה שבעל פה, תורה שסרה למרותם הבלעדית ומגבה בצורה עיוורת את כל דברי ההבל והעוול שרק עולים על דעתם.
לפני שנוכל לפתח את הדיון בתיאוריה הכללית של הדתות המונותאיסטיות עלינו להקדים ולהגדיר היטב את המונחים בהם אנו עתידים להשתמש. ההגדרות הטבלה הבאה אינן חופפות את ההגדרות המילוניות של רוב המושגים אבל למהותן של הדתות המונותאיסטיות נוכל לרדת רק אם נתעלם מכל ההגדרות המקובלות ונאמץ רק את ההגדרות הללו. המושגים הללו, בהגדרותיהם הניתנות כאן, משמשים גם בשאר המאמרים שבאתר.
זכויות הדרש שהרבנים הקנו לעצמם אפשרו להם לעגן בפסוקים את כל הסמכויות, זכויות היתר וטובות ההנאה שרק עלו בדמיונם. אכן, אם אפילו הבושה אינה מסוגלת להגביל את תאוותיך לא יקשה עליך לסחוט מהפסוקים את המעמד הבכיר, זכויות היתר וטובות ההנאה שהרבנים מצפים לקבל מהתמימים שקונים את תשדירי השירות הרבים שהם הפיקו במהלך כל הדורות.
פרשנות תנ"כית בשיטת 'עשה זאת בעצמך' הכתוב מציין במפורש שבני ישראל ישבו במצרים במשך 430 שנה. הוא גם קובע שהאל גזר על אברם שזרעו יהיה גר בארץ לא לו במשך 400 שנה. כל הנתונים הללו חייבים להסתדר עם סכום הגילים של קהת בן לוי, בנו ונכדו ועם העובדה שאברהם יצא מחרן לכנען בגיל 75 והוליד את יצחק בגיל 100. את הסבך הזה ננסה לפתור בשיטת 'עשה זאת בעצמך' ועל הפרשנים המסורתיים נסתמך רק לאימות הפתרונות שרקחנו בכוחות עצמנו.
מבצע 'נופף בדגל' להשבת האחדות לעם ישראל בעקבות המחזה המוזר והמביש של חסיד חב"ד מדליק משואת יום העצמאות לכבוד 'מדינת ארץ ישראל' החלטתי לתרום את חלקי לקרוב הלבבות בעם, ואם לא זאת, אז לפחות לחשיפת היחס העוין שתנועת חב"ד מפגינה כלפי הציונות, מדינת ישראל והדמוקרטיה. את הצעתי לשיתוף הפעולה שלחתי למאות חסידי חב"ד שאת כתובת המייל שלהם איתרתי ברשת. אחדים ענו לי וחלק מההתכתבויות שניהלנו מדגימות היטב את האנטי-ציוניות שרבני התנועה הצליחו לטעת בחסידיהם, ובמיוחד לחוזרים בתשובה שביניהם. ההתכתבות האחרונה התרחבה גם לנושאים נוספים והיא מאירה אור על עוד פנים של האידיאולוגיה של הפלג המשיחיסטי בתנועת חב"ד.
רשת שופרסל מתייחסת בסלחנות למיסיונרים של כת חב"ד ומרשה להם לשוטט בסניפיה ולפנות לקונים בהצעה להניח תפילין. פניותי בכתב ובעל פה, חלקן מתועדות בסרטונים שהועלו ליו-טיוב, לא זכו לכל מענה והמיסיונרים שיוצאים מישיבתו של הרב יוסי גינזבורג ממשיכים להפגין נוכחות ולקבוע עובדות בשטח. אני חושב שהגיע הזמן להפעיל קצת לחץ ציבורי על רשת השופרסל ולבקש מהם להפסיק לסייע לכת הקיצונית ששמה לה למטרה לשנות את צביונה הפלורליסטי של שכונת רמת אביב, ולכן כתבתי למנכ"ל הרשת, מר אפי רוזנהויז, את המכתב הפתוח הבא:
הטיעון הטלאולוגי, הטיעון הקוסמולוגי והמדע המודרני שכנעו אותי שחוקי הטבע, עוצמות הכוחות ותכונות החלקיקים האלמנטריים לא 'הוגרלו' באופן מקרי ויד מכוון עיצבה עבורנו את העולם תומך-החיים בו אנו מוצאים את עצמנו. עם זאת, מעצב העל של העולם אינו יכול בשום פנים ואופן להידמות לאל הרבני, שלא לדבר על האל הכוהני, האל הנוצרי, האל המוסלמי או כל אל אחר שבעלי עניין אינטרסנטיים ניסו לכפות עלינו וכל נסיונותיהם לנכסו לצרכיהם חייב לעורר לא רק זעם ובוז אלא גם התנגדות פעילה בכל האמצעים המותרים על פי החוק.
עשרה כללים להקמת דת מונותאיסטית לבעלי העניין שהשתלטו על הדתות המונותאיסטיות היות תמיד מטרות זהות ושיקולים דומים ולכן כל הדתות הללו התפתחו בצורה מקבילה. ההיסטוריה של הדת הנוצרית, מיסודה ועד לעלייתן של המדינות הטריטוריאליות החזקות באירופה של סוף ימי הביניים, מאפשרת לנו לנתח את הטקטיקות שבעלי העניין נוהגים לאמץ ולגזור מהם את עשרת הכללים ששימשו בזמנו גם את בעלי הענין של הדת הכוהנית ושל הדת הרבנית: 1. מצא אל ובדל אותו, 2. בודד את האל והרשה לו לתקשר רק באמצעותך, 3. הפחד את המאמינים, 4. כתוב כתבי קודש, 5. תפוס חזקה על שערי הגאולה, 6. שכתב את ההיסטוריה, 7. כרות ברית עם בעלי הכח, 8. פקח על המאמינים, 9. דכא את מתנגדיך, 10. חוקק לעצמך טובות הנאה.
כל החסידויות היו בעבר כתות ורובן שומרות עד היום על האמונות שמאפשרות לאדמו"רים ומקורביהם לחיות באושר ובעושר על חשבון החסידים הפשוטים. גם חב"ד החלה את דרכה בתור כת אבל בניגוד לחסידויות האחרות שהסתפקו בשמירת הקיים היא החליטה בימיו של האדמו"ר האחרון, הרבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש (הרמ"ש), לשלוח מיסיונרים לרחבי העולם ולצרף למעגל החסידים גם 'חוזרים בתשובה'. לאחר מותו של הרמ"ש, בו ראו החסידים מלך ומשיח, קמו בחב"ד שני זרמים, זרם מרכזי שממשיך את דרכו של הרבי מליובאוויטש וזרם משיחי קיצוני שמאמין שהרבי מליובאוויטש עדיין חי. הרב יוסף גינזבורג, מראשי הזרם הקיצוני, הקים ישיבה בלב שכונה חילונית ובין כתליה הוא מטפח כת חדשה שבמרכזה פולחן האישיות של הרמ"ש. אברכי הישיבה מנהלים פעילות מיסיונרית ברחבי השכונה ובשיחות עימם ניתן לזהות את אופייה הכתתי של ישיבת החוזרים בתשובה שהרב גינזבורג הקים ברמת אביב.
נניח שמזוקנים לבושי שחורים היו עוצרים אותך ברחוב ומבקשים ממך להניח תפילין, לקרא קריאת שמע ולברך 'ברוך אתה אדוננו המשיח ישוע בן מרים'. לא היית עושה צעקות ומזעיק את המשטרה? מדוע, אם כן, אתה מתמסר בקלות למזוקנים לובשי שחורים שעוצרים אותך ברחוב ומבקשים ממך להניח תפילין ולברך ''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'? האם אינך מבין שהחב"דניקים אינם מעוניינים במצווה אלא בשלוש מטרות סמויות: לגיטימציה של תנועת חב"ד והמשיחיות המוקצנת שהיא מנסה להחדיר לתורת ישראל, הרחבת פולחן הרבי מליובאוויטש ז"ל/שליט"א וגיוס חסידים חדשים לכת המיסיונרית שהופכת בני נוער מבולבלים למדקלמי סיסמאות ששונאים את הקדמה, ההשכלה, הדמוקרטיה ושלטון החוק? |
התגובות האחרונות