Skip to content

1VSDAT

חמישי, 05 אוגוסט 2010 09:31

היחס לתורת יוון

דרג מאמר זה
(5 מדרגים)

המפגש עם התרבות ההלניסטית שחדרה למזרח התיכון יחד עם גיסותיו של אלכסנדר מוקדון גרם לשכבות מסוימות בעם ישראל לאמץ את החשיבה המדעית של היוונים אבל השכבות היותר מסורתיות דחו בהחלטיות את הפילוסופיה היוונית וביצרו את אמונתם מפני כל מתקפותיו של המדע ה'מודרני'. פה ושם אנו אמנם פוגשים ברבנים שמצאו לעצמם התר ללמוד את חכמת יוון אבל הקיצוניות הדתית ששלטה בכיפה גרמה לרוב העם להתרחק מהמודרנה ולדבוק באמונות המיתולוגיות המסורתיות של הדת היהודית.

 

 

החל מהמאה הרביעית לפני ספירת העמים התרבות ההלניסטית החלה מתפשטת בכל רחבי המזרח התיכון, אבל בארץ ישראל הדברים נראו לגמרי אחרת. הישוב היהודי שנוצר לאחר שיבת ציון לא היה גדול במיוחד ושכבת המשכילים שצמחה בו הייתה מאד מצומצמת. חלק מהמשכילים הללו אמנם ניסה להתקרב לתרבותם של השליטים אבל המתח הפוליטי שנפער בין שכבות רחבות בציבור היהודי לבין השליטים הסלאוקים[א], שלימים הוליד את מרד החשמונאים ואת ההקצנה הדתית שבאה בעקבותיו, הגביל את השפעתם של 'מתייווני' ארץ ישראל והעלה את משקלן של השכבות המסורתיות שלא רצו שום קשר עם האוכלוסייה הנוכרית ועם תרבותה.

 

הסלידה מהתרבות היוונית מוצאת ביטוי יפה באגדה תלמודית שמשחזרת אירוע קשה שהתרחש במהלך התקופה החשמונאית:

 

תנו רבנן: כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבחוץ (לירושלים) ואריסטובלוס מבפנים. בכל יום ויום היו (הנצורים) משלשלין דינרים בקופה ומעלין להן (אלו שבחוץ) תמידים (בהמות לקורבן התמיד).

היה שם (בתוך העיר) זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית. לעז להם (דיבר עם הצרים) בחכמת יוונית.

אמר להן: כל זמן שעוסקים בעבודה (הנצורים מעלים קורבנות) אין נמסרין בידכם.

למחר (הנצורים) שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם (הצרים) חזיר.

כיון שהגיע (החזיר) לחצי חומה נעץ צפרניו - נזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה.
אותה שעה אמרו: ארור אדם שיגדל חזירים וארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית.
[ב]

 

הסלידה מהתרבות היוונית והישגיה לא נעלמה גם בתקופה הרומאית וכנגד כוהני המקדש שגילו פתיחות מסוימת לרעיונות ההלניסטים קמו קבוצות מתחרות שנשענו על שכבות פחות משכילות ויותר קנאיות והללו בחרו להתנכר לכל השפעה חיצונית ואם ניתן, אף לגרשה בכוח הזרוע. הקנאות הדתית שהמיטה על עם ישראל את המרד הגדול של סוף שנות השישים במאה הראשונה לספירת העמים ואת מרד בר-כוכבא בשנות השלושים של המאה השנייה גם הציבה חומות בצורות בפני התרבות היוונית ומנעה מחכמי ישראל כל גישה למדע ה'מודרני' של הפילוסופים. רבי אליעזר הגדול[ג], מחשובי הקנאים הדתיים בעידן המרידות, נותן ביטוי לדעותיה של ההנהגה העממית שביקשה להתנתק כליל מהמודרנה ההלניסטית:

 

כשחלה רבי אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו.

אמרו לו: רבנו למדנו אורחות חיים ונזכה בגינן לחיי העולם הבא.

אמר להם: היזהרו בכבוד חבריכם ומנעו בניכם מן ההיגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא.[ד]

 

ההיגיון, היינו הפילוסופיה היוונית, הפך לאויבה המושבע של היהדות וכל החפץ בחיי העולם הבא נדרש להרחיק את בניו מהדעות הפסולות ולהושיבם בין ברכי החכמים שכה הטיבו לשמר את האמונות המיתולוגיות של הדורות הקודמים.

 

מנותקים מהמודרנה, מבוצרים מאחורי חומות האמונה ומחוסנים מכל סכנות ההיגיון, החכמים של עידן העימות המשיכו לפצח את הרמזים שהאל שתל בתורתו הקדושה ובעזרתם הם שבו וגילו את האמיתות האלוהיות והשתכנעו, לשם משל, שהארץ היא באמת שטוחה, הרקיע הוא אכן קשיח והשמש הקטנה אכן מהלכת בתוך המסילות שנחרצו עבורה ברקיע השמים.

 

החכמים, כפי שראינו, נטו להסתייג מכל ניסיון לעקוף את ההתגלות ולחשוף את האמת באמצעות ההיגיון אך ברור שקשה לקיים נתק מוחלט בין החכמים לשפתם ותרבותם של השליטים ולכן אין להתפלא אם בשלב מסוים הרבנים הצליחו למצוא לעצמם היתר לעסוק גם בחוכמה הבזויה:

 

(שואלים:) וחכמת יוונית מי אסירא (מי אסר)? והאמר (והרי) רב יהודה אמר (בשם) שמואל (שמסר) משום רבן שמעון בן גמליאל: מאי דכתיב 'עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי'[ה]? אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה וחמש מאות למדו חכמת יוונית ולא נשתייר מהן אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא (אסיה הקטנה).

 
(משיבים:) שאני (שונה הסטטוס) של (אלו שקשורים ל)בית רבן גמליאל דקרובין למלכות הוו (שהיו קרובים למלכות). דתניא (כפי שניתן ללמוד ממקרה דומה): (נאמר) מספר קומי (מגדל שער מאחור) הרי זה מדרכי האמורי, אבטולוס בן ראובן התירו לספר קומי (לגדל שער מאחור) שהוא קרוב למלכות. (כך גם למקורבים) של בית רבן גמליאל התירו להן (ללמוד) חכמת יוונית מפני שקרובין (הם) למלכות.
[ו]

 

 

 

במקרים אחרים, בהם לא ניתן היה להיתלות בקרבה למלכות, נמצאו גם היתרים נוספים ללימודי חוכמת יוון:

 

שאל בן דמה, בן אחותו של רבי ישמעאל, את רבי ישמעאל: כגון (למשל) אני שלמדתי כל התורה כולה מהו (האם מותר לי) ללמוד (גם) חכמת יונית?
קרא עליו (רבי ישמעאל את) המקרא הזה: 'לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה'
[ז]. צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית.[ח]

 

עם זאת, יש להניח שרק מעטים הצליחו להשתלט על כל הפיסיקה האריסטוטלית בדקות המועטות של בין הערביים ולא נטעה אם נניח שחכמי ישראל לא מיהרו להטיל את יהבם על ממצאי המדע היווני ודי היה להם ברמזים הקוסמולוגיים והאסטרונומים שהאל בטובו פיזר ביד נדיבה ברחבי תורתו הקדושה. 

 

 

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.

 



[א]            

ראה הערך 'הממלכה הסלאוקית' בויקיפדיה

[ב]                

סוטה מט:ב ומקבילות בבבא קמא פב:ב ומנחות סד:ב

[ג]            

ראה ערך 'רבי אליעזר בן הורקנוס' בויקיפדיה

[ד]       

ברכות כח:ב

[ה]            

איכה ג:נא

[ו]             

סוטה מט:ב

[ז]             

יהושע א:ח

[ח]       

מנחות צט:ב

נקרא 4722 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

2 תגובות

  • קישור לתגובה רביעי, 20 מאי 2015 19:38 הוסף ע״י עדי אביר

    tkhjh95,

    אני די בטוח שאתה צודק. טעות שלי.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 20 מאי 2015 18:59 הוסף ע״י tkhjh95

    אני די בטוח שטעית בפירוש המימרה ממנחות,
    הכוונה של שעה שהיא ''לא מן היום ולא מן הלילה''
    זה שהיא לא קיימת כלל

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים