Skip to content

1VSDAT

שני, 31 ינואר 2011 16:55

שתי הקוסמולוגיות

דרג מאמר זה
(3 מדרגים)

רבני עידן התלמוד עמדו בפני דילמה לא פשוטה: האם להמשיך לדבוק בראיה הקוסמולוגית שבורא העולם שיקע בפסוקי תורתו הקדושה או לאמץ את הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית של חכמי אומות העולם. בימי הרמב"ם, במאה השתיים עשרה לספירת העמים, הסוגיה כבר הוכרעה לטובת הפילוסופיה היוונית אבל בעידן התלמוד שתי הגישות עדיין התמודדו זו עם זו ובהדרגה יותר ויותר רבנים הגיעו למסקנה שלא כל דברי הפילוסופים הם רק שטות והבל.

 

 

האם הארץ היא שטוחה וגרמי השמיים מהלכים במסילות בתוך הרקיע הקשיח שנמתח מעליה או שהארץ היא כדורית וגרמי השמיים שובצו בכדורי אתר שסובבים סביבה? במרחב האינטלקטואלי של חכמי התלמוד הילכו במאות הראשונות לספירת העמים שתי גישות קוסמולוגיות נבדלות וסותרות: האחת היא קוסמולוגית שלושת הקומות ששיקפה את תמונת העולם המסורתית של עמי המזרח התיכון ובכלל זה של כל בעלי המקראות והגישה הגיאוצנטרית שנבטה בבית מדרשו של אריסטו ופותחה על ידי דורות של פילוסופים יווניים.

 

             תמונת העולם התנכית

           תמונת העולם הגיאוצנטרית

 

 

 

חסידי הגישה הראשונה פיצחו את הפסוקים המקראיים והבינו שהיקום נראה בדיוק כמו בית בן שלוש קומות שקומתו התחתונה מאכלסת את מימי התהומות, יסודות הארץ והשאול, קומתו האמצעית את הארץ השטוחה והאוויר שמעליה וקומתו העליונה את הרקיע הקשיח, גרמי השמיים שהילכו במסילות הרקיע ומרחבי המחיה שהאל הכין לעצמו בין הרקיע הקשיח לשמי השמיים העליונים. לעומתם קמו מצדדי הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית, תמונת העולם ה'מודרנית' וה'מדעית' שהחלה לחלחל לתודעה הרבנית במהלך המאה הראשונה לספירת העמים, כארבע מאות שנה לאחר שהגיעה לאזורינו עם גיסותיו של אלכסנדר מוקדון. קוסמולוגיה זו הציבה את הארץ במרכז העולם ושיבצה את כל גרמי השמיים – השמש, הירח, כוכבי הלכת וכוכבי השבת – בתוך כדורי אתר קונצנטריים (בעלי מרכז משותף) שעוטפים את הארץ וסובבים סביבה[א].

 

לשתי הקוסמולוגיות הסותרות היה ביסוס איתן: שיטתם של ההוגים היווניים, אותה מייחס התלמוד ל'חכמת יוון' או 'לחכמי אומות העולם', נסמכה על מצאי השכל וההיגיון ושיטתם של חכמי ישראל נדרשה מפסוקים מפורשים שבעל כל האמיתות שתל בתורתו הקדושה. כאן, על קו ההפרדה בין הטקסט להגיון היה על הרבנים להחליט – האם להמשיך ולדבוק בהוראות המסורתיות או להיכנע לתכתיבי השכל ולאמץ את החשיבה המודרנית. שתי האפשרויות היו קשות ומציקות ושתיהן נשאו בחובן משמעויות הרות גורל. בתנאים אלה הרבנים, אוזנם כרויה לחידושי המדע וליבם מושקע במסורת המקודשת, התקשו לגבש לעצמם תמונת עולם אחידה וברורה ולכן הם העלו מספר רב של ספקולציות שהותירו אותם, וגם אותנו, תוהים ומבולבלים.

 

אין לתמוהה אם במקורותינו נמצא מספר רב של דיונים שמציגים פעם גישה זאת, פעם גישה אחרת ופעם בליל של שתי הקוסמולוגיות במעין שעטנז שיכל לנבוע רק מבית מדרשם של אילו שרצו להראות שהטקסט המקודש מתאר במדויק את כל ממצאיהם של המדענים והפילוסופים. לא קל לשמור אמונים למורשת האבות בעת שמסביב צפות ועולות תיאוריות מדעיות חדשות שמסבירות, לעיתים טוב יותר מהתורות המסורתיות, את ממצאי החושים ותכתיבי ההיגיון. האם בתנאים אלה על האדם המאמין לדבוק בתורת אבותיו? האם עליו לזנוח את הדעות המסורתיות ולאמץ את התורות המודרניות? האם רשאי הוא לעצום את עיניו ולתת לאל את אשר לאל ולמדע את אשר למדע? האם חלה עליו החובה לחפש את קווי הדמיון המוצנעים ברובדיהן העמוקים של תורת האל ותורת ההיגיון?

 

שאלות אלה הולידו שתי גישות מנוגדות. האחת, גישתם של קנאי המסורת שהתעלמו לחלוטין מהקוסמולוגיה הגיאוצנטרית ודבקו אך ורק בקוסמולוגית שלושת הקומות והשנייה, גישתם של המפשרים שניסו לגשר על פני הפערים שנפערו בין הקוסמולוגיה התנכית לקוסמולוגיה היוונית ולהשכין שלום בית הרמוני בין ראית העולם הקדומה לראיית העולם המדעית והמודרנית.

 

הרמב"ם[ב], כאלף שנים לאחר סוף עידן התנאים, יקבע שאת האל יכולים להכיר רק אלו שרכשו לעצמם הבנה עמוקה בחכמת יוון ובחיבורו הפילוסופי הגדול, מורה נבוכים[ג], הוא ינסה להפריך את כל הסתירות המדומות שהנבוכים עלולים למצוא בין ההוראה התורנית לתובנה הפילוסופית, וזאת בהנחה ששתי התורות, אפילו אם הן בוחרות להתנסח במונחים שונים, חייבות להורות אמת בסיסית אחת ויחידה. בעידן התלמוד, לעומת זאת, ההשתלטות האריסטוטלית על מעוזי היהדות עדיין לא התגבשה ליותר מאשר הזיה מגוחכת ואיש מבין החכמים עדיין לא הרהיב עוז לחצות את הקווים ולאמץ במלואן את תורותיהן המשונות של הגויים. עם זאת, גם לרבנים הקשוחים ביותר קשה היה לעיתים לעמוד בפני רוחן המלטפת של דעות סבירות וחלשי האופי שביניהם אף התפתו לנסות וליצור סינתזה מסוימת בין הקוסמולוגיה התנכית לבין הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית של חכמי אומות העולם. כך נמצא בכתבים הרבניים אזכורים עקיפים כאלה או אחרים לתורתם של בני יוון ובמקרים מסוימים, שעל מקצתם נעמוד במאמרים אחרים באתר, רב אמיץ זה או אחר, במחווה יוצאת דופן, אפילו יודה שלא כל דבריהם של חכמי האומות הם דברי שטות והבל ולעיתים ניתן למצוא במקצת טיעוניהם אפילו קורטוב של אמת.

 

לקראת סוף המאה הרביעית לפני ספירת העמים החלה להתפשט ברחבי העולם היווני תמונת עולם חדשה ומהפכנית. קוסמולוגיה חדשה זאת נולדה באקדמיות של אפלטון ואריסטו ובמהלך המאה הרביעית לפני הספירה היא אומצה על ידי מספר הולך וגדל של משכילים. גיסותיו של אלכסנדר מוקדון הביאו את הלכי החשיבה החדשים גם למרחביו של המזרח התיכון ומסופה של המאה הרביעית לפני הספירה והילך היא קנתה לה אחיזה גם בערים הלניסטיות דוגמת אלכסנדריה ובית שאן ומן הסתם גם בערים מעורבות דוגמת קיסריה, ציפורי ואשקלון. תמונת עולם חדשה זו, אותה נכנה מעתה בשם הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית, מסתמכת על העקרונות הבאים:

 

*

הארץ נראית ככדור והיא ניצבת ללא נוע במרכזו של היקום.

 

*

את הארץ עוטפים תשעה כדורים חלולים בעלי מרכז משותף. הכדור הפנימי ביותר עוטף את כדור הארץ, הכדור השני עוטף את הכדור הפנימי וממילא גם את כדור הארץ, הכדור השלישי עוטף את הכדור השני שעוטף את הכדור הראשון שעוטף את כדור הארץ וכך הלאה עד לכדור התשיעי שעוטף את שמונת הכדורים הפנימיים. הכדורים עוטפים את כדור הארץ באותו האופן בו בובות הבבושקה עוטפות את הבובה הקטנה שבמרכז והגלדים עוטפים את ליבת הבצל.

 

*

מתחת לכדור הראשון, היינו, בכדור הארץ ובאוויר שמעליו, ניתן למצא אינספור תרכובות של ארבעה יסודות בסיסיים – יסוד האדמה, יסוד המים, יסוד האוויר ויסוד האש. בכל הכדורים שעוטפים את כדור הארץ, לעומת זאת, נוכל למצא רק יסוד אחד. יסוד זה נקרא בשם 'יסוד האתר'.

 

*

בעוד שהעצמים על פני כדור הארץ נמצאים בהשתנות מתמדת, הם נוצרים או נולדים, גדלים, מתנוונים ומתכלים, הרי שיסוד האתר הוא נצחי ולעולם לא חל בו כל שינוי. אתר חדש אינו נוצר, אתר קיים אינו משתנה ואתר ישן אינו מתכלה. יסוד האתר, אותו ניתן לכנות גם בשם בדולח, הוא חסר טעם, ריח או צבע. בהיותו שקוף לחלוטין ניתן לראות כל מקור אור שנמצא מאחוריו.

 

*

בתוך כדורי הבדולח שובצו כל הגופים הזוהרים בשמיים, היינו, השמש, הירח, חמשת כוכבי הלכת ומאות כוכבי השבת.

 

*

בכל אחד משבעת הכדורים הראשונים שובץ רק גוף זוהר אחד: הירח בכדור הראשון, מרקורי בשני, ונוס בשלישי, השמש ברביעי, מרס בחמישי, יופיטר בשישי וסטורן בשביעי. בכדור השמיני, לעומת זאת, שובצו יחדיו כל כוכבי השבת.

 

*

כדורי הבדולח סובבים סביב כדור הארץ. בעת שהם נעים הם נושאים עימם את הגופים הזוהרים שקובעו בתוכם. אדם שניצב על פני כדור הארץ לא יבחין בסיבובם של הכדורים השקופים ועיניו יבחינו רק בתנועתם של גרמי השמיים.

 

*

כדורי הבדולח נוגעים זה בזה ואין כל מרווח בין כדור אחד למשנהו. כתוצאה מכך כל כדור חיצוני מתחכך בכדור שמתחתיו ומעניק לו את תנועתו. הכדור התשיעי מסובב את הכדור השמיני שבתורו מסובב את הכדור השביעי וכך הלאה עד לכדור השני שמסובב את הכדור הראשון. הכדור הראשון, הכדור בו כזכור שובץ הירח, אינו נוגע בכדור הארץ ולכן הוא אינו מניע את כדור הארץ. עם זאת, סיבובו של כדור הירח מערבל את האוויר שמעל לכדור הארץ ומשבי האויר גורמים לתהליכי ההתהוות, ההתרכבות והכליה של כל העצמים שעל פני כדור הארץ.

 

*

כדור הבדולח התשיעי עוטף את כדור הבדולח השמיני ושפתו החיצונית משמשת כגבולו של היקום כולו. מחוץ לכדור התשיעי אין כל קיום לעצמים חומריים אבל ניתן למצא שם מצבור אנרגיות חסר כל גשמיות. מצבור אנרגיות זה הוא המניע הבלתי מונע או בניסוח אחר, השלמות הבלתי משתנה שחושבת רק על עצמה. אנו נוכל לכנותה בשם 'האל של הפילוסופים'.     

 

קוסמולוגיה זאת השאירה את טביעות רגליה ברחבי התלמוד ולא יקשה עלינו לזהותה בלא מעט דיונים רבניים. המעמיקים ימצאו תיאור מפורט של הקוסמולוגיה האריסטוטלית בפרק הנקרא 'ההשפעה האריסטוטלית'.

 

 

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.

 

 



[א]            

ראה הערך 'המודל הגאוצנטרי' בויקיפדיה והמאמר 'עליתה ונפילתה של הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית' באתר זה

[ב]            

ראה הערך 'רמב"ם' בויקיפדיה

[ג]            

ראה הערך 'מורה נבוכים' בויקיפדיה

נקרא 3727 פעמים
למאמר הבא ולקודם: « העכבר שנוצר מהאדמה

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

2 תגובות

  • קישור לתגובה ראשון, 10 ינואר 2016 23:41 הוסף ע״י יהודה ב.

    רק עכשיו קראתי את המאמר.
    בתקווה שזה עדיין רלוונטי אחרי חמש שנים..
    דוד אם היית טורח לחפש באתר יש עוד מאמר שכולל ציטוטים על ההשפעה של אריסטו על הרמב"ם

    http://www.1vsdat.org/index.php/2010-08-24-09-51-15/2012-08-27-11-25-49/item/477-%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA
    גם אם דוד בעצמו לא יראה את זה. קוראים אחרים מוזמנים לקרוא על הנושא בקישור הנ"ל וגם בקישור הזה >
    http://www.1vsdat.org/index.php/2010-07-21-07-44-28/2010-08-18-13-25-47/item/186-%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95-%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA

  • קישור לתגובה שלישי, 27 ספטמבר 2011 14:59 הוסף ע״י דוד

    היה נחמד גם לקרוא ציטוטים מהמקורות בקשר לדברים שנכתבו כאן.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים