Skip to content

1VSDAT

זעקתו של רבי יוסי
זעקתו של רבי יוסי
בימי הביניים השקפת העולם המסורתית כבר איבדה את כל חינה והרבנים נאלצו להתמודד עם האמירות המביכות של קודמיהם. הטקטיקה בה הם נקטו הייתה להפוך את כל ההתבטאויות המיושנות לאלגוריות עמוקות ומשלים נפלאים. לשם דוגמה, רבי יוסי, בנסיונו להטיף מוסר, מסתמך על שכלול שהרבנים הכניסו בקוסמולוגית שלושת הקומות של בעלי המקראות. רבנים מאוחרים יותר הפכו את דבריו המפורשים לאלגוריה עמוקה אבל ניתוח קפדני מוכיח שהחשיבה האלגורית הייתה רחוקה ממנו כרחוק מזרח ממערב ובדבריו הוא כיוון אך ורק למה שהוא החשיב כמציאות הריאלית. פרק זה לא רק שומט את השטיח מתחת לרגלי כל אלו שניסו לכפות משמעות לא מגוחכת על דבריו של התנא הקשיש אלא גם מבטל את האפשרות שחכמי התלמוד נהגו להתנסח באלגוריות, משלים ומליצות שיר.
דרג מאמר זה
(1 מדרג)
בזאת מסתיים מסענו אל נבכי הגיגיו של רבי יוסי ולרום מחשבתם המדעית של חברי גילדת הרבנים. בקפידה סרקנו מאמרי אגדה רבים שחשפו בפנינו את אישיותו ומנהגיו של התנא הזקן, את היקפה וטיבה של השקפתו המדעיות, את דמות האל שהוא שיווה לנגדו תמיד ואת יחס הדורות הבאים לאמיתות שנחשפו בקבילתו המרה. כמצופה, מאחורי הזעקה מצאנו איש הגון וחסר גינונים שמעולם לא הסתיר את דעותיו במסך של מליצות שיר או משלים לא טריוויאליים, אדם שהיה נעלב אם רק היה מעלה על דעתו שדורות מאוחרים יותר ינסו להוציא את דבריו מהקשרם ולדחוק את תיאוריו המדויקים לתחומה המעורפל של האלגוריה.
דרג מאמר זה
(1 מדרג)
עתה לא נותר לנו אלא לבדוק ם גם ממשיכיו של רבי יוסי מצאו בזעקתו את האלגוריה העמוקה או שכפי שניתן לצפות, גם הם הבינו את הדברים כפשוטם וראו בהם תיאור מדויק של ההוויה הפיסיקלית, היינו שהונחה על עמודים שעומדים על מים וכולי. כהקדמה לדיון זה עלינו לבדוק את גבולותיה של האלגוריה ולראות עד לאיזו נקודה סיפור או תיאור יכול עדיין להיחשב כאלגוריה ומתי עלינו לוותר ולהעניק לסיפור תווית אחרת.
דרג מאמר זה
(1 מדרג)
עתה עלינו לברר אם אלוהיו של רבי יוסי אמנם היה מסוגל להחזיק בזרועותיו את העולם כולו. כרקע לדיון זה עלינו להיזכר בעובדה שלא מעטים הם הרבנים שזכו לפגוש את אליהו והנביא הזכור לטוב נגלה לרב יהודה, אחיו של רב סלא החסיד[1], לרבי שמעון בר יוחאי[2], לרבי ברוקא בן העיר חוזאי[3], לרב יהודה[4], לרבה בר אבוה[5], לבר הי הי או לחלופין רבי אליעזר[6], לרבה בר שילא[7], לרב ענן[8], לרבי עקיבא[9], לרבי אביתר[10], לרבי נתן[11], לרב כהנא[12], לרבי ישמעאל בנו של רבי יוסי[13], לרבי יהודה הנשיא[14], לחסיד אנונימי[15] ולרבי יהושע בן לוי[16].
דרג מאמר זה
(2 מדרגים)
קשה לאמוד את הקף ידיעותיו של רבי יוסי במה שמכונה היום בשם מדעי הטבע אבל מעצם העובדה שהמשנה והגמרא מרבים לצטט את דעותיו אנו יכולים להסיק שעורכי הקבצים הללו החשיבו מאד את בקיאותו המדעית.
דרג מאמר זה
(1 מדרג)
רבי יוסי, תלמידו של רבי עקיבא, חברם של רבי מאיר ורבי יהודה ורבו של רבי יהודה הנשיא, ידוע במקורותינו לא רק כחכם מהולל אלא גם כאיש מתון ובעל מזג נעים שנטה להקל על הבריות ולדונם לכף הזכות. חכמתו, מזגו הנח ונועם הליכותיו חיבבוהו על כל בני דורו ולא בכדי אמר עליו מעריצו, רבי יהודה הנשיא: 'אנו העלובים נקשה על דברי רבי יוסי? שכשם שיש הבדל בין קדשי הקדשים לבין חולי חולין כך יש הבדל בין דורינו לדורו של רבי יוסי'[1] . גם לנו לא יהיה קשה לחבב חכם שהפשטות והעממיות נסוכים על כל דבריו, כפי שניתן ללמוד מהעמדה שנקט בדיון הערכי הבא:
דרג מאמר זה
(3 מדרגים)
לאחר שהתברר סופית שהיקום מורכב מתשעה כדורי בדולח שעוטפים ארץ מרכזית עלה הצורך להסביר את דברי הקדמונים, במיוחד במקרים בהם הם התעקשו לתאר את העולם כמבנה בעל שלוש קומות. המוסכמה הרבנית קובעת שחכמי התלמוד אינם מסוגלים לטעות או לבטא דברי שטות והבל ולכן דבריהם, מביכים ככל שיהיו, חייבים לצפון בחובם אמיתות גדולות, משלים נפלאים או אלגוריות עמוקות שחושפות לנו ההדיוטות טפח קטן מנפלאותיו של הבורא. המאמץ הפרשני חייב, אם כן, להתמקד בחשיפת המסרים העמוקים שהחכם התלמודי הצפין במשלו ובפרסומן ברבים של כל אותן אמיתות אלוהיות החבויות מתחת לפני השטח.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים