Skip to content

1VSDAT

שלישי, 27 יולי 2010 16:04

כשלון האלגוריזציה

דרג מאמר זה
(1 מדרג)
בזאת מסתיים מסענו אל נבכי הגיגיו של רבי יוסי ולרום מחשבתם המדעית של חברי גילדת הרבנים. בקפידה סרקנו מאמרי אגדה רבים שחשפו בפנינו את אישיותו ומנהגיו של התנא הזקן, את היקפה וטיבה של השקפתו המדעיות, את דמות האל שהוא שיווה לנגדו תמיד ואת יחס הדורות הבאים לאמיתות שנחשפו בקבילתו המרה. כמצופה, מאחורי הזעקה מצאנו איש הגון וחסר גינונים שמעולם לא הסתיר את דעותיו במסך של מליצות שיר או משלים לא טריוויאליים, אדם שהיה נעלב אם רק היה מעלה על דעתו שדורות מאוחרים יותר ינסו להוציא את דבריו מהקשרם ולדחוק את תיאוריו המדויקים לתחומה המעורפל של האלגוריה.
חכם זה צוטט בהרחבה וניכר בעליל שבדורו הוא נחשב למבין גדול לא רק בענייני הרוח אלא גם במדעי הטבע וזאת על אף העובדה שבני דורנו יתקשו לאתר בידיעותיו נופך שחרג מהמקובל על מרבית שוללי ההשכלה במחוזותיה השוליים של האימפריה הרומית. בהמשך פנינו לבדוק אם האלוהות שהייתה מקובלת על רבי יוסי התאימה לתפקיד שהתנא הגדול הטיל עליה ושמחנו לגלות שהאל התנ"כי, בעל דמות האנוש והמימדים הסבירים, כבר השלים בימיו של רבי יוסי את הטרנספורמציה לאל הרבני, בעל דמות האנוש והמימדים הקולוסאליים, שלא היסס לזנוח את מכונו ואוצרותיו וליטול על עצמו את התמיכה ביקום כולו. לבסוף, גילינו שבעלי המדרשים המאוחרים הבינו את דבריו של רבי יוסי רק על פי פשטם וכולם כאחד התבססו על מפרטיו הראשוניים בבואם להרחיב את התמונה הקוסמולוגית ולהתאימה לטעמם של אוהבי הפנטזיות.
  
נראה, אם כן, שרבי יוסי כיוון בדבריו אך ורק לאמיתות הריאליות שנרמזו בכתבי הקודש, היינו, לארץ שטוחה שנשענת על עמודים שנחים על מים שעומדים על הרים שנישאים ברוח שנסחפת בסערה שתלויה בזרועו של הקדוש ברוך הוא. תיאור זה לא יכל שלא להביך רבנים שבעקבות הרמב"ם כבר אימצו את העולם הגיאוצנטרי בו הארץ הכדורית נחה במרכזם של שמונה כדורי בדולח קונצנטריים. מבוכה זאת דרשה תירוץ מתקן שהרי לא יעלה על הדעת שרב בשיעור קומתו של רבי יוסי לא הצליח לדרוש מהכתובים את צורתו הנכונה של היקום. ההסבר היחיד שניתן היה להעלות על הדעת הוא שרבי יוסי לא התייחס בדבריו לעולם החומרי ולמציאות ריאלית ולכן יש לחפש במאמרו רק את האלגוריה העמוקה ואת האמיתות המוסריות והרוחניות שרק ענק רוחני מסוגו מסוגל היה להציף על פני השטח.
 
הפרשנות האלגורית המייחסת לחכמי התלמוד את הנטייה להרבות במשלים ובמליצות אכן עונה על צרכיהם של הרבנים ואולם לנו, הספקנים, מותר להעלות גם השערה אחרת ולהניח שרבי יוסי לא ניסה להחכימנו במשלים אלא לפקוח את עינינו להקבלה הנסתרת בין מבנהו הפיזי של היקום למציאות הרוחנית השוררת בו. בדבריו של רבי יוסי אכן יש מסר חינוכי חשוב – העולם נתלה על זרועו של האל וכיוון שאנו תלויים בחסדיו עלינו להשתדל לעשות את רצונו – ואולם מסר זה מסתמך על מציאות מוחשית וריאלית בה העמודים הם באמת יסודות הארץ, המים הם באמת רטובים, ההרים הם באמת מוצקים, הרוחות והסערות באמת מנשבות והמערכת כולה באמת נתלית על זרועו האמיתית של אל רב-כוח וגדל-מידות.
הארץ, העמודים, המים, ההרים, הרוחות והסערות הם סמלים מוחשיים שמצביעים על מציאות רוחנית באותו אופן בו הסימן הפיזי הניתן בבשרו של כל תינוק יהודי מסמל את הברית המטפיסית בין האל לעמו הנבחר. כשם שהקשר הרוחני בין האל לזכר היהודי מעניק משמעות רוחנית לטכס מכאיב ופרימיטיבי כך חסדי הבורא ורחמיו מנחילים קוהרנטיות רוחנית לעולם שמלכתחילה לא היה אלא גיבוב חסר משמעות של אדמה, מים, הרים  ורוחות. רבי יוסי אולי קובל על הבריות שמפנות את מבטן לעולם החומר ומתעלמות מהמציאות הרוחנית שמעניקה לעולם זה חיות ומשמעות אבל את תוכחתו הוא תולה בקוסמולוגיה ברורה ומוגדרת שהייתה מוכרת לו, לעמיתיו ולכל קהל שומעיו.
 
המסקנה מכל הממצאים הללו ברורה אף היא – אם העולם המרובד התלוי בזרועו של האל אינו פוגע בנורמות המדעיות שהיו מקובלות בימיו של רבי יוסי ואם ממשיכי דרכו הבינו את תיאוריו בצורה פשוטה ומוחשית אזי מוטלת עלינו החובה להתעלם מהפרשנות המתרצת של המהרש"א והמהר"ל ולקבוע בפסקנות שרבי יוסי וההולכים בדרכיו הצליחו לדרוש מהפסוקים את הארץ השטוחה שהוצבה על עמודים שעומדים על מים שנחים על הרים שנישאים בכוח הרוח שנעטפת בסערה שתלויה בזרועו של אל חנון, רחום וגדל מידות. באותו אופן עלינו לפסול את כל שאר הניסיונות לטשטש ולערפל את מדרשיהם הקוסמולוגיים של חכמינו ולקבוע בפסקנות שחכמי התלמוד הצליחו לפצח את הרזים שהוצפנו בתורה האלוהית ולהרכיב מהם את העולם בעל שלושת הקומות שכה דמה לתיבה גדולה של שודדי ים או את העולם הגיאוצנטרי שכה כיוון לדעתם של חכמי אומות העולם.
נקרא 2606 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים