Skip to content

1VSDAT

חמישי, 21 אוקטובר 2010 11:41

רב יוסף וזקני פומפדיתא

דרג מאמר זה
(3 מדרגים)
הסיפור על רב יוסף וזקני פומבדיתא חושף לא רק את תרמיתו השחצנית של רב יוסף אלא גם את הנורמות החברתיות שמתירות לרבנים הגדולים להתעלם הן ממילתם והן מהאסקופות הנדרסות שמאמינות להבטחותיהם.
 
 
על מנת שנוכל להבין את מלא עומקם של דברי הרמב"ם[א] עלינו לעיין תחילה בסיפור המופת הנרמז בדבריו:
 
רב יוסף[ב] הבין במעשה מרכבה[ג] ואילו זקני פומבדיתא היו שונים במעשה בראשית[ד].
 
אמרו זקני פומפדיתא לרב יוסף: ילמד אותנו כבודו מעשה מרכבה.
 
אמר להם רב יוסף: למדו אתם אותי מעשה בראשית.
 
אחרי שלימדוהו אמרו לו: ילמדנו כבודו במעשה מרכבה.
 
אמר להם רב יוסף: שנינו בסודות התורה 'דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ'[ה] - דברים המתוקים מדבש וחלב יהיו תחת לשונך ולכן אסור לי ללמדם לכם.[1]
 
אין כסיפור אגדה זה כדי להוכיח את אמיתות טענותיו של הרמב"ם: מצד אחד הסכלים יראו בתיאור תרמיתו של רב יוסף דבר שמעלתו מעוטה ותועלתו חסרה ואולם הרבנים, שברוב חכמתם ישכילו לרדת לרבדים העמוקים של המשל הנהדר, ימצאו בו חמודות נפלאות ותבונה גדולה שכן הוא מורה על הצורך להסתיר מעיני הרבים את החכמות המתוקות המנעימות את הנפש עד אשר החונן לאדם דעת יסיר מעיניהם את מסווה הסכלות ויאפשר להם ללמוד את סודות המרכבה באמצעות הרמזים הנעלמים ששולבו בספריו הקדושים.
 
עם זאת, נראה שמעבר לרובד הפשטני של הסכלים ולרובד העמוק השמור רק לחכמים מופלגים קיים גם רובד שלישי אליו מתנקזות כל האמיתות המובנות מאליהן של גילדת הרבנים. ברובד זה נמצא ביטוי לאמונה בנשגבות מעמדם, בזכויות היתר שהוענקו להם מידי שמים, בזלזול שהותר להם להפגין כלפי זולתם וברשות שניתנה להם להתעלם מכללי התנהגות וממוסכמות חברתיות שמחייבות רק את זולתם.
 
ננסה לרבד את הסיפור על רב יוסף וזקני פומבדיתא: ברובד הפשטני נמצא את התיאור הבא: זקני פומבדיתא חשקו בתורתו של רב יוסף – רב יוסף חשק בתורתם של זקני פומבדיתא – הצדדים מסכימים ללמד זה את זה – זקני פומבדיתא לימדו את תורתם לרב יוסף – רב יוסף חוזר בו ומסרב ללמד את תורתו לסבי פומבדיתא – רב יוסף מסביר את סירובו בעזרת פסוק הולם מספר שיר השירים. הסכלים המסתפקים בהבנה שטחית ורדודה מן הסתם יחשבו שרב יוסף לא עמד בדיבורו משום שרצה למנוע מזקני פומבדיתא את דרכם לחכמה, או משום שרצה להשיג יתרון על פניהם או סתם משום רוע לב אך אלה המעמיקים לרובד השני מגלים שלא רוע הלב, הקנאה או היצר התחרותי הם שהנחו את רב יוסף אלא אהבתו הבלתי מסויגת לתורה היא שדרבנה אותו לנצל כל הזדמנות שנקרתה על דרכו. הזקנים, לעומתו, חרגו מגבולות המותר כשביקשו ללמוד את תורת הסתרים ונכון עשה רב יוסף כשסרב ללמדם סודות אסורים. במילים אחרות, רק תושייתו של רב יוסף היא שעמדה בין קבוצת זקנים תחרותיים, ומן הסתם גם גסי רוח ורעי לב, לבין תורת הסוד השמורה רק למי שמעיניו כבר הוסר מסווה הכסילות.
 
אנו נתעלם לרגע מהפשט של הרובד הסכלי ומעומקי הרובד הרבני ונגלה שבסיפור על רב יוסף וזקני פומבדיתא שולבו גם משמעויות נוספות שחשיבותן העתידית נעלמה אפילו מעיניהם של עורכי התלמוד. משמעויות אלה יתבהרו כשנזכר בעובדה שרב יוסף, בעת שסיכם את שסיכם עם הסבים התמימים, כבר הכיר את הוראת המשנה:
 
אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנָיִם וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ.[2]
 
וכבר ידע שקיים איסור רבני ללמד ברבים על מעשה המרכבה. עם זאת, היה ברור לו באותה המידה שכל גילוי נאות מצידו עלול היה להרחיק מעליו את זקני פומבדיתא ולמנוע ממנו את דבש תורתם. במצב עדין זה היינו מצפים מכל אדם ממוצע שיפנה לרחמיהם של הזקנים ויפציר בהם ללמדו את תורת מעשה בראשית אף שהוא, עקב מגבלות הלכתיות, מנוע מללמדם את מעשה המרכבה. אדם ממוצע אכן היה נוהג כך אך לא רב יוסף. רב יוסף אינו ככל אדם ממוצע – הוא רב גדול ומורם מעם וזכות מוקנית לו להעלים את האמת, להציג מצג שווא ולקבל את מבוקשו בדרכי מרמה וכחש. כשאר אצילי החוכמה גם הוא מהלך על פסגות אלוהיות, הרחק מעל לראשיהם של המוני הסכלים שנולדו רק על מנת לשרתו וכחבריו, גם הוא פטור מהצמדות למוסכמות השגרתיות ולכללי המשחק המקובלים.
מאחורי סיפור זה לא מסתתר כמובן שום אירוע אמיתי. התלמוד קבע שהמונח 'סבי פומבדיתא' מתייחס לרב יהודה[ו] ורב עינא, שני חכמים בני הדור השני לאמוראי בבל שבמקרה היו גם מוריו של רב יוסף[3]. לכן עלינו להניח שבעל האגדה, בבואו ללמדנו מוסר השכל חשוב שנים רבות לאחר ימיו של רב יוסף, לא שם לב לבעייתיות הסמויה ומבלי משים הוא תיאר את גיבור סיפורו לא רק כשחצן בלתי נלאה אלא גם כתלמיד גס רוח שלא הסס לשקר לרבותיו ולהלבין את פניהם הסבות.  
 
את התנהגותו של רב יוסף, התגלמות הגאווה הרבנית, חייבים לגנות כל חסידי האמת, המוסר והצדק. ואולם, נחפש ככל שנחפש, לא נמצא ולו חכם תלמודי אחד שגינה, או אפילו סתם ביקר, את ההתנהלות השחצנית והמזלזלת של גדול רבני הדור השלישי של אמוראי בבל. חכמי התלמוד ועורכיו לא רק שאינם מגיבים למעשיו של רב יוסף אלא שהסיפור אינו מוכתם אפילו בטיפה אחת של ציניות גואלת. הדברים נמסרים לנו כבדרך אגב, כאילו כל דבר התרמית אינו אלא עניין של יום-יום, מעשה שבשגרה. רב יוסף מתנהג בדיוק כפי שעמיתיו היו מצפים שיתנהג, אדרבה, נראה שקריאות השתוממות ותדהמה היו מתעוררות דווקא במקרה שרב יוסף היה מחליט שלא להונות את הזקנים ולא לשים מכשול בפני עיניהם העיוורות.
 
מסתבר, אם כן, שלתוך מוסר ההשכל העמוק השתרבבה, ללא משים, גם אמת נוספת, היינו, ההכרה בזכויות היתר המגיעות לחכמי התורה שייעודם הנעלה משחררם ממגבלות הנורמות החברתיות והאנושיות. עורכי התלמוד לא התכוונו להבליט דווקא את הנקודה הזאת. כוונתם הייתה רק להמחיש את הצורך בהסתרת 'החכמות המתוקות שהנפש תנעם בהם' אך בבואם לבנות את סיפור הכיסוי הם השתמשו באבני הבניין שעמדו לרשותם, היינו, באותן אמונות ודעות שהילכו בקרב הרבנים ונחשבו כמובנות מאליהן. המפגש בין רב יוסף לסבי פומבדיתא הומצא כנראה רק לטובת מוסר ההשכל ואולם רב יוסף לא היה מתנהג אחרת גם אם המפגש אכן היה מתרחש בפועל. דמותו הסיפורית עוצבה על פי דמותו הריאלית, או לפחות על פי הדמות שהצטיירה בעיני רוחו של המספר, והתנהגותו אינה אלא בבואה להתנהגותם של שאר חכמי תקופתו. לא בכל מקרה מתארות האגדות הרבניות מצבים ריאליים ואולם הן תמיד נבנות מאלמנטים ריאליים: דפוסי התנהגות שגרתיים, אמיתות מקובלות ודעות מקודשות. בעלי האגדה, בניסיונם להמחיש את העמוק והנשגב, טוו אולי מסכת מופלאה של משלים ואלגוריות אך איש מהם לא היה מסתכן בהשתתת מוסרי ההשכל שלו על דעות דמיוניות ואיש מהם לא היה מעיז להמציא אמונות מיוחדות רק לטובתו של רב יוסף.
 
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הכחולה הנקראת 'מדורים קבועים' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
 


[א]             
ראה המאמר הקודם, האמת המוחלטת של הרבנים', וראה הערך 'רמב"ם' בויקיפדיה
[ב]             
ראה הערך 'רב יוסף' בויקיפדיה
[ג]             
תורת הסוד שמרחיבה על הנפלאות שנראו לנביא בפרק הראשון ובפרק העשירי של ספר יחזקאל
[ד]             
תורת הבריאה שקצה-קצהה תואר בשני הפרקים הראשונים של ספר בראשית
[ה]             
שיר השירים ד:יא
[ו]             
ראה הערך 'רב יהודה' בויקיפדיה


[1]      
רב יוסף הוה גמיר מעשה המרכבה, סבי דפומבדיתא הוו תנו במעשה בראשית. אמרו ליה: ליגמור לן מר מעשה מרכבה. אמר להו: אגמרון לי מעשה בראשית. בתר דאגמרון אמרו ליה: ליגמרון מר במעשה מרכבה. אמר להו: תנינא בהו 'דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ' - דברים המתוקים מדבש וחלב יהו תחת לשונך.
(חגיגה יג:א)
[2]      
אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנָיִם וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ.
(משנה, חגיגה ב:א)
[3]                  
סנהדרין יז:ב
נקרא 12165 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

אבולוציה אביגדור שנאן אביחי רוניצקי אביי אבים אבירי השולחן העגול אבישג אבן עזרא אבנר בן נר אברהם אבינו אגדה אגסי אדוניהו אדם הראשון אדם זרטל אהליבמה אהרון אהרונוב אונס אוסטרליה אוריה החתי אורי שרקי אחד העם אחזיהו אחיזת עיניים אטימות איוב איומים אייזנקוט אינטרנט איסלאם אי שיתוף פעולה אל גשמי אלוהים אלחנן בן יערי אליגוריזציה אליהו הנביא אלי ישי אלימות אלעד אל של הפילוסופים אמונה אמוראים אמנון יצחק אמריקה אנטוורפן אנטיציונים אנטישמיות אסא אסונות טבע אפוקליפסה אפלטון אפליה דתית אפרת אקסיומות אריה דרעי אריה שטרן אריסטו אריסטוטליות ארכיאולוגיה ארץ ישראל ארץ שטוחה ארצות הברית אשו אתיאיזם אתרוג בבל בוגי יעלון בחירות בטחון ביקורת המקרא בית הלל בית משפט בית שמאי בית שמש בית שני בלעם בני ברק בני התורה בנימין בנימין נתניהו בעלזא בעלי ענין בעל שם טוב בקשי דורון בראשית בר הדיא ברוך בן נריה בריאה בריאה בצלם בריאתנות בריונות בריחה מחקירה ברית מילה ברלנד ברסלב בר קפרא בשמת בת אחאב בת עמרי בת קול בת שבע גאולת הנפש גוש אמונים גזע יהודי גזע עברי גיהינום גיוס גיוס חרדים גיור גיימס קוגל גילדת החכמים גלגול נשמות גלות גלות בבל גליה הילדה האוטיסטית גלית גמח גן עדן גנבה גניבה גניבה ספרותית דברים דוד דוד המלך דמוקרטיה דניאל בלס דקירה דרש דת דת ומדינה דת ומדע דת וצבא דת יהודית דתיים דת מונותאיסטית דת שלטון האבות האגדה הרבנית הבית היהודי הבלים רבניים הברחה הגיון הדחה הדחת עד הדרת נשים הדתה הדת היהודית הונאה הוראה עצמית הורדוס הור ההר החזרה בתשובה הטיית דין הידברות היד החזקה היהדות היסטוריה היסטוריה יהודית הלבנת הון הלברטל הלכה הלל הזקן המלבים המלך ארתור הממלכה המאוחדת המפץ הגדול הנביא יחזקאל הנותאיזם הנחת תפילין הנצרות הקדומה הנרטיב הרבני הסתה הסתרת פשעים הסתרת ראיות העבר המפואר העדה החרדית העולם הבא העלמת מס הפגנה הפרעה לשוטרים הפרת אמונים הפרת סדר הציונות הדתית הצל הרב אופן הרב דב ליאור הרבי מלובאוויטש הרבי מליובאוויטש הרב יעקב יוסף הרב עובדיה הרב קוק הרב שטיינמן הרב שך הרמבם הרמן כהן הר סיני הרפה הרצל השאול השופט גדעון השכלה השתוללות השתמטות התגלות התגלות ומסירה התחזות התכתבות התעללות התעללות מינית התפרעויות התפרעות ויז'ניץ ויזניץ ונדליזם זהות זוהר זיוף זכויות יתר זמיר כהו זמיר כהן זקני פומבדיתא זרובבל חב חבד חבלה חברה קדישא חובב חוזרים בתשובה חולדאי חופש המידע חוק חוק אביר חוקי אביר חוקי טבע חורב חורבן הבית חז חזרה בשאלה חזרה בתשובה חטיפה חילונים חינוך חירם חכמת יוון חלונות הרקיע חנוכה חסידות חסידות לעלוב חסידים חקר המקרא חרדים חרדקים חרצים חשמונאים טו באב טכנולוגיה יאיר גולן יאיר לפיד יאשיהו יבנה יהדות יהדות התורה יהדות ונצרות יהדות נתורה יהואחז יהודה הלוי יהודים יהודי מרוקו יהוה יהויכין יהויקים יהורם יהושע יהושע בן נון יהושפט יואב יוטיוב יוסי גינזבורג יוסי מזרחי יוסף יוסף גינזבורג יוסף יצחק אהרונוב יוסף מרקו ברוך יורם אברגיל יחסי מזרחייםאשכנזיים יחסי שחורים יהודים ימין ושמאל ינאי המלך יעלון יעקב אבינו יפתח הגלעדי יצחק אבינו יצחק גינזבורג יצחק הכהן קוק יצחק יוסף יציאה בשאלה יציאת מצרים יקום ירושות ירושלים ירי יריחו ירמיה ירמיהו ישי ישיבה ישיבות ישיבת תומכי תמימים יש עתיד ישראל פינקלשטיין יששכר וזבולון יתרו כהנים כוהנים כוללים כליאה בלתי חוקית כליאת שוא כנסת ישראל כספים כפר חבד כרתי ופלתי כשצרו מלכי בית חשמונאי כשרות כת כת חבד לוויים לויים לונדון לורנס קלמן לחמי ליבוביץ ליבס ליטאים לימודי ליבה ליצמן לשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאה שערים מאמר מומלץ מגדל בבל מגילות ים המלח מדיה מדיניות חוץ מדיניות פנים מדע מדע יהודי מדע רבני מדע תנכי מדרש כונן מהרל מהרשא מודיעין עלית מונותאיזם מונקטאש מוסר מוסרה מוסר השכל רבני מורה נבוכים מורשת מזוז מחאה מחבת מחוזא מחזירים בתשובה מחקר מחשבת ישראל מטפיזיקה מטריאליזם מידות שהתורה נדרשת בהם מיהו יהודי מיכאל אברהם מיכיהו מיכל מיכל בת שאול מימונה מיסטיקה מיסיון מיסיונר מיסיונריות מיסיונרים מי תהום מיתולוגיה מיתולוגיה יהודית מיתולוגיה תנכית מיתוס מיתוס ההתגלות מיתוס המסירה מיתוס העדות מיתוסים מכות מצרים מכירת יוסף מלאך המוות מלבי ממשלה מנחם מנדל שניאורסון מסורת מסורתיים מסכת אבות מסרים סמויים מעורבות בפשע מעילה מעין החינוך החרדי מעין החינוך התורני מעכה מעמד הביניים מעמד הר סיני מעשה העגל מעשה סדום מפדל מפץ גדול מצגר מצרים מקדש מקרא מרב בת שאול מרטין בובר מרמה משה משה אידל משה מור משה מנדלסון משה רבנו משיח משיחיות משיחיסטים משמעות החיים משנה משנה תורה משפטים מתמטיקה מתן תורה מתנות כהונה מתנחלים נבואה נביא שקר נבל הכרמלי נהיגה ללא רישיון נח נחמיה נחמן קרוכמל נטורי קרתא ניו יורק נכסים נס נסיון חטיפה נפש נצרות נר נרמה נשים נתניהו סאטמאר סאטמר סבי פומבדיתא סגולות סהרוריות סופיסטים סופררבי סופר רבי סחיטה סיכון פזיז של קטין סיני סיסמאות סיסמאות רבניות סיפורי המקרא סיפורי התורה סיקריקים סלומיאנסקי סמים סעדיה גאון ספינקא ספר איוב ספר דברים ספר הזוהר ספר המדע ספרות ההיכלות ספרות המוסר סקיריקים סרטונים סתירות עבירות מין עבירת תנועה עדה בת אילון עדות שקר עובדיה יוסף עולם גיאוצנטרי עולם תלת קומתי עושק עזרא עזרא הסופר עיריית תל אביב עירית תל אביב על טבעי עלי הכהן עם יהודי עמאר עמודי הארץ עמותה עמותות עקדת יצחק ערפה עשו עשרת הדברות עשרת הדיברות עתליהו פדופיליה פדן ארם פולחן אישיות פוליטיקה פוליתאיזם פומבדיתר פונדמנטליזם פוניבז פוניבז' פילון פילוסופיה פילוסופיה יוונית פילוסופיה של המדע פינטו פינקלשטיין פירוש פלילים פנדמנטליסטים פסק הלכה פסקל פקיפה פרה היסטוריה פרוטסטנטיות פריצה פרנץ רוזנצווייג פרקי אבות פרשנות פרשנות המקרא פרשני התנך פרשנים פרשת השבוע פשיעה פשעים פשקווילים צבא צבא ומדינה צביעות צבעון החיוי צדק חברתי צדקיהו צה צהל ציונות ציונות דתית צניעות צרפת קבהעם קבלה קדמה קוסמולגית שלושת הקומות קוסמולוגיה קוסמולוגיה אריסטוטלית קוסמולוגיה גיאוצנטרית קוסמולוגיה מודרנית קוסמולוגיה רבנית קוסמולוגיה תנכית קורבנות קורות ימי ישראל קורח קורס קטיעה בר שלום קיש קנאות דתית קנייבסקי קק קרינסקי ראובן אלבז רבא רב אביתר רב גידל רבה בר נחמני רב הונא רב חנינא רבי אבהו רבי אליעזר רב יוסף רבי חנינא בן דוסא רבי חנינא בן תרדיון רבי יהודה רבי יהודה הנשיא רבי יהודע רבי יהושע רבי יהושע בן לוי רבי יוחנן רבי יוסי רבי ישמעאל רבי מליובאוויטש רבי עקיבא רביצקי רבי שילא רבי שמעון רבי שמעון בן שטח רבי שמעון בר יוחאי רבן גמליאל רבנו חננאל רבנו סעדיה רבנו סעדיה גאון רבנות רבנות ראשית רבנים רבנים ממיתים רבנים קטלניים רבנים רצחניים רב פפא רב ראשי רב ראשי לירושלים רב שילא רב ששת רוני אלשיך רחבעם רחובות רחל אליאור רחל אמנו רישום כוזב במסמכי תאגיד ריש לקיש רכוש רכוש חבד רמב רמבם רמבן רמת אביב רס רעואל רפורמים רצון חופשי רצח רקיע רקיע קשיח רשות שדות התעופה רשי ש שאול שאול המלך שאמאנים שבת שבתאות שבתאי צבי שדים ורוחות שואה שוחד שופטים שופרסל שוק אפור שור אפור שחיתות שטיינמן שיבוש הליכי חקירה שיבוש הליכי משפט שיבת ציון שינוי סדר העדיפויות שכר ועונש שלושה עשר העיקרים שלמה שלמה המלך שלמה עמאר שם טוב שמואל שמואל אבן תיבון שמואל הנביא שמות שמטוב שמי השמים שמעון בן שטח שמעיה ואבטליון שס שפה שפינוזה שרשרת המסירה תאיזם תהומות תהילים תולדות אהרון תולדות עם ישראל תומכי תמימים תורה תורה שבעל פה תורת האבווציה תיונות תל אביב תלמוד תמיכות משרד החינוך תנ תנאים תנורו של עכנאי תנך תעסוקה תקיפה תקיפת נשים תקציב תקציבים תקציבים לחרדים תרומות תרומות לחבד תרמית תשדירי פרסומת