Skip to content

1VSDAT

חמישי, 21 אוקטובר 2010 11:44

רבי שילא ובועל הנכריה

דרג מאמר זה
(4 מדרגים)
הצורך לשקר במודע את נציגי השלטון שב ועולה גם בסיפור על רבי שילא ובועל הנוכריה. סיפור זה ממחיש בצורה הברורה ביותר לא רק את זכותם של הרבנים לעוות את האמת לצרכים שהשעה כפתה עליהם אלא גם את נטייתו של האל לסייע לפרויקטים מעין אלה ולתרום להם עדויות שקר דוגמת זו של אליהו הזכור לטוב.
 
 
לשורות הרבנים הקטלניים שלא היססו לגייס לצרכיהם שקרים שהוכשרו על ידי פלפול רבני ניתן לצרף גם את רבי שילא, כוכבו של הסיפור הבא:
 
רבי שילא פקד להכות אדם אחד שבעל אישה נוכריה. הלך אותו האיש והלשין למלך.
 
אמר המלשין: יש אדם אחד בין היהודים שדן דין בלי רשות מהמלך.
 
שלחו אל רבי שילא שליח להביאו לבית דינו של המלך.
 
כשבא רבי שילא אמרו לו שליחי המלך: מפני מה הלקת את אותו אדם?
 
אמר להם רבי שילא: הלקתי אותו משום שבא על אתון.
 
אמרו השליחים לרבי שילא: יש לך עדים?
 
אמר להם רבי שילא: כן.
 
בא אליהו, נראה לאנשי המלך כאדם והעיד.
 
אמרו השליחים לרבי שילא: אם כך הבועל הוא בן מוות.
 
אמר להם רבי שילא: מיום שגלינו מארצנו אין לנו רשות להרוג, עשו בו מה שאתם רוצים.
 
עד שהם עיינו בדינו פתח רבי שילא ואמר בשבח האל שהצילו מסכנה 'לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ'[א].
 
אמרו לו שליחי מלך: מה אמרת?
 
אמר להם רבי שילא: כך אמרתי - ברוך האל שנתן מלכות בארץ כעין מלכות השמיים ונתן לכם שלטון ואהבת משפט.
 
אמרו נציגי המלך: חביבה עליו תפארת המלכות כל כך!
 
נתנו לו אלה, כסמל שלטון ואמרו לו: יש לך רשות לשמש כדיין.
 
כאשר יצא רבי שילא אמר לו אותו האיש: האם האל עושה ניסים לשקר?
 
אמר לו רבי שילא: רשע! וכי לא נקראו הגויים חמורים, שנאמר 'וַתַּעְגְּבָה עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם'[ב]?
 
ראה רבי שילא שבועל הנוכריה עומד ללכת ולהלשין לנציגי המלך על שקראם חמורים.
 
אמר רבי שילא: זה רודף הוא והתורה אמרה 'אם בא להרגך השכם להרגו'.
 
הכהו רבי שילא באלה והרגו.[1]
 
טוב עשה רבי שילא כשגזר בליבו, ללא משפט וללא עדים, מוות מיידי על בועל הנוכריה הבוגדני. אם הוא היה מעמיד את האיש למשפט איזה עורך דין ערמומי עוד היה מצליח לשכנע את השופטים שניתן לשרת את הצדק גם ללא הוצאתו להורג של המלשין, דבר שהיה מאלץ את רבי שילא לאלתר תירוצים שיניחו את דעת השלטונות שלבטח היו מאד רוצים לדעת מדוע הוא משווה אותם לחמורים ומדוע הוא הלקה את בועל הנוכריה מלכתחילה.
 
רבי שילא הכשיר את רצח בועל הנוכריה כשאמר 'זה רודף הוא והתורה אמרה אם בא להרגך השכם להרגו'[2]. התורה, כמצופה, אינה מוכנה לשתף פעולה והיא מסתפקת בפסוק האומר:
 
אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים.[ג]
 
אותו הרבנים מפרשים כהיתר להריגת אדם שמאיים על חייך. שופטים הגונים, לעומת זאת, לא היו יכולים להתעלם מהפסוק העוקב בספר שמות, שאומר:  
 
אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו דָּמִים לוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ.[ד]
 
וייתכן שהם היו מעלים בדעתם שניתן להרוג בבטחה רק רודפים שפועלים במחשכים ולא מלשינים שמודיעים מראש, כאילו לאורה של השמש, על כוונתם לפנות למערכת המשפט האזרחית. למען האמת, השלטונות לבטח לא היו נותנים את ברכתם לקטילתו החפוזה של בועל הנוכריה ולכן סביר להניח שרבי שילא הצליח להתחמק מעונשה של מלכות רק משום שהוא היה זה שהרג את המלשין במחשכים, הרחק מעיניהם של סקרנים שעוד היו יכולים להוציא את דיבתו רעה. אם כך הוא הדבר הרי שהוא עצמו התנהג כגנב שבא במחתרת ולמלשין הפוטנציאלי הייתה סיבה טובה ומוצדקת להשכים ולהרגו.
 
רבי שילא היה רב גדול וחשוב ועורכי התלמוד הצדיקו כמעט באופן אינסטינקטיבי את פשעיו המחפירים אבל לי לפחות נראה שאפילו הרבנים הגדולים ביותר אינם יכולים לפלפל לעצמם התרים מיוחדים וגם הם, ככל שאר בני האדם, אינם רשאים לשמש בעת ובעונה אחת גם כתובעים, גם כעדים, גם כשופטים וגם כמוציאים להורג. עליהם לזכור שרב שילא חב את חייו להגינותו של בועל הנוכריה שלא נתפס לאיזה פסוק חמוד שבפרשנות המתאימה התירה לו להרוג את הרב המתנשא שהעמיד את עצמו מעל לחוק ונטל לידיו סמכויות שהסנהדרין הגדולה נטתה להפעיל רק אחת לשבעים שנה.  
 
לאחר שגילינו שרבי שילא אינו נוטה לדקדק במצוות 'לֹא תִרְצַח' לא נותר לנו אלא להשתכנע שגם האיסור 'לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר'[ה] לא ממש הרשים אותו. עדותו בפני השלטונות הייתה רצופה בשקרים, שבמקרה הטוב גובו על ידי לא יותר מאשר משחקי לשון ואקרובאטיקה דרשנית שמתעלמת לחלוטין ממשמעותם הפשוטה של הפסוקים, שהרי כשהנביא יחזקאל מדבר על 'וַתַּעְגְּבָה עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם'[ו] הוא לא התכוון לומר שהגויים הם חמורים אלא:
 
'אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם' - על אשר אבר התשמיש שלהם גדול כשל חמור וזרמת הזרע שלהם מרובה כזרם שפיכת זרע הסוסים.[3]
 
בכל מקרה, הפסוק מדבר על זכרים בעלי איבר תשמיש גדול ולא על נקבות תמימות ולכן לתירוץ 'הלקתי אותו משום שבא על אתון' אין שום רגליים והוא למעשה אינו יותר מאשר שקר טהור.
 
שקר טהור לא פחות ניתן למצוא בעדותו של אליהו הנביא שכנראה נשלח מהמרומים רק בכדי לחלץ את רבי שילא מהתסבוכת שהוא רקח לעצמו. המאמינים יראו בכך חיזוק נוסף להשגחה הפרטית שנחלצת להגנתם של כל שומרי האמונים אבל מי שאמור לעמוד מאחורי הכלל היפה של האמורא שמואל, 'דינא דמלכותא דינא'[4], אינו יכול בעת ובעונה אחת גם לזלזל בכל דיני המלכות ולשלוח את שליחו הדור הפנים להתחזות לאדם ישר ולשקר במצח נחושה במשפטו של רבי שילא.
 
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הכחולה הנקראת 'מדורים קבועים' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
 


[א]             
דברי הימים א' כט:יא
[ב]             
יחזקאל כג:כ
[ג]             
שמות כב:א
[ד]             
שמות כב:ב
[ה]             
שמות כ:יג
[ו]             
יחזקאל כג:כ


[1]      
רבי שילא נגדיה לההוא גברא דבעל מצרית. אזל אכל ביה קורצי בי מלכא. אמר: איכא חד גברא ביהודאי דקא דיין דינא בלא הרמנא דמלכא. שדר עליה פריסתקא. כי אתא אמרי ליה: מה טעמא נגדתיה להאי? אמר להו: דבא על חמרתא. אמרי ליה: אית לך סהדי? אמר להו: אין. אתא אליהו אדמי ליה כאיניש ואסהיד. אמרי ליה: אי הכי בר קטלא הוא. אמר להו: אנן מיומא דגלינן מארעין לית לן רשותא למקטל. אתון מאי דבעיתון עבידו ביה. עד דמעייני ביה בדינא פתח רבי שילא ואמר: 'לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ'. אמרי ליה: מאי קאמרת? אמר להו: הכי קאמינא - בריך רחמנא דיהיב מלכותא בארעא כעין מלכותא דרקיעא ויהב לכו שולטנא ורחמי דינא. אמרו ליה: חביבא עליה יקרא דמלכותא כולי האי! יהבי ליה קולפא. אמרו ליה: דון דינא. כי הוה נפיק אמר ליה ההוא גברא: עביד רחמנא ניסא לשקרי הכי? אמר ליה: רשע, לאו חמרי איקרו דכתיב 'וַתַּעְגְּבָה עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם'? חזייה דקאזיל למימרא להו דקרינהו חמרי אמר: האי רודף הוא והתורה אמרה 'אם בא להרגך השכם להרגו' מחייה בקולפא וקטליה.
(ברכות נח:א)
[2]          
את הביטוי 'אם בא להרגך השכם להרגו' ניתן למצוא כאן, בברכות נח:א, וכן בברכות סב:ב, יומא פה:ב, סנהדרין עב:א, במדבר רבה טו:טז ובמדבר רבה כא:ד
[3]          
מצודות דוד על יחזקאל כג:כ
[4]          
נדרים כח:א, גיטין י:ב, בבא קמא קיג:א, בבא קמא קיג:ב, בבא בתרא נד:ב, בבא בתרא נה:א
 
נקרא 11836 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

אבולוציה אביגדור שנאן אביחי רוניצקי אביי אבים אבירי השולחן העגול אבישג אבן עזרא אבנר בן נר אברהם אבינו אגדה אגסי אדוניהו אדם הראשון אדם זרטל אהליבמה אהרון אהרונוב אונס אוסטרליה אוריה החתי אורי שרקי אחד העם אחזיהו אחיזת עיניים אטימות איוב איומים אייזנקוט אינטרנט איסלאם אי שיתוף פעולה אל גשמי אלוהים אלחנן בן יערי אליגוריזציה אליהו הנביא אלי ישי אלימות אלעד אל של הפילוסופים אמונה אמוראים אמנון יצחק אמריקה אנטוורפן אנטיציונים אנטישמיות אסא אסונות טבע אפוקליפסה אפלטון אפליה דתית אפרת אקסיומות אריה דרעי אריה שטרן אריסטו אריסטוטליות ארכיאולוגיה ארץ ישראל ארץ שטוחה ארצות הברית אשו אתיאיזם אתרוג בבל בוגי יעלון בחירות בטחון ביקורת המקרא בית הלל בית משפט בית שמאי בית שמש בית שני בלעם בני ברק בני התורה בנימין בנימין נתניהו בעלזא בעלי ענין בעל שם טוב בקשי דורון בראשית בר הדיא ברוך בן נריה בריאה בריאה בצלם בריאתנות בריונות בריחה מחקירה ברית מילה ברלנד ברסלב בר קפרא בשמת בת אחאב בת עמרי בת קול בת שבע גאולת הנפש גוש אמונים גזע יהודי גזע עברי גיהינום גיוס גיוס חרדים גיור גיימס קוגל גילדת החכמים גלגול נשמות גלות גלות בבל גליה הילדה האוטיסטית גלית גמח גן עדן גנבה גניבה גניבה ספרותית דברים דוד דוד המלך דמוקרטיה דניאל בלס דקירה דרש דת דת ומדינה דת ומדע דת וצבא דת יהודית דתיים דת מונותאיסטית דת שלטון האבות האגדה הרבנית הבית היהודי הבלים רבניים הברחה הגיון הדחה הדחת עד הדרת נשים הדתה הדת היהודית הונאה הוראה עצמית הורדוס הור ההר החזרה בתשובה הטיית דין הידברות היד החזקה היהדות היסטוריה היסטוריה יהודית הלבנת הון הלברטל הלכה הלל הזקן המלבים המלך ארתור הממלכה המאוחדת המפץ הגדול הנביא יחזקאל הנותאיזם הנחת תפילין הנצרות הקדומה הנרטיב הרבני הסתה הסתרת פשעים הסתרת ראיות העבר המפואר העדה החרדית העולם הבא העלמת מס הפגנה הפרעה לשוטרים הפרת אמונים הפרת סדר הציונות הדתית הצל הרב אופן הרב דב ליאור הרבי מלובאוויטש הרבי מליובאוויטש הרב יעקב יוסף הרב עובדיה הרב קוק הרב שטיינמן הרב שך הרמבם הרמן כהן הר סיני הרפה הרצל השאול השופט גדעון השכלה השתוללות השתמטות התגלות התגלות ומסירה התחזות התכתבות התעללות התעללות מינית התפרעויות התפרעות ויז'ניץ ויזניץ ונדליזם זהות זוהר זיוף זכויות יתר זמיר כהו זמיר כהן זקני פומבדיתא זרובבל חב חבד חבלה חברה קדישא חובב חוזרים בתשובה חולדאי חופש המידע חוק חוק אביר חוקי אביר חוקי טבע חורב חורבן הבית חז חזרה בשאלה חזרה בתשובה חטיפה חילונים חינוך חירם חכמת יוון חלונות הרקיע חנוכה חסידות חסידות לעלוב חסידים חקר המקרא חרדים חרדקים חרצים חשמונאים טו באב טכנולוגיה יאיר גולן יאיר לפיד יאשיהו יבנה יהדות יהדות התורה יהדות ונצרות יהדות נתורה יהואחז יהודה הלוי יהודים יהודי מרוקו יהוה יהויכין יהויקים יהורם יהושע יהושע בן נון יהושפט יואב יוטיוב יוסי גינזבורג יוסי מזרחי יוסף יוסף גינזבורג יוסף יצחק אהרונוב יוסף מרקו ברוך יורם אברגיל יחסי מזרחייםאשכנזיים יחסי שחורים יהודים ימין ושמאל ינאי המלך יעלון יעקב אבינו יפתח הגלעדי יצחק אבינו יצחק גינזבורג יצחק הכהן קוק יצחק יוסף יציאה בשאלה יציאת מצרים יקום ירושות ירושלים ירי יריחו ירמיה ירמיהו ישי ישיבה ישיבות ישיבת תומכי תמימים יש עתיד ישראל פינקלשטיין יששכר וזבולון יתרו כהנים כוהנים כוללים כליאה בלתי חוקית כליאת שוא כנסת ישראל כספים כפר חבד כרתי ופלתי כשצרו מלכי בית חשמונאי כשרות כת כת חבד לוויים לויים לונדון לורנס קלמן לחמי ליבוביץ ליבס ליטאים לימודי ליבה ליצמן לשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאה שערים מאמר מומלץ מגדל בבל מגילות ים המלח מדיה מדיניות חוץ מדיניות פנים מדע מדע יהודי מדע רבני מדע תנכי מדרש כונן מהרל מהרשא מודיעין עלית מונותאיזם מונקטאש מוסר מוסרה מוסר השכל רבני מורה נבוכים מורשת מזוז מחאה מחבת מחוזא מחזירים בתשובה מחקר מחשבת ישראל מטפיזיקה מטריאליזם מידות שהתורה נדרשת בהם מיהו יהודי מיכאל אברהם מיכיהו מיכל מיכל בת שאול מימונה מיסטיקה מיסיון מיסיונר מיסיונריות מיסיונרים מי תהום מיתולוגיה מיתולוגיה יהודית מיתולוגיה תנכית מיתוס מיתוס ההתגלות מיתוס המסירה מיתוס העדות מיתוסים מכות מצרים מכירת יוסף מלאך המוות מלבי ממשלה מנחם מנדל שניאורסון מסורת מסורתיים מסכת אבות מסרים סמויים מעורבות בפשע מעילה מעין החינוך החרדי מעין החינוך התורני מעכה מעמד הביניים מעמד הר סיני מעשה העגל מעשה סדום מפדל מפץ גדול מצגר מצרים מקדש מקרא מרב בת שאול מרטין בובר מרמה משה משה אידל משה מור משה מנדלסון משה רבנו משיח משיחיות משיחיסטים משמעות החיים משנה משנה תורה משפטים מתמטיקה מתן תורה מתנות כהונה מתנחלים נבואה נביא שקר נבל הכרמלי נהיגה ללא רישיון נח נחמיה נחמן קרוכמל נטורי קרתא ניו יורק נכסים נס נסיון חטיפה נפש נצרות נר נרמה נשים נתניהו סאטמאר סאטמר סבי פומבדיתא סגולות סהרוריות סופיסטים סופררבי סופר רבי סחיטה סיכון פזיז של קטין סיני סיסמאות סיסמאות רבניות סיפורי המקרא סיפורי התורה סיקריקים סלומיאנסקי סמים סעדיה גאון ספינקא ספר איוב ספר דברים ספר הזוהר ספר המדע ספרות ההיכלות ספרות המוסר סקיריקים סרטונים סתירות עבירות מין עבירת תנועה עדה בת אילון עדות שקר עובדיה יוסף עולם גיאוצנטרי עולם תלת קומתי עושק עזרא עזרא הסופר עיריית תל אביב עירית תל אביב על טבעי עלי הכהן עם יהודי עמאר עמודי הארץ עמותה עמותות עקדת יצחק ערפה עשו עשרת הדברות עשרת הדיברות עתליהו פדופיליה פדן ארם פולחן אישיות פוליטיקה פוליתאיזם פומבדיתר פונדמנטליזם פוניבז פוניבז' פילון פילוסופיה פילוסופיה יוונית פילוסופיה של המדע פינטו פינקלשטיין פירוש פלילים פנדמנטליסטים פסק הלכה פסקל פקיפה פרה היסטוריה פרוטסטנטיות פריצה פרנץ רוזנצווייג פרקי אבות פרשנות פרשנות המקרא פרשני התנך פרשנים פרשת השבוע פשיעה פשעים פשקווילים צבא צבא ומדינה צביעות צבעון החיוי צדק חברתי צדקיהו צה צהל ציונות ציונות דתית צניעות צרפת קבהעם קבלה קדמה קוסמולגית שלושת הקומות קוסמולוגיה קוסמולוגיה אריסטוטלית קוסמולוגיה גיאוצנטרית קוסמולוגיה מודרנית קוסמולוגיה רבנית קוסמולוגיה תנכית קורבנות קורות ימי ישראל קורח קורס קטיעה בר שלום קיש קנאות דתית קנייבסקי קק קרינסקי ראובן אלבז רבא רב אביתר רב גידל רבה בר נחמני רב הונא רב חנינא רבי אבהו רבי אליעזר רב יוסף רבי חנינא בן דוסא רבי חנינא בן תרדיון רבי יהודה רבי יהודה הנשיא רבי יהודע רבי יהושע רבי יהושע בן לוי רבי יוחנן רבי יוסי רבי ישמעאל רבי מליובאוויטש רבי עקיבא רביצקי רבי שילא רבי שמעון רבי שמעון בן שטח רבי שמעון בר יוחאי רבן גמליאל רבנו חננאל רבנו סעדיה רבנו סעדיה גאון רבנות רבנות ראשית רבנים רבנים ממיתים רבנים קטלניים רבנים רצחניים רב פפא רב ראשי רב ראשי לירושלים רב שילא רב ששת רוני אלשיך רחבעם רחובות רחל אליאור רחל אמנו רישום כוזב במסמכי תאגיד ריש לקיש רכוש רכוש חבד רמב רמבם רמבן רמת אביב רס רעואל רפורמים רצון חופשי רצח רקיע רקיע קשיח רשות שדות התעופה רשי ש שאול שאול המלך שאמאנים שבת שבתאות שבתאי צבי שדים ורוחות שואה שוחד שופטים שופרסל שוק אפור שור אפור שחיתות שטיינמן שיבוש הליכי חקירה שיבוש הליכי משפט שיבת ציון שינוי סדר העדיפויות שכר ועונש שלושה עשר העיקרים שלמה שלמה המלך שלמה עמאר שם טוב שמואל שמואל אבן תיבון שמואל הנביא שמות שמטוב שמי השמים שמעון בן שטח שמעיה ואבטליון שס שפה שפינוזה שרשרת המסירה תאיזם תהומות תהילים תולדות אהרון תולדות עם ישראל תומכי תמימים תורה תורה שבעל פה תורת האבווציה תיונות תל אביב תלמוד תמיכות משרד החינוך תנ תנאים תנורו של עכנאי תנך תעסוקה תקיפה תקיפת נשים תקציב תקציבים תקציבים לחרדים תרומות תרומות לחבד תרמית תשדירי פרסומת