Skip to content

1VSDAT

שישי, 17 פברואר 2012 13:02

האמונה בימי דוד ושלמה

דרג מאמר זה
(8 מדרגים)
דוד המלך היה הנותאיסט מושבע שהאמין בכל מאודו שאת יהוה צריך לעבוד בכל התחום שניתן לו כנחלה בלעדית ואת האלים האחרים צריך לעבוד רק מחוץ לאזורי יהודה והשומרון. בנו שלמה, לעומתו, חזר לזרועות הסינקרטיזם ולצד יהוה הוא הקריב קורבנות בירושלים גם למספר רב של אלים מקבילים שבאו להשתכן בעיר הקדושה.
 
 
הנותאיסט = סגידה לאל אחד תוך הכרה בקיומם של אלים אחרים.[א]
נחלה בלעדית = ראה המאמר 'יהוה בין האלים'.
הסינקרטיזם = מיזוג של אמונות שונות המאפשר סגידה למסר אלים במקביל.[ב]
 
 
אמונתו של דוד
 
בעיה מציקה מתעוררת במהלך דו-שיח שהתפתח לאחר שדוד ואבישי גנבו את החנית וצפחת המים ממחיצתו של שאול המלך:
 
וַיַּכֵּר שָׁאוּל אֶת קוֹל דָּוִד וַיֹּאמֶר הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָוִד וַיֹּאמֶר דָּוִד קוֹלִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ.
וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה אֲדֹנִי רֹדֵף אַחֲרֵי עַבְדּוֹ כִּי מֶה עָשִׂיתִי וּמַה בְּיָדִי רָעָה.
וְעַתָּה יִשְׁמַע נָא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֵת דִּבְרֵי עַבְדּוֹ אִם יְהֹוָה הֱסִיתְךָ בִי יָרַח מִנְחָה[ג] וְאִם בְּנֵי הָאָדָם אֲרוּרִים הֵם לִפְנֵי יְהֹוָה כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת יְהֹוָה לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים.[ד]
 
נעים הזמירות, שלימים יירש את כיסאו של שאול ויזכה לסגידתם המתמשכת של בני עמו ולאהבתו הנצחית של אלוהיו, מקלל את הזדים שהרעילו את ליבו של המלך והסיטו אותו לרדוף אחריו ולבקש את נפשו. רדיפה זו, כך טוען דוד, תגרום לגירושו מנחלת יהוה ותדחוק בו ללכת ולעבוד את האלוהים ששולטים במקום גלותו. הדברים ברורים דיים ועלינו להסיק מהם שעל האדם לעבוד תמיד את הסמכות האלוהית השולטת בחבל הארץ בו הוא מוצא את עצמו. כשאתה נמצא בתחומי ארץ ישראל עליך לעבוד אך ורק את יהוה אבל כוחו וסמכותו של אל זה נגמרים בגבולות נחלתו ועל כן כשאתה מגורש לתחומה של נחלה אחרת עליך לעבוד את האל שנושא באחריות לארץ אליה גלית ובה אתה גר.
 
רש"י מנסה לרכך את רוע המשמעות ובעזרת מילת הקסמים 'כאילו' הוא מסביר לנו:
 
לך עבוד אלוהים אחרים - היוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ בזמן הבית, כאילו עובד עבודה זרה.[1]
 
כל יציאה מארץ ישראל משולה לעבודת אלילים אך מכך, אליבא דרש"י, אין להסיק שדוד, בחיר האל, באמת הקריב קרבנות לאלים המקומיים וחזקה עליו שבכל תקופת שהותו בחצר אכיש מלך גת הוא הקריב עולות ומנחות רק לאלוהי ישראל.
 
הרד"ק מנצל את המילה 'כאילו' להדגש אחר:
 
לך עבוד אלוהים אחרים - כאילו אומר לו לך עבוד אלוהים אחרים כי מגרשים אותי מנחלת ה' לגור בין העכו"ם.[2]
 
בעוד המלבי"ם נוקט בכיוון חדש ומרענן:
 
לך עבוד אלוהים אחרים - שאהיה בחוץ לארץ תחת צל השרים העליונים רחוק מהשגחת ה' הדבקה בארץ הקדושה.[3]
 
האלוהים האחרים שוב אינם אלוהים כלל אלא רק שרים של מעלה שמטפלים בעניינים השוטפים של ארצות הנכר בעת שיהוה מקדיש את כל תשומת ליבו ומרצו להשגחה על היושבים בארץ ישראל. דוד, כך המלבי"ם, בעצם לא חשב שיהיה עליו לעבוד את האלוהים האחרים ולפי דעתו מחוץ לגבולות הארץ הוא היה אמור רק לחסות בצילם. את הניסוח המטעה 'לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים', כך ניתן להניח, יש לייחס מן הסתם רק לגילו הצעיר של נעים הזמירות ולהתרגשות שאחזה בו לנוכח האירוע.
 
דוד המלך תואר ברבות הימים כאב טיפוס לתלמידי חכמים ועל כן ברורה נטייתו של המלבי"ם לייחס לו הבנה עמוקה בתורת המלאכים ושרי המרומים שתתפתח רק כאלף שנים מאוחר יותר. עם זאת, טוב היה המלבי"ם עושה אם היה זוכר שבחדרו של אותו צדיק ניתן היה למצוא לא רק את ארון הספרים היהודי אלא גם אי אלו צלמים ותרפים שכן כך אנו קוראים:
 
וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים אֶל בֵּית דָּוִד לְשָׁמְרוֹ וְלַהֲמִיתוֹ בַּבֹּקֶר וַתַּגֵּד לְדָוִד מִיכַל אִשְׁתּוֹ לֵאמֹר אִם אֵינְךָ מְמַלֵּט אֶת נַפְשְׁךָ הַלַּיְלָה מָחָר אַתָּה מוּמָת.
וַתֹּרֶד מִיכַל אֶת דָּוִד בְּעַד הַחַלּוֹן וַיֵּלֶךְ וַיִּבְרַח וַיִּמָּלֵט.
וַתִּקַּח מִיכַל אֶת הַתְּרָפִים[ה] וַתָּשֶׂם אֶל הַמִּטָּה וְאֵת כְּבִיר הָעִזִּים[ו] שָׂמָה מְרַאֲשֹׁתָיו[ז] וַתְּכַס בַּבָּגֶד.
וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים לָקַחַת אֶת דָּוִד וַתֹּאמֶר חֹלֶה הוּא.
וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל אֶת הַמַּלְאָכִים לִרְאוֹת אֶת דָּוִד לֵאמֹר הַעֲלוּ אֹתוֹ בַמִּטָּה אֵלַי לַהֲמִתוֹ.
וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים וְהִנֵּה הַתְּרָפִים אֶל הַמִּטָּה וּכְבִיר הָעִזִּים מְרַאֲשֹׁתָיו.[ח]
 
התרפים שנמצאו בחדרו של דוד כנראה הביכו ביותר את הרד"ק. נאמן למקורותיו הוא אמנם מזכיר לנו את התרפים של לבן הארמי, עובד כוכבים ומזלות ידוע, שנגנבו על ידי בתו רחל[ט] ואולם לדעתו לא ייתכן שיהיה דמיון כלשהו בין התרפים של לבן לתרפים של דוד שהרי 'חלילה חלילה שהיה בבית דוד עבודת גילולים'[4]. הכחשה זאת ממחישה את מיטב המסורת הרבנית שמתאפיינת בחיפוש חסר פשרות אחר האמת והכחשתה המיידית והמוחלטת ברגע שמסתבר שיש בה בכדי לערער על המיתוסים המקובלים. אנו, בכל אופן, נשקיט את רוחו הסוערת של הרד"ק ונזכיר לו שהוא עצמו ייחס בעקביות את התרפים לעבודה זרה בכל שאר מופעיה של מילה זאת במקורותינו. כך בהקשר לתרפים של מיכה[י], לתרפים ששמואל מייחס לשאול המלך[יא], לתרפים שבוערו ברפורמות של המלך יאשיהו[יב] ולתרפים המוזכרים בכתבי הנביאים המאוחרים[יג].
 
מסתבר, אם כן, שדוד עדיין לא השלים את המעבר לאמונה מונותיאיסטית וגם הוא האמין שיהוה שומר ומשגיח רק על הטריטוריה הפרטית שלו וסמכותו האלוהית מוגבלת רק לגבולות ממלכתו. מעבר לגבולות הללו נמצאות ממלכותיהם של האלים האחרים ולכן כל ישראלי שמוצא את עצמו בתחום סמכותם של אלוהי הנכר חייב לעבוד אותם בתקווה שהאלים הללו ייקחו אותו תחת חסותם וישמרו עליו בדיוק כפי שהם שומרים על כל אלה שמעלים להם קורבנות ונסכים. גם את עקרונות הפולחן היהודי דוד כנראה לא לגמרי הפנים כיוון שמסתבר שבעת הצורך ניתן היה למצוא בחדרו בדיוק את אותם התרפים שכל כך הרגיזו את האל שכה אהב אותו.  
 
 
אמונתו של שלמה
 
שלמה המלך, בנו של דוד הצדיק, הותיר אותנו עם לא פחות תהיות. מצד אחד הוא משתמש בנוסחאות המקובלת[יד] ומשווה את האל לאותם אלוהים אחרים שאין ביניהם ולו אחד שדומה לו בשמים מעל או על הארץ מתחת:
 
וַיֹּאמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵין כָּמוֹךָ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לַעֲבָדֶיךָ הַהֹלְכִים לְפָנֶיךָ בְּכָל לִבָּם.[טו]
 
ומצד שני הוא מתנהג בדיוק כפי שהיינו מצפים מכל מלך אחר שחי בסביבה סינקרטיסטית ומרובת אלים:
 
וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְהֹוָה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו.
וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִים וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם שִׁקֻּץ עַמֹּנִים.
וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וְלֹא מִלֵּא אַחֲרֵי יְהֹוָה כְּדָוִד אָבִיו.
אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלָם וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן.
וְכֵן עָשָׂה לְכָל נָשָׁיו הַנָּכְרִיּוֹת מַקְטִירוֹת וּמְזַבְּחוֹת לֵאלֹהֵיהֶן.
וַיִּתְאַנַּף יְהֹוָה בִּשְׁלֹמֹה כִּי נָטָה לְבָבוֹ מֵעִם יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּרְאָה אֵלָיו פַּעֲמָיִם.
וְצִוָּה אֵלָיו עַל הַדָּבָר הַזֶּה לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא שָׁמַר אֵת אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה.[טז]
 
לאור הפסוק הסוגד היינו מצפים שהחכם באדם ידע להבדיל בין מי שאין כמוהו 'אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת' לבין כל מתחריו השיקוציים, במיוחד לאחר שהאל החי והקיים טרח להתגלות בפניו בשני אירועים נפרדים. להפתעתנו מסתבר שבמקום להשקיע את כך מעייניו ומשאביו במי שהוא כינה בתואר 'שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד'[יז], המלך החכם העדיף לטפח מגוון רחב של אתרי פולחן ולסגוד בהם לנבחרת מובחרת של שיקוצים זרים. הכיצד? האם שלמה ידע משהו שאינו ידוע לנו? האם ייתכן שדווקא חכמתו המרובה היא שהביאה אותו לדבוק באלוהי הצידונים, העמונים והמואבים? התנ"ך, למרבה הצער, מעדיף להדביק שמות גנאי לאלוהויות הזרות ואינו טורח להסביר את השיקולים שהניעו איש אינטליגנטי ומשכיל כשלמה להתרחק מאלוהי אביו ולדבוק באלוהיהם של נשותיו. לנו לא נותר אלא להסיק שאם יודע כל העתידות בחר לאהוב את בנם של דוד ובת שבע, כפי שנאמר:
 
וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא[יח] אֶת שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה וַיהֹוָה אֲהֵבוֹ.[יט]
 
הרי שלמעשה אין הרבה פסול במעשיו וגם לנו מותר מעת לעת לעבוד קצת את שיקוצי הצידונים, העמונים והמואבים.
 
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הירוקה הנקראת 'תגובות והבעת דעה' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
 
 


[א]             
ראה הערך 'הנותאיזם' בויקיפדיה
[ב]             
ראה הערך 'סינקרטיזם' בויקיפדיה
[ג]             
רש"י: יקבל ברחמים תפילתי להשיב חמתך ממני. הדעת עם זאת נותנת שבדברים אלה דוד מבטיח להעלות מנחה ליהוה אם יסתבר שכעסו של שאול נובע מהסתתו של האל.
[ד]             
שמואל א' כו:יז-יט
[ה]             
רש"י: עשויים בדמות גוף אדם
[ו]             
רש"י: עור מופשט שלם כחמת
[ז]             
רש"י: לפי שאין לתרפים שיער וכביר העיזים דומה לשיער
[ח]             
שמואל א' יט:יא-טז
[ט]             
בראשית פרק לא
[י]             
שופטים פרקים יז-יח
[יא]            
שמואל א' טו:כג
[יב]            
מלכים ב' כג:כד
[יג]            
יחזקאל א:כו, הושע ג:ד וזכריה י:כב
[יד]            
ראה המאמר 'מי כמוך באלים יהוה'
[טו]            
מלכים א' ח:כג
[טז]            
מלכים א' יא:ד-י
[יז]             
מלכים א' ח:כג
[יח]            
קרי – 'וַתִּקְרָא'
[יט]            
שמואל ב' יב:כד


[1]          
רש"י על שמואל א' כו:יט
[2]          
רד"ק על שמואל א' כו:יט
[3]          
המלבי"ם על שמואל א' כו:יט
[4]          
רד"ק על שמואל א' יט:יג
נקרא 13444 פעמים
למאמר הבא ולקודם: « האמונה בימי שמואל ואליהו

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

6 תגובות

  • קישור לתגובה שלישי, 01 ספטמבר 2015 18:40 הוסף ע״י עדי אביר

    שחר,

    תודה על המחמאה.

    הצבעת על פסוקים שנשמטו ממני וגם על כך אני מאד מודה לך.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 01 ספטמבר 2015 15:09 הוסף ע״י שחר

    עדי,
    מאוד אוהב לקרוא באתר שלך, הוא מאיר עיניים ומהנה מאוד, וגרם לי לקרוא מחדש קטעים רבים שהתרגלתי להבינם אחרת, לדוגמא:
    בנוגע להנותאיזם, אפשר להוסיף (כהערת אגב או אפילו כנושא בפני עצמו (!)) את התייחסותו של יעקב לאלים טריטוריאלים אחרים:
    כשהתעורר משנתו לאחר שחלם על המלאכים מספר המקרא כי "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי" (בראשית כח ט"ז) שלפי הפשט מאוד קשה, אם יעקב בא מבית מונותאיסטי, למה שלא יהיה יהוה במקום הזה, הרי מלוא כל הארץ כבודו, לא? אלא שמסתבר ליעקב כי ה"ארץ ההיא" שעליה חלם את חלום הסולם נמצאת בתחום הטריטוריאלי של אלוהי אבותיו.
    בנוסף, כשיעקב ומשפחתו חוזרים מחרן הוא מבקש מהם בכניסה לארץ: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם" (בראשית לה, ב) מה שמרמז כי מאחר ונכנסנו לטריטוריה של האל הזה, עלינו להתנהג בהתאם למצופה במקום זה,
    וכמובן, במפגש האחרון בין יעקב ולבן:
    וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב: "הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה וְהִנֵּה הַמַצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ. עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה, אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה. אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ, אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם" (בראשית ל"א) הגבול שנקבע (לפי הפשט העולה מן הסיפור) קיבע את התחום כגבול הטריטוריה בין שליטת "אלוהי אברהם" ו"אלוהי נחור"

  • קישור לתגובה שני, 27 פברואר 2012 17:39 הוסף ע״י א. מינצקובסקי

    אני לא רוצה לתת רושם לא נכון לגבי מה שאני אישית מאמין, כי אני לא דתי. אבל הנימוק שאתה נותן הוא לא הסבר חותך ואבסולוטי, ולא ההסבר ההגיוני היחיד. לא זו ראייה חותכת ששלמה ומחבר הספר האמינו בקיומם של אלים אחרים.

    ודי בלומר שבהחלט ייתכן ששניהם התייחסו לאלים אחרים כמו שכיום מתייחסים לחייזרים. נשותיו של המלך (הזקן או החלש או המשוגע) הטו את לבבו לסגוד לחייזרים.

  • קישור לתגובה ראשון, 26 פברואר 2012 20:04 הוסף ע״י שי נגר

    לפי השקפת המונותאיזם, זה כמו שתגיד על אדם בן ימינו:
    נשיו הטו את לבבו לדבר עם חייזרים.

  • קישור לתגובה ראשון, 26 פברואר 2012 20:02 הוסף ע״י שי נגר

    כן - אבל זה אומר שהוא האמין בקיומם...
    אפילו כותב ספר מלכים עדיין מדבר על עבודת אלים אחרים כסוג של תאווה שאפשר להכחיד אותה בשיטת המקל והגזר, בדומה לתשוקה מינית או דחף לאכול מאכלים אסורים. אבל לפי המונותאיזם עבודת אלים אחרים אמורה להיות דבר לא מובן, לא הגיוני. למה לזבוח לישויות לא קיימות? על כרחך ששלמה בסיפור ומחבר ספר מלכים האמינו שישויות אלו קיימות, רק סיפרו בצער על כך ששלמה הלך אחרי יצרו הרע לעזוב את האל הלאומי שכרת ברית דמים עם האבות ועם בני ישראל בהוציאו אותם ממצרים ולהפנות תשומת לב גם לאלים אחרים.

  • קישור לתגובה שישי, 24 פברואר 2012 04:56 הוסף ע״י א. מינצקובסקי

    אבל עדי, יש נימוק לכך ששלמה הלך אחרי אלוהי זרים: "נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ".

    כשלא שכלך הוא השולט בך, לא משנה כמה אתה חכם. גם היום וגם לפני 3,000 שנה.

אבולוציה אביגדור שנאן אביחי רוניצקי אביי אבים אבירי השולחן העגול אבישג אבן עזרא אבנר בן נר אברהם אבינו אגדה אגסי אדוניהו אדם הראשון אדם זרטל אהליבמה אהרון אהרונוב אונס אוסטרליה אוריה החתי אורי שרקי אחד העם אחזיהו אחיזת עיניים אטימות איוב איומים אייזנקוט אינטרנט איסלאם אי שיתוף פעולה אל גשמי אלוהים אלחנן בן יערי אליגוריזציה אליהו הנביא אלי ישי אלימות אלעד אל של הפילוסופים אמונה אמוראים אמנון יצחק אמריקה אנטוורפן אנטיציונים אנטישמיות אסא אסונות טבע אפוקליפסה אפלטון אפליה דתית אפרת אקסיומות אריה דרעי אריה שטרן אריסטו אריסטוטליות ארכיאולוגיה ארץ ישראל ארץ שטוחה ארצות הברית אשו אתיאיזם אתרוג בבל בוגי יעלון בחירות בטחון ביקורת המקרא בית הלל בית משפט בית שמאי בית שמש בית שני בלעם בני ברק בני התורה בנימין בנימין נתניהו בעלזא בעלי ענין בעל שם טוב בקשי דורון בראשית בר הדיא ברוך בן נריה בריאה בריאה בצלם בריאתנות בריונות בריחה מחקירה ברית מילה ברלנד ברסלב בר קפרא בשמת בת אחאב בת עמרי בת קול בת שבע גאולת הנפש גוש אמונים גזע יהודי גזע עברי גיהינום גיוס גיוס חרדים גיור גיימס קוגל גילדת החכמים גלגול נשמות גלות גלות בבל גליה הילדה האוטיסטית גלית גמח גן עדן גנבה גניבה גניבה ספרותית דברים דוד דוד המלך דמוקרטיה דניאל בלס דקירה דרש דת דת ומדינה דת ומדע דת וצבא דת יהודית דתיים דת מונותאיסטית דת שלטון האבות האגדה הרבנית הבית היהודי הבלים רבניים הברחה הגיון הדחה הדחת עד הדרת נשים הדתה הדת היהודית הונאה הוראה עצמית הורדוס הור ההר החזרה בתשובה הטיית דין הידברות היד החזקה היהדות היסטוריה היסטוריה יהודית הלבנת הון הלברטל הלכה הלל הזקן המלבים המלך ארתור הממלכה המאוחדת המפץ הגדול הנביא יחזקאל הנותאיזם הנחת תפילין הנצרות הקדומה הנרטיב הרבני הסתה הסתרת פשעים הסתרת ראיות העבר המפואר העדה החרדית העולם הבא העלמת מס הפגנה הפרעה לשוטרים הפרת אמונים הפרת סדר הציונות הדתית הצל הרב אופן הרב דב ליאור הרבי מלובאוויטש הרבי מליובאוויטש הרב יעקב יוסף הרב עובדיה הרב קוק הרב שטיינמן הרב שך הרמבם הרמן כהן הר סיני הרפה הרצל השאול השופט גדעון השכלה השתוללות השתמטות התגלות התגלות ומסירה התחזות התכתבות התעללות התעללות מינית התפרעויות התפרעות ויז'ניץ ויזניץ ונדליזם זהות זוהר זיוף זכויות יתר זמיר כהו זמיר כהן זקני פומבדיתא זרובבל חב חבד חבלה חברה קדישא חובב חוזרים בתשובה חולדאי חופש המידע חוק חוק אביר חוקי אביר חוקי טבע חורב חורבן הבית חז חזרה בשאלה חזרה בתשובה חטיפה חילונים חינוך חירם חכמת יוון חלונות הרקיע חנוכה חסידות חסידות לעלוב חסידים חקר המקרא חרדים חרדקים חרצים חשמונאים טו באב טכנולוגיה יאיר גולן יאיר לפיד יאשיהו יבנה יהדות יהדות התורה יהדות ונצרות יהדות נתורה יהואחז יהודה הלוי יהודים יהודי מרוקו יהוה יהויכין יהויקים יהורם יהושע יהושע בן נון יהושפט יואב יוטיוב יוסי גינזבורג יוסי מזרחי יוסף יוסף גינזבורג יוסף יצחק אהרונוב יוסף מרקו ברוך יורם אברגיל יחסי מזרחייםאשכנזיים יחסי שחורים יהודים ימין ושמאל ינאי המלך יעלון יעקב אבינו יפתח הגלעדי יצחק אבינו יצחק גינזבורג יצחק הכהן קוק יצחק יוסף יציאה בשאלה יציאת מצרים יקום ירושות ירושלים ירי יריחו ירמיה ירמיהו ישי ישיבה ישיבות ישיבת תומכי תמימים יש עתיד ישראל פינקלשטיין יששכר וזבולון יתרו כהנים כוהנים כוללים כליאה בלתי חוקית כליאת שוא כנסת ישראל כספים כפר חבד כרתי ופלתי כשצרו מלכי בית חשמונאי כשרות כת כת חבד לוויים לויים לונדון לורנס קלמן לחמי ליבוביץ ליבס ליטאים לימודי ליבה ליצמן לשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאה שערים מאמר מומלץ מגדל בבל מגילות ים המלח מדיה מדיניות חוץ מדיניות פנים מדע מדע יהודי מדע רבני מדע תנכי מדרש כונן מהרל מהרשא מודיעין עלית מונותאיזם מונקטאש מוסר מוסרה מוסר השכל רבני מורה נבוכים מורשת מזוז מחאה מחבת מחוזא מחזירים בתשובה מחקר מחשבת ישראל מטפיזיקה מטריאליזם מידות שהתורה נדרשת בהם מיהו יהודי מיכאל אברהם מיכיהו מיכל מיכל בת שאול מימונה מיסטיקה מיסיון מיסיונר מיסיונריות מיסיונרים מי תהום מיתולוגיה מיתולוגיה יהודית מיתולוגיה תנכית מיתוס מיתוס ההתגלות מיתוס המסירה מיתוס העדות מיתוסים מכות מצרים מכירת יוסף מלאך המוות מלבי ממשלה מנחם מנדל שניאורסון מסורת מסורתיים מסכת אבות מסרים סמויים מעורבות בפשע מעילה מעין החינוך החרדי מעין החינוך התורני מעכה מעמד הביניים מעמד הר סיני מעשה העגל מעשה סדום מפדל מפץ גדול מצגר מצרים מקדש מקרא מרב בת שאול מרטין בובר מרמה משה משה אידל משה מור משה מנדלסון משה רבנו משיח משיחיות משיחיסטים משמעות החיים משנה משנה תורה משפטים מתמטיקה מתן תורה מתנות כהונה מתנחלים נבואה נביא שקר נבל הכרמלי נהיגה ללא רישיון נח נחמיה נחמן קרוכמל נטורי קרתא ניו יורק נכסים נס נסיון חטיפה נפש נצרות נר נרמה נשים נתניהו סאטמאר סאטמר סבי פומבדיתא סגולות סהרוריות סופיסטים סופררבי סופר רבי סחיטה סיכון פזיז של קטין סיני סיסמאות סיסמאות רבניות סיפורי המקרא סיפורי התורה סיקריקים סלומיאנסקי סמים סעדיה גאון ספינקא ספר איוב ספר דברים ספר הזוהר ספר המדע ספרות ההיכלות ספרות המוסר סקיריקים סרטונים סתירות עבירות מין עבירת תנועה עדה בת אילון עדות שקר עובדיה יוסף עולם גיאוצנטרי עולם תלת קומתי עושק עזרא עזרא הסופר עיריית תל אביב עירית תל אביב על טבעי עלי הכהן עם יהודי עמאר עמודי הארץ עמותה עמותות עקדת יצחק ערפה עשו עשרת הדברות עשרת הדיברות עתליהו פדופיליה פדן ארם פולחן אישיות פוליטיקה פוליתאיזם פומבדיתר פונדמנטליזם פוניבז פוניבז' פילון פילוסופיה פילוסופיה יוונית פילוסופיה של המדע פינטו פינקלשטיין פירוש פלילים פנדמנטליסטים פסק הלכה פסקל פקיפה פרה היסטוריה פרוטסטנטיות פריצה פרנץ רוזנצווייג פרקי אבות פרשנות פרשנות המקרא פרשני התנך פרשנים פרשת השבוע פשיעה פשעים פשקווילים צבא צבא ומדינה צביעות צבעון החיוי צדק חברתי צדקיהו צה צהל ציונות ציונות דתית צניעות צרפת קבהעם קבלה קדמה קוסמולגית שלושת הקומות קוסמולוגיה קוסמולוגיה אריסטוטלית קוסמולוגיה גיאוצנטרית קוסמולוגיה מודרנית קוסמולוגיה רבנית קוסמולוגיה תנכית קורבנות קורות ימי ישראל קורח קורס קטיעה בר שלום קיש קנאות דתית קנייבסקי קק קרינסקי ראובן אלבז רבא רב אביתר רב גידל רבה בר נחמני רב הונא רב חנינא רבי אבהו רבי אליעזר רב יוסף רבי חנינא בן דוסא רבי חנינא בן תרדיון רבי יהודה רבי יהודה הנשיא רבי יהודע רבי יהושע רבי יהושע בן לוי רבי יוחנן רבי יוסי רבי ישמעאל רבי מליובאוויטש רבי עקיבא רביצקי רבי שילא רבי שמעון רבי שמעון בן שטח רבי שמעון בר יוחאי רבן גמליאל רבנו חננאל רבנו סעדיה רבנו סעדיה גאון רבנות רבנות ראשית רבנים רבנים ממיתים רבנים קטלניים רבנים רצחניים רב פפא רב ראשי רב ראשי לירושלים רב שילא רב ששת רוני אלשיך רחבעם רחובות רחל אליאור רחל אמנו רישום כוזב במסמכי תאגיד ריש לקיש רכוש רכוש חבד רמב רמבם רמבן רמת אביב רס רעואל רפורמים רצון חופשי רצח רקיע רקיע קשיח רשות שדות התעופה רשי ש שאול שאול המלך שאמאנים שבת שבתאות שבתאי צבי שדים ורוחות שואה שוחד שופטים שופרסל שוק אפור שור אפור שחיתות שטיינמן שיבוש הליכי חקירה שיבוש הליכי משפט שיבת ציון שינוי סדר העדיפויות שכר ועונש שלושה עשר העיקרים שלמה שלמה המלך שלמה עמאר שם טוב שמואל שמואל אבן תיבון שמואל הנביא שמות שמטוב שמי השמים שמעון בן שטח שמעיה ואבטליון שס שפה שפינוזה שרשרת המסירה תאיזם תהומות תהילים תולדות אהרון תולדות עם ישראל תומכי תמימים תורה תורה שבעל פה תורת האבווציה תיונות תל אביב תלמוד תמיכות משרד החינוך תנ תנאים תנורו של עכנאי תנך תעסוקה תקיפה תקיפת נשים תקציב תקציבים תקציבים לחרדים תרומות תרומות לחבד תרמית תשדירי פרסומת