Skip to content

1VSDAT

ראשון, 19 נובמבר 2017 17:47

הנרטיב הרבני הגדול

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)

הנרטיב הרבני הגדול העניק ערך מוסף גבוה למוצר 'גאולת הנפש' ואפשר לרבנים לדרוש לעצמם מקום בפסגת הפירמידה החברתית, טובות הנאה חריגות וסמכויות נרחבות. על מידת יעילותו תעיד העובדה שגם בחלוף אלפיים שנה, סיפור הכיסוי הזה ממשיך לשרת את מטרותיה וצרכיה של גילדה שכמו כל איגוד מקצועי חזק ממשיכה להלחם על זכויות היתר שהרבנים העניקו לעצמם ועל נכונותו של הנרטיב באמצעותו הם מצדיקים את כל תביעותיהם.  

 

 

קטע זה הופיע במקור במאמר 'הסוד המביש של הרבנים'. הקטע עבר עריכה לשונית בלבד. 

 

 

כשומרי הסף היחידים של העולם הבא, הרבנים יכלו לעטוף את מוצר 'גאולת הנפש' במסרים שיווקיים חדשים ומשופרים שביחד מרכיבים את הנרטיב הרבני הגדול[א] אותו הניתן לנסח באופן הבא:

 

האל הוא כביר ורב כח. הוא ברא את העולם, בחר בעם ישראל מכל העמים, כרת עימו ברית, הוציא אותו ממצריים, לחם את מלחמותיו, עשה לו ניסים, הביא אותו לארץ מולדתו, השגיח עליו ממרומים וכדומה[ב]. את מצוותיו, רצונותיו ודרישותיו האל חשף רק בפני עמו הנבחר וכיוון שאנו נתונים בחסדיו עלינו למלא אחר כל מצוותיו, לספק את כל רצונותיו ולעמוד בכל דרישותיו. כל המצוות וההלכות בעזרתן ניתן למלא את רצונותיו של האל נמסרו למשה, חלקן בכתב וחלקן בעל פה. עם זאת, כל ההלכות שנמסרו למשה בעל פה קופלו והוצפנו גם בתוך התורה שבכתב. התורה שנמסרה למשה בעל פה עברה מדור לדור בשרשרת מסירה רציפה, מאב לבנו וממורה לתלמידו, עד שהיא הגיעה לידיהם של הרבנים שבסופו של דבר החליטו להעלותה על הכתב.

 

לאחר חורבן הבית השני, הרבנים נכנסו לנעליהם של הכהנים ולכן הם זכאים לכל הזכויות והסמכויות שבזמנו הוענקו ליחידי הסגולה הללו. זמן מה לאחר שיבת ציון נפסקה הנבואה ובכך נסתם הערוץ הישיר דרכו האל נהג לתקשר עם בני עמו הנבחר. בהיעדר קשר ישיר, לא התאפשר לאל להתאים את מצוותיו לצרכי השעה והמשימה עברה לידי הרבנים שירשו, שמרו ומסרו את התורה שבעל פה. הידע שהם צברו במהלך הכשרתם אפשר להם להבין את רצונותיו האמיתיים של האל ולכן רק להם מותר לדרוש את התורה שבכתב ולשחזר מתוכה את ההנחיות בלתי כתובות שהוצפנו בתוכה[ג]. את ההוראות שקופלו בתוך התורה שבכתב הרבנים  רשאים לפענח בעזרת מגוון רחב של שיטות דרש ואם לא הייתה ברשותם שיטת דרש מתאימה הם יכלו להמציאה וליישמה[ד]. למרות שאין שום דרך לאמת את מקורן האלוהי של ההלכות ששוחזרו בעזרת הדרש הרבני, ההלכות המשוחזרות מחייבות את המאמינים בדיוק כמו כל שאר ההלכות והעובר עליהן אמור לשאת בעונשים הקבועים בתורה שבעל פה עצמה. האל, מצידו, אימץ מראש את כל המדרשים הרבניים ובכוונתו להוציא לפועל את כל עונשי הכרת שרבנים גזרו במדרשיהם על אלה שסוטים מ'דרך הישר' שהם הגדירו[ה]. בנוסף, לרבנים גם מותר לבטל דברי תורה מפורשים ולהוסיף לדת היהודית תקנות חדשות שמחייבות לא פחות, ולרוב אף יותר, מהציוויים התנכיים.

 

אם לדברי הרבנים הוענקה סמכות אלוהית עלינו להסיק שהם מעולם לא טעו ומעולם לא התבלבלו ולכן כל העמדות של כל החכמים שהשתתפו במחלוקות הלכתיות, אפילו אם הן סותרות זו את זו, חייבות לבטא פנים שונים של אמת אלוהית אחת, יחידה ומוחלטת. רבנים שמעולם אינם טועים חייבים להיות גדולים מהחיים ולכן עלינו לכבד אותם, לדאוג לרווחתם, לסור למרותם ולהישמע לכל ציווייהם. לגורמים לא רבניים, לעומת זאת, אסור להסיק דבר מתוך דבר, לגלות פנים חדשות בתורה או להפיק תובנות תורניות שלא עברו אשרור רבני ולכן אין שום סיבה להעניק להם את הכבוד שאנו חייבים להעניק לרבנים.

 

האל קובע מי יזכה בחיי עולם בגן עדן ומי יסבול ייסורי נצח בגיהינום והוא בחר להעניק את חיי העולם הבא להולכים ב'דרך הישר' ולשלוח לגיהינום את הסוטים ממנה. כל מי שרוצה ללכת ב'דרך הישר' חייב להקפיד על כל ההלכות ודקדוקי ההלכות שהרבנים קיבלו בשרשרת המסירה או שיחזרו מתוך התורה שבכתב. כמו כן עליו ללמוד את התורה הרבנית, לשנן בתפילותיו, שוב ושוב, את הנוסחאות שנקבעו על ידי הרבנים ולהעניק צדקה וגמילות חסדים לנזקקים המשתייכים לקהילותיהם של הרבנים[ו].

 

 

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמיתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.

 

 



[א]             

בהבטיו השונים של הנרטיב הגדול של הרבנים כבר דנתי במספר מאמרים קודמים, למשל במאמר 'עקרונות השיטה הרבנית'. הניסוח במאמר זה מסכם את כל מה שכתבתי על הנרטיב הגדול במאמרי האחרים.

[ב]             

אף שהתנ"ך איבד את מעמדו כטקסט מחייב, הרבנים מצאו לנכון לנכס לעצמם את כל העיגונים, התקדימים וסיפורי המופת שהכהנים שתלו בו ולכן הם המשיכו להבליט חלק מהמסרים הכהניים. מסרים כהניים אחרים הרבנים דווקא טרחו להצניע ולכן אנו לא שומעים מהם יותר מידי סיפורים על חרון אף אלוהי, השתולליות חסרות רסן ודרישות בוטות לפולחנים מפוגגי-זעם דוגמת קורבנות, מנחות, נסכים, מתנות כהונה וכדומה. לאחר תום העידן הכהני הרבנים אפשרו לאל החדש שלהם להמשיך ולהפגין את נוכחותו בעולם הריאלי אבל עתה נדרש ממנו להסתפק במתן תמיכה וגיבוי לרבנים, ובמיוחד לצדיקים שבהם.

[ג]              

ראה המאמר 'התורה שבעל פה'

[ד]              

ראה המאמר 'הרבנים והדרש הפראי'

[ה]             

ראה המאמר 'שיתוף הפעולה עם האל'

[ו]              

ראה המאמר 'עקרונות השיטה הרבנית'

נקרא 204 פעמים
למאמר הבא ולקודם: « שאמאנים, כהנים ורבנים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים