|
יצחק א. כתב לי את המכתב הבא:
|
|
עדי אביר,
ראיתי שכתבת תחת כותרת "מבוכות תנכיות" שאלות על שמות נרדפים בתנ"ך, כשאתה סבור ש"גילית" סתירות ש"מוכיחות" שספרי התנ"ך נכתבו ע"י בני אנוש רגילים והסיבה לחילופי הגרסאות הוא מפני שהיו "תעודות שונות", אז כתבתי לך כמה תשובות בקיצור, למעשה התשובות לא מיועדות כ"כ אליך, אך בכל שלחתי לך, אם אתה רוצה אתה יכול להגיב. רק בבקשה תעמוד מאחורי הטענה המרכזית שלך בלי להעביר נושא, אתה טוען שיש סתירות בתנ"ך עצמו, אל תתחיל להתבסס לא על חז"ל ולא על מפרשים, תתמודד עם התנ"ך.
אם בתנ"ך אין סתירות רק נשארה לך שאלה למה חז"ל פירשו כך ולא אחרת, זו אומנם שאלה חשובה, אך בפירוש שונה ממה שהצגת בהתחלה . יצחק |
|
הפרכותיו של יצחק לסתירות שתיארתי במאמרים בפרק זה הינם:
|
|
א.
|
יצהר או עמינדב?
מן הסתם כשעזרא כתב את ספר דברי הימים הוא השתדל לאסוף ולקבץ לפני כן את כל המסורות וספרי היוחסין, והיה לו הרבה מידע על שמות האנשים וכינוייהם, זה בהחלט מוסיף מידע על הדמות אם היה לו שם נוסף, הרבה פעמים אדם נקרא בשם מסויים ע"ש מאורע (עי' למשל עשו הוא אדום). במקרה שלנו אפשר להסביר שעזרא העדיף להשתמש בשם "עמינדב" משום כבודו של יצהר, שלא לייחס אליו באופן פרטני את קורח שהיה רשע.
|
|
ב.
|
פדיה או שאלתיאל?
בזמן התנ"ך לא היו משתמשים בשמות משפחה, והדרך להבדיל בין אנשים הוא ע"י שאומרים "פלוני בן פלוני". יכולות להיות סיבות רבות למה לפעמים קראו לאדם על שם סבו ולא על שם אביו. למעשה זרובבל היה נקרא בפי העם "בן שאלתיאל", מאיזו סיבה שתהיה (יכולות להיות סיבות רבות), אך כשבאים לייחסו מזכירים את אביו האמיתי.
אפשר לפרש בפסוקים שפדיה ושאלתיאל היו אחים (לא הבנתי איך ניסית לדחות את זה), וגם לפדיה היה בן שקראו לו זרובבל וגם לשאלתיאל.
|
|
ג.
|
אביו של קיש - נר או אביאל?
אביו של קיש נקרא שמו נר, אלא שהוא רצה לקרוא לאחד מילדיו בשם זה, זה דבר לא אפשרי שיקראו לאב ולבן באותו שם, ולכן מה שהיה נהוג במקרים כאלו שהאב משנה את שמו. ולכן שינה נר את שמו לאביאל.
|
|
ד.
|
מעכה בת אבשלום או מיכיהו בת אוריאל?
אמו של אבים היתה נקראת מעכה בת אבשלום, והוא גם לקח אשה שקראו לה בשם זה, בשביל למנוע בלבול בשמות (וביחוד במשפחת המלוכה) החליפו את השם של אם אבים למכיהו בת אוריאל במקום מעכה בת אבשלום.
|
|
ה.
|
בת אחאב או עתליה בת עמרי?
א) כבר כתבתי לפני כן (אות ב) שהיה נהוג לקרוא אדם "פלוני בן פלוני" במקום שם משפחה, לפעמים קראו בשם הסב מכל מיני סיבות אפשריות, זה היה השם, לא הייחוס, היא היתה בת אחאב ונקראת "עתליה בת עמרי".
ב) יתכן שיהורם נשא שתי נשים מבית אחאב, בת של אחאב ובת של עמרי.
|
|
ו.
|
אין בתנ"ך שום סתירה, ככהן מדין היה נקרא רעואל, משה כינה אותו יתרו, היו לו שני בנים לאחד קראו חובב, ולאחד קראו חבר הקיני, המקרא קורא לאח של הכלה חותן ולא רק לאבי הכלה. כ"ז ע"פ פשט.
|
|
ז.
|
מרב אחות של מיכל מתה בגיל צעיר, והשיאו את אחותה מיכל לעדריאל המחולתי והיא ילדה לו חמשה בנים, לאחר מכן נתנה לפלטי בן ליש.
|
|
ח.
|
לעשו היו בסה"כ ארבע נשים בימי חייו, בתחילה נשא את יהודית בת בארי ובשמת בת אלון, אח"כ נשא את בשמת בת ישמעל, בשלב זה, יהודית יוצאת מהתמונה, שמה של בשמת נהפך לעדה ובמקומה מחלת קרויה בשמת, אח"כ מצטרפת אשה נוספת- אהליבמה בת ענה.
ביאור הענין, הרקע לנשיאת מחלת בת ישמעאל "כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו", כלומר, הוא לוקח את מחלת כאשה מועדפת במקום נשיו הקיימות, דבר זה גורם ליהודית לעזוב, הוא משנה את שמה של בשמת לעדה ושל מחלת לבשמת, דבר זה מחזיר אותנו לפרשת בראשית "שם האחת עדה ושם השנית צלה" ופרש"י "עדה.. ע"ש שמגונה ומוסר מאצלו, עדה תרגום של סורה, צלה ע"ש שיושבת תמיד בצלו", כאן ממש אותו דבר, בתחילה נקראת בשמת בת אלון בשם "בשמת" ע"ש שהיתה מבושמת ומטפחת, עכשיו שלקח עשו אשה אחרת במקומה ובשמת שוב אינה רצויה, לא יאה לה השם בשמת אלא עדה, ולמחלת שהיא האשה המועדפת נאה השם בשמת תחתיה.
|
|
ט.
|
אלחנן בן יעיר הרג את לחמי שהיה אח של גלית הפלישתי, כנראה שהיה דומה לו מאוד (אולי אחיו התאום), ולכן הפסוק בדברי הימים מזכיר דוקא עליו שהוא אחי גלית הגיתי (היינו הפלישתי), אין פלא אפוא שלאחר מיתת גלית הצמידו ללחמי אחיו את השם גלית כי הוא היה גלית השני, אך הפסוק בדברי הימים כתב את השם האמיתי "לחמי"
בשמואל ב כתוב "ויך אלחנן בן יערי אורגים בית הלחמי את גלית הגיתי", די ברור שאין שם כזה "יערי אורגים" וזה רק כינוי שהצמידו לו על דרך השנינות ע"ש שהרג את לחמי, כי הוא היה נקרא אלחנן בן יעיר מבית לחם, וע"ש שהוא הרג את לחמי שבידו היה עץ כמנור אורגים, רמזו זאת בשמו, במקום "בן יעיר" "בן יערי אורגים" כלו' עצי אורגים, וקראו לו בית הלחמי כי באמת היה מבית לחם וזה מרמז שהרג את לחמי, ואח"כ כתב "את גלית הגיתי", ומי לא יודע שדוד כבר הרג מזמן את גלית, אלא שזה היה אחיו ממלא מקומו והיה מכונה גלית, ושמו האמיתי היה לחמי וזה כבר נרמז בפסוק, כך ששני הפסוקים משלימים זה את זה.
|
|
תשובתי הכללית ליצחק א.:
|
|
יצחק,
תודה על התייחסותך העניינית לדברים שכתבתי. על טיעונייך הפרטניים אענה לך במאמרים עצמם אבל הרשה לי להקדים בהתייחסות כללית: נראה לי שההסברים שהבאת הם לא יותר מניחושים שלדעתך מסוגלים להסביר את הסתירות שהעליתי במאמרים אף שאין לך שום דרך לאמת את נכונותם. לשם דוגמה, אתה טוען שעזרא הסופר החליף את השם יזהר בשם עמינדב משום כבודו של יצהר. יש מי שיחשוב שההסבר הזה הוא הגיוני ויש מי שיחשיבו לאבסורדי אבל כיוון שאיש אינו יודע מה בדיוק עבר בראשו של עזרא איש גם אינו מסוגל להבטיח שזאת אכן הסיבה האמתית לקיומם של שתי ההתייחסויות הסותרות: 'וּבְנֵי יִצְהָר קֹרַח וָנֶפֶג וְזִכְרִי' ו'בְּנֵי קְהָת עַמִּינָדָב בְּנוֹ קֹרַח בְּנוֹ אַסִּיר בְּנו'. אתה למעשה נוקט בשיטה ששירתה את הרבנים במשך מאות בשנים. הם לא ידעו מה באמת מסתתר מאחורי הפסוקים המקראיים אבל הם הניחו שגם קוראיהם אינם יודעים את האמת לאשורה ולכן הם הרשו לעצמם להעלות כל סברה שעולה על דעתם בהנחה שאיש לא ירצה, ולא יוכל, לתפוס אותם בקלקלתם. עם זאת, יש סברות הגיוניות יותר, יש סברות הגיוניות פחות ויש סברות שסותרות פסוקי מקרא מפורשים. בדפי המאמרים אני אנסה להפריך את סברותיך על סמך הפסוקים וההגיון הבריא ואם אצליח אוכל להמשיך לטעון שהתורה נכתבה על ידי בני אדם שלפעמים התבלבלו, לפעמים טעו ולפעמים הסתמכו על מקורות שונים. מאידך, אם יסתבר שקשה לי להפריך חלק מסברותיך אאלץ להודות שהצלחת להעלות הסבר לגיטימי אלטרנטיבי לסתירה ספציפית זו או אחרת והכבוד שאני רוחש לך רק יגבר. עדי אביר
|
|
טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמיתי אבל אודה לכם אם תספקו כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.
|
 |