- אתם כאן:
-
דף הבית
- המיתוסים הרבניים
המיתוסים הרבניים
יש מערכת אמונות שנשענת על עובדות, היגיון וניתוח אובייקטיבי וקוראים לה 'מדע' ויש מערכת אמונות שנשענת על פנטזיות, הזיות, אשליות, אינטרסים, שקרים, המצאות, סילופים, עיוותים, דברי תעמולה והשאלות מדעותיהם של אחרים וקוראים לה 'הדת היהודית'. העם היהודי, שבמהלך רוב שנותיו נשלט, דוכא והושפל על ידי אחרים, מצא פורקן לתסכוליו ביחס המיוחד שאלוהיו כביכול חש רק כלפיו, בהיסטוריה המשוכתבת שהוא העניק לעצמו, בניסים האלוהיים שכביכול ליוו אותו ובגדלות שהוא ייחס למנהיגיו. המיתוסים שעזרו ליהודים לצייר לעצמם עולם נסבל יותר הפכו לנכס צאן הברזל של הדת הרבנית ואף שאין בהם עוד כל צורך הם עדיין ממשיכים להעיק עלינו ולמרר את חיינו.
תת קטגוריות..............................................................................................................................
האגדה - תשדירי הפרסומת של הרבנים
תיאורטית, דתות אמורות להגדיר את 'דרך הישר' שתבטיח להולכים בה חיי נצח בגן העדן ולסוטים ממנה יסורי נצח בגיהינום. בפועל, הדתות משרתות את האינטרסים של בעלי השררה שהופכים את הדת שברשותם למערכת משומנת שמבטיחה את כבודם, מעמדם ועושרם. המאמרים בפרק זה מראים כיצד הדת רותמת את עצמה לשירותם של בעלי השררה שכותבים ומעוותים ספרי קודש, מעצבים תיאולוגיות וממציאים היסטוריות מטרה להשתרר על התמימים ולהתעשר על חשבונם של הפתאים שמאמינים שרק 'דרך הישר' של מנהיגיהם האינטרסנטים מסוגלת להבטיח את גאולת נפשם.
הסיסמאות הנבובות של הרבנים
הרבנים אינם אוהבים את האמת, ההיגיון והשכל הישר, שלושה קנים רצוצים שתמיד איכזבו אותם, והם מעדיפים להסתמך על השקר, הזיוף ואחיזת העיניים. האמת המחקרית מאיימת על מעמדם, כבודם ופרנסתם ולכן הם תמיד ינסו להרחיקה באמצעות סיסמאות חסרות משמעות, אותן הם ישטפו למוחות שהבורות, שותפתם הבכירה, כבר הכשירה לקלוט כל דבר שטות והבל.
אחיזות העינים של המחזירים בתשובה
הרבנים אינם אוהבים את האמת, ההיגיון והשכל הישר, שלושה קנים רצוצים שתמיד איכזבו אותם, והם מעדיפים להסתמך על השקר, הזיוף ואחיזת העיניים. האמת המחקרית מאיימת על מעמדם, כבודם ופרנסתם ולכן הם תמיד ינסו להרחיקה באמצעות סיסמאות חסרות משמעות, אותן הם ישטפו למוחות שהבורות, שותפתם הבכירה, כבר הכשירה לקלוט כל דבר שטות והבל.
הבלים רבניים
אף שהרבנים מתיימרים להיות בעלי ידע אלוהי שירד אליהם בשרשרת המסירה היישר מפי הגבורה, הם מעולם לא הצליחו להתעלות מעבר לאמונות הטפלות של תקופתם וכל דבריהם משקפים רק את הדעות הנושנות שרווחו בעת העתיקה ובימי הביניים. המאמרים בפרק זה מראים מדוע בימינו אין לדבריהם שום ערך ומותירים לקורא להבין לבד מדוע הם היו חסרי כל משמעות גם בעת כתיבתם.
השפעות זרות על היהדות
היהודים אוהבים לחשוב שהם היו הראשונים לאמץ את המונותאיזם, הראשונים לזכות בתורה אלוהית, הראשונים לקבל על עצמם תחיקה סוציאלית דוגמת השבת ומן הסתם, גם הראשונים להמציא את הגלגל. זאת אינה התמונה הנכונה וברוב המקרים היהודים הטמיעו בדתם מגוון רחב של אמונות ודעות שהם שאלו מהמצרים, הבבלים, הזורואסטריאנים וההלניסטים ומאוחר יותר, מהמוסלמים, הבודהיסטים, הנאו-אפלטונים, המניכאים והקתרים.
שיטות דתיות
תיאורטית, דתות אמורות להגדיר את 'דרך הישר' שתבטיח להולכים בה חיי נצח בגן העדן ולסוטים ממנה יסורי נצח בגיהינום. בפועל, הדתות משרתות את האינטרסים של בעלי השררה שהופכים את הדת שברשותם למערכת משומנת שמבטיחה את כבודם, מעמדם ועושרם. המאמרים בפרק זה מראים כיצד הדת רותמת את עצמה לשירותם של בעלי השררה שכותבים ומעוותים ספרי קודש, מעצבים תיאולוגיות וממציאים היסטוריות מטרה להשתרר על התמימים ולהתעשר על חשבונם של הפתאים שמאמינים שרק 'דרך הישר' של מנהיגיהם האינטרסנטים מסוגלת להבטיח את גאולת נפשם.
המיתוסים הבסיסיים
עמוק בבסיסה של הדת הרבנית חבויים מספר מיתוסים בסיסיים שמקרינים על השקפת עולמם של כל המאמינים. המיתוסים הללו גורמים לרבנים ולשפוטיהם להרגיש שהאמת האחת והיחידה, הנצחית, המוחלטת, המלאה והמושלמת נמצאת אך ורק בידיהם האמונות ולכן הם חשובים יותר, טובים יותר, טהורים יותר וצודקים יותר מכל שאר באי העולם וממילא מגיעות להם טובות הנאה מיוחדות וזכויות יתר ייחודיות. עם זאת, עיניים אובייקטיביות יגלו שהטענות של הדתיים המקצועיים ונאמניהם תמיד נשענות על משאלות לב, אחיזות עיניים וסילופים היסטוריים וכל קשר בינם לבין המציאות הריאלית הוא לכל היותר מקרי בלבד.
המדרש והאגדה
היהודים לא באמת המציאו את המונותאיזם ואת רוב אמונותיהם הם שאלו כלאחר יד מדתות קדומות יותר אבל איש לא יגזול מהם את זכות הראשונים בשני המיתוסים שתרמו יותר מכל לעיצובה של הדת הרבנית: מיתוס ההתגלות והמסירה שעיגן את כל היומרות הרבניות בתורת סתרים שכביכול עברה ממורה לתלמיד במשך למעלה מאלף שנה ומיתוס הדרש הרבני שאפשר לרבנים להניח שהאל הצפין בתורתו הכתובה הוראות נסתרות שרק הם רשאים לגלות ולפצח. בעזרת שני המיתוסים הללו הרבנים כפו על הדת היהודית רבבות הלכות טפלות שחייבו את הציבור לצרוך בהתמדה את שירותי ההוראה, ההשגחה והפסיקה שרק הם יכלו לספק.
חוקי אביר
היהדות, למרות מרכבותה, נשמעת לחוקים בסיסיים בהם הלוגיקה גוברת על הפנטזיה, ולא להיפך. הקוראים מוזמנים להפריך את החוקים הללו ולהוריד מסדר היום חוקים שפוסלים את תקפותן של הטענות הרבניות. אם אין באפשרותכם להפריכם - עליכם לאמצם.
מהי תרומתו של האל לדת היהודית?
התורה, אם היא אכן ניתנה למשה על ידי בורא השמים והארץ, משקפת את הדרישות המדוייקות, הנצחיות והבלתי משתנות שהאל דורש מעמו הנבחר וממילא כל מי שממלא אחר המצוות המפורטות במקרא יהיה זכאי לכל הגמולים השמורים לצדיקים. הלכות אנושיות, לעומת זאת, לא בהכרח קולעות לרצונותיו של האל ואין כל דרך להבטיח גמול אלוהי לאלו שמקיימים אותן. בפרק זה ננסה לאמוד את משקלו של המרכיב האנושי בדת היהודית ונברר אם גם לאל יש עדיין חלק בדת הזאת.
התגובות האחרונות