Skip to content

1VSDAT

הדרש הרבני ובעיותיו
הדרש הרבני ובעיותיו

הדרש הרבני ובעיותיו

לאחר נפילת הבית השני הרבנים מצאו את עצמם עם תורה כתובה שהתאימה במדוייק לצרכי הכוהנים אבל לא לצרכיהם הם. כיוון שהם כבר לא יכלו לדרוש קורבנות, תרומות, מעשרות ומתנות כהונה, הם כתבו לעצמם תורה חדשה שמצוותיה אפשרו גם להם להתפרנס בכבוד. התורה הזאת, שעקבותיה הוסתרו בתקופה בה היא כביכול עברה רק בעל פה, עוגנה בתורה האלוהית באמצעות סדרה של כללי דרש שאפשרו לרבנים לסחוט מהפסוקים המקודשים כל דבר שרק שבה את דמיונם. בסופו של דבר הדרש הרבני העשיר את הדת היהודית ברבבות הלכות חדשות שעוררו את הצורך בשירותי ההוראה, הפסיקה, הפיקוח, ההנהגה והדיינות שרק הרבנים יכלו לספק.
דרג מאמר זה
(6 מדרגים)
כל מי שאינו יורד לפרטים יימצא ביהדות אוסף של אמירות נפלאות והבטחות נהדרות. הבעיות מתחילות כשמנסים לברר דברים לעומקם ומגלים שהרבנים יודעים המון על תחומים שאיש אינו מסוגל לבסס או להוכיח ושחוץ מאשר מיתוסים אין לרגליהם דבר זולת אמונות תפלות, סתירות והזיות.
 
 
דרג מאמר זה
(4 מדרגים)
הרבנים, במאמצם לבסס את זכות קיומם, הציפו את עם ישראל ברבבות הלכות חדשות. ההלכות הללו לא יכלו להסתמך במישרין על ציוויי המקרא כיוון שהציוויים המקראיים, למגינת הלב הרבני, באו בראש ובראשונה לשרת את צרכיהם של הכוהנים וככאלה הם התעלמו כמעט לחלוטין מצרכי המעמד, הסמכות והפרנסה של החכמים. המחדל חייב תיקון והרבנים נאלצו למצא שיטה שתאפשר להם לסחוט הלכות חדשות מהניסוחים הישנים. להפתעתם הסתבר שקיימת שיטה מצוינת שמאפשרת לחלוב הוראות חדשות מתוך הטקסטים שכבר זכו להתקדש ולהתחבב על כל שדרות העם. לשיטת פלאים זאת נהוג לקרא בשם 'הדרש הרבני' ובעזרתה החכמים יכלו להתעלם לחלוטין ממובנם הפשוט של הפסוקים התנ"כיים ולגלות בהם אלפי ציוויים חדשים שכולם, מי היה מאמין, מחזקים את השקפת עולמם ודואגים לכבודם ולרווחתם.
דרג מאמר זה
(7 מדרגים)
הלל הזקן הגדיר עבורנו את כללי הדרש הראשונים שאפשרו לרבנים ללמוד דבר מתוך דבר. לכללים אלה, שכנראה פותחו כל בסיס כללי הניתוח הטקסטואלי ששימשו את היוונים, הוא קרא בשם 'מידות'. הלל, בצניעותו, הסתפק בשבע מידות - 'קל וחומר', 'גזירה שווה', 'בנין אב מכתוב אחד', 'בנין אב משני כתובים', 'כלל ופרט', 'כיוצא בו ממקום אחר' ו'דבר הלמד מענינו'.
דרג מאמר זה
(4 מדרגים)
המשוטט באתר יגלה עד מהרה שהרבנים לא השכילו לדרוש מהכתובים אף אחת מהקוסמולוגיות שהתחבבו על כל מי שאינו מאמין בארץ שטוחה ורקיע קשיח או ארץ מרכזית ותשעה כדורי בדולח[א] נו אז מה? הרבנים אולי לא צלפו למטרה פה ושם. קורה. לכולנו ניתנה הזכות לחשוב את מחשבותינו ומדוע שנשלול זכות זאת דווקא מחכמינו זכרונם לברכה? רבותינו הרי לא ניסו להתחזות לעמיתי מחקר במכונים אוניברסיטאיים וכל כוונתם היתה להנחיל לנו תובנות ערכיות-מוסריות ולא מפרטים מדעיים כאלו או אחרים. נסכים עם פרופסור ישעיהו ליבוביץ שכתבי הקודש הם לא ספרי מדע ונמשיך הלאה. חכמי התלמוד אולי לא דייקו פה ושם אבל אין לזאת ולא כלום עם האמיתות התורניות שהם חשפו לפנינו ושלאורן אנו חייבים להלך.
דרג מאמר זה
(3 מדרגים)
שלוש הנחות יסוד עומדות ברקעה של מלאכת החכמה: ההנחה הראשונה היא שהתורה האלוהית מקפלת בחובה רמזים מהם ניתן לגזור את רבבות המצוות וההלכות שרבני הדורות המיטו על עם ישראל. ההנחה השניה היא שסוד פענוחם של הרמזים הללו הופקד רק בידי גילדת הרבנים וההנחה השלישית היא שהאל יתאים את עצמו לקביעות הרבניות ויפעל אך ורק על פי הנחיותיהם. דוגמאות ליישומן של כללי היסוד הללו ניתן למצא בכל אחד מהדיונים ההלכתיים שבתלמוד אך אין כמו המשנה הראשונה של מסכת שבת כדי להדגים כיצד הרבנים הרשו לעצמם להרחיב את האיסורים התנ"כיים למרחבים בלתי נודעים וכיצד הם הצליחו לכפות את סדר היום הרבני גם על בורא השמיים והארץ:

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים