Skip to content

1VSDAT

האגדה בשרות הרבנים
האגדה בשרות הרבנים
התלמוד, כתב הקודש החדש שהרבנים כתבו לעצמם ולצרכיהם, כולל שני מרכיבים: הלכה שמורה כיצד על האדם לנהוג ואגדה שמורה כיצד על האדם לחשוב. באמצעות האגדה הרבנים העבירו את הנרטיב הרבני הגדול, לימדו את צאן מרעיתם לסגוד להם ולהישמע לכל דבריהם והכשירו את שפוטיהם להניח שבכל דבר הבל ושטות טמונים עומקים וסודות שרק שנים של שטיפת מוח מסוגלים לחשוף. האגדה הרבנית החלה לכפות את עצמה על תמימי ישראל לפני אלפיים שנה לערך, בתקופה בה היהודים נטו להאמין בכל אמונה טפלה שנקרתה על דרכם. לצערנו, היא ממשיכה לצרוב את עצמה בתודעה החרדית גם במאה העשרים ואחת, כשרוב באי העולם כבר למדו להבדיל בין עובדות לבין פנטזיות, בין האמת לבין תשדירי תעמולה ופרסומת.
דרג מאמר זה
(2 מדרגים)

חכמינו זכרונם לברכה מעולם לא נתנו לנאיביות, דלות הידע והיעדר הביקורתיות לחצוץ בינם לבין המסקנות אליהן הם שאפו להגיע. לעזרתם תמיד באו הסיפורים ההיסטוריים שהם המציאו לצרכיהם, למשל, המשנה שנערכה על ידי רבי יהודה הנשיא (ששייך את עצמו לשושלת בית דוד) רצתה להכשיר את המלך רחבעם (בנם של שלמה המלך ונעמה העמונית) ואת דוד המלך (נינה של רות המואביה) וקבעה 'עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, אֲסוּרִים, וְאִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם, אֲבָל נְקֵבוֹתֵיהֶם מֻתָּרוֹת מִיָּד'. האמוראים עזרו לקודמיהם לבסס את טענותיהם באמצעות סיפור חסר כל שחר ממנו ניתן להסיק שהעמוניות והמואביות אכן הוכשרו מייד בבית דינו של שמואל הנביא ולכן אבותיו של דוד המלך היו יהודים כשרים ואין דבר המונע ממנו להצטייר כצדיק מושלם ורב מופתי.  

דרג מאמר זה
(1 מדרג)
סיפוריו של רבה בר בר חנה עלולים להישמע לנו מוזרים במקצת ואולם למרעיו ומכריו הם נראו מהימנים ביותר והתלמוד תמיד מתייחס אליהם בצורה ברורה, פשוטה ועניינית ואף בלא מעט כבוד והערכה. לשם דוגמה, אנו מוצאים את רבה מספר שהוא חזה במו עיניו כיצד ראם בן יומו, שגודלו כהר תבור[א] הטיל גלל שסכר את הירדן. בסיפור אחר הוא ראה עורב שבלע תנין שכבר הספיק לבלוע צפרדע שגודלה כשישים בתים. באותו אופן, הוא גם ראה דג שהחריב שישים מחוזות בעת שהגלים המתעתעים זרקוהו אל החוף. גופתו של דג זה סיפקה מזון לשישים מחוזות, מגלגל עינו מילאו שלוש מאות נאדות שמן ומעצמותיו בנו מחדש את שישים המחוזות שהושמדו. דג זה אינו היחיד שהרשים את רבה בר בר חנה שכן הוא ומרעיו הדליקו פעם מדורה על מה שנראה להם כיבשה וגילו להפתעתם שאת ארוחתם הם החלו לבשל על גבו של דג ענק שהחליט להתהפך ולהשליכם לים.
דרג מאמר זה
(2 מדרגים)
תורת הגויים פקחה עיניים שעד כה סונוורו רק מזיווה של תורת הקודש ורבנים שנשבו בקסמה של הפילוסופיה היוונית החלו להבין שלא כל חכמי התלמוד הצליחו להעלות את דבריהם בקנה אחד עם תכתיבי השכל הישר. ההתבטאויות המביכות של חכמי התלמוד נראו בתחילה כחסינים מפני כל התירוצים וההסברים ואפילו רבנו סעדיה גאון (882-942), שמיהר לראות בלשונות ההאנשה בתנ"ך לא יותר מאשר מטאפורות ומליצות שיר, לא נחפז להגדיר את כל חכמי התלמוד כמשוררים דגולים ואת כל דבריהם כחמודות נפלאות. הפתרון שנמצא, נפלא בפשטותו, היה לסווג את דברי הקדמונים לשתי קטגוריות, לדברי 'הלכה' מחד ולדברי 'אגדה' מאידך, ולטעון בעקשנות שה'הלכה' היא לב ליבה ולחם חוקה של היהדות בעוד שה'אגדה' מבטאת רק את סברתם של החכמים וניתן להעביר את הוראותיה דרך מסננת ההגיון ולברור מתוכן רק את אותם דברים שעולים על הדעת. נאמני האל הצטוו לצלול לעומק מימיו של התלמוד ולשנן בקפידה את כל הפיתולים והנפתולים של הדיונים ההלכתיים ובמקביל ניתנה להם רשות להתעלם בבטחה מכל דבר אגדה שנשא עימו ולו קמצוץ קטן של מבוכה.
דרג מאמר זה
(3 מדרגים)
מפעלו של הרב עדין שטינזלץ, שתרגם את התלמוד לעברית פשוטה ומובנת לכל, פתח את שערי התלמוד והמדרשים גם בפני אלו שבחרו לעקוף את המסלול הרבני ואולם גם לאחר שהטקסט תורגם, פוסק ופוענח עדיין נותר בעינו קושי מרכזי ומכריע. דברי החכמים אולי הפכו לבהירים וברורים אבל הם עדיין לא התיישבו עם כללי ההגיון שבני המאה העשרים ואחת בחרו לאמץ לעצמם. רב אחר רב יקום, יטען את טיעוניו ויגבה את עמדותיו בציטוט ישיר מספר הספרים ואנו נסתכל בתמהון ונשאל את עצמנו כיצד מרשה לעצמו החכם להתעלם מהתכתיבים הפשוטים והמובנים ביותר של השכל הישר ולחלוב מהטקסט אסמכתאות לרעיונות חדשים ונועזים שכל קשר בינם לבין המציאות המוכרת הוא לכל היותר מקרי בלבד.
דרג מאמר זה
(4 מדרגים)
התלמוד, ספר היסוד של היהדות הרבנית, טומן בחובו אינספור שכיות חמדה שמרחיבות את הדעת ומחממות את הלב. חבל, אם כן, שעד לפני כשלושים שנה לערך אוצר בלום זה חשף את עצמו רק בפני יחידי הסגולה שלא בחלו בשנים ארוכות של לימוד ושינון. מכשולים רבים עמדו בפני כל אלו שחפצו בדבשו של התלמוד ובראשם מחסום השפה. משנתו של רבי יהודה הנשיא אמנם נכתבה בעברית משובחת אבל את התלמודים, הבבלי והירושלמי, רבותינו כבר כתבו בארמית, שפה שחדלה לשמש את צרכי היום-יום זמן קצר לאחר התבססותם של הכובשים הערביים.
דרג מאמר זה
(3 מדרגים)
את הטקסטים הרבניים הקדומים נהוג לחלק לשתי קטגוריות, לדברי הלכה שמספקים הנחיות מפורטות להתנהגות נאותה ולדברי אגדה שמעבירים, בצורה חיה ומוחשית, את המסרים החינוכיים שהרבנים שאפו להחדיר בצאן מרעיתם.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים