Skip to content

1VSDAT

Displaying items by tag: רמבם
שבת, 21 אוגוסט 2010 17:42

ידו של האל

הפרשנים הגדולים ייחסו את הניסוחים המאנישים ללשונם הציורית של כותבי התנ"ך וראו בהם לא יותר מאשר מטפורות, משלים או מליצות פיוטיות. להוכחת טענותיהם הם הביאו מספר דוגמאות מייצגות והניחו שקוראיהם יבינו מעצמם שניתן למצא הסבר משכנע לכל ההתבטאויות המביכות שמצאו את דרכן לספר הספרים. אנו לא ניתפס להכללות ונבדוק בעצמנו אם בכל מקרה ומקרה באמת ניתן להלביש על הלשון התנ"כית את מליצות השיר שיגאלו את הפסוק מפירושו הפשוט או שגלימת המשל ומטפורה אינה מסוגלת לכסות את כל הניסוחים וגם היא משאירה את האל במלא גשמיותו ומוחשיותו.
 
 
חמישי, 19 אוגוסט 2010 09:44

אריסטו כובש את היהדות

למעשה, היהודים אינם הראשונים שאימצו את האמונה באל חסר גוף וצורה אלא האחרונים שבהם! את זכות הראשונים אנו חייבים להעניק לפילוסופים היווניים הגדולים, אפלטון ואריסטו, שהבינו שאת השלמות לא ניתן למצא בעולם החומרי ועל כן כל אל שמתיימר לשלמות כלשהי חייב להמצא מחוץ לעולם החומר והמקרים. הפילוסופיה היוונית התגלגלה לכתות המזרחיות שהרחיקו את עצמן מתחומי ההשפעה של הכנסיה הקיסרית הממוסדת ומשם היא הגיעה לערבים שהשתלטו על פרס ועל מחוזותיה המזרחיים של האימפריה הרומית. מהערבים הפילוסופיה היוונית דילגה בקלילות למשכילים הקראים והללו כפו על הרבנים להיענות לאתגר ולהוכיח קבל עם ועדה שגם תורתם הקדושה טענה מאז ומעולם שהאל הוא חסר גוף וצורה, טרנסנדנטלי ומנותק מעולם החומר והמקרים.
 
 
שבת, 14 אוגוסט 2010 12:57

בצלם דמות תבניתו

עם ישראל אוהב לברך 'בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ. וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד'. הרמב"ם, לעומת זאת, קובע בצורה חד-משמעית שאסור להשתמש במילה 'תבנית' בתיאורים המתייחסים לאל. לא נותר לנו אלא לפנות לנביא יחזקאל ולראות אם גם הוא הצליח להימנע מהמילה 'תבנית' בספרו על 'יַד אֲדֹנָי יֱהֹוִה' שנפלה עליו.
 
 
שישי, 06 אוגוסט 2010 11:48

היהדות נתקלת באריסטוטליות

הרמב"ם, במאה השתים-עשר לספירת העמים כבר ידע שהארץ ניצבת במרכז היקום, עטופה בתשעה כדורי בדולח שקופים שנושאים עימם את כל גרמי השמיים. למעשה הוא היה כה בטוח בתמונת עולם גיאוצנטרית זאת עד שהוא קבע שקיימת חובה לזהות את האל כמי שמסובב את כדורי הבדולח וגורם לשמש, לירח ולכוכבים להלך בשמיים. את חובת זיהוי האל כמסובב כדורי הבדולח הרמב"ם הגדיר כמצוות עשה, כלומר מטלה שחובה לעשותה. אי לכך, כל מי שאינו מבין שהאל מסובב את כדורי הבדולח בהתמדה ובאופן נצחי עובר על אחת ממצוות התורה ואולי אפילו על החשובה שבהן[1].
 
יתר על כן, ממשיך וטוען הרמב"ם, האדם יאהב את האל ויחשוש ממנו רק לאחר שיבין את פלאי בריאתו ויסיק בעצמו שחכמתו של הבורא חייבת להיות אינסופית ובלתי מוגבלת[2]. בכדי להקל על הקוראים הרמב"ם מחליט לפקוח את עיניהם ולהסביר להם כיצד באמת נראה העולם ומהי החוקיות שפועלת בו. בעזרתו אנו מגלים שהעצמים נוצרים על ידי הטבעת צורות בחומר קדום וחסר תכונות ושלצד העצמים שמשנים את צורתם קיימים גם עצמים נצחיים, דוגמת הכוכבים וכדורי הבדולח, שחכמי ימי-הביניים בחרו לכנות בשם 'גלגלים'. כל הגלגלים הללו הם עגולים ככדור, לכולם מרכז משותף והארץ תלויה באמצעיתם[3].
חמישי, 05 אוגוסט 2010 09:45

העכבר שנוצר מהאדמה

מתבונן תמים שרואה עכברי שדה יוצאים מהקנים שהם חפרו בקרקע יכול להתבלבל ולחשוב שהעכבר נוצר זה עתה מהאדמה עצמה. המשנה אימצה את הטעות והחלה, כדרכה, להלבישה במעטפת של הלכות. גם רבי אמי ניצל את ההבל לצרכיו ובסיועו האמונה ביצירת חיים באופן ספונטאני, ללא צורך ברבייה מינית, הפכה לנכס צאן ברזל של היהדות, ממנו לא רק הרמב"ם אלא גם רבני ימינו אינם יכולים להשתחרר.

עמוד 2 מתוך 2

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים