Skip to content

1VSDAT

חמישי, 05 ינואר 2012 10:28

אליהו מקפיד עם רבי יוסי

דרג מאמר זה
(1 מדרג)
הרבנים לא רק נהגו להיפגש עם אליהו הנביא, חלקם בתדירות מעוררת כבוד, אלא שבמקרה הצורך הם גם נאלצו להעמידו במקומו ולהורות לו כיצד צריך לנהוג עם גדולי עולם שכמותם. הבעיה היא שהמסרים הפרסומיים הפכו כבמטה קסם לאמת אבסולוטית והפנטזיה לבשה גוף וצורה וצרבה את עצמה לתודעת שומרי האמונים שממשיכים להאמין שנביא שמתקרב בצעדי ענק לגיל 3,000 עודנו מבקר בבתינו בערבי הפסח והוא עוד עתיד לבשר לנו על בואו של המשיח.  
 
 
 
מאמר זה הינו חלק מפרק בשם 'תשדירי הפרסומת של הרבנים' בו אני טוען שסיפורי האגדה הם מעין תשדירי פרסומת קדומים באמצעותם הרבנים מכרו את הנרטיב שמציב אותם בפסגת הפירמידה ומורה לנאמניהם לכבדם, להישמע להם ולדאוג לכל מחסורם. מומלץ להיכנס לנושא דרך המאמר שפותח את הפרק, 'הסוד המביש של הרבנים'.
 
 
 
לא מעטים הם הרבנים שזכו לפגוש את אליהו[א] והנביא הזכור לטוב נגלה לרב יהודה, אחיו של רב סלא החסיד[1], לרבי שמעון בר יוחאי[2], לרבי ברוקא בן העיר חוזאי[3], לרב יהודה[4], לרבה בר אבוה[5], לבר הי הי או לחלופין רבי אליעזר[6], לרבה בר שילא[7], לרב ענן[8], לרבי עקיבא[9], לרבי אביתר[10], לרבי נתן[11], לרב כהנא[12], לרבי ישמעאל בנו של רבי יוסי[13], לרבי יהודה הנשיא[14], לחסיד אנונימי[15] ולרבי יהושע בן לוי[16]. מפגשים אלו לא בוזבזו על שיחות סרק ואליהו לרוב ניצלם להוראת פן חשוב נוסף של המסר הרבני. עם זאת, על אף ריבוי המפגשים עם אליהו רק מעטים זכו לפתח עימו מערכת יחסים קרובה כמו זאת ששררה בינו לבין רבי יוסי. יחסי הקרבה המיוחדים שהתפתחו בין השניים מוכרים לנו מסיפור קטן שממחיש את ראייתו הבוגרת של הרב על רקע התנהגותו הילדותית במקצת של הנביא:
 
דרש רבי יוסי בציפורי: אבא אליהו (הנביא) היה קפדן. הוא היה נוהג לבא ולבקר אותי אבל פעם אחת הוא נעלם למשך שלושה ימים ולא כיבד אותי בביקורו.
 
כשלבסוף הופיע שאלתי אותו: מדוע אדוני לא בא כל אותו הזמן?
 
ענה לי אליהו: לא באתי כי קראת לי קפדן.
 
אמרתי לו: זאת בדיוק הוכחה לדברי שהרי הקפדת עלי בימים אלה.[17]
 
האם לאחר מקרא אגדה נחמדה זאת ניתן להטיל ספק בגדולתו של רבי יוסי שמידי יום ביומו למד תורה מהנביא עצמו ואף ידע להעמידו במקומו כל אימת שהקשיש הקפדן חרג מגבולות ההתנהגות המקובלת? עם זאת, אפילו מסר סמוי כה תמים ויפה חייב להעלות מספר תהיות: אליהו הרי באמת הדגים את קפדנותו בעת שהוא כעס על המלך אחאב כאלף שנים קודם לכן ואם רבי יוסי רק היה מסביר לו שדבריו כוונו לאותה קפדנות היסטורית לא הייתה לנביא שום סיבה להקפיד עימו ולהפסיק את ביקוריו למשך שלושה ימים תמימים. תמוהה עוד יותר העובדה שאליהו נעלב מדברי רבי יוסי למרות שהוא היה יכול, לו רק רצה, לשייך את הערתו של הרב להקפדה שהקפיד בשעתו עם אחאב המלך. השאלות הללו הטילו צל כבר על אמינותו של הסיפור וחייבו את הפרשנים להפשיל את שרווליהם ולהשיב לעלילה את הגיונה הפנימי. רבי יוסף חיים[ב], המכונה 'הבן איש חי', החליט להרים את הכפפה.
 
הבן איש חי הבין שאין כל קשר בין ההקפדה על אחאב להקפדה על רבי יוסי משום שגופו של אליהו הנביא הזדכך לאחר עלייתו לשמיים[ג] ואלף שנה מאוחר יותר, כשהוא ירד להיפגש עם החכמים, הוא כבר נגלה אליהם בגוף אחר לגמרי. רבי יוסי כינה את אליהו 'קפדן' כשהנביא כבר לבש את גופו החדש ולאליהו לא הייתה שום סיבה להניח שידידו התכוון לימים בהם הוא עדיין שכן בגופו הישן ולכן הוא הקפיד עם רבי יוסי והדיר את רגליו מביתו למשך שלושה ימים. אם אין די בהסבר הזה, הבן איש חי מעלה גם את האפשרות שכל חילופי הדברים בין אליהו לרבי יוסי לא חרגו מתחום הבדיחה והחידוד ואליהו הסביר את היעדרותו בכך שבמשנה כתוב 'הוּא הָיָה אוֹמֵר, אֵין בּוֹר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד, וְלֹא כָל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים'[18] וכיוון שרבי יוסי קרא לו 'קפדן' הוא נשמע להוראת המשנה והפסיק ללמדו. גם תשובתו של רבי יוסי לא קלקלה את האווירה הקלילה ובדבריו 'שהרי הקפדת עלי בימים אלה' הוא למעשה החביא את השאלה 'מדוע, אם כך, חזרת ללמדני לאחר שלושה ימים שהרי מדברי המשנה היה עלינו להסיק שהיה עליך להפסיק את ביקוריך לצמיתות'.[19]
 
גם אנו נצטרף להנחה שכל השיחה נערכה על דרך ההלצה ושהידידות האמיצה בן התנא הקשיש וידידו מחודש-הגוף נמשכה עוד שנים רבות, טובות ומלאות חידודים. אנו גם נשתדל לא לקלקל את האווירה הטובה ולכן לא נצביע על העובדה שהבן איש חי, ועימו כל שאר פרשני התלמוד, לא העלו על דעתם שבתשדיר השירות הקליל אין ולו מילה אחת של אמת ושנביאים בני עשרים יובלות ומעלה, גם אם הם החליפו במרומים את גופם הישן בגוף חדש ומשופר, אינם נוהגים לרדת עלי אדמות ולהתלוצץ עם תנאים קשישים מציפורי. דברים מעין אלו פשוט אינם מתרחשים באזורים שאינם נשלטים על ידי הזיותיהם של קופירייטרים חרוצים שבסך הכל רצו לרומם את חברי גילדת הרבנים ולהעצים את חשיבותם.
 
כאן, בקליפת האגוז, אנו רואים כיצד הפנטזיות מצליחות לפלס את דרכן ללב ליבה של היהדות וכיצד תשדירי שירות תמימים מצליחים לרקום עור וגידים ולהפוך לאמת ודאית, ברורה ומוצקה, שעוברת מאב לבנו וממורה לתלמידו בשרשרת מסירה רציפה, אמינה ומתמשכת. הרעיון לשתול בפיו של אליהו מסרים רבניים גלויים וסמויים קסם לחברי הגילדה שהבינו מייד שכל בר-בלי-דעת ימהר להסיק שאלו הן מחשבותיו של האל עצמו. כשהסיפורים הללו שובצו בתלמוד ובמדרשים הם הפכו ללחם חוקם של רבנים מעמיקים ושוחרי טוב, דוגמת הבן איש חי, שלא היססו להתמודד עם הסתירות חסרות משמעות שהם הרבו למצוא בנבכי הטקסטים הדמיוניים. התייחסותם הרצינית של הרבנים העניקה לתשדיר הפרסומת הילה של קדושה והפכה אותו לנכס צאן ברזל של האמונה היהודית ובימינו כבר יקשה עלינו למצוא עבדקנים שאינם מכינים לנביא הקשיש כסא ליד שולחן הסדר ואינם מוזגים עבורו כוס יין גדולה וגדושה.  
 
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הכחולה הנקראת 'מדורים קבועים' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
 


[א]             
ראה הערך 'אליהו' בויקיפדיה
ראה הערך 'יוסף חיים מבגדד' בויקיפדיה
[ג]             
מלכים ב' ב:יא


[1]       
ברכות כט:ב, סנהדרין צז:ב
[2]       
שבת לג:ב
[3]       
תענית כב:א
[4]       
תענית כד:ב
[5]       
מגילה טו:ב ובבא מציעא קיד:א
[6]       
חגיגה ט:ב
[7]       
חגיגה טו:ב
[8]       
כתובות קו:א
[9]       
נדרים נ:א
[10]      
גיטין ו:ב
[11]      
גיטין ע:א ובבא מציעא נט:ב
[12]      
קדושין מ:א
[13]      
בבא מציעא פד:א
[14]      
בבא מציעא פה:ב
[15]      
בבא בתרא ז:ב
[16]      
סנהדרין צח:א
[17]     
דרש רבי יוסי בציפורי: אבא אליהו קפדן. הוה רגיל למיתי גביה. איכסיה מיניה תלתא יומי ולא אתא. כי אתא אמר ליה: אמאי לא אתא מר? אמר ליה: קפדן קרית לי! אמר ליה: הא דקמן דקא קפיד מר.
(סנהדרין קיג:א)
[18]         
משנה, אבות ב:ה
[19]         
ספר בניהו בן יהוידע על סנהדרין קיג:ב
 
נקרא 3779 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים