|
|
מאמר זה הינו חלק מפרק בשם 'תשדירי הפרסומת של הרבנים' בו אני טוען שסיפורי האגדה הם מעין תשדירי פרסומת קדומים באמצעותם הרבנים מכרו את הנרטיב שמציב אותם בפסגת הפירמידה ומורה לנאמניהם לכבדם, להישמע להם ולדאוג לכל מחסורם. מומלץ להיכנס לנושא דרך המאמר שפותח את הפרק, 'הסוד המביש של הרבנים'.
|
|
מוסר ההשכל של הסיפור הבא אינו מסתתר עמוק מתחת לפני השטח ודי בקריאה מהירה בכדי להבין שהרבנים אינם כשאר בני האדם, שהם אינם סרים למרותו של היצר הרע הם ושהם אינם נשלטים על ידי החולשות האנושיות. המסקנה המתבקשת מאליה היא שהם מעין חצי-אלוהיות ועל כולנו נוטלת החובה להעריץ אותם בהתאם ולהישמע לכל מצוותיהם:
|
ענה להם רב גידל: דומות הן בעיני כאווזות לבנות.[ג]
אמר רבי יוחנן: כאשר עולות בנות ישראל ובאות מהטבילה יסתכלו עלי ויהיו להם ילדים יפים כמוני.[ה]
שאלו אותו הרבנים: אין אדוני מתיירא מעיין הרע?
|
את רבי יוחנן הפרשנים פוטרים בקלות רבה יחסית כיוון שהיה להם ברור שהוא ישב הרחק מהמקווה, או בעיניים עצומות, ולא ראה אותן ערומות.[2] זאת גם הסיבה שהרבנים שאלו אותו לגבי העין הרעה ולא לגבי היצר הרע כי רק אוויל יכול להעלות בדעתו שרבי יוחנן רצה להתבונן בנשים עצמן כשמעשיו מלמדים שבראש מעייניו עמדה רק שאלת יופיים של ילדיהן. האלטרואיזם של רבי יוחנן מחייב אותנו להסיק שגם ליד הטובלות הוא השקיע את עצמו בתורתו וכבש את עיניו בארץ.[3] הרב יוסף חיים[ח] מעלה גם סברה נוספת:
כך או כך, רב גידל שנהג להורות לנשים כיצד עליהן לטבול אינו נהנה מאותן נסיבות מקלות והרבנים, אולי אפילו בצדק, חששו שהוא עלול ליפול קורבן ליצרו. על כולנו לנשום לרווחה כשהסתבר לבסוף שהנשים הערומות נראו לרב גידל כאווזות לבנות שאינן אמורות לעורר תשוקות מיניות אפילו אצל הלהוט שברבנים.
הבעיה בכל הסיפור אינה המסורת האבסורדית שהעניקה לרבי יוחנן שלוש מאות, או אולי אפילו ארבע מאות, שנות חיים וגם לא תירוצו המגוחך של רב גידל אלא ההנחות הסמויות שעומדות ברקע פלפולו של רבי יוחנן שטען:
|
מזרעו של יוסף אני בא, שאין שולטת בו עין הרע, שנאמר: 'בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן' ואמר רבי אבהו: אל תקרא 'עֲלֵי עָיִן' אלא 'עולי עין'.
|
כיוון שיוסף הצדיק באמת נזהר שלא ליפול ברשתה של העין הרעה נוכל אולי להיות נחמדים ולקרוא 'עולי עין'[י] במקום 'עֲלֵי עָיִן', אך על מה נוכל להסתמך אם נרצה להחיל את הביטוי המסורס גם על רבבות צאצאיו של אותו צדיק קדמון ולקבוע שאף אחד מהם לא היה חשוף לפגיעתה של העין הרעה? זאת ועוד, אם הפטור מהעין הרעה אמנם חל על כל צאצאיו של יוסף מניין לרבי יוחנן שהוא שייך לאחד השבטים שירדו מבמת ההיסטוריה תשע מאות שנה קודם לכן? לבסוף, אפילו אם נניח שאבותיו של רבי יוחנן שרדו את גלות עשרת השבטים[יא] ורבי יוחנן אכן השתייך לשבט אפרים או לשבט מנשה מדוע עלינו להסכים להנחה שהחיסון המשפחתי תקף גם כאשר מול עיניו של הרב עול העין סובבות נשים בדרגות אלו או אחרות של התערטלות?
מסתבר שעל פי ההיגיון הרבני עלינו לקבל כמובן מאליו שקיימת בעולמנו קבוצה של אנשים שירשו מאחד מאבי אבות אבותיהם חיסון טבעי מפני העין הרעה. אנשים אלה אינם מאופיינים על ידי סימנים חיצוניים כלשהם וכמו לכולנו גם להם יש שתי אוזניים, שתי עיניים, אף אחד, ארבעה גפיים, אצבעות לרוב ואיבר שנוטה לשנות את צורתו במצבים אליהם רבי יוחנן טרח לתמרן את עצמו. ניסויים מדעיים לא יחשפו את יחידי הסגולה הללו. טובי הרופאים יעמדו מולם נבוכים וחסרי אונים. מומחים לגנטיקה יפכרו את אצבעותיהם ויכססו את ציפורניהם. רק הרבנים, על ידי הוספת אות תמימה אחת למילה 'עֲלֵי', הבינו שהאל בחסדיו מעמיד את כל בני אפרים ומנשה מעל לעיין הרעה, מגן עליהם מפגיעתה ומתיר להם להתבונן בנשים ערומות. רק הרבנים הצליחו לזהות תופעה חבויה ונסתרת מעיין ורק הם יודעים שהאל בתבונתו האינסופית יידע להבדיל בין הסוטים הראויים להתייסר באש הגיהינום לבין הרבנים מזרע יוסף שכל מעשיהם אינם אלא לשם שמיים.
|
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הכחולה הנקראת 'מדורים קבועים' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
|
שלרוב פוקד את כל מי שמסתכל בנשים שטובלות במקווה
ולכן, אף שאני רואה אותן ערומות לא מתעורר בליבי שום יצר רע
רבי יוחנן היה ידוע ביופיו והדעת נותנת שראית גבר יפה בעת העלייה מהטבילה מבטיחה את הולדתם של בנים יפים
בראשית מט:כב
כלומר, שזרעו של יוסף מעולה ומסולק משליטתו של עין הרע, ומכאן ברור שהעירום הנשי אינו משפיע על רבבות צאצאיו של יוסף הצדיק, או לכל הפחות – על הרבנים שבהם
במקור כתבתי 'תשע מאות שנה' ובעקבות הערתו של נדב (ראה בהמשך) תיקנתי ל'ארבע מאות שנה'.
הבטוי 'עולי עיין' זוכה מרש"י למספר ביאורים: 'מסולקין מן העין שאינה שולטת בהן', 'שליטין על העין, ולא העין עולה בהן', 'עולין על העין ואין העין עולה עליהם', 'עולין למעלה מן העין והיא מלמטה, שהיא אינה יכולה לשלוט בהן'. מכל הפירושים הללו גם יחד ניתן להבין שעולי העין חסינים מעונשה של העין הרעה.
רב גידל הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה. אמר להו: הכי טבילו והכי טבילו. אמרי ליה רבנן: לא קא מסתפי מר מיצר הרע? אמר להו: דמיין באפאי כי קאקי חיורי. רבי יוחנן הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה. אמר: כי סלקן בנות ישראל ואתיין מטבילה מסתכלן בי ונהוי להו זרעא דשפירי כוותי. אמרי ליה רבנן: לא קא מסתפי מר מעינא בישא? אמר להו: אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא דכתיב 'בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן' ואמר רבי אבהו: אל תקרי 'עֲלֵי עָיִן' אלא עולי עין.
(ברכות כ:א)
למשל, רש"ש (רבי שמואל שטראשוּן) על ברכות כ:א
ספר בניהו בן יהוידע על ברכות כ:א
נראה לי בס"ד עוד, דרבי יוחנן חי שנים רבים יש אומרים יותר משלש מאות שנה, ויש אומרים יותר מן ת' מאות, ואפשר היה עושה זה בזמן שהיה מופלג בזקנה מאד, ולכך לא הוה מסתפי מיצר הרע.
(ספר בניהו בן יהוידע על ברכות כ:א)
התגובות האחרונות