Skip to content

1VSDAT

רביעי, 08 יוני 2016 12:10

בלי אחיזת עיניים כנראה אי אפשר

דרג מאמר זה
(1 מדרג)
הרב זמיר כהן רוצה להוכיח שהפסוק 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם' אינו כה פשטני כפי שהוא נשמע ולכן הוא מנסה להראות שלפסוק יש משמעות גם בעולמו של המדע. להוכחת טענתו הוא מעלים את כל ארון הספרים היהודי ומתרכז רק בשנים שלושה מקורות אותם הוא מסרס ומעוות לצרכיו. כרגיל, גם הפעם הרב כהן לא הצליח לקדם את מטרותיו מבלי להשפיל את האל, חז"ל, רש"י, הראשונים, האחרונים, ההיגיון, השכל הישר והטעם הטוב ובכך הוא הוכיח פעם נוספת שאת מבושיה של היהדות ניתן לכסות רק באמצעות שקרים, סילופים והטעיות מכוונות. להערכתי, תרומתו לעולם האתאיסטי עולה עשרות מונים על תרומתו לדת היהודית, אותה הוא מצליח להגחיך ולגמד בכל מאמר שהוא כותב.
 
 
הדברים הללו הופיעו במקור כפרק במאמר ארוך בשם 'האמת אינה זקוקה לתחזוקה'[א]. מפאת כבודו של זמיר כהן החלטתי להקדיש לו מאמר מיוחד בו אוכל להרחיב את הדיון בהגותו.
 
 
הפרשנות המתעדכנת של חכמי ישראל
 
הפסוק 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם'[ב] מסתמך על קוסמולוגיית שלושת הקומות הקדומה[ג] שהרבנים עצמם החלו לזנוח כבר בסוף המאה השנייה לספירת העמים. תמונת העולם נושנה זאת תיארה את העולם כמבנה תחום וסגור בעל שלוש 'קומות' או שכבות: שכבת התהומות, שכבת הארץ השטוחה ושכבת הרקיעים כאשר היקום כולו נתחם מלמעלה על ידי מכסה שנקרא במקורותינו בשם 'שמי השמים'[ד]. הפרק הראשון של ספר בראשית מתאר את הולדתו והתעצבותו של היקום הזה: האל בורא את השמים והארץ. על הארץ רובצים מים קדמונים. ביום השני לבריאה הוא יוצר רקיע קשיח בתוך המים ומפריד בין המים שמעל לרקיע למים שמתחתיו. גרמי השמים נשתלים ברקיע ומתחילים להלך במסילותיו. המים שמתחת לרקיע נקווים ליַמִּים וכך נוצר חלל ריק בין הארץ לרקיע שמאפשר לצמחים, בעלי חיים ויצורים אנושיים לחיות, לשגשג ולמלא את כל הארץ.[ה]

חכמי התלמוד התחבטו בשאלות שעלו מהתיאור התנכי והגיעו למסקנות דוגמת:
 
אמר רבי בון: (משמעות הביטוי) 'יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם (הוא) יהי רקיע בתווך.
רב אמר: לחים היו שמים ביום הראשון ובשני קרשו.
רב אמר: (משמעות הביטוי) יְהִי רָקִיעַ (הוא) יחזק הרקיע יקרש הרקיע יגלד הרקיע ימתח הרקיע.
אמר רבי יודה בן פזי: יעשה כמין מטלית הרקיע. היך? מה דאת אמר (כמו שנאמר), 'וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב' וגומר.[ו]
תני (שנו) בשם ר' יהושע: עוביו של רקיע כשתי אצבעיים.
מילתיה (דבריו) דרבי חנינא פליגא (חולקים) דאמר רבי אחא בשם ר' חנינא: 'תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק'
[ז] 'תַּרְקִיעַ' מלמד שהן עשויין כטס. יכול שאינן בריאין? תלמוד לומר:'חֲזָקִים'. יכול שהן נתרפין? תלמוד לומר 'כִּרְאִי מוּצָק'. בכל שעה ושעה נראין מוצקים.
(חלקו בנושא) רבי יוחנן ור' שמעון בן לקיש.
ר' יוחנן אמר: בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל על ידי שהות (ולאחר זמן הוא הופך) רפה ברם הכא (כאן) 'וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת'[ח]. וכתיב 'תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק' (הרקיע תמיד מתוח ומוצק).
רבי שמעון בן לקיש אמר: בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים על ידי שהות (לאחר זמן) הוא מעלה חלודה ברם הכא (כאן) 'כִּרְאִי מוּצָק' - בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן.[ט]
 
רבי פנחס בשם רבי הושעיא אמר: כחלל שבין הארץ לרקיע כך יש בין הרקיע למים העליונים. 'יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם' - ביניים ובנתיים.
אמר רבי תנחומא: אנא אמרי טעמא (אני אומר הטעם) - אלו נאמר 'ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר על הרקיע' הייתי אומר על גופו של רקיע המים נתונים וכשהוא אומר 'וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ'[י] הרי המים העליונים תלוים במאמר.[יא]
 
לשיטת חז"ל, אם כן, הרקיע קרש, גלד, נמתח והפך למחיצה מוצקה בעובי שתי אצבעות או כעובי טס. ההשקפה זאת הפכה לארכאית לאחר שחכמי אומות העולם אימצו את הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית של אריסטו-ותלמי[יב] שמתארת יקום שמורכב מתשעה כדורי בדולח שחגים סביב ארץ מרכזית. ה'מודרנה' האריסטוטלית העמידה בצל את ראיית העולם של הרבנים וכפתה עליהם להתאים את הקוסמולוגיה הנושנה שלהם לקוסמולוגיה ה'מודרנית' בה כל אחד משבעת כדורי הבדולח הפנימיים נושא עימו את אחד מגרמי השמים העצמאיים (ירח, מרקורי, ונוס, שמש, מרס, יופיטר וסטורן) בעוד שבכדור השמיני שובצו כל כוכבי השבת שנעים יחדיו (המזלות) ובכדור התשיעי, שתחם את היקום כולו, לא שובץ אף גרם שמימי ותפקידו הצטמצם להנעת שמונת הכדורים האחרים.
 
הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית אילצה את רבני ישראל להתאים את ראיית העולם הפשטנית של התנ"ך והתנאים המוקדמים לראיית העולם ה'משוכללת' שאומצה על ידי המלומדים ההלניסטים, הרומאים, הביזנטיים, ומאוחר יותר גם על ידי הוגי הכנסייה הקתולית, הפילוסופים הערבים ורבים מרבני ישראל, ובראשם הרמב"ם, רבי משה בן מימון. המקראות עצמם כבר הזכירו שני רקיעים ('שמים' ו'שמי השמים') והרבנים לא התקשו למצוא במקורותיהם רמזים לחמישה או שישה רקיעים נוספים[יג] ולקבוע שהרקיעים התנכיים זהים בכל לכדורי הבדולח האריסטוטליים (שכונו על ידי הרבנים בשם 'גלגלים'). עתה לא נותר להם אלא לרדת לפרטים ולהראות כיצד התיאורים המקראיים מתאימים בדיוק לתכתיבי השיטה האריסטוטלית. רב אחר רב תקף את הבעייה והוכיח, לשביעות רצונו המלאה, שהתיאור התנכי תואם לחלוטין לתכתיבי המדע ה'מודרני' של תקופתו ושהמקורות היהודיים הכירו מאז ומתמיד את כל רזי התורה הגיאוצנטרית שחכמי אומות העולם גילו רק שנים רבות מאוחר יותר. כשהפרדיגמה המדעית שבה והשתנתה, הרבנים מיהרו להתעלם מדברי קודמיהם, להראות שוב כיצד התיאורים התורניים מתאימים לחלוטין לתורות המדעיות החדשות ביותר ולהסביר לכל המעוניינים שחכמינו ידעו את האמת הרבה לפני כל החוקרים והמדענים שרוצים ליטול את הכבוד רק לעצמם. במאמר 'האמת אינה זקוקה לתחזוקה'[יד] ריכזתי 44 פרשנויות רבניות שמנסות להסביר את הפסוק 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם' והדגמתי כיצד הרבנים שינו שוב ושוב את הפרשנות שלהם בנסיון תמידי להדביק את ה'מודרנה' ולרקוד לפי חלילה.
 
הרב זמיר כהן נחלץ לעזרה
 
הרצון להתאים את היהדות למודרנה הוליד הרבה מאד פרשנים רבי תושיה שזכו למקום של כבוד בהיכל התהילה הרבני. לאחרונה נראה שראוי לשריין שם פינה גם לרב זמיר כהן[טו], מחזיר בתשובה בן ימינו שמאמציו הבלתי נלאים לשוות ארשת של הגינות מדעית למיתוסים מיושנים וחסרי כל שחר אינם יכולים שלא לעורר את התפעלותנו הכנה. כקודמיו, גם הרב כהן מנסה למצוא את ההקבלה הגואלת שתאפשר להתאים את פסוקי התנ"ך למונחי המדע אך בניגוד להם הוא כבר אינו יכול להסתמך על התורה האריסטוטלית פושטת הרגל ועליו להתעמת עם תורות מודרניות שמתארות את המציאות הריאלית ולא את רק המציאות הנראית לעיין ששירתה את חכמי התלמוד ומלומדי ימי הביניים. בספרו 'המהפך – המדע מגלה את האמת שבתנ"ך', הרב כהן בוחר לטפל בנושא שהכניע את הטובים בקודמיו וכך הוא כותב:
 
ראה בפירוש האבן-עזרא (על בראשית א, ו) שכתב: ״וזה הרקיע הוא האויר...״. כלומר, שכבת האוויר העוטפת את כדור הארץ (האטמוספירה), היא הנקראת בתורה כאן בשם רקיע, משום שהיא הגורמת למראה כיפת התכלת שמעלינו, אותה אנו רגילים לכנות בשפת היום-יום בשם "רקיע״ או ״שמים״. בשעות היום משתקף הרקיע לעינינו בצבע תכלת מפאת השתברות קרני אור השמש באוויר. ואכן
כידוע, לאסטרונאוטים היוצאים מן האטמוספירה מתגלה החלל חשוך ושחור גם ביום.
(בתוך מסגרת בדף 36 של הספר 'המהפך – המדע מגלה את האמת שבתנ"ך', הוצאת הידברות, מהדורה שלישית)
 
בפרשה העוסקת בבריאת העולם נאמר בתורה, כי יש מים מעל לרקיע. וכך נאמר. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ [את שכבת האוויר העוטפת את כדור הארץ] וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן: ובמילים אחרות.־ יש מים בחלל!
מיותר לציין שבמשך כל הדורות לא קיבלו אנשי המדע העוסקים בחקר החלל את האמור בתורה בנושא זה. שהרי היכן יש מים בחלל?
ואם לא די בכך. הרי מתברר שהתורה לא הסתפקה בנתון הנ"ל הכתוב בתורה שבכתב. אלא הוסיפה לבאר את פרטיו במדרש שנמסר כחלק מהתורה שבעל-פה והועלה על הכתב לפני כ-2000 שנה. וכך נאמר שם על אותו פסוק:
המים העליונים יתרים על התחתונים.
כלומר, כמות המים שבחלל גדולה מכמות המים שבכדור הארץ.
לאור הכמות העצומה של המים שעל פני כל כדור הארץ- בכל האוקיינוסים, הימים, האגמים, מימי הנהרות, הנחלים, התהומות וכיוצא באלו - הרי התמיהה גדילה שבעתיים!
ובאיזה אופן נמצאים המים שבחלל, האם הם מונחים על משהו? במדרש מבואר עוד כי המדייק בלשון הפסוק יגלה מיד כי מדובר במים התלויים בחלל ולא במים הנמצאים על הרקיע כשכבת מים רחבה. וכך נאמר במדרש:
אילו נאמר ׳ויבדל בין המים אשר על הרקיע'. - הייתי אומר על רקיע עצמו המים נתונים [ההדגשה היא ״על״, כלומר ממש בצמוד]. אבל כשהוא אומר ׳המים אשר מעל לרקיע' ־ הרי המים העליונים תלויים במאמר [כלומר תלויים בחלל בהוראת הבורא].
וראה עוד במדרש, שהמים שבחלל קפואים כגלידי קרח.
והנה, עם התקדמות המדע בחקר החלל באמצעות טלסקופים רבי-עוצמה, לווייני מחקר וחלליות, גילו אנשי המדע לפליאתם ממצאים חדשים בנושא. ...
(הכותב ממשיך לפרט תגליות מדעיות שמצביעות על קיומם של מים בכוכבי שביט המגיעים מענן אורט ובכוכבי הלכת מאדים, צדק, שבתאי, נפטון ואוראנוס ומגיע למסקנה הבאה:)
ברור אפוא כיום, כי כל המים שעל פני כדור הארץ אינם אלא כטיפה מן הים ביחס לכמויות המים האדירות שבחלל. אכן התברר כי יש מים בחלל, וכי- המים העליונים יתירים על המים התחתונים... והם כגלידים... ותלויים במאמר.
וכפי שהיה ידוע לעם ישראל מתוך תורת ישראל, ללא חלליות חדישות וללא טלסקופים משוכללים.
והרי לנו דוגמא נוספת ברשימה הארוכה של הנתונים המדעיים שבתורה, בהם הפרכה הפכה לראיה, והתמיהה - להתפעלות.
(דף 36 של הספר 'המהפך – המדע מגלה את האמת שבתנ"ך', הוצאת הידברות, מהדורה שלישית)
 
בדרכו הבלתי מתפשרת, הרב כהן משווה את ה'רקיע' התנכי לאטמוספירה הארצית ולשיטתו המים אשר מתחת לרקיע הם המים שעל פני הארץ והמים העליונים הם אלו שקפאו במאדים, בענקי הגז, בירחיהם ובטריליוני השביטים והאסטרואידים שמשייטים בעננת אורט. זאת גישה יפה, אורגינלית ומחדשת. הצרה היא שכל קשר בינה לבין האמיתות של הדת היהודית הוא מקרי בלבד. 
 
האם המקורות מהם הרב כהן בחר להתעלם מזיקים לשיטתו?
 
לצורך הפרויקט החשוב הרב כהן  החליט להתרכז רק בביטוי 'וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם' ולהתעלם מביטויים סוררים ובעייתיים שעלולים לסתור את כל טיעוניו ובכללם, 'יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם'[טז], 'וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם'[יז], 'וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא'[יח] וכדומה. במקביל הוא גם מתעלם מהביטוי 'וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם'[יט], שאם לא כן היה עליו להתייחס לעוד עשרות פסוקים מביכים ששוללים על הסף את ההשערה שה'שמים' המקראיים הם האטמוספירה של המדענים: 'מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא'[כ], 'וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו'[כא], 'אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם'[כב], 'וְאִם יַעֲלוּ הַשָּׁמַיִם מִשָּׁם אוֹרִידֵם'[כג], 'כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם'[כד], 'וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ'[כה], 'וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן'[כו] ועוד ועוד.
 
פסוקים סרבניים יש בשפע אבל לא רק מהם בחר הרב זמיר כהן להתעלם ובאותה נשימה הוא החליט לא להתייחס גם לדבריהם של חכמים דוגמת רבי בון, רב, רבי יודה בן פזי, רבי יהושע, רבי חנינא, רבי אחא, רבי יוחנן, ריש לקיש ושאר המאורות הגדולים שלא היססו להנציח את דעותיהם הפשטניות בתלמודים ובמדרשים. אם הרקיע הוא לא יותר מאשר האויר שמעל הארץ אזי יקשה עלינו להבין מדוע רבי בון חשב שהרקיע נוצר בתוך המים או למה בדיוק התכוון רב כשאמר 'לחים היו שמים ביום הראשון ובשני קרשו' ולא נוכל לרדת לעומקם של ניסוחים דוגמת 'יחזק הרקיע', 'יקרש הרקיע', 'יגלד הרקיע', 'ימתח הרקיע' וכדומה. רקיע עשוי מאויר גם ימנע מאיתנו להצביע על המשטח המוצק שעוביו 'כשתי אצבעיים' שאמור להפריד בין המים התחתונים למים העליונים ויאלץ אותנו לוותר על כל הגלגלים שבעבר שירתו באמונה את הפרשנים האריסטוטליים. הרב כהן אולי חושב שהרקיע הוא האויר שמסביבנו אבל נראה שהתנ"ך, התלמודים, המדרשים והפרשנים הרציניים מסרבים לתת לו גיבוי וליישר עימו קו.
 
אמנם, גם האבן עזרא והרד"ק טענו שהרקיע הוא האויר אבל אם הרב כהן מסתמך עליהם הרי שהוא נתלה באילנות גבוהים שעתידים לאכזבו ברגע האמת שכן אף רב ימי ביניימי מעולם לא נתפס אומר דברים שמתיישבים עם תובנות המדע המודרני וגם הפעם שני החכמים לא התכוונו לאויר האטמוספירה אלא לטבעת אויר היסודי[כז] שעל פי התורה האריסטוטלית מקיפה את הארץ מתחת לטבעת האש שנושקת לגלגלו של הירח. האבן עזרא שמסביר 'כי כאשר התחזק האור (האש) על הארץ והרוח (אויר) יבש מהארץ. נהפך הלהט (האיזור החם) ונעשה הרקיע.' כנראה מדבר על השכבה הפנימית של אותה טבעת אויר, זו הקרובה ביותר לכדור הארץ. בכל מקרה, האבן עזרא מדבר על איזור חם שהפך לרקיע מוצק הרחק מעל לאדמה וטעות לחשוב שהוא מתייחס לאטמוספירה, בה אין שום איזור בעל אופי רקיעי.

את ההפרכה הברורה ביותר לטענה שהרקיע והאטמוספירה חד המה מספקים לנו המדרשים שקובעים שנדרשות לאדם ממוצע עשרות או מאות שנות הליכה על מנת לחצות את המרחק בין הארץ לרקיע
[כח], למשל.
 
תא שמע דאמר רבן יוחנן בן זכאי: מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר 'אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן'[כט]?
יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע בן בנו של נמרוד הרשע שהמריד את כל העולם כולו עלי במלכותו. כמה שנותיו של אדם? שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה שנאמר 'יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה'[ל] - מן הארץ עד לרקיע - מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של רקיע - מהלך חמש מאות שנה, ובין כל רקיע לרקיע - מהלך חמש מאות שנה וכן בין כל רקיע ורקיע. "אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרַד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר"[לא]'.[לב]
 
בחמש מאות שנות הליכה אדם הממוצע מסוגל לגמוע משהו בסדר גודל של שמונה וחצי מיליון קילומטרים[לג] בעוד שהאטמוספירה של כדור הארץ נעלמת לחלוטין כבר בגובה של 650 קילומטר לערך[לד], מרחק אותו אדם ממוצע יכול לעבור בפחות מ-17 יום. סברתו של הרב זמיר כהן, אם כן, אינה מתיישבת עם החישובים של חכמי התלמוד ובראשם רבן יוחנן בן זכאי, מראשוני התנאים, וממילא אין לה שום בסיס תורני. סברות מעין אלו יש לשלול על הסף שאם לא כן יסתבר שקלי עולם רשאים לבטל כלאחר יד את דבריהם של חמורי העולם ולהפוך את חכמינו זכרונם לברכה לחוכא ואיטלולא.
 
היכן נמצאים 'הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ' של הרב כהן?
 
על פני האדמה ניתן אמנם למצוא מים שיכולים להחשב כ'מַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ' אבל אילו מים יכולים לענות על התיאור 'הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ'? המים הללו לבטח אינם מי העננים, שנמצאים בתוך האטמוספירה, ולא מעליה, ולכן הרב כהן נאלץ לחפשם במקום אחר. הטובים שבינינו לעולם לא יצליחו לאתר את מקום מחבואם של המים הללו אבל הטובים שבינינו אינם מחזירים בתשובה מיומנים שיודעים שרוב התמימים לא יבדקו את דבריהם ולכן הם מרשים לעצמם להשמיט, לסלף ולנצל כל אחיזת עיניים כדי לשכנע את קורבנותיהם בנכונותם של טיעונים שהידע, ההיגיון והטעם הטוב ממהרים לפסול. במקרה זה, הרב כהן החליט לגייס לעזרתו אחיזת עיניים אבסורדית במיוחד ובהיעדר מאגר מים קרוב יותר הוא בחר לטעון שהמים העליונים נמצאים בכוכבי שביט, במאדים, בענקי הגז יופיטר, סטורן, נפטון ואוראנוס ובענן אורט. את אחיזת העיניים ניתן לזהות גם ללא ידע מעמיק במיוחד:
 
*
רוב הקרח בכוכבי הגז הענקיים, ירחיהם וענן אורט אמנם נוצר מגזים קפואים דוגמת מימן, הליום, מתאן, אמוניה, דו תחמוצת הפחמן, פחמן חד חמצני ומים אבל מאד לא סביר להניח שאלוהים מתח את הרקיע כדי שיפריד בין המים שמתחתיו לבין המתאן, האמוניה והגזים הקפואים שבשביטים, ענקי הגז וענן אורט.
 
*
לאדם ממוצע יידרשו כ-13,300 שנות הליכה להגיע למאדים, כ-140,000 שנות הליכה כדי לגעת ביופיטר וכ-1.78 מיליארד שנות הליכה על מנת להיכנס לענן אורט. לרקיע ניתן להגיע ב-500 שנות הליכה גרידא ומשתמע מכך שהמאדים, יופיטר וענן אורט נמצאים לא רק מעל לרקיע התנכי אלא גם מעל לשמי השמים, היינו מחוץ למציאות כולה.[לה]
 
*
הרבנים האמינו שהמרחק בין המים העליונים לרקיע זהה למרחק בין המים התחתונים לרקיע, כפי שרש"י כתב בצורה המפורשת ביותר:  
 
'בתוך המים - באמצע המים שיש הפרש בין מים העליונים לרקיע כמו בין הרקיע למים שעל הארץ. הא למדת שהם תלוים במאמרו של מלך.'[לו]
 
המים התחתונים נמצאים ממש מתחת לאטמוספירה בעוד שאת המים העליונים הקרובים ביותר, לשיטתו של זמיר כהן, ניתן למצוא במאדים שמרחקו מאיתנו הוא לפחות 54.6 מיליון קילומטר. גם ללא לימודי ליבה ניתן להבין שהמרחק בין המים במאדים לאטמוספירה הארצית אינו זהה למרחק שבין המים התחתונים לאותה אטמוספירה ולכן סברתו של הרב כהן סותרת לא רק את דבריהם של חז"ל אלא גם את הבנתו של רש"י.[לז]   
 
ייתכן מאד שזמיר כהן מצא בחלל 'מים עליונים' כלשהם אבל אילו אינם המים העליונים של המקראות, התלמודים, המדרשים ורש"י. הללו ראו בעיני רוחם רקיע קשיח שמפריד בין המים הארציים שמתחתיו למים שתלויים במאמר במרחק זהה מעליו. הרב כהן מותר על הדקויות ומקביל את הרקיע לאטמוספירה שמפרידה בין המים שנמצאים ממש מתחתיה למים שנמצאים מיליוני ומיליארדי קילומטרים מעליה. זה טריק יפה אבל, סלחו לי על הביטוי, הוא אינו אוחז מים. 
 
בלי אחיזות עיניים כנראה אי אפשר
 
להשלמת אחיזת העיניים, הרב כהן מתעלם מכל המקורות שדנים במרחק שבין הרקיע למים העליונים[לח] ובוחר להשקיע את התפעלותו רק בעיוות הביטוי 'המים העליונים יתרים על התחתונים':
 
 
ברור אפוא כיום, כי כל המים שעל פני כדור הארץ אינם אלא כטיפה מן הים ביחס לכמויות המים האדירות שבחלל. אכן התברר כי יש מים בחלל, וכי- המים העליונים יתירים על המים התחתונים... והם כגלידים... ותלויים במאמר.
 
 
את הרב כהן לעולם לא נתפוס במצגות אמת ובגילויים נאותים וגם פה הוא בחר בקפידה רק את חצי המשפט שהתאים לצרכיו. אם הוא היה נוהג כאדם הגון ולא מנסה להעלים את סופו של המשפט היינו כולנו מגלים שהמקור הרבני אומר:
 
 
רבי שמעון בן פזי אמר: המים העליונים יתירין על התחתונים כשלשים כסוסטאות (שהרי נאמר) 'בֵּין מַיִם לָמָיִם' (והאות) למ"ד (בגימטריה שווה) תלתין (שלושים)'.[לט]
 
 
במילים אחרות, רבי שמעון בן פזי מפצח את הרמז שהוצפן בתורה ומגלה, שהאות למ"ד, שערכה בגימטריה הוא 30, חושפת את העובדה שכמות המים מעל לרקיע גדולה ב-30 כסוסטאות[מ] מכמות המים שמתחת לרקיע. הכסוסטה היא מידת לח ששווה לחצי ליטר לערך ולכן בשלושים כסוסטאות יש כ-15 ליטרים. בעוד הרב כהן מנסה לרמוז שחכמי ישראל ידעו מאז ומעולם ש'כל המים שעל פני כדור הארץ אינם אלא כטיפה מן הים ביחס לכמויות המים האדירות שבחלל', צף ועולה הביטוי 'כשלשים כסוסטאות' שמלמד שבכל כוכבי השביט, כוכב מאדים, ענקי הגז והאסטרואידים יש חצי דלי מים יותר מאשר על פני כדור הארץ. כמות זאת אולי מפעימה רבנים שחייבים להאחז בכל קש שעשוי להצדיק את אמונתם אבל כל האחרים חייבים לשאול את עצמם מדוע זמיר כהן נאלץ, פעם אחר פעם, לעוות את המציאות ולהציג מצגות שוא שמעוררות גיחוך וזלזול בקרב כל מי שמסוגל לחשוף את שקריו.

הסילוף אינו נגמר כאן והרב כהן, בין אם במודע ובין אם לאו, מעוות לצרכיו גם את הלוגיקה האנושית. די באנלוגיה פשוטה כדי לחשוף את טעותו הלוגית של הרב כהן:
 
הרב טוען:
 
1.
אחד מחכמי ישראל פיצח רמז שהוצפן במקורות והבין שכמות המים העליונים עולה על כמות המים התחתונים.
2.
היום מסתבר שיש בחלל יותר מים משיש על כדור הארץ.
3.
חייבים להסיק מכך שחז"ל באמת ידעו כיצד לפצח רמזים ולחשוף את האמת.
 
אבל באותו אופן ניתן לטעון:
 
1.
המכשפה הזקנה התבוננה בקלפי הטארוט וגילתה שיש יותר קופים מקרנפים.
2.
ספירה מדוקדקת העלתה שבאמת מספר הקופים גדול ממספר הקרנפים.
3.
חייבים להסיק מכך שמכשפות מסוגלות לחשוף את האמת באמצעות קלפי טארוט.
 
בעזרת לוגיקה פשטנית ושגויה הרב כהן יכול להוכיח כל דבר הבל שיעלה על דעתו ועלינו להודות לו על שהוא צמצם את נזקי ההיגיון שלו לטיעונים שממילא נופלים בזכות העובדות עצמן.
 
מה הרב כהן מעולל לתורת ישראל
 
הרב כהן בא לברך ונמצא מקלל שכן המעיין בכתביו חייב להגיע למסקנה שעל היהדות ניתן להגן רק בעזרת סיוע צמוד של הסילוף, העיוות, ההשמטה והבחירה הסלקטיבית. הרב כהן הוא מחזיר בתשובה מצטיין שלעולם לא ייתן לעובדות להסיטו מיעדיו המיסיונריים ולכן הוא לא מתרגש אם התורה אינה אומרת את מה שהוא רוצה שהיא תגיד. מדוע שיתרגש? הלא אין מבוכה מקראית שאינה מתאיידת כשמתעלמים מכל הפסוקים שאינם מוכנים ליישר קו וללכת בתלם. גם העובדה שחז"ל, להם האל מגלה להם סודות תורה[מא] והלכותיהם תקפות יותר מציוויי התורה[מב] וכל שיחת חולין שלהם מצריכה לימוד[מג], החליטו לדבוק בספקולציות אחרות אינה מטרידה אותו. נו אז מה? גם מדבריהם ניתן להעלים עיין ללא כל חשש מחשיפה בלתי רצוייה. הראשונים והאחרונים העדיפו את הפרשנות האריסטוטלית על פני הפרשנות הזמירית? לא נורא. קוראיו של זמיר כהן ממילא אינם מסוגלים לעכל את ניסוחיהם המסורבלים של רבני ימי הביניים או להבין את נפתולי התורה האריסטוטלית ובכל מקרה תמיד ניתן למצוא ניסוח רבני שניתן לעוות לצרכי ההחזרה בתשובה. ההיגיון והשכל הישר מתקוממים וקמים לו לרועץ? שטויות. על אלו כבר למדנו לוותר ואיננו מצפים שהם יופיעו לפתע 'יש מאין'.

הרב כהן לא רק מתעלם מפסוקי התנ"ך, אמונות חז"ל, דבריו המפורשים של רש"י ופרשנויותיהם של כל הרבנים החשובים אלא שלשם הרחקת תדמיתו הפרימיטיבית של הפסוק 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם' הוא אף מוכן להשפיל את היהדות ולדרוס את כל אמונות היסוד עליהם היא נשענת. הרב כהן מאמין שהמטרה מקדשת את האמצעים ונראה שלא אכפת לו למוטט את סמכותם של המקראות, התלמודים, המדרשים ורוב רובם של רבני ישראל ולהפוך את דבריהם לחסרי כל משמעות או תוקף. אם הרב כהן צודק אזי כל קודמיו בהכרח טעו. מאידך, אם אנו מאמינים שהמסורות של היהדות התקבלו מפי הגבורה, ועברו מדור לדור בשרשרת המסירה שבעל פה, עלינו לדחות את סברותיו החדשניות ולהסיק שכל מטרתו היא להפיל בפח את התמימים שאינם מזהים את העיוותים והסילופים באמצעותם הוא מנסה להסוות את אמונותיה חסרות השחר של הדת היהודית.

במאוצו להגן על האמת המיסיונרית, הרב כהן רמס ברגל גסה את כל המיתוסים החשובים עליהם היהדות הרבנית מתבססת כבר לפחות אלף ושמונה מאות שנים:
 
1.
מיתוס 'כל התורה מפי הגבורה'. הפסוק אומר 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם' אבל הרב כהן קבע שהרקיע לא ממש נוצר ב'תוך המים' אלא מיליוני קילומטרים מתחת למים העליונים. בדבריו הוא סתר מקרא מפורש והוכיח שכל רב זוטר רשאי לצקת לפסוקי התורה את המשמעויות הרצויות לו.
 
2.
מיתוס 'התורה כמקור כל הידע האנושי'. הרבנים תמיד ניכסו לעצמם בעלות על כל הידע האנושי, אותו הם כביכול מסוגלים לדלות מהרזים ששוקעו במקראות. בן בג בג הזקן קבע 'הֲפָךְ בָּהּ וַהֲפָךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָהּ'[מד] והאגדה הרבנית מספרת:
 
 
התורה אומרת: אני הייתי כלי אומנתו של הקדוש ברוך הוא. בנוהג שבעולם - מלך בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא דיפתראות ופינקסאות (שרטוטים ודפי עבודה) יש לו לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין. כך היה הקדוש ברוך הוא מביט בתורה ובורא את העולם.[מה]
 
 
לשיטתו של הרב כהן, הרבנים אולי הפכו בה והפכו בה אבל מסתבר שלא הכל בה שכן הם הצליחו להפיק מהדיפתראות והפינקסאות של הקדוש ברוך הוא אך ורק מידע שגוי ומיושן שחייב לפנות את מקומו למידע המדעי של ה'מודרנה'.
 
3.
מיתוס 'התורה שבעל פה'. חכמי התלמוד היו אמורים לקבל בשרשרת מסירת התורה שבעל פה גם את פירושו של הפסוק 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם' ולכן הסבריהם מבטאים את דעת התורה ולא, כמו במקרה של הרב כהן, את הפרשנות של רב אינטרסנטי שנותן למדע המודרני לדחוק את רגליה של האמת התורנית.  ברור מאליו שהרב כהן חושב שלפחות במקרה הזה לידי חז"ל הגיעה תורה שבעל פה פגומה, שגוייה וחסרת כל ערך ונראה ולנו לא נותר אלא להסיק שהוא מאמין שדברי חז"ל מחייבים כשהם תומכים באג'נדה המיסיונרית ואין כל סיבה להתחשב בהם כל אימת שהם סותרים את שיטתו.
 
4.
מיתוס 'הרמזים שהוצפנו בתורה'. מיתוס זה קובע שניתן לחלץ מהתורה שבכתב את כל האמיתות שנמסרו למשה על הר סיני. לשיטתו של הרב כהן איש מקודמיו לא הצליח לפצח את הרמזים שנשתלו בתורה ולהסיק מהם מהו טבעו האמתי של הרקיע ומהם אותם מים עליונים שהאל, בטובו, הרחיק למאדים, כוכבי הגז ועננת אורט.
 
5.
מיתוס 'גדולת החכמים'. חז"ל נקראו 'מלכים[מו] 'בוני העולם'[מז], 'מלאכי שרת',[מח] וכו' וכל הרבנים, ובכללם מן הסתם גם הרב זמיר כהן, ממהרים לשיר להם שירי הלל ולייחס להם את הבעלות על האמת האחת והיחידה, הנצחית והבלתי משתנה. רבנים שלא העלו על דעתם את פרשנותו של זמיר כהן, לעומת זאת, מן הסתם אינם כה גדולים ונפלאים והם לבטח לא החזיקו באמת האחת והיחידה, הנצחית והבלתי משתנה שרק זמיר כהן הצליח לחשוף.
 
הרב כהן מסיים את מאמרו במילים 'והרי לנו דוגמא נוספת ברשימה הארוכה של הנתונים המדעיים שבתורה, בהם הפרכה הפכה לראיה, והתמיהה - להתפעלות'. לי לא נותר אלא לסכם באותה הנימה: והרי לנו דוגמה נוספת ברשימה הארוכה של אחיזות העיניים בהן הטיעונים הפכו לעיוותים והמסקנה - לבדיחה.
 
 
טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמיתי אבל אודה לכם אם תספקו כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.
 
 
 
 


[א]             
ראו המאמר 'האמת אינה זקוקה לתחזוקה'
[ב]             
בראשית א:ו
[ג]              
ראה הפרק 'הקוסמולוגיה התנכית'
[ד]              
דברים י:יד, מלכים א' ח:כז, תהילים קמח:ד, נחמיה ט:ו, דברי הימים ב' ב:ה, דברי הימים ב' ו:יח
[ה]             
ראו המאמר 'איך בדיוק נברא העולם על פי המסופר בספר בראשית'
[ו]              
הרקיע הוא כמטלית שתומכת במים העליונים ומונעת מהם ליפול. לומדים זאת מהמילה 'רקיע' שמשמעותו הבסיסית היא חומר שרודד, רוקע ושוטח כפי שאנו מוצאים בפסוק 'וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב'.
[ז]              
איוב לז:יח
[ח]             
ישעיה מ:כב
[ט]             
ירושלמי, ברכות ד:ב
[י]              
בראשית א:ז
[יא]            
בראשית רבה ד:ג
[יב]            
ראו המאמר 'מאפייני הקוסמולוגיה האריסטוטלית', המאמר 'ההשפעה האריסטוטלית' והערך 'המודל הגיאוצנטרי' בויקיפדיה
[יג]             
ראו המאמר 'מספר הרקיעים'
[יד]             
ראו המאמר 'האמת אינה זקוקה לתחזוקה'
[טו]            
ראו הערך 'זמיר כהן' בויקיפדיה
[טז]            
בראשית א:יד. הירח נמצא במרחק של כמאתיים אלף קילומטרים מהאטמוספירה, השמש מרוחקת כ-150,000,000 קילומטרים מהאטמוספירה וחלק גדול מגרמי השמיים נמצא במרחק של מיליוני, ואפילו מיליארדי, קילומטרים מהאטמוספירה ולכן אין כל דרך לקשר את הביטוי 'יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם' עם האטמוספירה של כדור הארץ.
[יז]             
בראשית א:כ. עופות מרחפים בתוך האטמוספירה ולא על פניה.
[יח]            
יחזקאל א:כב. רקיעים נראים 'כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא'. באטמוספירה יש רק אויר.
[יט]            
בראשית א:ח
[כ]              
שופטים ה:כ. מהפסוק משתמע שבשמים/רקיע נמצאים מסילות הכוכבים.
[כא]            
שמואל ב' כב:י. מפסוק זה ניתן להבין שהשמים הם עצם גבוה שניתן להטותו.
[כב]            
ישעיה יד:יב. הילל בן שחר נפל מהרקיע לכן הרקיע חייב להיות עצם גבוה ולא אויר שרובץ על הקרקע.
[כג]             
עמוס ט:ב. לשמים צריך לעלות ולכם הם אינם שקולים לאטמוספירה שמתחילה בגובה הקרקע.
[כד]            
ישעיה נה:ט. מחשבותיו של האל רחוקות מאד ממחשבותיהם של בני האדם ובהתאמה השמיים חייבים להימצא רחוק מאד מהארץ.
[כה]            
בראשית כח:יב. אל השמים ניתן להגיע רק באמצעות סולם ולכן הם אינם נחים על פני הארץ.
[כו]             
ישעיה יד:יג. הרשע החצוף רצה לעלות לשמים ולשבת מעל לכוכבים ושוב אנו עדים לכך שהשמים אינם יכולים להיות אויר האטמוספירה.
[כז]             
התורה האריסטוטלית מניחה שארבעת היסודות מסתדרים בטבעות: יסוד האדמה, הכבד מכל היסודות, נמצא במרכזו של היקום, היינו בלב הארץ. סביבו קיימת טבעת של חומר שמכיל שיעור גבוה של היסוד השני במשקלו, יסוד המים, או המים היסודיים'. את טבעת המים מקיפה טבעת אויר שבה נמצא שיעור גבוה של יסוד האויר וסביבה טבעת עשירה באש יסודית. טבעת האש כבר נוגעת בכדורה של הלבנה, כדור הבדולח שתוחם את כל התופעות התת-ירחיות.
[כח]            
ראו המאמר 'גודלו של העולם ועוביו של הרקיע'
[כט]            
ישעיה יד:יד
[ל]              
תהילים צ:י
[לא]            
ישעיה יד:טו
[לב]                            
פסחים צד:א
[לג]             
הרבנים נהגו למדוד מרחקים גדולים ביחידות של שנות הליכה. יחידת מידה זו חושבה על סמך ההנחה שאדם ממוצע מסוגל ללכת מידי יום מרחק של עשר פרסאות, היינו, ארבעים מיל או משהו בין 36.48 קילומטר לשיטתו של הרמב"ם ל-46.08 קילומטר לשיטתו של החזון איש. מכאן שבשנת הליכה רצופה אותו אדם ממוצע יעבור כ-3650 פרסאות שהם, לכל היותר, 4,200 קילומטרים. בחמישים שנה הוא יגמע קצת פחות מ-210,000 ק"מ ובחמש מאות שנה - 2.1 מיליון קילומטרים לכל היותר.
[לד]
ראו הערך 'אטמוספירה של כדור הארץ' בויקיפדיה
[לה]            
רבי יוחנן, כזכור, קבע 'מן הארץ עד לרקיע - מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של רקיע - מהלך חמש מאות שנה, ובין כל רקיע לרקיע - מהלך חמש מאות שנה'. את תשעת הרקיעים ותשעת המרחבים שמתחתם ניתן לעבור, אם כן, ב-9,000 שנה בלבד. הרקיע התשיעי חייב להיות 'שמי השמים' שתוחמים את המציאות כולה.
[לו]             
פרוש רש"י לבראשית א:ו
[לז]             
גם כוכבי השביט אינם יכולים לתרץ את המבוכה שכן הם הפסיקו להתקרב לכדור הארץ כבר לפני מיליוני שנים ותרומתם העכשוית למים העליונים היא לגמרי אפסית.
[לח]            
למשל:
 
'בן זומא אמר לו: צופה הייתי בין מים העליונים למים התחתונים ואין בין זה לזה אלא שלש אצבעות בלבד' (חגיגה טו:א, בראשית רבה ב:ד, ילקוט שמעוני פרק א רמז ד)
 
'בן זומא אמר לו מסתכל הייתי במעשה בראשית ואין בין מים העליונים למים התחתונים אלא כמלא פותח טפח' (ירושלמי, חגיגה ט:א)

'כעוביה של ארץ כך עוביה של רקיע שנאמר ... אמר רב אחא בשם רבי חנינא: כטס הזה. רבי יהושע בר ר' נחמיה אמר: כשתים ושלש אצבעות. רבי שמעון בן פזי אמר: המים העליונים יתירין על התחתונים כשלשים כסוסטאות. רבנן אמרין: מחצה על מחצה. (בראשית רבה ד:ה)
[לט]            
בראשית רבה ד:ה
[מ]             
המילה כסוסטא או כסיסטא נגזרת מהמילה היוונית xesteß שמקבילה למידה הרומית sextarius. מידת לח זאת שווה לפינט, היינו, כחצי ליטר לערך. ראו, למשל, באתר המחקר של Brill ובלקסיקון השפה היוונית של הברית החדשה.
[מא]            
'ואיבעית אימא (ואם תרצה תוכל לומר שבן עזאי, שמעולם לא נישא, הבין בנושאי בישול משום) סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו'  (סוטה ג:ב)
[מב]            
אמר רבא: כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה (כמה טפשים הבריות שקמים בפני ספר תורה ואינם קמים בפני הגדולים) דאילו בספר תורה כתיב 'אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף' ואתו רבנן בצרו חדא (ובאו רבנן והורידו מכה אחת). (מכות כב:ב)
[מג]            
אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב מנין שאפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד שנאמר 'וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל'. (סוכה כא:ב)
משנה אבות, ה:כב
[מה]            
בראשית רבה א:א
[מו]            
מנא לך (מניין לך) דרבנן איקרו (נקראים) מלכים? אמר להו: דכתיב 'בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ'. (גיטין סב:א)
[מז]            
אמר רבי יוחנן: אלו תלמידי חכמים שעוסקין בבנינו של עולם כל ימיהן. (שבת קיד:א)
[מח]            
אמר אמימר (כהסבר לדברי רבי יוחנן): מאן (מי הם) מלאכי השרת? (התשובה היא שאלו הם) רבנן. (נדרים כ:ב)
נקרא 883 פעמים
למאמר הבא ולקודם: עיוות או סתם בורות? »

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים