Skip to content

1VSDAT

Open menu
שישי, 09 אוקטובר 2020 17:28

רזים בעומקי התורה או סתם מקריות

דרג מאמר זה
(3 מדרגים)

 

שאלה של מגיב באתר אפשרה לי לדון בניסיונות הנואשים להצדיק את הדת באמצעות כל מיני דפוסים שניתן לחשוף רק באצעות תוכנות מחשב מתוחכמות שמדלגות אותיות, מחשבות גימטריות ומשתמשות בטריקים שונים ומשונים כדי לגלות בתורה כמעט כל מה שרוצים למצוא בה.

 מגיב באתר שאל:

 

מה דעתך על המאמר הזה שמוצא את ערכו של הקבוע המתמטי הידוע ביותר, PI - בפסוק הראשון של ספר בראשית?
http://dafyomireview.com/torah_numerology.php?d=5

לכאורה היה אפשר לפתור זאת במקריות או צירוף מקרים, אך עדיין מספר הדרכים שבהם הוא מוצא את הספרות הראשונות אחרי הנקודה של PI, מעורר מחשבה.

 

(לנוחות הקוראים אני מביא את המאמר במלואו בסוף תשובתי):

 

כיוון שאני מקבל הרבה דוגמאות לאמיתות נסתרות שכביכול הוצפנו בתוך פסוקי המקרא ברצוני לדון בנושא ביתר אריכות ולהאיר את כל הז'אנר כולו באור הנכון:

 

 

תובנות אפריוריות ותובנות אפוסטריוריות

 

כדי להתקדם עלינו להבין בתחילה את ההבדל בין תובנות אפריוריות לתובנות אפוסטריוריות:

תובנות אפריוריות מתגבשות במוחנו עוד לפני שאנחנו נחשפים לעולם הריאלי. ממצאים אמפיריים
[א] שיתקבלו מאוחר יותר יאפשרו לנו לאשש, או לפסול, את התובנות הללו אבל בעת עיצובן אנו מסתמכים אך ורק על הגדרות והנחות ולא על מציאות כלשהי שנמצאת שמחוץ לתודעה האנושית. לשם משל, הגיאומטריה היא מדע אפריורי שמאפשר לנו להסיק את כל מה שניתן לדעת על צורות דוגמת משולשים, פירמידות, חרוטים וטטרהדרונים עוד לפני שנתקלנו במבנה הראשון בעולם הריאלי. כשנבחן את המציאות נגלה שהתובנות האפריורית מתארות אותה בצורה כמעט מושלמת (מי שבאמת רוצה למצוא את טביעות רגליו של האלוהים צריך לחפשם בתחומה של הגיאומטריה אבל, למרבה הצער, חקר הקשר המופלא בין הגיאומטריה האפריורית למציאות הריאלית משרת רק את האמת, ולא את העסקים, ולכן קשה לראות את הרבנים קופצים על ההזדמנות ומנסים להבין מה באמת התרוצץ במוחו של האל שלדעתם ברא את עולמנו).

 

הדת היהודית נסמכת על אמירות סמכותיות ולא על ניסויים אמפיריים ולכן רוב תובנותיה הן רק אפריוריות. המציאות הריאלית תמיד סרבה לאשש את האמירות התורניות ולכן, החל מהמאה העשירית, הרבנים נאלצו לשדרג את אמונותיהם ולהפוך את גן העדן והגיהינום הארציים ל'עולם הבא' הרוחני ואת האל, שהרבה להתגלות למקורביו ולהתעסק בענייניהם השוטפים של הבריות, לישות מנותקת ורוחנית שהסמיכה את הרבנים למלא את מקומה עלי אדמות והתפנתה להקדיש את עתותיה ללימודי קודש בישיבה של מעלה. בעולם הריאלי קל להפריך את הטענות האפריוריות של הדת היהודית אבל הרבה יותר קשה לפסול אותן כאשר הן מתייחסות לעולמות לא-נגישים שקיימים אך ורק בדמיונם של הרבנים ולכן רוב האמירות המביכות של המקרא, התלמודים והמדרשים הפכו כמעט בהנד עפעף לאלגוריות, מליצות שיר ומשלים שכביכול מתארים במושגים ארציים את המציאות הנשגבת של העולמות הרוחניים, מהם לעולם לא נדלה ממצאים אמפיריים שיאפשרו לנו לאשש, או להפריך, את טענותיהם של אנשי הדת.    

הטיעון שבסיס היהדות עומדת האמונה בנכונותה של התורה האלוהית אינה רלוונטית משלוש סיבות לפחות:

 

1.

האמונה אינה מסתמכת על ממצאים אמפיריים אלא רק על הגדרות שרירותיות והנחות שאינן ניתנות להוכחה. שום ממצא מהעולם האמתי אינו מאשש את הקביעות האפריוריות הללו ואף שניתן לבדוק בצורה אמפירית את מקצת התובנות הדתיות איש אינו קופץ על ההזדמנות. לשם משל, לא קשה לבדוק אם כיבוד אב ואם[ב], שמירת מצוות[ג] ושילוח הקן[ד] באמת מאריכים את ימיו של האדם אבל אין בכך שום טעם: אם המציאות תפריך את ההבטחה האלוהית יסתבר שמדובר בחיי הנצח בגן עדן ולא בחיים הארציים בעולם הזה[ה]

2.

גם אם נניח שהידע האפריורי של בורא עולם כל-יודע הוא בהכרח נכון בצורה וודאית ומוחלטת, לא נוכל לקבוע שהתורה הרבנית נכונה באותה המידה. לקולו של האל ניתן אמנם להתייחס כעדות אמפירית שמוכיחה את נכונותן של התובנות האפריוריות אבל הרבנים אסרו על בורא העולם להשתתף בדיונים הלכתיים וסתמו את פיה של בת קולו[ו]. כיוון שכך, התובנות היחידות שמשרתות אותנו היום הן אלו שהרבנים גזרו, הסיקו ודרשו מדברים שהאל אולי, אם בכלל, אמר אי-פעם בעבר הרחוק. התובנות הללו נבעו מההגדרות וההנחות שהרבנים המציאו לצרכיהם, והאל מעולם לא אישר אותן בצורה מפורשת, ולכן עלינו להתייחס אליהן כלא יותר מאשר תובנות אפריוריות שדורשות אישוש נוסף מהמציאות הריאלית.

 

3.

חכמי התלמוד הניחו שבתורה קיימים רבדים מעבר לרובד הפשט ושניתנה להם הרשות הבלעדית להפיק הלכות חדשות באמצעות כללי הדרש שהם הגדירו לצרכיהם. אלו הן ההגדרות וההנחות שמקובלות רק על המאמינים וללא אישוש אמפירי לא ניתן להתייחס אליהן כאל תובנות שמחייבות גם אחרים.

 

גם אם עדויות אמפיריות יוכיחו את התובנות הרבניות עדיין לא נוכל להיות בטוחים שהללו הן תמיד נכונות בצורה וודאית ומוחלטת. לעיתים נגלה שהתופעה תלויה בגורמים נוספים או שהקשר בין התובנה התורנית לתוצאה המעשית הוא מקרי בלבד. זאת, מן הסתם, הייתה גם כוונתו של האל בקטע הבא:

 

כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת.

וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם.

לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם.

(דברים יג:ב-ד)

 

נביא אמת מאופיין בכך שנבואותיו מתגשמות במציאות הריאלית אבל אין להסיק מכך שכל נבואה שהוגשמה מוכיחה שאומרה קיבל את נבואתו מהאל עצמו. יכול להיות שהנבואה התגשמה רק באופן מקרי ויכול להיות, כנרמז בקטע זה, שמאחורי הנבואה עומדות נסיבות שונות לחלוטין.

לשם דוגמה, יוליוס קיסר נרצח בחמש עשרה למרס לאחר שחוזה עתידות הזהיר אותו כמה ימים קודם לכן. כביכול, הרצח מוכיח שיופיטר מסר, או רמז, לחוזה העתידות על הרצח המתוכנן ולכן אנו חייבים להניח שאל בשם יופיטר אכן קיים בפועל אבל זאת אינה מסקנה הכרחית וניתן להעלות גם השערות אחרות: למשל, שחוזה העתידות שמע במקרה שיחה של הקושרים, שהוא ראה בטעות את אחד ממכתביהם, שהוא עצמו היה קושר וייסורי מצפונו דחקו בו להזהיר את הקיסר או שהחוזה היה אדם חד-חושים שהצליח להרכיב תמונה שלמה מחלקי הפאזל השונים שניקרו בדרכו. במקרים אלו, הנבואה התבססה על ממצאים אמפיריים ולא על מידע אפריורי שהתקבל מאל זה או אחר. ייתכן גם שמדובר במקריות טהורה – החוזה ביטא את הרהורי ליבו ורק במקרה הקושרים בחרו לבצע את זממם בדיוק באותו היום.

 

תובנות אפוסטריוריות, לעומת זאת,  נגזרות מהממצאים האמפיריים שאנו מקבלים מהעולם האמיתי ומההכללות של הממצאים הללו. לשם משל, הפיזיקה, לעומת הגיאומטריה, היא מדע אפוסטריורי ואת חוקיה ניתן לחשוף רק באמצעות ממצאים אמפיריים שמתקבלים מהטבע עצמו, כפי שיגלה כל מי שינסה לנסח חוקים פיזיקליים שמסתמכים רק על הגדרות והנחות אקסיומטיות. איני מנסה, חלילה, להמעיט בחשיבותם של הפיזיקאים התיאורטיים שאמונים על גיבוש תובנות אפריוריות אבל בניגוד לגיאומטריה, שמסקנותיה האפריוריות לרוב לא יופרכו על ידי המציאות הריאלית, אין שום וודאות שהעולם האמתי יאשש את התובנות האפריוריות של הפיזיקאים התיאורטיים ועד שהללו לא יגובו בממצאים אמפיריים הן תחשבנה כלא יותר מאשר השערות בעלמא.

 

 

החשיבה האפריורית של הרבנים וסכנותיה


הרבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש, באופן תמוה ומיותר, ניסח את  עצמו בצורה לא מספיק מעורפלת וגרם לחסידיו להבין שבקרבת העיר חיפה טמונים אבנים טובות למכביר. כתוצאה מכך, חסידיו מיהרו להשקיע סכומים נכבדים בחיפושים אחר היהלומים ואבני החן שהאל בטובו טמן בשדות ובעמקים של הר הכרמל אבל כמו כל מי שמסתמך על תובנות אפריוריות, מבלי לבדוק את תקפותן בעולם הריאלי, גם הם הפסידו את מיטב כספם
[ז]. דוגמה נפלאה זאת מתגמדת לנוכח האסונות שהתובנות האפריוריות ממיטות על העולם החרדי בימינו כשרבים מגדולי התורה החליטו להתעלם מהנחיותיהם של רופאים ומדענים ולהילחם במגפת הקורונה רק באמצעות התובנות האפריוריות שהם דלו מארונות הספרים שלהם. הרבנים הללו צללו למעמקי מקורותיהם ומצאו מגוון יפה של הבטחות, פולחנים, לחשים, קסמים, סגולות, מרקחות ותפילות מיוחדות שהיו אמורים לחסן את קהלם מפני הנגיף ולהוכיח לכולם שהדת מגינה על המאמינים טוב יותר מתחבולותיהם של הכופרים שתולים את יהבם רק בכוחם ועוצם ידם. אם המגפה הייתה מסתיימת לאחר זמן קצר, הרבנים היו ממהרים לטעון שהם אלו שהצילו את העולם אבל למגינת ליבם המגפה נמשכה עוד זמן רב; גבתה את חייהם של אלפי שומרי תורה ומצוות והוכיחה בצורה ברורה ומוחלטת שכל התובנות האפריוריות של הרבנים שוות כקליפת השום. היום כבר ניתן לקבוע בצורה אמפירית שהאמצעים שמשמשים את הרבנים מזיקים הרבה יותר משהם מועילים.

למרות כל ההפרכות שהמציאות מטיחה בפניה של הדת היהודית, חזקה על היהודים התמימים שינקו את הסגידה לרבנים וגדולי הדור יחד עם חלב אימם, שימשיכו להאמין לאותם האנשים שמעולם לא עזרו להם למצוא יהלומים ואבני חן או להימלט ממגיפות, אסונות ושואות. ייקח עוד זמן עד שהם יבינו שהנפלאות הרבניות טובות מאד לעסקים אבל אין בהם שום תועלת בעולם האמיתי בו כולנו חייבים להמשיך לחיות.

 

 

האיוולת בניסיון להוכיח את נכונות התובנות האפריוריות של הרבנים

 

אם הממצאים האמפיריים היו מאששים את התובנות האפריוריות של הדת ניתן היה אולי לטעון שהעולם הטבעי נשלט ומונהג על ידי אלוהות על-טבעית. כאילו להכעיס, העולם הריאלי שב ומפריך את התובנות האפריוריות של רבנים ומגחיך את כל מי שעדיין מסתמך עליהן. כיוון שכך, מגיני הדת החליטו שהרבה יותר בטוח להעמיד את הקערה על פיה ולמצוא במקורות התייחסויות, כביכול, לתובנות האפוסטריורית של המדע שיאפשרו להם לטעון שהרבנים ידעו מאז ומעולם את מה שהמדענים יגלו רק מאות, ואולי אף אלפי, שנים מאוחר יותר. הטענה היא שהקשר, קלוש ככל שיהיה, בין המקור התורני לממצא המדעי מאשש את התובנות האפריוריות של הדת ומוכיח שמקורן באל כל-יודע שהצפין את כל הידע האנושי בתוך תורתו.  

זאת כמובן טעות לוגית. לא ניתן לאמת את הסיבה על ידי התוצאה ולו רק משום שלרוב התוצאות ניתן להגיע ביותר מדרך אחת. אם בשלישי בנובמבר 1995 איזה רב היה מודיע שהוא גילה בסתרי התורה שראש הממשלה, יצחק רבין, עתיד להירצח למחרת היום, כולנו היינו יכולים להניח שאירועי ה-4.11.95 הוכיחו שבתורה הוצפנו אמיתות בעלות ערך שרק יחידי סגולה מסוגלים לפענח. מאידך, רב שיקום יום לאחר הרצח ויטען ששיטת דילוגי האותיות מראה שהאירוע הוצפן בתורה עוד משבעת ימי בראשית, רק יעשה צחוק מעצמו ויוזיל את הדת היהודית כולה, כפי שמתעקש לעשות הרב זמיר כהן שבנה קריירה שלמה, ומן הסתם גם די רווחית, על כל מיני דמיונות מקריים שהוא מצא בין האמירות האפריוריות של הדת לעדויות האפוסטריוריות של העולם האמיתי.

זמיר כהן אוהב לצאת למציאות הריאלית ולחזור עם תובנה אפוסטריורית, למשל, שהשכבות החיצוניות של השמש עוצרות את רוב הקרינה הרדיו-אקטיבית שבוקעת מליבתו. בשלב הבא הוא מוצא פסוק סתמי, במקרה זה: 'בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם'
[ח], ממנו הרבנים הסיקו ש'גלגל חמה יש לו נרתיק'[ט] ולבסוף הוא קובע בשמחה שהאוהל/נרתיק הם מעין מטאפורה לשכבה החיצונית של השמש והמקרא/חז"ל הכירו מראש את האמת הפיזיקלית שהמדענים יגלו רק אלפי שנים מאוחר יותר. מי שלא ייתן להתלהבות הראשונית לסחוף אותו מעבר לגבולות ההיגיון יבין עד מהירה שזאת סתם אחיזת עיניים: אין שום קשר בין הכיסוי המדומיין שכביכול הסתיר את השמש בשעות הלילה לבין שכבת הגזים שבולמת את הקרינה הרדיואקטיבית שבוקעת מליבת השמש. המשכו של הקטע הרבני, ממנו הרב כהן העדיף להתעלם, מוכיח שלרשות הרבנים עמדו רק אמונות טפלות, פרימיטיביות וחסרות שחר שכל דמיון ביניהן לבין האמת המדעית הוא לכל היותר מקרי בלבד:

 

גלגל חמה יש לו נרתיק שנאמר 'לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם' ובריכה של מים לפניו (לפני גלגל החמה).

בשעה שהוא (גלגל החמה) יוצא, הקדוש ברוך הוא מתיש כוחו במים שלא יצא וישרוף את העולם אבל לעתיד לבא, הקדוש ברוך הוא מערטלו (מוציאו) מנרתיקו ומלהט בו את הרשעים שנאמר 'וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא'[י].

(בראשית רבה ו:ו)

 

אדם מוכשר כמו זמיר כהן לבטח מסוגל למצוא אנלוגיה מדעית לבריכת המים בה גלגל החמה טובל לפני שהוא יוצא להקיף את הארץ אבל ברור שהשמש לא משתכשכת בשום בריכת מים לפני תחילתו של התעתוע האופטי שגורם לנו לחשוב שהיא מקיפה את הארץ. מסתבר, אם כן, שניסיונותיו של זמיר כהן למצוא התאמות בין התובנות האפריוריות של הדת לתובנות האפוסטריוריות של המדע הם לא יותר מאשר אחיזות עיניים שמצליחות לפגוע גם בידע המדעי, גם בשכל הישר וגם בכבודה של התורה.

הרב זמיר כהן אינו תלמיד חכם מעמיק במיוחד וניכר מספריו שהוא לא תמיד מבין את דברי חז"ל ואת התורות הפילוסופיות שהאירו את דרכם של פרשני ימי הביניים ולכן הדעת נותנת שאם הוא הצליח למצוא בארון הספרים היהודי תובנות אפריוריות שכביכול קדמו לממצאים האפוסטריוריים של המדע אזי המשימה כנראה אינה קשה במיוחד וכל מי שקצת יתאמץ יוכל  לסחוט מהמקורות התורניים חצאי פסוקים ורסיסי אמירות רבניות שיוכיחו כל מה שעולה על ליבו. האפשרות הזאת מפיחה תקווה בליבם של מאמינים רבים שחושבים שדווקא הם יוכלו להוכיח שבתוך התורה הוצפנו אמיתות שהאנושות תגלה מאות ואלפי שנים מאוחר יותר - למשל את ערכו של הקבוע π (פאי).

 

חשיפת ערכו של π (פאי) בפסוק הראשון של ספק בראשית


נניח שרש"י היה כותב בפירושו לפסוק הראשון של ספר בראשית שמסורת אבותיו קובעת שבפסוק זה חבוי היחס בין הקף המעגל לקוטרו אבל הוא לא הצליח לחושפו. אם במשך מאות שנים אף יהודי לא היה מצליח לפצח את רמז ואז מישהו היה מגלה שאם נחלק בשבע את סכום הערכים הגימטריים של האותיות הראשונות בשבעת המילים שפותחות את הפרק, נקבל קירוב טוב למדי של הערך
π - כולנו היינו צריכים להתרשם עמוקות ולהניח שיש סיכוי לגמרי לא רע שהאל סיפר למשה על הסוד שהוא הצפין בתחילת ספר בראשית ומשה סיפר ליהושע, ויהושע לזקנים וכך הלאה עד שהמסורת התגלגלה לידיו של רש"י שהעבירה הלאה גם מבלי להבין את משמעותה. זה לא קרה. אף אחד מחכמינו ורבנינו זיכרונם לברכה לא ידע על קיומו של רמז מתמטי כלשהו שהוצפן בפסוק הראשון של ספר בראשית ויש להניח שה'סוד' הזה נחשף לראשונה על ידי בחור חרוץ שבהשראתו של זמיר כהן כתב תוכנית מחשב שבדקה את כל הדרכים בהן ניתן לקשר תובנות מדעיות לפסוקים מקראיים. תוכנת המחשב הזאת סרקה את כל פסוקי התנ"ך[יא] ומצאה רק פסוק אחד שעונה על הדרישות, שבמקרה היה גם הפסוק הראשון של ספר בראשית. מאד סביר להניח שמגן הדת המוכשר ניסה, כנראה ללא הצלחה, להוכיח בשיטה זאת שמי שכתב את התורה הצפין בה גם ערכים חשובים אחרים כמו בסיס הלוגריתם הטבעי, מהירות האור, קבוע הכבידה, קבוע פלאנק, מסת הפרוטון וכדומה אבל הסתבר לו שהאל בחר להצפין בתורתו רק את ערכו של הקבוע π, שאת השיטות שמאפשרות להתקרב אליו הוא כבר גילה למצרים, לבבלים וליוונים הקדומים אך לא לבעל ספר מלכים שכתב את הפסוק 'וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וְקָוה (קרי: 'וְקָו') שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב'  (מלכים א' ז:כג) ממנו משתמע שהיחס בין ההיקף המעגל לקוטרו הוא 3.0 ולא משהו בסדר גודל של 3.1419 כפי שההדיוטות נוטים לחשוב.
 
הדעת נותנת שאם האל, או רוח הנבואה, היו רוצים לחשוף את ערכו האמתי של הקבוע פאי הם היו מצפינים את הסוד בפסוק הסורר בפרק ז' של ספר מלכים ולא בסיפור שפותח את ספר בראשית שם הוא עלול לגרום לתמימים לחשוב שמדובר באמת החשובה ביותר בתורה. יתר על כן, גם בהזיותיהם החמורות ביותר, חז"ל הסתפקו בשלושים וחמש שיטות דרש בלבד וקשה להבין מדוע האל לא רמז להם שניתן לדרוש את התורה גם בדילוגי אותיות, צירופי גימטריות וכל שאר השיטות המתוחכמות שצפות ועולות חדשות לבקרים. בקיצור, העובדה שלאחר מאמץ רב התגלה קשר מקרי בין ערכם הגימטרי של שבעת האותיות הראשיות הראשונות בתורה לערכו של הקבוע פאי אינה מלמדת דבר על מקורה האלוהי של התורה אלא רק על נכונותם של מגיני הדת להיאחז בכל קנה רצוץ בניסיונם להנשים מלאכותית דת שמעולם לא הצליחה ללמדנו ולו אמיתה מדעית אחת ויחידה.

 

 

המאמר שחשף את ה'תגלית'

 

In this paper we are going to embark on a journey into the secret world of Torah numerology. Hopefully, we will get a feeling and appreciation for this amazing side of torah which is being revealed specifically in our computer era. The material here is almost entirely from a Hebrew video by Oren Evron (with permission). Those who understand Hebrew should check out his video here.

Let us begin, be'H

 

 

What is the most famous number in all of mathematics? No doubt it is the number Pi. This number appears everywhere in math and physics.

 

Pi is at the core of the universe because everything is composed of cycles that spin, orbit, rotate or oscillate. Pi defines all the cycles of the spinning and orbiting of atoms, planets, solar systems, galaxies, etc.

It is the central number of physics. And even in the mysterious quantum realm, everything, including light is basically just "probability waves" oscillating with mind-blowing mathematics.

Furthermore, according to the Kabbala (Etz Chaim 1:1) the entire creation began as a perfect circle. To make room for the creation, G-d "constricted" His infinite light into a perfect circle, so to speak. Pi was used to bring this circle (Tzimtzum) in a whole and perfect way.

Let us see if Pi appears in the creation account. Surely, such an important number should appear in G-d's holy Torah.

First Verse in Torah - 22/7

Let us begin with a simple hint of Pi and afterwards move on to something far more impressive.

The first verse of the torah is:

בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱ-לֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ

If we take the first letter (Roshei Teivot) of each of the seven hebrew words. The gematria (numerical value) is:

בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱ-לֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ

= Beit+Beit+Aleph+Aleph+Heh+Vuv+Heh=2+2+1+1+5+6+5=22

Dividing this by the number of words gives:
22/7=3.14285

This number is 99.96 percent the value of Pi.

Interestingly, there is no other verse in all of Tanach (the Bible) with this ratio of 22/7 for first letters (Roshei Teivot) (or even last letters, i.e. Sofei Teivot) divided by number of words.

The next ratio of integers which comes closer to Pi than 22/7 is 333/106. But to make a verse of this size is not practical. The longest verse in Tanach is Esther 8:9 with 43 words. A statistical analysis of verses in the torah by Oren Evran found odds of obtaining this result randomly as 1 chance in 19,000 (all this is nothing compared to what's coming up shortly.)

 

 

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.

 

 

 



[א]             

המושג 'אמפירי' מציין ממצאים שמתבססים על, נגזרים מתוך או ניתנים לבדיקה באמצעות תצפיות של חושים פיזיים או של מכשירים המרחיבים את החושים - להבדיל מתובנות שמתבססות אך רק על תיאוריות, אמונות ותובנות אפריוריות.

[ב]             

'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ' (שמות כ:יב)

[ג]             

'לְמַעַן תִּירָא אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר אֶת כָּל חֻקֹּתָיו וּמִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וּלְמַעַן יַאֲרִכֻן יָמֶיךָ' (דברים ו:ב)

[ד]             

'כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים.' (דברים כב:ו-ז)

[ה]             

הכתוב אמנם מדייק ואומר 'לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ' אבל לא קשה לטעון שהימים שיגרעו מחיים עלי אדמות יוחזרו לך בריבית דריבית לאחר שתגיע לעולם שכולו טוב.

[ו]             

חזר (רבי אליעזר) ואמר להם: אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו!

יצאתה (יצאה) בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום?

עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא' (דברים ל:יב).

(שואלים:) מאי (מה משמעות) לא בשמים היא?

(עונים:) אמר רבי ירמיה: שכבר ניתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה 'אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת' (שמות כג:ב).

(בבא מציעא נט:ב)

 

וראו המאמר 'תנורו של עכנאי'

[ז]             

ראו המאמר 'נבואות הסרק של נביא השקר'

[ח]             

תהילים יט:ה

[ט]             

בראשית רבה ו:ו

[י]             

מלאכי ג:יט

[יא]            

המאמר שחשף את התגלית מודה שהתוכנה בדקה את כל פסוקי התנך בכותבו: 'מעניין לראות שאין אף פסוק אחר בכל התנ"ך עם היחס 22/7 שמתקבל על ידי חלוקת ראשי התיבות (או אפילו סופי התיבות) במספר המילים'.

       

'Interestingly, there is no other verse in all of Tanach (the Bible) with this ratio of 22/7 for first letters (Roshei Teivot) (or even last letters, i.e. Sofei Teivot) divided by number of words.'

 

נקרא 3246 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

2 תגובות

  • קישור לתגובה שני, 12 אוקטובר 2020 10:41 הוסף ע״י עדי אביר

    סתם יהודי,


    מספר הדוגמאות אינו משנה. אין שום משמעות להתאמות שתוכנת מחשב מוצאת בדיעבד. אם אתה רוצה שאתרשם עליך לחלץ מהמקרא תובנה אפריורית, שאיש עדיין לא שמע עליה, שאת נכונותה אוכל לבדוק בעולם האמיתי. לחליפין, אסתפק בכלל שיאפשר לי לאתר עוד תובנות אפריוריות דומות. אם היית מוצא נוסחה גימטרית שהייתי יכול להפעיל על פסוקים שונים, ולמצוא כל פעם תובנות חדשות, היינו יכולים להתקדם אבל אם אתה נאלץ להמציא כל פעם נוסחה חדשה אתה למעשה מדגים רק את כישוריהם, יכולותיהם ותחכומם של אנשי תוכנה המוכשרים שמצליחים, כנראה בעמל די רב, לעבד כמות גדולה של נתונים (במקרה זה ערכים גימטריים של משפטים, אותיות ראשיות, אותיות שקודמות בסדרן לאותיות ראשיות וכדומה) ולמצוא את התובנות שנוחות להם.

    אתן לך דוגמה, לא ניסיתי ולא אנסה לעגן בכתובים את המשפט 'עדי אביר הוא המשיח' אבל אני די בטוח שניתן לכפות על הערכים הגימטריים לגבות, בדרך זו או אחרת, גם את היומרה הזאת. ספר הזוהר קובע שבתורה יש שישים ריבוא אותיות (כנגד מספר נשמות בני ישראל) אבל הזוהר טעה ולרשותי עומדות רק 304,805 אותיות ששובצו ב-79,0977 מילים שמאורגנות ב-5,845 פסוקים. כמות המאניפולציות שניתן לעשות על האותיות, המילים והפסוקים הללו היא כמעט אינסופית ואני בטוח שכל מתמטיקאי סביר לא יתקשה למצוא את התרגיל הגימטרי שיוכיח שהאל הצפין בתורתו את סוד משיחיותי עוד משבעת ימי בראשית. אם, למרות כל המאמצים לא תימצא שום דרך לקשר את יומרתי לפסוק תמים זה או אחר אוכל תמיד לשנות במקצת את הנוסח ולחפש אימות מקראי לטענה 'עדי אביר הוא הגואל', 'עדי אביר הוא המלך המשיח', 'רק עדי אביר יציל אותנו', 'עדי אביר הוא גם יפה וגם אופה' וכך הלאה וכך הלאה עד כמעט אינסוף.

    פסוקי התנ"ך אינם היחידים שישמחו לגבות, בסופו של דבר, את טענותיי ואין לי ספק שגם הספר 'מלחמה ושלום' ימהר לעמוד לצידי. למעשה, קשה לי להאמין שאיזה שהו ספר עב-כרס יסרב לספק לי אותיות, מילים ומשפטים בהם אוכל להתעלל כרצוני ולהוכיח כל מה שעולה על דעתי.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 12 אוקטובר 2020 01:35 הוסף ע״י סתם יהודי

    תודה על המאמר.

    מה שהפליא אותי שם, לא היה רק חישוב ערך פאי באופן אחד בפסוק (חלוקת גימטריה של ראשי התיבות, במספר המילים) שאותו קל לפטור כמקרי, אלא המספר הרב של החישובים השונים שכולם נותנים את הערך המקורב של פאי.

התגובות האחרונות