|
הגדרות
|
|
הטיעון האונטולוגי לקיום האלוהים:
|
אלוהים לבטח קיים בתודעתו ובמחשבתו של המאמין. אלוהים, על פי הגדרתו, חייב להיות גדול מכל דבר אחר. דברים אחרים קיימים גם בתודעה וגם במציאות. לכן, אלוהים, הגדול מכל דבר אחר, חייב להתקיים לא רק בתודעה אלא גם במציאות.
במילים אחרות: המושג 'ישות מושלמת' מחייב את קיומה בפועל של ישות כזאת כי ישות שאינה קיימת במציאות אינה מושלמת. לכן חייבת להיות במציאות ישות מושלמת, הלא היא האלוהים.
|
|
אל רבני:
|
האל שמשמש לצרכי הרבנים. הגדרתו של האל הזה השתנתה במהלך הדורות.
|
|
אל תיאורטי:
|
הישות שאם היא אכן קיימת הנחילה לעולם את חוקי הטבע באמצעותם נוצרו החומר והאנרגיה שהתפתחו ליקום שמשתרע על פני 13.7 מיליארד שנות אור בו, באופן תיאורטי, יכולים להיות קיימים מיליוני כוכבי לכת תומכי חיים. אל תיאורטי גם אינו חייב להסתפק ביקום אחד וחוקי הטבע שלו יכולים להיות אחראיים גם לאינספור יקומים מקבילים שכל אחד מהם מאכלס טריליוני שמשות ומגוון אינסופי של צורות חיים.
|
|
רקע ומשמעות
|
|
הטיעון האונטולוגי, אחד מחמשת הטיעונים העיקריים שמוכיחים לכאורה את קיומו של האל, מחייב אותנו להניח שלרשותם של הרבנים עומדת הישות המושלמת ביותר שאפשר להעלות על הדעת. מאידך, אנשי הדת אינם מודעים לנפלאות המדע המודרני ולכן כל אל שהם מסוגלים לעלות במחשבתם יהיה תמיד נחות יותר מהאל שהתובנות המדעיות המודרניות מאפשרות לנו לצייר בדמיוננו. כיוון שהרבנים אינם מסוגלים להעלות בתודעתם את ה'ישות' המושלמת ביותר, ותמיד ימצאו כאלו שיוכלו לדמיין ישות מושלמת יותר, הרי שעל פי הלוגיקה של הטיעון האונטולוגי אין שום סיבה להניח שהאל הרבני אכן קיים בפועל וסביר יותר להניח שמדובר ביציר דמיונם המוגבל של אנשים שבהיעדר ידע מדעי אינם מסוגלים לתאר לעצמם אל שהוא באמת גדול ומושלם מכל דבר אחר.
הטבלה הבאה תמחיש את ההבדלים בין האל של הרבנים לאל שאנשי המדע היו יכולים להציע, אם אמנם הייתה להם תשוקה, נטיה או סיבה להתעסק בעניין:
|
|
|
האל יהודי לדורותיו
|
האל התיאורטי
|
|
1.
|
ברא תוך כמה ימים, לפני 5774 שנים, ארץ ושמיים בהם הוא שתל את המאור הגדול לממשלת היום, המאור הקטן לממשלת הלילה והכוכבים.
|
קבע חוקי טבע מתמטיים שגרמו לפני למעלה מ-13.7 מיליארד שנים להיווצרות ספונטנית של כל החומר והאנרגיה, להתרחבות היקום ולהתגבשות מיליארדי גלקסיות וטריליוני כוכבים.
|
|
2.
|
יצר את העולם כולו לצרכיהם של בני האדם בכלל ושל בני ישראל בפרט.
|
חוקיו אפשרו התפתחות של מיליוני כוכבי לכת שמסוגלים לתמוך בחיים ולכן יש להניח שהחיים הם תופעה נפוצה ברחבי היקום. ביקום מוצף בחיים אין שום סיבה לחשוב שבורא כלשהו יעדיף דווקא את תושבי כדור הארץ ועל אחת כמה וכמה את היהודים שבהם.
|
|
3.
|
ברא את כל מיני היצורים החיים, במתכונתם הנוכחית, תוך כמה ימים לפני פחות מששת אלפים שנה.
|
קבע חוקי טבע שאפשרו לצורות החיים על פני כדור הארץ להתפתח במהלך מיליארדי שנים, וכל אותה העת להתאים את עצמם לסביבתם המשתנה. עלינו להניח שצורות חיים דומות התפתחו גם בכוכבי לכת שנמצאים במערכות שמש אחרות ושגם הן תמשכנה להתפתח עוד מיליארדי שנה.
|
|
4.
|
טוען שהארץ נמצאת במרכז היקום וגרמי השמיים סובבים סביבה.
|
יודע שהארץ חגה סביב שמש ממוצעת בפאתי אחת ממאות מיליוני הגלקסיות שביקום.
|
|
5.
|
מכיר אך ורק את היקום שלנו.
|
חוקיו מאפשרים יצירה של אינספור עולמות מקבילים.
|
|
6.
|
היה בשעתו בעל גוף וצורה. איבד את גשמיותו בעת הפריחה הפילוסופית של האסלאם המזרחי אבל שמר על האימננטיות שאפשרה לו לשמוע תפילות, להשגיח על בני עמו הנבחר ולהתערב בהיסטוריה האנושית. בשלב מסויים הוא הפך ל'אינסוף' הקבלי שדבוק בקצהו לעשר ספירות.[א]
|
אינו משתנה בעטיין של תורות מתחלפות. מנותק לחלוטין מחומר ואירועים.
|
|
7.
|
גר על הרים, במשכן, במקדש, על חוג השמים ובהיכלות השמימיים. נהג לבא במגע עם הבריות, להתגלות בפניהם, לבקר אותם, לשוחח עימם ואפילו להאבק עם אחד מהם עד אור הבוקר.
|
אינו נמצא בגבולות הזמן והמרחב של בני האדם.
|
|
8.
|
לעיתים חייב להתערב בטבע באמצעות 'ניסים', בלעדיהם הוא אינו מסוגל להשיג את מטרותיו.
|
לאחר הענקת החוקיות לטבע הוא אינו מתערב עוד במהלכו של הרב-יקום.
|
|
9.
|
דרש מנחות קורבנות ופולחני דם. מאוחר יותר הסכים להסתפק בתפילות שחוזרות על עצמן מספר פעמים בכל יום.
|
אינו זקוק לתמיכות וחיזוקים מאף גורם אחר.
|
|
10.
|
בחר לו עם אחד עימו הוא כרת ברית ועליו הוא הבטיח להשגיח. הוציא את העם הזה ממצריים, דרש ממנו להשמיד עמים אחרים, נתן לו ארץ קטנה, לקח ממנו את הארץ הקטנה הזאת והעניש אותו בעונשים שמעולם לא היו מנת חלקם של עמים פחות נבחרים.
|
אינו מתעסק בשטויות, כלומר בהינתן היקפו ומורכבותו של הרב-יקום הוא אינו ממקד את תשומת ליבו בפרטים טפלים וחסרי חשיבות.
|
|
11.
|
|
אינו מתעסק בשטויות.
|
|
12.
|
נוהג להתרגז, או לרוות נחת, ממעשיהם של בני אדם אותם הוא מעניש או מתגמל בהתאם למעשיהם.
|
אינו מתעסק בשטויות.
|
|
13.
|
מצפה מבני אדם לכרוע, להשתחוות, להודות, להלל, לשבח, לפאר, לפאר, לרומם, להדר, לברך, לעלה ולקלס.
|
אינו מתעסק בשטויות.
|
|
14.
|
שופט את הבריות. מפעיל גן עדן בו הצדיקים זוכים לגמולם וגיהינום בו הרשעים מקבלים את ענשם.
|
אינו מתעסק בשטויות.
|
|
15.
|
מתכנן לשלוח משיח, להחיות מתים ולהמליך את עמו הנבחר על פני כל גויי הארץ.
|
אינו מתעסק בשטויות.
|
|
16.
|
אפשר לרבנים להשתיקו ולקחת לעצמם את כל סמכויותיו, הדגים התנהגות רבנית מופתית וביצע את כל הוראות הרבנים.
|
אינו מתעסק בשטויות.
|
|
17.
|
מקיף את עצמו ביצורים וסיפורים מיתולוגיים: לויתנים, תנינים גדולים, מלאכים, כרובים, להט החרב המתהפכת, אנשים שחיו מעל לגיל 900, נחשים מדברים, מבול שמכסה את כל הארץ, מגדלים שמגיעים לשמיים, אנשים שנלקחו חיים למרומים ואדמורים שיבדלו לחיים טובים וארוכים למרות שהם כבר מתו ונקברו.
|
אינו מתעסק בשטויות.
|
|
18.
|
דורש אמונה עיוורת בו ובכל המיתוסים שנרקמו סביבו.
|
אינו מתעסק בשטויות.
|
|
אל שחוקיו המתמטיים יצרו אינספור יקומים מקבילים, שבכל אחד מהם טריליוני שמשות ומיליוני כוכבי לכת תומכי-חיים, עליהם חיים אינספור מינים שמתאימים את עצמם לתנאיו המשתנים של הטבע הוא הרבה יותר גדול ומושלם מכל אל שאנשי הדת העלו אי פעם על דעתם, ובמיוחד מהאל שלפני 5774 שנים אמור היה לברוא עולם קטן ומוגבל שמאוכלס במספר לא גדול של מינים[ב] שאינם מסוגלים להתפתח לצורות חיים משוכללות יותר. באותו אופן, אל שממקד את תשומת ליבו בעם שולי, תורם את כל כובד משקלו לרבנים שהשתררו עליו ומחוקק חוקים שיבטיחו את כבודם, סמכויותיהם ורווחתם של המשרתים בקודש הוא בהכרח הרבה יותר פרובינציאלי וצר אופקים מאל שמול עיניו נמצאת רק התמונה הגדולה.
האל של הרבנים הוא מוגבל, אינטרסנטי ותלותי ולכן הוא בהכרח הרבה יותר קטן והרבה פחות מושלם מהאל התיאורטי של המדענים. את הטיעון האונטולוגי ניתן עתה להשליך לפח ואליו יש לצרף את כל אמונות ההבל שמפריעות לאל היהודי להתעלות לרמתו של האל התיאורטי של המדענים.
|
|
כיצד מפריכים את חוק אביר השמיני?
|
|
1.
|
אין זה משנה אם האל התיאורטי של המדענים אמנם קיים בפועל ודי לנו שבהגדרתו הוא גדול יותר ומושלם יותר מהאל הרבני (שאף הוא אינו בהכרח ישות אונטולוגית של ממש). לפיכך, את חוק אביר השמיני יוכל להפריך רק מי שימצא דרך להוכיח, באמצעות מקורות תורניים, שהאל התיאורטי של הרבנים משתווה בגדולתו ובשלמותו לאל התיאורטי של המדענים.
|
|
|
מאמר זה הינו חלק מפרק בשם חוקי אביר בו אני מציע מספר חוקים כלליים שמכניסים סדר בבליל ההכרזות, ההלכות, הסיפורים, התורות, השמועות וההזיות אותם אנו מכנים בשם 'הדת היהודית'.
אנו מניח שרוב הקוראים רואים את היהדות אחרת ממני ולכן אשמח לקרוא את תגובותיהם של כל המבקרים שחושבים שהם מסוגלים להפריך את החוקים הללו באמצעות ציטוטים שנלקחו מאחד או יותר מהטקסטים שמרכיבים את ארון הספרים היהודי. אודה למגיבים אם הם יציינו את הספר, הפרק והעמוד ממנו נלקח כל ציטוט. |
|
התגובות האחרונות