Skip to content

1VSDAT

ראשון, 28 אוגוסט 2016 12:46

אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים (סיסמה נבובה)

דרג מאמר זה
(1 מדרג)
על הסיסמאות הרבניות ניתן לומר שהן שקריות, מצחיקות, הזויות, ארסיות, טפשיות וחסרות שחר. המשובחות בכולן הן גם מסוכנות והרסניות. בולטת לרעה סיסמת השוא 'אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים' שעלולה לגרום לפתאים להטיל את יהבם על דמות דמיונית ואימפוטנטית במקום על הגורמים שבאמת מסוגלים להציל אותם בעת צרה. מאלו מטיחי הסיסמאות מתעלמים לחלוטין ובלא מעט מקרים הם גם מתנכלים להם ומחבלים במאמציהם. אין צורך בזכרון יוצא דופן כדי להיזכר במקרים בהם חובשי כיפות מזן זה או אחר התעמתו עם שוטרים, היכו חיילים, ניקבו צמיגי רכבים צבאיים, זרקו אבנים על רכבי הצלה והפריעו לאחראים בעת מילוי תפקידם. המאמינים מרשים זאת לעצמם כי הם אינם בוטחים במוסדות ממלכתיים. הם סומכים רק על האב שבשמיים אף שהוא מעולם לא הטריד את עצמו במצוקותיהם ואף פעם לא נחלץ לעזרתם.
 
המיליונים שאבינו שבשמים לא הציל
 
הסיפורים התנכיים מספרים את נפלאותיו של האל הכל-יכול; האגדות הרבניות מבליטות את ההשגחה שהאל הנפלא הזה העניק לחברי הגילדה המיוחסת והחסידים אוהבים לספר על האל הצמוד שתמיד נוהג לבא לעזרת הצדיקים וישרי הדרך. היחידים שבכל זאת מפקפקים ביכולות ההצלה של בורא העולם הם המחקר ההיסטורי, שאינו מוצא בכל ימיו של העם היהודי אף טביעת רגל של אל משגיח ומציל כלשהו, והשכל הישר שמתקומם כל אימת שהוא נתקל בסיפורי מעשיות שקריים שמטרתם היחידה היא להגן על הנכס הגדול ביותר של גילדת הרבנים, האל שמבטיח את כבודם, שררתם ורווחתם של הרבנים עצמם.    

בהמתיננו למאמין שיענה לאתגר שאני מציב לקראת סוף המאמר ויציג דוגמה בה האל התערב באירועים ארציים והציל ולו צדיק אחד, נוכל להרהר בטבלה שמפרטת את האסונות היותר משמעותיים שההיסטוריה המיטה על התמימים שסמכו על סיסמאות הסרק של רבניהם:
 
שנה
אירועים
 
 
4 לפנה"ס
המפקד הרומי וארוס (Varus) צולב 2,000 יהודים בארץ ישראל.
 
37 עד 41
אלפי יהודים נרצחים על ידי ההמונים באלכסנדריה.
 
66 עד 73
כ-1,100,000 יהודים נהרגים במרד הגדול נגד רומא. כ-100,000 נמכרים לעבדות.
 
115
קהילות רבות במסופוטמיה, מצרים, לוב וקפריסין נהרסות במרד התפוצות. אלפי יהודים נהרגים.
 
132 עד 135
למעלה מ-500,000יהודים נהרגים במרד בר כוכבא. אלפים נמכרים לעבדות. חבל יהודה נחרב כולו.
 
352
הצבא הביזנטי מדכא מרידה יהודית בארץ ישראל. הורס את לוד וטבריה והורג כמה אלפי מורדים יהודיים ובכללם גם צעירים רבים.
 
470 עד 472
המלך פירוז הראשון מוציא להורג שני חכמים ואת ראש הגולה. בעקבות תקרית שבה נהרגו שני אמגושים הוא מורה על הריגתם של מחצית מיהודי איספהאן ומכירת ילדיהם לעבדות.
 
629
בעקבות כשלון המרד היהודי נגד הקיסר הביזנטי הרקליוס (Heraclius). כ-10,000 מיהודי ארץ ישראל נאלצים לברוח למצריים ורבים נטבחים.
 
1032
כ-6,000 מיהודי פס (Fez, מרוקו) נהרגים לאחר שהברברים כובשים את העיר.
 
1066
בגרנדה (ספרד המוסלמית) נרצחים ביום אחד יותר מ-1,500 משפחות יהודיות שמונות כ-4,000 נפשות.
 
1096 עד 1291
תקופת מסעי הצלב במהלכם נרצחים עשרות אלפי יהודים באירופה ובמזרח התיכון. בין השאר, צבאות מסע הצלב הראשון רוצחים את כל תושביה היהודיים של העיר מוניוקס (Monieux, צרפת), טובחים כ-12,000 יהודים בגרמניה ושורפים חיים את כל יהודי ירושלים.
 
1143
150 יהודים נרצחים בעיירה חם (Ham, צרפת).
 
1171
31 יהודים מעונים ונשרפים חיים בבלואה (Blois, צרפת) באשמת צליבת ילד נוצרי.
 
1189
לאחר הכתרתו של המלך ריצ'רד הראשון מתחילים פרעות ביהודי לונדון. כמעט כל בתי היהודים נשרפים ויהודים רבים נהרגים.
 
1190
צלבנים בדרכם לארץ הקודש טובחים ביורק (York, אנגליה) כ-500 יהודים.
 
1221
קבוצת עולי רגל הורגת 26 יהודים בארפורט (Eurfort, גרמניה).
 
1236
צלבנים מתקיפים קהילות יהודיות באנז'ו (Anjou) ופויטו (Poitou) שבצרפת ומנסים לכפות על היהודים להמיר את דתם. כ-3,000 יהודים נטבחים.
 
1243
כל היהודים בפרבר הברלינאי ברנאו (Bernau, גרמניה) נשרפים חיים באשמת חילול לחם הקודש.
 
1247
6 יהודים בדופין (Dauphine, צרפת) מואשמים בשתיית דמו של ילד נוצרי. בעקבות כך, יהודי העיר מעונים ורובם נשרפים חיים.
 
1255
לאחר שילד נוצרי נמצא מת בעיר לינקולן (אנגליה), עשרות יהודים מודים, לאחר עינויים קשים, בצליבתו.
 
1262
טבח של 1,500 יהודים בעיר לונדון (אנגליה).
 
1279
280 יהודים מוצאים להורג בלונדון (אנגליה). השאר מגורשים.
 
1285
180 יהודים מועלים למוקד במינכן (גרמניה) באשמת הריגתו של ילד נוצרי.
 
1287
היהודים מואשמים ברציחתו של ילד נוצרי בסיגבורג (Siegburg, גרמניה). 40 מיהודי העיירה מועלים למוקד.
 
1290
המלך האנגלי אדוארד הראשון מצווה על כל היהודים לעזוב את ממלכתו. רבים מהם מושלכים לים על ידי רבי חובלים תאווי בצע שחמדו את רכושם.
 
1294
כל יהודי ברן (Bern, שוויצריה) מגורשים או נרצחים באשמת רצח טקסי.
 
1298
בהנהגתו של האציל רינדפלייש (Rintfleish), 140 קהילות בפרנקוניה (גרמניה), בוואריה (גרמניה) ואוסטריה נחרבות. יותר מ-100,000 יהודים נטבחים.
 
1308
יהודי רופח (Rufach, גרמניה) וסולזמאט (Sulzmatt, גרמניה) מואשמים בחילול לחם הקודש. חלקם מושלכים לכלא. רובם נשרפים חיים.
 
1320
מסע הצלב של הרועים הורס 140 קהילות בצרפת והורג יהודים רבים. במקום אחד, 500 יהודים נמלטים למבצר וכשמזונם אוזל הם הורגים את נשותיהם וילדיהם ומתים עם חרבותיהם בידם.
 
1321
5,000 יהודים במחוז גייאין (Guienne, צרפת) נשרפים חיים לאחר שהם מואשמים בהרעלת בארות.
 
1328
כ-5,000 יהודים מוצאים להורג בגבול צרפת-ספרד בעקבות דרשותיו של הנזיר הפרנציסקני פטר אוליג'ן (Peter Olligen).
 
1331
עשרות יהודים נחנקים למוות בריבאווויל (Ribeauville, צרפת) באשמת הרעלת בארות.
 
1337
כל יהודי דגנדורף (Deggendorf, בוואריה) נשרפים למוות משום שיהודי אחד הואשם בחילול לחם הקודש.
 
1347
כפריים בוואריים מתנפלים על 80 קהילות יהודיות והורגים כ-10,000 נפשות שהואשמו בגרימת המגפה השחורה.
 
1348 עד 1349
היהודים בגרמניה, אוסטריה ושוויצריה מואשמים בגרימת המגפה השחורה. בשטרסבורג (Strasbourg, גרמניה) 2,000 יהודים נשרפים על המוקד. במגנצה (Maintz, גרמניה) נרצחים כ-6,000 יהודים. בארפורט (Eurfort, גרמניה) כ-3,000 יהודים. בוורמיזה (Worms, גרמניה) 400 יהודים שורפים את עצמם בתוך בתיהם. בבאזל (שוויצריה) 600 יהודים מועלים על המוקד ו-140 ילדים נטבלים בכפיה. בקונסטנס (Constance, שוויצריה) נערכים פרעות ביהודים. בקרמס (Krems, אוסטריה) היהודים נשרפים בתוך בתיהם.
 
1350
המון מוסת טובח את כל היהודים באגר (Eger, בוהמיה).
 
1354
12,000 יהודים נטבחים במחוז קסטילה (ספרד הנוצרית).
 
1368
8,000 יהודים נטבחים בעיר טולדו (ספרד הנוצרית).
 
1370
100 יהודים, בכללם גם ילדים, נשרפים חיים באזור ברבנט (Brabant, בלגיה) לאחר שהואשמו בחילול לחם הקודש.
 
1370
500 יהודים נגררים ומוכים למוות ברחובות בריסל (בלגיה).
 
1370
הרב של העיירה פוזן (Posen, פולניה) ושלוש עשרה מראשי הקהילה מואשמים בהכתמתו בדם של לחם הקודש. כולם נצלים על אש נמוכה.
 
1374
היהודים מואשמים בהתפרצות מגפה במחוז הריין הדרומי בגרמניה. אלפים נהרגים.
 
1389
ילדים יהודיים מואשמים בזריקת בוץ על לחם הקודש בעיר פראג. ההמון המוסת טובח כ-3,000 יהודים.
 
1391
פרעות ברחבי ספרד הנוצרית: 4,000 יהודים נהרגים בפוגרום בסבילה (Seville) והשאר מתנצרים. פורעים מוסתים תוקפים את הגטו היהודי בברצלונה ורוצחים רבים מתושביו. בסך הכל נפגעות 70 קהילות יהודיות.
 
1399
13 יהודים מועלים למוקד בפוזן (Posen, פולניה) באשמת שבירת לחם הקודש.
 
1410
עשרות יהודים מוצאים להורג בסגוביה (Segovia, ספרד הנוצרית) באשמת שבירת לחם הקודש.
                                                          
1421
210 יהודים, ובכללם נשים וילדים, נשרפים חיים בווינה (אוסטריה) בגין סירובם להתנצר.
 
1449
נוצרים טהורים בוילה ריאל (Villa Real, ספרד הנוצרית) מתנפלים על יהודים מומרים והורגים רבים מהם.
 
1475
12 יהודים מועלים על המוקד בטרנטו (Trent, איטליה).
 
1478
בפסאו (Passau, בוואריה) יהודים מואשמים בשבירת לחם הקודש ומועלים על המוקד לאחר עינויים קשים.
 
1492
בעיר מקלנבורג (Mecklenburg, גרמניה), 24 יהודים, בהם שתי נשים, נשרפים חיים באשמת דקירת לחם הקודש.
 
1505
עשרה יהודים מוצאים להורג באשמת רציחתה של נערה. על ערש מותו רועה מקומי מודה שהוא היה זה שביצע את הפשע.
 
1506
כ-2,000 אנוסים נרצחים על ידי ההמון בליסבון (פורטוגל).
 
1510
40 יהודים מוצאים להורג בברנדנברג (גרמניה) בעוון חילול לחם הקודש.
 
1510
38 יהודים נשרפים על המוקד בברלין (גרמניה).
 
1536 עד 1820
אלפי יהודים ואנוסים מועלים על המוקד על יד ההירארכיה הכנסייתית במקסיקו.
                                                 
1555 עד 1559
באיטליה, האפיפיור פאולוס IV גורם לשריפתם של 60 מומרים באשמת חזרה ליהדות. באנקונה (Ancona, איטליה) 23 יהודים שמסרבים להתנצר נתלים ונשרפים.
 
1563
לאחר שהרוסים כובשים את פולוצ'ק (Polotsk) מהליטאים, 300 יהודים שמסרבים להמיר את דתם נזרקים לתוך חורים בנהר הקפוא דבינה (Dvina).
 
1591
50 אנוסים מגטו פלמה (מיורקה) מנסים לברוח, נתפסים ונשרפים על המוקד.
 
1616
האפיפיור מגרש את כל היהודים מאביניון (צרפת). לפני כן, מספר ילדים יהודיים מוטבלים בחשאי ונלקחים מהוריהם.
 
1639
האינקוויזיציה מעלה למוקד 12 יהודים פורטוגזים בפרו.
 
1648 עד 1655
פרעות חמלניצקי בפולניה ואוקראינה: 300 קהילות נהרסות, כ-100,000 יהודים נרצחים.
 
1649
8 יהודים נהרגים בפוגרום לובלין (פולין).
 
1664
100 יהודים נרצחים בלובלין (בפולין).
 
1723
המון משולהב מכה למוות רבים מיהודי דנציג (גרמניה).
 
1801
128 יהודים נרצחים על ידי המון מוסת בבוקרשט (רומניה) שמאשים אותם בשתייה פולחנית של דם נוצרי.
 
1839
כ-36 יהודים נרצחים בעיר משהד בפרס בעקבות עלילת דם.
 
1840 עד 1908
פוגרומים פורצים בערים רבות בעולם המוסלמי ובכלל זה בחלב (Aleppo, סוריה) בשנים 1850 ו-1875, דמשק (סוריה) בשנים 1840, 1848 ו-1890, בירות (לבנון) בשנים 1862 ו-1874, דיר אל קמר (לבנון) בשנת 1847, ירושלים (ארץ ישראל) בשנת 1847, קהיר (מצרים) בשנים 1844, 1890 ו-1901 עד 1902, מנסורה (מצרים) בשנת 1877, אלכסנדריה (מצרים) בשנים 1870, 1882 ו-1901 עד 1907, פורט סעיד (מצרים) בשנים 1903 ו-1908, איסטנבול (תורכיה) בשנים 1870 ו-1874, בבויוקדר (Buyukdere, תורכיה) בשנת 1864, בקוזגונצ'וק (Kuzguncuk, תורכיה) בשנת 1866, באיוב (Eyub, תורכיה) בשנת 1868, באדרינה (Edirne, תורכיה) בשנת 1872, באיזמיר (תורכיה) בשנים 1872 ו-1874, בבגדד (עיראק) בשנת 1828 ובברפורוש (Barfurush, עיראק) בשנת 1867.
 
1881
לאחר רציחתו של הצאר אלכסנדר II נערכים פוגרומים ב-160 עיירות רוסיות. יהודים רבים נהרגים.
 
1903
פוגרום בקישיניוב (בסרביה). 49 יהודים נרצחים.
 
1905
במאות פוגרומים ברחבי רוסיה נרצחים אלפי יהודים.
 
1917 עד 1921
בפוגרומים שמתנהלים במהלך מלחמת האזרחים הרוסית נרצחים בין 70,000 ל-200,000 יהודים.
 
1919
בפוגרום פרוסקורוב (Proskurov, אוקראינה) נרצחים 390 גברים, 309 נשים ו-76 ילדים. בעיר טטייב (Tetiv, אוקראינה) הקוזקים רוצחים כ-4,000 יהודים, ראשיהם של 800 יהודים נערפים בעיר דובובו (Dubovo, אוקראינה).
 
1933 עד 1945
השואה הגדולה במהלכה הנאצים רוצחים כ-6,000,000 יהודים, בכללם 1,500,000 ילדים.
 
1941
בפרעות שפורצות בבגדד (עיראק) נהרגים 180 יהודים.
 
1946
כ-38 ניצולי שואה נרצחים על ידי תושבי קילס (Kielce, פולין).
 
1860 עד 2016
יותר מ-23,000 יהודים נהרגו בעת פעילות בטחונית מאז 1860, כשהחלה היציאה מהחומות בירושלים. בנוסף, כ-5,000 יהודים נפגעו בפעולות איבה בארץ ובחו"ל.
 
במהלך כל ההיסטוריה
מיליוני יהודים מתים מרעב ומצמא, ממגיפות וממחלות, מפגיעתן של חיות רעות, משריפה, מטביעה ומכל שאר האסונות שהגורל זימן על דרכם.
 
לאורך החומות של בית העלמין בחולון הוקמו מצבות רבות לזכרן של הקהילות שהושמדו בשואה. בכל מצבה, שם הקהילה מתנוסס מעל רשימת הנרצחים שבשעתו חיו, עבדו, למדו, התפללו וחלמו בישוב שחרב: גברים קשי יום שבשבתות וחגים הותירו מאחוריהם את טרדות ודאגות היום-יום, לבשו את בגדיהם המשובחים ביותר והלכו להלל ולשבח את בוראם; נשים משכימות קום שהסתפקו במעט והקדישו את חייהן לבעליהן, ילדיהן ומצוות אלוהיהן; צעירים וצעירות שחייהם עדיין לא מימשו את הצנוע בחלומותיהם; ילדים וילדות תמימים שמעולם לא הריחו את ריחו המשכר של החטא ותינוקות שכל עולמם עדיין הצטמצם בדלת אמותיה של אימם. כולם מתו. כולם נעלמו מעל פני האדמה. הם נחנקו בתאי הגזים ובמשרפות; נורו והושלכו לבורות שהם עצמם נאלצו לחפור; נרמסו בקרונות בקר דחוסים; גוועו ברעב, צמא ואפיסת כוחות; נזרקו לנהרות קפואים ומתו ביסורים שרק מוחו של השטן מסוגל להמציא.

מה עשה באותה העת אבינו שבשמים, האל שדבר אינו נסתר מעיניו? האם הוא הציל ולו אחד מבניו מייסורי התופת שחיות אדם מתעללות המיטו עליו? האם הוא הציל תינוק אחד שראשו הוטח בקיר? ילד אחד שנמחץ על ידי אביו בקרון רכבת דחוס עד מעל לתכולתו? תינוקת שהובלה בזרועות אמה לתא הגזים? לא. הוא לא נקף אצבע! הוא המשיך לשבת על חוג השמים, למולל את בהונותיו ולהסתכל באדישות על החגבים שלמרגלותיו. האב האוהב גלגל את עיניו למרומים בעת שצדיקים, חכמים, תמימים וכאלו שאינם יודעים לשאול מצאו את מותם ביסורים נוראיים. ייתכן שהוא הסתיר את פניו, אולי משעמום, אולי מבושה, אבל אף זוועה לא הצליחה לנערו מאדישותו ואף תפילה לא גרמה לו לקום מרבצו.
 
עם ישראל מאשים לא רק את הרוצחים הנאציים אלא גם את הגרמנים הטובים שידעו על מחנות ההשמדה ולא עשו דבר. אין לדעת, אולי אנשים הגונים ואמיצים היו מצליחים, בזמן זה או אחר, להפנות את ההיסטוריה לכיוונים פחות רצחניים ולהציל את חייהם של מיליוני יהודים. הם לא עשו דבר ובהחלט ראוי להאשימם. יחד איתם, עם זאת, יש להעלות לדוכן הנאשמים גם את האחראי הראשי לשואת יהודי אירופה, ולכל שאר השואות שפקדו את העם היהודי, זה שהכל נעשה כדברו ואף עלה אינו נישא ברוח ללא רשותו. גם הוא ראוי להיכלא עד סוף ימיו אבל אף יהודי מאמין לא יעלה על דעתו להאשים את מי שהיה אמור להשגיח ונרדם בשמירה, מי שהבטיח לאהוב ונמצא שונא. אותו הם מנקים מכל אשמה. עבורו הם נותנים לסיסמאות ולתירוצים של הרבנים לעוות את הגיונם. אלו שהאמינו שאין להם על מי לסמוך אלא על אביהם שבשמים לא ניסו אפילו להציל את עצמם. הם סמכו על ההבטחות של רבניהם ולא ברחו כמו הציונים, המשכילים והמתפקרים. ייתכן שהם התפקחו ברגעיהם האחרונים. ייתכן שגם רבים מאיתנו יתפקחו אחרי האסון הבא. סביר להניח שזה לא קרה וזה לא יקרה.
 
בבית הקברות בחולון יש מצבה שמפרטת את שמות הנספים בקהילה שאת שמה כבר שכחתי. בסוף הרשימה תמצאו גם את 'מוטל החייט, אשתו ובנם הקטן'. מה היה שם משפחתו של מוטל החייט?  אף אחד מניצולי הקהילה לא זכר. איך קראו לאשתו ולבנו? איש מהם לא ידע. שלוש פיסות חיים היו עד האדמה ואינם עוד. משפחה שלמה נכחדה ולא הותירה אחריה אפילו את שמה. אני מאמין שגם האל הכל-יודע כבר מזמן שכח את מוטל החייט, אשתו ובנם הקטן. אני גם די בטוח שגורלם מעולם לא הטריד את מנוחתו. זהו אלוהיכם פתאי ישראל. אתם וודאי לא תשימו לב לאירוניה כשתמשיכו לדקלם מידי בוקר 'אני מאמין באמונה שלמה. שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים' ותהללו מידי יום, כהרגלכם, את מי שלדעתכם 'מתיר אסורים', 'זוקף כפופים', 'נותן ליעף כח', 'מגביה שפלים', 'פודה ענוים', 'עוזר דלים', ו'עונה לעמו בעת שועם אליו'. יש להניח שגם לא תפסיקו לכנות אותו 'אדון עזנו', 'צור משגבנו', 'מגן ישענו', 'משגב בעדנו' ו'שומר ישראל' כי, לדעתכם, אלו דברי שבח. הם אינם. אלו תוארי גנאי שרק מבליטים את ריקנותן של סיסמאותיכם.

הרבנים חושבים שהם מבינים את חשבונותיו של האל שהם המציאו לצרכיהם ובאמתחתם תירוצים מתירוצים שונים שמסבירים את 'הסתרת הפנים' של מי שהיה אמור להגן על התמימים שאינם סומכים על איש זולת אביהם שבשמים. לדעתם, לשואה הגדולה, שהביאה להשמדתו של שליש מהעם היהודי ולמותם של מיליון וחצי ילדים, אחראים הגורמים שהצליחו להוציא מכליו את האל הרחום והחנון, ארך האפיים ורב החסד, ובמיוחד הציונים, המשכילים והמתפקרים. למרבה האירוניה, רוב ניצולי שואת אירופה היו דווקא ציונים, משכילים ופורקי עול אבל לא הרבנים הם אלו שייתנו לעובדות לערער על הסיסמאות. מיליוני יהודים נטבחו בתקופת מסעות הצלב, המגיפה השחורה ופרעות חמלניצקי, כשהעם היהודי עדיין לא טומא על ידי ציונים ומשכילים ורוב רובו עדיין שמר אמונים לאב הדמיוני שבשמיים ולרבנים שדבררו אותו והשתררו בשמו אבל למה לעורר נשכחות ולהפריע לעם הפתאים להתענג על סיסמאותיו הנבובות? למה לעמת את ההזיות עם המציאות ולהסיק ששום אב שמימי מעולם לא עזר לאף יהודי? אם נעשה כן אנו עוד עלולים לגלות שאין, ומעולם לא היה, שום אל משגיח ואוהב ונמצא את עצמנו פוגעים בכבודם, שררתם ופרנסתם של הרבנים - רעיון מחריד שלעולם לא היה עולה על דעתנו.  
 
האתגר
 
הקוראים מוזמנים להציג ולו מקרה אחד, שמתועד בעדויות מהימנות, בו האב שבשמיים הציל את אחד מבניו האהובים. אני מבקש לא לצטט סיפורי תנ"ך לילדים, אותם איש אינו מסוגל לאמת; מעשיות רבניות בהן מוסרי ההשכל תמיד גוברים על העובדות ההיסטוריות; או פרשנויות מגמתיות שפעם אחר פעם מצליחות לגלות את ההתערבות האלוהית בתוך בליל העובדות שמלמדות בדיוק את ההיפך. אבקש להימנע גם מסיפורים אישיים ששיכנעו את הניצול שהוא חב את חייו אך ורק להתערבות אלוהית. סיפורי הצלה יש אמנם בשפע אבל את כולם ניתן להסביר באמצעות פעילות אנושית או מקריות עיוורת[א]. לא כל מי שניצל ממוות, כך מסתבר, חייב בהכרח להודות לאלוהיו. ברוב הפעמים טוב יעשה אם ישבח ויהלל את אלות הגורל הרבה לפני שהוא מודה לאביו ומלכו שמעולם לא שעה לתפילות ולתחינות שהרבנים ועדריהם מטיחים בן לפחות שלוש פעמים בכל יום.

מי שבכל זאת חושב שבאפשרותו לייחס מקרה הצלה כלשהו למעורבותו הישירה של האל מוזמן להגיב בתחתית דף זה. אני אשמח להראות לו היכן הוא טועה.
 
סיכום
 
באחד ממאמריי[ב] אני מסביר מדוע לדעתי האל אינו מסוגל להיות גם 'כל-יכול' וגם 'כל-יודע': אם הוא 'כל יודע' אזי העתיד גלוי בפניו, אין לו שום חופש פעולה ועליו תמיד לשחק רק את התפקיד שכבר הומחז עבורו. אם הוא 'כל-יכול' הרי שהוא בהחלט רשאי לבחור מבין מספר אלטרנטיבות אבל אז הוא בהכרח אינו 'כל-יודע' ולמעשה אין לו מושג מה המקריות העיוורת תזמן על דרכו. ניתוח זה מאלץ אותנו לבחור אחת מחמשת האפשרויות הבאות:
 
*
האל הוא 'כל-יכול' אבל בשואות שפקדו את עם ישראל הוא בחר לא לעשות דבר.
 
*
האל הוא רשע 'כל-יודע' שכבר בששת ימי בראשית עיצב לבניו עתיד מלא סבל, יסורים ומות.
 
*
האל הותיר למקריות לעצב את העתיד וכמו כולנו גם הוא רק צופה בהתפתחויות.
 
*
האל הוא לא 'כל-יודע' ולא 'כל-יכול'.
 
*
אין אלוהים.
 
לי אין ספק באשר לאפשרות הנכונה. עתה נותר רק לראות כמה זמן יקח לשטופי המוח להתנקות מהסיסמאות הרבניות, לזנוח את ההזיות והאשליות, לקחת בעלות על חייהם ולהפנות את יכולותיהם ומרצם לקידום יעדי העם, המדינה והאנושות, ולא רק יעדיהם האינטרסנטיים של הרבנים.
 
 
טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמיתי אבל אודה לכם אם תספקו כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.
 
 


[א]             
אדם שהניח תפילין בפרהסיה במחיצתו של חבדניק מחייך פעם הסביר לי:

'כשהייתי במלחמה וירדו עלי המטוסים אמרתי "שמע ישראל". עשרים וארבעה חברים שלי נהרגו ואני יצאתי בשלום אז אני מאמין באלוהים. אני לא דתי אבל אני מאמין'.
 
נשמע חשוד. האם ייתכן שההשגחה העליונה התנערה מרבצה למרות הכל?

'ידידי,' אמרתי לו, 'גם עשרים וארבעה החברים שלך אמרו "שמע ישראל" והם בכל זאת נהרגו'.

לא נראה לי שדבריי שיכנעו אותו אבל הם בהחלט שיכנעו אותי. ראו ה
מאמר 'שיחה עם שני מניחי תפילין בפרהסיה'
[ב]             
ראו המאמר 'האל הכל-יכול וכל-יודע'
נקרא 1008 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

11 תגובות

  • קישור לתגובה חמישי, 08 ספטמבר 2016 17:24 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    טל:
    אולי הייתי צריך לציין שלא ארה"ב כותבת את ויקיפדיה ובטח שאינה כותבת את ויקיפדיה העברית.
    אם יש לך ידע אמין בנושא אתה יכול לעדכן את ויקיפדיה ואני מבטיח לך שאיש לא ימנע זאת ממך (כמובן: רק אם מדובר באמת בידע אמין).
    מעניין שאף אחד משותפי הסוד לא מצא לנכון לעשות זאת

  • קישור לתגובה חמישי, 08 ספטמבר 2016 10:20 הוסף ע״י טל

    מעגלתו של חילוני.

    ברור שלא מוזכר שום רצח, וכי מה חשבתה שארה''ב הנאורה תחשוף זאת בפני העולם ?

    יש עדויות לכך וניתן לחפש באינטרנט, נ.ב גם במדינות אחרות לא בדיוק מצויין פוגרומים ורצח כנגד יהודים, במיוחד אלו שבוצעו בידי ההמון הזועם ולאו דווקא מהשלטון עצמו, אבל המזל הגדול שאנחנו יודעים זאת מאותן עדויות של אנשים שעבר מדור לדור.

    לסיום, אין מה לעשות ארה''ב הייתה בעברה כמדינת אפרטהייד וגם כיום לא כל כך רחוקה מזה. שחטו וטבחו באין ספור אינדיאנים ובנוסף ארה''ב היא הפושעת הגדולה ביותר מאז הקמתה אשר מדינה זו ביצעה הכי הרבה פשעים כנגד האנושות ולפחות אם לא הפושעת הכי גדולה ארה''ב אכן בין המדינות הנפשעות הגדולות.

  • קישור לתגובה חמישי, 08 ספטמבר 2016 09:14 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    הלינק שצירפת שבור.
    אנסה להכניס קישור טוב יותר כאן ונראה אם זה נשבר על ידי המערכת.
    בכל מקרה - בויקיפדיה לא מוזכר השורש "רצח" באף אחד מן המאמרים העוסקים בנושא:
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%95_%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96_%D7%98%D7%A0%D7%A1%D7%99

  • קישור לתגובה רביעי, 07 ספטמבר 2016 11:30 הוסף ע״י טל

    מעגלתו של חילוני.

    אכן לינקולן ביטל הצו וגם ציינתי זאת אך לא לפני שהמון יהודים גורשו ונטבחו.


    https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%95_%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96_%D7%98%D7%A0%D7%A1%D7

  • קישור לתגובה רביעי, 07 ספטמבר 2016 11:27 הוסף ע״י טל

    כאמור, הצו שהוציא וחתם עליו גרנרל יוליסס גרנט הגירוש יהודי טנסי והדרום וכו'

    https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%95_%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96_%D7%98%D7%A0%D7%A1%D7

  • קישור לתגובה רביעי, 07 ספטמבר 2016 11:21 הוסף ע״י טל

    עדי.

    בהחלט, את המקור לכך לא תמצא כמעט ויש כמה סיבות שאני לא יכנס אליהם.

    את המקור לכך תמצא בויקיפדיה ובגוגל תחת הערך הצו שהוציא גנרל יוליוס גרנט בגירוש יהודי הדרום של הקהילה היהודית העתיקה בצ'רלסטון שבדרום קרוליינה. נ.ב בין היתר הטבח והגירוש הזה עבר בין משפחתי שידעו לזכור את מה שאירע.

    יש לי חדשות בשבילך, אתה גם לא תמצא את הסיבה האמיתית לפרוץ המלחמה אבל תוכל אכן למצוא ברשת חוקרים כמו רוברט ל. רוזן שהקדיש לכך המון שנים בחקירה אחר יהודי הדרום שלחמו תחת צבא הקונפדרציה.


    לסיום, הנושא המדובר הוא, איפה היה אבינו שבשמים.

    וובכן אבינו שבשמים לא עמד במילותיו ובהבטחתו אבל לחרדים זה אינו רלבנטי מכוון שהם מאמינים בתלמוד ובתורה שבעל פה ואת התורה הם מוציאים פעמיים בשבוע ומקפלים יפה ומחזירים חזרה לארון וממשיכים בעבודת האלילים כאמור חלק מאמין בבאבות ומשתטח על קברי צדיקים וחלק רואה באדמו"ר שלו כסוג של אל וסוגד לו וזו השורה התחתונה.

  • קישור לתגובה רביעי, 07 ספטמבר 2016 11:08 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    מה שויקיפדיה יודעת על הסיפור:
    " בשל השתתפותם של יהודים רבים בצבא הדרום ובהם כמה קולונלים, ובשל עיסוקם של היהודים במסחר בין מדינות הדרום והצפון, חתם גנרל גרנט (בעת המלחמה, בדצמבר 1862) על צו מספר 11, הצו לגירוש היהודים ממחוז טנסי - פקודת גירוש היהודים היחידה בתולדות ארצות הברית. מפקדו העליון של צבא האיחוד, הנשיא לינקולן, ביטל חיש מהר את הפקודה האנטישמית."
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A1_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%98

  • קישור לתגובה רביעי, 07 ספטמבר 2016 09:22 הוסף ע״י עדי אביר

    טל,

    התגובה שלך מעניינת מאד אבל מעולם לא שמעתי על אף טבח ו/או גרוש המוני של יהודי צ'רלסטון. לא מצאתי לכך שום איזכור גם בעשרות אתרים רלוונטיים בהם חיפשתי. רבים מיהודי צ'רלסטון אמנם היגרו לאחר המלחמה למדינות הצפון אבל שום מקור לא טען שהם גורשו מהעיר בכפייה. יתר על כן, למיטב ידיעתי צבא הצפון לא נהג להוציא אנשים להורג ללא משפט וקשה לי להאמין שדווקא במקרה של יהודי צ'רלסטון הוא החליט לחרוג ממנהגו ולרצוח 'אלפי' יהודים.

    האם תוכל להפנות אותי למקור שמאשש את טענתך?

    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 07 ספטמבר 2016 01:27 הוסף ע״י טל

    הוספה קטנה לגבי איפה היה אבינו שבשמיים בכל הפרעות.

    שלום רב.

    במלחמת האזרחים האמריקאית לאחר שצבא הקונפדרציה הפסיד בוצע טבח וגירוש של "יהודי הדרום" ששירתו בצבא הקונפדרציה בינהם משפחתי בפקודתו הישירה של גנרל יוליוס גרנט כאמור בוצע טבח נורא בקהילת יהודי צ'רלסטון שבדרום קרוליינה כאשר חלק גדול גורש ופוזר הן למרכז אמריקה ודרום אמריקה כולל הצפון ועד לאירופה.
    הנשיא אברהם לינקולן ביטל את הצו שהוצא על ידי גנרל גרנט אבל זה היה מאוחר מדי.


    לסיום, אין לי את המספר המדויק של הנרצחים מהקהילה היהודית בצ'רלסטון אבל מספר היסטוריונים מדברים על אלפים.

    בברכה, טל

  • קישור לתגובה ראשון, 28 אוגוסט 2016 19:10 הוסף ע״י עדי אביר

    צופית,

    בבקשה. את מוזמנת להראות לכולם כיצד ניתן לבלום את תהליכי ההתחרדות וההדתה בדרכי נועם ודברי כיבושים. אשמח לפרסם כל מאמר שתכתבי בו תניחי את ההשגות שלך 'בדרך של חשיבה ושאלה והתעמקות אבל לא התלהמות'.

    האם לקחת בחשבון את האפשרות שצעירים חרדים ודתיים חוזרים בתשובה בגלל אנשים כמוני שאומרים את האמת בשפה קשה, פוגענית ותוקפנית שיוצרת את האנטגוניזם שמצליח להבקיע מבעד למעטפת הסיסמאות הרבניות שמונעת מהמציאות להגיע אל תודעתם? כשאווכח שקיימת דרך טובה יותר להתעמת עם התעמולה הבלתי פוסקת של הרבנים אשמח לאמצה. עד אז זאת דרכי, זה סגנוני ובהחלט יש כאלו שמקשיבים לדבריי.

    איני מסכים איתך, עם זאת, שבמאמרים שלי ניתן למצוא השמצות ולשון מסיתה. האם תוכלי להפנות אותי לדוגמאות?

    אני מבין את עמדתך אבל אני לא מסכים שתמיד צריך לכבד את אמונתו של האחר. אני לא מכבד את האמונות של החרדים והדתיים הלאומניים ולמעשה אני בז להן מעומקי נפשי, בדיוק כשם שאני בז לדעותיהם של סוחרי סמים וג'יהדיסטים. הדת היהודית, בייחוד במתכונותיה המודרניות, היא מסוכנת והרסנית והיא מכרסמת באושיות המדינה ומאיימות לגרור את כולנו אל עבר פי שחת.אני עושה כל שלאל ידי כדי להלחם בתופעה ואת מוזמנת להצטרף באופן פעיל למאבק. אני, בכל אופן, מבטיח לך שלא אעיר לך על סגנונך.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 28 אוגוסט 2016 18:28 הוסף ע״י צופית

    קראתי את קטעי המאמרים ואף את פירוט האירועים בהם כביכול נכח האל ואיפשר את קיומם. לא אהבתי את סגנון הכתיבה של המאמר. יש בו שפה קשה מאוד, השמצות ולשון מסיתה ואני לא חושבת שזו הדרך. פעמים רבות אני שואלת את עצמי: איך יתכן שכל כך הרבה אנשים ודורי דורות ממשיכים להאמין באל והדת היא דרך חייהם? ברור שיש לכך תשובות שלי הן לא נראות הגיוניות ועדיין הם ממשיכים להאמין בכך. ולכן אני סבורה כי בדרך זו של ביטול והשמצת אמונתו של האחר לא ניתן להשיג חשיבה אחרת. אני כן חושבת שבצד אמונתו אפשר להניח לו את ההשגות בדרך של חשיבה ושאלה והתעמקות אבל לא התלהמות. התלהמות ושפה קשה מייצרת אנטגוניזם. הראייה לכך היא שיש ובמיוחד לאחרונה חזרה בשאלה של צעירים רבים. בדרכם שלהם ובעצמם הם בוחרים לצאת מהדת ולחפש את דרכם בעצמם. למרות שאני לא מאמינה כלל ועיקר אני סבורה שלא זו הדרך. צריך לכבד את אמונתו של האחר ובאותה עת להעלות בפניו שאלות, תהיות, השגות.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים