|
המיליונים שאבינו שבשמים לא הציל
|
|
הסיפורים התנכיים מספרים את נפלאותיו של האל הכל-יכול; האגדות הרבניות מבליטות את ההשגחה שהאל הנפלא הזה העניק לחברי הגילדה המיוחסת והחסידים אוהבים לספר על האל הצמוד שתמיד נוהג לבא לעזרת הצדיקים וישרי הדרך. היחידים שבכל זאת מפקפקים ביכולות ההצלה של בורא העולם הם המחקר ההיסטורי, שאינו מוצא בכל ימיו של העם היהודי אף טביעת רגל של אל משגיח ומציל כלשהו, והשכל הישר שמתקומם כל אימת שהוא נתקל בסיפורי מעשיות שקריים שמטרתם היחידה היא להגן על הנכס הגדול ביותר של גילדת הרבנים, האל שמבטיח את כבודם, שררתם ורווחתם של הרבנים עצמם.
בהמתיננו למאמין שיענה לאתגר שאני מציב לקראת סוף המאמר ויציג דוגמה בה האל התערב באירועים ארציים והציל ולו צדיק אחד, נוכל להרהר בטבלה שמפרטת את האסונות היותר משמעותיים שההיסטוריה המיטה על התמימים שסמכו על סיסמאות הסרק של רבניהם: |
|
שנה
|
אירועים
|
|
|
|
|
4 לפנה"ס
|
המפקד הרומי וארוס (Varus) צולב 2,000 יהודים בארץ ישראל.
|
|
37 עד 41
|
אלפי יהודים נרצחים על ידי ההמונים באלכסנדריה.
|
|
66 עד 73
|
כ-1,100,000 יהודים נהרגים במרד הגדול נגד רומא. כ-100,000 נמכרים לעבדות.
|
|
115
|
קהילות רבות במסופוטמיה, מצרים, לוב וקפריסין נהרסות במרד התפוצות. אלפי יהודים נהרגים.
|
|
132 עד 135
|
למעלה מ-500,000יהודים נהרגים במרד בר כוכבא. אלפים נמכרים לעבדות. חבל יהודה נחרב כולו.
|
|
352
|
הצבא הביזנטי מדכא מרידה יהודית בארץ ישראל. הורס את לוד וטבריה והורג כמה אלפי מורדים יהודיים ובכללם גם צעירים רבים.
|
|
470 עד 472
|
המלך פירוז הראשון מוציא להורג שני חכמים ואת ראש הגולה. בעקבות תקרית שבה נהרגו שני אמגושים הוא מורה על הריגתם של מחצית מיהודי איספהאן ומכירת ילדיהם לעבדות.
|
|
629
|
בעקבות כשלון המרד היהודי נגד הקיסר הביזנטי הרקליוס (Heraclius). כ-10,000 מיהודי ארץ ישראל נאלצים לברוח למצריים ורבים נטבחים.
|
|
1032
|
כ-6,000 מיהודי פס (Fez, מרוקו) נהרגים לאחר שהברברים כובשים את העיר.
|
|
1066
|
בגרנדה (ספרד המוסלמית) נרצחים ביום אחד יותר מ-1,500 משפחות יהודיות שמונות כ-4,000 נפשות.
|
|
1096 עד 1291
|
תקופת מסעי הצלב במהלכם נרצחים עשרות אלפי יהודים באירופה ובמזרח התיכון. בין השאר, צבאות מסע הצלב הראשון רוצחים את כל תושביה היהודיים של העיר מוניוקס (Monieux, צרפת), טובחים כ-12,000 יהודים בגרמניה ושורפים חיים את כל יהודי ירושלים.
|
|
1143
|
150 יהודים נרצחים בעיירה חם (Ham, צרפת).
|
|
1171
|
31 יהודים מעונים ונשרפים חיים בבלואה (Blois, צרפת) באשמת צליבת ילד נוצרי.
|
|
1189
|
לאחר הכתרתו של המלך ריצ'רד הראשון מתחילים פרעות ביהודי לונדון. כמעט כל בתי היהודים נשרפים ויהודים רבים נהרגים.
|
|
1190
|
צלבנים בדרכם לארץ הקודש טובחים ביורק (York, אנגליה) כ-500 יהודים.
|
|
1221
|
קבוצת עולי רגל הורגת 26 יהודים בארפורט (Eurfort, גרמניה).
|
|
1236
|
צלבנים מתקיפים קהילות יהודיות באנז'ו (Anjou) ופויטו (Poitou) שבצרפת ומנסים לכפות על היהודים להמיר את דתם. כ-3,000 יהודים נטבחים.
|
|
1243
|
כל היהודים בפרבר הברלינאי ברנאו (Bernau, גרמניה) נשרפים חיים באשמת חילול לחם הקודש.
|
|
1247
|
6 יהודים בדופין (Dauphine, צרפת) מואשמים בשתיית דמו של ילד נוצרי. בעקבות כך, יהודי העיר מעונים ורובם נשרפים חיים.
|
|
1255
|
לאחר שילד נוצרי נמצא מת בעיר לינקולן (אנגליה), עשרות יהודים מודים, לאחר עינויים קשים, בצליבתו.
|
|
1262
|
טבח של 1,500 יהודים בעיר לונדון (אנגליה).
|
|
1279
|
280 יהודים מוצאים להורג בלונדון (אנגליה). השאר מגורשים.
|
|
1285
|
180 יהודים מועלים למוקד במינכן (גרמניה) באשמת הריגתו של ילד נוצרי.
|
|
1287
|
היהודים מואשמים ברציחתו של ילד נוצרי בסיגבורג (Siegburg, גרמניה). 40 מיהודי העיירה מועלים למוקד.
|
|
1290
|
המלך האנגלי אדוארד הראשון מצווה על כל היהודים לעזוב את ממלכתו. רבים מהם מושלכים לים על ידי רבי חובלים תאווי בצע שחמדו את רכושם.
|
|
1294
|
כל יהודי ברן (Bern, שוויצריה) מגורשים או נרצחים באשמת רצח טקסי.
|
|
1298
|
בהנהגתו של האציל רינדפלייש (Rintfleish), 140 קהילות בפרנקוניה (גרמניה), בוואריה (גרמניה) ואוסטריה נחרבות. יותר מ-100,000 יהודים נטבחים.
|
|
1308
|
יהודי רופח (Rufach, גרמניה) וסולזמאט (Sulzmatt, גרמניה) מואשמים בחילול לחם הקודש. חלקם מושלכים לכלא. רובם נשרפים חיים.
|
|
1320
|
מסע הצלב של הרועים הורס 140 קהילות בצרפת והורג יהודים רבים. במקום אחד, 500 יהודים נמלטים למבצר וכשמזונם אוזל הם הורגים את נשותיהם וילדיהם ומתים עם חרבותיהם בידם.
|
|
1321
|
5,000 יהודים במחוז גייאין (Guienne, צרפת) נשרפים חיים לאחר שהם מואשמים בהרעלת בארות.
|
|
1328
|
כ-5,000 יהודים מוצאים להורג בגבול צרפת-ספרד בעקבות דרשותיו של הנזיר הפרנציסקני פטר אוליג'ן (Peter Olligen).
|
|
1331
|
עשרות יהודים נחנקים למוות בריבאווויל (Ribeauville, צרפת) באשמת הרעלת בארות.
|
|
1337
|
כל יהודי דגנדורף (Deggendorf, בוואריה) נשרפים למוות משום שיהודי אחד הואשם בחילול לחם הקודש.
|
|
1347
|
כפריים בוואריים מתנפלים על 80 קהילות יהודיות והורגים כ-10,000 נפשות שהואשמו בגרימת המגפה השחורה.
|
|
1348 עד 1349
|
היהודים בגרמניה, אוסטריה ושוויצריה מואשמים בגרימת המגפה השחורה. בשטרסבורג (Strasbourg, גרמניה) 2,000 יהודים נשרפים על המוקד. במגנצה (Maintz, גרמניה) נרצחים כ-6,000 יהודים. בארפורט (Eurfort, גרמניה) כ-3,000 יהודים. בוורמיזה (Worms, גרמניה) 400 יהודים שורפים את עצמם בתוך בתיהם. בבאזל (שוויצריה) 600 יהודים מועלים על המוקד ו-140 ילדים נטבלים בכפיה. בקונסטנס (Constance, שוויצריה) נערכים פרעות ביהודים. בקרמס (Krems, אוסטריה) היהודים נשרפים בתוך בתיהם.
|
|
1350
|
המון מוסת טובח את כל היהודים באגר (Eger, בוהמיה).
|
|
1354
|
12,000 יהודים נטבחים במחוז קסטילה (ספרד הנוצרית).
|
|
1368
|
8,000 יהודים נטבחים בעיר טולדו (ספרד הנוצרית).
|
|
1370
|
100 יהודים, בכללם גם ילדים, נשרפים חיים באזור ברבנט (Brabant, בלגיה) לאחר שהואשמו בחילול לחם הקודש.
|
|
1370
|
500 יהודים נגררים ומוכים למוות ברחובות בריסל (בלגיה).
|
|
1370
|
הרב של העיירה פוזן (Posen, פולניה) ושלוש עשרה מראשי הקהילה מואשמים בהכתמתו בדם של לחם הקודש. כולם נצלים על אש נמוכה.
|
|
1374
|
היהודים מואשמים בהתפרצות מגפה במחוז הריין הדרומי בגרמניה. אלפים נהרגים.
|
|
1389
|
ילדים יהודיים מואשמים בזריקת בוץ על לחם הקודש בעיר פראג. ההמון המוסת טובח כ-3,000 יהודים.
|
|
1391
|
פרעות ברחבי ספרד הנוצרית: 4,000 יהודים נהרגים בפוגרום בסבילה (Seville) והשאר מתנצרים. פורעים מוסתים תוקפים את הגטו היהודי בברצלונה ורוצחים רבים מתושביו. בסך הכל נפגעות 70 קהילות יהודיות.
|
|
1399
|
13 יהודים מועלים למוקד בפוזן (Posen, פולניה) באשמת שבירת לחם הקודש.
|
|
1410
|
עשרות יהודים מוצאים להורג בסגוביה (Segovia, ספרד הנוצרית) באשמת שבירת לחם הקודש.
|
|
1421
|
210 יהודים, ובכללם נשים וילדים, נשרפים חיים בווינה (אוסטריה) בגין סירובם להתנצר.
|
|
1449
|
נוצרים טהורים בוילה ריאל (Villa Real, ספרד הנוצרית) מתנפלים על יהודים מומרים והורגים רבים מהם.
|
|
1475
|
12 יהודים מועלים על המוקד בטרנטו (Trent, איטליה).
|
|
1478
|
בפסאו (Passau, בוואריה) יהודים מואשמים בשבירת לחם הקודש ומועלים על המוקד לאחר עינויים קשים.
|
|
1492
|
בעיר מקלנבורג (Mecklenburg, גרמניה), 24 יהודים, בהם שתי נשים, נשרפים חיים באשמת דקירת לחם הקודש.
|
|
1505
|
עשרה יהודים מוצאים להורג באשמת רציחתה של נערה. על ערש מותו רועה מקומי מודה שהוא היה זה שביצע את הפשע.
|
|
1506
|
כ-2,000 אנוסים נרצחים על ידי ההמון בליסבון (פורטוגל).
|
|
1510
|
40 יהודים מוצאים להורג בברנדנברג (גרמניה) בעוון חילול לחם הקודש.
|
|
1510
|
38 יהודים נשרפים על המוקד בברלין (גרמניה).
|
|
1536 עד 1820
|
אלפי יהודים ואנוסים מועלים על המוקד על יד ההירארכיה הכנסייתית במקסיקו.
|
|
1555 עד 1559
|
באיטליה, האפיפיור פאולוס IV גורם לשריפתם של 60 מומרים באשמת חזרה ליהדות. באנקונה (Ancona, איטליה) 23 יהודים שמסרבים להתנצר נתלים ונשרפים.
|
|
1563
|
לאחר שהרוסים כובשים את פולוצ'ק (Polotsk) מהליטאים, 300 יהודים שמסרבים להמיר את דתם נזרקים לתוך חורים בנהר הקפוא דבינה (Dvina).
|
|
1591
|
50 אנוסים מגטו פלמה (מיורקה) מנסים לברוח, נתפסים ונשרפים על המוקד.
|
|
1616
|
האפיפיור מגרש את כל היהודים מאביניון (צרפת). לפני כן, מספר ילדים יהודיים מוטבלים בחשאי ונלקחים מהוריהם.
|
|
1639
|
האינקוויזיציה מעלה למוקד 12 יהודים פורטוגזים בפרו.
|
|
1648 עד 1655
|
פרעות חמלניצקי בפולניה ואוקראינה: 300 קהילות נהרסות, כ-100,000 יהודים נרצחים.
|
|
1649
|
8 יהודים נהרגים בפוגרום לובלין (פולין).
|
|
1664
|
100 יהודים נרצחים בלובלין (בפולין).
|
|
1723
|
המון משולהב מכה למוות רבים מיהודי דנציג (גרמניה).
|
|
1801
|
128 יהודים נרצחים על ידי המון מוסת בבוקרשט (רומניה) שמאשים אותם בשתייה פולחנית של דם נוצרי.
|
|
1839
|
כ-36 יהודים נרצחים בעיר משהד בפרס בעקבות עלילת דם.
|
|
1840 עד 1908
|
פוגרומים פורצים בערים רבות בעולם המוסלמי ובכלל זה בחלב (Aleppo, סוריה) בשנים 1850 ו-1875, דמשק (סוריה) בשנים 1840, 1848 ו-1890, בירות (לבנון) בשנים 1862 ו-1874, דיר אל קמר (לבנון) בשנת 1847, ירושלים (ארץ ישראל) בשנת 1847, קהיר (מצרים) בשנים 1844, 1890 ו-1901 עד 1902, מנסורה (מצרים) בשנת 1877, אלכסנדריה (מצרים) בשנים 1870, 1882 ו-1901 עד 1907, פורט סעיד (מצרים) בשנים 1903 ו-1908, איסטנבול (תורכיה) בשנים 1870 ו-1874, בבויוקדר (Buyukdere, תורכיה) בשנת 1864, בקוזגונצ'וק (Kuzguncuk, תורכיה) בשנת 1866, באיוב (Eyub, תורכיה) בשנת 1868, באדרינה (Edirne, תורכיה) בשנת 1872, באיזמיר (תורכיה) בשנים 1872 ו-1874, בבגדד (עיראק) בשנת 1828 ובברפורוש (Barfurush, עיראק) בשנת 1867.
|
|
1881
|
לאחר רציחתו של הצאר אלכסנדר II נערכים פוגרומים ב-160 עיירות רוסיות. יהודים רבים נהרגים.
|
|
1903
|
פוגרום בקישיניוב (בסרביה). 49 יהודים נרצחים.
|
|
1905
|
במאות פוגרומים ברחבי רוסיה נרצחים אלפי יהודים.
|
|
1917 עד 1921
|
בפוגרומים שמתנהלים במהלך מלחמת האזרחים הרוסית נרצחים בין 70,000 ל-200,000 יהודים.
|
|
1919
|
בפוגרום פרוסקורוב (Proskurov, אוקראינה) נרצחים 390 גברים, 309 נשים ו-76 ילדים. בעיר טטייב (Tetiv, אוקראינה) הקוזקים רוצחים כ-4,000 יהודים, ראשיהם של 800 יהודים נערפים בעיר דובובו (Dubovo, אוקראינה).
|
|
1933 עד 1945
|
השואה הגדולה במהלכה הנאצים רוצחים כ-6,000,000 יהודים, בכללם 1,500,000 ילדים.
|
|
1941
|
בפרעות שפורצות בבגדד (עיראק) נהרגים 180 יהודים.
|
|
1946
|
כ-38 ניצולי שואה נרצחים על ידי תושבי קילס (Kielce, פולין).
|
|
1860 עד 2016
|
יותר מ-23,000 יהודים נהרגו בעת פעילות בטחונית מאז 1860, כשהחלה היציאה מהחומות בירושלים. בנוסף, כ-5,000 יהודים נפגעו בפעולות איבה בארץ ובחו"ל.
|
|
במהלך כל ההיסטוריה
|
מיליוני יהודים מתים מרעב ומצמא, ממגיפות וממחלות, מפגיעתן של חיות רעות, משריפה, מטביעה ומכל שאר האסונות שהגורל זימן על דרכם.
|
|
לאורך החומות של בית העלמין בחולון הוקמו מצבות רבות לזכרן של הקהילות שהושמדו בשואה. בכל מצבה, שם הקהילה מתנוסס מעל רשימת הנרצחים שבשעתו חיו, עבדו, למדו, התפללו וחלמו בישוב שחרב: גברים קשי יום שבשבתות וחגים הותירו מאחוריהם את טרדות ודאגות היום-יום, לבשו את בגדיהם המשובחים ביותר והלכו להלל ולשבח את בוראם; נשים משכימות קום שהסתפקו במעט והקדישו את חייהן לבעליהן, ילדיהן ומצוות אלוהיהן; צעירים וצעירות שחייהם עדיין לא מימשו את הצנוע בחלומותיהם; ילדים וילדות תמימים שמעולם לא הריחו את ריחו המשכר של החטא ותינוקות שכל עולמם עדיין הצטמצם בדלת אמותיה של אימם. כולם מתו. כולם נעלמו מעל פני האדמה. הם נחנקו בתאי הגזים ובמשרפות; נורו והושלכו לבורות שהם עצמם נאלצו לחפור; נרמסו בקרונות בקר דחוסים; גוועו ברעב, צמא ואפיסת כוחות; נזרקו לנהרות קפואים ומתו ביסורים שרק מוחו של השטן מסוגל להמציא.
מה עשה באותה העת אבינו שבשמים, האל שדבר אינו נסתר מעיניו? האם הוא הציל ולו אחד מבניו מייסורי התופת שחיות אדם מתעללות המיטו עליו? האם הוא הציל תינוק אחד שראשו הוטח בקיר? ילד אחד שנמחץ על ידי אביו בקרון רכבת דחוס עד מעל לתכולתו? תינוקת שהובלה בזרועות אמה לתא הגזים? לא. הוא לא נקף אצבע! הוא המשיך לשבת על חוג השמים, למולל את בהונותיו ולהסתכל באדישות על החגבים שלמרגלותיו. האב האוהב גלגל את עיניו למרומים בעת שצדיקים, חכמים, תמימים וכאלו שאינם יודעים לשאול מצאו את מותם ביסורים נוראיים. ייתכן שהוא הסתיר את פניו, אולי משעמום, אולי מבושה, אבל אף זוועה לא הצליחה לנערו מאדישותו ואף תפילה לא גרמה לו לקום מרבצו. עם ישראל מאשים לא רק את הרוצחים הנאציים אלא גם את הגרמנים הטובים שידעו על מחנות ההשמדה ולא עשו דבר. אין לדעת, אולי אנשים הגונים ואמיצים היו מצליחים, בזמן זה או אחר, להפנות את ההיסטוריה לכיוונים פחות רצחניים ולהציל את חייהם של מיליוני יהודים. הם לא עשו דבר ובהחלט ראוי להאשימם. יחד איתם, עם זאת, יש להעלות לדוכן הנאשמים גם את האחראי הראשי לשואת יהודי אירופה, ולכל שאר השואות שפקדו את העם היהודי, זה שהכל נעשה כדברו ואף עלה אינו נישא ברוח ללא רשותו. גם הוא ראוי להיכלא עד סוף ימיו אבל אף יהודי מאמין לא יעלה על דעתו להאשים את מי שהיה אמור להשגיח ונרדם בשמירה, מי שהבטיח לאהוב ונמצא שונא. אותו הם מנקים מכל אשמה. עבורו הם נותנים לסיסמאות ולתירוצים של הרבנים לעוות את הגיונם. אלו שהאמינו שאין להם על מי לסמוך אלא על אביהם שבשמים לא ניסו אפילו להציל את עצמם. הם סמכו על ההבטחות של רבניהם ולא ברחו כמו הציונים, המשכילים והמתפקרים. ייתכן שהם התפקחו ברגעיהם האחרונים. ייתכן שגם רבים מאיתנו יתפקחו אחרי האסון הבא. סביר להניח שזה לא קרה וזה לא יקרה.
בבית הקברות בחולון יש מצבה שמפרטת את שמות הנספים בקהילה שאת שמה כבר שכחתי. בסוף הרשימה תמצאו גם את 'מוטל החייט, אשתו ובנם הקטן'. מה היה שם משפחתו של מוטל החייט? אף אחד מניצולי הקהילה לא זכר. איך קראו לאשתו ולבנו? איש מהם לא ידע. שלוש פיסות חיים היו עד האדמה ואינם עוד. משפחה שלמה נכחדה ולא הותירה אחריה אפילו את שמה. אני מאמין שגם האל הכל-יודע כבר מזמן שכח את מוטל החייט, אשתו ובנם הקטן. אני גם די בטוח שגורלם מעולם לא הטריד את מנוחתו. זהו אלוהיכם פתאי ישראל. אתם וודאי לא תשימו לב לאירוניה כשתמשיכו לדקלם מידי בוקר 'אני מאמין באמונה שלמה. שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים' ותהללו מידי יום, כהרגלכם, את מי שלדעתכם 'מתיר אסורים', 'זוקף כפופים', 'נותן ליעף כח', 'מגביה שפלים', 'פודה ענוים', 'עוזר דלים', ו'עונה לעמו בעת שועם אליו'. יש להניח שגם לא תפסיקו לכנות אותו 'אדון עזנו', 'צור משגבנו', 'מגן ישענו', 'משגב בעדנו' ו'שומר ישראל' כי, לדעתכם, אלו דברי שבח. הם אינם. אלו תוארי גנאי שרק מבליטים את ריקנותן של סיסמאותיכם.
הרבנים חושבים שהם מבינים את חשבונותיו של האל שהם המציאו לצרכיהם ובאמתחתם תירוצים מתירוצים שונים שמסבירים את 'הסתרת הפנים' של מי שהיה אמור להגן על התמימים שאינם סומכים על איש זולת אביהם שבשמים. לדעתם, לשואה הגדולה, שהביאה להשמדתו של שליש מהעם היהודי ולמותם של מיליון וחצי ילדים, אחראים הגורמים שהצליחו להוציא מכליו את האל הרחום והחנון, ארך האפיים ורב החסד, ובמיוחד הציונים, המשכילים והמתפקרים. למרבה האירוניה, רוב ניצולי שואת אירופה היו דווקא ציונים, משכילים ופורקי עול אבל לא הרבנים הם אלו שייתנו לעובדות לערער על הסיסמאות. מיליוני יהודים נטבחו בתקופת מסעות הצלב, המגיפה השחורה ופרעות חמלניצקי, כשהעם היהודי עדיין לא טומא על ידי ציונים ומשכילים ורוב רובו עדיין שמר אמונים לאב הדמיוני שבשמיים ולרבנים שדבררו אותו והשתררו בשמו אבל למה לעורר נשכחות ולהפריע לעם הפתאים להתענג על סיסמאותיו הנבובות? למה לעמת את ההזיות עם המציאות ולהסיק ששום אב שמימי מעולם לא עזר לאף יהודי? אם נעשה כן אנו עוד עלולים לגלות שאין, ומעולם לא היה, שום אל משגיח ואוהב ונמצא את עצמנו פוגעים בכבודם, שררתם ופרנסתם של הרבנים - רעיון מחריד שלעולם לא היה עולה על דעתנו.
|
|
האתגר
|
|
הקוראים מוזמנים להציג ולו מקרה אחד, שמתועד בעדויות מהימנות, בו האב שבשמיים הציל את אחד מבניו האהובים. אני מבקש לא לצטט סיפורי תנ"ך לילדים, אותם איש אינו מסוגל לאמת; מעשיות רבניות בהן מוסרי ההשכל תמיד גוברים על העובדות ההיסטוריות; או פרשנויות מגמתיות שפעם אחר פעם מצליחות לגלות את ההתערבות האלוהית בתוך בליל העובדות שמלמדות בדיוק את ההיפך. אבקש להימנע גם מסיפורים אישיים ששיכנעו את הניצול שהוא חב את חייו אך ורק להתערבות אלוהית. סיפורי הצלה יש אמנם בשפע אבל את כולם ניתן להסביר באמצעות פעילות אנושית או מקריות עיוורת[א]. לא כל מי שניצל ממוות, כך מסתבר, חייב בהכרח להודות לאלוהיו. ברוב הפעמים טוב יעשה אם ישבח ויהלל את אלות הגורל הרבה לפני שהוא מודה לאביו ומלכו שמעולם לא שעה לתפילות ולתחינות שהרבנים ועדריהם מטיחים בן לפחות שלוש פעמים בכל יום.
מי שבכל זאת חושב שבאפשרותו לייחס מקרה הצלה כלשהו למעורבותו הישירה של האל מוזמן להגיב בתחתית דף זה. אני אשמח להראות לו היכן הוא טועה. |
|
סיכום
|
|
באחד ממאמריי[ב] אני מסביר מדוע לדעתי האל אינו מסוגל להיות גם 'כל-יכול' וגם 'כל-יודע': אם הוא 'כל יודע' אזי העתיד גלוי בפניו, אין לו שום חופש פעולה ועליו תמיד לשחק רק את התפקיד שכבר הומחז עבורו. אם הוא 'כל-יכול' הרי שהוא בהחלט רשאי לבחור מבין מספר אלטרנטיבות אבל אז הוא בהכרח אינו 'כל-יודע' ולמעשה אין לו מושג מה המקריות העיוורת תזמן על דרכו. ניתוח זה מאלץ אותנו לבחור אחת מחמשת האפשרויות הבאות:
|
|
*
|
האל הוא 'כל-יכול' אבל בשואות שפקדו את עם ישראל הוא בחר לא לעשות דבר.
|
|
*
|
האל הוא רשע 'כל-יודע' שכבר בששת ימי בראשית עיצב לבניו עתיד מלא סבל, יסורים ומות.
|
|
*
|
האל הותיר למקריות לעצב את העתיד וכמו כולנו גם הוא רק צופה בהתפתחויות.
|
|
*
|
האל הוא לא 'כל-יודע' ולא 'כל-יכול'.
|
|
*
|
אין אלוהים.
|
|
לי אין ספק באשר לאפשרות הנכונה. עתה נותר רק לראות כמה זמן יקח לשטופי המוח להתנקות מהסיסמאות הרבניות, לזנוח את ההזיות והאשליות, לקחת בעלות על חייהם ולהפנות את יכולותיהם ומרצם לקידום יעדי העם, המדינה והאנושות, ולא רק יעדיהם האינטרסנטיים של הרבנים.
|
|
טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמיתי אבל אודה לכם אם תספקו כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.
|
 |
אדם שהניח תפילין בפרהסיה במחיצתו של חבדניק מחייך פעם הסביר לי:
'כשהייתי במלחמה וירדו עלי המטוסים אמרתי "שמע ישראל". עשרים וארבעה חברים שלי נהרגו ואני יצאתי בשלום אז אני מאמין באלוהים. אני לא דתי אבל אני מאמין'.
נשמע חשוד. האם ייתכן שההשגחה העליונה התנערה מרבצה למרות הכל?
'ידידי,' אמרתי לו, 'גם עשרים וארבעה החברים שלך אמרו "שמע ישראל" והם בכל זאת נהרגו'.
לא נראה לי שדבריי שיכנעו אותו אבל הם בהחלט שיכנעו אותי. ראו המאמר 'שיחה עם שני מניחי תפילין בפרהסיה'
'ידידי,' אמרתי לו, 'גם עשרים וארבעה החברים שלך אמרו "שמע ישראל" והם בכל זאת נהרגו'.
לא נראה לי שדבריי שיכנעו אותו אבל הם בהחלט שיכנעו אותי. ראו המאמר 'שיחה עם שני מניחי תפילין בפרהסיה'
התגובות האחרונות