לאחר שהוסבר לי שרק המסורת הרבנית יכולה להחשב כאמינה בצורה וודאית ומוחלטת משום שרק אותה העבירו כל בני ישראל מדור אחד למשנהו, ההעלתי בפני הרב את הסוגיה הבאה: |
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
משה רבנו נוכח בשיעורו של רבי עקיבא |
התפעלתי מההסבר שנתת לי על סיפור האגדה הזה אך עדיין נותרו בי מספר רב של ספיקות. ברשותך אציג שוב את הסיפור האגדתי: |
אמר רב יהודה אמר רב: אמר (משה) לפניו: רבונו של עולם מי מעכב על ידך? אמר לו (האל): אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. הלך (משה) וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים. תשש כחו. כיון שהגיע (רבי עקיבא) לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך? אמר להן (רבי עקיבא): הלכה למשה מסיני. חזר ובא לפני הקב"ה. אמר לפניו: רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי? |
לי מציקות השאלות הבאות: |
א. |
האירוע אמור היה להתרחש בעת שמשה שהה עם אלוהיו במרומי הר סיני אבל הניסוח האגדתי אומר 'בשעה שעלה משה למרום'. האם העליה לפסגות הר סיני נחשבת לעליה למרום? אם אטפס על ההר הגבוה ביותר במדבר סיני האם אוכל לספר לכולם שהגעתי ל'מרום'? |
ב. |
למיטב הבנתי מדובר באירוע פרטי שהתרחש לפני 3,300 שנה לערך. באירוע זה נכחו רק משה רבינו והאל שלו ואף אחד אחר אינו מסוגל להעיד מה באמת התרחש במהלכו. האל, ככל הנראה, שמר את הסיפור לעצמו ולכן אין לנו אלא להסיק שמשה היה זה שהפיץ ברבים את החוויות שהוא עבר בעת האירוע. האם, לפי דעתך, משה סיפר ליהושע ולזקנים גם את הסיפור על ביקורו בישיבתו של רבי עקיבא? |
ג. |
הסיפור עלה על הכתב למעלה מאלף וחמש מאות שנה לאחר התרחשותו. מי, לפי דעתך, העביר את הסיפור מדור לדור במהלך כל אותה תקופה? |
ד. |
אם הסיפור עבר בשרשרת המסירה שבעל פה, כיצד המוסרים התמודדו עם שמות, כינויים ומנהגים שהיו זרים להם: עקיבא בן יוסף, שמונה שורות של תלמידים, מורה שמכונה 'רבי' (מילה שנכנסה לשימוש רק בתקופה הרבנית) וכדומה? האם השומעים יכלו לזכור את כל הפרטים ולהעביר את הסיפור במלואו לדור שאחריהם גם כאשר חלק מהמושגים והתיאורים היה זר להם לחלוטין? |
ה. |
הסיפור על משה ורבי עקיבא הוא רק אחד ממאות סיפורי אגדה דומים. האם כולם עברו בעל פה מדור אחד לשני? האם לצד ההלכות, המוסרים העבירו גם אגדות? |
ו. |
כיוון שלא ניתן להעביר בעל פה קורפוס ענק של סיפורים מדור אחד למשנהו האם לא סביר להניח שרוב הסיפורים הללו הומצאו בתאריך מאוחר כלשהו, בסמוך לעלייתם על הכתב? |
ז. |
משה ישב בשורה האחרונה, שמע את השיעור והסתבר לו שהוא אינו מכיר את ההלכות שרבי עקיבא לימד את תלמידיו. הייתכן? הדרש הרבני אמור לשחזר הלכות שנשכחו לאחר שנמסרו למשה בסיני. מהסיפור משתמע שרבי עקיבא לימד הלכות שמשה כלל לא הכיר. |
ח. |
כל הסיפור מדיף ניחוח של גשמיות: האל יושב, האל קושר כתרים לאותיות והאל משוחח עם משה, לעיתים אפילו בצורה לא הכי נעימה. כיוון שהאל אינו אמור להיות גשמי, מוחשי ודברן אנו חייבים להסיק שמדובר באלגוריה ולא בתיאור של אירוע שהתרחש בפועל. האם, לשיטתך, האלגוריה היא זאת שעברה במשך למעלה מ-1,500 שנה בשרשרת המסירה היהודית? האם כל המוסרים והמקבלים הבינו שזאת אלגוריה? בנוסף, מי המציא את האלגוריה הזאת? משה? האל? |
ט. |
אם הסיפור לא התרחש במציאות, והוא רק אלגוריה, מה עלינו ללמוד ממנו? שהתורה שבעל פה אינה מוגבלת להוראות שניתנו למשה על ההר וניתן להוסיף לה הלכות חדשות אותן משה רבינו לא היה מזהה? |
י. |
אני מאמין שסיפור האגדה הזה הומצא בתקופת התלמוד ולאחר שהוא החל להעלות ספקות ומבוכות, דוגמת אלו שאני הבאתי, באו רבנים שמצאו פרשנויות שיכולות להסביר את מקצת הקשיים. |
אשמח לשמוע את דעתך.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
דעתו של הרב לא אחרה לבא. ראשית הוא פסל על הסף חלק מהנחות השגויות עליהן ביססתי את שאלותיי הפשטניות: 'אתה יודע שהזכרון הדל שלך אינו מסוגל לזכור מספר רב של סיפורים ומדרשים ומכאן אתה מסיק שגם אבותינו סבלו מאותה מגבלה. זאת שטות מוחלטת! אבותינו נחנו בזיכרון פנומנלי ולא הייתה להם שום בעייה לזכור כמויות עצומות של חומר ולהעביר אותו בשלמותו לילדיהם שגם הם נהנו מזכרון מושלם וכך הלאה במשך דורות רבים.'
משאלותיי הרב הסיק, כנראה בצדק, שאני לא מודע לכך שביהדות יש רבדי סוד עמוקים אותם ניתן להבין רק לאחר שנות לימוד רבות בישיבה חרדית ובכולל. כל מי שמתייחס לעומקי התורה בצורה פשטנית רק עושה צחוק מעצמו וחבל לבזבז זמן על טענותיו.
|
ותניא (ושנויה ברייתא) רבי יוסי אומר: מעולם לא ירדה שכינה למטה ולא עלו משה ואליהו למרום (שהללו שני תחומים נפרדים כפי) שנאמר 'הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיהֹוָה וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם'[א].[1] |
הבטחתי לבדוק. בדקתי. מסתבר שהרב צודק. רבי יוסי אכן קבע שמשה לא עלה למרום אבל הדיון התלמודי אינו נפסק בקביעה הזאת והמשכו מראה שהתמונה, כרגיל, היא הרבה יותר מביכה מכפי שעלול להשתמע מהמשפט הבודד שהרב בחר לצטט. הקטע המלא אומר כך: |
ותניא (ושנויה ברייתא) רבי יוסי אומר: מעולם לא ירדה שכינה למטה ולא עלו משה ואליהו למרום (שהללו שני תחומים נפרדים כפי) שנאמר 'הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיהֹוָה וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם'[ב].
(שואלים:) ולא ירדה שכינה למטה? והכתיב (והרי כתוב) 'וַיֵּרֶד יְהֹוָה עַל הַר סִינַי'[ג] (ומשתמע מכך שאל אכן ירד מטה)?
(משיבים:) (גם במקרה זה הוא נשאר) למטה מעשרה (טפחים מעל האדמה).
(שואלים:) מכל מקום 'מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא' כתיב (כתוב, כלומר משה אחז בכסא הכבוד ולכן הוא היה חייב להיות במחיצת האל). (משיבים:) אישתרבובי אישתרבב ליה (השתרבב לו ה)כסא עד עשרה (טפחים מעל האדמה ומשה החזיק בו מלמטה והוא עצמו לא עלה מעל עשרה טפחים מהאדמה).[2] |
כהרגלה, הנשגבות הפכה באחת לתפלה ובנאלית: משה לא עלה למרום והוא נשאר בטווח של עשרה אמות מהקרקע והאל לא ירד עלי אדמות והוא נותר לפחות עשרה אמות מעל לפני האדמה ולכן המסקנה הרבנית היא מחוייבת המציאות: כסא הכבוד ריחף מעל הקרקע ומשה עמד מתחתיו והחזיק ברגלי הכסא. אין כאן שום מקום לספק. זאת האמת האלוהית שעברה במסורת היהודית מאבות לבנים במשך אלפי שנים.
הבורות שלי שיעשעה את הרב. 'תראה כמה הבלים מלמדים אתכם,' הוא הטיח בי, 'אצלנו כל ילד יודע שגם הסיפור הזה נמסר למשה על הר סיני ועבר מדור לדור יחד עם כל שאר המסורות היהודיות'. 'נמסר למשה על ההר?' נחרדתי, 'איך משה שמע מפי הגבורה סיפור על אדם שיוולד 1,400 שנה מאוחר יותר? זה נשמע לך הגיוני? הרב לא יכול היה לעצור את רחמיו והוא הפנה את תשומת ליבי למקור חד משמעי: |
דאמר ריש לקיש מאי דכתיב (מהו שנאמר) 'זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם'[ט]? מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא (לאדם הראשון) דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו (ואת המדרשים שהם ידרשו והסיפורים שהם יספרו). כיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא שמח בתורתו ונתעצב במיתתו אמר 'וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל'[י] (כלומר, כמה כבדו, עלי הסיפורים על סבלם של אנשים גדולים).[3] |
'אתה מבין,' הסביר לי הרב, 'משה ראה בחזונו את המדרשים והסיפורים של חכמי כל הדורות והללו הצטרפו למסורת היהודית שעשרות מיליוני אבות העבירו לבניהם שהעבירו לבניהם וכך הלאה עד שהם עלו על הכתב. זאת גדולתה של המסורת היהודית. אף עם אחר אינו נהנה ממסורות כה מוצקות.' |
אמר רב יהודה אמר שמואל משום רבן שמעון בן גמליאל: |
עתה התבקשתי לצאת ולחשב: 400 בתי כנסת כפול 400 מלמדי תורה כפול 400 תלמידים והרי לך שבביתר בלבד היו 64,000,000 תלמידים.נוסיף להם את אחיותיהם, בני משפחתם הבוגרים ואת תושבי כל שאר כרכי הארץ ונגלה שבארץ ישראל חיו הרבה יותר ממאה מיליון יהודים. זאת אינה השערה, אין לכך שום קשר לארכיאולוגיה או למחקר. זאת אמת מוחלטת שעברה מדור לדור במסורת האמינה של העם היהודי!
הרמתי ידיים. אדם רציונלי צריך להבין מתי הוא מובס. כנראה שללא מכסת לימודים בישיבה גדולה ועוד כמה שנים טובות בכולל באמת אין לי שום סיכוי לרדת לעומקיה של הדת היהודית ולהבין את סודותיה הנפלאים. |
תהילים קטו:טז
תהילים קטו:טז
שמות יט:כ
זכריה יד:ד
שמות יט:ג
מלכים ב' ב:יא
איוב כו:ט
הרא"ח נאה גורס שהטפח שווה לשמונה סנטימטר במידות ימינו. לשיטתו של שהרמב"ם אורכו של הטפח הוא 7.6 סנטימטרים ולשיטת החזון איש 9.6 סנטימטרים.
בראשית ה:א
תהילים קלט:יז
התגובות האחרונות