Skip to content

1VSDAT

מהי תרומתו של האל לדת היהודית?
מהי תרומתו של האל לדת היהודית?
התורה, אם היא אכן ניתנה למשה על ידי בורא השמים והארץ, משקפת את הדרישות המדוייקות, הנצחיות והבלתי משתנות שהאל דורש מעמו הנבחר וממילא כל מי שממלא אחר המצוות המפורטות במקרא יהיה זכאי לכל הגמולים השמורים לצדיקים. הלכות אנושיות, לעומת זאת, לא בהכרח קולעות לרצונותיו של האל ואין כל דרך להבטיח גמול אלוהי לאלו שמקיימים אותן. בפרק זה ננסה לאמוד את משקלו של המרכיב האנושי בדת היהודית ונברר אם גם לאל יש עדיין חלק בדת הזאת.
דרג מאמר זה
(1 מדרג)
מאמר זה פותח סדרת מאמרים שמסבירה מדוע תרומתם של הרבנים לדת היהודית עולה עשרות מונים על תרומתו של הבורא ומדוע הדת משרתת היום את צרכיהם של הרבנים ולא את רצונותיו של האל. במאמרים הבאים אסקור את יסודותיה המרכזיים של הדת ואראה, פעם אחר פעם, שהיהודית הרבנית מתבססת על קביעותיהם של רבנים בשר ודם ולא על מצוותיו והוראותיו של האל. השאלה הגדולה שתרחף ברקע הדיון היא אם דרך הישר של הרבנים מקובלת גם על האל ואם ההולכים בדרך זאת אכן יזכו לחיי עולם בגן עדן והסוטים ממנה ייתייסרו לנצח במעמקי הגיהינום.    
דרג מאמר זה
(1 מדרג)

 

מיתוס התורה שבעל פה מתבסס על יכולתם המופלאה של גדולי ישראל להעביר מדור לדור את התורה שמשה קיבל על ההר היישר מפי הגבורה. כל פוסק ודיין אמור לדעת, באמצעות ה'קבלה' שהגיעה לידיו ובעזרת כלי ההיסק והדרש שהועמדו לרשותו, מהן ההלכות המחייבות וכיצד יש ליישמן בכל מקרה ומקרה. דא עקא, התורה עצמה מוכיחה שלמיתוס הזה אין שום עגינה במציאות כיוון שאפילו משה רבינו, גדול הנביאים, ראשון המוסרים ואב כל תלמידי החכמים, הספיק תוך שנים ספורות לשכוח לפחות ארבע הלכות, אותן הוא לא הצליח לשחזר אפילו בעזרת כל כללי הדרש וההיסק שהאל העמיד לרשותו. בצר לו משה נאלץ לשוב לאלוהיו ולבקש ממנו הנחיות נוספות וכך, מבלי משים, הוא הוכיח שבני תמותה שנוטים לשכוח ולהתבלבל אינם מסוגלים להבטיח את אמינותה של תורה שעברה בעל פה במשך למעלה מאלף וחמש מאות שנה וממילא רוב ההלכות המוכרות לנו היום 'שוחזרו' על ידי בני אדם שמן הסתם לא תמיד הצליחו להתגבר על חולשותיהם ולהדחיק את האינטרסים הכתתיים והאישיים שלהם.   

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים