|
מה שהרב שרקי אומר הוא די פשוט ואסביר בקצרה את טיעונו:
יש ברייתא (מקור תנאי נוסף למקור שבמסכת אבות) שבה מתוארת בוודאות המסורת של התושב"ע, מסכת עירובין (נד, ב). הנה הציטוט: |
|
תנו רבנן: כיצד סדר משנה - משה למד מפי הגבורה נכנס אהרן ושנה לו משה פירקו נסתלק אהרן וישב לשמאל משה. נכנסו בניו ושנה להן משה פירקן. נסתלקו בניו אלעזר ישב לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן. רבי יהודה אומר לעולם אהרן לימין משה חוזר. נכנסו זקנים ושנה להן משה פירקן. נסתלקו זקנים נכנסו כל העם ושנה להן משה פירקן. נמצאו ביד אהרן ארבעה ביד בניו שלשה וביד הזקנים שנים וביד כל העם אחד. נסתלק משה ושנה להן אהרן פירקו. נסתלק אהרן שנו להן בניו פירקן. נסתלקו בניו שנו להן זקנים פירקן. נמצא ביד הכל ארבעה.
|
|
העניין הוא שהברייתא הזו סותרת לכאורה את האמור בפרק הראשון של מסכת אבות וזאת משום שהברייתא מדברת בוודאות על מסירת התורה שבעל פה, ולא מוזכר בה שיהושע קיבל את התושב"ע. זה לא אומר שיהושע לא קיבל את ההלכות שבעל פה - אפשר להניח שהוא כן קיבל אותן אבל אם הברייתא הזו מראה על האופן שבו נמסרה התושב"ע אזי מסכת אבות, הייתה צריכה להיכתב כך: 'משה קיבל תורה מסיני ומסרה לאהרון ואהרון מסרה ... אך מכיוון שמסכת אבות לא כתובה כך, ניתן להסיק (בתוספת ראיות אחרות אותן מציג הרב בשיעור) שמסכת אבות מדברת על תורה אחרת - התורה שבכתב, שנועדה עבור המלך ויהושע אכן היה מלך.
|
|
תשובתי מתאריך 3.5.14
|
|
הבה נשאל את עצמנו איזו משמעות יש לשאלה אם מסכת אבות מתארת את מסירת התושב"ע או את מסירת התורה שבכתב? האם בירור הנושא יקדם אותנו בשמירת המצוות, האם בעקבות כך נבין טוב יותר את היהדות או שאולי יש כאן לא יותר מאשר כמיהה למציאת האמת המוחלטת? אני חושש שהתשובה לכל השאלות הללו היא שלילית והדיון, למרבה הצער לא יישנה שום דבר. אנחנו, לכל היותר, ניווכח שוב בגדולתו של הרב הגאון שרקי שהשכיל לסחוט מסתירה תלמודית חסרת משמעות חידוש מעניין אף אם חסר כל חשיבות או תועלת. אתה לא תמצא רבנים חרדיים שמנסים למצוא חידושים במסורות שמשרתות את צרכיהם כבר מאות בשנים. זהו תחביב של רבני הציונות הדתית ונראה שבדומה לאקדמאים שמפרסמים כדי להתקדם בסולם הדרגות האוניברסיטאי גם הם מחפשים משמעויות עמוקות בטקסטים שכבר נדושו לעייפה כדי לקדם את מעמדם התורני בקרב קהילה שמשום מה אינה מוכנה לפסול את פלפוליהם המיותרים על הסף.
הרשה לי בתחילה להוריד מסדר היום אי הבנה מאד חמורה שלך. אתה כתבת שניתן להקשות בקלות על שיטת הרמב"ם 'בטיעון לגיטימי של "יהושע הוא לא דמות היסטורית" וכו.' טעות. לא ניתן להקשות על שיטת הרמב"ם בטיעונים מחקריים דוגמת 'יהושע אינו דמות היסטורית' וניתן להתעמת איתה רק אם מקבלים את אותן הנחות היסוד ששירתו את הרמב"ם עצמו. אם אתה מניח שיהושע הוא דמות פיקטיבית אתה למעשה שולל את התורה כולה וממילא גם את כל דברי הרמב"ם.
אתה השתמשת בביטוי 'שיטות ביהדות' שלצערי אינו מובן לי די צרכו כיוון שיש בו שתי מילים שלעומקן איני מצליח לרדת. כשאתה אומר 'יהדות' למה אתה מתכוון? האם המושג 'יהדות' כולל גם את אמונותיהם של הקונסרבטיבים והרפורמים, שם לבטח ניתן למצוא את כל ה'שיטות' השונות שרק תרצה, או שאתה מגביל את המושג לקבוצות יותר מצומצמות דוגמת היהדות האורתודוקסית בכללותה או רק היהדות של הציונות הדתית? לפני שנוכל להבין מהן 'שיטות ביהדות' עלינו להבין מה מבחינתך מהווה 'יהדות' ואיזו 'שיטה' יכולה להחשב ללגיטימית לעומת חידושים שאין להם שום הצדקה להיכלל בדת היהודית שהגדרת. האורתודוקסים מכלילים במסגרת ה'יהדות' כל מי שמקפיד למלא את מצוות השולחן ערוך. זאת הגדרה פרטית משלהם והיא אינה מחייבת איש זולתם. עם זאת, אני מוכן להגביל את הדיון ליהדות השולחן ערוך ולעבור לשלב בו אנו בוחנים אילו 'שיטות' הן לגיטימיות ואילו לא. ליהדות החרדית אין הרבה בעיות בנושא זה. הם מכירים בהירארכיה שכוללת לפחות ארבעה דרגות: תנאים, אמוראים, ראשונים ואחרונים ו'שיטות' של דרגה אחת אינם יכולים לסתור 'שיטות' ששירתו את אלו בדרגות קודמות יותר. כל תנא יכול לאחוז ב'שיטה' משלו אבל בשלב מסויים עליו ליישר קו עם שיטת הרוב. התנאים לא כיסו, כמובן, את כל מרחב האפשרויות ולאמוראים מותר לפתח 'שיטות' משלהם בסדקים שהתנאים השאירו אחריהם אבל אסור להם בשום אופן להמציא 'שיטות' שסותרות במפורש את דברי קודמיהם. אותה לוגיקה תקפה גם לגבי הראשונים והאחרונים ואיש מהם אינו רשאי לאחוז ב'שיטה' שאינה עולה בקנה אחד עם ה'שיטות' שפותחו על ידי התנאים או האמוראים. בעולם החרדי אם כן, אף רב שרקי, גדול ככל שיהיה, אינו רשאי לפתח 'שיטה' חדשה שסותרת את דעתם של גדולי ישראל שקדמו לו ולכן אם מישהו מחליט למצוא פנים חדשות במסכת אבות ותוך כדי כך לסתור את קביעתו של הרמב"ם, למשל, הרי שהוא למעשה כופר בסמכותם של גדולי ישראל שקדמו לו ופורץ את הגבולות בהן היהדות החרדית גידרה את עצמה. בציונות הדתית, לעומת זאת, המחוייבות למסורת היא הרבה פחות נוקשה והרבה רבנים מרשים לעצמם לפתח 'שיטות' חדשות אף שבכך הם, לדעתי, משנים את הדת היהודית ללא הכר. במאמר 'ניתוח החוברת "אבולוציה – תורת ההתפתחות"' אני מראה כיצד הרב גיורא רדלר מפתח 'שיטה' חדשה לגבי בריאת העולם ותוך כדי כך הוא רומס ברגל גסה את כל האמונות המסורתיות של היהדות. סלחנותה של הציונות הדתית ל'שיטות' חדשות יוצרת חייץ בינה לבין החרדים וחוצה את היהדות האורתודוקסית לשני גושים: גוש אחד שאינו מביר ב'שיטות' חדשות שסותרות את ה'שיטות' מסורתיות וגוש שמתיר לכל רב בעל שיעור קומה לפתח 'שיטה' חדשה שלדעתו מתאימה יותר לתנאי המודרנה ולצרכי השעה. במקרה זה, הרב שרקי, אם הוא אכן התכוון לומר שמסכת אבות מתארת את מוסרי התורה שבכתב, ולא את מוסרי התושב"ע, צריך להתעמת, בין השאר, עם דבריו של הרמב"ם שכתב: |
|
כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני, בפירושן ניתנו, שנאמר 'ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה'. תורה, זו תורה שבכתב. והמצוה, זו פירושה. וצונו לעשות התורה על פי המצוה, ומצוה זו היא הנקראת תורה שבעל פה.
כל התורה, כתבה משה רבינו, קודם שימות, בכתב ידו, ונתן ספר לכל שבט ושבט, וספר אחד נתנהו בארון לעד, שנאמר 'לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו...'. והמצוה, שהיא פירוש התורה, לא כתבה, אלא צוה בה לזקנים, ליהושע ולשאר כל ישראל, שנאמר 'את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות ...', ומפני זה נקראת תורה שבעל פה.
אע"פ שלא נכתבה תורה שבע"פ, לימדה משה רבינו כולה, בבית דינו, לשבעים זקנים. ואלעזר ופנחס ויהושע, שלשתן קבלו ממשה. וליהושע, שהוא תלמידו של משה רבינו, מסר תורה שבע"פ, וצוהו עליה. וכן יהושע, כל ימי חייו למד על פה. וזקנים רבים קבלו מיהושע. וקבל עלי מן הזקנים ומפנחס. ושמואל קבל מעלי ובית דינו. ודוד קבל משמואל ובית דינו. ואחיה השילוני, מיוצאי מצרים היה, ולוי היה, ושמע ממשה, והיה קטן בימי משה, והוא קבל מדוד ובית דינו. ואליהו קבל מאחיה השילוני ובית דינו. ואלישע קבל מאליהו ובית דינו. ויהוידע הכהן קבל מאלישע ובית דינו וזכריה קבל מיהוידע ובית דינו. והושע קבל מזכריה ובית דינו. ועמוס קבל מהושע ובית דינו. וישעיה קבל מעמוס ובית דינו. ומיכה קבל מישעיה ובית דינו. ויואל קבל ממיכה ובית דינו. ונחום קבל מיואל ובית דינו. וחבקוק קבל מנחום ובית דינו. וצפניה קבל מחבקוק ובית דינו. וירמיה קבל מצפניה ובית דינו. וברוך בן נריה קבל מירמיה ובית דינו. ועזרא ובית דינו קבלו מברוך בן נריה ובית דינו וכו' וכו'.
|
|
הרמב"ם קובע במפורש שיהושע קיבל את התורה שבעל פה ממשה ותורה זאת המשיכה להתגלגל בעל פה, מדור לדור, עד לימיו של רבי יהודה הנשיא. אם הרב שרקי מרגיש שגדולתו בתורה מאפשרת לו לסתור את דברי הרמב"ם לא אני הוא זה שיתעמת עם דברי הכפירה שלו אבל ברור של'שיטה' שלו אין שום בסיס מחוץ לסברתו.
מסכת אבות מזכירה את יהושע בן נון בשרשרת המוסרים בעוד שמסכת עירובין אכן אינה מזכירה אותו אבל אם הנושא הזה מטריד מישהו עליו לקבול בפני בעל הברייתא ועורכי התלמוד ולא בפנינו. מסכת אבות נכתבה כ-1,500 לאחר ימי משה ומסכת עירובין נערכה כמה מאות שנים מאוחר יותר וברור שאף אחד מהחכמים המלומדים לא באמת ידע מה בדיוק התרחש באותם הימים וכולם כנראה הסתמכו על מסורת כלשהי ממנה הם כנראה השמיטו בטעות שם זה או אחר. הנסיון לפתח 'שיטה' חדשה מהשמטה תמימה של יהושע בן נון מהתיאור במסכת עירובין הוא מגוחך, בעיקר משום שכולם מסכימים שיהושע היה תלמיד חכם שהכיר את התושב"ע על בוריה. אם אתה בכל זאת מוטרד מהסתירה חסרת המשמעות עליך לשים לב שבמסכת עירובין מתואר סדר שניית התושב"ע ובמסכת אבות סדר מסירתה וייתכן מאד שיהושע השתתף במסירת התורה שבעל פה אף שהוא לא למד אותה יחד עם אהרון, בניו וזקני ישראל אלא באופן פרטי במהלך השעות הארוכות שהוא בילה עם משה לבד באוהל המועד. זה גם הזמן להפעיל את ההיגיון. מסכת עירובין מדברת רק על סדר שניית התושב"ע לאהרון, בניו והזקנים ויש לשאול מי העביר את התורה הזאת לנביאים שהעבירו לאנשי הכנסת הגדולה וכו'. האם מהעובדה שמסכת עירובין אינה דנה בנושא נוכל להבין שמסירת התושב"ע הסתיימה לאחר הוראתה לזקנים והנביאים מעולם לא זכו לקבלה מידי הזקנים הללו? יתר על כן, אם מסכת אבות עוסקת רק בהעברת תורת המלך מדוע היא מזכירה שורה ארוכה של מקבלים ומוסרים חסרי כל ייחוס מלכותי? אם תשים לה המסכת בכלל מדלגת על כל המלכים, ובכללם דוד המלך שכידוע נהג ללמוד תורה כל הלילה, ומזכירה רק את הנביאים והרבנים שמן הסתם לא שמו את התורה שנועדה עבור המלך בראש מעייניהם. האם הרב שרקי אינו חש כל נקיפות מצפון מכך שהוא הפך את כל רבני ישראל למוסרי התורה שבכתב והעלים את תפקידם במסירת התורה שבעל פה. מסכת עירובין מזכירה רק את משה, אהרון, בניו וזקני אותו הדור ומי כף לידינו יתקע שגם הרבנים מסרו מאוחר יותר את אותה התורה שכל הדמויות הנערצות הללו למדו בשעתו ממשה רבנו? אסיים ואומר שפלפולי גדולי התורה של הציבור הדתי לאומי לא תמיד מצדיקים את ההערצה הבלתי מסוייגת לה הם זוכים ומפעם לפעם יש להזכיר להם שהתורה אינה קרדום לחפור בו ואת מעמדם התורני עליהם לטפח גם מבלי להתעלל בקטעים תמימים שלא עשו להם כל רע. |
התגובות האחרונות