בתאריך 10.1.19 קיבלתי מכתב מחוזר בתשובה שכתב: |
עדי שלום,
אני בן 56. בשנה האחרונה עברתי חשיבה מחדש על דרך החיים שלי והחלטתי שהדרך הדתית שלי לא נכונה, לא כאן כרגע המקום להעמיק בסיבה (אני מאוד אוהב להעמיק במה שאני חושב ועושה, לפעמים קוראים לזה להתפלסף).
יש לי אליך שאלה. מה המשמעות של להיות יהודי חילוני? האם ישנה משמעות ליהדות מחוץ לגבולות הדת? ניסיתי להגיע למחקרים פילוסופיים, דיברתי עם כמה אנשים, אבל לא מצאתי תשובה. אודה אם תוכל להחכים אותי
(השם שמור אצלי) |
עניתי לו מיד: |
שלום רב,
|
תגובתו הגיעה תוך מספר דקות: |
עדי,
שנית, אשמח שתפרסם את השאלה והתשובה. בדברים עלי כדאי שכן תוסיף את הגיל. חשוב לי שאנשים יראו שגם בגיל מבוגר אפשר לחזור בשאלה (אני אוהב את המינוח הזה כי הוא מייצג לדעתי את המובן האנושי ה"שואל").
בהתייחס לדבריך, ישנה משמעות למה שאתה אומר בהקשר להשתייכות ההיסטורית לעם (נקרא לזה "ככה נולדתי"), מה שאנשים קוראים לו "מדורת השבט", היינו העבר המשותף והנרטיב המשותף. אבל המשמעות היא שאנשים יכולים להחליט בעצמם על המשך השתייכותם לעם, כלומר גם מי שנולד לתוך העם ורוצה לא להשתתף אתו, יכול לעשות זאת כרצונו, כלומר אין מחויבות להיות חלק מהעם. רק מי שמאמין בתורה ומצוות יכול להגיד שיש מחויבות להיות יהודי (ואפילו להגיד שאין אפשרות לפרוש מהעם).
האם אתה מסכים לקביעה זו? |
תשובתי הייתה: |
שלום רב,
אני נולדתי לתוך העם ורוצה להרגיש את עצמי כחלק ממנו בדיוק כשם שצרפתי רוצה להרגיש חלק מהעם הצרפתי גם אם הוא לא מאמין במיתוסים של הקתולים. אני בן לעם ישראל שבז בכל נימי נפשו לדת היהודית ואם הרבנים אינם רוצים להשתייך לעם שלי הם רשאים לפרוש ממנו. לאף אחד אין חזקה על העם הזה ואף אחד אינו יכול לשלול ממני את הלאומיות שלי או לכפות עלי את האמונות שלו. |
את המשך הדיון ננהל במערכת התגובות שבתחתית הדף הזה והקוראים מוזמנים להצטרף אלינו ולהביע את דעתם. |
התגובות האחרונות