Skip to content

1VSDAT

Open menu
שני, 07 מאי 2012 20:48

השר גדעון סהר, פרקי אבות וההשתלטות החרדית

דרג מאמר זה
(2 מדרגים)
הברית הקדושה בין הממשלה לרבנים החליטה כנראה לשלח כל רסן ועתה, במסווה של הסיסמה המזויפת 'לימוד יסודות הזהות שלנו בנושא היהודי והציוני', משרד החינוך כופה על ילדים חילוניים ללמוד את מסכת פרקי אבות, התרכיז המזוקק ביותר של הנרטיב הרבני ואחת מאבני הפינה של כל ניסיון להחזרה בתשובה ואינדוקטרינציה חרדית. 
 
 
כתבה שהופיעה במעריב[א] מספרת לנו שבמהלך חידון 'פרקי אבות' ארצי, הראשון מסוגו, מר גדעון סער, שר החינוך של כולנו, הגיב לאלימות הגואה בקרב בני הנוער בארץ ואמר:
 
אני משוכנע שאם כולנו, ובוודאי בני הנוער, נלמד פרקי אבות, נהיה חברה יותר מתוקנת, וברוח הימים הקשים האלה גם פחות אלימה.
 
דבריו, כצפוי, עוררו את יצריהם של חברי האופוזיציה שיצאו בשצף קצף נגד מה שהם ראו כעוד ליחוך פינכה והללו, בתורם, הפריחו התבטאויות דוגמת:
 
גדעון סער קורץ לפייגלינים במרכז הליכוד ורק הולך ומקצין ימינה. נראה שידו של סער עוד נטויה לאחר הנהגת משלחות התלמידים לחברון ונאומו בחידון התנ"ך. חבל שסער רואה במערכת החינוך בעיקר ביטאון פוליטי. גל האלימות בחברה הישראלית מצריך טיפול מעמיק והקצאת משאבים נרחבים מצד משרד החינוך.' (אילן גילון ממרצ)
 
וכן,
 
אני מאוד אוהב את פרקי האבות, אבל מציע לא לראות בהם פתרון פלא לבעיות האלימות, שכדי להתמודד איתם אנחנו חייבים לאמץ גישה מערכתית כוללת שתתמקד קודם כל בחינוך הלא פורמאלי - בתנועות הנוער, במתנסים, בהתמודדות עם האווירה הציבורית האלימה. האתגר הגדול של מערכת החינוך הוא לחנך נגד אלימות וכוחנות במדינה שבממשלתה נמצאים אנשים שמאמינים שהכוח הוא הפתרון לכל בעיה. (דב חנין מחד"ש)
 
ולבסוף,
 
המפתח להפחתת האלימות הוא שילוב של הסברה, ענישה והרתעה ומעורבות בתנועות נוער. ביום של אירוע אלימות חייבת להיות התייחסות מיידית, בין אם מדובר באלימות בכביש, בספורט או בגינה הציבורית. (רונית תירוש מקדימה)
 
אף שאני מסכים עם כל הדברים הללו נראה לי שחברי הכנסת הנכבדים החטיאו לגמרי את המטרה בעת שהם בחרו להתייחס לפן השולי של דברי השר ולא לבעיה המרכזית, אותה יזהה כל מי שיראה כיצד האתר החרד"לי 'סרוגים' מספר את אותו הסיפור: 
 
'אלוף פרקי אבות', התקיים במסגרת מקצוע הלימוד 'תרבות ישראל ומורשתו', אשר הונהג על ידי שר החינוך עם כניסתו לתפקיד, במטרה להעמיק את ידיעותיהם של התלמידים במורשת היהודית ובתולדות הציונית ולטפח את תחושת הזהות שלהם עם המורשת היהודית. המקצוע נלמד בכיתות ה'-ח' וכולל בין יתר הנושאים את פרקי אבות.
 
בדברי הברכה, אמר השר, גדעון סער: 'מדובר באירוע שיא של המהלך לשילוב מורשת ותרבות ישראל בבתי-הספר הממלכתיים – לימוד יסודות הזהות שלנו בנושא היהודי והציוני. המטרה הגדולה של לימודי מורשת ותרבות ישראל היא לחבר את בני הנוער לשורשים שלנו ולהילחם בבורות שיש בחברה הישראלית בנושא הזה.'
 
שר החינוך אמר לבני הנוער: 'צללתם בים החוכמה של פרקי האבות זה אוקיינוס של חוכמה, מידות, מוסר, דרך ארץ, ערכים – היסודות שצריכים להיות בחברה מתוקנת.'
 
והוסיף: 'אני משוכנע שאם כולנו, ובוודאי בני הנוער, נלמד פרקי אבות נהיה חברה יותר מתוקנת, וברוח הימים הקשים האלה גם פחות אלימה.'[ב]
 
מסתבר שלא רק הרצון ב'חברה יותר מתוקנת' עמד מול עיני השר אלא גם הצורך בהעמקת 'ידיעותיהם של התלמידים במורשת היהודית ובתולדות הציונית' וטיפוח 'תחושת הזהות שלהם עם המורשת היהודית'. או בניסוחו של השר:
 
מדובר באירוע שיא של המהלך לשילוב מורשת ותרבות ישראל בבתי-הספר הממלכתיים – לימוד יסודות הזהות שלנו בנושא היהודי והציוני. המטרה הגדולה של לימודי מורשת ותרבות ישראל היא לחבר את בני הנוער לשורשים שלנו ולהילחם בבורות שיש בחברה הישראלית בנושא הזה.[ג]
 
קשה לדעת אם ברקע דבריו של השר עומדת הציניות הטיפוסית של הפוליטיקאים או ה'בורות שיש בחברה הישראלית בנושא הזה' אבל ברור לחלוטין שאדם לא ציני ולא בור לעולם לא היה מעז להמיט על ילדים חפים מפשע ספר מגמתי שמחליק פנימה מסרים דתיים שמלכתחילה נכתבו במטרה לחזק בלב הקורא את האמונה הרבנית ולנתב אותו לדרך החיים הרבנית. הוראת מסכת פרקי אבות משמשת כנדבך חשוב במערכת התעמולה ושטיפת המוח שמנסה להעביר ילדים ונערים חילוניים על דתם ואין לה דבר וחצי דבר עם תרבות ישראל ועם 'לימוד יסודות הזהות שלנו בנושא היהודי והציוני'. למען האמת, לא רק שבפרקי אבות לא נמצא שום התייחסות לרעיונות שיכולים להיחשב כציוניים אלא שאפילו הקריאה השטחית ביותר תלמדנו שמדובר במסכת מתמשכת של מסרים דתיים שכל הורה שמנסה לחנך את ילדיו על ברכי ההומניזם הליברלי צריך לדחות על הסף.
 
השר סהר כנראה לא התעמק בכתובים יתר על המידה כשהוא אמר: 'צללתם בים החוכמה של פרקי האבות – זה אוקיינוס של חוכמה, מידות, מוסר, דרך ארץ, ערכים – היסודות שצריכים להיות בחברה מתוקנת.' שאם לא כן הוא לבטח היה נתקל בסיסמאות המטרידות שצריכות להרגיז כל אדם שעדיין לא התייאש מעתידה של המדינה שהפקדנו בידיהם של פוליטיקאים מסוגו של השר סהר, למשל:
 
 *
אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם.
 
 *
יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם.
 
 *
כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם.
 
 *
וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, ושְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה, דַּע מַהלְּמַעְלָה מִמָּךְ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין.
 
 *
יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.
 
 *
עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ. (מדובר ברצונו של האל, כמובן)
 
 *
מַרְבֶּה נָשִׁים, מַרְבֶּה כְשָׁפִים.
 
 *
מַרְבֶּה תוֹרָה, מַרְבֶּה חַיִּים.
 
 *
קָנָה לוֹ דִבְרֵי תוֹרָה, קָנָה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
 
 *
אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמָךְ, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ.
 
 *
וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ.
 
 *
וְהַתְקֵן עַצְמָךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ. וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם.
 
 *
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא.
 
 *
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הֱוֵי שָׁקוּד לִלְמוֹד תּוֹרָה, וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לָאַפִּיקוֹרוֹס. וְדַע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָמֵל. וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ שְׂכַר פְּעֻלָּתָךְ.
 
 *
לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, נוֹתְנִים לָךְ שָׂכָר הַרְבֵּה. וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ שְׂכַר פְּעֻלָּתָךְ. וְדַע, מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא.
 
 *
הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע, מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ, מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
 
 *
שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, שנאמר ... אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שנאמר ... אֵין לִי אֶלָּא שְׁנָיִם. מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָׂכָר? שֶׁנֶּאֱמַר ...
 
 *
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר ... אֲבָל שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר ...
 
 *
כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּו עֹל תּוֹרָה, נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ.
 
 *
עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר ... וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה? שֶׁנֶּאֱמַר ... וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁלשָׁה? שֶׁנֶּאֱמַר ... וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁנַיִם? שֶׁנֶּאֱמַר ... וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ אֶחָד? שֶׁנֶּאֱמַר ...
 
 *
הַמְהַלֵּךְ בַדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, מַה נָּאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.
 
 *
כָּל הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ... יָכוֹל אֲפִלּוּ תָקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר ... הָא אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב וִיסִירֵם מִלִּבּו.
 
 *
הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָרַבִּים, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהַמְגַּלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
 
 *
חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר ... חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר ... חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ...
 
 *
הַכֹּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה, ובְטוֹב הָעוֹלָם נִדּוֹן. וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה.
 
 *
הַכֹּל נָתוּן בָּעֵרָבוֹן, וּמְצוּדָה פְרוּסָה עַל כָּל הַחַיִּים. הַחֲנוּת פְּתוּחָה, וְהַחֶנְוָנִי מַקִּיף, וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְווֹת יָבוֹא וְיִלְוֶה, וְהַגַּבָּאִים מַחֲזִירִים תָּדִיר בְּכָל יוֹם, וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמוֹכוּ, וְהַדִּין דִּין אֱמֶת, וְהַכֹּל מְתֻקָּן לַסְּעוּדָה.
 
 *
הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה. וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה.
 
 *
כָּל הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ בַגָּלוּי. אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד בְּחִלּוּל הַשֵּׁם.
 
 *
כָּל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת. וְכָל הַמְחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה, גוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיוֹת.
 
 *
כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעשֶׁר. וְכָל הַמְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵעשֶׁר, סוֹפוֹ לְבַטְּלָהּ מֵעֹנִי.
 
 *
הֱוֵי מְמַעֵט בָּעֵסֶק, וַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה. וֶהֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָל אָדָם. וְאִם בִּטַּלְתָּ מִן הַתּוֹרָה, יֶשׁ לְךָ בְּטֵלִים הַרְבֵּה כְּנֶגְדָּךְ. וְאִם עָמַלְתָּ בַתּוֹרָה, יֶשׁ (לוֹ) שָׂכָר הַרְבֵּה לִתֶּן לָךְ.
 
 *
הָעוֹשֶׂה מִצִוָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ פְרַקְלִיט אֶחָד. וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ קַטֵּיגוֹר אֶחָד. תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת.
 
 *
כָּל כְּנֵסִיָּה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָה לְהִתְקַיֵּם.
 
 *
יְהִי כְבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וּכְבוֹד חֲבֵרְךָ כְּמוֹרָא רַבָּךְ, וּמוֹרָא רַבָּךְ כְּמוֹרָא שָׁמָיִם.
 
 *
הֱוֵי זָהִיר בְּתַלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן.
 
 *
שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן.
 
 *
הֱוֵי גוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָבוֹא אַחֲרֶיךָ, שֶׁחֲבֵרֶיךָ יְקַיְּמוּהָ בְיָדֶךָ. וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן.
 
 *
הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין.
 
 *
יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִכָּל חַיֵּי הַעוֹלָם הַבָּא. וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא, מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה.
 
 *
הַיִּלּוֹדִים לָמוּת, וְהַמֵּתִים לְהֵחָיוֹת, וְהַחַיִּים לִדּוֹן. לֵידַע לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא אֵל, הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַמֵּבִין, הוּא הַדַּיָּן, הוּא עֵד, הוּא בַּעַל דִּין, וְהוּא עָתִיד לָדוּן. בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שׁוֹחַד, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ. וְדַע שֶׁהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן. וְאַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרֶךָ שֶׁהַשְּׁאוֹל בֵּית מָנוֹס לָךְ, שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, (וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד), וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל כָרְחֲךָ אַתָּה מֵת, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
 
 *
בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת.
 
 *
עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל. עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם.
 
 *
עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם.
 
 *
עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂו לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבְּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא כִבּוּ גְשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְלֹא נָצְחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן, וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים, עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם.
 
 *
שִׁבְעָה מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת בָּאִין לָעוֹלָם עַל שִׁבְעָה גוּפֵי עֲבֵרָה. מִקְצָתָן מְעַשְּׂרִין וּמִקְצָתָן אֵינָן מְעַשְּׂרִין, רָעָב שֶׁל בַּצֹּרֶת בָּאָה, מִקְצָתָן רְעֵבִים וּמִקְצָתָן שְׂבֵעִים. גָּמְרוּ שֶׁלֹּא לְעַשֵּׂר, רָעָב שֶׁל מְהוּמָה וְשֶׁל בַּצֹּרֶת בָּאָה. וְשֶׁלֹּא לִטּוֹל אֶת הַחַלָּה, רָעָב שֶׁל כְּלָיָה בָּאָה. דֶּבֶר בָּא לָעוֹלָם עַל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, וְעַל פֵּרוֹת שְׁבִיעִית. חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִנּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה.
 
 *
חַיָּה רָעָה בָּאָה לָעוֹלָם עַל שְׁבוּעַת שָׁוְא, וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם. גָּלוּת בָּאָה לָעוֹלָם עַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל גִלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל הַשְׁמָטַת הָאָרֶץ.
 
 *
כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתו.
 
 *
כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ... יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ...
 *
תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אוֹכְלִין בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִין בָּעוֹלָם הַבָּא.
 
 *
הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַז פָּנִים לְגֵיהִנָּם, ובשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ.
 
 *
הֲפָךְ בָּהּ וַהֲפָךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָהּ.
 
הבחירות כבר עומדות בפתח. הפעם ראוי אולי לבחור במפלגות שאינן מנסות לדחוף את החרדיות במורד גרוננו.
 
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הירוקה הנקראת 'הפניות' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
 


[א]             
ראה מאמר ב-nrg מעריב.
[ב]             
ראה מאמר באתר 'סרוגים'
ראה מאמר באתר 'סרוגים'
 
נקרא 6408 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

3 תגובות

  • קישור לתגובה שלישי, 22 מאי 2012 12:15 הוסף ע״י עדי אביר

    משה,

    אולי בבא היום ימציאו מכשיר או תוכנת מחשב שיאפשו לנו לקבוע בצורה ברורה וחד-משמעית היכן בדיוק טמונים 'שורשי המוסר והאתיקה האוניברסאלית' אבל עד אז הנושא עדיין נתון לפרשנות, בייחוד לאור העובדה שאף אחד לא ממש יודע כיצד מגדירים את 'שורשי מוסר ואתיקה' ומהם 'מוסר ואתיקה אוניברסאליים'.

    לך נדמה שפרקי אבות מבטאים את המוסר והאתיקה האוניברסאליים וזה בסדר גמור. זכותך לחשוב כל מה שאתה רוצה. אני, לעומתך, חושב שפרקי האבות מבטאים מוסר גזעני, אליטיסטי וסקסיסטי וכל מטרתם היא להפיץ את התעמולה של גילדת הרבנית ולקדם את סדר היום שלה, וגם זה בסדר גמור, גם לי מותר לחשוב כל מה שאני רוצה. הבעיה מתחילה כשמלמדים בבתי ספר ממלכתיים רק ספרים שמחדירים את ערכי המוסר של חובשי הכיפות, ולצידם את ראית העולם המוטה של הרבנים, ולא מלמדים במקביל גם ספרים שמבטאים השקפות וערכים של אחרים. כשאתה מלמד בבית ספר את פרקי האבות לצד מתמטיקה אנגלית, גיאוגרפיה וכדומה ואתה מחדיר בתלמיד את התחושה שכשם שיש רק אנגלית אחת, מתמטיקה אחת וגיאוגרפיה אחת, כך יש רק מוסר אחד ואתיקה אחת ששורשיהם 'טמונים ומקופלים בין מאמרי החכמים בפרקי אבות'.

    אל תבין מכך, חס וחלילה, שאני מוצא פסול בלימוד פרקי אבות או כל טקסט דתי אחר. אני בהחלט רוצה להעשיר את התלמידים גם בתכנים היהודיים. אני רק מבקש שהטכסטים הללו יילמדו במסגרת של לימודים השוואתיים ושבני הנוער ייחשפו למספר רב של טכסטים דתיים ופילוסופיים, ממסורות שונות, כך שהם יוכלו לבנות לעצמם ראיית עולם משוכללת ומערכת מוסרית שלוקחת בחשבון לא רק את השקפתם מצומצמת והאינטרסנטית של הרבנים אלא גם תובנותיהם של הפילוסופים היווניים, הוגי עידן הרנסנס ועידן ההשכלה, אבות האומה האמריקאית, מנהיגי המהפכה הצרפתית, קונפוציוס, בודהה, בונהופר, אימא תרזה, הדלהי לאמה, מייסדי האומות המאוחדות, מחברי האמנות הבינלאומיות ועוד אלפים על גבי אלפים של אנשים חושבים שהצליחו לקדם את המוסר והאתיקה גם מחוץ למסגרות תורניות.

    בקיצור, אין זה מתפקידם של משרד החינוך, והשר העומד בראשו, לקבוע עבור נכדי מהם 'שורשי המוסר והאתיקה'. על החינוך הממלכתי לחשוף את התלמידים שלומדים במוסדותיו למגוון רחב של דעות שיאפשרו להם לגבש לעצמם השקפת עולם משוכללת שמתאימה לעולם המודרני ולא לעולמם של חכמים שחיו בפרובינציה נידחת של האימפריה הרומית לפני כמעט אלפים שנה.

    עם כל זאת, אני מוכן לעסקת פשרה: יבואו חובשי הכיפות וילמדו את נכדיי את שורשי המוסר והאתיקה שנראים בעיניהם כאוניברסאליים ואני אלך למוסדות החינוך שלהם ואלמד את ילדיהם ונכדיהם את שורשי המוסר והאתיקה שנראים לי כאוניברסאליים. זה הגון, זה צודק וזה הגיוני. הבעיה היא שבמדינת ישראל המתחרדת אין מקום להגינות, צדק והגיון ומשרד החינוך תמיד מעדיף לפתוח דלת רחבה למטיפים שמבקשים להטמיע במוחות הצעירים את התעמולה הרבנית ובמקביל להשתיק את אלו שמאמינים שעל הילדים לגבש את דעותיהם בעצמם ולא לקבל אותן, מוכנות וארוזות, מפיהם של מומחים שקובעים בפסקנות 'כי שורשי המוסר והאתיקה האוניברסאלית טמונים ומקופלים בין מאמרי החכמים בפרקי אבות'.

    משה, אני מבין שאתה, כמוני, כבר אדם לא צעיר ולכן לא אנסה להציע לך ללמוד יחד איתי את כל המחשבות הגדולות שעומדות בבסיסו של העולם המערבי אבל הרשה לי להבטיח לך שאם חובשי הכיפות היו נפתחים גם לאמיתות אחרות הם היו מגלים שלצד פרקי אבות יש עוד שורשי מוסר ואתיקה ואיש עוד לא ניזוק בעת שהוא הרהר גם בהם.

    בברכה,

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 22 מאי 2012 02:04 הוסף ע״י משה

    אשמח ללמוד איתך פרקי אבות על פי הרמב"ם

    משה מחבר הספר "שירי אבות" על פרקי אבות
    0505209953

  • קישור לתגובה שלישי, 22 מאי 2012 01:54 הוסף ע״י משה קודעי

    כמי שעסק ועוסק בפרקי אבות וערך חידונים והשתלמויות מבתי ספר ועד אוניברסיטאות בחמישים שנה האחרונות . דעו כי שורשי המוסר והאתיקה האוניברסלית טמונים ומקופלים בין מאמרי החכמים בפרקי אבות
    משה קודעי מחבר הספר
    "שירי-אבות"
    פרשנות ושירה
    על פרקי אבות

התגובות האחרונות