Skip to content

1VSDAT

Open menu
שני, 01 ינואר 2018 15:58

דו"ח חריף על הרבנות הראשית

דרג מאמר זה
(2 מדרגים)
הדו"ח של רו"ח יעקב אליה, מומחה בבקרה על רשויות שלטון, מעלה לאפנו את כל הסרחונות שהרבנות הראשית הרקובה והמושחתת מפיצה לחללה של מדינת ישראל. קראו והחליטו אם אתם באמת רוצים להמשיך ולממן את הרעל הזה ואם אתם מסכימים שאלו יהיו הפנים של מדינתנו.
 
להורדת הדו"ח בעריכה המקורית הקש כאן
 
 
               דוח חסר תקדים בחריפותו
 
מוסד הרבנות הראשית כגוף המושחת ביותר במדינת ישראל
 
            כולל תיאור נרחב של חשדות לפעילויות פליליות
 
                        יעקב אליה – רואה חשבון
 
                     מומחה בבקרה על רשויות שלטון
 
 
                                אפריל 2012
 
                             לפניות ותגובות
 
                       This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.: E-mail    
 
                           ת.ד. 1852 ר"ג 52117
 
 
             כל הזכויות שמורות © 2011 – יעקב אליה
 
 
 
מבוא
 
מתחים בחברה היהודית קיימים בתחומים שונים: בין עשירים לעניים, בין עולים לוותיקים, בין ימין ושמאל, בין מזרחים לאשכנזים ובין חרדים לחילוניים.
 
במחקר דעת הקהל לשנת 2011 שערך מכון רפי סמית נכתב (מדד הדת והמדינה ספטמבר 2011):
 
המתח בין חילונים לחרדים נתפס כמתח הקשה ביותר בחברה היהודית בפער גדול מאוד מכל שסע אחר.
 
חוסר שביעות הרצון מפעילות הממשלה בתחומי דת ומדינה הוא בבחינת הסכמה לאומית. 80% מהציבור הישראלי לא מרוצים מפעילות הממשלה בתחומי הדת והמדינה.
 
בקיץ 2011 פרסמתי לראשונה דוח מקצועי מקיף על הריקבון במערך בתי הדין הרבניים. בין המסקנות העיקריות שלי כתבתי:
 
במדינת ישראל ישנם מאות גופים ממסדיים. לא ניתן לאתר שום גוף ממסדי שפעילותו מאופיינת בכשלים כה רבים, כה קשים וכה עמוקים, המשתווים או עולים על אלה המאפיינים את מערך בתי הדין הרבניים.
 
הנני משמש רו"ח ומומחה בבקרה על רשויות שלטון. במסגרת זו חיברתי עד כה 2 ספרים ודוחות ביקורת מקצועיים רבים בתחום ההתנהלות של רשויות שלטון.
 
בתי הדין הרבניים לאורך שנים נמצאים בשליטת החרדים. בעקבות הממצאים המחרידים שנחשפתי אליהם במחקר על בתי הדין וסקירת חומר מקצועי עצום על ההתנהלות של כל גופי הדת בישראל, הגעתי להחלטה להרחיב את הפעילות שלי לתחום חקר החברה החרדית בכללותה, תוך התמקדות בהיבטים השלטוניים והממסדיים הקשורים למגזר זה. פעילות זו מתוכננת לכלול בין היתר פרסום דוחות וספרים קשים.
 
דוח זה מתמקד בתיאור וניתוח של כשלים מערכתיים וחשדות לפעילות פלילית ברבנות הראשית, בהנהגתה ובגופי הדת הנתונים להשפעתה. בישראל העיצוב של חיי הדת נקבע בעיקר על ידי פוליטיקאים, עסקנים ואינטרסנטים המקיפים את חצרות הרבנים הקשישים, המכונים גדולי הדור. כפועל יוצא דוח זה כולל התייחסות לקשרים בעייתיים אלה.
 
ב-2 העשורים האחרונים החרדים השתלטו על מועצת הרבנות הראשית ועל הנהגת הרבנות הראשית. החל משנת 2003 בראש הרבנות הראשית עומדים הרב שלמה עמאר והרב יונה מצגר. הרב שלמה עמאר אוחז במספר תפקידים שהמרכזיים שבהם הינם: רב ראשי ספרדי ונשיא בית הדין הרבני הגדול. לצידו מכהן כרב ראשי אשכנזי הרב יונה מצגר אולם הגורם היותר דומיננטי ברבנות הראשית הינו הרב עמאר.
 
הממצאים בדוח זה הם כה מחרידים כך שמסקנתי המרכזית היא שהרבנות הראשית כיום היא הגוף הממסדי המושחת ביותר במדינת ישראל. נראה כי הממצאים הקשים בדוח מחייבים לפתוח בחקירה לחשדות לביצוע עבירות פליליות במסגרת הרבנות הראשית.
 
לשם השוואה יצוין שברוב המדינות הנאורות בעולם גופי הדת הנם מהגופים הכי פחות מושחתים.
 
על פי חוק הרבנות הראשית, 1980, הבחירות למוסד זה נערכות אחת ל- 10 שנים. אחת הסיבות המרכזיות להחלטתי להתמקד בדוח זה ברבנות הראשית, הנה הבחירות ההולכות וקרבות למוסד זה. באפריל 2013 יתקיימו הבחירות לרבנות הראשית, שבהן יבחרו 2 הרבנים הראשיים, הספרדי והאשכנזי וחברי מועצת הרבנות הראשית. חוק הרבנות במתכונתו הנוכחית הוא כה מעוות, כך שניתן לשנות את השם שלו לחוק להנצחת השחיתות ברבנות הראשית. דוח זה כולל מידע רחב וקשה שמחייב את כנסת ישראל לפעול בדחיפות מירבית לתיקון חוק כושל זה מהיסוד, לפני הבחירות שיתקיימו למוסד זה באפריל 2013.
 
כנתוני רקע לחוק מעוות זה יצוין כי במבחן המציאות, אילו הרבנים הראשיים וחברי מועצת הרבנות הראשית היו נבחרים, לדוגמה בבחירות כלליות של כלל אזרחי המדינה היהודים, ניתן לקבוע באופן וודאי כי 2 הרבניים הראשיים ורוב חברי מועצת הרבנות הראשית היו מגיעים מהציונות הדתית המתונה. מנגד חוק הרבנות הנוכחי, לא דיי שהוא מבטיח כי 2 הרבנים הראשיים ורוב מוחלט של חברי מועצת הרבנות שיבחרו יהיו חרדים, אלא שזהותם תיקבע בעיקר על ידי העסקנים, הפוליטיקאים והאינטרסנטים המקיפים את חצרות הרבנים הקשישים המכונים גדולי הדור.
 
הדוח מחולק לפרקים. להלן ריכוז של עיקרי הנושאים המוצגים בפרקי הדוח:
 
1.
מבחר ציטטות – השסע הגדול ביותר בחברה בישראל מקורו במתח שבין חילונים לחרדים. מדובר בתחום רחב יריעה המתפצל למישורים רבים ואינספור בעיות. כדי לתת לקורא מידע ולו כללי בלבד בתחום רחב זה, מוצגים בתחילת דוח זה בהיקף של ארבעה עמודים מבחר ציטטות.   הציטטות הם של עיתונאים, אנשי ממשל, אנשי אקדמיה, משפטנים וכדומה. הציטטות נבחרו ונערכו בניסיון לתת לקורא תמונה רחבה ומציאותית של דעות, עמדות ועובדות הקשורות למישורים מגוונים ועיקריים בתחום החרדים. הציטטות מוצגות בלא יותר מ- 2 שורות כל אחת.
 
2.
קניית שלטון הליכוד באמצעות מתן הטבות חסרות תקדים לחרדים – מאז קום המדינה לא היתה ממשלה אחת שהעניקה לחרדים הטבות כה רבות על חשבון הקופה הציבורית, כפי שביצעה ומבצעת ממשלת נתניהו. בפרק מתוארות עיקרי ההטבות. הכניעה של ממשלת נתניהו לחרדים היא מוחלטת. לאור זאת אין להתפלא כי בעקבות אישור תקציב המדינה לשנת 2011 ח"כ משה גפני אמר: "אין כל ספק שמדובר בתקציב הטוב ביותר שאושר אי פעם בכנסת עבור הציבור החרדי".
 
3.
פעילויות פליליות מדווחות בש"ס וברבנות הראשית – בכל מפלגה ישנה שחיתות שלטונית אולם ש"ס משאירה את כל המפלגות האחרות הרחק מאחור. ש"ס היא ללא ספק המפלגה הכי מושחתת בישראל. בעשורים האחרונים החרדים בכלל וש"ס ומשפחת יוסף בפרט, השתלטו על הנהגת הרבנות הראשית ועל מועצת הרבנות. במקביל השחיתות ברבנות הולכת ומתעצמת כך שבתקופה הנוכחית היא למעשה הגוף הממסדי המושחת ביותר בישראל. השחיתויות בש"ס וברבנות הראשית מתבטאות במישורים רבים. פרק זה מתמקד בפירוט מאסרים ארוכים שהוטלו על נציגי ש"ס בכנסת וכן בתיאור חקירות והליכים פליליים שדווחו ומדווחים על בכירי הרבנות הראשית. כך לדוגמה ב- 1.3.12 הוחלט להעמיד את הרב הראשי לישראל לשעבר בקשי דורון לדין כפוף לשימוע על חלקו בפרשת זיופים והונאה בקנה מידה של מאות מיליוני ₪.
 
4.
ההשתלטות החרדית על מוסדות הדת בישראל – הסלידה של הציבור הרחב מגופי הדת בישראל הגיעה בתקופה הנוכחית למימדים שלא היו כדוגמתם מאז קום המדינה. סלידה זו היא בעיקר תוצאה שמקורה בהשתלטות של החרדים על כל גופי הדת בישראל. זהו אחד הפרקים הנרחבים בדוח. בפרק מתוארות השיטות שבאמצעותם החרדים השתלטו על גופי הדת בישראל. כמו כן מתוארות דרכי ניהולן השערורייתיות של אותם גופים ע"י החרדים. הפרק כולל התייחסות נפרדת בחלוקה לנושאים : הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים ואת מועצת הרבנות, מועצות דתיות, מינוי רבני ערים ושכונות, מוסד הנישואין, גיור, בתי קברות, המשרד לשירותי דת והוועדה למינוי דיינים. כמו כן הפרק כולל תיאור מפורט של העיוותים הקשים בחוק הרבנות הראשית הנוכחי.
 
5.
התוצאות הקשות הנובעות מההשתלטות של החרדים על הוועדה למינוי דיינים – החקיקה בנוגע לוועדה למינוי דיינים יוצרת מצב מעשי בלתי נסבל שבו באופן אוטומטי לפחות 5 מתוך 10 חברי הוועדה הנם חרדים. בעקבות השתלטות זו של החרדים על הרכב הוועדה, כ- 83% מהדיינים בבתי הדין הרבניים הנם חרדים. בערכאה הרבנית הגבוהה, העיוותים הנגרמים מאותה השתלטות הם החמורים ביותר. לאורך עשרות שנים כל הדיינים בבית הדין הרבני הגדול הנם חרדים. חוסר הנכונות של החרדים להבין שמדובר במצב עובדתי בלתי נסבל, הובילה את שר המשפטים נאמן למסלול של מאבק חסר תקדים כנגד החרדים בתחום זה. עימות חריף ועקבי זה המתואר בפרק נמשך כבר שנתיים. 
 
6.
חשיפת הריקבון מבני ביתו של הרב עובדיה יוסף – הפרק כולל תיאור נרחב של ההליכים הפליליים המתלווים לפריחת העסק המשפחתי כשרות "בית יוסף" מבית הרב עובדיה יוסף. פריחה זו מתבצעת במעורבות פלילית בולטת של ראשי ש"ס והרב הראשי עמאר. משפחת יוסף הנה משפחה מסוכסכת ומפולגת. הריב הבולט ביותר הוא בין האחים משה יוסף ודוד יוסף. סכסוך זה הגיע לשיאו בינואר 2012. במועד זה נחשפו חשדות לפעילויות פליליות עם מעורבות של בכירים בש"ס כפי שמתוארות בפרק. 
 
7.
תפקידו המרכזי של הרב עמאר בהפיכת כשרות בית יוסף לכשרות הפורחת ביותר בישראל: במהלך 9 שנות כהונתו של הרב עמאר כרב ראשי, להערכתי המחזור העסקי השנתי של כשרות "בית יוסף" גדל לפחות פי 5. כפי שנראה כיום בד"ץ בית יוסף מדורג כשני בגודלו אחרי בד"ץ העדה החרדית. בפרק מתוארות 6 דוגמאות מעוגנות בראיות לתמיכתו של הרב עמאר בכשרות בית יוסף, כדלקמן: א. תיאור המוניטין שכשרות בית יוסף צוברת על רקע פעילותו של הרב עמאר. כך לדוגמה נאמר שהרב עמאר מתוקף מעמדו כרב ראשי קבע כי - "אין כשר בעולם כמו בשר חלק בית יוסף". ב. תיאור כיצד הרב עמאר ממנה עבריין קשה ומוכר בתחום הכשרויות, כאחראי על הכשרות בפתח תקווה. לפני מינוי זה הרב עמאר אמר במועצת הרבנות: "הרב עובדיה פנה אלי ואמר לי שצריך למנות כאחראי על הכשרות בעיר פתח תקווה את הרב שרעבי". ג. תיאור הפעילות האינטנסיבית של הרב עמאר במינוי יצחק יוסף לרב ראשי של ירושלים. ד. תיאור התנכלויות לכשרויות חדשות מתחרות לבית יוסף. ה. תיאור הפגיעה במעמד כשרות העדה החרדית המתחרה לכשרות בית יוסף על פי הוראות מש"ס. ו. תיאור הרב עמאר כנאמן של הרב עובדיה יוסף וכנעדר שיקול דעת עצמאי.
 
8.
שוחד בחירות עם מעורבות של שרי ש"ס ישי ומרגי – ח"כ אמסלם שפוטר מש"ס גילה כיצד השיטה עובדת: "כולם מבינים ששר הפנים ושר הדתות בובות על חוט כדי לבנות את המהלכים הנכונים ולטוות את המשרות למקורבים". הפרק מתאר את הראיות הישירות והנסיבתיות לחשדות להליכים פליליים במעורבות של 2 שרי ש"ס. מדובר במינוי ראש מועצה דתית בחדרה תמורת תמיכה במועמדות יצחק יוסף כרב הראשי בירושלים. הפרק מתאר כיצד השיטה עובדת וכן את הראיות הישירות והראיות הנסיבתיות הרבות המבססות את החשדות לפעילות פלילית של 2 שרי ש"ס. 
 
9.
סגירת החשבונות עם גורם בכיר שהעז לא לשתף פעולה עם שיטת המינויים הש"סניקית של הרב עמאר – אביחי רונצקי שימש כרב הראשי הצבאי. כל המינויים של רבנים תחת פיקודו של רונצקי בוצעו בהגינות על פי מינהל תקין. הרב עמאר דרש מרונצקי למנות מקורבים חרדים שלא שירתו בצבא, כרבנים ביחידות לוחמות וכן לקדם מקורב לדרגת סגן אלוף. מדובר בהליכים המתבצעים כענין שבשגרה בכל גופי הדת הנשלטים ע"י ש"ס, ואילו רונצקי, הישר והציוני פשוט סירב. הענין הוא שמי שלא משתף פעולה עם השחיתות הש"סניקית ישלם את המחיר בהזדמנות הראשונה. הפרק כולל תיאור כיצד הרב עמאר הצליח לסגור חשבונות עם הרב רונצקי לאחר פרישתו מצה"ל, באמצעות דרישה אולטימטיבית מהמפד"ל שלא לאפשר את מינויו כרב עיר אשכנזי.
 
10.
הרב עמאר במלחמת חורמה כנגד תת אלוף במילואים וייס – הרב עמאר אילץ את הרב הצבאי הראשי לשעבר ישראל וייס להסיר את המועמדות שלו כמנכ"ל בתי הדין הרבניים. פעילות זאת בוצעה על ידו כדי לנסות ולאפשר את המינוי לתפקיד זה של המקורב, הרב בנימין אטיאס שהנו אח של השר אטיאס. הרב עמאר לא הסתפק בכך. הוא החליט בנוסף ובחוסר סמכות מובהק לאסור על וייס לשמש כדיין במערך הגיור של צה"ל. במסגרת זו הרב עמאר אמר בין היתר לוייס: "טובת הצבא והגיורים שלא תעסוק בזה...". מדובר בהתפתחות הזויה שעל פיה תת אלוף במילואים, ציוני מובהק ורב צבאי ראשי לשעבר "אינו מורשה" על פי "שיטתו" של הרב עמאר החרדי להיות מגייר במערך של צה"ל. מצב בלתי נתפס זה הצריך התערבות של משרד ראש הממשלה אשר מנע את הביזיון בהתנהלות שערורייתית זו של הרב עמאר.
 
11.
הון, שלטון, הרב עמאר ובאבות – בעקבות רצח הבאבא אלעזר אבוחצירה – הבאבא אלעזר היה מעשירי הארץ. הונו נאמד ביותר מ- 300 מיליון ₪. הוא נרצח ביולי 2011 ע"י חרדי שנהג לקבל ממנו ברכות וייעוץ. מתחקיר "שומר מסך" על הבאבא אלעזר, עולה שמדובר בעבריין קשה כאשר לפחות חלק משמעותי מהונו הושג תוך איומים בקללות ובמוות. הבאבא אלעזר והרב עמאר שניהם עלו בילדותם ממרוקו והיו להם קשרים קרובים. מעקב אחרי ההתפתחויות בקשרים: באבא אלעזר, הרב עמאר ובית יוסף כפי שמתואר בפרק מעלה חשדות הדורשים בדיקה בתחום של הון, שלטון ורבנות.
 
12.
פרשת בת הרב עמאר - תיאור המעורבות של הרב עמאר בפרשת חטיפה והתעללות ברוטאלית בסגנון "התפוז המכני" במחזר דתי מבני ברק של בתו איילה. התעללות זו בוצעה על רקע סירוב הבת לנתק את הקשר עם המחזר. הרב עמאר נחקר באזהרה. בנו מאיר נדון ל- 32 חודשי מאסר בפועל. באופן שערורייתי הרב עמאר לא אולץ לפרוש מתפקידו בעקבות הפרשה. החוקרים דיווחו כי המהימנות של עדות הנער גבוהה ביותר ולא נמצאו בה סתירות. להלן התייחסות של הנער במבחר נושאים הקשורים לפרשה הזויה זו :
 
 
הנער מתאר את ההתעללות בו ע"י הבן של הרב עמאר ועוזריו: "גזרו לי את הפאות, חתכו לי את הכיפה והציצית, אכלתי פיצוצים בראש, בצלעות. הם נתנו לי מכות רצח...". 
 
 
הנער מתאר את השיחה בין הבן לאביו הרב עמאר: "הרב הראשי ידע מה מתרחש. במהלך אותו לילה, בזמן הארוע האח ענה לטלפון לאביו ואמר אבא, מה קורה. האח הוסיף, אל תדאג, הוא לא יצא שלם...".
 
 
הנער מספר על הפגישה עם הרב עמאר בבית הרב – "הם הכניסו אותי לאוטו. הרב היה בבית. אמרתי לו, אתה רב אתה? אחרי לילה של מכות העיפו אותי משם...".
 
 
המידע הקשה המתואר בפרק לא יותיר ספק לכל בר דעת כי אילולא מעמדו של הרב עמאר כרב ראשי, הפרקליטות היתה מוציאה כנגדו כתב אישום על מעורבותו הישירה בפרשה. מעבר לכך, די בנתונים העובדתיים של הפרשה שאינם מוכחשים כמתואר בפרק, כדי לחייב את פיטוריו של הרב עמאר.
 
13.
פרשת ח"כ אלי אפללו וחוק עמאר – על פי החוק הקיים הרב עמאר חייב לפרוש מתפקידו כרב ראשי באפריל 2013. גורמים בכשרות המשגשגת "בית יוסף", בש"ס וברבנות הראשית חוששים לקראת סיום 10 שנות כהונתו של הרב עמאר. באופן חשאי הם הפעילו ח"כ חיצוני לש"ס שהסכים לשתף עימם פעולה כמושיע. אלי אפללו שפרש מהכנסת בינואר 2012, יזם הצעת חוק שערורייתית המכונה "חוק עמאר". הצעת חוק זו נועדה לאפשר לראשונה לרב ראשי להיבחר בשנת 2013 לקדנציה נוספת של 10 שנים. זאת כדי שהרב עמאר יעמוד בראשות ההיררכיה הרבנית בישראל וכזרוע נאמנה של בית יוסף, במשך לא פחות מ- 20 שנים רצופות. הצעת חוק זו נמצאת בעת כתיבת שורות אלו בשלבי חקיקה מתקדמים ביותר, לפני הכנתה לקריאה שניה ושלישית. בפרק מתוארות ראיות מפורטות, ישירות ונסיבתיות שעל פיהם הצעת חוק שערורייתית זו מראשיתה היא תוצאה של שחיתות שלטונית גסה הכוללת: הון, שלטון, רמייה והטעייה. שחיתות זו בוצעה בשיתוף פעולה מלא של: אפללו, משפחת יוסף, נציגי ש"ס בכנסת והרבנות. התחקירן הוותיק מרדכי גילת כינה את גרסתו של אפללו כי לא מדובר ברמייה: "סיפורי סבתא". יו"ר ועדת החוקה בכנסת, דוד רותם, החליט לנצל את התשוקה העזה של משפחת יוסף והרב עמאר לחקיקת חוק הזוי זה, באמצעות "דיל" המתנה את סיום הליכי חקיקת "חוק עמאר" בהסכמת ש"ס לאשר במקביל את חוק צוהר בתחום הנישואין. לפני אותו "דיל" הרב עובדיה יוסף ומועצת הרבנות, פה אחד התנגדו נחרצות לחוק צוהר. בעקבות הדיל, הצעת חוק "עמאר" עברה בקריאה ראשונה בכנסת וחוק צוהר הוכן במקביל לקריאה ראשונה למליאה. "דיל" זה מוכחש באופן מגוחך וללא שום בושה ע"י נציגי ש"ס בכנסת ובראשם השר מרגי. מנגד דיל זה כלל אינו מוכחש ע"י יו"ר הוועדה דוד רותם. בעקבות הדיל ח"כ גפני מיהדות התורה השמיע דברים מהקשים ביותר שנשמעו בתולדות הכנסת. בין היתר הוא אמר על הדיל: "...לא היה דבר כזה. אני הרבה שנים בכנסת. איבדתם את הבושה. הורדתם את הכנסת לביבים, לאשפתות...". השר מרגי הגיב על האשמות נציגי יהדות התורה: "אין שום דיל...שיבושו להם, אנחנו פועלים על פי הוראות רבותינו. רבותינו התירו לנו, עשינו זאת ואנחנו גאים בכך". ראשית מוצע לשר מרגי לשנות בתגובתו את המלה "רבותינו" במלה "עסקנינו". כמו כן, נוצרה כעת הזדמנות ראשונה מסוגה לקבור מחד בכנסת את חוק עמאר על בסיס ענייני דוגמת המידע המפורט בדוח זה, ומאידך לדרוש מש"ס להמשיך לתמוך בחוק צוהר שכן הם מצהירים שאין שום "דיל".
 
14.
פרשת מרוץ הסמכויות – לבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט למשפחה ישנן סמכויות מקבילות בתחומים כמו חלוקת רכוש ומשמורת ילדים. הערכאה שתדון בסוגיות אלו היא זו שאחד מבני הזוג פנה אליה קודם. תחרות זאת נקראת "מרוץ סמכויות". ככל הנראה מרוץ הסמכויות הנו הסוגיה המשפטית הקשה והסבוכה ביותר במערכת המשפט בישראל. על רקע זאת שר המשפטים נאמן מינה ועדה ציבורית למתן המלצות בסוגיית מרוץ הסמכויות. בראש הוועדה עמד המנכ"ל הנוכחי של בתי הדין הרבניים, הרב שלמה דויכבוסקי. הוועדה גיבשה המלצות שישומן לראשונה יפתור בעיה סבוכה זו. עם חשיפת המלצות הוועדה, הרב עמאר הגיע להחלטה שהוא מתנגד התנגדות מוחלטת ליישומן. במצב שכזה, מכיוון שהמלצות הוועדה מחייבות תיקוני חקיקה, הרב עמאר ונציגיו בכנסת מוסמכים להעלות את כל טענותיהם והצעותיהם בכנסת. הבעיה היא שהרב עמאר לא מעונין כלל שהסוגיה תגיע לדיון בכנסת שכן היא מחייבת פתרון. במלכוד שנוצר הרב עמאר בחר בשיטה של רמייה. הוא הציג טענה מגוחכת שהוא כלל לא ידע על קיומה של וועדה זו ולכן על פי "שיטתו" עצם הקמת הוועדה והליכי פעילותה אינן תקינות בבסיסם. כדי לתת עוצמה לרמייה מובהקת זו, הוא יזם כינוס חירום בהשתתפות כל הדיינים ונציגי הסיעות הדתיות בכנסת. בפרק מתוארות בין היתר ראיות מובהקות ל- "סיפורי הסבתא" של הרב עמאר כאמור. המצב שנוצר הוא בלתי נסבל. על פי "שיטתו" החדשה של הרב עמאר, לא דיי שהוא דורש לקבור את מסקנות ועדת דייכובסקי, אלא שבנוסף הוא "אוסר" מעתה ולהבא לקיים אפילו דיון בנושא "מרוץ הסמכויות" בשום פורום משמעותי: ועדות ציבוריות, ועדות הכנסת וכדומה. כעת כנסת ישראל נדרשת כמובן לסיים את הליכי חקיקת "חוק עמאר" השערורייתיים, כדי שהרב עמאר בין היתר יפעל לקיבוע "מירוץ הסמכויות" לפחות עד שנת 2023.
 
15.
הטבות שכר שהוצאו למקורב של הרב עמאר ואח של הרב עמאר כמאכער – תיאור תנאי השכר הייחודיים שהוצעו למקורב של הרב עמאר כמשגיח כשרות ותיאור בעיית המאכערים בבתי הדין הרבניים תוך התייחסות לאח של הרב עמאר כמאכער.
 
16.
כלכלה שחורה, תלמידים וכוללים פיקטיביים ומחיר למשתכן – אחד הענפים המאפיינים בקביעות את החרדים נוגע לנושא הונאות כנגד רשויות המדינה. הפרק כולל תיאור תמציתי של הונאות שכיחות ובתוכן: תעסוקה ללא דיווח לרשויות המס, תלמידים ואברכים פיקטיביים, כוללים פיקטיביים וסחר בהטבות הניתנות לחרדים במסגרת מחיר למשתכן.
 
17.
שחיתויות בקרב מקימי ארגוני חסד וסיוע של החרדים – 2 ארגוני החסד והסיוע הגדולים והמפורסמים ביותר בקרב החרדים הנם זק"א ויד שרה. הדמות המרכזית בזק"א הנו יהודה משי זהב. יד שרה הוקמה ע"י אורי לופוליאנסקי ראש עיריית ירושלים לשעבר. הפרק כולל תיאור החשדות למעורבות בפלילים של משי זהב ולופוליאנסקי.
 
18.
ראיון עם הרב עמאר – שלמה עמאר משמש כנשיא בית הדין הרבני הגדול וכרב הראשי הספרדי. בנובמבר 2011 עיתון הארץ ערך עימו ראיון לגבי המעמד הקשה של הרבנות הראשית. הרבנות הראשית היא הגוף המושחת ביותר בישראל ואילו מהראיון עם הרב עמאר עולה שהוא משוכנע שהרבנות הראשית היא מוסד לתפארת מדינת ישראל.
 
במישור האישי נחשפתי להתנהלות פלילית מחרידה הכוללת הונאה וזיופים שהופעלו כנגדי וכנגד ילדיי בבתי הדין הרבניים. על רקע התפתחויות אלו וההתמחות שלי בבקרה ופיקוח על גופים ממסדיים, החלטתי לחקור את ההתנהלות בבתי הדין הרבניים. כעת במקביל להגשת תלונות לרשויות החוק, הכנתי דוח מחקר מקיף על הריקבון בבתי הדין הרבניים. הדוח פורסם בקיץ 2011. בעקבות התפתחויות אלו, סומנתי ע"י בתי הדין הרבניים כאויב המערכת והם ניהלו כנגדי וכנגד ילדיי מלחמת חורמה.
 
התיק הפלילי כולל מאות עמודים, ראיות מוצקות רבות, ישירות ונסיבתיות ובתוכם חוות דעת חד משמעית של גרפולוג מוסמך על ביצוע זיופים של גורמים בכירים בבתי הדין הרבניים. בעקבות חקירת משטרת ההונאה, התיק הפלילי הועבר לטיפול בפרקליטות מחוז ירושלים פלילי. בפרקליטות התיק הועבר לעיונו של הפרקליט המחוזי אשר הורה לטפל בו. לאחר מכן התיק הועבר לעיונו של ראש צוות בתחום השחיתות הממסדית אשר החליט להעביר אותו לחקירה. התיק נחקר בפרקליטות מספר חודשים ומספרו 3733/11.
 
אני וילדיי הנם נפגעי עבירה ולמרות זאת איננו זכאים לסעד משפטי משום גורם. מבחינת רשויות החוק דוגמת בג"ץ אני וילדיי לא זכאים לשום הגנה, מכיוון שההליכים הפליליים כנגד הערכאות הרבניות תלויים ועומדים וטרם הסתיימו. מדובר במצב משפטי בלתי נסבל. כלומר לא דיי שאני וילדיי לא זכאים לשום הגנה על רקע היות ההליכים תלויים ועומדים, אלא שהתפתחויות אלו אפשרו לבתי הדין הרבניים להלחם בי ובילדיי מלחמת חורמה. למרבה האירוניה, בהתנהלות השערורייתית של בתי הדין הרבניים בפרשה שלי, שהתפתחה ככדור שלג, הם פגעו בכולם ובכלל זה באם, שנמצאת כיום בנתק מוחלט מילדיה.
 
כעת אני עוקב בדריכות אחרי ההתפתחויות בתיק הפלילי. בתי הדין הרבניים כצפוי יפעילו את כל כוחם כדי להרחיק מעליהם הליכים פליליים אלה. אני מצידי אפעל בכל המישורים החוקיים, ללא שום פשרות, עד למיצוי הדין כנגד מבצעי העבירות הפליליות בפרשה שלי.
 
מכל מקום, לגופו של עניין, דוח זה כלל אינו מתמקד בהתנהלות של בתי הדין הרבניים, אולם לשם הגילוי הנאות הצגתי מידע זה. בנוסף הדוח נערך תוך הקפדה ככל הניתן על אמת הפרסום.
 
 
1. מבחר ציטטות
 
 
נושאים שונים
 
פרופ' אמנון רובינשטיין: "יש מעט מאוד נושאים שלגביהם קיימת תמימות דעים כה גדולה, כמו הרצון החד של הציבור להשתחרר ממכבש הכפייה הדתית ומהגל הגוהה של התובענות החרדית" (גלובס 18.10.10).
 
פרופ' יזהר אופלטקה: "הגענו למצב שהתקציב הישיר והעקיף המופנה לאוכלוסייה החרדית שווה בגודלו לתקציב הבטחון כולו" (ynet25.9.11).
 
מירב ארלוזורוב, עיתונאית: "החרדים גם אינם משרתים בצבא, גם אינם עובדים וגם מתקיימים מקצבאות או תמיכות לישיבות" (דה מרקר 1.8.11).
 
רון חולדאי, ראש עיריית ת"א: "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שברבע מימות השנה אין בה שום תחבורה ציבורית" (רשות השידור 11.12.11).
 
נחמיה שטרסלר, עיתונאי: "לחרדים אין שום בעיה לעקור נער בן 15 מביתו ולשלוח אותו לישיבה" (הארץ 1.8.09). 
 
מעיריית מודיעין עלית החרדית נמסר: "אין יום שעובר בלי דיווח על פגיעה מינית במגזר" (News1 14.2.12).
 
עמוס עוז, סופר: "בישיבות החרדיות צומחים דורות של בטלנים, בורים אכולי בוז כלפי המדינה" (כיכר השבת 2.8.11).
 
בן דרור ימיני: "הממסד הדתי הפך לחרדי יותר ולדורסני יותר. גונבים לנו את היהדות. זה קורה בחסות המיעוטוקרטיה: שלטון קואליציוני שרומס את הרוב ומעניק כוח הולך וגובר לקבוצות מיעוט" (nrg 4.10.11) 
 
ד"ר יעקב לופו, היסטוריון: "אם מדינת ישראל הייתה עומדת על הדינים והחוקים שלה, חוק חינוך חובה וחוק גיוס, החרדים היו מקבלים את זה" (ידיעות אחרונות, 24.12.10).
 
יאיר לפיד, עיתונאי: "תראו איך ש"ס, עם 11 מנדטים, מסובבת את כל המדינה על האצבע" (ynet 16.2.12).
 
החוקר תני גולדשטיין: "ברוב מדינות המערב אין בכלל תקציב דת והכנסיות, בתי הכנסת והמסגדים מתקיימים מתרומות בלבד" (ynet 3.2.12).
 
ח"כ אורלב על דוח מבקר המדינה: "אוי לנו ואבוי לנו שכך נראות מערכות הכשרות בישראל" (ynet 19.10.09).
 
ח"כ חיים אמסלם: "השליטה במגזר החרדי מצויה בידי עסקנים, שמשים ובעלי אינטרסים" (News1 29.1.12).
 
אפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר: "התחנכתי בבני עקיבא. הכרתי דת ואמונה של מאור פנים. הקיצוניות החרדית מחשיכה את חיינו" (nrg 4.11.11). 
 
פרופ' אבי דגני: "79% מהמשפחות החרדיות מתגוררות בדירות בבעלותן, לעומת 74% במגזר הלא חרדי" (News1 16.2.12).
 
מאמר המערכת של הארץ: "הציבור הדתי המתון סובל כבר שנים מהכפייה החרד"לית" (הארץ 9.10.11) 
 
הרב האינטלקטואל, ד"ר בני לאו נשאל: "אילו יכולת לחוקק חוק, איזה חוק היית מחוקק?" הרב השיב: "הפרטת שירותי הדת" (וואלה 9.5.11).
 
פרופ' ידידיה שטרן: "נכון להיום רבנים לא כפופים לכללים, ועיסוקם כלל אינו מוסדר בחוק. איך נדע שמוישה הוא באמת רב? סמיכה לרבנות זה דבר שקל להשיג, ורבים מכנים את עצמם רב, מבלי שהוסמכו" (ynet 24.8.11).
 
אפליה בתחבורה ציבורית: "אגד גובה בקווי המהדרין – המשרתים את האוכלוסייה החרדית את מחירי המינימום שקבע משרד התחבורה" (News1 13.9.11). 
 
יואל אסתרון, עיתונאי: "ח"כ גפני צודק כשהוא כותב שלא כל החרדים משתמטים, לא עובדים ולא לומדים ליבה. לא כולם. רובם" (כלכליסט 5.1.12).
 
 
חינוך
 
ח"כ לשעבר רוני בריזון: "היום 30% מהתלמידים במוסדות החינוך היהודיים בישראל הם חרדים" (ynet 23.1.12).
 
הצפיפות בכיתות: "במגזר החרדי צפיפות הכיתות הממוצעת היא הנמוכה ביותר" (nrg 1.9.11).
 
הבורות של החרדים: "בהשוואה בינלאומית, במקצועות היסוד החרדים בישראל נמצאים ברמה שהיא מתחת לעולם השלישי" (כלכליסט 7.9.11).
 
כותרת ב- ynet: "רק 9.85% זכאים לבגרות בבני ברק" (ynet 17.5.11).
 
על הקשר בין הבורות של הגברים החרדים לפוטנציאל ההשתכרות שלהם, פורסם: "ממוצע השכר לגבר חרדי הוא 6,100 שקל לעומת 9,000 שקל לגבר חילוני או מסורתי" (TheMarker 15.9.09).
 
רון חולדאי, ראש עיריית ת"א: "מדינת ישראל היא כנראה המדינה היחידה בעולם שבה החינוך הפרטי של החרדים ממומן ע"י הציבור" (כיכר השבת 2.5.10).
 
יאיר לפיד, עיתונאי: "50% מתלמידי כיתות א' השנה הם חרדים או ערבים. אם נחכה 12 שנה המדינה הציונית תקרוס מעצמה" (TheMarker 26.5.11).
 
פרופ' רון אהרוני: "ישראל תלויה לקיומה בחינוך מדעי יותר מאשר כל מדינה אחרת בעולם. החינוך החרדי הנו החינוך הרחוק ביותר מחינוך מדעי" (ynet 6.10.11).
 
בין ההטבות הניתנות: "מערכת החינוך של החרדים יותר מכל מערכת אחרת מספקת טיפול בילדים עד 16:00 יחד עם ארוחת צהריים – כמעט מבלי לשלם כל מחיר" (קשת 31.7.11).
 
על הבורות של הגברים החרדים נכתב: "40% מהגברים החרדים אינם יודעים אנגלית כלל " (TheMarker 15.9.09).
 
ד"ר יעקב לופו, היסטוריון: "הידע הבסיסי שנחסך מהחרדים בתיכון, מכשיל אותם מאוחר יותר כשהם מנסים להשתלב בשוק העבודה. כך משמרים עוני" (ynet 5.8.09).
 
 
כוללים וישיבות
 
הרב אריאל אדרעי: "בישראל קיימים מעט יותר מ- 1,600 ישיבות גבוהות וכוללים, מספר שקרוב לוודאי לא היה קיים בשום שלב של ההיסטוריה היהודית על כל גלויותיה" (כיכר השבת 5.10.11).
 
ח"כ לשעבר רוני בריזון מסביר: "בכוללים לומדים בעלי משפחות במשך שנים רבות, לפעמים עד גיל 65, ואילו בישיבות לומדים הבחורים במשך שנות הרווקות המועטות שלהם, בין גיל 17 לגיל הנישואים" ( ynet 28.5.05 ).
 
פרופ' מנחם פרידמן: "הרישום לכולל לא מותנה בשום מבחן הישגים. ברגע שזה חופשי כל אחד נרשם. הרמאויות, הגידול המטורף, הכל יימשך ויגדל עוד יותר" (ידיעות אחרונות, 24.12.10).
 
ח"כ משה גפני אומר: "לגבי תלמיד ישיבה שתורתו אמנותו, הוא צריך רק ללמוד תורה" (nrg 12.10.11).
 
שר הפנים אלי ישי בסיור בישיבות: "הם לא יודעים איך להתמודד עם הריבוי של בני התורה. בעוד כמה שנים אנחנו נהיה פה הרוב והם חוששים מזה מאוד, ומנסים למנוע זאת" (כיכר השבת 4.8.11).
 
תחקיר ידיעות אחרונות: "האברך לא משלם אגורה. להפך, הוא מקבל סל הטבות של אלפי שקלים בחודש ואם יש לו שלושה ילדים הוא גם מקבל אבטחת הכנסה" (ידיעות אחרונות 24.12.10)
 
גיוס כספי ציבור מרשויות מקומיות לתלמידי הישיבות: "בשנה האחרונה החלה להתרחב תופעה חדשה: תקצוב ישיבות על ידי הרשויות המקומיות שבתחומן הן נמצאות" (כלכליסט 16.1.11 ).
 
איתמר לוין, עיתונאי, בהתייחסותו לבעיית אברכים המשתתפים בהפגנות אלימות ולא חוקיות: "הצעתי, שכל אברך חרדי שייעצר בזמן הפגנה בלתי חוקית, יאבד את זכותו לתמיכה מהמדינה" ( News1 19.3.12).
 
 
תעסוקה
 
ח"כ חיים אמסלם – "פעם לא היה תלמיד חכם אחד שלא היה בעל מקצוע" (ynet4.1.11).
 
תחקיר ידיעות אחרונות: "מנתוני משרד התמ"ת לשנת 2010 עולה כי 63% מהגברים החרדים בני 20 עד 64 אינם מועסקים" (ידיעות אחרונות 24.12.10)
 
ד"ר יעקב לופו, היסטוריון: "דו"ח המועצה הלאומית לכלכלה קובע שהעוני ממנו סובל המגזר החרדי, נובע בראש וראשונה משיעור הנמוך מאוד של גברים חרדים השותפים למעגל העבודה" (ynet 5.8.09)
 
בן דרור ימיני, עיתונאי: "מדינה שפויה צריכה לסייע לבלתי מסוגלים. היא אינה צריכה לממן קהילה הולכת וגדלה שמטיפה להשתמטות" (nrg 1.8.09). 
 
כותרת בדי מרקר: "בברוקלין 90% מהחרדים הולכים לעבודה ובישראל רק 39%" (TheMarker7.10.11).
 
משמעות אבטלת החרדים: "אם מחלקים את התוצר הלאומי בישראל במספר העובדים, ההכנסה הממוצעת בישראל היא 64.2 אלף דולר, קרוב מאוד לנתונים המקבילים בגרמניה ובריטניה" (גלובס 22.6.10).
 
 
שירות צבאי
 
אלעזר שטרן, אלוף במילואים: "מספר הנהנים מהמעמד תורתו אומנותו הוא יותר מ- 40,000, בשנה האחרונה, למרות כל הפיתויים, הצטרפו מתוכם לשירות בכל המסלולים רק 2,241" (ידיעות אחרונות 27.1.12).
 
תומר בוהדנה, רב סרן במילואים: "כשאני מגיע לבתי יד לבנים ועומד לפני המסכים המתחלפים, אני רואה דרוזים, בדואים, יוצאי ברית המועצות, אתיופים, דתיים לאומיים – אבל לא חרדים" (ידיעות אחרונות 27.1.12).
 
ממחקר של מכון סמית עולה: "93% מהציבור הלא חרדי היהודי סבורים שיש לחייב את בחורי הישיבות בשירות צבאי או לאומי" (מחקר מדד דת ומדינה 2011).
 
דוח מבקר המדינה לשנת 2011 על הבעיה המתעצמת של השתמטות חרדים: " מאז שנת 2003 ועד שנת 2010 עלה מספר דחויי השירות במסגרת תורתו אומנותו בשיעור של כ- 60%" ( ynet 1.5.12 ).
 
ח"כ משה גפני: "אנחנו הזרם החרדי מאמינים שאין לנו זכות על הארץ ללא לימוד תורה. אי אפשר היה לקיים צבא יהודי מבלי שהיו בו לומדי תורה" (nrg 12.10.11).
 
 
בתי דין רבניים
 
שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן: "83% מהדיינים הם חרדים ו- 17% משתייכים לציונות הדתית. אלה הנתונים הקיימים. זו עובדה" (פרוטוקול ועדת החוקה, חוק ומשפט 15.5.07).
 
אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס: "הבעיה העיקרית של המשפט שלנו כיום היא תחום דיני המשפחה. שם הדברים לא זזו עוד מהתקופה הטורקית" (עורך הדין אפריל 2011 ).
 
המנכ"ל לשעבר של בתי הדין בן דהן: "למעלה מ- 90% מהמתדיינים אצלנו אינם דתיים" (haaretz 15.6.10).
 
ח"כ זהבה גלאון: "בתי הדין הרבניים – קריקטורה של בתי המשפט" (ynet 20.5.08).
 
נעמי רגן, סופרת: "הגיע הזמן לפרק את בתי הדין הרבניים. בגלל חוסר היעילות, העוולות והשחיתות. בעניינים דתיים, כל קהילה יכולה להקים לעצמה בית דין משלה" ( ynet 28.2.01).
 
 
אפליית נשים
 
ח"כ לשעבר רוני בריזון: "הנשים מודרות לחלוטין ופסולות לכל תפקיד דתי, לתפקידי שררה ציבוריים, לרבנות, הן אפילו פסולות לעדות במשפט" (ynet  20.12.11).
 
הרב הראשי עמאר השיב על ההצעה למנות נשים כדיינות: "חס ושלום. לא יעלה ולא יבוא החלום הרע הזה. זה נגד ההלכה לבחור אשה לכהן בבית הדין" ( ערוץ 7, 18.12.11).
 
על פי דוח מבקר המדינה לשנת 2007: "רק 30% מעובדי בתי הדין הם נשים – רובן הגדול מזכירות וקלדניות, לעומת 70% נשים במערכת בתי המשפט, הממלאות תפקידים מגוונים " (ynet 20.5.08).
 
על הדרת נשים בתחנת הרדיו קול ברמה המזוהה עם ש"ס נכתב: "קול ברמה מסכימה רק לשעת שידור נשית אחת בשבוע וטוענת שזה מה שהציבור שלה רוצה לשמוע" (News 7.11.11).
 
על אפליית הנשים במועצות הדתיות נכתב: "רק 22 נשים מכהנות במועצות דתיות בישראל, מתוך 450 חברים בסך הכל " ( גל"צ, 7.3.11 ).
 
 
הזלזול במדינה ובחוקיה
 
מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב יוסף עובדיה נשיא בית הדין הרבני הגדול לשעבר: "כל מי שפונה לערכאות, לבתי המשפט החילוניים – מרים ידו בתורת משה רבנו, כאילו חירף וגידף ואין לו חלק בעולם הבא" (ynet 20.6.10).
 
פרופ' רובישטיין: "מי שממונה על הבריאות לא מוכן להיות שר, אלא רק סגן שר, כי הוא לא מוכן להישבע אמונים למדינת ישראל ולהתחייב לכבד את חוקיה" (ידיעות אחרונות 2.3.12).
 
פרופ' יזהר אופלטקה: "האבסורד הוא שכתודה למדינה המאפשרת להם להיות מורמים מעם, גומלים החרדים למדינה בשלילת ערכיה הבסיסיים של המדינה" (ynet25.9.11).
 
יאיר לפיד, עיתונאי ופוליטיקאי: "שיטת המשטר המקולקלת שלנו הפכה את הפוליטיקה למשחק מושחת ומסואב שבו אנחנו תמיד נשלטים על ידי מגזרים וסקטורים ומפלגות סחטניות" (ynet 16.2.12).
 
נחמיה שטרסלר, עיתונאי: "למנהיגים שלהם מטרה ברורה: לספק לציבור בוחריהם תנאי חיים טובים, על חשבון החמור החילוני. שהוא יעבוד, ישלם מיסים ויקריב את חייו בצבא. כך הם יוכלו להמשיך להשתמט" (הארץ 3.1.12).
 
דוגמה לזלזול במדינה ובחוקיה: "קרוב ל- 50,000 תלמידים ותלמידות של מוסדות הפטור החרדיים ילמדו ביום העצמאות כבכל יום. זאת למרות שהדבר מנוגד לחוק יום העצמאות" (NEWS1 6.5.11).
 
עו"ד אדווין פרידמן: "בתי הדין או שדנים כפי שבג"צ קבע או שלא דנים כפי שהוא קבע וזה תלוי באותו הרכב. לא יתכן מצב שבית הדין יתעלם מפסיקה של בית המשפט העליון" (פרוטוקול ועדת החוקה, חוק ומשפט 5.6.08).
 
 
הפרדת הדת מהמדינה או מהפוליטיקה
 
הרב דב הלברטל, מרצה למשפט עברי: "הפתרון היחיד הבא בחשבון, לטובת הדת ולטובת המדינה, הוא לאמץ את הסעיף הראשון בחוקה האמריקאית, הקובע הפרדת דת ומדינה" (הארץ 21.12.2010).
 
בן דרור ימיני, עיתונאי: "יש יהדות אחרת. יהדות שמייצגים רבים מרבני צהר, קהילות וזרמים חדשים, בתי כנסת אורתודוקסיים שפועלים על בסיס שוויוני. ביהדות כזו לא יהיה שום צורך בהפרדה בין דת למדינה" (nrg 4.10.11). 
 
הרב ד"ר בני לאו: "במקום הפרדת דת ממדינה, אנחנו צריכים להגיד הפרדת דת מהפוליטיקה. המשמעות של זה אומרת: אל תתנו את המושכות של עיצוב חיי הדת לפוליטיקאים" (וואלה 9.5.11).
 
 
גיור
 
שר המשפטים יעקב נאמן: "המכשולים שהמדינה שמה בנושא הגיור הם אסון לאומי. הרבנות הראשית אשמה במצב הקיים" (ynet 30.6.11).
 
גדעון לוי, עיתונאי: "אם חייל צה"ל שבחר לחיות ולהלחם כאן אינו זכאי לאזרחות, הרי שמדובר בגזענות" (וואלה 16.12.10).
 
 
שנאה או סיבות ענייניות
 
תגובת ח"כ ניסים זאב על החלטת יאיר לפיד להיכנס לפוליטיקה היתה: "זה טבעי שמפלצת כזו, שכולה תיבנה על שנאת יהדות ותהיה מהדורה 2 של טומי לפיד, הולכת לקום" (הארץ 10.1.12).
 
השר והאסיר לשעבר שלמה בניזרי מש"ס אמר לאחר שחרורו: "אחת התובנות שיש לי עכשיו, או בעצם היו לי מאז ומעולם, שאני יכול לצאת בהצהרה שמדינת ישראל זו המדינה הכי אנטישמית בעולם" (ערוץ 7, 7.3.12).
 
איתן גנור, פובליציסט: "הבון טון בתקשורת הוא תקיפת כל ביקורת על חרדים בהאשמות שנאה. המסר החרדי של האשמה בשנאה הוא כלי יעיל בהתחמקות מוויכוח ענייני" (NEWS1 26.5.10).
 
פרופ' יזהר אופלטקה: "כל מי שזועק נגד העוול המוסרי הנגרם מזכויות היתר של החרדים מואשם, כפי שאני הואשמתי, באנטישמיות" (ynet25.9.11).
 
יאיר לפיד מסביר מדוע על החרדים ללמוד לימודי ליבה, לשרת בצבא ולצאת לעבוד: "לא כי אנחנו נגדם – אלא כי אנחנו לא יכולים לשאת אותם על גבינו" (ynet16.2.12).
 
 
2. קנית שלטון הליכוד באמצעות מתן הטבות חסרות תקדים לחרדים
 
בתקופת שלטון נתניהו הנוכחית תקציבי הדת והחרדים צמחו באופן חסר תקדים. להלן מידע תמציתי קשה בתחום:
 
יאיר לפיד: "לקחו את הכסף של אלה שעובדים ונתנו אותו לאלה שלא עובדים. לקחו את הכסף של אלה ששותקים ונתנו אותו לאלה שיודעים לצעוק" (ynet16.2.12).
 
בתקופת שלטון נתניהו נקבע: " תקציב שיא של 1.75 מיליארד שקל לחינוך החרדי " ( כלכליסט 16.1.11 ).
 
פרופ' אמנון רובינשטיין אמר על ההסכם הקואליציוני הנוכחי בין ש"ס לליכוד (ידיעות אחרונות, 2.3.12):
 
 
במסגרת המשא ומתן הקואליציוני נכנע הליכוד לש"ס שדרשה את משרד הבינוי והשיכון, ולאגודת ישראל שדרשה עדיפות לדיור החרדי. וכך זה גם נכתב: יושם דגש על הרחבת היצע הדיור המתאים למגזר החרדי בהיקפים מהותיים.
 
 
במקום סבסוד ליוצאי צה"ל, הובטח, ובפועל גם ניתן, סבסוד מאסיבי לסרבני גיוס.
 
 
בהסכם האחרון הליכוד התחייב לשלם משכורות לכל החיים לרבני הערים. לא פחות.
 
תקציב הישיבות גדל בתקופת שלטון נתניהו באופן חסר תקדים: "הובטחה תוספת של 750 מיליון שקל לתקציב הישיבות" (TheMarker 29.9.09).
 
תקציב המועצות הדתיות גדל מ- 290 מיליון ב- 2009 ל- 370 מיליון ₪ ב- 2010 ול- 423 מיליון ב- 2011.
 
על צמיחת תקציב המשרד לשירותי דת שהוקם מחדש בלחץ ש"ס נכתב: "תקציב המשרד בראשית 2010 עמד על 270 מיליון שקלים. שלושה סיבובים של תוספות הגדילו את התקציב ל- 510 מיליון שקלים (חדו"ש 17.3.11).
 
על שכר הרבנים פורסם: "קבינט השרים בראשות שר האוצר אישר את ההצעה שגובשה על ידי שטייניץ ושר הדתות, להעלות את שכר רבני הערים והשכונות החל מחודש מארס הקרוב ב- 54%-143% (די מרקר 30.1.12).
 
כדי להמחיש את עוצמת ההפקרות הממסדית בשוחד שניתן לחרדים, להלן נתונים ופרטי מידע נבחרים כפי שפורסמו בעקבות אישור תקציב המדינה לשנת 2011 (כלכליסט, 2.1.11):
 
 
יתד נאמן: ההישג הגדול ביותר הוא הכנסת כל תקציב הישיבות לראשונה לבסיס התקציב. מדובר בסכום של יותר ממיליארד שקל. התקציב שאושר כולל גם את תקציב הבטחת הכנסה לאברכים והסדרת כל תקציבי החינוך החרדי לסוגיו.
 
 
עיתון במשפחה: תקציב החינוך העצמאי של אגודת ישראל צפוי לצמוח ב- 12% ב- 182 מיליון שקלים נוספים ותקציבה של רשת מעיין החינוך התורני המסונפת לתנועת ש"ס יצמח ב- 20% השקולים ל- 60 מיליון שקל נוספים.
 
 
ח"כ משה גפני מיהדות התורה: אין כל ספק שמדובר בתקציב הטוב ביותר שאושר אי פעם בכנסת עבור הציבור החרדי והוא מסדיר את הנושאים הכספיים של הציבור החרדי בכל התחומים.
 
 
שר הפנים אלי ישי מש"ס: עם הישגים מרשימים כאלה לא יכולנו שלא לתמוך בתקציב המדינה.
 
 
עיתון בקהילה: נתניהו שילם עד השקל האחרון.
 
 ●
מסקנות:
 
 
מערכת החינוך החרדית מגדלת דורות של בורים, בטלנים, משתמטים, נתמכי סעד, אשר שוללים את ערכיה הבסיסיים של המדינה. למרות זאת מערכת חינוך זו זוכה מהליכוד לתקציבי שיא, עם צפיפות כיתות הנמוכה ביותר, ועם יום לימודים ארוך הכולל גם ארוחות והסעות. 
 
 
מערכת הישיבות זוכה משלטון נתניהו לתקציב שיא של 1.2 מיליארד שקלים לשנה עבור 1,600 כוללים וישיבות אשר לגביהם ח"כ גפני טוען כי אי אפשר לקיים צבא יהודי ללא לומדי תורה והשר ישי באופן לא פחות מקומם אומר: "הם לא יודעים איך להתמודד עם הריבוי של בני התורה".
 
 
שלטון נתניהו מממן מידי שנה בחצי מיליארד שקל מועצות דתיות הכוללות כיום בעיקר מינויים פוליטיים מושחתים של ש"ס ושלפחות מחציתם עובדים מיותרים לחלוטין ושהייצוג הנשי בהן מסתכם ב- 5% בלבד.
 
 
כל אלה מבלי להתייחס להיות המגזר החרדי מוביל בכלכלה שחורה, למאות מיליוני השקלים המוזרמים לבתי הדין הרבניים המיותרים לחלוטין, לתעשייה הפורחת של תלמידי ישיבה פיקטיביים וכך הלאה....
 
 
התגובות הקבועות של החרדים: אנחנו שק החבטות, הכל שנאה וכיוצא בזה.
 
 
3. פעילויות פליליות מדווחות בש"ס וברבנות הראשית
 
מיד לאחר סיום כהונתו של הרב עובדיה יוסף כרב ראשי בשנת 1983 הוקמה תנועת ש"ס ומאז הרב עובדיה יוסף עומד בראש חכמי התורה של ש"ס. החל משנת 1984, למעט ממשלה אחת: שרון לפיד, ש"ס היא מפלגת קואליציה בכל ממשלות ישראל. משרדי הדתות והפנים נכבשו על ידה.
 
בכל מפלגה ישנה שחיתות שלטונית אולם ש"ס משאירה את כל המפלגות האחרות הרחק מאחור בהקשר להיקף ועומק השחיתות השלטונית המאפיינת את פעילותה.
ב- 2 העשורים האחרונים החרדים השתלטו על מועצת הרבנות הראשית ועל הנהגת הרבנות הראשית. החל משנת 1993 הרבנות הראשית מונהגת ע"י 2 רבנים ראשיים חרדים. במקביל החל משנת 1993 השחיתות ברבנות הראשית הולכת ומתעצמת כך שבתקופה הנוכחית היא למעשה הגוף הממסדי המושחת ביותר בישראל.
 
מבחינה ממסדית, הרבנות הראשית היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה וככזו היא מהגופים הנהנים מעצמאות הגבוהה ביותר בארץ. בנוסף גם המעורבות של משרד מבקר המדינה בה מוגבל.
 
למרות היותה של הרבנות הראשית גוף ממלכתי, במבחן המציאות, באופן המנוגד תכלית הניגוד למינהל תקין, הרבנות הראשית מנוהלת בעיקר ע"י מפלגת ש"ס ומשפחת הרב עובדיה יוסף.
 
אחד המבחנים בניתוח היקף השחיתות השלטונית בגופים ממסדיים מתבטא בהיקף ההליכים הפליליים באותם גופים. כאן נציג וננתח באופן תמציתי את ההליכים הפליליים הקשורים לש"ס ולרבנות הראשית.   
 
 
א. גזרי דין מהותיים כנגד ח"כ ושרים מש"ס 
 
ש"ס היא המפלגה המושחתת ביותר בישראל מאז ומעולם. אחד המבחנים להיקף ועומק פעילות השחיתות בגופים פוליטיים מתבטא בפעילות פלילית. לצורך התרשמות בלבד לגבי היקף השחיתות בש"ס מוצג כאן ריכוז של גזרי הדין למאסרים ממושכים בפועל שהוטלו כנגד חברי הכנסת ושרים מש"ס, כדלקמן:
 
שר הרווחה לשעבר – שלמה בינזרי – 4 שנות מאסר בפועל.
 
ח"כ לשעבר - יאיר לוי – 4 שנות מאסר בפועל.
 
שר הפנים לשעבר – אריה דרעי – 3 שנות מאסר בפועל.
 
ח"כ לשעבר – עופר חוגי – 3 שנות מאסר בפועל
 
בניזרי שהוא חבר הכנסת השביעי מש"ס שהורשע בפלילים, שוחרר במרץ 2012 מהכלא. בש"ס שהיא מפלגה בשלטון, האסירים מתוכה זוכים דווקא לכבוד וסיוע כלכלי הן בעת מאסרם והן לאחר שחרורם. בין היתר, כל אחד מהחכ"ים המכהנים של ש"ס העביר למשפחת בניזרי בתקופת מאסרו כ-1,500 שקל ויותר לחודש.
 
סיכום תקופת המאסר בפועל שנגזרו על 4 נציגי ש"ס האמורים מסתכם בלא פחות מ-14 שנות מאסר בפועל. בהקשר לתחושת הערבות ההדדית הנוהגת בש"ס כאמור או לחילופין הזלזול שהם מפגינים כנגד שלטון החוק, אילו תקופת מאסר זו היתה מתחלקת בין כל נציגי ש"ס שכיהנו כחברי כנסת מאז ומעולם, כי אז כל חבר כנסת מש"ס צריך לקחת בחשבון שהוא צריך להקצות בממוצע כחצי שנה בקירוב לישיבה בכלא. לאור זאת נראה שחברי הכנסת של ש"ס באמת זקוקים לביטוח אבדן כושר השתכרות בעקבות מאסר בפועל.
 
 
ב. הרב הראשי הספרדי לשעבר בקשי דורון יועמד לדין בתיק הרבנים
 
הרב הראשי הספרדי שקדם לרב שלמה עמאר היה הרב בקשי דורון. בתקופה הנוכחית הוחלט להעמידו לדין בפרשת זיופים והונאה בקנה מידה של מאות מיליוני ש"ח. עניינה של פרשה קשה זו המכונה "תיק הרבנים" הוא בהוצאת תעודות כוזבות לרבנות עבור 1,500 אנשי צבא ומשטרה, באמצעותם שולמו להם הטבות שכר בסכום של 2,000 עד 4,000 ₪ לחודש.
 
כתבי אישום בפרשה זו הוצאו בעבר נגד מספר בכירים ברבנות הראשית. בנושא זה נכתב: " כתב אישום בפרשה כולל עשרה נאשמים ובראשם הרב מאיר רוזנטל, מי שהיה ראש לשכתו של הרב הראשי לישראל. לטענת המדינה, רוזנטל קיבל שוחד של 2 מיליון שקל תמורת התעודות. נאשמים נוספים הם הרב יצחק אוחנה, ששימש כמנהל מחלקת הבחינות וההסמכה ברבנות הראשית" (News 13.1.11).
 
על פי הפרסומים באמצעי התקשורת הרב בקשי דורון נחקר בפרשה זו לפחות 3 פעמים באזהרה ובנוסף נכפה עליו למסור עדות בבית המשפט. מעדותו עולה כי גרסתו בבית המשפט סתרה את הגרסה שמסר בחקירת המשטרה. מעיון בפרסומים מקדימים טרם עדותו עולה שהיתה לו סיבה טובה לחשוש מעדות זו.
 
ח"כ חיים אמסלם בטרם פרישתו מש"ס פנה ליו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט בבקשה למצוא עילה חוקית שתמנע את עדותו. אמסלם כותב: "היום התפרסם בעיתונות כי כבוד הראשון לציון לשעבר הרב בקשי דורון הוזמן למתן עדות בפני בית המשפט המחוזי. הדבר נתפס בצבורים רחבים כפגיעה במעמד הרב הראשי והרבנות בכלל...".
 
 ●
ב- 1.3.12 נמסרה לרב בקשי דורון החלטת פרקליט המדינה על העמדתו לדין כפוף לשימוע. בנושא זה נכתב News1) 1.3.12):
 
 
הרב הראשי לשעבר זומן לשימוע. החשד: הורה למנהל מחלקת הבחינות ברבנות הראשית להעניק מאות תעודות הסמכה לרבנות לאנשי כוחות הביטחון שלא היו זכאים לכך, כדי שיקבלו תוספות שכר של אלפי ₪ בחודש.
 
 
החשדות המיוחסים לרב בקשי דורון נוגעים לפעולות שביצע במהלך כהונתו כרב ראשי, בשנים 1998-2003.
 
 
בסך הכל הונפקו באותה תקופה 1,500 תעודות כוזבות, אשר העניקו לנושאיהן מאות מיליוני ₪.
 
 ●
על תגובת מקורבי הרב בקשי נכתב: "מקורביו הביעו תמיהה על כך שבפרקליטות מיהרו לפרסם את ההחלטה בכלי התקשורת, לאחר שלטענתם נאמר להם כי היא תישאר חסויה" (בחדרי חרדים 1.3.12).
 
 ●
בפרשה חמורה זו העובדה שבוצעה הונאה בסכומי עתק על חשבון הקופה הציבורית אינה שנויה במחלוקת. מכאן שטענות שגורות של החרדים דוגמת "הוא זכאי" לא יכולות להיאמר כאן.
 
 
ג. חקירות באזהרה כנגד הרבנים הראשיים הנוכחיים מצגר ועמאר והעלמות מס של הרב לאו
 
 ●
המשטרה המליצה בשנת 2005 להעמיד את הרב הראשי האשכנזי יונה מצגר לדין בחשד לקבלת שוחד. ההמלצה הועברה לחוות דעתו של היועץ המשפט לממשלה מני מזוז. בנושא זה נכתב (nrg3.4.06):
 
 
בדוח שמשתרע על פני 30 עמודים תוקף מזוז את התנהלותו של הרב מצגר בחקירה.
 
 
 ▪
היועץ המשפטי קורא לרב לקחת אחריות אישית ולהתפטר מתפקידו הן כרב ראשי והן כדיין.  
 
 ●
הרב הראשי יונה מצגר כמובן שלא יוותר בקלות על מנעמי השלטון. הוא ממשיך לשמש כרב ראשי כאשר עלויות השכר של המדינה בגינו מוערכות בקרוב למיליון ₪ לשנה.
 
 ●
כנגד הרב מצגר פורסמו תחקירים קשים בעיתון מעריב על מעורבותו בפרשיות תועבה על גבול האונס. למרות האיומים הרב מצגר לא הגיש כנגד הפרסומים תביעת לשון הרע.
 
 ●
הרב מאיר לאו שימש כרב ראשי אשכנזי לפני הרב מצגר. פורסם כנגדו תחקיר בעיתון הארץ על העלמות מס שבגינם הוא נאלץ להגיע להסדר עם שלטונות המס. כמו כן בעבר הועלו כנגדו טענות על הטרדה מינית כנגד נשים. 
 
 ●
הרב הראשי הספרדי הנוכחי הנו הרב שלמה עמאר. הוא נחקר באזהרה בפרשת בת הרב שבגינה בנו מאיר נשפט ל- 32 חודשי מאסר בפועל. חקירה זו והחשדות לפעילות פלילית בתחומים שונים של הרב עמאר ובכלל אלו בפרשה הנוגעת לכשרות "בית יוסף" יתוארו בהרחבה בדוח זה. 
 
 
4. ההשתלטות של החרדים על גופי הדת בישראל
 
ההשפעה של הציונות הדתית על גופי הדת בישראל הולכת ומצטמקת. בנושא זה ד"ר גילה שטופלר, מרצה למשפט חוקתי כתבה:
 
 
"תהליך שהגיע לשיאו בשנים האחרונות, הוא מעבר הדרגתי של השליטה בסמכויות שלטוניות בתחום הדת מידיה של הציונות הדתית לידיהם של החרדים" (ynet17.1.12).
 
התופעה הבעייתית ביותר בעשורים האחרונים בתחום הממסד הדתי בישראל, מקורה בהקטנת השליטה של הציונות הדתית המתונה על גופי הדת בארץ.
במחקר דעת הקהל לשנת 2011 שערך המכון המוכר של רפי סמית נכתב (מדד' הדת ומדינה ספטמבר 2011):
 
 
"חוסר שביעות הרצון מפעילות הממשלה בתחומי דת ומדינה הוא בבחינת הסכמה לאומית. 80% מהציבור הישראלי לא מרוצים מפעילות הממשלה בתחומי הדת והמדינה".
 
מצב חמור זה משתלב עם תוצאות מחקר בינלאומי של ארגון זכויות האדם CIRI  שבו נכתב (mako 13.12.11):
 
 ●
דוח בינלאומי שבודק את חופש הדת במדינות העולם בשנת 2010 העניק ציון אפס לישראל.
 
 ●
ישראל היא המדינה הדמוקרטית המערבית היחידה שקיבלה ציון זה.
 
במחקר של CIRI  צוין כי ישראל חולקת את תחתית הטבלה יחד עם מדינות נוספות דוגמת: אירן, מצרים, ערב הסעודית, סודן, סין מקסיקו, טורקיה והודו.
 
הסלידה של הציבור הרחב מגופי הדת בישראל הגיעה בתקופה הנוכחית למימדים שלא היו כדוגמתם מאז קום המדינה. סלידה זו נובעת בעיקר מההשתלטות של החרדים על כל גופי הדת בישראל ומה שלא פחות חמור אופן ניהולם של אותם גופים ע"י החרדים.
 
בראש הרבנות הראשית עומדים הרב עמאר והרב מצגר. הרב שלמה עמאר אוחז ב- 3 תפקידים: א. נשיא בית הדין הרבני הגדול. ב. רב ראשי ספרדי. ג. ראש מערך הגיור הממשלתי. לצדו מכהן כרב ראשי אשכנזי הרב יונה מצגר אולם הגורם היותר דומיננטי ברבנות הנו הרב עמאר.
 
הרב עמאר נמצא בקשר שוטף, לעתים יומיומי, עם ראשי ש"ס ובעיקר עם הרב עובדיה יוסף ובניו משה ויצחק יוסף.
 
בתקופת כהונתם של הרבנים הראשיים הנוכחיים ההשתלטות הברוטאלית של החרדים על גופי הדת בישראל הגיעה למימדים חסרי תקדים. מינוי מקורבים חרדים למשרות בגופי הדת הפך לעניין שבשגרה. כאשר גורמים ישרים ומרשימים דוגמת הרב הצבאי הראשי לשעבר אביחי רונצקי לא מסכימים לשתף פעולה עם השחיתות הזו במינוי מקורבים, הרבנים עמאר ועובדיה יוסף דואגים לסגור איתם חשבונות.
 
הרב עמאר וראשי המערכת לא יאפשרו לשום גורם, בכיר ככל שיהיה, לשים מחסומים כנגד אותה השתלטות חרדית בגופי הדת. כך לדוגמה כאשר שר המשפטים הנוכחי יעקב נאמן מבקש לצמצם ולו במעט את אותה השתלטות חרדית על בתי הדין הרבניים הנתונים לאחריותו כשר, הרב עמאר וידידיו מפעילים כנגד השר החצוף את שליחיהם הפוליטיים ואלה מצידם דורשים מראש הממשלה להסיר את אותו מחסום.  
 
בתקופה זו, שבה עומדת להסתיים הקדנציה של הרבנים הראשיים הנוכחיים שהחלה בשנת 2003, מעמד הרבנות הראשית ירד לנקודת השפל הנמוכה ביותר שלה מאז הקמתה לפני 90 שנה.
 
כאן נתאר וננתח מידע מחריד ומציאותי בתחום ההשתלטות של החרדים על גופי הדת וגופים קשורים כדלקמן:
 
 א.
הגוף הבוחר רבנים ראשיים
 
 ב.
הרכב החברים במועצת הרבנות
 
 ג.
חצרות הרבנים החרדים המכונים גדולי דור
 
 ד.
מועצות דתיות
 
 ה.
מינוי רבני רשויות מקומיות ורבני שכונות
 
 ו.
מוסד הנישואין
 
 ז.
גיור
 
 ח.
בתי קברות
 
 ט.
המשרד לשירותי דת
 
 י.
ועדה למינוי דיינים
 
 
א. ההשתלטות של החרדים על הגוף הבוחר רבנים ראשיים
 
 ●
שר הרווחה לשעבר וחבר כנסת יצחק הרצוג אמר לאחרונה: "אין פוליטיקה יותר רקובה מהבחירות לרבנות הראשית. הייתי שם יותר מדי פעמים כדי לדעת את זה" (ועדת החוק, חוק ומשפט, 27.2.12).
 
 ●
השחיתות בגוף הבוחר רבנים ראשיים וחברים במועצת הרבנות מתקיימת בחסות חוק הרבנות הראשית.
 
 ●
על פי חוק הרבנות הראשית, 1980, בחירת הרבנים הראשיים, הספרדי והאשכנזי, נערכת אחת ל- 10 שנים. האסיפה הבוחרת רבנים ראשיים מורכבת מ- 150 חברים. 
 
 ●
להלן הרכב 150 החברים באסיפה הבוחרת:
 
 
70 רבנים. הרשימה כוללת בעיקר רבני רשויות מקומיות.
 
 
35 ראשי רשויות מקומיות.
 
 
18 ראשי מועצות דתיות.
 
 
10 הדיינים הוותיקים ביותר.
 
 
10 אנשי הציבור שימונו ע"י ראש הממשלה בהתייעצות עם הרבנים הראשיים.
 
 
7 שרים וחברי כנסת.
 
 ●
70 הרבנים, 18 ראשי המועצות הדתיות ו- 10 הדיינים בהגדרה חייבים להיות דתיים. חיבורם מסתכם ב- 98. לפחות 30% מבין 52 החברים הנותרים הנם דתיים כך שבמצטבר ישנם לערך 115 חברים דתיים בגוף הבוחר.
 
 ●
ההשתלטות של החרדים על גופי הדת נמשכת כבר עשרות שנים. מרכיב מרכזי באותה השתלטות הוא מינוי מקורבים חרדים כענין שבשגרה. כתוצאה מכך בממוצע 80% מ- 115 חברי הגוף הבוחר הדתיים הנם חרדים ו- 20% הנותרים משתייכים לציונות הדתית.
 
 ●
על פי הניתוח האמור הגוף הבוחר מורכב בממוצע מ- : 92 חברים חרדים, 23 חברים דתיים מהציונות הדתית ו- 35 חברים חילוניים.
 
 ●
התוצאה המעוותת - אפילו אם תיאורטית כל החברים החילוניים יתמכו במועמדים מטעם הציונות הדתית, עדיין לחרדים יישאר רוב בולט בקביעת זהות הדיינים הראשיים שייבחרו. לכן תנאי החוק הנוכחי מבטיחים ש- 2 הרבנים הראשיים שייבחרו יגיעו מהמגזר החרדי.
 
 ●
במבחן המציאות, אילו הרבנים הראשיים היו נבחרים לדוגמה בבחירות כלליות של כל אזרחי המדינה היהודים, ניתן לקבוע באופן וודאי כי 2 הרבנים הראשיים הנבחרים, הספרדי והאשכנזי, היו מגיעים מהציונות הדתית המתונה. לבחירת רבנים ראשיים ישנם השלכות משמעותיות על אורח חייהם של כל תושבי המדינה. לפיכך חוק הרבנות הראשית הנוכחי גורם לעיוות משווע של רצון הבוחר באופן המשפיע על חייהם של רוב האזרחים.
 
 ●
המסקנות העולות מהניתוח האמור הנם:
 
 
ההשתלטות של החרדים על הגוף הבוחר נעשית באופן החוזר על עצמו: א. מינוי מקורבים חרדים למשרות בגופי דת. ב. חלק מאותם מקורבים מצטרפים לגוף הבוחר רבנים ראשיים כך שהרוב החרדי בגוף זה הופך לתמידי. ג. הגוף הבוחר המורכב בעיקר ממקורבים חרדים מבטיח שהרבנים הראשיים הנבחרים יהיו תמיד חרדים.
 
 
מדובר כאן בשחיתות שלטונית המתקיימת בחסות חקיקה של הכנסת. אי תיקון חוק הרבנות המעוות הזה יוביל לתוצאות בלתי נסבלות הכוללות: א. ההשתלטות של החרדים על הגוף הבוחר הנה ההוכחה הטובה ביותר שהשחיתות משתלמת לכל המעורבים. ב. חוק הרבנות הנוכחי מבטיח את הנצחת השליטה החרדית ברבנות הראשית. ג. החוק הנוכחי מבטיח את הנצחת הרבנות הראשית כגוף המושחת ביותר בישראל.
 
 
המצב הנוכחי מחייב להכריז על תקופת חירום שבמהלכה יתוקן בדחיפות חוק הרבנות הראשית. החוק חייב להיות מתוקן לפני הבחירות הקרבות שצריכות להתקיים באפריל 2013.
 
 ●
לסיכום, במידה וחוק הרבנות לא יתוקן לפני הבחירות הקרבות באפריל 2013 מן היסוד, המשמעות המעשית תהיה הנצחת הרבנות הראשית כגוף המושחת ביותר בישראל וסלידה הולכת ומתעצמת של אזרחי המדינה כנגד ממסד מושחת זה.
 
 
ב. ההשתלטות של החרדים על הרכב החברים במועצת הרבנות
 
 ●
מועצת הרבנות על פי חוק הרבנות כוללת 16 חברים: 2 הרבנים הראשיים, 4 רבני עיר מהערים הגדולות, 10 רבנים שיבחרו ע"י הגוף הבוחר רבנים ראשיים: מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים.
 
 ●
כל העיוותים שתוארו לגבי הגוף הבוחר רבנים ראשיים רלבנטיים בשינויים המתאימים גם לגבי בחירת חברי מועצת הרבנות. כתוצאה מכך מועצת הרבנות מורכבת רובה ככולה מחרדים.
 
 ●
רבני צהר מהציונות הדתית מייצגים מגזר שתורם למדינה בכל המישורים. למרות הפופולאריות היחסית הגבוהה של רבני צהר בקרב הציבור החילוני, אין לרבניה כל ייצוג במועצת הרבנות הראשית. בנושא זה נכתב: "איש מחברי מועצת הרבנות הראשית המכהנים לא מזוהה עם צהר" (יאיר אטינגר, הארץ, 15.11.11).
 
 ●
הרב מאיר אזרי בכתבה תחת הכותרת: "שהרבנות הראשית תעבור מן העולם" כתב: "אילו הופיעו עמוס או ישעיהו, נביאנו רווי הלהט לצדק ולתיקון עולם ואילו התמודדו, הם לא היו זוכים בקומבינה שהיתה מושיבה אותם על כס הרבנות הראשית, או אפילו במקום במועצת הרבנות" (ynet, 19.9.06).
 
 ●
במבחן המציאות כל החלטה שמשפחת יוסף ועסקני ש"ס מעוניינים להעביר במועצת הרבנות, תתקבל ללא קושי מיוחד. כל שנדרש לשם כך הוא להפעיל את הזרוע הארוכה של משפחת יוסף ועסקניה ברבנות הראשית בדמות הרב הראשי עמאר.
 
 ●
מעבר לכך, רוב חברי מועצת הרבנות הראשית הנוכחית מזוהים עם ש"ס. חמור מכך, ללא תיקון דחוף של חוק הרבנות הראשית, מספר חברי המועצה לאחר הבחירות הקרבות המזוהים עם ש"ס צפויים אף לגדול.
 
 
ג. ההשתלטות של חצרות הרבנים החרדים והעסקנים בקביעת זהות הרבנים הראשיים המכהנים
 
 ●
בחסות חוק הרבנות המעוות לא די שניצחון החרדים מובטח באופן מוחלט, אלא שלחצרות הרבנים החרדים המכונים גדולי דור והעסקנים הצמודים אליהם ישנה שליטה מלאה בקביעת זהות הרבנים החרדים שיבחרו.
 
 ●
למשפחת יוסף העומדת בראש ש"ס ישנה שליטה מוחלטת בקביעת זהות הרב הראשי הספרדי לישראל. לפני הבחירות הקודמות בשנת 2003, משפחת יוסף החליטה שהיא מעוניינת שהרב הראשי הספרדי יהיה הרב שלמה עמאר. מרגע זה הסיכויים של יתר המועמדים להיבחר לתפקיד הרב הראשי הספרדי הנם אפסיים.
 
 ●
להמחשה, להלן תיאור ההליכים שקדמו לבחירת הרב הראשי עמאר בשנת 2003 כפי שפורסמו בעיתון למשפחה במרץ 2003:
 
 
הגר"ע יוסף הפעיל את כל כובד משקלו בשבוע האחרון בכדי להביא לבחירתו של הרב עמאר.
 
 
ראשי ערים, ראשי מועצות דתיות, חברי כנסת ושרים, כולם הוזמנו לביתו של הגר"ע יוסף וקיבלו הוראה ברורה לעשות את הכל על מנת להביא לבחירתו של הרב עמר.
 
 
גם יו"ר ש"ס, אלי ישי, גייס את כל המערכת בש"ס למען הצלחתו של הרב עמאר.
 
 ●
משפחת יוסף לא הסתפקה בהפעלת השפעתה רק על חברי הגוף הבוחר מקרב החברים הדתיים אלא אפילו הזמינה לבית הרב עובדיה ראשי ערים ממר"ץ. כך לדוגמה נכתב באחד הפרסומים: "הרב עובדיה יוסף הזמין לשיחה את ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן ממר"ץ, היושבת בגוף הבוחר, כדי לשכנעה לתמוך בבחירתו של עמאר" ( ynet 29.3.12).
 
 ●
במקביל חצר הרב אלישיב החליט שהרב האשכנזי יהיה יונה מצגר. אמנם השליטה של הרב אלישיב בקביעת זהות הרב הראשי האשכנזי נחותה מזו של משפחת יוסף, אולם גם כאן ההחלטה שלו או של היורש שלו, כמעט מבטיחה לחלוטין את זהות הרב הראשי האשכנזי שייבחר.
 
 ●
ד"ר בני לאו – רב אינטלקטואל מהציונות הדתית אמר בראיון על ההליך בבחירת רבנים ראשיים: "כל אחד מאתנו יודע שזוהי פיקציה. יושבת קבוצת פוליטיקאים ומחליטה מי יהיה הרב הראשי..." (וואלה 9.5.11).
 
 ●
ח"כ יצחק הרצוג – טוען שראשי הרבנות הראשית וחברי מועצת הרבנות כיום מתמנים ונשלטים ע"י חצרות הרבנים. הוא אמר בהקשר זה: "כמי שהיה מעורב בארבע מערכות בחירות לרבנות הראשית, כולם יודעים מי קובע... " (ועדה החוקה, 18.3.12).
 
 
ד. ההשתלטות החרדית על המועצות הדתיות
 
 ●
מועצה דתית היא רשות ממלכתית אשר תפקידה לספק את שירותי הדת דוגמת כשרות, נישואין, קבורה ותמיכה בבתי כנסת, לתושבים היהודים ברשות המקומית. בראש כל מועצה דתית עומד יו"ר שעלות שכרו כשכרו של ראש הרשות המקומית. בישראל פועלות 112 מועצות דתיות אשר עלותם השנתית למשלם המיסים מסתכמת בכחצי מיליארד שקל לשנה.
 
 ●
מינוי מקורבים במועצות דתיות מרחיב את השליטה של החרדים על גופי הדת. שליטה במועצות דתיות מגדילה מאוד את השליטה בקביעת זהות רבנים ממונים: רבני ערים, רבני שכונות ועוד. כמו כן 18 ראשי מועצות דתיות נכללים בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות. למועצות דתיות ישנה השפעה רבה גם על אישורי נישואין.
 
 ●
לשר לשירותי דת מרגי מש"ס ולרבני הישובים שרובם חרדים ישנה השפעה רבה על הרכב החברים במועצות הדתיות. יצוין כי בעבר השר מרגי שימש במשך 10 שנים כראש המועצה הדתית בבאר שבע.
 
 ●
כיום רובם המוחלט של החברים במועצות הדתיות מזוהים עם ש"ס. כדי להמחיש את השיטות המקוממות להשתלטות זאת נציין כי בשנת 2009 ש"ס הצליחה למנות עשרות מקורבים במועצות דתיות ברחבי הארץ. בנושא זה נכתב (יאיר אטינגר, הארץ 29.11.09):
 
 
ש"ס מסתערת על המועצות הדתיות ברחבי הארץ: עשרות מפעיליה מונו באחרונה לתפקידי חברי וראשי עשרות מועצות דתיות. זאת לאחר ששר הדתות, יעקב מרגי, החליט לנצל תקנה חדשה המסמיכה אותו למנות אנשים מטעמו, אם שנה לאחר הבחירות לא הצליחה הרשות המקומית להגיע להסכם על הרכב המועצה הדתית בתחומה.
 
 
בחלק מהרשויות המקומיות טוענים כי השר מרגי עיכב במכוון את אישור ההרכבים שהציגו לו המועצות המקומיות, כדי שיוכל למנות בעצמו את ראשיהן על פי התקנות החדשות.
 
 
ח"כ זבולון אורלב אמר להארץ כי: עם הקמת הממשלה הושגה הבנה בין הבית היהודי לש"ס שלפיה שומרים על הסטטוס קוו, למעט מקרים מיוחדים שעולים לדיון. לצערי, יש גורמים בש"ס שעינם צרה בהבנות האלה כדי לדחוק את רגלי המפד"ל.
 
 ●
שר החוץ אביגדור ליברמן אמר בהקשר למועצות הדתיות ( ynet 30.12.11):
 
 
המפגש עם המועצות הדתיות רק מרחיק את הזוגות הצעירים מהדת.
 
 
המועצות הדתיות גם הפכו מדגרה להעברת כספים לעסקנים חרדים.
 
 
לכן אני פועל לבטל אותן.
 
 ●
שר הפנים לשעבר, ח"כ מאיר שטרית הגיש הצעת חוק לביטול המועצות הדתיות. להלן עיקרי נימוקיו: "המועצות הדתיות הן גופים פוליטיים מיותרים לחלוטין והעיריות יכולות לתת שרותי דת טובים יותר. גם בקואליציה מבינים שמדובר במנגנון מושחת. הגיע הזמן לשים סוף לחגיגת הג'ובים למקורבים ופוליטיזציה במועצות הדתיות" (כלכליסט 15.1.12).
 
 ●
הרב שמעון ביטון, יו"ר המועצה הדתית בפתח תקווה אמר בראיון לרדיו ללא הפסקה: "עובדי המועצות הדתיות לא מקצועיים. במועצה הדתית בפתח תקווה 58 עובדי מועצה, שחצי מהם מיותרים. הכל מנופח. שרותי הדת צריכים להיות כמחלקה בעירייה" (kipa 16.1.12).
 
 
ה. ההשתלטות החרדית על מינוי רבני רשויות מקומיות ורבני שכונות
 
 ●
ניתן לספור על אצבעות יד אחת את מספר הרבנים מהציונות הדתית שהתמנו למשרת רב עיר ב- 20 השנים האחרונות בישראל. קומבינת ההשתלטות של ש"ס במינוי רבני רשויות מקומיות מתבצעת בכל רחבי הארץ ונמשכת כבר עשרות שנים.
 
 ●
הגוף הבוחר רבני ערים מורכב בעיקר מנציגי מועצות דתיות ונציגי בתי כנסת. מצב מעוות זה מאפשר לחרדים להגביר את השליטה שלהם בקביעת זהות רבני הרשויות המקומיות הנבחרים. מכיוון שהמועצה הדתית מעניקה שירותי דת לכלל תושבי הרשות המקומית, מן הראוי לתקן את החקיקה כך שמועצת הרשות המקומית בלבד היא זו שתבחר רב עיר.
 
 ●
מינוי רבני ערים מטעם ש"ס דורש לפעמים גם תמיכה של חלק מנציגי הציונות הדתית. אחת הדרכים לשכנוע נציגים של הציונות הדתית החברים בגוף הבוחר, לתמוך במועמדים של ש"ס לרבני ערים הוסבר ע"י הרב שמואל אליהו. הרב אליהו הוא רבה של צפת, חבר במועצת הרבנות הראשית ובשנת 2003 היה מועמד לרב ראשי. במאמר לחינמון הימני "בשבע" הוא השיב לשאלה, מדוע אין כמעט רבנים בישראל מהציונות הדתית. להלן קטע נבחר מתשובתו ( בשבע, מאי 2010):
 
 
ברוב המקומות שבהם נבחרו מועמדים חרדיים נקנו נציגי הציונות בנזיד עדשים. לקחו אותם לרב עובדיה שיכפכף אותם בכמה סטירות על הלחי ויאמר להם: תבחרו בפלוני. הוא טוב, תלמיד חכם וירא שמים.
 
 
הם שוכחים שהרב עובדיה עצמו לא מכיר את המועמד הש"סי. נציגי המפלגה דחפו אותו לרב והוא אומר לנציגי הציונות לתמוך בו. למה? כי הוא משלנו.
 
 ●
על האנדרלמוסיה בתחום רבני שכונות נכתב: "בישראל פועלים 207 רבני שכונות ובמשרד מבקר המדינה הופתעו לגלות שמשרד הדתות מעולם לא הגדיר את התפקיד ואת החובות הכרוכות בו ולכן כל רב שכונה יכול לעבוד כמה ואיך שהוא מוצא לנכון" בנוסף נכתב: "25 רבני שכונות ממשיכים לעבוד ולקבל שכר למרות שהם חצו את גיל 67 ולכן היו חייבים לצאת לגמלאות" (nrg 11.5.10).
 
 ●
בכתבה נוספת הוצגו דוגמאות לממצאים קשים מדוח מבקר המדינה כדלהלן ( ynet 29.1.12).
 
 
רב שכונה באשדוד שהה בחו"ל 311 ימים תוך שנתיים, ורק 2 מתוך 19 רבני שכונות בירושלים שיצאו לחו"ל דיווחו על הנסיעה.
 
 
בחיפה וראשון לציון בשתיהן 210 אלף תושבים יהודים אך בחיפה 23 רבנים ובראשון לציון – שמונה.
 
 ●
בני דורון מארגון נאמני תורה ועבודה כותב: "העובדה היא שרוב תושבי המדינה אינם יודעים מי הוא רב השכונה שלהם והוא כלל לא רלבנטי לחייהם" ( ynet 29.1.12).
 
 ●
על רבני רשויות מקומיות ורבני שכונות אין פיקוח אפקטיבי ובעשורים האחרונים רוב המינויים הם של מקורבים. בנוסף החל ממרץ 2012 שכרם של חלק מהם הועלה בשיעורים שבין 54% ל- 143%.
 
 
ו. ההשתלטות החרדית על מוסד הנישואין
 
 ●
עמותת צהר היא איגוד של רבנים אורתודוקסים, מהזרם הציוני, המונה למעלה מ- 800 רבנים מתוך קבוצת הרבנים המשתייכים לציונות הדתית. נשיא צהר, הרב יעקב אריאל הוא מבכירי רבני הציונות הדתית. המיזם המרכזי של צהר הוא מיזם הנישואין במסגרתו נישאים מידי שנה יותר מ- 2,000 זוגות ע"י רבני צהר.
 
 ●
אשת התקשורת מרב מיכאלי ערכה השוואה בין הנישואין באמצעות רבני צהר לנישואין באמצעות הרבנים שעובדים ברבנות. להלן לקט מאותה השוואה ( מרב מיכאלי, הארץ 14.11.11):
 
 
הנישואים שעורכים רבני צהר אלה נישואין יהודים אורתודוקסיים בדיוק כמו אלה שעורכים הרבנים שעובדים ברבנות. מה הם כן עושים? הם מדברים יפה.
 
 
מיזם הנישואים של צהר מצליח משום שהוא נתן תשובה לתחושת מיאוס שיש בציבור מאנשי הרבנות שמנצלים את היותם מונופול חוקי כדי לנהוג בציבור בגסות ובחוסר התחשבות, וגם לגבות על עריכת חופה כספים שלא על פי חוק.
 
 ●
בישראל ישנם לערך 100 רשמי נישואין, שהנם בעלי כושר לרבנות המועסקים בדרך כלל במועצות הדתיות. להלן תיאור חלק מהליך ההשתלטות של החרדים על מוסד הנישואין כפי שנאמרו ע"י הרב דוד סתיו, מראשי ארגון רבני צוהר ( הוועדה לקידום מעמד האשה 14.11.11):
 
 
עד לפני 7 שנים רשמי הנישואין היו ממנים לעריכת החופה כל רב שהוא רוצה.
 
 
לפני 7 שנים מועצת הרבנות החליטה שהיא קובעת קריטריונים מי ראוי לערוך חופה במדינת ישראל.
 
 
 ▪
אם תסתכלו בקריטריונים תראו שהאפליה שבהם זועקת לשמיים.
 
 ●
יו"ר ציפי חוטובלי לאחר ששמעה סקירה ארוכה על האפליה המקוממת כנגד רבנים מהציונות הדתית הגיבה בזעם: "נדהמתי לשמוע את הרב מצגר דבק בחוק. עד שלא אמרת לי שהוא בעצמו תיקן את התקנות, אני כבר חשבתי שזה מקדמת דנא, ושהרב קוק והרב גורן הורישו לו את התקנות הקדושות האלה" (הוועדה לקידום מעמד האישה, 14.11.11).
 
 ●
היתרון הבולט ביותר של רבני צהר על רבנים מטעם הרבנות הראשית מתבטא בידידותיות. למרות זאת, באחת הכותרות בתקשורת נכתב : "הרב שלמה עמאר בראיון להארץ: לרבני צהר אין דרך ארץ". למרבה האבסורד בפתיח של אותה כתבה נכתב: "הרבנים הראשיים, שלמה עמאר ויונה מצגר, מטרפדים את ההסדר שאמור לאפשר חתונות אלטרנטיביות עם רבני צהר" (יאיר אטינגר, הארץ, 15.11.11).
 
 ●
ח"כ אורי אורבך, יו"ר הבית היהודי, אמר ביחס לקשיים שהוטלו על רבני צהר: "ההשתלטות החרדית על הרבנות הראשית ועל משרד הדתות תוביל להרס הנישואים כדת משה וישראל. לציבור הישראלי נמאס מהפיכת היהדות לעסק פרטי של החרדים וש"ס" (תומר ניר, סרוגים, 8.11.11).
 
 ●
כיום מונחת בכנסת ישראל הצעת חוק צהר שמבקשת לאפשר לכל אחד להירשם לנישואין במקומות רבים בארץ ולא רק בעיר שבה אחד מבני הזוג מתגורר. הצעת חוק צהר בשלב זה אושרה תחת ישיבה סוערת במיוחד בוועדת החוקה לקריאה ראשונה אולם טרם אושרה במליאה.
 
 ●
לטענת יהדות התורה הליכי חקיקת חוק צהר מושחתים באופן חסר תקדים באמצעות "דיל" המכונה: "חוק צהר תמורת חוק עמאר". בהקשר ממוקד לטענותיהם בנושא השחיתות בלבד, להבדיל מהצורך באישור החוק, המידע שיוצג בהמשך דוח זה יגלה שנציגי יהדות התורה מהימנים וצודקים בכל טענותיהם. הרחבה בנושא זה בהמשך הדוח בפרק הדן בפרשת ח"כ אפללו וחוק עמאר. 
 
 
ז. ההשתלטות החרדית על תחום הגיור
 
 ●
תחום הגיור הנו אחד התחומים הטעונים והמהותיים ביותר בישראל. היחס השלילי ביותר כנגד אזרחים המבקשים להתגייר מגיע מצד החרדים. בפועל הרבנות הראשית מבקשת לקחת לעצמה מעין מונופול על תחום הגיור האזרחי והצבאי. 
 
 ●
שר המשפטים יעקב נאמן יצא בהתבטאויות חריפות כנגד ההשתלטות של הרבנות על הגיור. להלן מבחר ציטוטים קשים שלו (ynet30.6.11):
 
 
מדינת ישראל צריכה לראות כבעיה לאומית ממעלה ראשונה את קליטתם – לא רק של 300 אלף האזרחים שהם מזרע ישראל, ואינם יהודים על פי ההלכה – אלא את כל העלייה המבורכת מברית המועצות לשעבר.
 
 
האנשים האלה חירפו נפשם והגיעו למדינת ישראל, הצילו את כלכלתה ואת מערכת הבריאות שלה, וחלק מהם מהווים מרכיב חשוב ביותר במערכת הביטחון.
 
 
המכשולים שהמדינה שמה בנושא הגיור הם אסון לאומי. הרבנות הראשית אשמה במצב הקיים.
 
 
בחו"ל היו פותרים את הבעיות בתחום הגיור בקלות אך בארץ זה לא קורה מטעמים גועלציוניים.
 
 
 ▪
כולנו שכחנו את ציווי התורה ואהבתם את הגר. זה ציווי מהתורה.
 
 ●
הרב חיים דרוקמן הוא מנהיג ציבור ציוני דתי. בעבר הוא כיהן כסגן שר הדתות. בשנים 2004 עד 2012 הוא שימש כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה ומתוקף תפקידו זה הוא חתם על עשרות אלפי תעודות גיור. בית הדין הרבני הגדול שכל הדיינים בו הנם חרדים, הוציא ב- 2008 פסק דין המתיימר לפסול את הגיורים של הרב דרוקמן. בעקבות פסק דין זה, התחוללה סערה ציבורית וגם הוגשה עתירה לבג"ץ.
 
 ●
בהקשר לעתירה נכתב: " שופטי בג"ץ קבעו כי בית הדין הרבני יסביר אם יש בידיו הסמכות לבטל גיורים שנעשו על ידי דרוקמן" (ynet 18.5.09).
 
 ●
אחת הטענות המקוממות של הרבנות הראשית הנה כי הגיורים הנעשים בצה"ל ע"י דיינים מוסמכים אינם תקפים. בנושא זה נכתב: "הרב הצבאי הראשי, תת אלוף רפי פרץ דחה את הקריאות כי גיור שנעשה ע"י צה"ל אינו תקף" (נענע 10, 17.9.10)
 
 ●
בתאריך 13.9.10 נערך בכנסת דיון סוער בוועדה לענייני ביקורת המדינה כנגד טענות הרבנות הראשית לגבי מידת התקפות של גיורי צה"ל. להלן מבחר ציטוטים של דוברים מרכזיים בדיון (הוועדה לענייני ביקורת המדינה 13.9.10).
 
 
אלוף במילואים מהציונות הדתית אלעזר שטרן – הלוואי שעם ישראל היה יודע על היהדות את מה שיודעים בוגרי הגיור בצה"ל והלוואי שאותם דיינים היו מחויבים לעם ישראל ולמדינת ישראל כמו אותם אנשים.
 
 
ח"כ יוחנן פלסנר – הרבנות הצבאית גיירה 60 שנה, והיא תמשיך לגייר, בלי קשר למה יגיד רב כזה או אחר ברבנות הראשית וזה גיור שיהיה מוכר על ידי כל הרשויות במדינה, ואותו כנ"ל לגבי הגיורים בבתי הדין המיוחדים במערך האזרחי.
 
 
ח"כ זבולון אורלב – הפגיעה אינה רק במתגיירים. היא גם פגיעה אנושה במגיירים. כלומר מישהו מטיל כאן צל על הרבנות הצבאית הראשית, ואנחנו מגיעים למחוזות מדהימים, שמי שמשתמט מצה"ל ואינו ממלא את חובתו, פוסל את הגיור של מי שממלא את אחת המצוות המובחרות.
 
 ●
העיתונאי גדעון לוי כתב: "אם חייל צה"ל שבחר לחיות ולהלחם כאן אינו זכאי לאזרחות, הרי שמדובר בגזענות" (וואלה 16.12.10).
 
 ●
קרוב לודאי שרוב אזרחי המדינה מסכימים עם העמדה של גדעון לוי. ח"כ אמסלם כנראה גם מסכים עם עמדה זו ומסיבה זו לטענתו הוא נענש. על כך נכתב: "לדברי ח"כ אמסלם, הוא סולק מש"ס על רקע דרישתו לגייר את עולי ברית המועצות לשעבר, במיוחד את אלו המשרתים בצה"ל" (News1 16.10.11).
 
 ●
כפי שנראה ההתנהגות הבוטה ביותר כנגד מגייר בוצעה ע"י הרב הראשי עמאר בהתייחסותו לרב הראשי הצבאי לשעבר תת אלוף במילואים ישראל וייס. הרב וייס מונה לאחר סיום שירותו הצבאי כדיין במערך הגיור של צה"ל. הרב עמאר התיימר לאסור עליו לשמש כדיין ואמר לו באופן לא יאומן בפגישה: "טובת הצבא והגיורים היא שלא תעסוק בזה, מיום שיש אמירה בציבוריות הישראלית שאתה נחשב דיין מקל והחרדים מתקוממים נגד המינוי הזה שלך לתפקיד". פרשה זו תתואר בנפרד בהמשך הדוח.
 
 
ח. ההשתלטות החרדית על בתי הקברות
 
 ●
בתי הקברות נמצאים תחת הפיקוח של המשרד לשירותי דת ולא של הרבנות. מצוקת הקבורה בישראל בולטת בעיקר בבתי העלמין בגוש דן. היקף השחיתויות בהתנהלות של חברות קדישא הנו עצום. 
 
 ●
רוב מוחלט של בתי העלמין נתונים לשליטתן של חברות קדישא. חברות קדישא מאוגדות כעמותות. הן מנוהלות בעיקר ע"י חרדים. עמותות אלו הנן מהעמותות המובילות בארץ בהיקף השחיתות המתלווה לפעילותן. להלן מקבץ של 4 ידיעות וכותרות שונות שפורסמו בתקופה קצרה של 5 חודשים הקשורות לשחיתויות והליכים פליליים בחברות קדישא:
 
 
בני הסה, מנהל חברת קדישא האשכנזית בחיפה, נרצח אמש ביריות בפתח ביתו בכרמל ( ynet, 16.1.11).
 
 
שערורייה: כל הסיבות שהובילו לפירוק חברת קדישא בראשון לציון. סכומי עתק מכספי ציבור הועברו לידיים פרטיות.... (nrg, 19.1.11).
 
 
עובד בכיר בחברה קדישא בחיפה נעצר בחשד שמכר חלקות קבר ושלשל מאות אלפי שקלים לכיסו. בית המשפט האריך את מעצרו ( nrg 11.4.11).
 
 
המשטרה חושדת כי חברה קדישא בחיפה מכרה חלקות קבורה במחיר מופקע, העניקה חלקות חינם בעיר למקורביה והעבירה הכנסות מקבורה לבית האבות הספרדי בעיר שבניהולה ( הארץ, 27.5.11).
 
 ●
רוב הנפטרים היהודים בישראל נקברים בבתי עלמין שבהם מתקיימת מתכונת אחידה או דומה של טכסים ומנהגים המקובלים על העדה החרדית. לא אחת עולות תלונות כנגד: מונופול חרדי על הקבורה, חברות קדישא הנוהגות כעסק כלכלי ודורשות ומקבלות מחירים מופקעים, אפליות כנגד נשים בטכסי הקבורה ועוד.
 
 ●
יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה לשעבר, ח"כ יואל חסון אמר בסיום ישיבה שדנה במצוקת הקבורה בגוש דן (הוועדה לענייני ביקורת המדינה, 24.11.10):
 
 
האחריות לנושא מצוקת הקבורה היא לחלוטין של המשרד לשירותי דת. אתם אלו שצריכים להוביל את הקו לפיתרון. כשאתם רוצים להשפיע על משהו, אתם יודעים יפה מאוד להשפיע.
 
 
אמרתי שוועדת חקירה ממלכתית היא אופציה, ואני אומר לכם היא באמת אופציה.
 
 
ט. ההשתלטות של החרדים הספרדים על המשרד לשירותי דת
 
 ●
בראשית 2008 בלחץ ש"ס, הוקם משרד ממשלתי חדש תחת השם המשרד לשירותי דת. ממשלת שרון לפיד סגרה משרד זה ב- 2003 בין היתר בשל מעשי השחיתות שאפיינו אותו.
 
 ●
התקציב של המשרד לשירותי דת גדל בשנת 2011 ב- 34% כחלק מההסכם הקואליציוני. על כך הגיב מנכ"ל עמותת חדו"ש הרב אורי רגב (כלכליסט 16.1.11):
 
 
המשרד לשירותי דת אינו אלא משרד לשימון המפלגות הדתיות ולקניית קולות החרדים.
 
 
זהו משרד ממשלתי שהוא בעצם כספומט.
 
 
הוא נולד מחדש בחטא, מתוך מטרה להנציח את שליטת ש"ס בשירותי הדת, לחלק כספים למקורבים ולהזרים הקצבות קואליציוניות.
 
 ●
ב- 23.3.12 במוסף לשבת של ידיעות אחרונות הפרשן הבכיר נחום ברנע כתב כי הוא נפגש עם השר לשירותי דת יעקב מרגי וקיבל ממנו הסברים לגבי האחריות והסמכויות של משרד זה. הכתבה בנושא נכתבה ע"י ברנע כדי להמחיש לקורא שמדובר במהות במשרד מיותר. להלן לקט מהכתבה (ידיעות אחרונות 23.3.12):
 
 
על הרבנות מופקד משרד ראש הממשלה. על הדיינים משרד המשפטים. על הדתות הלא יהודיות משרד הפנים. מה נשאר? לא הרבה.
 
 
בכל עיר יש מועצה דתית. המשרד לשירותי דת לא ממונה עליה אבל הוא יכול לפקח, ויש חברות קדישא. גם עליהן הוא לא ממונה אבל יכול לפקח.
 
מדובר כאן במשרד מיותר לחלוטין הנשלט ע"י החרדים הספרדים. את השם האמיתי של המשרד לשירותי דת יש לשנות למשרד לשירותי קומבינות מטעם ש"ס. בחלקים שונים ורבים של דוח זה מתוארים אותם קומבינות. השילוב של המידע הקשה בדוח הקשור למשרד זה ולעומד בראשו השר יעקב מרגי, ללא ספק מזכה משרד זה בתואר המשרד הממשלתי המושחת ביותר בישראל. לפיכך גם אם ממשלת ישראל מותירה משרד -כה מיותר, לכל הפחות מחובתה להעמיד בראשו שר שאינו מגיע ממפלגה סקטוריאלית.
 
 
י. ההשתלטות החרדית על הוועדה למינוי דיינים
 
 ●
הדיינים בבתי הדין הרבניים נבחרים באמצעות הוועדה למינוי דיינים. בוועדה 10 חברים: 2 הרבנים הראשיים, 2 דיינים מבית הדין הגדול, 2 חברי כנסת, 2 נציגי לשכת עו"ד, שר המשפטים וחבר ממשלה.
 
 ●
אחת המסקנות המרכזיות שלי מדוח מחקר שפרסמתי ביוני 2011 בנושא הריקבון במערכת בתי הדין הרבניים היא כי המחלה הכי קשה במערכת המשפט בישראל, מקורה במערך בתי הדין הרבניים.
 
 ●
בתי הדין הרבניים הם חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט ומכאן שלמצב הקשה בתחום זה ישנן השלכות קשות על כל מערכת המשפט. להשתלטות של החרדים על הוועדה למינוי דיינים ישנה תרומה מרכזית בהפיכת בתי הדין הרבניים כמחלה הקשה ביותר של מערכת המשפט. 
 
 ●
להלן תיאור שלבי ההשתלטות של החרדים על הוועדה למינוי דיינים:
 
 
חוק הרבנות המעוות הנוכחי מאפשר מעשית באופן קבוע לראשי החרדים הספרדים והאשכנזים דוגמת משפחת הרב עובדיה יוסף, לקבוע את זהות 2 הרבנים הראשיים. כתוצאה מכך 2 הרבנים הראשיים הנבחרים הנם חרדים.
 
 
2 הרבנים הראשיים החרדים הופכים באופן אוטומטי לחברים בוועדה למינוי דיינים.
 
 
אחד העקרונות המעוותים ביותר המיושמים בוועדה למינוי דיינים הינה דאגה שכל הדיינים המכהנים בבית הדין הרבני הגדול יהיו רק חרדים. כתוצאה מכך תמיד 2 הדיינים נציגי בית הדין הרבני הגדול בוועדה למינוי דיינים הנם חרדים.
 
 
בשלב זה כבר באופן אוטומטי 4 מתוך 10 חברי הוועדה למינוי דיינים הנם חרדים.
 
 
הוועדה כוללת 2 חברי כנסת. באופן תמידי לפחות 1 מתוך 2 חברי הכנסת בוועדה הנו חרדי. כתוצאה מכך כנקודת מוצא לפחות מחצית מחברי הוועדה למינוי דיינים הנם חרדים.
 
 
עיוותים אלה יוצרים מצב קבוע שלאורך עשרות שנים החרדים שולטים בוועדה למינוי דיינים. לדוגמה בתקופה הנוכחית 7 מתוך 10 חברי הוועדה למינוי דיינים הנם חרדים.
 
 
5. התוצאות הקשות הנובעות מההשתלטות של החרדים על הוועדה למינוי דיינים
 
בעקבות ההשתלטות של החרדים על הוועדה למינוי דיינים בממוצע 83% מהדיינים המכהנים בבתי הדין הרבניים הנם חרדים. בנוסף, לאורך עשרות שנים, כל הדיינים המכהנים בבית הדין הרבני הגדול הנם חרדים.
 
כאן נמחיש את הקשיים העצומים בהתמודדות עם הוועדה למינוי דיינים על רקע היותה נשלטת ע"י החרדים.
 
א.  המחשת המשמעות של ההשתלטות החרדית על הוועדה למינוי דיינים בבחירת דיינים חדשים
 
 ●
הרב עמאר כרב ראשי וכנשיא בית הדין הרבני הגדול הוא פעיל מרכזי במינוי דיינים מקורבים.
 
 ●
שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן אמר: "83% מהדיינים הם חרדים ו- 17% משתייכים לציונות הדתית. אלה הנתונים הקיימים. זו עובדה" (פרוטוקול ועדה חוקה, 15.5.07).
 
 ●
עובדה זו היא תוצאה בלתי נסבלת הנובעת באופן ישיר מההשתלטות של החרדים על הוועדה למינוי דיינים.
 
 ●
החוקרת שרון מייבסקי חקרה את הליכי בחירת הדיינים. בנושא זה היא כתבה   (nrg30.5.05):
 
 
הכל קומבינות, הכל פוליטיקה, הכל מניפולציות.
 
 
רוב הדיינים חרדים, לא נדרשת מהם השכלה משפטית, אקדמית ופתיחות אינטלקטואלית.
 
 ●
להמחשת המשמעות של ההשתלטות החרדית על הוועדה למינוי דיינים, ננתח כאן את הליכי בחירת הדיינים החדשים בשנת 2007.
 
 ●
ב- 19.3.07 הוועדה בחרה 15 דיינים חדשים. 12 דיינים מתוך 15 הדיינים שנבחרו הנם חרדים.
 
 ●
מרבית הדיינים שנבחרו הם בעלי קשרים לחוגים בעלי השפעה ביהדות החרדית.
רק דיין אחד מכל 15 הדיינים הוא בעל השכלה משפטית. כ- 6 דיינים בלבד מתוכם שירתו בצבא.
 
 ●
בין היתר נבחרו: אחיו של שר השיכון מש"ס, בנו של דיין בכיר ונכדו של דיין בכיר.
 
 ●
מנגד מועמדים מרשימים כמו עו"ד דוד בס – תואר שני בהצטיינות במשפטים וסגן אלוף במילואים, לא נבחרו.
 
 ●
כנגד הליכים אלה בבחירה הוגש בג"ץ. היועץ המשפטי לממשלה הסכים שנפלו פגמים קשים בבחירה.
 
 ●
עיון בעתירה שהוגשה בבג"ץ הכוללת את מאפייני המועמדים שנבחרו חושף עיוותים משוועים בהליכי הבחירה.
 
 ●
לאור זאת, היועץ המשפטי שקרא את העתירה פסל את הבחירה, והורה לראיין מחדש את כל 200 המועמדים.
 
 ●
בתאריך 26.9.07 התכנסה הוועדה שוב. למרבה התדהמה, כל 15 הדיינים שנפסלו, נבחרו מחדש ע"י הוועדה.
 
 ●
במסגרת הקומבינות, כדי לרצות את המתנגדים נבחרו 4 דיינים נוספים, 2 חרדים ו-2 דתיים לאומיים.
 
 ●
19 הדיינים שנבחרו מהווים כ- 20% מכלל הדיינים המכהנים בבתי הדין כאשר המינוי הוא עד גיל 70.
 
 ●
עו"ד בתיה כהנא סיכמה את האבסורד: "הליך המינוי השני הוא יריקה בפרצוף של בג"ץ" (nrg 18.10.07).
 
 
ב. תיאור מאבקו הממושך של שר המשפטים כנגד העיוותים בהשתלטות החרדית על בית הדין הרבני הגדול
 
 ●
כל בר דעת מבין שנשיא בית הדין הרבני הגדול חייב להיות משפטן בכיר ושכל עיסוקו חייב להיות ענייני שיפוט. מנגד הרב עמאר כלל אינו משפטן ועיסוקו המרכזי הוא רב ראשי. מדובר בעיוותים הזועקים לתיקון בחקיקה.
 
 ●
העיוותים האמורים לא מטרידים את הרב עמאר. הוא מעונין ב- 2 התפקידים ובנוסף הכרחי מבחינתו לשמר שליטה מוחלטת של החרדים על בית הדין הרבני הגדול. כדי לשמור על שליטה מוחלטת זו, חברי הוועדה למינוי דיינים כבר עשרות שנים לא בחרו לבית הדין הרבני הגדול ולו דיין אחד מהמגזר הציוני דתי.
 
 ●
במבחן המציאות, רצונם של הרב עמאר וחבריו מבית הרב עובדיה יוסף לשמור על השליטה המוחלטת של החרדים למרות התנגדותו העניינית של שר המשפטים, גרמה לשיתוק בית הדין הרבני הגדול כבר כשנתיים.
 
 ●
להלן עיקרי ההתפתחויות בנושא זה:
 
 
המצב בבית הדין הרבני הגדול נמצא לאורך שנים בהתדרדרות בלתי פוסקת.
 
 
אחת השערוריות הגדולות והמקוממות ביותר המאפיינות את בית הדין הרבני הגדול לאורך שנים מקורה ב- 2 מאפיינים של הדיינים המכהנים בו כדלהלן: א. כולם חרדים. ב. אף אחד מהם אינו משפטן. 
 
 
בפועל כבר עשרות שנים שאין בבית הדין הרבני הגדול אפילו דיין אחד ממונה מהציונות הדתית.
 
 
שר המשפטים נאמן החל מתחילת כהונתו בשנת 2009 החליט שהגיע העת לשנות מצב בלתי נסבל זה. השר נאמן עומד בראש הוועדה למינוי דיינים.
 
 
כיום נותרו בבית הדין הגדול רק 2 דיינים קבועים במשרה מלאה. בישיבה הבאה של הוועדה למינוי דיינים צריכים להיבחר 6 דיינים חדשים כלומר מספר הדיינים במשרה מלאה בבית הדין הגדול לאחר המינוי הבא יהיה גבוה פי 4 מהמצב הנוכחי.
 
 
השר נאמן דורש בתקיפות ובנחרצות כי בין המועמדים שייבחרו יכללו 2 דיינים מהציונות הדתית. אם בקשת נאמן תיושם יהיו בבית הדין הגדול 8 דיינים חרדים (כולל הרבנים הראשיים) ו- 2 דיינים לא חרדים.
 
 
האטימות של הרב עמאר וידידיו החרדים בסירובם לבקשת שר המשפטים נאמן היא חסרת מעצורים. היא הובילה אותם לנצל באופן מקומם ומעוות את הכוח הפוליטי שלהם באמצעות שרי ש"ס בממשלה.
 
 
באוקטובר 2011 שרי ש"ס ישי ואטיאס הובילו את ראש הממשלה נתניהו לביתו של מנהיג ש"ס הרב עובדיה יוסף. המטרה לכופף את שר המשפטים החצוף. מבחינה משפטית ועניינית מדובר בהתפתחות מעוררת חלחלה. באופן נדיר ראש הממשלה נדרש לקיים פגישה זו ללא אף אחד מעוזריו.  
 
 
לגבי הדרישה בפגישה מראש הממשלה נכתב: "הש"סניקים מצפים לראות את נתניהו, קורא אליו את השר חובש הכיפה הסרוגה ומביע בפניו אי אמון לנוכח התנהלותו, וניסיונותיו הבלתי פוסקים להעדיף את חובשי הכיפה הסרוגה, למרות נחיתותם המספרית בוועדה למינוי דיינים" (כיכר השבת 27.10.11).
 
 
ראש הממשלה באופן מקומם נכנע לדרישות ראשי ש"ס. הוועדה למינוי דיינים היתה צריכה להתכנס בדצמבר 2011 אולם סמוך לפני הכינוס, בג"ץ התערב.
 
 
הסיבה הנוכחית לעיכוב בכינוס הוועדה הנה עתירה של ארגוני נשים על רקע אי מינוי אשה מתוך 2 נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה למינוי דיינים. יצוין שכיום כל 10 חברי הוועדה הנם גברים.
 
 
כפי שנראה הסיבה העיקרית ששופט העליון רובינשטיין הוציא צו ביניים שלא מאשר את כינוס הוועדה היתה ללחוץ על הרב עמאר וידידיו החרדים להשתחרר מהאטימות שלהם ולהסכים למינוי דיינים מהציונות הדתית לבית הדין הרבני הגדול.
 
 
צו ביניים זה הוצא כצפוי בתמיכת שר המשפטים שגם קודם לכן מעל דוכן הכנסת הציע למעשה לארגוני הנשים להגיש בג"ץ.
 
 
במרץ 2012, לאחר כשנתיים של מאבקים בלתי פוסקים, הלחץ של שר המשפטים נאמן בסיוע עקיף של בג"ץ, כנראה מתחיל לשאת תוצאות. על פי הפרסומים, בסיוע ח"כ עתניאל שנלר חבר הוועדה למינוי דיינים, הרב עמאר הסכים בשלב זה למנות את הדיין אליעזר איגרא מהציונות הדתית לבית הדין הרבני הגדול.
 
 
בעקבות הסכמה זו פורסם: "לדברי ח"כ עתניאל שנלר, זו פעם ראשונה זה עשרות שנים שלבית הדין הרבני הגדול ממונה דיין ציוני דתי" (iba 20.3.12).
 
 
בשלב זה מדובר במינוי זמני. זאת מכיוון שצו הביניים של בג"ץ כנגד כינוס הוועדה למינוי דיינים טרם הוסר. מכל מקום שר המשפטים מבקש למנות בעת כינוס הוועדה הבא 2 דיינים מהציונות הדתית מבין 6 הדיינים שיתמנו.
 
 
מובן לחלוטין כי אילו הרב עמאר ושולחיו מבית הרב עובדיה יוסף, היו משתפים פעולה עם שר המשפטים החל מלפני שנתיים, כל ההתפתחויות האמורות היו נחסכות. מעבר לכך, יצוין שקיימת בעיה חמורה ביותר של העדר דיינים בעלי הכשרה משפטית בבית הדין הרבני הגדול.
 
 
6. חשיפת הריקבון מבני ביתו של הרב עובדיה יוסף
 
ההתנהלות של צמרת הרבנות הראשית ושל ראשי ש"ס כוללת מרכיבים הנראים כפליליים. הרב הראשי עמאר – האיש של משפחת יוסף ברבנות הראשית, הנו דמות מרכזית בכל הפעילות הזו.
 
משפחת יוסף הנה משפחה מסוכסכת ומפולגת. במשפחה 5 אחים ו- 6 אחיות. הריב הבולט ביותר הנמשך כבר שנים רבות הנו בין 2 האחים: משה יוסף ודוד יוסף. סכסוך זה הגיע לשיאו בינואר 2012, כאשר אחד מבני ביתו של הרב עובדיה יוסף הגיש תלונה למבקר המדינה באמצעות ח"כ איתן כבל. מספר שבועות לאחר מכן מבקר המדינה החליט להעביר את הטיפול בפרשה ליועץ המשפטי לממשלה תוך ציון של חשדות לפעילות פלילית בפרשות.
 
העיתונאי מיקי רוזנטל הטיב לתאר בקצרה את עוצמת הסכסוכים בבית הרב יוסף כדלהלן (נענע 10, 27.1.12):
 
 
"קנאת אחים מעורבת באינטרסים כלכליים ועוצמה פוליטית שבעבעו שנים מתחת לחצרו של הרב עובדיה יוסף, פרצו החוצה בשבר גדול".
 
 
המידע הקשה כאן מפורט בחלוקה לתת נושאים.
 
א. בד"ץ "בית יוסף"
 
 ●
למעלה מעשרים כשרויות מסתובבות בשוק ומעניקות למפעיליהן עמדות כוח, כסף ויוקרה. הגדולות שבהן הנן: העדה החרדית, לנדא, רובין, שארית ישראל, חתם סופר, מחפוד, אגודת ישראל ובית יוסף. בד"ץ העדה החרדית הנו היוקרתי בין ארגוני הכשרות.
 
 ●
בנו הצעיר של הרב עובדיה - משה יוסף, עומד בראש הבד"ץ הפרטי "בית יוסף" החל משנת 2006. קודם לכן עמד בראש בד"ץ בית יוסף השר אריאל אטיאס. משה יוסף ביחד עם אביו עובדיה יוסף הציעו לאריאל אטיאס להתמנות כשר בממשלה תוך העברת הניהול והשליטה בבד"ץ בית יוסף למשה יוסף. בפועל אריאל אטיאס התמנה ישירות כשר מטעם ש"ס מבלי להיות חבר כנסת.
 
 ●
משה ויהודית יוסף מתגוררים ביחד עם הרב עובדיה יוסף בדירת ענק, נוהגים במכוניות פאר והם האנשים החזקים בבית יוסף.  
 
 ●
הרב הראשי עמאר נמצא בקשר שוטף עם הרב עובדיה יוסף ו- 2 בניו משה ויצחק יוסף. לרב עמאר יש מעמד של בן בית במשפחת יוסף ובנוסף בתו נשואה לבנו של הרב יצחק יוסף.
 
 ●
בנוסף קיים גם מותג הבשר "עטרה". בנושא זה נכתב: "לכל אלה מצטרף גם מותג הבשר של בית יוסף. כל עסק המעוניין לקבל את הכשר הבד"ץ מחויב לרכוש את הבשר והעופות מהמותג עטרה של בית יוסף. לדוגמה, חזה עוף של בד"ץ בית יוסף יעלה לבעל העסק בין 18 ל- 19 ₪ כשעוף בהכשרת הרבנות יעלה 15 ₪" ( מיקי רוזנטל, נענע 10, 27.1.12).
 
 ●
ח"כ חיים אמסלם אמר: "מידיעתי האישית, וכל איש ש"ס יודע זאת, אם אתה מקורב לאנשים הנכונים השולטים בבד"ץ בית יוסף – אתה מסודר. כל מי שנבחר לכהן כרב עיר יודע שהוא צריך לעזור לבד"ץ הזה" (די מרקר 15.3.12).
 
 
ב. חשיפת ההליכים הפליליים בניסיון למנות את יצחק יוסף כרב של ירושלים
 
 ●
הרב עמאר פועל בכל המישורים כשליח של משפחת יוסף. אחד המישורים נוגע למינוי יצחק יוסף כרב הראשי של ירושלים. הראשון שהכין תחקיר רציני בתחום זה הינו העיתונאי קלמן ליבסקינד. קלמן פירט בהרחבה את הפעילות הלא חוקית של הרב עמאר לצורך בחירת חתנו הרב יצחק יוסף כרב הראשי של ירושלים.
 
 ●
בתחקיר זה ליבסקינד הציג את הקשר בין הרב הראשי עמאר למפעל הכשרות בית יוסף. להלן קטע נבחר מהתחקיר שלו בנושא (Nrg10.10.10): 
 
 
תפקיד הרב הראשי, חשוב להבין, לא נסב רק על יוקרה או כבוד, לפחות לא במקרה הזה. משפחתו של הרב עובדיה יוסף מחזיקה את כשרות בית יוסף, עסק פרטי לכשרות שהוא מפעל כלכלי אדיר ממדים המגלגל מיליונים.
 
 
מפעל הכשרות הזה לא קיבל עד היום הכרה מן הרבנות בירושלים. מסעדה או מלון בבירה שיכניסו מזון עם כשרות בית יוסף לא יוכלו לקבל תעודת כשרות מהדרין של המועצה הדתית.
 
 
לכולם ברור שבחירת בנו של הרב עובדיה לרב הראשי של העיר תאפשר ליוזמה העסקית הזו, השווה הון, לקרום עור וגידים.
 
 ●
חיזוק, ביסוס והרחבה לתחקיר של ליבסקינד, ניתנו בידיעות אחרונות בתאריך 20.1.12. בכותרת הראשית ובכתבה הפותחת של המוסף לשבת בידיעות אחרונות חשף הפרשן הבכיר נחום ברנע חשדות להליכים פליליים בשורת התערבויות במינויים של רבנים ראשיים בערים: ירושלים, פתח תקווה, ראשון לציון ומודיעין. התערבויות אלו על פי החשד בוצעו במעורבות פעילה של משפחת יוסף והרב הראשי שלמה עמאר.
 
 ●
מהפרסומים עולה כי, ה- "מלשין" המרכזי בפרשה הנו הרב דוד יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף. הרב דוד יוסף ומקורביו שלחו מכתב חריף למבקר המדינה באמצעות ח"כ איתן כבל. 
 
 ●
במסגרת הקומבינות מתאר נחום ברנע בכתבה את ההתערבות החמורה של המעורבים בפרשה למינוי יצחק יוסף, הבן של הרב עובדיה, לרב הראשי של ירושלים. להלן קטע נבחר מהכתבה בנושא ( המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 20.1.12):
 
 
הראשון שיצא בתמיכה גלויה ברב יצחק יוסף היה הרב הראשי שלמה עמאר, שהוא מחותנו של יצחק יוסף.
 
 
המסמך מאשים להלן שש"ס תופרת ליצחק יוסף את המינוי, כאשר אביו, הרב עובדיה, והרב הראשי עמאר לא מהססים לטלפן בבהילות לחברי הגוף הבוחר וללחוץ עליהם.
 
 
מועמדות זו נועדה לקדם את המטרות המסחריות של בד"ץ בית יוסף.
 
 ●
בכתבה נוספת נחום ברנע הביא עדויות נוספות על ההתערבות החמורה של המעורבים בפרשה למינוי יצחק יוסף. בנושא זה נכתב (המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 20.1.12):
 
 
מבקר המדינה קיבל השבוע מסמך נוסף שעניינו משפחת יוסף. את המכתב כתב מאיר תורג'מן, יו"ר ועדת הביקורת במועצת עיריית ירושלים.
 
 
תורג'מן הוא חבר הגוף הבוחר ברב ראשי לירושלים. הוא טוען שתקופה ארוכה מופעלים עליו לחצים לבחור ברב יצחק יוסף, בנו של הרב עובדיה.
 
 
ג. ח"כ ניצן הורוביץ בכתבה: "רבנות נוסח סיציליה"
 
 ●
הפרשן נחום ברנע חשף במוסף לשבת הליכים במינוי מקורבים של ש"ס כרבני ערים מרכזיות בישראל. בעקבות החשיפה של ברנע פורסמו עשרות כתבות באמצעי התקשורת: בעיתונות הכתובה, בתקשורת האלקטרונית, בתקשורת המשודרת ובאתרי אינטרנט.
 
 ●
ח"כ ניצן הורוביץ סיכם בקצרה באתר שלו את המידע הקשה העולה מן הפרסומים, תחת הכותרת הקולעת "רבנות נוסח סיציליה". להלן עיקרי המידע שכתב ח"כ הורוביץ:
 
 
את הבן של הרב עובדיה נמנה לרב הראשי לירושלים, את האח של שר השיכון לרבה הראשי של פתח תקוה ואת בעלה של בת הרב עובדיה לרבה של מודיעין. כך ללא בושה מחלקים בפמליה של ש"ס את הג'ובים ומבצעים השתלטות בנוסח סיציליה על מערכת הרבנות בישראל.
 
 
המטרה שעומדת מאחורי המהלך ברורה: דחיקת בד"צ העדה החרדית החולש לפי הערכות על כ- 40% מביזנס הכשרות לטובת בית יוסף, והפיכתה של זו האחרונה לחברת הכשרות הגדולה יותר.
 
 
הפרטים המקוממים התפרסמו במכתב לבן משפחתו של הרב עובדיה יוסף ובו הועלו חשדות כבדים למינויים רבים נוספים על רקע נפוטיזם המעידים ללא ספק על ניסיון השתלטות של ראשי ש"ס על מערכת הרבנות בישראל.
 
 
חשוב שכולנו נבין: מינויים של רבני עיר אינם עניין אישי ומשפחתי של מפלגת ש"ס. מדובר במינויים ציבוריים הממומנים על ידי הציבור, שטובת הציבור צריכה להיות נר לרגליהם.
 
 ●
בעקבות פרסום הכתבה של נחום ברנע כתב התחקירן מרדכי גילת: "סיפור הקרבות המרים בתוך משפחת מנהיג ש"ס מעורר כמובן שאלות: כיצד היא הגיעה אל עשרות מיליוני השקלים שבשליטתה? איך נבנה בית החרושת הענק ליצירת כסף ששמו בד"ץ בית יוסף?" (ישראל היום 27.1.12).
 
 
ד. קומבינת מינוי רבני ערים במודיעין, ראשון לציון ופתח תקוה
 
 ●
כל מינויי רבני הערים הספרדים נעשים בשיתוף פעולה בין הרב הראשי שלמה עמאר וראש ש"ס הרב עובדיה יוסף כמו גם בניו הרב משה יוסף והרב יצחק יוסף. להלן יפורטו מבחר של קומבינות מבית היוצר של ש"ס במעורבות הרב הראשי, משפחת יוסף ושרי ש"ס לצורך מינוי רבני ערים ראשיים.
 
 ●
האתר החרדי כיכר השבת פרסם בקצרה קטעים מתוכן המכתב שנכתב ע"י דוד יוסף למבקר המדינה לגבי שיטת מינוי רבנים בש"ס. הקטעים התבססו על הכתבה במוסף לשבת של ידיעות אחרונות. כותרת הכתבה בכיכר השבת: "מבוכה בש"ס – בן משפחתו של הרב עובדיה חושף את השיטה". להלן קטעים נבחרים ( ככר השבת, 20.1.12):
 
 
הרב משה יוסף עומד בראשות בד"ץ בית יוסף, שלפי מסמך מינוי הרבנים נועדו לקדם את הבד"צ שלו בבתי עסק בערים הגדולות.
 
 
הרב יעקב צ'קטואי, גיסו של הרב משה יוסף, נועד להתמנות כרב במודיעין. הרב משה איים על השר מרגי כי במידה והדבר לא יצא לפועל הוא יפוטר ממשרתו כשר דתות.
 
 
הרב אהרון בוטבול, גיסוי השני של הרב משה יוסף, מיועד על פי התוכנית להתמנות כרבה הראשי של ראשון לציון למרות שהורשע בעבר וריצה עבודות שירות.
 
 
הרב בנימין אטיאס, אחיו של שר השיכון אריאל אטיאס, משמש כדיין וממשיך לעבוד כמפקח בבד"ץ. בש"ס החלו להריץ אותו לתפקיד רבה של פתח תקווה. לשם כך הזמין הרב משה יוסף את הרב משה פינטו מפתח תקוה, לבית אביו בכדי לאסור עליו להתמודד, מאחר והוא עשוי לשמש כמתחרה פוטנציאלי.
 
 
ה. מבחר תגובות בעקבות חשיפת הפרשה
 
 ●
רבים הגיבו על הפרשה שנחשפה. כאן מוצגות מבחר תגובות שכולן נראות מהימנות.
 
 ●
ח"כ איתן כבל: כל הפרשה נחשפה דרך ח"כ איתן כבל. ח"כ כבל הגיב: "כבל ציין כי מקורה של התלונה בבני משפחת הרב והדגיש כי חמישה מקורבים ולא אחד, נפגשו עימו לאחרונה ושטחו בפניו טענות חמורות בעניין. הם מסרו לו מסמך המתמקד בין היתר בפעולותיהם של השר לשירותי דת, יעקב מרגי, ובצעיר הבנים למשפחת יוסף, הרב משה יוסף. מסרתי למבקר גם דברים שלא היו בכתובים אלא נאמרו לי בעל פה על ידי האנשים שהיו אצלי. מדובר בטענות שכל השומע אותן תצילנה שתי אוזניו. בחרתי להיות אני למרות שמבחינה פוליטית זה לא הצעד המשתלם ביותר" (יאיר אטינגר, הארץ 23.1.12).
 
 ●
התחקירן מרדכי גילת: גילת זוכה פרס סוקולוב לעיתונות, נמנה עד 2008 לאורך עשרות שנים על התחקירנים הבולטים של ידיעות אחרונות. אחד התחקירים המפורסמים שלו היה בנושא "פרשת אריה דרעי" מש"ס. בעקבות החשיפה הוא כתב: "אני שואל את עצמי מה היה קורה אילו אני ועמיתיי היינו מטיחים את ההאשמות הקשות האלה? היינו סופגים ודאי אש תופת וזעקות: זאת עלילה, אלה שקרים נבזיים, זה פרק נוסף במסע הרדיפה נגד החרדים. מבקר המדינה היה סופג צרור קללות וכך גם המשטרה, הפרקליטות והתקשורת" (ישראל היום, 27.1.12).
 
 ●
ש"ס: בעיתון הארץ נכתב: "בש"ס סוערות הרוחות סביב התלונה, ובצמרת המפלגה עדיין מפנים את האצבע לעבר אחד האחים. גורם בכיר בבית הרב יוסף מסר: זה היה צפוי מראש, זה לא בא לנו בהפתעה. ההפתעה המזעזעת היתה הפנייה למבקר המדינה. האח הודיע כל הזמן שכשיגיע המועד של הרב יצחק יוסף להיבחר לרבנות ירושלים, הוא יעשה מעשה ויגיד, תמות נפשי עם פלישתים" (יאיר אטינגר, 23.1.12). 
 
 ●
יהדות התורה: בעוד שבש"ס סערו הרוחות ביהדות התורה הביעו סיפוק רב מחשיפת הפרשה. נחום ברנע כתב בנושא זה: "חברי הכנסת של יהדות התורה, החרדים האשכנזים, מיהרו לברך את כבל, מוסר המסמך. הם שמחו לאידה של ש"ס, שמחו להשפלתה" (ידיעות אחרונות, המוסף לשבת 27.12.12).
 
 ●
ח"כ חיים אמסלם: בעקבות חשיפת הפרשה ח"כ חיים אמסלם שפרש מש"ס רואיין בערוץ 10. אמסלם הסביר (לונדון את קירשנבאום 24.1.12):
 
 
מה הסיפור פה. הסיפור פה הוא שכל רב שמתמנה להיות רב עיר חולש במישרין על מערכות כשרות.
 
 
מערכות כשרות זה כסף. מערכות כשרות זה ביזנס. בד"ץ בית יוסף זו חברה בע"מ.
 
 
כאשר אחד מבני המשפחה הבין שהרכבת נוסעת בלעדיו, הוא אמר עד כאן וחשף את המידע.
 
 ●
הבת של הרב עובדיה יוסף: אחת הבנות של הרב עובדיה יוסף סיפרה: "האינטרס בכל הבחירות הוא אינטרס של משה. הוא רוצה להשתלט על הכשרות. הוא יהיה אחד האנשים העשירים במדינה" ( מיקי רוזנטל, נענע 10, 27.1.12).
 
 ●
הבן הרב דוד יוסף: הרב דוד יוסף נותר מבחינתו מחוץ לרכבת הדוהרת. הוא אמר: "יש פה אנשים שמחפשים כוח, כמו אחי הקטן משה. הוא ואשתו השתלטו על הכשרות על כל העסק" ( מיקי רוזנטל, נענע 10, 27.1.12).
 
 ●
תגובת מבקר המדינה: לאחר שמבקר המדינה לינדנשטראוס בדק את התלונות הוא החליט להעביר את הטיפול בפרשה ליועץ המשפטי לממשלה. לינדנשטראוס כתב כי: "התלונות מעלות חשש למעשים פליליים, כגון שימוש לרעה בכוח המשרה וכן מרמה והפרת אמונים" (כיכר השבת 28.2.12).
 
 
7. תפקידו המרכזי של הרב עמאר בהפיכת כשרות "בית יוסף" לכשרות הפורחת ביותר בישראל
 
בנו הצעיר של הרב עובדיה - משה יוסף, עומד בראש הבד"ץ הפרטי "בית יוסף". בשנת 2003 שבה הרב עמאר מונה כרב ראשי, כשרות בית יוסף לא היתה גורם כלכלי משמעותי בתחום הכשרויות. לרב הראשי שלמה עמאר, האיש של משפחת יוסף ברבנות הראשית יועד תפקיד מרכזי בהפיכת בד"ץ בית יוסף לאימפריה כלכלית בתחום הכשרויות. 
 
במהלך 9 שנות כהונתו של הרב עמאר כרב ראשי להערכתי המחזור העסקי השנתי של כשרות "בית יוסף" גדל לפחות פי 5. כפי שנראה כיום בד"ץ בית יוסף מדורג כשני בגודלו אחרי בד"ץ העדה החרדית. 
 
בהתנהלותו הרב עמאר הצליח לנצל את הרבנות הראשית הממלכתית לקידום העסק הפרטי: כשרות בית יוסף. חשוב לזכור שמועצת הרבנות הראשית נמצאת בשליטה מוחלטת של החרדים בכלל והחרדים הספרדים בפרט כך שאין לרב עמאר ככל הנדרש, שום בעיה להשיג שיתוף פעולה מלא ממנה.
 
כאן יוצגו דוגמאות משולבות בראיות ומקורות מידע מהימנים שימחישו כיצד הרב עמאר כנאמן ושליח של משפחת יוסף הצליח להפוך את הרבנות הראשית ככלי שיווקי מרכזי לעסקי כשרות בית יוסף.
 
המידע יפורט בחלוקה לתת נושאים.
 
א. הרב עמאר בחסות הרבנות הראשית קבע לגבי "בית יוסף": "אין כשר בעולם כמו בשר חלק בית יוסף"
 
 ●
בכתבה שפורסמה באתר של צעירי ש"ס נכתב כי בשיעור שהרב עובדיה יוסף נתן הוא אמר: "הרב עמאר, הרב הראשי שלנו הלך ובדק בבתי המטבחיים, אמר אין דבר כשר בעולם כמו בשר חלק בית יוסף" ( פנחס אהרון, 7.4.11, צעירי ש"ס).
 
 ●
ב- 7.3.11 נכתב בכיכר השבת: "הרב יעקב בן נאים, ראש ישיבה נחלת משה, נטש אמש חופה של תלמידו, לאחר ששמע שהכשרות באולם הוא של "בית יוסף". למחרת, בראיון לערוץ 7 הגיב שר השיכון אריאל אטיאס, במלים הבאות: "תחשוב שאחד כמו הרב הראשי לישראל, הרב עמאר, שבקי גדול בענין של המשחטות, מעלה על שולחנו רק את הכשרות הזו".
 
 ●
אברהם יוסף הוא אחד מחמשת האחים במשפחת יוסף והוא משמש כרב של העיר חולון. הרב אברהם יוסף הוא ללא ספק הכי ציוני במשפחת יוסף. הוא היחיד ששירת בצה"ל בסדיר ובקבע, ופרש בדרגת סגן אלוף. להלן ציטוט מדבריו: "אני לא קונה בשר בהכשר הרבנות הראשית לישראל חלק בית יוסף. אני לא יכול יותר מזה להוסיף" (nrg 7.3.11).
 
 ●
הרב אברהם יוסף הוא חבר במועצת הרבנות ורב עיר. מדבריו עולה שישנן בעיות מהותיות שהוא מודע להן בתחום הכשרות ברבנות הראשית. תפקידו הציבורי כרב עיר וכחבר מועצה מחייב אותו לתת מידע מלא ללא הסתרה.
 
 
ב. הרב עמאר ממנה עבריין מוכר כאחראי על הכשרות בפתח תקווה על פי הוראה מפורשת של בית יוסף
 
 ●
בשנת 2007 הרב הראשי של פ"ת סולומון ז"ל פיטר את הרב ישראל שרעבי מתפקידו כאחראי על הכשרות בעיר פתח תקווה לאחר שנמצא אחראי לפרשיית הפיגולים במפעל מנהטן שזיעזעה את הציבור הדתי בארץ.
 
 ●
חתנו של הרב ישראל שרעבי משמש מפקח בבד"ץ בית יוסף. משפחת יוסף החליטה במסגרת שיווק "כשרות בית יוסף" להשתמש בזרוע הארוכה שלהם ברבנות הראשית, כדי לכפות על העיר פ"ת את החזרת הרב שרעבי כאחראי כשרות בעיר.
 
 ●
להלן ציטוט עיקרי הדברים שמסר הרב עמאר למועצת הרבנות הראשית בנושא זה (פרוטוקול מועצת הרבנות הראשית, 2.4.09):
 
 
הרב עובדיה פנה אלי ואמר לי שצריך למנות כאחראי על הכשרות בעיר פתח תקווה את הרב שרעבי.
 
 
הרב מצגר אמר לי שהרב אלישיב מתנגד למינוי זה, אולי בעקבות בעיות כשרות שהיו איתו.
 
 
אני מוכן באופן אישי ללוות אותו בכשרות.
 
 ●
לתשומת לב, הציטוטים האמורים מפי הרב עמאר הובאו מהפרוטוקול של מועצת הרבנות הראשית. כל אחד מהמשפטים המצוטטים ממחיש את עומק השחיתות ברבנות הראשית, כדלקמן:
 
 
הדרישה לביצוע המינוי הגיעה בצורה הכי מפורשת ממשפחת יוסף.
 
 
הדרישה וההחלטה התקבלו למרות שהרב שרעבי פוטר מתפקידו על רקע היותו עבריין קשה ומוכר בתחום הכשרות.
 
 
הרב עמאר מסביר שהוא כביכול ילווה את משגיח הכשרות באופן אישי. כלומר בנוסף לתפקידיו כנשיא בית הדין, כרב ראשי וכאחראי על הגיור הוא גם יפקח על העבריין הרב שרעבי.
 
מינוי שערורייתי זה גרם לזעם עצום בעיר פ"ת ולפרישת מספר רבנים מתפקידם. הכל ללא הועיל. מאז המינוי, שרעבי אחראי לבדו על 300 בתי עסק בעיר.
 
כעת הבא ונבחן את תוצאות הבדיחה הקרויה "פיקוח" של הרב עמאר על העבריין שרעבי. בפועל מאז מינוי שערורייתי זה הידיעות על התנהלות נוראית של הרב שרעבי חוזרות ונשנות. כך לדוגמה פורסמה לאחרונה בעמוד השער במקומון ידיעות פתח תקווה תחת הכותרת: "מתחת לכיפה" המידע הקשה הבא (ידיעות פתח תקווה 13.1.12):
 
 
כך עוקפים האחראים על הכשרות את האיסור להעסיק קרובי משפחה: שמות בדויים וטלפונים שגויים על תעודות שמונפקות לעסקים.
 
תחקיר ידיעות פתח תקווה חושף: בנו ושני חתניו של הממונה הרב ישראל שרעבי מועסקים כמשגיחים, בניגוד להוראות משרד הדתות.
 
תלונות המוגשות על ידי אנשים ישרים והגונים בעיר פתח תקווה לרבנות הראשית ולמשרד לשירותי דת נתקלות כצפוי בקיר אטום. הן לא יכולות להיות בהגדרה אפקטיביות, שהרי ישראל שרעבי הוא מינוי מקורב שמיועד לקדם את עסקי כשרות "בית יוסף".
 
 
ג. פעילות אינטנסיבית למינוי יצחק יוסף לרב הראשי של ירושלים
 
 ●
בנושא המעורבות הישירה של הרב הראשי עמאר בבחירת רב ראשי לירושלים כתב התחקירן קלמן ליבסקינד באוקטובר 2010 (Nrg10.10.10): 
 
 
הרב שלמה עמאר הוא אחד השחקנים המרכזיים בהליכי הבחירות הללו. הרב עמאר נגוע בסיפור הזה עד מעל לראשו, היות שהרב יצחק יוסף הוא מחותנו.
 
 
אם לא די בכך, הרב עמאר הכריז בעבר במכתב ליצחק יוסף: הכרזתי שכבודו הוא המועמד שלנו למשרה הרמה של הרב הראשי לירושלים, כתב בעבר לחתנו בכתב ידו ואף הוסיף כמה מילים המתייחסות לאביו של החתן: אני תפילה לאל נורא עלילה שרצונו של מרן שליט"א יתקיים בקרוב.
 
 
הרב עמאר, כך לפי הפרוטוקול, לא רק שלא פסל את עצמו ממעורבות בעניין, אלא הוא גם היה זה שהציע לחברי מועצת הרבנות הראשית לאשר את מינוי מקורבו, הרב דוד אבוחצירא מיבנה, לנציג הרבנות בוועדת הבחירות לרב עיר.
 
 
אבוחצירא ידוע כמקורב לש"ס ולמשפחת יוסף וכמי שסייע בעבר רבות למערכת הכשרות הפרטית שלה, בית יוסף.
 
 
חברי המועצה, שיודעים כולם על קשרי המשפחה של הרב עמאר אל המועמד, הצביעו פה אחד בעד ההצעה. לאיש מהם לא היה מה לומר בנדון. ההצעה, סוכם, מתקבלת ללא מתנגדים.
 
התחקירן קלמן ליבסיקנד תיאר את עומק השחיתות במלים הבאות: "היה ברור לכולם שמדובר במשחק מכור שבסופו, יהיה מה שיהיה, ייבחר הרב יצחק יוסף, כך או אחרת". למעשה אילולא חשיפת הריקבון ביחס למינוי זה ע"י דוד יוסף על רקע מלחמות פנימיות, הרב יצחק יוסף היה משמש כיום כרב הספרדי של ירושלים.
 
 
ד. התנכלויות לכשרויות חדשות מתחרות ל- "בית יוסף"
 
 ●
בכתבה של העיתונאי מיקי רוזנטל על ההתנהלות בכשרות בית יוסף נכתב: " כל גוף כשרותי אחר שקם, הם ישר נלחמים בו. לפעמים בדרכים כשרות, לפעמים פחות, אמר גורם המעורה בנושא" (נענע 10, 27.1.12).
 
 ●
רבני הציונות הדתית החליטו להקים מערכת כשרות מתחרה למערכות הכשרות החרדיות. אתר כיכר השבת פרסם כתבה בנושא תחת הכותרת: "הכירו את בד"ץ אורות – שיתחרה בכשרויות החרדיות".
 
 ●
רונן גימני, מנכ"ל אורות אמר: "גם לנו יש גדולי דור כשרות". אלא שכאן ציפתה להם הפתעה מצד ראשי הרבנות הראשית לישראל. בנושא זה נכתב ( כיכר השבת, 30.1.12): 
 
 
מי מתנכל לכשרות החדשה?
 
 
במפתיע, ראשיה מפנים אצבע מאשימה דווקא כלפי הרבנות הראשית.
 
 
ראשי בד"ץ אורות אמרו לגבי הרבנות הראשית: לא רק שהיא לא מקדמת אלא היא גם מפריעה למערך החדש.
 
האמור לעיל ממחיש את המהימנות בכתבת התחקיר של העיתונאי מיקי רוזנטל בערוץ 10. 
 
 
ה. פגיעה במעמד כשרות העדה החרדית על פי הוראות מש"ס
 
 ●
הרב עמאר כרב ראשי ושליח של ש"ס ברבנות הראשית, ממלא אחר כל הוראה שניתנת לו מביתו של הרב עובדיה יוסף.
 
 ●
בתחום הגיור העמדות של הרב עובדיה יוסף מתונות יחסית לאלו של העדה החרדית. העדה החרדית יצאה בקול צעקה כנגד עמדת הרב עובדיה יוסף בתחום הגיור הצבאי ואיימה לצאת בהפגנה גדולה כנגדו. ראשי ש"ס מאוד חששו מהפגנה כזו והם מצאו דרך ייחודית להשתמש ברבנות הראשית כנגד ראשי העדה החרדית. 
 
 ●
בנושא זה נכתב ( nrg, 20.2.11): 
 
 
בש"ס החליטו לפתוח במלחמה חסרת פשרות נגד העדה החרדית לאחר שזו הודיעה על קיום עצרת שתכלול מעמד קריאה המבטא אבל כבד.
 
 
בניסיון ללחוץ על העדה החרדית הרבנות הראשית שיגרה מכתב שבו היא מודיעה כי בשל ליקויים ותלונות שונות היא שוקלת להפסיק להכיר בכשרות של העדה החרדית.
 
 
משמעות הדבר היא שרשתות השיווק הגדולות הנמצאות בפיקוח של הרבנות לא תוכלנה למכור מוצרים הכשרים בהכשר בד"ץ העדה החרדית.
 
יצוין כי מידע דומה פורסם באמצעי תקשורת נוספים.
 
בפועל כשרות העדה החרדית הנה בעלת המוניטין הטוב ביותר בארץ בתחום הכשרויות והיו שכינו את הפרסומים האמורים באמצעי התקשורת כרעידת אדמה בתחום הכשרויות. כתוצאה מכך ראשי ש"ס הפיקו מהליך פסול זה רווח כפול: א. פגיעה כלכלית במתחרה הגדולה של כשרות "בית יוסף". ב. איום אפקטיבי כנגד יוזמת העדה החרדית האמורה.
 
לגופו של ענין מדובר כאן בשערורייה. ש"ס ומשפחת יוסף משתמשים ברבנות הראשית "הממלכתית" כעסק פרטי שלהם לצורך מאבקי כוח וסגירת חשבונות עם העדה החרדית. 
 
מובן שכל ההליכים השערורייתיים האלו נעשו בגיבוי והכוונה של הרב הראשי עמאר – שהוא הזרוע הארוכה של משפחת יוסף וראשי ש"ס ברבנות הראשית.
 
 
ו. הרב עמאר כנאמן של הרב עובדיה וכנעדר שיקול דעת עצמאי בנושאים מהותיים
 
 ●
המנהיג הרוחני של ש"ס הרב עובדיה יוסף, מעונין להפיץ את תורתו והשפעתו ככל הניתן. הרב עמאר הוא נאמנו של הרב עובדיה יוסף, כלומר נעדר שיקול דעת עצמאי בנושא פסיקה הלכתית.
 
 ●
לצורך ההמחשה נביא דוגמה מהפסיקה של הרב עובדיה שניתנה בתחום הגיור בצה"ל.
 
 ●
בעקבות הפערים שנוצרו בעמדות בנושא הגיור הצבאי בין החרדים לאנשי ישראל ביתנו, הרב עמאר הקים וועדה לבחינת מערך הגיור בצה"ל. כעת הבא ונבחן את חלוקת התפקידים המעוותת בתחום בין הרב עמאר לרב עובדיה:
 
 
למרות שהרב עמאר מינה את הוועדה, ולמרות שהרב עובדיה יוסף נעדר כל סמכות שלטונית, הוועדה הציבורית מסרה את מסקנותיה דווקא ישירות לרב עובדיה יוסף.
 
 
בעקבות המלצות הוועדה הרב עובדיה יוסף ולא הרב עמאר פסק כי יש להכיר בתוקפם של גיורי צה"ל. 
 
 
כעת במסגרת האיומים של העדה החרדית לצאת במאבק על הפסיקה האמורה של הרב עובדיה, הרב עמאר מסר הודעה בתגובה, תוך ייחוס תכונות אלוהיות למנהיג ש"ס: "הרב עובדיה יוסף הוא גדול הדור וכי דורות לא היה פוסק הלכה שכזה, וכל מי שמערער אחריו, הוא כמערער אחרי השכינה" (ערוץ 7, 20.2.11 ).
 
באירועים ממלכתיים שבהם כללי הטקס מחייבים את נוכחות הרב עמאר, הוא משתתף בהם בעיקר כתפאורה. הרב עמאר לא יכול להרשות לעצמו להציג באותם אירועים עמדות מהותיות שאינן מקובלות על הרב עובדיה יוסף.
 
למעשה מבין כל הרבנים הראשיים שהיו עד כה ברבנות הראשית, ניתן לומר כי הרב שלמה עמאר הנו הרב הכי פחות עצמאי בעמדותיו.
 
הרב עובדיה יוסף כיום הוא קשיש וחלש. בפועל האיש החזק בש"ס הוא הרב משה יוסף שעומד בראש בד"ץ בית יוסף. הרב עמאר משתף פעולה באופן מלא עם הרב משה יוסף כשליח המשפחה לקידום עסקי כשרות בית יוסף.
 
ככל הנראה הרב עמאר שואף להיות היורש של הרב עובדיה יוסף כמנהיג ש"ס. 
 
 
8. שוחד בחירות במעורבות ישירה של 2 שרי ש"ס: שר הדתות ושר הפנים
 
ח"כ חיים אמסלם שנאלץ לפרוש מש"ס אמר בראיון לערוץ 10: "כולם מבינים ששר הפנים ושר הדתות בובות על חוט כדי לבנות את המהלכים הנכונים ולטוות את המשרות למקורבים (לונדון את קירשנבאום, 24.1.12). 
 
כאן ננתח דוגמה למעורבות הישירה של שר הפנים אלי ישי ושר הדתות יעקב מרגי במתן שוחד בחירות. הניתוח יעשה בחלוקה לתת נושאים.
 
א. שרי הדתות והפנים בשירות כשרות "בית יוסף"
 
 ●
להלן תיאור נתוני רקע על מעורבות ישירה של שר הדתות מרגי במתן שוחד בחירות על פי הפרשן נחום ברנע (המוסף לשבת, ידיעות אחרונות 20.1.12):
 
 
שר הדתות, יעקב מרגי, נכתב במסמך, נתמנה לתפקידו על מנת לקדם את בחירתם של בני משפחת הרב עובדיה יוסף ומקורבים להנהגת ש"ס לתפקידים בכירים ברבנות בישראל.
 
 
שר הדתות מרגי הבטיח לחבר הגוף הבוחר בירושלים רב ראשי, הח"כ בדימוס אלי גבאי, למנות את בנו לראש המועצה הדתית בחדרה אם יתמוך ביצחק יוסף.
 
בעיתון הארץ נכתב על שר הפנים אלי ישי: "ישי מעורב אישית בסוגיית מינוי הרבנים, בהפעלת לחץ על ראשי ערים להסכים למינויים שש"ס חפצה ביקרם" (הארץ 22.1.12).
 
 
ב. קומבינת מינוי ראש מועצה דתית בחדרה
 
 ●
כשבועיים לאחר חשיפת פרשת מינוי מקורבים על פי בני ביתו של הרב עובדיה יוסף, הפרשן נחום ברנע הכין כתבת המשך. להלן קטעים נבחרים שפורסמו מכתבת ההמשך (המוסף לשבת, ידיעות אחרונות 3.2.12):
 
 
ביום שלישי השבוע נכנס לכהונתו ראש חדש למועצה הדתית בחדרה. האיש, יאיר גבאי, הוא בנו של ח"כ לשעבר אלי גבאי, חבר בגוף שיבחר ברב ראשי ספרדי לירושלים.
 
 
שלשום כתב תושב העיר תצהיר שאושר בחתימת עורך דין. ח"כ לשעבר אלי גבאי בא אל הרב (השם שמור אצלי) לישיבה בגבעת אולגה וביקש ממנו להסכים למינוי בנו, אומר התצהיר.
 
 
בתוך הדברים אמר לו מפורשות שתפקיד זה הובטח על ידי בית הרב עובדיה לבנו הנ"ל בתמורה לעזרה שלו ושל בנו בהליך שיביא בסופו של דבר לבחירת בנו של הרב עובדיה לרבה של ירושלים.
 
 
פנינו לראש העיר. הוא אמר שידיו כבולות. שר הפנים אלי ישי פיזר את המועצה, אבל אותו השאיר בתפקיד. הוא חייב לו בגלל הכרת הטוב.
 
 
הכרת הטוב היא הגרסה החרדית לשמור לי ואשמור לך, סדר לי מינוי ואסדר לך.
 
 
ג. ראיות נסיבתיות משלימות למינו יאיר גבאי כשוחד בחירות
 
 ●
חבר הכנסת לשעבר אלי גבאי והממונה החדש יאיר גבאי באופן טבעי מאוד מוטרדים מהפרסומים בדבר היותם שותפים לשוחד בחירות. בניסיון להרחיק ראיות ישירות הקושרות אותם להליכים פליליים אלה, אלי גבאי החליט לפרוש מהגוף הבוחר רב בירושלים. בנושא זה נכתב: "לפי השמועות בחדרה, גבאי האב הגיש מכתב התפטרות מהגוף הבוחר בירושלים" ( נחום ברנע, ידיעות אחרונות 3.2.12).
 
 ●
להלן מוצגות מבחר ראיות נסיבתיות משלימות אשר מבססות את החשד שמדובר כאן בשוחד בחירות, גם ללא קשר למעמדו בעבר או הנוכחי של אלי גבאי בגוף הבוחר רב ראשי בירושלים ו/או לטענות כאלו ואחרות של שר הפנים ישי ושר הדתות מרגי:
 
 
א.
האינטרס הציבורי מחייב שיתוף פעולה בין רבני העיר ליו"ר המועצה הדתית. לכן כמעט תמיד מינוי של ראש מועצה דתית נעשה בהסכמה של רבני העיר. מנגד ביחס למינוי של יאיר גבאי אין מחלוקת שהוא נעשה: "על אף התנגדותם הנחרצת והחריפה של שני רבני העיר – הגרש ביטון והגר"ד ורנר – גם יחד" (כיכר השבת 16.1.02).  
 
 
ב.
בפועל ראש העיר של חדרה לא הצליח להעביר את תקציב העירייה לשנת 2010 דבר שהוביל לפיזור מועצת העירייה ומינוי וועדה קרואה. במקרים כאלה ברוב המקרים שר הפנים מחליט על פיטורי ראש העירייה. מנגד במקרה הנדון שר הפנים ישי החליט לפזר את המועצה מבלי לפטר את ראש עיריית חדרה.
 
 
ג.
מינוי ראש מועצה דתית מחייב את אישור ראש העירייה. ראש עיריית חדרה חתם על המינוי במסגרת מה שברנע מסביר לקוראים: "סדר לי מינוי ואסדר לך". ביסוס נוסף להסבר של ברנע עולה ממבחן המציאות. כמעט תמיד ראש עיר מאשר מינוי של ראש מועצה דתית בשיתוף פעולה עם רבני העיר ואילו במקרה הנדון האישור ניתן בניגוד מוחלט לעמדתם של 2 רבני העיר.
 
 
ד.
כמעט תמיד ראש מועצה דתית מתגורר בישוב או במרחק סביר מהיישוב שבו הוא משמש ראש המועצה הדתית. מנגד יאיר גבאי הנו חבר מועצת עיריית ירושלים המתגורר וממשיך להתגורר בירושלים המרוחקת שעות נסיעה מחדרה. בנוסף יאיר גבאי הצהיר באחד הראיונות שלו לתקשורת שהוא לא יעזוב אף פעם את ירושלים. בהקשר לכך נכתב: "בנו של חבר בגוף הבוחר לרבנות ירושלים, עו"ד יאיר גבאי יקבל את תפקיד יו"ר המועצה הדתית, למרות העובדה שהוא מתגורר במרחק של כ- 120 ק"מ משם" ( כיכר השבת 16.1.12).
 
 
ה.
כחבר מועצת עיריית ירושלים יאיר גבאי תקופה קצרה לפני מינויו בחדרה, הצהיר על תמיכתו ברב יצחק יוסף כרב ראשי ספרדי בירושלים. ביחס לדיל למינוי יצחק יוסף כרב ספרדי בירושלים פורסמה בערוץ 7 כותרת: "יאיר גבאי: יש הסכם בירושלים". בפתיח לכתבה זו יאיר גבאי צוטט: "מקווה שלא יחבלו בהסכם" (ערוץ 7, 6.1.12).
 
לאור האמור לעיל, גם ללא קשר להיקף הראיות הישירות בפרשה, הסיכוי הסטטיסטי שכל הנסיבות החריגות כמפורט לעיל יתקיימו כשהכל כביכול כשר, הנו אפסי. מכאן ניתן להסיק כי הראיות הנסיבתיות בפרשה זו הנן מהותיות.
 
 
 
ד. לתושבי חדרה ורבני העיר אין מעשית כתובת שלטונית בדרישה למינוי ראש מועצה דתית על בסיס ענייני
 
 ●
רבני העיר חדרה כתבו מכתבים מנומקים לשר הדתות מרגי שמפצירים ואף מתחננים בפניו למנות מועמד המקובל עליהם, מבלי להיות מודעים מספיק שהשר מרגי הוא בסך הכל בובה שצריך לשרת את אדוניו. בהקשר לנושא זה נכתב : "השר מרגי מסרב לשמוע לדעת רבני העיר ואף לוחץ על ראש עיריית חדרה חיים אביטן לחתום על מינויו של גבאי לתפקיד" ( כיכר השבת, 6.1.12).
 
 ●
ביחס לתגובת השר מרגי לחשיפה בכיכר השבת נמסר ע"י יועץ התקשורת שלו: "מפאת כבודם של רבני העיר חדרה, השר בחר שלא להגיב לנושא" ( כיכר השבת, 6.1.12).
 
 ●
מדובר בתגובה חסרת משמעות. מעבר לכך, הנתונים העובדתיים בפרשה זו מבססים את היות המינוי של יאיר גבאי כשוחד בחירות ללא קשר לקיומם או אי קיומם של בעיות בתפקוד של 2 רבני העיר חדרה.
 
 
9.  סגירת החשבונות עם גורם בכיר שהעז לא לשתף פעולה עם שיטת המינויים הש"סניקית
 
בפרק זה ובפרק הבא מתוארת ההתנכלות הבוטה של הרב הראשי עמאר כנגד 2 מבכירי הרבנים בציונות הדתית ובעלי עבר צבאי מפואר. נפתח ברב אביחי רונצקי. 
 
יוני שטבון, יו"ר תנועת רעננים – צעירי הציונות הדתית הכין כתבה ביחס לסיפורו של הרב הראשי בצה"ל, תת אלוף במילואים אביחי רונצקי. להלן עיקרי הדברים שנכתבו בכתבה (בשבע, 2.2.12):
 
בהתמודדות על העיר פתח תקווה איימה סיעת ש"ס כי הרב רונצקי לא יהיה רב עיר. הטענה: הוא טירפד מינויים שלנו ברבנות הצבאית בהיותו רבצ"ר.
 
המהפכה החיובית ברבנות הצבאית בהובלת הרבצ"ר הקרבי רונצקי הורגשה בכל מקום ביחידות הצבא, כאשר חיילים דתיים ושאינם דתיים מצאו ברבנות גורם מייעץ לתכנים ערכיים ורעיוניים, ולא רק כספקי ציציות או נרות לכבוד שבת.
 
עכשיו, על אזרחי, בחרו נציגי ש"ס לסגור חשבון עם הרב הציוני מדי, שלא פעל בשיטת המינויים הש"סניקית.
 
ביטול מינוי של רב ציוני שכל חטאו היה חוסר משמעת לתכתיבי מפלגת ש"ס, יוצר לציבור הציוני מאמין על גווניו השונים דימוי של חסר עמוד שדרה.
 
העיתונאי קלמן ליבסקינד ערך ביחס לפרשה הנדונה תחקיר עיתונאי. להלן עיקרי הממצאים והתגובות בתחקיר, בחלוקה לנושאים.
 
א. סירובו של הרב רונצקי לשתף פעולה עם שיטת המינויים של החרדים
 
 ●
כאן יתוארו 2 ארועים שונים שבהם תת אלוף רונצקי לא שיתף פעולה עם שיטת המינויים של ש"ס (nrg 27.1.12):
 
 
הרב רונצקי הסביר כי לאחר שנכנס לתפקידו כרב ראשי לצה"ל, הוא הוזמן לפגישת היכרות עם הרבנים הראשיים לישראל, הרב עמאר והרב מצגר. השניים ביקשו ממנו להסביר מדוע הוא לא מקדם רבנים חרדים. רונצקי הסביר שיש לו עניין שרב שמלווה יחידה קרבית יהיה מי שבעצמו היה לוחם.
 
 
אם כך, הודיעו לו הרבנים עמאר ומצגר כעבור 15 דקות כי הפגישה הסתיימה.
 
 
במהלך שירותו כרב ראשי לצה"ל התקשר אליו הרב הראשי שלמה עמאר ואמר לו: יש אצלך רב שהוא בדרגת רב סרן וחשוב מאוד שהוא יקודם לסגן אלוף, ביקש ונקב בשם הרב.
 
 
הרב רונצקי, שהיה בהלם סרב. אלמלא שהיה מדובר ברב הראשי לישראל, יתכן שהיה טורק את הטלפון.
 
 
זמן קצר אחר כך הרב רונצקי הוזמן לפגישה בבית הרב עובדיה יוסף. בחדר נכח גם השר אלי ישי. הרב עובדיה סטר לו בחיבה, כמנהגו, וביקש ממנו: תקשיב לרב עמאר, תעשה מה שהוא אומר לך.
 
 
ב. סגירת החשבונות עם הרב רונצקי
 
 ●
בפועל כל בעל תפקיד הגון וישר במעמדו של הרב רונצקי היה נוהג כמותו. הבעיה היא שהלוחם תת אלוף במילואים רונצקי צריך להתמודד מול הרבנות הראשית, משמע מול הגוף המושחת ביותר במדינת ישראל. להלן תיאור התוצאות של היושרה וההגינות של הרב רונצקי (nrg 27.1.12):
 
 
וטו שהטילו בחודשים האחרונים ש"ס והרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמאר, עצר מינוי לתפקיד רבני לתת אלוף במילואים הרב אביחי רונצקי.
 
 
בירור שנערך בסביבתו של הרב שלמה עמאר ובביתו של הרב עובדיה יוסף הוביל לסירוב למינוי. הסיבה: הם אומרים שלא הסכמת למנות בצה"ל רבנים חרדים שהרב עמאר רצה שתמנה.
 
 
תת אלוף במילואים רונצקי הודיע שהוא מוותר על התפקיד, אלא שהמחשבה שנפסל לכהונה בגלל מה שהוא מייצג, הפריעה לו.
 
 
ג. עיקרי תגובת לשכת הנשיא עמאר כפי שפורטו בתחקיר:
 
 ●
להלן עיקרי התגובה של לשכת הרב עמאר (nrg 27.1.12):
 
 
בענין הפגישה עם הרבנים הראשיים נמסר – נכון שאחד הנושאים שעלו בפגישה היה גם נושא הרבנים בעלי רקע והשקפה חרדים. נושא זה עלה מפני שרבנים אלו הרגישו שפוגעים בהם ודוחקים אותם מן הרבנות הראשית בחוסר הגינות ומידתיות.
 
 
באשר להתנגדות למינוי שלו כרב בפתח תקוה נמסר – אין כאן שום ענין אישי חס וחלילה נגד אף אדם. אבל כמו בכל מערכת, רבנים שמקובלים על הציבור ופועלים בשיתוף פעולה מלא, רצויים יותר על הציבור ועל הממונים עליהם.
 
 
באשר לפניה שיקדם בדרגה את אחד הרבנים נמסר – רב צבאי חשוב מהציבור הדתי לאומי שהרגיש שמתנכלים לו ולא מקדמים אותו כפי שנהוג וראוי, פנה אל הראשון לציון. הרב עמאר, שראה שדבריו כנים, פנה לרב הצבאי הראשי על מנת שיבדוק כיצד ניתן לעזור לו ולקדמו.
 
מהתגובה המקוממת עולה שלמרות ההשתלטות החרדית על כל גופי הדת במדינת ישראל ולמרות ההשתמטות ההמונית של החרדים משירות צבאי או לאומי, לשכת הרב הראשי טוענת שהחרדים מקופחים בצבא. עיקרי התגובה שהובאה לעיל חייבים להמחיש עד כמה שיטת המינויים המושחתת של הרבנות הראשית מעוותת ומושרשת.
 
 
ד. תגובת תת אלוף במילואים רונצקי במסגרת ראיון עימו
 
 ●
להלן עיקרי תגובת הרב רונצקי על ההתנהלות כנגדו (nrg 27.1.12):
 
 
בתשובה בנושא הניסיון של הרבנים הראשיים לכפות עליו למנות לחטיבות הלוחמות רבנים מטעמם על אף שלא שירתו בצה"ל הוא השיב: כאשר לא נענתי להם הם פשוט קמו ואמרו הפגישה הסתיימה. הייתי בהלם.
 
 
ביחס לנימוקי אנשי ש"ס באמצעות ווטו שהם הטילו כנגד בחירתו לרב הראשי בפתח תקווה הוא השיב: אמרו לי שלא הקשבתי לרבנים אז וגם אמרו שאני שרתתי בצבא זמן רב מידיי וציוני מידיי. 
 
 
10. הרב עמאר במלחמת חורמה כנגד תת אלוף במילואים ישראל וייס
 
הרב ישראל וייס כיהן כרב צבאי ראשי. בשנת 2010 הוא הגיש את מועמדותו לתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים. עשרות הגישו מועמדות. הרב וייס הגיע עד לשלב האחרון, אלא ששם ציפתה לו הפתעה נוראית בדמות הרב הראשי עמאר, אשר מחויב לשיטת המנויים של בית יוסף. 
 
במסגרת הקומבינות של מינוי מקורבים, משפחת יוסף החליטה למנות כמנכ"ל בתי הדין הרבניים, את בנימין אטיאס, אחיו של שר השיכון מש"ס אריאל אטיאס. תפקידו של הרב הראשי עמאר היה להסיר מחסומים כדי להוציא לפועל את ההחלטה.       
 
על רקע נתוניו המרשימים של הרב וייס, בשלב ראשון הרב עמאר באופן חסר סמכות החליט להסיר את שמו מרשימת המועמדים הסופית. לאחר עימות בין הרב וייס לרב עמאר, שמו של הרב וייס הוחזר לרשימת המועמדים הסופית, אולם הרב עמאר דאג להבהיר לו שאין לו סיכוי להיבחר מכיוון שהוא אישית בכל מקרה יטיל ווטו כנגד בחירתו.
 
העיתונאי קלמן ליבסקינד ערך ביחס לפרשה הנדונה תחקיר עיתונאי. להלן עיקרי הממצאים והתגובות בתחקיר, בחלוקה לנושאים (nrg 27.1.12):
 
א. שיטת הקומבינות של ש"ס שאילצה את הרב וייס להסיר את מועמדותו כמנכ"ל
 
 ●
לאחר שנודע לרב וייס על התנגדותו הנחרצת של הרב עמאר למועמדות שלו כמנכ"ל בתי הדין הרבניים התנהלה ביניהם שיחה טלפונית קשה. להלן תיאור חילופי הדברים ביניהם (nrg 27.1.12):
 
 
הרב וייס ההמום התקשר לרב עמאר ואמר : אתה שופך את דמי, למה אתה עושה לי את זה?
 
 
הרב עמאר השיב: אני רוצה בתפקיד הזה דיין ואתה לא דיין.
 
 
הרב וייס ענה בזעם: בתנאי הסף זה לא נדרש. גם המנהל הקודם, הרב אלי בן דהן, לא היה דיין.
 
 
הרב וייס הפגוע טילפן לשר המשפטים, יעקב נאמן ואמר: האם אין לי שום סיכוי לקבל שום תפקיד רבני רק משום ששרתתי בצה"ל ואני לא מהמפלגה הנכונה?
 
 
בסופו של יום הרב עמאר הצליח למנוע את מועמדותו של הרב וייס כמנכ"ל בתי הדין הרבניים.
 
 ●
במבחן המציאות, לרב וייס כתת אלוף ורב צבאי לשעבר ישנם נתוני פתיחה שאינם ברי השוואה ביחס לאלו של האח של שר השיכון - הרב בנימין אטיאס. שיטת הקומבינות בש"ס והיותו של הרב עמאר שליח של בית יוסף לא יכולה לאפשר בחירות ראויות של מועמדים.  
 
 ●
בפועל בעקבות הורדת המועמדות של הרב וייס, שר המשפטים נאמן שהיה מודע לקומבינות, הראה שגם הוא מסוגל להיות קשוח. השר נאמן החליט באופן נמרץ להתנגד למינויו של בנימין אטיאס כמנכ"ל בתי הדין הרבניים. לאחר סחבת ארוכה, כברירת מחדל הדיין בדימוס דויכובקי נבחר כמנכ"ל.
 
 ●
הרב דויכובסקי רחוק מלהיות המינוי הראוי. הרב דויכבוסקי הנו פנסיונר כבן 73 שטוען כי כאשר ימצא עבורו מחליף הוא יפרוש. ככזה היכולת שלו לחולל שינויים בריקבון בבתי הדין הרבניים הנה אפסית.
 
 ●
חשוב לציין כי הפתרון ההכרחי והפשוט יחסית בתחום זה הוא להפוך את הנהלת בתי הדין הרבניים למחלקה במשרד המשפטים תחת הניהול של מנכ"ל משרד המשפטים בדומה לבתי הדין של הדתות האחרות בישראל.
 
 
ב.  מלחמת חורמה - הרב עמאר בחוסר סמכות אסר על הרב וייס לפעול כדיין במערך הגיור
 
 ●
לאחר שהרב עמאר הצליח באופן מקומם למנוע את מועמדתו של הרב וייס כמנכ"ל בתי הדין הרבניים, הרב וייס בחר לשמש כדיין במערך הגיור של צה"ל. כאן הרב וייס נחשף להעדר המעצורים בהתנהלות של הרב הראשי עמאר כנגדו.
 
 ●
הרב עמאר ללא גבולות וגם בחוסר סמכות ביקש לאסור על הרב וייס לפעול כדיין אפילו במערך הגיור של צה"ל. 
 
 ●
הרב וייס כתב לרב עמאר מכתב זועם ודרש הסברים להתנכלות כנגדו. נקבעה לרב וייס פגישה עם הרב עמאר. קלמן ליבסקינד הביא ציטוטים של עיקרי חילופי הדברים באותה פגישה כדלקמן (nrg 27.1.12):
 
 
הרב הראשי עמאר אמר לרב וייס בפגישה: טובת הצבא והגיורים היא שלא תעסוק בזה, מיום שיש אמירה בציבוריות הישראלית שאתה נחשב דיין מקל והחרדים מתקוממים נגד המינוי הזה שלך לתפקיד.
 
 
הרב וייס השיב בזעם: אני לא מתכוון לעבור על זה לסדר היום. נראה לך הגיוני שהרב הצבאי הראשי לשעבר לא יכול לגייר בצבא?
 
 ●
העיתונאי ליבסקינד סיכם: "אחרי התערבות של משרד ראש הממשלה נמסר לוייס שיוכל לחזור לתפקיד".
 
 
ג. עיקרי תגובת לשכת הנשיא עמאר ונציג הציונות הדתית
 
 ●
להלן עיקרי תגובת לשכת הרב הראשי עמאר (nrg 27.1.12):
 
 
בענין פסילת הרב וייס לתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים – לתפקיד כה חשוב ובעל משמעות הראשון לציון חיפש את הטוב, הראוי והמתאים ביותר. הראשון לציון סבור שיש אנשים המתאימים יותר לתפקיד זה ופעל על מנת לקדמם.
 
 
לענין פסילת הרב וייס כדיין בבית דין לגיור נמסר – כשנודע בציבור שהרב וייס מונה לדיין בבית הדין לגיור, פנו מספר גורמים וגופים בעלי מעמד והשפעה רבה בציבור החרדי וטענו בתוקף שבמקום שיחזקו את הגיור הצהלי, מחלישים אותו. לאחר שהסביר לו היועץ המשפטי שהדבר אינו חוקי מכיוון שהרב וייס כבר מונה, הסיר הרב עמאר את התנגדותו.
 
 ●
להלן תגובת נציג בכיר בציונות הדתית (nrg 27.1.12):
 
 
יש כאן אמירה של נציגי החרדים שלפיה רבנים עם תפיסת עולם ציונית ששרתו בצה"ל ומסמלים את החיבור בין הרבנות לצה"ל, פסולים.
 
 
זאת אמירה מאוד מסוכנת.
 
חשוב לציין כי המועמדות של תת אלוף המילואים וייס היתה מקובלת על רוב בולט של חברי הוועדה למינוי דיינים. בפרשה חמורה זו הרב עמאר הצליח במסגרת שיטת הקומבינות למנוע מעם ישראל מנכ"ל ציוני דתי מרשים ביותר לבתי הדין הרבניים. הרב עמאר לא הסתפק בכך. הוא התיימר למנוע מהרב וייס אפילו לשמש כדיין בבית דין לגיור חיילים.
 
 
ד. ספרו של הרב ישראל וייס – "בדם לבי"
 
 ●
בספרו "בדם לבי", הרב וייס מתאר את פגישתו עם הרב עובדיה יוסף לאחר מינויו כרב הראשי של צה"ל. להלן לקט נבחר מפרק זה (בדם לבי, הוצאת ידיעות אחרונות, 2010, עמ' 23):
 
 
עם מינויי, עליתי אל הרב עובדיה יוסף שליט"א, שלא אהב – בלשון המעטה – את בחירתי, ולא משום שהכיר אותי, שהרי לא הכיר, אלא משום שחפץ ביקרו של אחר.
 
 
הרב החזיק בידו נייר שעליו נכתבו שמות רבנים צבאיים הראויים לקידום, לדעתו.
 
 
אני מבקש ממך, פתח הרב ללא שהיות, והחל למנות בפני את שמות הרבנים שהוא היה רוצה בכבודם.
 
 
נדהמתי. הישרתי את עיני אל עיני הרב וכך אמרתי: ..., כבוד הרב, לא אמנה ! לא את זה ולא את זה, אלא רק את מי שאני חושב לראוי באמת. איש בעולם לא יחליט בעבורי מי ימונה לאיזה תפקיד, גם לא הרמטכ"ל ולא שר הביטחון.
 
בפועל רוב המינויים הבכירים ביותר בצה"ל של הרב ישראל וייס היו של רבנים ספרדים, אולם כל המינויים שלו בוצעו על בסיס ענייני בלבד. בין המינויים שלו 4 סגני אלופים כרבנים לפיקודים: דרום, מרכז, עורף וצפון, כולם רבנים מרוקאים.
 
 
11. הון, שלטון, הרב עמאר ובאבות - בעקבות רצח הבאבא אלעזר אבוחצירא
 
הבאבא אלעזר אבוחצירה נרצח ביולי 2011 בדקירות סכין ע"י חרדי שנהג לקבל ממנו ברכות וייעוץ. באבא אלעזר היה אחד האנשים העשירים בישראל. הונו נאמד ביותר מ- 300 מיליון ₪. בתחקיר "שומר מסך" בערוץ 10 הוצגו חשדות מובהקים שלפחות חלק מהותי מהונו הושג במרמה באמצעות פעילות עבריינית קשה.
 
הבאבא אלעזר והרב עמאר שניהם נולדו במרוקו ועלו לישראל בילדותם. מעקב אחרי ההתייחסות הציבורית של הרב עמאר אל תופעת הבאבות והמקובלים מגלה חוסר עקביות קיצונית בתחום. מצד אחד הרב עמאר תוקף באופן קשה ביותר את כל תופעת הבאבות בקריאות דוגמת: "אלה דברי הבל ואחיזת עיניים". מצד שני הוא מרעיף על המקובל הרב אלעזר ז"ל דברי שבח שלא יכולים להיות גדולים מהם, דוגמת: "העולם חשוך מחסרונו של הצדיק".
 
מעקב אחרי ההתפתחויות לפני ואחרי רצח הבאבא אלעזר מעלה חשדות לקשרים פסולים בתחום של הון שלטון ורבנות. המידע כאן מפורט בחלוקה לתת נושאים.
 
א. מידע בסיסי על הבאבא אלעזר אבוחצירא
 
 ●
בויקיפדיה נכתב על באבא אלעזר אבווחצירא: 
 
 
ב- 2011 העריך העיתון TheMarker את הונו בכ- 80 מיליון דולר.
 
 
בשנת 2003 בעקבות כתבת תחקיר שערך העיתון הארץ, הוא נתבע על ידי רשות המיסים להעביר לקופת המדינה 100 מיליון ₪ כמס. במסגרת פשרה סוכם שיתרום 20 מיליון ₪.
 
 
בשנת 2010 נטען בתוכנית התחקירים "שומר מסך" שהרב אבוחצירא קיבל תרומות מאנשים שונים תוך שימוש באיומים וקללות.
 
 
בתום ימי השבעה, כתב הרב הראשי שלמה עמאר, קינה בנוסח קינות לתשעה באב, לזכרו של אלעזר אבוחצירא.
 
 ●
בקדימון לתוכנית התחקירים שומר מסך על הבאבא אלעזר נכתב : "מיהו הרב אלעזר אבו חצירא? מעשירי הארץ, הגובה כסף תוך איומים בקללות ובמוות" ( נענע 10, 15.3.10).
 
 ●
החוקר סגן ניצב במשטרה מישה שאולי אמר לגבי אחד משיטות ההונאה של הבאבא העשיר: "אלעזר היה מכניס את חשבון העו"ש למינוס של 2 מיליון ₪, מוציא תדפיס ומציג את התדפיס לתורמים ואומר שעומדים לעקל לו את הבית. מיד התורמים פתחו את לבם וארנקם" (News1 7.3.12).
 
 
ב. הון שלטון ורבנות בהקשר לבאבא אלעזר
 
 ●
הרב הלברטל הינו עו"ד, מקורב לרב אליישיב וראש לשכת הרב הראשי לישראל לשעבר. בעקבות הרצח פורסמה בערוץ 7 כתבה תחת הכותרת: "הרב הלברטל: תופעת הבאבות – סכנה ליהדות". הרב הלברטל אמר בראיון: "הקשר של הון, שלטון ורבנות – הוא בעייתי. מדובר בגל שחיתות יהודי" ( ערוץ 7, 7.8.11).
 
 ●
באחד הפרסומים בעקבות רציחתו של הבאבא הנוכל נכתב: "רבי אלעזר אבוחצירא שנרצח הלילה נחשד בהונאת יהודים אמריקאים תוך שהוא מבטיח למלא את מבוקשם באמצעות הקבלה" (News1 7.3.12).
 
 ●
לבאבא אלעזר היו קשרים קרובים עם הרב עמאר ועם ראשי בד"ץ יוסף. ההערכה היא שהתקיימה פעילות לא חוקית, ברמה כזו או אחרת במשולש: עמאר, אלעזר ובד"ץ יוסף. זאת בהקשר של הון, שלטון ורבנות.
 
 
ג. עמדתו המוצהרת של הרב עמאר כנגד תופעת הבאבות
 
 ●
לפני רצח הבאבא אלעזר הרב עמאר הביע את עמדתו התוקפנית כנגד תופעת הבאבות והמקובלים במילים הבאות (מוטי לוי, 4.4.11 וואלה): 
 
 
אלו דברים של הבל שאין בו ממש, אין בו לא קדושה ולא טהרה, אלא דברי הבל ואחיזת עיניים.
 
 
בהתחלה זה מתחיל בפשיעה של גזילת ממון, כשמרמים את האנשים שלוקחים את ממונם שלא כדין. אחר כך באות תאוות אחרות. כל שומר נפשו ירחק מכל הסוגים האלה.
 
 
בימינו אין נבואה, התבטלה הנבואה.
 
 ●
כל הציטוטים האמורים של הרב עמאר מאפיינים את הפעילות של הבאבא אלעזר.
 
 
ד. תגובת הרב אברג'יל, הרב עמאר והרב אלישיב לרצח הבאבא אלעזר
 
 ●
הרב אליהו אברג'יל שהיה מועמד לרב ראשי לישראל, התראיין בכתבה של שמעון איפרגן שפורסמה במעריב בעקבות רציחתו של הבאבא אלעזר. להלן ציטוטים נבחרים מאותה כתבה (יוסי איתן, אתר ויהי אור 10.8.11 ): 
 
 
כששמעתי על הרצח לא נפלתי מהכיסא. הכתובת היתה על הקיר. הרב הזה ואחרים הנוהגים כמוהו, מתגרים במוות.
 
 
רבנים הפכו לטייקונים. מה שחשוב להם באמת זה הכסף. הם מוכרים שקרים לאנשים ומאלצים אותם לתרום הרבה מאוד כסף.
 
 
הדת הפכה למסחרה, לעסק כלכלי, למסחטה של כסף. לרוב מדובר ברבנים שהם בורים, שאין להם שום ידע בתורה.
 
 
זה בפירוש עבודת אלילים. הרבנים האלה הפכו לעגל הזהב שאנשים סוגדים להם ובסוף מתאכזבים לדעת שמדובר בהונאה.
 
 
פתאום אתה קורא שלרבי מסוים יש 300 מיליון שקל בבנק. מה קורה פה? השתגענו?
 
 ●
לפני פרסום הרצח גם הרב עמאר בדומה לרב אברג'יל אמר דברים קשים כנגד תופעת המקובלים. מנגד לאחר שנודע דבר רציחת הבאבא אלעזר נכתבו הדברים הבאים על תגובת הרב הראשי עמאר (אורי פולק, 7.8.11 כיפה):
 
 
הרב הראשי שלמה עמאר פרסם קריאה ציבורית מיוחדת לנוכח הרצחו של הרב אלעזר אבוחצירא. לטענת הרב עמאר, הרב אבוחצירא נרצח כדי לבטל גזירה קשה מעל הדור.
 
 
הרב עמאר כתב: מאז הריגת זכריה הנביא לא היתה זוועה כזאת בעם ישראל.
 
 
אל האגרת שכתב צרף הרב עמאר קינה מיוחדת אותה הוא ביקש להוסיף אל הקינות הנאמרות בתשעה באב הקרוב.
 
 ●
בכותרת נוספת בעקבות רציחתו של הבאבא אלעזר הרב עמאר צוטט שאמר: "העולם חשוך מחסרונו של הצדיק" (צעירי ש"ס, 4.8.11 ).
 
 ●
התגובות האמורות של הרב עמאר בפרשה הנן הרבה מעבר להשתתפות בצער וסולידאריות. אילו הכל היה אמיתי הציפיה היתה שתגובת הרב עמאר תהיה דומה לתגובת הרב אלישיב. בעקבות הרצח הרב הלברטל, ממקורבי הרב אלישיב הציג לתקשורת את עמדת הרב אלישיב כדלקמן: "הרב אלישיב מביע סולידאריות והשתתפות, אבל לא צריך לטשטש את ההבדלים. דווקא בימים האלה צריך להגיד שאין לך מתנגד יותר גדול מהרב אלישיב לסוג הרבנות הזה" (הארץ 4.8.11).
 
 
ה. הצורך בבדיקת הקשרים לסוגיהם שבין הרב עמאר, הבאבא אלעזר ובד"ץ בית יוסף
 
 ●
כפי שנראה רוב הציבור בארץ שנחשף לתחקירים הקשים הקשורים לבאבא אלעזר סבור שמדובר בעבריין קשה. הרב עמאר מתוקף תפקידו הממלכתי מנוע מלהרעיף דברי שבח חסרי תקדים על הבאבא אלעזר. תגובת הרב עמאר בעייתית שבעתיים, לאור הסתירות שעל פיהם הוא בעצמו כינה את פעילות הבאבות: "דברי הבל ואחיזת עיניים".
 
 ●
ניתוח יותר מעמיק מגלה כי באבא אלעזר היה מעשירי ישראל ונמצא בקשרים קרובים עם הרב הראשי עמאר ועם ראשי בד"ץ בית יוסף. במקביל כל ראשי בד"ץ בית יוסף תמכו תמיכה מוחלטת בתגובת הרב עמאר על באבא אלעזר. כפי שנראה באבא אלעזר ז"ל סייע בכסף או שווה כסף לבד"ץ "בית יוסף". השילוב של כל האמור לעיל מצריך להערכתי להרחיב את החקירה של רשויות השלטון הרלבנטיות בתחום הקשור להון, שלטון ורבנות.
 
 
12. פרשת בת הרב עמאר
 
בשנת 2005, הרב הראשי עמאר על פי הוראת היועץ המשפטי לממשלה, נחקר בלשכתו באזהרה במשך שעות רבות ביחס למעורבות האישית שלו בחטיפת המחזר של בתו וההתעללות המזעזעת במחזר. בפרשה זו הבן של הרב, מאיר עמאר, הורשע בבית המשפט ונדון לשנתיים ושמונה חודשים מאסר בפועל. פרשה זו מזכירה בכל חלקיה פשעים חמורים המאפיינים את העולם התחתון.
 
המידע ההזוי המתואר כאן לא יותיר ספק לכל בר דעת כי אילולא מעמדו של הרב עמאר כרב ראשי, הפרקליטות היתה מוציאה כנגדו כתב אישום קשה על מעורבותו בפרשה. קטעים נבחרים מפרשה מחרידה זו מפורטים כאן.
 
א. תיאור הפרשה מפיו של המחזר מבני ברק
 
 ●
פרשה זו נסקרה בשנת 2005 בכל אמצעי התקשורת. אחד הנושאים המשותפים לאותם פרסומים הנו מהימנות כל העדויות של הנער המחזר. כך לדוגמה נכתב באחד הפרסומים: "במשטרה אמרו שלמחזר הצעיר יש זכרון מדהים. לדבריהם כל הפרטים שמסר הצעיר בתלונתו, אומתו לחלוטין עם הראיות שעלו בחקירה (בחדרי חרדים 6.5.05).
 
 ●
ידיעות אחרונות פרסם את ההתפתחויות בפרשה כפי שנאמרו על ידי המחזר שנפל קורבן להתעללות אכזרית בסגנון "התפוז המכני" מצד משפחת עמאר. לאור העדויות על מהימנות המחזר, מובאים כאן מבחר ציטוטים שנאמרו על ידו (ynet 8.5.05): 
 
 
הסיפור התחיל לפני שלושה חודשים. הכרתי את איילה בצ'ט של תפוז. דיברנו על הכל. היא סיפרה לי שהיא לומדת בסמינר ושהיא הבת של הרב הראשי. כבר באותו לילה החלפנו מספרי טלפון. כל יום שלחנו עשרות אס.אם.אסים אחד לשני. הפגישה הראשונה נערכה ליד בנייני האומה בירושלים.
 
 
לאחר שנודע למשפחת עמאר על דבר האהבה האסורה, היה בלאגן ולקחו לאיילה את הפלאפון. לפני כחודש הם התקשרו אלי וביקשו ממני להתרחק מבת הרב. אמרו לי שאם אתעסק איתה, זה יכול להסתבך. באו אלי גם הביתה, הגיס של הרב עם הרכב שלו, בזמן שהוא היה בחו"ל, ודיבר עם ההורים שלי שניפרד.
 
 
גם איילה התקשרה אלי והסבירה לי שמדובר במשפחה דתית מכובדת, אבל אמרה שהיא מעוניינת להמשיך בקשר. המשכנו להתראות עד שביום שלישי לפני שבוע וחצי איילה צלצלה ואמרה שהיא באה עם בן דוד שלה, ושנצא ביחד לבלות. ירדתי לרחוב, אמרתי לה שלום ונכנסתי לאוטו.
 
 
כאן החל העסק להשתבש. אח שלה התחיל לנסוע נסיעה מטורפת ונעל את כל הדלתות והחלונות. הגענו לחצר של בית במשולש. כמה ערבים עם סכינים שמרו עלי. אני זוכר היטב את כל מה שקרה. הם קשרו אותי והסתובבו סביבי והסבירו לי שמשם לא אצא חי. רעדתי כל הזמן ובמשך כל הזמן הזה איילה היתה באוטו ולא דיברה.
 
 
גזרו לי את הפאות, חתכו לי את הכיפה והציצית. אכלתי פיצוצים בראש, בצלעות. הם נתנו לי מכות רצח. הרב הראשי ידע היטב מה מתרחש. במהלך אותו לילה, בזמן הארוע האח ענה לטלפון לאביו ואמר אבא, מה קורה. האח הוסיף, אל תדאג, הוא לא יצא שלם. בשש בבוקר הרב צילצל ואמר תגיעו הביתה.
 
 
הם הכניסו אותי לאוטו. הרב היה בבית. אמרתי לו, אתה רב אתה? אחרי לילה של מכות העיפו אותי משם. הערבים הביאו לי 20 שקל ואמרו לי סע הביתה. נסעתי בטרמפים. כשהגעתי הביתה אבא שלי היה בהלם. הוא הציע שנחכה עד שתיים בצהריים, ואם לא יצלצלו להתנצל, נלך לבית החולים ולמשטרה. הם לא התקשרו.
 
 
ב. הטיפול של הרשויות לאכיפת החוק בפרשה
 
 ●
כתבי אישום הוצאו כנגד הבן מאיר עמאר, הרבנית מזל עמאר ונגד 2 האחים הערבים. הרב עמאר נחקר באזהרה אולם לא הוצא כנגדו כתב אישום.
 
 ●
ביחס לרב הראשי עמאר נכתב: "היועץ המשפטי מזוז אישר לחקור את הרב עמאר. הרב נחקר באזהרה במשך חמש שעות. בעדותו נמצאו סתירות ביחס לדברים שאמר בנו מאיר. היועץ המשפטי לממשלה, קיים בלשכתו דיון ארוך בשאלת ההעמדה לדין של הרב הראשי ורעייתו (ynet 18.5.05).
 
 ●
בן הרב הראשי מאיר עמאר הורשע ונדון ל- 32 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהוגש על פסק הדין שלו לעליון נדחה. בפסק הדין לדחיית הערעור נכתב: "האירוע בו מדובר ברוטאלי ואלים ביותר" (ynet 4.9.06).
 
 ●
ביחס לרבנית מזל עמאר נכתב: "התביעה טוענת, כי הרבנית עמאר צפתה במתרחש בסלון ביתה, תוך ידיעה כי המתלונן מוחזק בבית הרב בניגוד לרצונו ואף צפתה בבנה כשהוא מכה את המתלונן" (גלובס 2.6.05).
 
 
ג. השערורייה באי אילוץ הרב עמאר לפרוש מתפקידו כרב ראשי
 
 ●
מעבר לעדות המהימנה של המחזר לגבי המעורבות האישית של הרב עמאר בפרשה, ישנן ראיות עובדתיות מובהקות נוספות. על פי פלט של שיחות טלפוניות שהוציאו רשויות החוק, התבצעו 2 שיחות טלפוניות בליל ההתעללות במחזר, בין מאיר עמאר לבית הרב והרבנית עמאר. השיחה היותר ארוכה התבצעה בארבע וחצי בלילה ונמשכה 16 דקות. שיחה זו התנהלה כאשר הבת איילה נמצאת בזירת ההתעללות בבית הערבים ולא בבית הוריה. מובן לכל בר דעת שהרב והרבנית עמאר קיבלו באותה שיחה ארוכה עידכון מפורט על ההתעללות במחזר.
 
 ●
בפרשות שכאלו בדרך כלל נפגעי העבירות לא מגישים תלונות. כל בר דעת מבין שאילולא הגשת התלונה וחשיפת הפרשה באישור בית המשפט, מבחינת משפחת עמאר היה מדובר כאן בשיטת חינוך ברוטאלית ומעוררת חלחלה שהשיגה את היעד המתוכנן - דהיינו ניתוק הבת איילה מהמחזר הדתי.
 
 ●
הפרסומים בפרשת בת הרב, להערכתי קרוב ל- 100% מהנשאלים היו טוענים בביטחון שהרב עמאר היה מעורב אישית בפרשה. מעשית אי מיצוי הדין עם הרב עמאר בפרשה מקורו במעמדו כרב ראשי בישראל.
 
 ●
אילו היה נערך סקר מקיף שבו היו נותנים לנשאלים מידע מקיף ומהימן מכל
לרב עמאר יש תפקיד ממלכתי ייצוגי - רב ראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול. לאור זאת אפילו אם נהיה נאיביים לחלוטין ונתעלם לגמרי מהמעורבות האישית שלו בפרשה, די בנתונים העובדתיים שאינם מוכחשים כמו תיאורי הנער: "גזרו לי את הפאות, חתכו לי את הכיפה והציצית, אכלתי פיצוצים בראש, בצלעות, הם נתנו לי מכות רצח..." כדי לחייב את פיטוריו המיידיים. הרי בגין התעללות אכזרית זו הבן שלו ישב שנתיים ושמונה חודשים בכלא.
 
 ●
האם מישהו יכול לאתר בישראל בעל תפקיד ממלכתי ייצוגי שילדיו הורשעו ביחס לאירועים פליליים המתקרבים לאלו של פרשת בת הרב?
 
 ●
לאור האמור לעיל, מכל זווית הסתכלות, הפרשה הנדונה היתה חייבת להסתיים בפרישת הרב עמאר מתפקידו כרב ראשי בישראל.
 
 ●
בפרק הבא נגלה שלא די שהרב עמאר לא אולץ לפרוש, אלא שכפועל יוצא משחיתות ממסדית בעיקר חשאית, כנסת ישראל מתגייסת כדי לאשר לכבודו חוק ייחודי המכונה "חוק עמאר", שנועד להעמיד אותו בראש ההיררכיה הרבנית בישראל עד שנת 2023
 
 
ד. חתונת בת הרב והקריאה של הרב הראשי מהציבור להתנתק מהאינטרנט
 
 ●
כעת נבחן 2 אירועים נלווים לפרשה: א. חתונת בת הרב. ב. הקריאה לציבור להתנתק מהאינטרנט.
 
 ●
לאחר חשיפת הפרשה, נותרה למשפחת עמאר בעיה קשה עם הבת. איילה עמאר נותרה בודדה לאחר שמשפחתה כפתה עליה את ניתוק הקשר עם המחזר שלה מבני ברק. למרות היותה צעירה מאוד משפחתה מהר מאוד הצליחה לדאוג ואולי יותר נכון לומר לכפות עליה שידוך. ב- 10.1.06 בעודה צעירה כבת 18 היא התחתנה בשידוך לברק בן ניסן. להלן מוצגות מבחר שאלות ותשובות הקשורות לחתונה:
 
 
מי היה השדכן? הרב ניסן רוזנטל . הרב רוזנטל שידך בעבר לרב עמאר את אשתו מזל.
 
 
מי ערך את החופה? הרב עובדיה יוסף. הרב עובדיה אחראי לקומבינת מינויו של הרב עמאר כרב ראשי. 
 
 
מתי נערכה החתונה? שבוע לאחר שנגזר דינו של האח מאיר עמאר לשנתיים ושמונה חודשים מאסר בפועל .
 
 
מי קרא את הכתובה? שותפו של הרב עמאר ברבנות הראשית, הלא הוא הרב יונה מצגר.
 
 
מי היה האורח הפוליטי הבכיר ביותר? הנשיא לשעבר משה קצב ששפוט ל- 7 שנות מאסר בפועל.  
 
 ●
האם לפחות חתונת הבת איילה עברה ללא אלימות. רחוק מזה. למחרת החתונה פורסמה כתבה תחת הכותרת: "קטטה בחתונת בת הרב עמאר: 2 אורחים נעצרו". בכתבה נכתב: "מחקירת המשטרה עולה שסמוך לשעה 23:30 תקף אחד האורחים מלצר ערבי ושבר בקבוק על ראשו.... במקום פרצה קטטה" (ynet 12.1.06).
 
 ●
בדומה לבת הרב עמאר, רובם המוחלט של בני הנוער עושים שימוש באינטרנט. בעקבות חשיפת הפרשה מנהל במשמרת הקודש של בני ברק אמר: "האינטרנט היא הנפילה הגדולה שלנו" (ynet 26.1.12).
 
 ●
לרב ראשי בישראל יש תפקיד ממלכתי ייצוגי ולכן הוא חייב להיות מחובר למציאות. בפועל הציבור החרדי, על כל גווניו, נמצא באינטרנט ובכל מה שיש לאינטרנט להציע. אפילו חלק מהקיצונים במאה שערים נמצאים באינטרנט. למרות זאת, בתקופה הנוכחית פורסם: "הרב עובדיה יוסף והרב הראשי שלמה עמאר מפרסמים מכתב נוקב נגד השימוש באינטרנט, שבו הם קובעים כי כל אדם חייב להציל את בני משפחתו מפני הסכנות הרוחניות ברשת. לשיטתם, חובה מהתורה להתנתק מהאינטרנט" (ynet 26.1.12).
 
 ●
מובן לכל כי עמדתו של הרב עמאר שעל פיה חובה מהתורה להתנתק מהאינטרנט מנותקת מהמציאות. יתכן שעמדה זו שלו מושפעת מכך שהוא סבור שהאינטרנט, ולא ההתנהלות שלו ושל משפחתו, הוא האשם בהסתבכות שלו ושל בני משפחתו בפרשה הנדונה.
 
 
13.  פרשת ח"כ אלי אפללו וחוק עמאר
 
אלי אפללו היה ח"כ החל משנת 2003 ועד ינואר 2012, תחילה בליכוד ואחר כך בקדימה. אפללו עומד מאחורי הצעת החוק השערורייתית המכונה "חוק עמאר", שנמצאת בעת כתיבת שורות אלו בשלבים סופיים לפני הכנתה לקריאה שניה ושלישית. מדובר בתיקון חוק הרבנות הראשית כך שיאפשר לרב הראשי שלמה עמאר להיבחר בשנת 2013 לקדנציה נוספת של 10 שנים נוספות כרב ראשי.
 
בתאריך 24.5.10 הצעת החוק עברה בקריאה טרומית.
 
כ-9 חודשים לאחר מכן בתאריך 27.2.12 נכתב: "ועדת החוקה של הכנסת אישרה את הצעת החוק המכונה חוק עמאר שמטרתה לאפשר לרבנים ראשיים, לכהן כהונה נוספת" ( לוי אשכנזי, ladaat, 27.2.12).
 
בתאריך 13.3.12 הצעת החוק עברה בכנסת בקריאה ראשונה ללא מתנגדים או נמנעים.
 
לגבי המשמעות המעשית של הצעת החוק נכתב בתקשורת החרדית: "לו החוק יעבור בכנסת, בחירתו של הרב עמאר וודאית" (ישראל אהרון, ככר השבת, 10.3.11).
 
ח"כ ניצן הורוביץ אמר כנגד הצעת החוק של אפללו: "מדובר בהצעת חוק אישית מובהקת, בניגוד גמור לנורמות החוקתיות. שמו האמיתי של החוק צריך להיות חוק עמאר. כהונת הרבנים הראשיים הוגבלה בחוק לעשר שנים. הצעת החוק החדשה מאריכה אותה עד אין קץ, ותחול כבר על הרבנים הנוכחיים – זאת בניגוד גמור לנורמה שלא משנים את כללי המשחק באמצע" (ynet, 25.5.11).
 
כאן יוצגו ראיות כי הצעת חוק שערורייתית זו היא תוצאה של שחיתות שלטונית הכוללת: הון, שלטון, רמייה והטעייה בשיתוף פעולה מלא של המשולש: אפללו, משפחת יוסף ורבנות.
 
במבחן המציאות יוזמי הצעת החוק האמיתיים הם ראשי ש"ס והרב הראשי עמאר. גרסתו של אלי אפללו שאין לאותם גורמים שום סוג של מעורבות בהצעת החוק כונתה ע"י התחקירן מרדכי גילת: "סיפורי סבתא".
 
כדי לבסס את המסקנה שמדובר ב- "סיפורי סבתא", נציג תחילה מידע לגבי דברים קשים שאמרו וכתבו על אלי אפללו ללא קשר להצעת חוק זו, העיתונאים גבי גזית ואריה אבנרי.
 
 
א. מה אמרו וכתבו העיתונאים גבי גזית ואריה אבנרי על ההתנהלות של אלי אפללו
 
 ●
בתחילת שנת 2010 אלי אפללו איים בפרישה מקדימה והקמת סיעת יחיד שעשויה לחבור לקואליציה. העיתונאי גבי גזית התקומם נגד התופעה ואמר עליו בתוכנית שלו ברדיו 103: "אלו בדיוק הפנים המכוערות של הפוליטיקה הישראלית .... איש שהתחיל בליכוד וכשראה ששם אין עתיד, ברח לקדימה, ועכשיו כשקדימה מקרטעת... (מעריב 24.2.10).
 
 ●
באתר של העיתונאי אריה אבנרי, יו"ר תנועת אומ"ץ תחת הכותרת: "ההיסטוריה המוכתמת של אפללו" מפורטים 4 תלונות וחקירות שהתנהלו כנגד ח"כ אפללו בפרשיות שונות בתקופת כהונתו כחבר כנסת. 2 חקירות התנהלו כנגדו בשנים 2004 ו- 2006 בחשד לקבלת שוחד. החקירות לא העלו כתבי אישום. 2 תלונות הוגשו כנגדו בשנים 2008 ו- 2009 ע"י תנועת אומץ בחשדות לזיופים ושחיתויות בתנועת קדימה. חקירות אלו טרם הסתיימו (www.avneri-a.co.il). 
 
 
ב. "סיפורי סבתא" – כך מכנה התחקירן מרדכי גילת את גירסת אפללו שמדובר בהצעת חוק עצמאית
 
 ●
ח"כ אלי אפללו שפעילותו הפרלמנטרית כה מצומצמת התגלה ביחס ל- "חוק עמאר" כנמרץ באופן נדיר. זאת ועוד, הוא הציג את פעילותו כטהורה ומשוללת באופן מוחלט כל נגיעה אישית. בנושא זה נכתב: " בשבועות האחרונים אלי אפללו החתים עשרות חברי כנסת מהסיעות השונות. החידוש הוא, שאף חבר כנסת חרדי לא חתום על ההצעה. הסיבה, לדברי אפללו שהתיקון לחוק לא ישא אופי פוליטי" (כיכר השבת ד' באדר תשע"א).
 
 ●
סמוך לאחר פרישתו מהכנסת התחקירן מרדכי גילת ניתח את "הסבריו" של אלי אפללו, במילים הבאות: "איך אומרים הילדים על גירסה כזאת? היא נשמעת כמו סיפורי סבתא" (ישראל היום 27.1.12).
 
 ●
עו"ד יזהר הס מנכ"ל התנועה המסורתית, אמר על הצעת חוק זו: "תחת לבטל את הרבנות הראשית המחרידה להמאיס או לפחות לדלל את סמכויותיה בהתמדה למען תחדל מלהתעלל בציבור, החליטה כנסת ישראל, לבצר את מעמד ראשיה" ynet) 25.5.11).
 
 
ג. ראיות לכך שקומבינת חקיקת חוק עמאר מקורה בבית יוסף והרב עמאר
 
 ●
ח"כ ניצן הורוביץ ממרץ הבין אמנם שמדובר בהצעת חוק אישית מובהקת אולם הוא לא היה מודע לקומבינה המשולשת: רבנות ראשית, משפחת יוסף וח"כ אפללו. הוא גם לא מודע מספיק להיקף פעילות השכנוע הנמרצת של אפללו בקרב חברי כנסת בעיקר מקדימה. בנושא זה ח"כ הורוביץ אמר: "צר לי שקדימה וגם שניים ממפלגת העבודה דוחפים הצעת חוק זו. אני לא מבין למה?" (ישיבת מליאת כנסת 25.5.11). 
 
 ●
את אחד הראיות המובהקות לקומבינת תיקון חוק הרבנות במשולש: אפללו, משפחת יוסף ורבנות מצאתי בתחקיר מקיף שבוצע הרבה לפני שאפללו החל בפעילותו הנמרצת להעברת הצעת חוק זו. כ- 4 חודשים לפני הכנת הצעת החוק פורסם תחקיר על פני 7 עמודים של הכתב לענייני חרדים שי דורון על משפחת יוסף וגורמים נלווים. למשפחת יוסף חשוב להשאיר את השליטה על הרבנות הראשית בידי גורם פנימי והרב עמאר נחשב לחלק מהמשפחה. הבעיה היא שחוק הרבנות לא מאפשר את בחירתו של הרב עמאר מחדש. בנושא זה נכתב בתחקיר: "כדי למנוע מלחמת אחים שוקלים בש"ס אפשרות לשנות את חוק הרבנות, ולהאריך את כהונתו של הראשון לציון הנוכחי הרב שלמה עמאר"( nrg 8.11.10).
 
 ●
מידע מבסס נוסף לקומבינת חוק עמאר, מצאתי בכתבה שפורסמה לאחר גיוס אפללו לש"ס. בכתבה שפורסמה ברשות השידור נכתב: "אפללו אומר כי לא החתים חברי כנסת חרדים על הצעת החוק כדי שלא יקשרו אותה לאינטרסים של מפלגה חרדית כזו או אחרת, אך כתבנו אמוץ שפירא מעיר כי בתקופה האחרונה גורמים ברבנות הראשית ובש"ס הביעו תמיכה בהצעת החוק הזו ופעלו למענה"( iba10.3.11).
 
 ●
בקורות החיים של אפללו וילדיו ניתן לאתר מאפיינים הקושרים אותם לחרדים ולרב עמאר. בתו של אלי אפללו חזרה בתשובה לפני מספר שנים. כמו כן אלי אפללו ושלמה עמאר שניהם ילידי קזבלנקה שבמרוקו.
 
 
ד. חוק עמאר, חוק צהר והמריבה בין ש"ס ליהדות התורה
 
 ●
בחודשים פברואר ומרץ 2012 פורסמו עשרות כתבות באמצעי התקשורת על דיל בין ש"ס לישראל ביתנו בנושא חוק צהר תמורת חוק עמאר. על פי הדיל ש"ס יתמכו בחוק צהר שיאפשר לנרשמים לנישואין להירשם גם בערים שאינם מתגוררים בהן, ובתמורה תתמוך ישראל ביתנו בחוק עמאר. 
 
 ●
במסגרת אותו דיל ב- 27.2.12 ועדת החוקה אישרה את חוק עמאר לקריאה ראשונה וב- 13.3.12 הצעת חוק עמאר עברה בקריאה ראשונה. במקביל בתאריך 18.3.12 ועדת החוקה אישרה את חוק צהר, אולם יהדות התורה שיש לה עמדות מוצקות כנגד חוק צהר, הביעה התנגדות נחרצת לדל שנרקם בין ש"ס לישראל ביתנו. 
 
 ●
בעקבות אישור חוק צהר בוועדת החוקה ב- 18.3.12 יהדות התורה דרשה בתוקף לקיים הצבעה חוזרת. בתאריך 19.3.12 התכנסה שוב ועדת החוקה להצבעה חוזרת. בישיבה זו חוק צהר אושר שוב ברוב של 4 חברים נגד 2 מתנגדים מיהדות התורה. בישיבה זו ח"כ משה גפני אמר דברים מהקשים ביותר שנשמעו בתולדות הכנסת. להלן לקט מדבריו של ח"כ גפני מאותה ישיבה (ועדת החוקה, חוק ומשפט 19.3.12). 
 
 
יש פה דיל – שהכנסת תוצג במערומיה כגוף לא רציני.
 
 
ח"כ רותם, יו"ר הוועדה, אמר: אני נגד החוק של הרבנים הראשיים, אבל אני מוכן להעביר את זה פה ברוב.
 
 
ח"כ רותם אמר מפורשות: ככל שיתקדם החוק של חברת הכנסת קירשנבאום, כך יתקדם החוק של הרבנים הראשיים.
 
 
זאת חקיקה שמציגה את הכנסת במערומיה. אתם מבזים את הכנסת, מבזים את הליך החקיקה.
 
 
בוועדת החוקה, יושב הראש דוד רותם הצביע נגד חוק הרבנים הראשיים ודאג שיהיו שניים שיצביעו בעד. לא היה דבר כזה. אני הרבה שנים בכנסת.
 
 
איבדתם את הבושה. הורדתם את הכנסת לביבים, לאשפתות.
 
 ●
להלן תגובתו של שר הדתות יעקב מרגי לטענות של נציגי יהדות התורה (בחדרי חרדים 22.3.12). 
 
 
אני אומר לכם ותבדקו אותי, אין שום דיל.
 
 
אני מתחייב לך שלא אני ולא אלי ישי התחייבו שזה חוק תמורת חוק. אף אחד בתנועת ש"ס לא התחייב.
 
 
כל מה שנכתב בחוק שנלר היה בהכתבה מלאה של הרבנות הראשית כשהרב שלמה משה עמאר ליווה את זה בהסכמה.
 
 
שיבושו להם, אנחנו פועלים על פי הוראות רבותינו. רבותינו התירו לנו, עשינו זאת ואנחנו גאים בכך.
 
מהאמור לעיל עולה בבירור כי הטענות של נציגי יהדות התורה ונציגי ש"ס סותרות אחת את השניה. לגופו של ענין לא צריך להיות חכם גדול כדי לדעת כי כל הטענות של יהדות התורה ביחס לדיל הנן נכונות לחלוטין. למניעת ספק יתוארו הנתונים וקטעי המידע הבאים.
 
 
אין מחלוקת כי יו"ר ועדת חוקה, דוד רותם אמר במפורש שהוא לא יקדם את חוק עמאר מבלי לקדם במקביל את חוק צהר. 
 
 
מובן לכל כי הרב עמאר קיים דיונים עם ח"כ שנלר תוך ידיעה חד משמעית כי במידה והוא לא יתמוך בחוק שנלר החוק הקרוי על שמו לא יאושר.
 
 
הניסיון מלמד כי לפחות באופן יחסי, נציגי יהדות התורה הרבה יותר מהימנים מנציגי ש"ס.
 
 
בדרך כלל נציגי ש"ס תומכים בחוקים המקובלים על רבני הערים. מנגד כאן, רוב רבני הערים המזוהים עם ש"ס מתנגדים לחוק צהר.
 
 
לפני גיבוש הדיל בין ש"ס לישראל ביתנו פורסמה בתאריך 30.12.11 באתר החדשות היהודיות JDN כותרת הכוללת ציטוט של הרב עובדיה יוסף שאמר בכינוס רבנים: "חוק צוהר הוא חוק שמד – חייבים להתנגד". בגוף הכתבה נכתב: "הרב התבטא בחריפות נגד חוק שנלר".
 
 
באופן בלתי נתפס, הרבנות הראשית לא שלחה אפילו נציג אחד לישיבה החשובה של ועדת החוקה מיום 18.3.12 שאישרה את חוק צהר. על עומק השחיתות ניתן ללמוד מדבריו של הרב יוסף שלוש שאמר בישיבת ועדת החוקה: "הייתי בשתי ישיבות של מועצת הרבנות הראשית לישראל. מועצת הרבנות הראשית התנגדה נחרצות, פה אחד, נגד הצעת החוק".
 
 
ממלא מקום יו"ר ועדת החוקה, יצחק הרצוג לא הופתע כלל מדבריו. מכיוון שהוא יודע שמדובר במערכת מושחתת. הוא השיב: "הרבנות הראשית כבר שכחה שהיא היתה אמורה להיות הגוף העליון שקובע בנושא זה. מזמן".
 
 ●
במבחן המציאות הרב עובדיה יוסף כיום הוא קשיש והאיש החזק בש"ס הוא בנו הרב משה יוסף העומד בראש כשרות בית יוסף. מבחינת משה יוסף חוק עמאר יסייע לפריחת כשרות "בית יוסף". הרב עמאר ביחד עם משה יוסף החליטו למעשה על הדיל אותו ביטאו היטב נציגי יהדות התורה. יצוין בהקשר זה כי שניהם קיבלו כרגיל לבקשתם שיתוף פעולה ליוזמה זו מצד הרב מצגר. יצוין כי קשה לזכור עימות בין מצגר לעמאר בנושא משמעותי כלשהו ואין זה מקרי.
 
 ●
לגבי ההתפתחויות לאחר אישור חוק צהר בוועדת חוקה, חוק ומשפט נכתב: "בשל איום של יהדות התורה במשבר קואליציוני, חוק צהר לא הגיע לקריאה ראשונה במליאה וההצבעה עליו נדחתה למושב הקיץ. הסיכויים של יהדות התורה לבלום אותו בימים של ערב בחירות נראים קלושים במיוחד" (דוח חדו"ש על פעילות הכנסת במושב החורף 2011-2012).
 
 
14. פרשת מרוץ הסמכויות
 
לבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט למשפחה ישנן סמכויות מקבילות בתחומים כמו חלוקת רכוש ומשמורת ילדים. הערכאה שתדון בסוגיות אלו היא זו שאחד מבני הזוג פנה אליה קודם. תחרות זאת נקראת "מרוץ סמכויות".
 
לשיטה משונה זו אין אך ורע בעולם. הנזקים של מרוץ הסמכויות הנם רבים מספור. בין היתר מרוץ הסמכויות מעודד גירושין, גורם להקצנת הסכסוך, גורם לקבלת החלטות סותרות וגורם להארכת ההליכים המשפטיים.
 
מדובר בבעיה כה מהותית כך שניתן לומר שמרוץ הסמכויות הנו הסוגיה המשפטית הקשה והסבוכה ביותר במערכת המשפט בישראל. לא ניתן לאתר אפילו אחוז מזערי של משפטנים מומחים לדיני משפחה שאינם משוכנעים שחייבים לבטל את מרוץ הסמכויות באמצעות תיקון חקיקה.
 
על רקע זאת, ביוני 2010 מינה שר המשפטים יעקב נאמן מתוקף סמכותו המלאה, וועדה ציבורית למתן המלצות בסוגיית מרוץ הסמכויות. עם גיבוש המלצות הוועדה, הרב שלמה עמאר התגלה כמכשול הגדול ביותר כנגד יישומן. במסגרת התנגדותו הרב עמאר לא בחל להשתמש ברמייה והטעייה שפלים ומכוונים. להלן תיאור עיקרי פרשה זו.
 
א. הקמת הוועדה, חבריה ועיקרי מסקנותיה
 
 ●
כיו"ר הוועדה הציבורית בתחום מרוץ הסמכויות מונה הרב שלמה דיכובסקי, שהנו מבכירי הדיינים בדימוס והמנכ"ל הנוכחי של בתי הדין הרבניים.
 
 ●
ב- 13.7.10 פורסמה בתקשורת הודעה לציבור תחת הכותרת: "פניה לציבור להצגת עמדות והצעות לוועדה לבחינת סוגיית מרוץ הסמכויות בין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה"   ( www.pirsum.gov.il 13.7.10(.
 
 ●
הרכב החברים בוועדה נקבע כדלקמן:
 
 
הרב שלמה דיכובסקי - יו"ר הוועדה, מנכ"ל בתי הדין הרבניים, מבכירי הדיינים בבית הדין הרבני הגדול בדימוס. 
 
 
השופט בדימוס יצחק שנהב - מבכירי שופטי המשפחה בדימוס, בוגר ישיבה ובעל השכלה תורנית.
 
 
פרופ' ועו"ד דב פרימר - מרצה ומעורכי הדין המובילים בארץ בתחום דיני אישות ומשפחה.
 
 
פרופ' ועו"ד רות הלפרין - מרצה דתית בכירה לדיני משפחה, חוקרת משפטית, פעילה באו"ם ובארץ בתחום זכויות נשים.
 
 
עו"ד יוסי מנדלסון – בסקר שנערך ע"י העיתון מעריב הוא נבחר לעו"ד המוביל בארץ בתחום המעמד האישי. 
 
 
עו"ד בת שבע שני – טוענת רבנית ומנהלת יד לאשה, פמיניסטית. 
 
 
עו"ד מוריה כהן – מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.
 
 ●
שנה לאחר מינוי הוועדה, בחודש יולי 2011 פורסמו לראשונה מסקנות הוועדה שעיקריהן (וואלה 9.8.11): 
 
 
על פי המסקנות המתגבשות בוועדה בשלב זה, תמליץ הוועדה, לשר המשפטים להציב בפני בני זוג הבאים להתגרש תנאי ראשוני של ברירת הסמכות, כלומר, הגעה להסכם בדבר הערכאה בה יתנהלו גירושיהם.
 
 
לצד זאת, בני זוג שלא יצליחו להגיע להסכמה יצטרכו לנהל את דיוניהם בפני בתי המשפט לענייני משפחה.
 
כדי לבסס את היותן של המסקנות רציניות וענייניות יצוין כי לאורך שנים פורסמו על ידי בכירי המומחים לדיני משפחה הצעות לפתרון בעיית מרוץ הסמכויות. מסקנות הוועדה והמלצותיה האמורות אינן סותרות את הפתרונות שפורסמו עד כה ע"י מיטב המומחים.
 
 
ב. חשיפת מכתב מנכ"ל בתי הדין הרבניים שכתב כי מטרת ועד הדיינים "להלך אימים על חברי הוועדה"
 
 ●
בעקבות חשיפת מסקנות הוועדה, גורמים בכירים בממסד החרדי ובראשם הרב עמאר הטיחו ביקורת קשה כנגד הרב דיכובסקי שעמד בראשה. ביקורת זו זכתה לתגובות משולבות של דיכובסקי, חלקן הופנו כלפי חוץ וחלקן כלפי פנים.
 
 ●
כלפי חוץ הרב דיכובסקי הודיע לשר המשפטים על התפטרותו מתפקידו כיו"ר הוועדה וכן כי הוא אף שוקל להתפטר מתפקידו כמנכ"ל בתי הדין הרבניים.
 
 ●
במישור הפנימי של בתי הדין, הרב דיכובסקי לא נותר חייב כנגד הטענות הרבות כנגדו. הוא כתב מכתב ביקורתי קשה לנשיא בית הדין הרבני הגדול הרב שלמה עמאר, החושף את הכביסה המלוכלכת במערך בתי הדין. מכתב זה הגיע לידיו של העיתונאי אמוץ שפירא, אשר פרסם את עיקריו כדלקמן (רשות השידור iba 2.8.11): 
 
 
הוועדה הזמינה להופיע בפניה שופטים, דיינים, אנשי אקדמיה ונציגי ציבור, וכולם ללא יוצא מן הכלל הופיעו, ורק ועד הדיינים שהוזמן חמש פעמים סירב להופיע בפני הוועדה. 
 
 
ציפיתי וקיוויתי כי חבריי הדיינים יתנו כתף וגב לעמדתי בוועדה, אך הם העדיפו את הדאגה לתדמיתם על פני הדאגה לדמות הדיינות.
 
 
עניין מרוץ הסמכויות נותר במחלוקת עד לשמיעת הדיינים, אלא שאלו החליטו להעביר את הדברים למלחמת כיכרות ולהפגנות במטרה להלך אימים על חברי הוועדה, תוך ניסיון להפעיל כח במקום מוח ולהמנע מדיון ענייני.
 
 
הוועדה הסכימה לקפיצה רבתית, בסמכויות בתי הדין, בשני נושאים – מתן אפשרות לבתי הדין הרבניים לדון במסלול של דין תורה בלבד מבלי יכולת לבג"ץ לבטל את פסקי הדין, והרחבת סמכות בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות.
 
 ●
בדוח המחקר שפרסמתי על הריקבון בבתי הדין הרבניים הצגתי עובדות ועמדות של מומחים שמהן עולה מציאות עגומה שעל פיה שום גורם לא יכול להפעיל על דייני בתי הדין מרות. טענותיו של מנכ"ל בתי הדין ממחישות ומבססות מידע עגום זה.
 
 
ג. כינוס החירום ברבנות והמכתב לראש הממשלה
 
 ●
עם חשיפת מסקנות הוועדה, הרב עמאר כנשיא בית הדין הרבני הגדול הגיע להחלטה שהוא מתנגד התנגדות מוחלטת ליישום מסקנות הוועדה. במצב שכזה, מכיוון שיישום המלצות הוועדה מחייבים תיקוני חקיקה, הרב עמאר ונציגיו בכנסת מוסמכים להעלות את כל טענותיהם והצעותיהם בכנסת.
 
 ●
הבעיה מבחינת הרב עמאר שהוא כלל לא מעונין שהסוגיה אפילו תגיע לדיון בכנסת שכן כל בר דעת מבין שהיא מחייבת פתרון דחוף. בפועל הממסד הדתי הצליח לאורך עשרות שנים באופן מקומם למנוע דיונים בתחום של מרוץ הסמכויות בוועדות הכנסת.
 
 ●
במלכוד שנוצר הרב עמאר החליט ברמייה להעלות את הטענה שהוא כלל לא ידע על קיומה של וועדה זו ולכן על פי שיטתו עצם הקמת הוועדה והליכי פעילותה אינן תקינות.
 
 ●
בשל מהותיות הנושא וניסיון לתת עוצמה מרבית לטענת אי הידיעה, הרב שלמה עמאר יזם כינוס חירום אליו הוזמנו כל הדיינים וחברי כנסת דתיים וחרדים. בנושא זה נכתב (בחדרי חרדים 28.7.11): 
 
 
הרב הראשי עמאר מיהר לערוך כינוס חירום בלשכתו. אל הכינוס הגיעו כל דייני בתי הדין הרבניים מכל הארץ. כמו כן הגיעו נציגי הסיעות החרדיות והדתיות.
 
 
ההתבטאויות במהלך הכינוס היו חריפות.
 
 
בסיום הכינוס הובע זעזוע על הקמת וועדה ללא ידיעת הרב. חתומים על ההחלטה כל חברי בית הדין הגדול וכל הדיינים. הכינוס אף דוחה מכל וכל את כל המלצות הוועדה.
 
 ●
כתב וואלה מוטי לוי ציין שאחד הדיינים שהשתתף בכינוס החירום סיפר לוואלה כי נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב עמאר רואה בוועדה זו: "ניסיון להרים יד בתורת משה" (וואלה 9.8.11).
 
 ●
לאחר כינוס החירום ראשי הסיעות הדתיות כתבו מכתב תקיף לראש הממשלה. בנושא זה נכתב (רשות השידור iba 2.8.11): 
 
 
ראשי סיעות ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי מסרו מכתב לראש הממשלה ובו הם טוענים כי המלצות הוועדה פוגעות במוסד הדיינות ומכרסמות במעמד בתי הדין.
 
 
במכתב לראש הממשלה הם אומרים כי דבר הקמת הוועדה לפני כשנה הוסתר מנשיא בית הדין הרבני הגדול הרב הראשי שלמה עמאר, ויש בכך משום הפרת ההסכם הקואליציוני.
 
 
הם מבקשים לזמן דיון דחוף עם מייצגי מערכת בתי הדין הרבניים בשיתוף הנציגות החרדית והדתית בקואליציה מתוך מגמה לשים קץ לכרסום בסמכויות בתי הדין ומעמדם.
 
 ●
כינוס החירום והפניה לראש הממשלה, נועדו להלך אימים על שר המשפטים וראש הממשלה. כענין שבעובדה אלפי משפחות התפרקו בישראל אך ורק בגין קיומו של מרוץ הסמכויות ואילו הנשיא הרב עמאר רואה בוועדה מקצועית שמבקשת להפסיק את הטירוף הזה "ניסיון להרים יד בתורת משה". כל זאת כאשר הוועדה מונתה ע"י שר משפטים דתי שתומך בגלוי במשפט העברי יותר מכל קודמיו.
 
 
ד. תרבות הרמייה של הרב עמאר - ראיות ל- "סיפורי סבתא" בטענה לא ידעתי
 
 ●
בעיתונות החרדית פורסם ככותרת: "ועדה שהקים השר נאמן בחשאי..." (כיכר השבת 14.8.11).
 
 ●
די בעובדה שדבר הקמת הוועדה ומטרותיה פורסמו באמצעי התקשורת ב- 13.7.10 כדי שכותרת זו תכלול מידע שהוא בגדר לשון הרע.
 
 ●
"ההסבר" המרכזי של ראשי הממסד הדתי גם במכתב לראש הממשלה, שאין תוקף לוועדה ולמסקנותיה מכיוון שלשיטתם, הקמת הוועדה כביכול הוסתרה במתכוון מהנשיא עמאר.
 
 ●
בנושא זה אמר ח"כ משה גפני בראיון ל- "כיכר השבת": "תחשוב שמקימים וועדה לבירור סמכויות בתי המשפט, ממנים את השופט גל מנהל בתי המשפט ליו"ר הוועדה, וכל זאת נעשה מאחורי גבה של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש – ללא ידיעתה" (כיכר השבת 14.8.11).
 
 ●
החקירה מגלה כי הטענה של הרב עמאר שכביכול הקמת הוועדה ופעילותה הוסתרה ממנו מהווה חלק משיטת רמייה שמוכיחה את עצמה כמאוד אפקטיבית במצבי משבר. להלן ההסבר:
 
 
וועדת דיכובסקי הוקמה בשקיפות מוחלטת. לראייה ב- 13.7.10 משרד המשפטים פרסם הודעה פומבית באמצעי התקשורת לציבור הרחב על הקמת הוועדה, סמכויותיה ובקשה לקבלת הצעות מהציבור.
 
 
הרעיון והצורך בהקמה וועדה כזו אינו חדש. שנה קודם להקמת הוועדה הנדונה, הועלתה הצעה דומה ע"י נשיא העליון בדימוס אהרון ברק (ראה שלמה דויכובסקי, ויקיפדיה). 
 
 
כעניין שבעובדה וועד הדיינים הוזמן פעמים רבות לשאת דברים בפני הוועדה וסירב להגיע. אם וועד הדיינים לא תיאם את סירובו עם הנשיא זה מוכיח 2 דברים: א. העדר בוס לדיינים. ב. הפקרות מוחלטת בהתנהלות הדיינים.
 
 
לא אחר מאשר מנכ"ל בתי הדין הרבניים, שימש במשך כל דיוני הוועדה יושב ראש הוועדה. המנכ"ל והנשיא משמשים ביחד כמנהיגי בתי הדין הרבניים. האם האנדרלמוסיה בהנהגת בתי הדין היא כה גבוהה או שזו ראייה נוספת שמדובר בתרבות של רמייה מעוררת חלחלה מצד הרב עמאר ?
 
 
לאורך שנים, המנכ"ל והנשיא שימשו כדיינים בכירים בבית הדין הגדול, לעתים באותו הרכב.
 
 
גלוי לכל שאין בוס לבתי הדין ואפילו המנכ"ל הקודם בן דהן הגדיר זאת: "בעיה אמיתית וכואבת".
 
 ●
סיפורי הסבתא שהרב עמאר כביכול לא ידע על על קיום ועדת דיכובסקי מזכירים מאוד את סיפורי הסבתא בפרשת בת הרב, שבעקבותיה בנו מאיר נדון לשנתיים ושמונה חודשים מאסר בפועל. גם אז הוא העלה סיפורי סבתא שהוא כביכול לא היה מעורב בפרשה. אין כל ספק כי ב- 2 הפרשות הרב עמאר אינו דובר אמת.
 
 
ה. הניסיון לקבור את מסקנות וועדת דיכובסקי
 
 ●
בתי הדין הרבניים כפופים לשר המשפטים ומקור סמכותם בכנסת ישראל. הוועדה שמונתה כדין ובשקיפות מלאה, התמקדה בדיוניה בנושאים שעליהם חל הדין האזרחי. נושאים אלה דוגמת חלוקת רכוש נדונים בבתי דין רבניים ע"י דיינים שברובם המוחלט חסרי כל הכשרה וידע בדין האזרחי. סמכותו החוקית של שר המשפטים להקים וועדה כזו לא רק שהיא מוחלטת אלא שבנסיבות הנוכחיות היא גם מחויבת המציאות.
 
 ●
ראשי הממסד הדתי דורשים באופן אולטימטיבי משר המשפטים לקבור לחלוטין את מסקנות הוועדה שהוקמה על ידו כדין. הוועדה לבחינת מרוץ הסמכויות קיימה לאורך שנה שלמה דיונים מקצועיים וגיבשה מסקנות בתחום שנחשפו.
 
 ●
לא יתכן שהממסד הדתי בראשות הרב עמאר, בשיטות עלובות של רמייה והפעלת כוח פוליטי, יצליחו להנציח את המצב הבלתי נסבל הנוכחי בתחום מרוץ הסמכויות.
 
 
15. הטבות שכר שהוצעו למקורב של הרב עמאר ואח של הרב עמאר כמאכער
 
להלן תיאור קצר הנוגע להטבות שכר שהוצעו למקורב של הרב עמאר ובעיית המאכערים שבו נטל חלק אחיו של הרב עמאר.
 
א. מינוי מקורב לרב עמאר כמנהל אגף כשרות במועצה הדתית חיפה בלי לצאת מהבית
 
 ●
בחדשות ערוץ 2 פורסמה כתבה על הצעת עבודה חתומה שניתנה למקורב של הרב עמאר. בנושא זה נכתב mako), 10.10.11):
 
 
לרב יורם בן סעדון, המוכר כמקורב של הרב הראשי שלמה עמאר, הוצע לו לשמש משגיח כשרות בחצי משרה בלבד תמורת 9,000 ₪ נטו, ביטוח מנהלים, רכב צמוד ועוד שורת הטבות ארוכה.
 
 
ביצוע התפקיד יכול להיות מכל מקום שהוא, העיקר שהכל יתנהל טוב בעזרת השם, נכתב במסמך שנחתם מול עוזר שר הדתות.
 
 ●
בכתבה צוין כי מדובר בתושב הגליל המערבי שימשיך במקביל לעסוק במקצועו כמוהל, שוחט ועורך חופות.
 
 
ב. אח של הרב הראשי כמאכער
 
 ●
בדצמבר 2006 פורסם תחקיר NEWS1 שהתמקד בהתנהלותו של מר זלמן קויטנר שהנו מנהל פניות הציבור של בתי הדין הרבניים. באותו תחקיר היתה התייחסות לאח של הרב הראשי ששימש כמאכער עד שהוא נדרש לפרוש מפעילות פסולה זו. להלן מבחר ציטוטים בנושא זה (NEWS1 8.12.06):
 
 
יש רק לתפוס את המאכער המתאים המסתובב בדרך כלל במסדרונות בתי הדין, לתת תשלום קטן, לארגן קומבינה קטנה, והכל מסודר.  
 
 
זלמן קויטנר מנהל פניות הציבור – אני פעם פניתי לרב הראשי ואמרתי לו שאחיו הפך להיות מאכער, והוא מקדם תיקים תמורת כסף.
 
 
על פי המידע שהגיע ל- NEWS1, פעולתו של אותו מאכער בבית הדין התמקדה בניהול תיקים ופתרון בעיות מחוץ לכותלי בית הדין, כמו גם פעולות שנעשו בתיקי גירושין כשאלה היו מונחים בארכיון בית הדין, ללא היתר ומבלי שאחד הצדדים יידע מפעולות אלה, לרבות הדיינים עצמם.
 
 
16. כלכלה שחורה, תלמידים וכוללים פיקטיביים ומסחר במחיר למשתכן
 
אחד הענפים המשגשגים בקרב החרדים נוגע לנושא הונאות כנגד רשויות המדינה. מאות מיליוני שקלים נלקחים מאוצר המדינה מידי שנה בשל הונאות אלו. כאן יוצגו מבחר דוגמאות בתחום זה.
 
כלכלה שחורה
 
אוכלוסיית החרדים הינה מובילה בשיעור המועסקים בעבודות צדדיות בשחור, כלומר מבלי לדווח ולשלם מיסים על הכנסותיהם. לדוגמה בתחקיר מקיף של ידיעות אחרונות פורסם (7 ימים, 24.12.10):
 
 
מתוך עשרות השיחות שקיימנו 86% מהמרואיינים האברכים שהתקשרו בתשובה למודעה לא הסכימו לעבוד עם תלוש.
 
 
תלמידים פיקטיביים
 
בשל פריחת תעשיית רישום תלמידי ישיבה פיקטיביים רשויות המדינה נאלצו להקצות משאבים כספיים רבים בביקורות שטח. כך לדוגמה נכתב באחד הפרסומים על השפעת הביקורת ( ynet 3.3.11 ):
 
 
מאז חודש דצמבר 2010 ועד לפברואר 2011 הצטמצמה רשימת בני הישיבות ואברכי הכוללים בכ- 8,500 תלמידים. במשרד החינוך אישרו ל- ynet את הפרטים. 
 
בתחקיר ידיעות אחרונות פורסם על הגידול בשנת 2010 שרובו פיקטיבי, במספר האברכים (7 ימים, 24.12.10):
 
 
בתחילת שנת 2010 היו רשומים במדינת ישראל 65,643 אברכים שלומדים יום שלם. בסוף השנה גדל מספרם ל- 70,033. 
 
 
כוללים פיקטיביים
 
ישנם גם מקרים שהכוללים עצמם הם פיקטיביים. בנושא זה פורסם לאחרונה (בחדרי חרדים 21.3.12):
 
 
מחלקת ההונאה של משטרת ירושלים עצרה שלושה אברכים. השלושה נעצרו בחשד שהונו את המדינה בסכומי כסף גדולים, זאת באמצעות רישום אברכים פיקטיביים לכולל שלא פעל.
 
 
דיור
 
ישנם חרדים שסוחרים בהטבות הניתנות להם. כך לדוגמה פורסם בתחקיר ערוץ 2 (גלובס 12.2.12):
 
 
עשרות חרדים רכשו דירות 3 חדרים במודיעין ב- 600 אלף ₪ ליחידה במסגרת מחיר למשתכן – ומציעים אותן למכירה תמורת 1.1 מיליון ₪. 
 
 
17. שחיתויות בקרב מקימי ארגוני חסד וסיוע של החרדים
 
החרדים מפעילים מספר ארגוני חסד וסיוע. 2 הארגונים הגדולים והמפורסמים שבהם הנם זק"א ויד שרה. מהפרסומים מתברר שמקימיהם של 2 ארגונים אלה מעורבים בשחיתויות.
 
זק"א
 
זק"א זהו ארגון המתנדבים המפורסם מכולם. מתנדבי זק"א נרתמים לסייע בארועים של מוות בלתי טבעי, החל בתאונות דרכים, מוות גלמודים וערירים, מקרי רצח או התאבדויות, וכלה בפיגועים, ארועים רבי נפגעים ואסונות. היו"ר והרוח החיה בארגון הוא יהודה משי זהב. בשנת 2003 הוא זכה להדליק משואה בערב יום העצמאות.
 
ב- 23.3.12 פורסם תחקיר סופשבוע של מעריב תחת הכותרת: "לאן נעלמו תרומות המיליונים של זק"א". בפתיח של התחקיר נכתב (סופשבוע 23.3.12, עמ' 14 עד 26):
 
 
את עמותת זק"א אתם מכירים. מתנדבים שמגיעים ראשונים לכל זירת פיגוע ועוסקים במלאכה הקשה מכולן. עכשיו הגיע הזמן שתכירו את החברה הפרטית שעונה גם היא לשם זק"א. יהודה משי זהב הוא בעל מניות בה, ואחיו רמי מנהל אותה ביד רמה. תחקיר סופשבוע חושף: כך זרמו באין מפריע מיליוני שקלים מכספי תרומות המיועדים לעמותה לכיסה של החברה הפרטית שבה מעורבת משפחת משי זהב. הן שימשו, בן השאר, למימון חופשות, קניות במכולת וכרטיסי טיסה.
 
 
יד שרה
 
יד שרה היא מעמותות ההתנדבות הגדולות בישראל. היא מעניקה מגוון שירותים ברחבי הארץ לאנשים עם לקויות ומחלות במטרה לצמצם את השפעת לקויותיהם ומחלותיהם על תפקודם ועצמאותם. יד שרה הוקמה ע"י אורי לופוליאנסקי ראש עיריית ירושלים החרדי לשעבר.
 
ב- 14.4.10 פורסמה כתבה תחת הכותרת (ynet 14.4.10):
 
 
לופוליאנסקי במעצר: שוחד במיליונים דרך יד שרה". בכתבה נכתב "במהלך תקופת כהונתו בתפקידים בצמרת עיריית ירושלים, דרש לופוליאנסקי וקבל שוחד וכסף מיזמי פרויקט הולילנד באמצעותו של גורם נוסף. את סכומי הכסף ששולמו הוא קיבל כתרומות לעמותת יד שרה. עד 1999 קיבל כ- 1.5 מיליון שקלים ובין 2000 ל- 2006 כ- 1.4 מיליון שקלים נוספים.
 
 
18. ראיון עם הרב עמאר בעיתון הארץ
 
בנובמבר 2011 נערך ראיון עם הרב עמר ביחס למצב הקשה ברבנות הראשית.
 
מקריאת הראיון עולה שהנשיא עמר מנסה ללא הפסקה לשכנע את המראיין
 
שהשחור הוא בעצם לבן. להלן עיקרי המידע בנושא זה.
 
בתאריך 18.11.11 פורסם בעיתון הארץ ראיון עם הרב עמר, הרב הראשי ונשיא בית הדין הרבני הגדול. המראיין הנו יאיר אטינגר, הכתב לענייני חרדים של עיתון הארץ. לפני תיאור תוכן הראיון, אטינגר כתב: "בעיקר רצינו לברר אם עמאר אינו חושש שהרבנות הראשית הממלכתית, שהוקמה לפני 90 שנה וידעה רגעים מעוררי השראה, קורסת דווקא במשמרת שלו באופן בלתי הפיך". ביחס לתגובתו של הרב עמאר לכל המידע הקשה שהוצג לו, כתב אטינגר:
 
 ●
תגובתו של הרב לכל השאלות היתה אחידה ויחידה:
 
 ●
דחייה גמורה ומוחלטת.
 
 ●
הרבנות פועלת ללא רבב.
 
 ●
מעמד הרבנות לא נשמט ולא משתנה כלום.
 
 ●
בעיות שוליות תמיד היו.
 
 ●
בדרך כלל העבודה מצוינת והיא משתפרת והולכת, גם בבתי הדין.
 
הרבנות הראשית היא הגוף המושחת ביותר במדינת ישראל ואילו מהראיון עם הרב עמאר מצטיירת התמונה שהוא סבור שהרבנות הראשית היא מוסד לתפארת מדינת ישראל. 
 
 
סיכום
 
דוח זה התמקד בחשיפת שחיתויות ברבנות הראשית ובגופי הדת הנתונים להשפעתה. ראוי לנתח את הממצאים החמורים של דוח זה, לא רק בנוגע לגופי הדת הנדונים בדוח, אלא גם כחלק ממכלול שלם, של סוגיות הנוגעות לקשיים בהשתלבות של החרדים בחברה בישראל. לכן הסיכום כאן כולל התייחסות גם לנושאים קשורים לגופי הדת דוגמת פוליטיקה ודת ומשמעות החינוך החרדי העצמאי.
 
הסיכום נערך בחלוקה לנושאים, כדלקמן:
 
ההכרח בתיקון חוק הרבנות הראשית
 
 ●
היהדות חשובה לרוב המוחלט של היהודים. בישראל רובם המוחלט של היהודים שומרים על סממנים מסורתיים, דוגמת ציון חגי ישראל. הרבנות הראשית היא גוף ממלכתי שנועד להעניק שירותי דת לכלל האזרחים היהודים במדינה. מעמדה של הרבנות הראשית הגיע בתקופה הנוכחית לשפל חסר תקדים.
 
 ●
חוק הרבנות הראשית מחייב תיקון דחוף. במתכונתו הוא מאפשר לקבוצה של פוליטיקאים ועסקנים חרדים, לקבוע את זהות הרבנים הראשיים ורוב מוחלט של חברי מועצת הרבנות. חוק הרבנות הוא כה מעוות וכושל, כך שבמתכונתו נכון יותר לשנות את שמו לחוק להנצחת השחיתות ברבנות הראשית. לכן אין מנוס מתיקון חוק כושל זה, לפני הבחירות לרבנות הראשית שצריכות להתקיים באפריל 2013.
 
 ●
הבחירות לרבנות הראשית נערכות אחת ל- 10 שנים. במתכונת הנוכחית תוצאות הבחירות ידועות מראש ומעוותות בבסיסן. המדינה לא יכולה לכפות על מיליוני צרכנים יהודים של גופי הדת, למשך עשור שלם, הנהגה דתית המחזיקה בעמדות הסותרות לחלוטין את השקפת עולמם של מרבית אזרחי המדינה היהודים. לכן במידה והליכי תיקון החוק לא יסתיימו במועד, יש לדחות את הבחירות לרבנות הראשית, עד לאחר השלמת תיקון החוק.
 
 ●
התיקון המרכזי הנדרש בחוק הוא שינוי יסודי של הגוף הבוחר. לאחר תיקון החוק, הגוף הבוחר של הרבנים הראשיים וחברי מועצת הרבנות, חייב להיות רחב ככל הניתן ומה שלא פחות חשוב, כזה שמשקף ונותן ביטוי לכלל העמדות של הציבור שנזקק או מחויב לקבל שירותי דת. די בכך שבתיקון החוק יקבע שזכאים להשתתף בבחירות לרבנות הראשית, כל חברי המועצות של כל הרשויות המקומיות בארץ, או אפילו כל חברי הכנסת, כדי להוביל לשינוי מהותי, מקצה לקצה, במבנה הרבנות הראשית.
 
 ●
התיקון בחוק חייב להתפרס על נושאים מהותיים נוספים ובעיקר הוא חייב לכלול הפרדה ברורה בין בחירת הרב הראשי לישראל לנשיא בית הדין הרבני הגדול. מדובר בתיקון הכרחי מכיוון שבמצב הנוכחי נשיא בית הדין הרבני הגדול אינו משפטן ובנוסף הוא משקיע את רוב זמנו לתפקידו כרב ראשי. לבתי הדין הרבניים חייב להיות נשיא משפטן במשרה מלאה.
 
 
חוק עמאר
 
 ●
על פי חוק הרבנות הראשית הנוכחי, הרב הראשי עמאר חייב לסיים את תפקידיו הממלכתיים באפריל 2013. רשויות המדינה היו חייבות לאלץ את הרב עמאר לפרוש מכל תפקידיו הממלכתיים כבר בשנת 2005, בעקבות חשיפת פרשת בת הרב ו- 32 חודשי המאסר בפועל שנגזרו על בנו מאיר כמתואר בדוח.
 
 ●
במקום זאת גורמים שונים, במסגרת הליכים מושחתים בבסיסם, הצליחו לקדם בכנסת חוק המכונה "חוק עמאר" לשלבים מתקדמים שלפני אישור בקריאה שניה ושלישית. הצעת חוק זו נועדה להעמיד את הרב עמאר בראשות ההיררכיה הרבנית וכזרוע נאמנה לפריחת "כשרות בית יוסף", ללא פחות מ- 20 שנים רצופות, עד שנת 2023. הממצאים הקשים בדוח זה לא מותירים ספק כי דינה של הצעת חוק זו להיקבר בכנסת, כך שהרב עמאר יאלץ לפרוש מתפקידו עם סיום הקדנציה שלו.
 
 ●
למעשה גם ללא קשר לשחיתות הקשורה ל- "חוק עמאר" ולפרשת בת הרב, ולחשדות לפעילות פלילית המתוארים בדוח זה, לגופו של ענין הרב עמאר חייב לפרוש מוקדם ככל הניתן מכל תפקידיו הממלכתיים.
 
 ●
בהקשר לתפקידו כנשיא בית הדין הרבני הגדול, בדוח המחקר הקודם שלי הצגתי ממצאים מובהקים שעל פי הם, לא ניתן לאתר שום גוף ממסדי, שפעילותו מאופיינת בכשלים כה רבים ועמוקים, המשתווים או עולים על אלה המאפיינים את מערך בתי הדין הרבניים. כמו כן כמפורט בדוח זה, בדרכי רמייה עם שילוב של אטימות, הרב עמאר דורש למעשה להנציח את מרוץ הסמכויות. זאת ועוד, הרב עמאר למרות היותו נשיא בית הדין הגדול, הוא חסר הכשרה משפטית.
 
 ●
בהקשר לתפקידו של הרב עמאר כרב ראשי, אחת המסקנות העיקריות שלי כפי שהוצגו בדוח זה, הנה שהרבנות הראשית כיום היא הגוף המושחת ביותר בישראל ומכל מקום מעמדה ירד בתקופתו לשפל חסר תקדים. מנגד הרב עמאר סבור שהרבנות הראשית מתפקדת כגוף לתפארת מדינת ישראל.
 
 ●
גם אם נתעלם מכל האמור לעיל, השלמת חקיקת חוק עמאר תוביל למינוי רב ראשי ספרדי ונשיא בית דין רבני גדול למשך 20 שנים רצופות. לא פחות. לשם השוואה, על פי החקיקה הנוכחית, תפקיד של נשיא בית המשפט העליון מוגבל ל- 7 שנים. לכן, אילו על פי חוק הרבנות הראשית, הבחירות היו נערכות אחת ל- 5 שנים היה מקום לתיקון החוק, אולם מכיוון שהחוק קובע בחירות אחת ל- 10 שנים, אין כלל צורך לשנות את החוק בהקשר זה.
 
 
ביטול המועצות הדתיות והמשרד לשירותי דת
 
 ●
המועצות הדתיות במתכונתם הנוכחית הנן דוגמה אחת מיני רבות למה שיאיר לפיד מכנה: "תראו איך ש"ס, עם 11 מנדטים, מסובבת את כל המדינה על האצבע".
 
 ●
המועצות הדתיות כיום הנן מהגופים המושחתים ביותר בארץ. רוב בעלי התפקידים בהן, הנם מקורבים המזוהים עם ש"ס. המועצות הדתיות עולות למשלם המיסים כחצי מיליארד שקלים בשנה. גם אם נתעלם מהיכולת המקצועית של העובדים בהם, מהיעדר מחשוב מתקדם בהם וכדומה, חלק ניכר מהעובדים במועצות ועד מחציתם, מיותרים לחלוטין. האינטרס הציבורי מחייב את יישום הצעת החוק של ח"כ מאיר שטרית לביטולם והעברת סמכויותיהם לעיריות. ש"ס חייבת להבין כי מועצות דתיות הנן רשויות ממלכתיות ולא עסק פרטי שלה.
 
 ●
את השם האמיתי של המשרד לשירותי דת יש לשנות למשרד לשירותי קומבינות מטעם ש"ס. כמפורט בדוח, אין ספק שמדובר במשרד הממשלתי המושחת ביותר בישראל. משרד זה חייב להתבטל ללא דיחוי.
 
 ●
המשרד לשירותי דת הוא כה סקטוריאלי, כך שאפילו הוא פוגע ללא הפסקה באינטרסים של החרדים המיוצגים ע"י יהדות התורה. למשרד כזה אין זכות קיום בשום מדינה מתוקנת. גם אם לתקופת ביניים, משרד זה ימשיך להתקיים, חובה לקבוע, אולי אפילו בחקיקה, כי העומד בראשו חייב להשתייך למפלגה שאינה סקטוריאלית. 
 
 ●
ביטול המועצות הדתיות והמשרד לשירותי דת יהוו רעידת אדמה אמיתית רק למפלגה אחת בישראל ושמה ש"ס. האינטרס הציבורי מחייב את ביטולם. ביטולם יוביל לחסכון אדיר של כספי ציבור, לשיפור מהותי בשירות לאזרח ולהקטנה מהותית של השחיתות הממסדית.
 
 
בתי הדין הרבניים
 
 ●
למערכת המשפט בישראל מחלות רבות, אולם המחלה הקשה ביותר מקורה במערכת בתי הדין הרבניים.
 
 ●
לדעת מיטב המשפטנים בישראל ובכללם נשיא העליון בדימוס אהרון ברק, הבעיה העיקרית של המשפט שלנו כיום היא דיני המשפחה. הרמת מסך מגלה שלב הבעיה בתחום דיני המשפחה מקורה בעצם קיומם של בתי הדין הרבניים הממלכתיים, באופן התנהלותם ובכוח הפוליטי של נציגיהם החרדים בכנסת.
 
 ●
לאורך עשרות שנים הוועדה למינוי דיינים נמצאת בשליטה של החרדים. כיום 7 מתוך 10 חברי הוועדה הנם חרדים. כפועל יוצא, השליטה של החרדים בבתי הדין הרבניים האזוריים בכלל ובבית הדין הרבני הגדול בפרט הנה כמעט מוחלטת.
 
 ●
הכשלים בתפקוד של בתי הדין הרבניים הם כה עמוקים ומושרשים, כך שאין אפשרות מעשית להבריא מערכת כה רקובה. הפתרון היחידי הוא סגירתם, אולם במבחן המציאות מדובר בפתרון לטווח הארוך. לכן כשלב מקדים הכרחי לבצע הליכים חקיקתיים ומנהליים מיידיים ובתוכם, ביטול "מרוץ הסמכויות" באמצעות תיקוני חקיקה והעברת הניהול על מערך בתי הדין הרבניים כמחלקה במשרד המשפטים ולא כיחידת סמך עצמאית.
 
 
גיור ודיווח עדכני על ניסיון למינוי מקורב של ש"ס לראש מערך הגיור
 
 ●
בישראל ישנם 300,000 אזרחים שהם מזרע ישראל ואינם יהודים על פי ההלכה. מדובר בבעיה לאומית. בתחום החשוב של גיורים, נוצר מצב בלתי נתפס. בישראל ישנם 2 מגזרים גדולים: חרדים ועולים מברית המועצות לשעבר. מחד העולים השתלבו היטב בארץ ותורמים מאוד לחברה. מאידך החרדים רחוקים בכל המישורים כשנות אור מהשתלבות במשימות הלאומיות דוגמא שירות צבאי, צמיחה וחינוך. למרות זאת במסגרת ההשתלטות החרדית על תחום הגיור, דווקא החרדים מונעים מעולים רבים מאוד ובכללם כאלה שמוכנים להקריב את עצמם בשירותם הצבאי, להיקלט במדינה.
 
 ●
בעת כתיבת שורות אלו מתבצע תהליך נוסף של קומבינות מבית היוצר של ש"ס והרב עמאר שמיועד לחזק באופן מהותי את השליטה של החרדים הספרדים על תחום הגיור. בעקבות פרישת הרב הציוני חיים דרוקמן בראשית 2012 כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה, נוצר צורך למנות ראש מערך גיור חדש. לצורך הענין הוקמה וועדת איתור. באופן המנוגד למינהל תקין, כיו"ר ועדת האיתור מונה הרב הראשי עמאר.
 
 ●
כחלק משיטת מינוי מקורבים, כמינוי זמני לתפקיד חשוב זה של ראש מערך הגיור מונה הרב יצחק פרץ. הרב פרץ הנו מקורב של הרב עמאר ושימש עד שנת 2011 כעוזר האישי שלו. במסגרת הקומבינות, מינוי זמני זה קיבל כצפוי את אישורו של ראש הממשלה נתניהו. כל הסימנים מראים כי הרב עמאר מתכוון לתמרן את ועדת האיתור שבה הוא משמש כיו"ר, כולל שינויים בהרכב הוועדה, כשהמטרה הסופית היא לקבוע שאותו מינוי זמני מקומם של הרב יצחק פרץ, יהפוך למינוי קבוע לראש מערך הגיור מטעם ש"ס.
 
 ●
למעט היותו של הרב יצחק פרץ איש ש"ס ומקורב של הרב עמאר, אין בקורות החיים שלו, שום מאפיינים שמכשירים אותו כמינוי ראוי לתפקיד רב חשיבות זה. לדוגמה, לשם השוואה, הרב הצבאי לשעבר, תת אלוף במילואים ישראל וייס שמתמחה לאורך שנים בגיורים במסגרות צבאיות ואזרחיות, מתאים לתפקיד חשוב זה עשרות מונים יותר מהרב פרץ שהנו מקורב של הרב עמאר.
 
 ●
המידע כאן הוא עדכני וחדש בנושא ניסיון למינוי מקורבים בשיטה הש"סניקית בתקופה הנוכחית. הציפייה היא שגורמים בעלי השפעה, דוגמת חברי כנסת, יפעילו את כוחם למשימה לאומית זו. לצורך כך לדעתי כנקודת מוצא הכרחי לבטל לאלתר את מינויו של הרב עמאר כראש ועדת האיתור.  שינוי מהותי כזה, מעבר לנחיצותו על פי מינהל תקין, יגביר באופן מהותי את היכולת לבצע מינוי ראוי של ראש מערך גיור חדש בישראל.
 
 
הרבנות הראשית כגוף המושחת ביותר בישראל
 
 ●
ההכרות שלי עם דרכי ההתנהלות של מערכות שלטון בישראל הנה מאוד רחבה. הממצאים הקשים שנחשפתי אליהם ושעיקריהם הוצגו בדוח זה, הובילו אותי למסקנה מרכזית שעל פיה, הרבנות הראשית היא כיום הגוף הממסדי המושחת ביותר בישראל.
 
 ●
לחיזוק מסקנה זו, לטענתי אף גורם לא יוכל לאתר גוף ממסדי אחר בישראל שניתן להציג לגביו ממצאים כה רבים, כה רב תחומיים כולל בהקשר הפלילי, וכה קשים, המשתווים או עולים על אלה המאפיינים את הרבנות הראשית.
 
 ●
לצורך הענין, הרבנות הראשית בהקשר של דוח זה כוללת את גופי הדת בישראל הנתונים להשפעתה וכן גורמים חיצוניים דוגמת "בד"ץ בית יוסף", משפחת יוסף ועסקנים מגוונים, הנמצאים עם הרבנות בקשרים המנוגדים תכלית הניגוד למינהל תקין.
 
 ●
דוגמה לשחיתות. משה יוסף העומד בראש בד"ץ יוסף מעונין למנות מקורב שיקדם את עסקי כשרות יוסף וזקוק לתמיכת מועצת הרבנות הראשית. כעת במסגרת השחיתות ברבנות הראשית כולם משתפים פעולה עם משה יוסף בסדר דומה לסדר הבא: א. אביו הרב עובדיה יוסף. ב. הרב הראשי עמאר. ג. הרב הראשי מצגר. ד. מועצת הרבנות.
 
 ●
דוגמה נוספת לשחיתות, נוגעת לדיל של חוק עמאר תמורת חוק צוהר בתחום הנישואין. לפני הדיל משפחת יוסף, הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות התנגדו פה אחד לחוק צוהר והרב עובדיה יוסף כינה חוק זה: "חוק שמד". מנגד כאשר העסקנים והרב עמאר הבינו שאישור חוק עמאר מותנה באישור חוק צוהר חוק השמד הפך לחוק הנתמך ע"י כל אלו שהתנגדו לו קודם לכן. כעת כמו במטה של קסם 2 הצעות חוק אלו, אושרו לאחר תרדמה ארוכה בכנסת לקריאה ראשונה, בסמיכות אחת לשניה. 
 
למעשה העדר כמעט מוחלט של ויכוחים או עימותים בין חברי מועצת הרבנות הראשית והרבנים הראשיים מצגר ועמאר הנו אחד התוצאות העגומות מהשחיתות המאפיינת את ההתנהלות ברבנות הראשית.
 
 
הקשר בין פוליטיקה לדת והצעה להתמודדות עם הבעיה
 
 ●
בישראל הקשר בין פוליטיקה לדת הוא יותר מדי חזק. ביהדות המיוצגת על ידי הציונות הדתית המתונה דוגמת הרב האינטלקטואל ד"ר בני לאו, פרופ' ידידיה שטרן ורבים נוספים, הצורך בהפרדת הדת מהמדינה אינו בולט. צורך זה בולט בעיקר על רקע האטימות, העמדות ודרכי ההתנהלות של ההנהגה החרדית.
 
 ●
ההנהגה החרדית מייצגת בישראל מיעוט ולמרות זאת ההשפעה שלה על חיי אזרחי המדינה היא מהותית. העיתונאי בן דרור ימיני כינה בעיה זו: "מיעוטוקרטיה: שלטון קואליציוני שרומס את הרוב ומעניק כוח הולך וגובר לקבוצות מיעוט". חברי הכנסת כנציגי הציבור לא יכולים להתעלם מהבעיות המהותיות ההולכות ומתעצמות הקשורות ליחסי חילונים חרדים.
 
 ●
הדרך היעילה ביותר להתמודד עם בעיית החרדים בכללותה היא להקים ממשלה בשיתוף המפלגות הציוניות ללא ש"ס ויהדות התורה וזאת לפחות ב- 2-3 קדנציות רצופות. כל מצב שבו החרדים מש"ס ומיהדות התורה הנם שותפים להסכם קואליציוני, מוביל בהכרח במקביל, הן לסחטנות חרדית והן להגברת השחיתות הממסדית.
 
 ●
הקושי הגדול ביותר ביישום שינוי מהותי כזה, מקורו בקשר המשעבד שבין הליכוד למפלגות החרדיות בכלל ולמפלגת ש"ס בפרט. לכן, במבחן המציאות, כדי למנוע סחטנות חרדית חייבים לשנות את שיטת המשטר.
 
 ●
יאיר לפיד, אביגדור ליברמן ושאול מופז צפויים לעמוד לאחר הבחירות הבאות ב- 3 מהמפלגות הגדולות בישראל. שלושתם הצהירו לאחרונה באמצעי התקשורת בצורה מפורשת כי חייבים לשנות את שיטת המשטר בישראל. המשותף בתוכן ההצעות של שלושתם הוא, שכדי להפיל ממשלה נבחרת, יידרש רוב מיוחס של לפחות 80 חברי כנסת.
 
 ●
לאחר הבחירות הבאות לא יתאפשר להקים קואליציה ללא צירוף של לפחות אחת המפלגות ש-: לפיד, ליברמן או מופז, עומדים בראשה. לכן די ששלושת ראשי המפלגות האמורות יצהירו ויבטיחו, כמובן בטרם הבחירות, כי בשום מקרה הם לא יתפשרו על דרישתם לשינוי שיטת המשטר, כדי לשנות לראשונה בישראל מן היסוד את כוח הסחטנות של מפלגות החרדים.
 
 
חשיבות הטיפול בחינוך החרדי
 
 ●
בעקבות השיח הציבורי על בעיות קשות ביחסי חילונים חרדים דוגמת חרדי שכינה חיילת "פרוצה", פרסם העיתונאי נחמיה שטרסלר בעיתון הארץ ב- 3.1.12 כתבה מהקשות שפורסמו בארץ, תחת הכותרת: "ישראל בתהליך של התאבדות".
 
 ●
בין היתר שטרסלר כותב: "המחלה היא החינוך החרדי. זה חינוך שמעביר את הצעירים החרדים דרך שטיפת מוח יסודית, שבסיכומה הם מאמינים..., שלימודי מתמטיקה, אנגלית והיסטוריה הם עבודה זרה, שלצאת להתפרנס מיגיע כפיים זו בושה גדולה, ושירות בצבא הוא מלאכה בזויה...". הפתרון לטענת שטרסלר: "... להכריח את כל ילדי ישראל ללמוד תוכנית לימודים כללית אחת. כמו בצרפת, מי שרוצה, יוכל ללמד את בניו ובנותיו משנה ותלמוד, אחר הצהרים".
 
 ●
מתוצאות מחקרים וגם על פי השכל הישר, עולה במפורש כי העדר לימודי ליבה, מכשיל את בוגרי החינוך החרדי להשתלב בשוק העבודה. בכך למעשה משמרים אוכלוסיה גדולה זו לעוני וקבלת קצבאות מהמדינה. המשמעות המעשית של מצב זה היא שמדינת ישראל הנאורה במודע מתעללת בחלק ניכר מילדיה. מובן לכל שההנהגה החרדית שותפה בכירה להתעללות זו, והיא מנסה להתנער מהאשמות אלו באמצעות סיסמאות חסרות תוכן ממשי.
 
 ●
כיום קרוב ל- 30% מהתלמידים במוסדות החינוך היהודים בישראל הם חרדים. בשל הריבוי הטבעי הגבוה בקרב החרדים, בעיית החינוך החרדי רק הולכת ומתעצמת. המשך הזנחת הטיפול בבעיה מהותית זו תוביל למימוש תחזיתו של השר ישי שאמר: "הם לא יודעים איך להתמודד עם הריבוי של בני התורה. בעוד כמה שנים אנחנו נהיה פה הרוב...". 
 
 ●
אין ספק כי במהות העמדות והפתרון שהציג כאמור העיתונאי שטרסלר מקובלות על רוב אזרחי המדינה. מנגד ההנהגה החרדית טוענת כצפוי כנגדו שמדובר בהסתה פרועה וכי דווקא החילונים צריכים להודות לחרדים, מכיוון שמה שמחזיק אותנו בארץ הם לומדי התורה. מדינה שמאפשרת לעמדת מיעוט מקוממת זו של ההנהגה החרדית להוביל את המדיניות בישראל, היא באופן מובהק כטענת שטרסלר מדינה: "בתהליך של התאבדות".
 
 
הטיפול בחשדות לפעילות פלילית
 
 ●
בהקשר לחשדות להליכים פליליים המתוארים בחלקים רבים ושונים של דוח זה, לדעתי אלו מחייבים חקירה באמצעות רשויות החוק המוסמכות.
 
 ●
בין היתר מוצע לבצע ביקורת עומק בספרי החברה הפורחת: כשרות "בית יוסף". רצוי לנתח את הגידול השנתי במחזור העסקי שלה ובמקביל את השימושים בכספים הרבים הנצברים בחברה. בהקשר זה מוצע לבחון קיומם של קשרים כספיים לסוגיהם, כולל באמצעות כרטיסי אשראי, בין כשרות "בית יוסף" לגורמים בכירים בהנהגת הרבנות הראשית.
 
 ●
הרבנות הראשית פועלת כיחידה עצמאית לחלוטין במסגרת משרד ראש הממשלה. כתוצאה מכך הרבנות הראשית מאופיינת בהעדר כמעט מוחלט של פיקוח מכל גורם ממסדי. מדובר כאן בכשל מערכתי מובהק בכלל ועל רקע השליטה של החרדים במוסד זה בפרט. מצב זה מחייב תיקון מיידי.
 
 
האשמות החוזרות ונשנות לשנאת חרדים
 
 ●
בתקופת שלטון נתניהו הנוכחית תקציבי הדת והחרדים צמחו באופן חסר תקדים והם הגיעו בתקופה הנוכחית, במונחים ריאליים, לסכומים הגבוהים ביותר שהוקצו לחרדים אי פעם. למרות זאת, החרדים מלאי טענות כנגד המדינה. הטיב לבטא זאת פרופ' אופלטקה כשכתב: "האבסורד הוא שכתודה..., גומלים החרדים למדינה בשלילת ערכיה הבסיסיים".
 
 ●
כפי שתואר בדוח זה, רשימת זכויות היתר שאותם מקבלים החרדים ארוכה כמגילה. האם לדוגמה מישהו יכול לאתר מדינה שמממנת תלמיד לכל ימי חייו בדומה לישראל, אשר מאפשרת מימון לימודיו של תלמיד חרדי עד היציאה לפנסיה בגיל 67? אין חיה כזו.
 
 ●
הנני משוכנע כי לא ניתן לאתר שום מדינה נאורה בעולם, שבה מגזר באוכלוסיה המהווה מיעוט, נהנה מכל כך הרבה זכויות יתר, כפי שהחרדים מקבלים בארץ. האם לדוגמה מישהו יכול לאתר מדינה כלשהי בעולם שבה רוב הגברים הבוגרים ממגזר שלם לא עובדים מרצונם, בדומה למגזר החרדים בישראל. למעשה התקציב העקיף המופנה לחרדים עולה מהותית על התקציב הישיר המופנה לחרדים. כתוצאה מכך הגענו למצב בו כטענת פרופ' אופלטקה, התקציב הישיר והעקיף המופנה לחרדים שווה בגודלו לתקציב הביטחון כולו.
 
 ●
מצב עובדתי שבו בין היתר רוב החרדים לא מתגייסים לצבא, לא עובדים ולא לומדים ליבה הנו בלתי נסבל. למרות זאת, כל מי שמעלה טענות ענייניות כנגד העוולות הנגרמות מזכויות היתר של החרדים, מואשם אוטומטית בשנאת חרדים ובאנטישמיות. כך לדוגמה בעקבות החלטתו של יאיר לפיד להיכנס לפוליטיקה הוא כונה ע"י ח"כ ניסים זאב מש"ס "מפלצת" הבונה את עצמה על "שנאת יהדות".
 
 ●
דוגמה אחרת, שר הרווחה לשעבר והאסיר המשוחרר שלמה בניזרי על רקע טענות בדבר זכויות היתר של החרדים אמר: "... אני יכול לצאת בהצהרה שמדינת ישראל זו המדינה הכי אנטישמית בעולם". כאשר שר לשעבר בישראל שלטענת פרקליטו עו"ד אוסדיצ'ר: "הוא מפוצץ הזמנות לשיעורי תורה", מחנך על בסיס עמדות קיצוניות שכאלו, חייבים להיות לכך השלכות מהותיות בטיפוח "בני תורה" חרדים המורעלים כנגד המדינה וערכיה. 
 
 ●
במבחן המציאות לא די שטענות החרדים בתחום האנטישמיות וכיוצא בזה הנן אגדות, אלא שהמגזר הכי דומיננטי בישראל בשנאת אחרים הם דווקא החרדים.
 
 ●
לדוגמה מסקר שפורסם בגלובס ב- 30.8.10 נכתב: "ככל שאדם דתי יותר – כך הוא אכזרי יותר כלפי ילדי הזרים". כמו כן שר המשפטים, דתי כשר על פי דעת רוב מוחלט של האזרחים, טוען כמפורט בדוח זה בצדק כי המכשולים שהחרדים שמים בתחום הגיור הם "אסון לאומי". העיתונאי גדעון לוי אמר בצדק שזוהי גזענות לא לאשר אזרחות לחייל צה"ל שבחר לחיות כאן ולהלחם כאן.
 
 ●
חלק ניכר מהחרדים לא מסתירים את שנאתם לחילוניים. קיימת שנאה גדולה בקרב החרדים, בינם לבין עצמם, כמו בין החרדים הליטאים לחרדים הספרדים ולהיפך. לא אחת חרדים יוצאים בהצהרות כנגד השכרת דירות לערבים. לא אחת מצוטט רב חרדי המגדף קבוצה של יהודים בישראל. העיתונות החרדית כוללת לא מעט ביטויי שנאה כנגד חילונים.
 
 ●
רוב החרדים אינם ציונים ומעשית ככל שאדם חרדי יותר, כך הוא מפגין שנאה גדולה יותר כלפי המדינה וערכיה. כך לדוגמה, עשרות אלפי ילדים חרדים נשלחים ע"י ההנהגה החרדית ביום העצמאות ללמוד בבתי ספר כבכל יום תוך זלזול במדינה ובחוקיה.
 
 
הכרחי להחיל - חוק חינוך חובה וחוק גיוס חובה על החרדים
 
 ●
כמפורט בפתיח של דוח זה, על פי מחקרים כ- 80% מהציבור הישראלי לא מרוצים מפעילות הממשלה בתחומי דת ומדינה. מנהיגי המדינה לא יכולים להתעלם מרצונו העז של הציבור הרחב לשינויים בתחום של דת ומדינה.
 
 ●
השינויים ההכרחיים הם רבים ומגוונים אולם מעל כולם נדרש להחיל חוק חינוך חובה וחוק גיוס חובה על החרדים, כפי שהוא חל על החילונים ועל הדתיים הציונים. בהקשר הממלכתי, שינוי כזה הוא לטובת החרדים והחילוניים גם יחד.  
 
 ●
כל מי שמצפה לשיתוף פעולה בתחום זה מההנהגה החרדית הנוכחית המיוצגת ע"י ש"ס ויהדות התורה, מנותק מהמציאות. ישראל כמדינה דמוקרטית חייבת למצוא את הדרך שבה הרוב ולא המיעוט החרדי, יקבע את המדיניות שתיושם באופן שוויוני על כלל אזרחי המדינה.
 
 
אם אתם חושבים ששיש פה טעות, עיוות, השמטה, סילוף, שכחה, הולכת שולל, אי הבנה או הצגת תמונה חלקית בלבד תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויות שבו ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הירוקה הנקראת 'הפניות' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
נקרא 23284 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

2 תגובות

  • קישור לתגובה ראשון, 12 ינואר 2014 15:03 הוסף ע״י עדי אביר

    אברהם,

    הנושא מוכר לי וככל הידוע לי רו"ח אליה אינו מסתיר את העובדה שהוא החל להתעניין בנושא בעקבות התנסות אישית עם בתי הדין הרבניים. הסיבה לכתיבת הדו"ח אינה חשובה כל עוד האמור בו משקף את המציאות האובייקטיבית. האם אתה מוצא בדו"ח טעויות עובדתיות?

    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 12 ינואר 2014 13:22 הוסף ע״י אברהם

    האם יכול להיות שהדוח החריף קשור לפסק הדין הבא:
    http://www.psakdin.co.il/fileprint.asp?filename=/mishpaha/private/ver_snlj.htm

התגובות האחרונות