Skip to content

1VSDAT

שני, 03 ספטמבר 2018 17:01

פרופסור יורם יובל על נתניהו

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)

מכתב תשובה של פרופ' יורם יובל

( פסיכיאטר וחוקר מוח, הנכד של ישעיהו ליבוביץ)


שלום לך קורא יקר,

ראשית, תודה על הפרגון שלך ועל הנכונות לסלוח. זה לא מובן מאליו.

שנית, הנה הסיבה שבגללה כתבתי בשבוע שעבר את הטור "הפודל של פוטין" שבו אני מתבונן ביחסים המורכבים בין פוטין, טראמפ ונתניהו: אני חושש שרוסיה היא לא המדינה היחידה בעולם שנשלטת על ידי אוליגרך מושחת, שהצליח לרתום מדינה שלמה למאמצים שלו לשרוד בשלטון.


 אנחנו לא רוסיה. אני לא מטיל ספק בטוהר הבחירות אצלנו, ואני גם לא חושש שנתניהו ינסה להרעיל אותי בגז עצבים. יותר מזה, אני בטוח שנתניהו, בניגוד לפוטין, מאמין בכנות שיש זהות בין האינטרסים האישיים שלו לבין הצרכים של המדינה.


ועדיין, לדעתי התוצאה הסופית היא דומה: מדינה שלמה הולכת שבי אחרי אדם מבריק, נחוש וחסר מעצורים. לדעתי נתניהו, כמו פוטין, הוא איש שיווק גאוני, שמשחית בשיטתיות את המדינה שבחרה בו. נתניהו, כמו פוטין, מבצר את השלטון שלו בכל מחיר, על חשבון האזרחים שאותם הוא אמור לשרת, ומה שאפילו יותר גרוע -- על חשבון העתיד שלהם.

 
אל תבין אותי לא נכון. נתניהו הוא לא מפלצת ולא רוצח, ויש לו גם זכויות רבות. נדמה לי (וזאת התרשמות אישית, לא יותר), שבתחילת הדרך שלו, נתניהו היה אידאליסט ואדם הגון. הוא היה פעם איש צעיר וברוך כישרונות שאיבד את אחיו האהוב, ולא מצא את עצמו בתוך הנתיב השגרתי של החיים בארץ. הוא היה אדם מיוחד, עם חשיבה מקורית ונועזת. זאב בודד בתוך נפשו, אבל יודע להתרועע עם כל אדם. והאיש הבודד הזה, שחושב מחוץ לקופסה ורואה רחוק, ראה משהו שאחרים לא ראו.

בנימין נתניהו, בנו של היסטוריון, צפה מראש כבר לפני הרבה שנים את העלייה של האסלאם הקיצוני ואת ההשפעה ההרסנית שתהיה לכוח הזה בעולם. והוא צדק. למרבה הזוועה, גם אם נביא בחשבון רק את מלחמת איראן-עיראק ואת מלחמת האזרחים בסוריה, אז המהפכה האסלאמית כבר הרגה יותר ממיליון בני אדם, כמעט כולם מוסלמים, ועוד היד נטויה.


נתניהו הפוליטיקאי היה שר אוצר בחסד. גם זה לזכותו. אבל השנים הרבות של שררה וכוח עשו לנתניהו מה שהן יעשו כמעט לכל אדם. נתניהו נשאר מבריק ונועז, אבל הוא עלה במשקל והפך להיות מושחת. הכוח משחית, ונדמה לי שהוא השחית גם אותו. לדעתי נתניהו של היום מרגיש לכוד ומאוים. הוא עוסק בעיקר בהישרדות, לא בורר באמצעים, ומקריב את העתיד של כולנו על מזבח ההווה הפרטי שלו.


זה מחרפן אותי באופן אישי לגמרי, כי אני בסופו של יום בן נאמן לעם היהודי. פטריוט ציוני, דור שישי בירושלים. מדינת ישראל היא בדם שלי ובלב שלי. אני אוהב אותה. נלחמתי בשבילה. כמעט נהרגתי בגללה. רק בה אני יכול לחיות, ורק בה אני מוכן לגדל את חמשת הילדים שלי.


ירדנו מהנתיב, עברנו את הפס הצהוב!

ישראל היא נס גלוי, גן פורח באמצע המזרח התיכון המדמם והרצחני. לא סתם אנחנו שייכים למועדון המדינות המאושרות ביותר בעולם. בנינו כאן משהו שאין דומה לו, ומעולם לא היה כמוהו. ואני מאמין מעומק הלב שנתניהו וחבורת הפודלים שלו משחיתים את המדינה והורסים אותה. שהם מדרדרים את האוטובוס שלנו לתהום. ורוב הנוסעים כאן כל כך שקועים בפייסוש ובאינסטוש שלהם, בתוכניות הבישול ובאח הגדול, שהם בכלל לא שמים לב לאן הנהג לוקח אותנו.


אז מדי פעם, בטור הזה, אני מנסה לגרום לאנשים להביט סביבם. להביט היטב בנהג, לראות מה הוא עושה, ולהבין איך הוא עושה את זה. אני מנסה לגרום לנוסעי האוטובוס שלנו להרים את העיניים ממסכי הסמארטפונים ולהביט החוצה. אני רוצה שנשים לב שירדנו מן הנתיב שעליו נסענו, עברנו את הפס הצהוב, אנחנו כבר עם שני גלגלים בשול, ולמרות שהנסיעה עדיין נעימה ונוחה, מימין לשול מחכה לנו ואדי עמוק.


אני יודע שאני מרוויח ביושר את הכעס והשנאה של הרבה אנשים בארץ. נדמה לי שאני מספיק מבוגר בשביל להתמודד עם זה. בסופו של יום חשבון הנפש שלי הוא לא עם נתניהו, וגם לא עם הטוקבקיסטים. הוא עם המצפון שלי, עם בורא עולם, ועם העתיד של הילדים שלי בארץ הזאת. זה מה שחשוב, וצריך לזכור מה חשוב.


פעם חשבתי ללכת לפוליטיקה כדי לנסות לשנות את כיוון הנסיעה שלנו. אבל מהר מאוד הבנתי שאין לי מה לחפש שם. אספר לך סיפור אמיתי לגמרי, שעזר לי להבין שאני לא עשוי מהחומרים הנכונים בשביל המקצוע הזה. לפני הרבה שנים דיברתי עם פוליטיקאי ישראלי ותיק ומשופשף על פוליטיקאי ישראלי חדש וטרי. החדש היה מפקד ולוחם אמיץ ומעוטר, שהגיע זה-עתה לפוליטיקה מצמרת הצבא.


הפוליטיקאי המשופשף דיבר בבוז על הפוליטיקאי החדש. רגע, אמרתי לו, אתה מדבר כאילו האיש לא עשה כלום בחיים שלו. אבל הייתה לו קריירה צבאית מפוארת, לא? ואז אמר לי בן שיחי, בחצי חיוך ובלעג, מילים שאותן לא אשכח לעולם: "אז הוא הצליח בצבא. ביג דיל. כדי להצליח בצבא, במה אתה צריך להיות טוב? בלהרוג ערבים. וכדי להצליח בפוליטיקה, במה אתה צריך להיות טוב? בלהרוג יהודים. וזה כבר הרבה יותר מסובך..."


לכן אני לא בפוליטיקה. ולכן אני אמשיך להגיד כאן, מדי פעם, את מה שאני מאמין בו. הטור הזה לא מתיימר להיות מאמר מדעי. אבל כמו כל אחד מאתנו, כשאני מסתכל על המציאות שסביבי, אני עושה את זה דרך המשקפיים של הדברים שלמדתי. אני רופא שמבין משהו במדעי המוח, וגם בפסיכולוגיה ובפסיכואנליזה. אלה הדברים שלמדתי, ודרכם אני מביט בעולם.

 
בטור "חשבון נפש" אני מנסה להנגיש לאנשים את נקודת המבט שלי, שלדעתי היא שקולה והגיונית. הרעיון הוא לקחת את ארגזי הכלים של הפסיכולוגיה ושל מדעי המוח, ולהתבונן בעזרתם על מה שקורה סביבנו. אני לא יכול, וגם לא רוצה, להתעלם ממה שקורה לנו כאן בארץ, כולל בפוליטיקה.


שאלת בשביל מה אני צריך את זה?! לפני הרבה מאוד שנים הסביר לי סבא שלי ש"צריך" ו"רוצה" הם שני דברים שונים לגמרי. אז אני לא צריך את זה, ממש לא. אני רוצה את זה. מבין שיש מחיר, ומוכן לשלם אותו.


אני יכול להבטיח לך רק דבר אחד: שגם אחרי עידן נתניהו, אמשיך לפקוח עין על ראש הממשלה הבא. אני אגיד מה שאני חושב, ואתמודד עם התוצאות. בניגוד למהפכה האסלאמית ולפוטין, טוקבקים לא הרגו אף פעם אף אחד.

בתודה ובברכה חמה,

יורם יובל

(תודתי לצבי כסה ששלח לי את המאמר)

נקרא 82 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים