Skip to content

1VSDAT

ראשון, 30 אוקטובר 2016 12:48

סיבה קטנה לאנטישמיות גדולה

דרג מאמר זה
(2 מדרגים)
כולנו מתמודדים עם בעיית האנטישמיות אבל עלינו לזכור שאין עשן בלי אש וייתכן מאד שחלק משנאת היהודים נגרמה על ידי המעשים של היהודים עצמם.  
 
הסיבות לאנטישמיות פורטו והוסברו בהרבה ספרים עבי כרס ולא כאן המקום להעלותם לדיון מחודש. את תרומתי לנושא עלי להגביל, אם כן, לסיפור אחד ששמעתי לפני שנים רבות באמצעותו נחשפתי לפן של האנטישמיות אותו לא הכרתי קודם לכן.
 
באחד הקורסים הצבאיים שעברתי מצאתי את עצמי מפטרל ליד גדרות הבסיס עם בחור בשם דני. אני סיפרתי לו את תולדות חיי והוא השיב לי בסיפורים משלו. תוך זמן קצר הסתבר שהבחור, למרות מבטאו הצברי, לא גדל בישראל ואת ילדותו הוא העביר בניו יורק שם אביו הפעיל ברובע הארלם חנות מכולת ששירתה את האוכלוסייה המקומית, שבאותם הימים מנתה בעיקר כושים בני המעמדות הנמוכים ביותר.

'אתה לא תאמין כמה הכושים האלה מטומטמים,' הוא סיפר לי, 'אבי היה קונה קופסאות שימורים שפג תוקפן ומוכר אותן לכושים מבלי לספר להם שהמוצר פגום. תאמין או לא, אף אחד מהם לא הבין שהוא קונה מוצר פג תוקף ובמשך שנים הם המשיכו לשלם מחירים מלאים עבור סחורה שאבי קנה בפרוטות.'

'אם כך,' שאלתי, 'מדוע אביך סגר את העסק? מדוע עליתם לישראל?'
 
'בסוף מישהו עלה על התרגיל,' הודה דני, 'ואבי נאלץ למכור את העסק ולברוח מניו יורק אבל עד אז הוא עשה הון ויכולנו להתבסס בארץ.'

דני לא חשב שיש איזה שהוא פסול בהתנהגותו של אביו. אדרבה, נראה היה שהוא דווקא די גאה במורשתו ובחכמתו של האב שהצליח למכור במחיר מלא קופסאות שימורים אסורות באכילה.   

זה רק סיפור קטן אבל אני די בטוח שהוא אינו יחידי ונראה לי שלא יהודי אחד בלבד התעשר על חשבון חוסר ההבנה של גויים תמימים. הכושים בהארלם, ומן הסתם גם האריסים במזרח אירופה, לא תמיד ידעו כיצד להתמודד עם התרגילים המתוחכמים של הסוחרים היהודים. כשהם גילו את האמת הם כעסו וכשניתנה להם הזדמנות הם מיהרו לסגור חשבון. דני ומשפחתו הצליחו להימלט בעור שיניהם אבל אביו של דני, ודומיו, הותירו אחריהם טינה ושנאה שעוד יבואו לידי ביטוי ביחס של הנפגעים ליהודים ולמדינתם.

תרומתם של היהודים למאבק השחורים לזכויות אדם לא תסולא בפז אבל רבים בקהילה האפרו-אמריקאית אינם זוכרים את היהודים שצעדו לצידו של מרטין לותר קינג ומול עיניהם עומד היהודי, שכמו האבא של דני, בחר להרוויח עוד כמה סנטים על חשבון בריאותם של ילדיהם.

כשאנו מפנים אצבע מאשימה לעבר אחרים, עלינו לזכור שבאותה העת הבוהן שלנו מצביעה על השמים ושלושת האצבעות האחרות מופנות כלפינו. זה נכון שהעולם מוצף באנטישמיות אבל תוך שאנו מאשימים את אלו שחושבים עלינו רעות חובתנו לשקול גם את האפשרות שלא מעט מהעוינות בה אנו נתקלים נבטה מזרעי הפורענות שאנו שתלנו במו ידינו ומתחושת העליונות שהוטמעה בנו על ידי אלו שמדבררים את מי שאמור להימצא במקום אליו מצביעה הבוהן שלנו.      
נקרא 2772 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

16 תגובות

  • קישור לתגובה שני, 07 נובמבר 2016 14:19 הוסף ע״י עדי אביר

    רונית,

    את מדברת בהכללות. האם תוכלי לתת לי דוגמאות ממאמריי שמצדיקים את הביקורת הקשה שאת מבטאת כלפיהם?

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 07 נובמבר 2016 12:33 הוסף ע״י רונית

    הייתי מצפה מאדם שמסתמך על עובדות לא להניח הנחות שגויות.

    1. מכיוון שאני מגיעה למקום עבודתי בתל אביב אני נחשפת לביובון ידיעות אחרונות ולביובון ישראל היום. כמו כן גם הרשת המקוונת נגישה עבורי ולמרות זאת אני עדיין חושבת שהאתר שלך מחריד והתכנים שאתה מנסה להעביר הם הזויים.

    2. וגם תתפלא לשמוע שאני לא משתייכת לחב"ד/ציונות הדתית.

    אינני מפחדת מהאיום על המשבר העתידי שהעולם הריאלי עתיד להמיט עלינו אתה לא הראשון ולמרבה הצער גם לא האחרון שמנופף בססמאות הללו אבל מי שעתיד להזדעזע זה אתה וחבריך.

    כל טוב

  • קישור לתגובה שני, 07 נובמבר 2016 12:21 הוסף ע״י עדי אביר

    רונית,

    אני לא יודע אם את מהציונות הדתית או מחב"ד אבל אני מניח שאת לא נוהגת לקרוא עיתונות חופשית, לצפות בטלויזיה ולשמוע תחנות רדיו לא תורניות. את המידע והתובנות שלך את מן הסתם מקבלת רק באפיקים רבניים שחושפים אותך רק לתכנים ולסיסמאות שהם מעוניינים שתפנימי ותדקלמי.

    אני מבין שמעציב אותך ואת חברייך שיש עדיין יהודים שחושבים בכוחות עצמם במקום לחשוב את המחשבות של הרבנים ולדקלם את סיסמאותיהם. היה כמובן הרבה יותר טוב אם כולם היו מיישרים קו עם האינטרסים הרבניים וממלאים אחר כל הוראותיהם. מדינה אולי לא תהייה לנו אבל אין ספק שכולנו נוכל להתענג יחד בבא שבת המלכה.

    'מציאות' ו'עובדות' הם דברים מאד חמקמקים שנוטים להשתנות בהתאם למשקפיים דרכם את בוחרת להסתכל בהם. בעולם התורני אוהבים להרכיב משקפיים אחידות שמראות רק את ה'מציאות' שמתאימה לרבנים ואת ה'עובדות' שתומכות בנרטיב שלהם. אחרים רואים 'מציאות' אחרת ונתקלים בעובדות שונות. למרבה הצער, מספרם של אלו שרואים את העולם מבעד למשקפיים רבניות בטל בשישים ריבוא לעומת מספרם של אלו שרואים את העולם דרך משקפי המדע, המחקר וההשכלה האקדמית.

    את רשאית, כמובן, לחשוב שכל השאר האנושות הם הזויים ורק אתם חיים במציאות הריאלית. אני יכול רק להבטיח לך שאת טועה ולקוות שהמשבר שהעולם הריאלי עתיד להמיט עליכם לא יגרום לך לזעזועים קשים מידי.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 07 נובמבר 2016 08:20 הוסף ע״י רונית

    האומות המאוחדות לא מעניינות אותי, הם שונאים יהודי באשר הוא. גם אם הוא "יפה נפש" ואינטליגנט כמוך וגם אם הוא חרדי שחור פרימיטיבי.

    מה שכן מעציב אותי שיש עדיין יהודים כמוך שישנים. אני מעדיפה לשפוט אותך לכף זכות - אתה פשוט ישן.

    ואגב את כל הנתונים והצדדים הפחות מחמיאים שאתה טוען שמסתירים בפנינו אנחנו מכירים, אנחנו לעומתך בוחרים לא להתעלם מהמציאות בהסתמך על שלל "עובדות" הזויות.

    מאחלת לך מכל הלב פשוט להתעורר

  • קישור לתגובה ראשון, 06 נובמבר 2016 20:04 הוסף ע״י עדי אביר

    רונית,

    קשה לי להבין לאן את חותרת. לעוולות שלנו ושלהם אין שום משמעות כי שום בית דין לא ידון בהן. האומות המאוחדות, לעומת זאת, כן ידונו בעתידה של ההתיישבות היהודית בשטחים הכבושים אבל אז הם לא ייתחשבו כלל בכל העוולות שמנית.

    האתר שלי מציג את האמת כפי שאני רואה אותה ואני לבטח רואה אותה אחרת ממך. לאמת יש הרבה פנים אבל בפניכם חושפים רק פן אחד ומסתירים את כל הצדדים הפחות מחמיאים. אני לא חושב שיש לי דרך לפקוח את עינייך כך שתוכלי להתעלות מעל לסיסמאות ולראות את התמונה הגדולה. כל שאני יכול לעשות זה רק לכאוב ולכתוב. את, כמובן, לא חייבת לקרוא, להבין או לקבל.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 06 נובמבר 2016 12:15 הוסף ע״י רונית

    נראה שאתה מכיר ומתייחס לנושאים שנוח לך להציג את השקפת עולמך.

    בוא ניקח על עצמנו משימה ונכין דוח אירועים אלימים הכוללים מעשי טבח/אונס/עינויים/כריתת איברים/שריפת אנשים חיים שנעשו ע"י ערבים ביהודים ויהודים בערבים עד קום המדינה וכך נוכל לנטרל את העובדה שאנחנו כובשים. לאחר מכן נערוך רשימה זהה לאחר קום המדינה נתמקד הפעם במעשי אונס/רצח/ירי צלפים בתינוקות/סירוס אנשים לפני מותם [מינכן 1972] של ערבים ביהודים ויהודים בערבים.

    מה אתה אומר? איזה צד אתה מוכן לנתח?

    איך היית מרגיש אילו היית שייך למשפחה שהתינוק שלה נעלם בתואנה שהוא נפטר במהלך הלידה? איך היית מרגיש אם שרים בממשלה אומרים שתפרוץ סערה כאשר יפורסמו הנתונים שהשלטונות מסתירים בארכיון?

    האם הסתרת עובדות מעיני הציבור תוכל לסייע בבניית גשרים שיובילו אותנו לעתיד טוב יותר?

    האתר שלך והדעות המוצגות בו פשוט מחרידות

  • קישור לתגובה ראשון, 06 נובמבר 2016 08:55 הוסף ע״י עדי אביר

    רונית,

    אין לי כל כוונה לכתוב את המאמרים המבוקשים משתי סיבות: ראשית משום שאיני מכיר את הנושאים במידה שתאפשר לי להתייחס אליהם בצורה אינטליגנטית ושנית משום שלנושאים הללו אין שום חשיבות להחלטות שאנחנו צריכים לקבל בימינו אנו. ההיסטוריה רצופה באירועים מטרידים ועוולות אבל רצח של 67 איש שהתבצע לפני 87 שנה רק משתלב בסדרה ארוכה של אירועים אלימים, דוגמת טבח כפר קאסם בו נהרגן 47 ערבים חפים מפשע ולו כשלעצמו אין שום חשיבות אקטואלית.

    לא נגיע לשום מקום אם נמשיך להתרפק על עוולות העבר - אמיתיות או מדומיינות. את התענוג הזה יש להשאיר להיסטוריונים ועל כולנו לעצבמחדש את השקפת עולמנו לאור התנאים העכשוויים.

    הניצול של הכושים בידי היהודים והיחס המשפיל שהם זכו מהם הם עובדות היסטוריות. להערכתי הן אינם מצדיקים את האנטישמיות של השחורים ומנהיגיהם חייבים להבין זאת ולרסן את ההסתה האנטי-יהודית. באותו אופן, הטבח בחברון וחטיפת הילדים התימניים, אם אכן מדובר בתופעה אמיתית ומשמעותית, אינם מצדיקים את השנאה לערבים מחד ולאשכנזים מאידך ואם ברצוננו בעתיד כלשהו על המסיתים שמנסים לבנות את עצמם על השנאה שהם מסוגלים לעורר כלפי הערבים, האשכנזים ואנשי השמאל להפסיק להפריח סיסמאות ולהתחיל לבנות גשרים שיובילו אותנו לעתיד טוב יותר.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 06 נובמבר 2016 08:27 הוסף ע״י רונית

    ועוד מאמר אחד שחסר כאן בנוף

    הצג בפנינו עובדות כי לא בוצעה חטיפת תינוקות שיטתית בשנותיה הראשונות של המדינה ע"י המרכיבים הלא חרדיים/הציוניים/האשכנזים

  • קישור לתגובה ראשון, 06 נובמבר 2016 08:21 הוסף ע״י רונית

    אני בטוחה שאם ממש תתאמץ, אם כי אני מניחה שזה לא יצריך ממך מאמץ כי זה בטבע שלך, אנא כתוב בבקשה מאמר שיחכים אותנו ובו תציג בפנינו צידוקים לטבח ביהודי חברון בשנת 1929

  • קישור לתגובה חמישי, 03 נובמבר 2016 18:27 הוסף ע״י עדי אביר

    רונית,

    אני מניח שאת לא מכירה בכך אבל יש דבר הנקרא 'אמת'. האמת לא תמיד מחניפה ולעיתים היא מעצבנת אבל היא תמיד אמת ולא נוכל להבין את עצמנו אם נתעלם ממנה ונחליט, בלי שום בסיס, שאנחנו תמיד צודקים והאחרים הם תמיד שקרנים, צוררים ואנטישמים.

    עם ישראל, ובמיוחד המרכיבים הלא חרדיים שבו, תרמו לאנושות יותר מכל עם אחר אבל תרומתם האדירה אינה יכולה לכסות על העוולות של חלקים בעם הזה. הניצול של כהיי העור בשכונות עוני בארצות הברית הוא אחד הכתמים הכתמים השחורים שמכערים את ההיסטוריה של עם ישראל. גם סוחרי העבדים היהודים לא תרמו לשמו הטוב של עם ישראל.

    בתגובתי הקודמת הבאתי אסמכתאות מחקריות לדבריי ולא תיזוקי אם תקראי את הדברים ותחפשי מידע על התופעה בגוגל.

    אם את כבר מתעמקת בנושא שימי לב לפיסקה שכתבתי בסוף התגובה:

    העויינות של השחורים כלפי היהודים דומה במידה רבה לטינה שרבים מהיהודים המזרחיים חשים כלפי האשכנזים אותם הם ראו, ועדיין רואים, כנצלנים ומתנשאים. האם כל האשכנזים ניצלו אותם והתנשאו עליהם? לבטח לא. האם הם נוצלו גם על ידי בני עדות המזרח שכבר התבססו בארץ? מן הסתם כן. לעובדות הללו אין שום משקל משום שהמסיתים המזרחיים אינם מסתמכים על מחקרים אקדמיים והם ממקדים את רגשות הקיפוח והשנאה כלפי המטרה הברורה ביותר – האשכנזים.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 03 נובמבר 2016 13:32 הוסף ע״י רונית

    צריך לשלוח את המאמר הזה למחמוד אחמדינז'אד ולמחמוד עבאס.

    מי היה מאמין שבחלוף 70 שנים למלחמת העולם השנייה יהודים יכתבו מאמרים כאלו.

    ועוד כותב המאמר מגדיר את עצמו כפטריוט ציוני

  • קישור לתגובה שלישי, 01 נובמבר 2016 13:32 הוסף ע״י עדי אביר

    סתם יהודי,

    לאימות טענותיי השתמשתי בספר:
    'Troubling the Waters - Black-Jewish Relations in the American Century'
    שנכתב על ידי Cheryl Lynn Greenberg ויצא לאור בשנת 2006 בהוצאת
    Princeton University Press.

    הספר מתאר את מכלול היחסים בין היהודים לשחורים באמריקה ובתארו את המצב בהארלם הוא מספר שבשלב מסויים הארלם הייתה שכונה בעלת רוב יהודי. כשהיהודים התבססו הם יצאו מהשכונה והשחורים נכנסו במקומם אבל רבים מהבניינים והחנויות נשארו בבעלות יהודית. נכסים נוספים נרכשו על ידי יהודים משחורים מרוששים בתקופת השפל הגדול כך שבסופו של דבר כמחצית הבניינים והחנויות בהארלם היו בבעלות יהודית:

    Economic interactions far outpaced political ones; because of proximity, black suffering in the Depression had a Jewish dimension. African Americans, who so often moved into previously Jewish neighborhoods, encountered Jewish merchants, landlords, and rental agents. In a 1941 meeting with the AJC regarding Harlem, Aubrey Mallach, research assistant at the (non-Jewish) Community Service Society, “admitted the possibility that if Negroes . . . did own . . . [a] high . . . proportion of Harlem real estate [before the Depression], much of it reverted to the original Jewish
    owners.” An AJC report calculated that up to half of Harlem’s buildings were Jewish-owned.

    גם שכונות עוני בערים אחרות חוו תופעה דומה:

    Many stores serving economically devastated black communities remained in Jewish hands as well, and this proportion rose as beleaguered and poorly capitalized black-owned stores went under. A 1942–43 Wayne University study of three black and mixed neighborhoods in Detroit found Jews ran between 30 and 70 percent of its businesses, highest in those areas most recently inhabited by Jews. The ADL estimated that “95 percent of the businessmen in . . . [Chicago’s South Side neighborhood[ are Jewish.” Jews owned so many of the pawn shops in black neighborhoods that Langston Hughes entitled the book of poetry in which a “Hard
    Luck” man was so desperate for money he had to pawn his clothing, Fine
    Clothes to the Jew. (As he reflected later, “But it was a bad title, because
    it was confusing and many Jewish people did not like it.”)


    בעלי הבתים והחנויות ניצלו את השחורים, הבתים לא תוחזקו כיאות והחנוונים היהודים נקטו בשיטות סחר לא הוגנות. היחס המתנשא והניצול עוררו עויינות רבה, בין אם בצדק ובין אם לאו, וליבו את האנטישמיות של השחורים שלימים פרצה במתקפות הגלויות של אומת האסלאם של לואיס פאראקן.

    הלחצים הכלכליים אילצו את רוב בעלי העסקים להעלות מחירים ו/או לנקוט בשיטות לא אתיות, ללא קשר לדתם ולאומיותם, אבל כיוון שבשכונות מסויימות היהודים אחזו ברוב נכסי הדלא-ניידי, והפעילו את רוב החנויות, הם מיקדו כלפיהם את כל הזעם שהצטבר בלב השחורים:

    The labor Zionist Jewish Frontier concluded that Harlem’s higher rents and poorer services came not from the ethnicity of the providers but from “the inevitable ruthlessness of the profit system, on those that fatten upon it.” In such situations Jews were “in the unhappy position of being a scape-goat for a scape-goat.” Most business owners saw their activities in a more positive light, but all faced the same pressures. To survive, many felt compelled to raise the price of credit or offer poorer quality goods, exacerbating tensions. Some even resorted to illegal measures like short weighting or false advertising.

    המאבק בין הלבנים הנצלנים לשחורים המנוצלים הפך למאבק בין היהודים לאפרו-אמריקאים:

    In neighborhoods in which blacks and Jews had had hierarchical and potentially tense business interactions for over a decade, resentments escalated on both sides. Issues between owners and clients, between whites and blacks, seemed to many in this decade to become black-Jewish fights.

    Given the substantial Jewish presence in black neighborhoods, many protests targeted stores that were owned or operated by Jews. Fanned by preexisting anti-Semitic sentiment and the longstanding resentment of black residents, these protests occasionally turned overtly anti-Semitic, making negative references to Judaism, gratuitously identifying the offender as a Jew, or singling Jews out for behaviors common to all whites. The resulting conflicts were a conflation of legitimate indignation at unethical business practices and an anti-Semitic tendency to
    blame Judaism for those practices and therefore vilify all Jews

    אפילו הארגונים היהודים מצאו שיש אמת בטענות של השחורים:

    Many such complaints proved valid. As the ADL reported in 1941,
    “Careful investigation does reveal considerable Jewish exploitation of Negroes in the field of merchandizing, and in the areas of property for lease and rent, this exploitation becomes most apparent. Discrimination against Negroes by Jewish employers, many of whom do substantial business with Negroes, is also marked.”

    Jewish civil rights agencies themselves concurred with the analysis. The ADL and AJC concluded after their joint national investigation that not only were black complaints against Jews in large measure accurate, “It is these attitudes which are utilized in the promotion of anti-Semitic agitation among Negroes.”

    גם ההתנשאות של היהודים על השחורים תרמה לאנטישמיות המתפתחת:

    But these rhetorical efforts were seen as paternalism, if not outright racism, to many in the black community. Louis Wright, a Harlem physician, explained to White in 1935 that “[c]olored people feel that Jews have exploited them and that many of these same Jews have adopted a patronizing attitude towards them, which they resent.” Irvin Mollison elaborated regarding Chicago. “Negroes,” he suggested, “have no faith
    in the profession of friendship announced by most Jewish people. They believe that Jewish people are . . . full of hypocrisy so far as the recognition of the equal rights of the Negro. . . . Particularly do they resent the activities of Jewish merchants . . . and ‘philanthropic donors’ who not only, in their opinion, exploit them, but follow up their exploitation by setting up in the colored community various agencies for the purpose of the control of Negro public opinion.”

    Thurgood Marshall suggested that “it would be wise to include an article on the stores owned by Jews in Harlem and the practice of short-changing Negroes and other practices whereby Negroes get the attitude that Jewish merchants are not to be trusted.”

    התשובה לשאלתך, אם כן, היא שבשכונות רבות היה רוב של בכלי עסקים ובעלי נכסים והללו ניצלו את השחורים וגרמו להם למקד את כל עויינותם ביהודים, גם אם גם לא יהודים התייחסו אליהם באותו אופן. אולי היהודים לא היו האשמים היחידים אבל הם בהחלט קבוצה גדולה מאד של בעלי רכוש בשכונות עוני שאוכלסו על ידי כושים ונטייתם לנצל את השחורים אינה מוטלת בספק.

    העויינות של השחורים כלפי היהודים דומה במידה רבה לטינה שרבים מהיהודים המזרחיים חשים כלפיח האשכנזים אותם הם ראו, ועדיין רואים, כנצלנים ומתנשאים. האם כל האשכנזים ניצלו אותם והתנשאו עליהם? לבטח לא. האם הם נוצלו גם על ידי בני עדות המזרח שכבר התבססו בארץ? מן הסתם כן. לעובדות הללו אין שום משקל משום שהמסיתים המזרחיים אינם מסתמכים על מחקרים אקדמיים והם ממקדים את רגשות הקיפוח והשנאה כלפי המטרה הברורה ביותר – האשכנזים.

    אני כתבתי את המאמר במטרה לערער במקצת את התחושה שהיהודים אינם אשמים כלל בעויינות ובשנאה שאחרים חשים כלפיהם. אני לא טוען, חלילה, שהיהודים אחראים לכל האנטישמיות שרווחת בעולם. אני רק טוען שבחלק מהמקרים התנהגותם רק ליבתה תחושות שממילא היו שם. כדי להבין את הטינה נגד הנורמות העיסקיות של היהודים תוכל לחפש בגוגל את מילות המפתח הבאות:

    Jewish slum lords
    jewish black racism
    jewish black exploitation
    jewish (shopkeepers OR merchants) in harlem

    החיפושים הללו, כמובן, יעלו הרבה מאמרים תרצניים מחד והרבה מאמרים אנטישמיים מאידך אבל אם תסרוק אותם תגלה שלא מעט עסקים יהודים נהגו לנצל ורמות את לקוחותיהם, לא מעט בעלי רכוש להשכיר דירות לא מתוחזקות במחירים גבוהים למדי ולא מעט שחורים הרגישו בשעתו מרומים ומנוצלים והעבירו את התחושות הללו גם לילדיהם.

    במילים אחרות, בטלית שלנו יש לא רק חוטי תכלת יפים אלא גם הרבה חוטים שחורים ומכוערים.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 31 אוקטובר 2016 21:45 הוסף ע״י עדי אביר

    סתם יהודי,

    עד עתה כתבתי מידע אישי. למענך אסרוק את ספריתי ואביא לך אסמכתאות לדבריי.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 31 אוקטובר 2016 21:15 הוסף ע״י סתם יהודי

    אמקד את שאלתי, האם מתוך בעלי הבתים בשכונות אפרו-אמריקאיות, היהודים בממוצע היו יותר נבזיים מיתר המשכירים?

  • קישור לתגובה ראשון, 30 אוקטובר 2016 21:17 הוסף ע״י עדי אביר

    סתם יהודי,

    השאלה היא כמובן מאד רחבה ולכן בחרתי להתמקד רק ביחסם של יהודי ניו-יורק כלפי שכניהם השחורים. למיטב ידיעתי, מספר רב של יהודים הפעילו בשעתו חנויות בשכונות אפרו-אמריקאיות והשכירו לשחורים דירות תת-תקניות. די היה באלו כדי להוציא ליהודים שם רע בקהילות השחורים. הסיבות לקרע בין היהודים לשחורים הם רבות ומגוונות אבל נראה לי שיש לתת משקל רב לחמדנות ולהתנשאות של היהודים.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 30 אוקטובר 2016 14:25 הוסף ע״י סתם יהודי

    רמאים יש בכל מקום ובכל קבוצה.

    השאלה היא האם שיעורם של יהודים שרימו או ניסו לרמות גויים גדול יותר ביחס לקבוצות אתניות אחרות.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים