Print this page
ראשון, 23 ספטמבר 2012 13:54

פתרון תעלומת הרבי מליובאוויטש

דרג מאמר זה
(3 מדרגים)
אין כל ספק שהרבי מליובאוויטש הוא אכן מלכנו וגואלנו - הלא נביא אמת בשם מנחם מנדל שניאורסון הצביע עליו כמלך המשיח שעתיד לגאול את עם ישראל. הבעיה היא שהרבי מליובאוויטש נעלם מעיין ויש הטוענים שהוא נקבר והוספד קבל עם ועדה כבר לפני שמונה עשרה שנה. ברור לחלוטין שבעת הסתלקותו בשנת 1994 הדור עדיין לא היה מוכן לקבלו והרבי נאלץ להשהות את התגלותו עד להבשלת התנאים לגאולה אבל מותו האמיתי או המדומה הותיר אותנו עם תעלומה גדולה שפיצלה את מחנה תומכיו לשניים: לאלו שהשלימו עם מותו הזמני ועתה הם ממתינים ליום תחיית המתים בו הרבי יקרום עור וגידים ויתגלה בכל תפארתו כמשיח שימלוך על כל עם ישראל, ולאלו שחושבים שהנוכחים בהלוויתו ראו לא יותר מאשר חיזיון והרבי החי בעצם מסתתר בהמתנה לשעת הכושר שתאפשר לו לצאת ממחבואו ולמלא את ייעודו הקוסמי.
 
שתי הגישות נושאות עימן תקוות גדולות וחזקה על כולנו שנשמח ונעלוז כשנראה את המשיח שב ומתגלם בבשר, או לחליפין, יוצא ממקום מחבואו. השאלה היחידה היא מה יקרה אם הדור ימשיך בסורו והגבורה תחליט לדחות את הגאולה בעוד כמה ימים, שבועות, חודשים או שנים. יומו של האל שקול לאלף שנות אדם ולכן אל לנו להתפלא אם האל יחליט לעכב את הגאולה במה שבעיניו נראה ככמה דקות או שעות ובעיננו כעשורים או יובלות. גם אם נרצה להיות אופטימיים, אך עדיין לשמור על גישה ריאלית, נאלץ להניח שייתכן מאד שהמשיח יגיע רק עוד כמה עשרות שנים, ב-2052 לשם משל. האם בעוד ארבעים שנה כולם יסכימו שהמשיח הוא באמת הרבי מליובאוויטש שקם מעפרו או שיקומו הספקנים שידרשו ממנו לעבור בדיקות די.אן.אי ו/או להעמיד לרשות החוקרים את טביעות אצבעותיו? מה יקרה אם הבדיקות ילמדנו שהמשיח החדש הוא בעצם אדם אחר לגמרי? לחליפין, אם הרבי לא מת הרי שבעוד ארבעים שנה הוא כבר יהיה יהודי בן 148. האם אנו בכלל רוצים מלך ומשיח סנילי ומוכה חוליים גריאטריים? האם נוכל להפקיר את גורלנו וגורל ילדינו בידיו של אדם שלבטח יזדקק לסיוע צמוד של שני פיליפינים?
 
שאלות אלו נוגעות רק בקצה קציה של הבעיה אבל הן למעשה מיותרות לחלוטין. התשובות כתמיד נמצאות מול עינינו ואני קצת מתפלא על חסידי חב"ד שלא עלו על פתרון התעלומה בעצמם, במיוחד לאור העובדה שהכול כבר נכתב באחד מספרי היסוד של תורת הקבלה, 'שער הגלגולים' של רבי חיים ויטאל:
 
אמנם אש הגיהינום אינה שולטת בצדיקים ותלמידי חכמים (כמו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה על אלישע בן אבויה, המכונה 'אחר': המרומים לא ידונו אותו (משום שעסק בתורה), ולכן צדיקים ותלמידי חכמים צריכים להתגלגל בעולם הזה בכדי למרק איזה חטא שדבק בהם שהרי 'כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא'.
 
צדיק, אחר פטירתו מן העולם הזה, מוכן לעלות במעלות העולם הבא - אבל לא במהלך אחד. תכף אחר פטירתו מענישים אותו בכדי למרק את עוונותיו היותר חמורים ואחר כך מעלים אותו במחיצה אחת. כשמגיע זמן עלייתו למחיצה עליונה יותר, מחזירים אותו בגלגול בכדי שימרק את החטאים היותר קלים מאלו הראשונים ואחר כך הוא עולה למדרגה עליונה עוד יותר. לבסוף, מחזירים אותו בגלגול להעניש אותו על דקדוקי מצוות שהם כחוט השערה, כמוסתר בסוד 'וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד', ואז מעלים אותו למחיצה האמיתיית לה הוא ראוי.[1]
 
הרבי מליובאוויטש, כפי שכולנו יודעים, היה צדיק גדול אבל למרבה הצער 'אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא' ולכן גם בו דבק כנראה איזה שהוא רבב של עוון שהצריך גלגול ממרק נוסף. כשנבין זאת כל השאר יתבהר מעצמו: הרבי מליובאוויטש אכן היה המשיח האמיתי אבל כיוון שהוא עדיין לא הגיע למדרגת השלמות העליונה הוא נזקק לעוד תיקון אחד ולכן נגזר שנשמתו תתגלגל בגוף אחר שם היא תתמרק מכל חוטי השערה שדבקו בה ותכין את עצמה לתפקיד הרם שיועד לה. הרבי, בגופו החדש, אכן עתיד לגאול אותנו אבל כל זה יקרה רק בגלגול הבא שלו, אלא אם כן יסתבר שבנפשו עדיין דבקה נימה של עוון והוא יאלץ למרק את חטאו הזעיר על ידי התגלגלות לגוף חדש, וכך הלאה, מי יודע, אולי אפילו עד קץ כל הדורות.[2]
 
כל הניתוח הזה מסתמך על העובדה ש'אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא' אבל איזה רבב ניתן להדביק לצדיק מושלם כמו הרבי מליובאוויטש? במה חטא האדמו"ר הנערץ שהעביר את כל עיתותיו בלימוד תורה, קיום מצוות ועזרה לזולת? חלילה לי מלעשות את חשבונה של הגבורה אבל לאור העובדה שהרבי, בגלגולו האחרון, כנראה לא זכה להציל את עם ישראל אני נאלץ לפשפש בחוטי השערה ולחפש את העוון שכפה עליו לעבור גלגול ממרק נוסף: החשד הראשון נופל על נטייתו של הרבי להגן בחירוף נפש על הפרשנויות המילוליות של פסוקי התנ"ך, דברי החכמים ותורת הרמב"ם, מה שהביא אותו, בין השאר, לתמוך בתורה הגיאוצנטרית ולפסול את תורת האבולוציה של דרווין. הרבי היא אחרון האריות בנגלה ובנסתר שהאמין שהארץ ניצבת במרכזו של היקום ושכל המינים נוצרו כמות שהם בששת ימי בראשית. למרבה הצער זאת אינה תמונת המצב האמיתית וייתכן מאד שהמרומים חשבו שבגישתו הפונדמנטליסטית הרבי מטעה את הציבור ושם מכשול בפני עיוורים. ייתכן גם שהאל שהכול נעשה בדברו החשיב לו כעוון את גישתו האנטי-ציונית ואת התנגדותו למדינה שהמרומים העניקו לעם הנבחר בארץ אבותיו. נסתרות הן דרכי האל ונשגבות מחשבותיו אבל ברור שלא היה נדרש גלגול נוסף אם הרבי מליובאוויטש לא היה מצליח להרגיז בדרך זו או אחרת את האל שבחר בו להיות מלכנו ומשיח צדקנו.
 
כאן עולה נקודה מעניינת נוספת. האם ייתכן שהרבי עצמו היה גלגולו של משיח קודם שגם הוא לא הגיע לדרגת הצדיקות הנדרשת? האם ניתן למצוא בתולדותינו עוד משיח שקורותיו מקבילות לאלו של הרבי שגם הוא נזקק למירוק נוסף בגוף אחר? כמובן שכן. שבתאי צבי נחשב בימיו כמשיח וגואל וכמו הרבי גם הוא זכה לתמיכתו של נביא אמיתי, נתן העזתי, גם הוא סחף אחריו רבבות מאמינים, גם הוא עורר את התנגדותם של רבנים רבים וגם הוא נעלם יום אחד בהותירו אחריו קהלים שלמים שהתפללו לשובו הקרוב ולהמלכתו על עם ישראל. השיטה הקבלית שרואה בהקבלות ביוגרפיות הוכחה לגלגול נשמות מגוף לגוף[א] מחייבת אותנו להניח שנשמתו של שבתאי צבי, שכנראה ביצע עוונות קלים אילו או אחרים, התגלגלה בגופו של הרבי מליובאוויטש שם היא תוקנה ועלתה לדרגה גבוהה יותר והיא עתידה לשוב אלינו בשלישית בתקווה שבגלגול הבא היא תצליח למרק את אחרוני חוטי השערה שעוד נותרו.  


[א]             
לשם דוגמה, ספר 'גלגולי הנשמות' של הרמ"ע מפאנו מפרט עשרות מקרים בהם קשר מקרי בין שתי דמויות מלמד על גלגול נשמתו של האחד באחר. למשל, אבימלך מלך גרר התגלגל באבימלך בן ירובעל, עזרא התגלגל ברבי אלעזר בן עזריה, אשת קורח באשת אחאב, אשת ירבעם באשת הזנונים של הושע, אהוד בן גרא ביהודה המכבי שהרג את ניקנור שבעצמו היה גלגולו של עגלון מלך מואב וכדומה. 


[1]          
אמנם הצדיקים ות"ח, אין אור של גיהנם שולטת בהם, כמ"ש ז"ל על אלישע אחר 'לא מידן נדייניה משום דעסק באורייתא' (חגיגה טו:ב), ולכן הם צריכים להתגלגל בעה"ז למרק איזה חטא אשר להם, 'כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא' (קהלת ז:כ), והנה, הצדיק אחר פטירתו מן העוה"ז, הוא מוכן לעלות במדרגה במעלות גדולות בעוה"ב, אבל לא בפעם אחד, האמנם תכף אחר פטירתו יענישוהו, למרק העונות היותר חמורים אשר לו, ואז יכניסוהו במחיצה אחת במעלה, ובהגיע תור עלייתו למחיצה יותר עליונה, יחזירוהו להענישו למרק החטאים היותר קלים מן הראשונים, ואז יעלה במדרגה שנית יותר עליונה, אח"כ יחזרו להענישוהו עוד על דקדוקי מצות שהם כחוט השערה, בסוד 'וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד' (תהילים נ:ג), ואז יעלוהו במחיצתו האמיתיית הראוייה אליו. ולקמן יתבאר מציאות ענשים אלו איך עניינם:
(חיים ויטאל, שער הגלגולים, הקדמה כב)
[2]          
ראה 'ספר הבהיר' סעיף קצה
נקרא 11549 פעמים

פריטים קשורים לפי תג

28 תגובות