Print this page
שלישי, 30 אוקטובר 2012 13:35

הנה הלכה לנו עוד מפלגה

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)
יאיר לפיד הוא דמות טלוויזיונית חמודה וחביבה. גם הרב שי פירון הוא כנראה ממש דובשניה ואם הייתי צריך לבחור את המפלגה המתוקה ביותר לא הייתי מהסס לשים בקלפי פתק של מפלגת 'יש עתיד'. הבעיה היא שבשעה זאת, כאשר העם נקרע במלחמת תרבות בין השפיות ההולכת ונסוגה לקואליציית ההזויים שמתחזקת ומשתלטת על כל חלקה טובה, אנו זקוקים לכוחות שילחמו לצד הערכים הבסיסיים שמקיימים את המדינה הזאת: עבודה, השכלה, שירות צבאי, משטר דמוקרטי וכיבוד שלטון החוק ולא לעוד קבוצה של פוליטיקאים שחושבים שהם יצילו את המדינה בעזרת חיוכים, חיבוקים והפרחת סיסמאות חביבות ושובות נפש.
 
אני בטוח שליאיר לפיד יש רק כוונות טובות ושגם כוונותיו של הרב שי פירון הן טהורות ונשגבות. הבעייה היא שמיזוג של חילוניות ודתיות, תהא זאת אפילו דתיות ליברלית ומאירת פנים, חייב בהכרח להניב רק סכסוכים פנימיים ושיתוק. כל מפלגה שמאמצת את הקונסנזוס הלאומי כמצעה ואת הונילה-פרווה כטעמה למעשה מונעת מעצמה את היכולת להתמודד עם האתגרים האמיתיים של המדינה ולהשפיע, ולו אף במעט, על דרכה ועתידה. המפלגה הזאת תיוולד משותקת כי קודם לכל היא תהייה חייבת לבנות תמימות דעים פנימית וכל קונסנזוס בין דתיים לחילוניים הוא בהכרח בעל ניחוח דתי והשפעה חילונית שולית. הבה נניח שעל הפרק עומד קיצוץ עמוק בהקצאות הממשלתיות למוסדות תורניים ולאברכים שממיתים את עצמם בין כותליהם. האם אנו מצפים מאחד ממקימי ישיבת 'אורות שאול' ומקים 'הישיבה התיכונית פתח תיקוה' להתייצב בשורה הראשונה של אלו שדורשים להרחיק את הישיבות, האולפנות והכוללים מעטיניו של האוצר? האם עליו ניתן לסמוך כשתידרש אצבע נוספת לאישור הויתור הטריטוריאלי הבא? האם אנו רואים אותו נלחם בחירוף נפש על עקרון הפרדת הדת מהמדינה? אין ספק שהרב פירון הוא מייצג נאמן של האורתודוקסיה המודרנית, המתונה והמחבקת, וזכויות רבות לו בתחומי החינוך וקליטת העליה אבל כל הזכויות הללו אינן יכולות להסתיר את העובדה שהוא שייך לעולם הרבני ולערכיו של העולם הזה הוא חב את נאמנותו ובסופו של דבר גם את קולו. אין לי ספק שהוא יהיה גורם מפשר ומגשר אבל כמו השופט טל, שר המשפטים יעקב נאמן וכל מתווך אחר שנוהג לחבוש כיפה לראשו, גם הוא ישיג עבורנו פתרונות רכים שתועלתם בעצירת הגאות הדתית וההתחרדות ההמונית תהיה לכל היותר אפסית.
 
זאת עלינו לדעת, פשרה ארוכת ימים ניתן להשיג רק בין שני מחנות קטביים שמשחקים באותם כללי משחק ומוכנים להגיע לפתרון שמספק את כל הצדדים. כיוון שכך לא תיתכן כל פשרה אמיתית בין מחנה שמכפיף את עצמו לתכתיבי הדמוקרטיה, החוק וההיגיון לבין מחנה שמוכן להישמע רק לתכתיבי האל והרבנים שמייצגים אותו, במיוחד כשבתווך ניצב אדם שמבין ומזדהה עם עקרונותיהם הבסיסיים של אבירי האמונה. בסופו של דבר הרב פירון תמיד יציב את עצמו בצד הדתי של קו ההפרדה והוא לעולם לא ירשה לעצמו לאמץ פשרה לאומית שלוקחת בחשבון גם את העקרונות של הציבור החופשי והליברלי. ניתן להבין זאת גם אם נשאל את עצמנו שאלות הרבה יותר פשוטות, למשל, האם אני יכול לסכם עם הרב פירון לאכול שבוע אחד במסעדה החביבה עליו ושבוע שני במסעדה האהובה עלי? האם הרב פירון יארח אותי שבת אחת בביתו ויבוא להתארח בביתי בשבת שלאחריה? האם הרב פירון ייתן את ברכתו לחתונה אזרחית בין בתו לבין בני? נראה לי שהתשובות לכל השאלות הללו, ולרבות שכמותן, חייבות להיות 'לא' רבתי. לרב פירון, כמו לכל שאר הרבנים, חרדים ואורטודוקסים-מודרניים כאחד, יש קווים אדומים אותם הוא לעולם לא יחצה. הוא לא יחלל שבת, הוא לא יאכל אוכל לא כשר, הוא לא יסכים לנישואים אזרחיים, הוא לא ירצה בהפרדת הדת מהמדינה והוא תמיד ילחם נגד הפיכת מדינת ישראל למדינה שמעניקה לאזרחיה את חופש הדת והמצפון ממנו נהנים רוב תושבי העולם הנאור.
 

רבנים כמו הרב שי פירון, במינונים כאלה ואחרים, יש בכל המפלגות. אנו חשבנו לתומנו שיאיר לפיד מייצג גישה אחרת ושהוא יהיה זה שיניף את נס המאבק בבורות, בהשתמטות ובטפילות שבעידוד החרדים הופכים לנורמה מקובלת במדינה שפעם הייתה אור לגויים. מסתבר שטעינו. יאיר לפיד אינו מעוניין בבלימת הסחף. הוא רק רוצה לחייך בחביבות בעת שהוא מפקיר את המדינה לסחרור שמנסה לסחוף את כולנו למצולות האמונה ולחשכת הדת.

נקרא 1303 פעמים

10 תגובות