Skip to content

1VSDAT

חמישי, 15 ינואר 2015 15:23

על מוסר וסמנטיקה (מעגלתו של חילוני)

דרג מאמר זה
(21 מדרגים)
על מוסר וסמנטיקה
 
בתחילת המאמר על המוסר רמזתי על מספר רעיונות שחשבתי שאין צורך בפירוט רב כדי שיובנו.
התכתבויות שהיו לי עם אנשים שקראו את המאמר למדוני שיש מקום להרחיב נקודות אלו והמאמר הנוכחי (שעדיף שייקרא לפני המאמר הנ"ל) עושה זאת.
 
השאלה "מהו מוסר" היא הנושא המרכזי בדיונים רבים שבהם צפיתי והשתתפתי לאחרונה ודומה שרבים מדיונים אלה אינם מסתיימים בעיקר בגלל שהמשתתפים בהם מעולם לא שאלו את עצמם מה משמעות השאלה שעליה הם מתווכחים.
 
מה משמעותה של שאלה על משמעותה של מילה?
לצירוף ההברות היוצרות את המילה אין כל משמעות עצמאית.
משמעותה של מילה היא המשמעות שבני אדם מחליטים להקנות לה.
 
אם כאשר נכנסה המילה לשפה, האנשים שהכניסוה נתנו לה הגדרה ברורה, הגדרה זו קובעת את המשמעות.
 
אם המילה היא מילה ישנה ואין לה הגדרה "רשמית", הרי שמכיוון שהשפה נועדה לאפשר תקשורת בין בני אדם, רצוי לפרש את השאלה על משמעות המילה כלהלן:
"מהי המשמעות שרוב האנשים מיחסים למילה?"
זו שאלה סטטיסטית.
 
במקרים יוצאי דופן, כאשר המשמעות המיוחסת למילה על ידי רוב האנשים אינה מוגדרת היטב, עלינו לבחור בין הגדרה שלה מחדש לבין זניחת השימוש בה.
האם זה מצבה של המילה "מוסר" שאנשים רבים מגדירים כדבר שקבע אלוהים (שלהם) כאשר אנחנו מבינים שאותו אלוהים לא קיים?
 
אולי. אבל, כפי שתראו בהמשך יש אפשרות נוספת.
 
הוויכוח בנושא המוסר, כאשר המתווכחים אתיאיסטים, הוא בדרך כלל בשאלה האם הוא יחסי.
אלה שטוענים שהמוסר יחסי מתכוונים לכך שהוא תלוי תרבות ואלה שטוענים שהוא אוניברסאלי אומרים שמקורו בביטוי ביולוגי של האבולוציה המשותפת שעברנו.
 
כיוון שרוב האנשים דתיים, רוב האנשים תופסים את המוסר כדבר אוניברסאלי. הוויכוחים היחידים אודותיו בקרב אותו רוב, נוגעים לתוכן ציווייו ולא לשאלת האוניברסאליות שלו.
 
אנחנו יכולים לטעון שאנשים שרואים במוסר דבר אוניברסאלי טועים כיוון שאין במציאות מערכת ציוויים מוסריים שיכולה להיות מקובלת אוניברסאלית (כזו שרוב גדול באנושות יסכים לאמץ) או, לחלופין, לנסות למצוא כזאת מערכת.
 
אני מניח שרובנו נעדיף מצב שבו ניתן לזהות כזאת מערכת כיוון שרובנו חשים, למשל, שמעשי הנאצים היו באמת רעים ושאסור ששום מערכת מוסר תסווג אותם כטובים (למעשה, עצם קיומה של העדפה גורפת זו מעיד על סבירות קיומה של מערכת מוסר אוניברסאלית שמובילה אותנו להעדפה זו).
 
אבהיר את העניין באמצעות דוגמה (מעולם הפיזיקה):
בואו נבחן את התקדמות הבנתנו בנושא הכבידה.
 
הבנתנו את הכבידה התפתחה לאורך השנים וכפי שצפוי לקרות כשהבנה מתפתחת לאורך זמן, היו תקופות שבהן חלק מהאנשים הבינו את הכבידה באופן אחד והאחרים הבינו אותה באופן שונה.
 
שתי דוגמאות לתקופות כאלו הן:
1.      בימי גליליאו, חלק מהאנשים סברו שגופים כבדים יותר נופלים מהר יותר בשעה שאחרים, שהיו מודעים למסקנותיו של גליליאו הבינו אחרת.
2.      בימי אינשטיין, חלק מהאנשים קיבלו את נוסחאות הכבידה של ניוטון כתיאור מדויק של הכבידה בשעה שאחרים כבר אמצו את הגישה היחסותית.
 
האם היה זה נכון, בתקופות אלו, לטעון שהכבידה תלוית תרבות?
 
אינני מאמין שיש מי שחושב כך.
אנשים שונים אימצו תיאורים שונים של אופן פעולת הכבידה אבל כולם התכוונו לאותה תופעת טבע.
 
חשוב להבחין בכך שמה ש"הציל" את הכבידה מן הטענה שהיא תלוית תרבות הוא הקשר המהותי שלה עם העולם שאינו תלוי תרבות – עולם תופעות הטבע.
אם נמצא קשר כזה גם למוסר הוא יהווה טיעון חזק להשארת הגדרתו כאוניברסאלי על כנה.
 
השאלה על הגדרת המוסר מצטמצמת, לכן, לשאלה אם קיימת ערכת כללים שרוב בני האדם יסכימו למוסריותם ובמידה שמערכת כזאת קיימת – האם יהיה זה מוצדק לכנותה בשם "מוסר", תוך סיווג כללי התנהגות שאינם כלולים בה – לא כמוסר אלא כנורמות חברתיות.
 
כפי שבוודאי ניחשתם, אני חושב שמערכת  כללים כזאת אכן קיימתוהיא זו שכדאי שנכנה בשם "מוסר".
אימוץ הגדרה זו יכול להיתפס כהגדרה מחודשת של המושג או כפירוט מדויק יותר של ההגדרה הקיימת.
 
מי שתופס הגדרה זו כהגדרה מחודשת – יכיר בכך שהגדרה זו עדיפה כדי שהמילה תהיה שימושית ותוכל (למשל) לאפשר לנו לטעון שהנאצים לא היו מוסריים.
 
מי שתופס הגדרה זו כפירוט מדויק יותר של ההגדרה הקיימת, יראה בתפיסות מוסר שונות של תרבויות ודתות שונות ניסיונות שונים לתאר את אותו "דבר" – בדיוק כפי שקרה בנושא הכבידה.
בראיה זו, הפירוש הביולוגי של המוסר הוא בסך הכל ניסיון נוסף, מבוסס יותר, לתיאור ה"דבר" הזה.
 
ואיך כל זה קשורלסמנטיקה?
בניגוד לשימוש המקובל בביטוי "זו בסך הכל בעיה סמנטית" שנועד לא פעם להקטין את החשיבות המיוחסת לבעיה, בעיות סמנטיות הן אחד המכשולים העיקריים לחשיבתנו ולהבנתנו אלה את אלה.
המאמר הנוכחי המחיש את חשיבותן של בעיות סמנטיות ותיאר דרך להתמודד עמן.
 
נקרא 504 פעמים שונה לאחרונה ב- ראשון, 05 אוגוסט 2018 08:19

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

16 תגובות

  • קישור לתגובה ראשון, 08 נובמבר 2015 14:13 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    מחקר מעניין על הקשר בין דת לבין מוסר:
    http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2770908

  • קישור לתגובה שבת, 08 אוגוסט 2015 18:25 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    במוסף הארץ האחרון התפרסם המאמר הבא שטוען שמעשים של רצח המונים ייחודיים לאדם ומקורם דווקא בקליפת המוח המודרנית ולא בשכבות עתיקות יותר מבחינה אבולוציונית.
    http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2701120
    זה עולה בקנה אחד עם הטענות שהעליתי בסדרת מאמרים זאת שעל פיהן מקור הדחפים המוסריים והאמפתיים שלנו הוא באבולוציה המשותפת לנו ולבעלי החיים.
    זה גם עולה בקנה אחד עם הטענה שהמוסר אינו תלוי תרבות ותרומתה המוחשית ביותר של התרבות יכולה להתבטא דווקא בדיכויו.
    זה גם מאשש חשש נוסף שקינן בי מזה זמן רב (ושעליו לא דיברתי במאמר) שהוא החשש הבא:
    אני מתאר את האמפתיה כ"תוצר לוואי" של התכונה המועילה אבולוציונית של היכולת לחזות את התנהגות האחר.
    מצב זה נותן מקום לחשש שברגע שיצור חי מסוים ילמד לנטרל את האמפתיה כשהדבר משרת אותו, הוא עשוי להרוויח מכך.
    נראה שחשש זה מתחיל להתגשם באדם.

  • קישור לתגובה שני, 16 מרס 2015 07:11 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    לא הזמנתי את המאמר הזה כדי להוכיח שביהדות אין נוסחה כללית אלא רק אוסף מוגבל של חוקים, אבל הוא נכתב בדיוק בעיתוי הנכון ומתאים לאישוש טענתי.
    http://1vsdat.org/index.php/2012-12-24-19-09-20/2014-11-02-15-58-14/item/1124-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99?-%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%9B%D7%96%D7%94

  • קישור לתגובה שבת, 14 מרס 2015 16:53 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    Blueprint:
    לגמרי הבנתי את דבריך ואפילו עניתי עליהם.
    אתה הוא זה שקורא את דברי באופן חלקי ביותר רק כדי שתוכל להמשיך ולהשתמש במילה התברברות.
    חזרתי והדגשתי בדברי שאין (פשוט אין – ולא יעזור לך לקטר על כך) הגדרה אובייקטיבית של מוסר.
    יש רק מה שאנחנו מגדירים כמוסר ומה שאני מציע זה להגדיר את המילה באופן מועיל, מחד, וגם ככזה שמשקף את הכוונה של המילה גם בעיני מי שלא ממש מבין אותה.
    אינני יודע מדוע אתה חושב שאתה צריך להסביר לי שחקיקת חוקים על פי המוסר אינה מדברת לזכותו. טענתי אי פעם טענה כזאת? אם אתה חושב שטענתי אז כנראה לא הבנת את דברי.
    אינני קורא את "עיקרון בסיסי" כמקור סמכות. גם הסברתי (חזור והסבר) שלדתיים אין שום עיקרון בסיסי מן הסוג שאתה מחפש. יש להם מערכת מוגבלת של חוקים ותו לא. אתה חושב אחרת? בבקשה – אמור לי מהו העיקרון הבסיסי של היהדות (למשל) ואחר כך הסבר לי מדוע טרחו חז"ל להתווכח בשאלות מוסריות ולהכריע לא פעם באופן שונה אם יש להם כזה עיקרון בסיסי.
    אני יכול להמשיך ולהצביע על ביטויי אי ההבנה בדבריך אבל אני מרגיש שאני חוזר על עצמי ללא הועיל ולכן אבקשך לקרוא מחדש את כל דברי (והפעם בעיון)

  • קישור לתגובה שבת, 14 מרס 2015 14:26 הוסף ע״י BluePrint

    חילוני, אני מבין שזה מה שאתה קורא בדברי, אבל בין הבנתך לכוונתי יש תהום עליה עדיין לא גישרתי.
    לא ברור לי מה אתה רוצה להביע בצירוף המילים ”כל המוסר”, אבל ברור שזה לא הבסיס לשיפוט מוסרי אליו התכוונתי. בסיס שקיים בצד הדתי של הדיון, וחסר בצד הלא-דתי, כפי שהיטבת להדגים ע”י הבאת הטענה שהאידיאולוגיה הנאצית נחשבת פסולה מוסרית כי הפסידה במלחמה.

    עובדת חקיקת חוקים לפי מסקנות מוסריות אינה עומדת לזכותו של מוסר זה או אחר, או לזכותן של מסקנות. לא חסרות דוגמאות של חוקים שנחקקו לפי מסקנות שמאוחר יותר הוסכם שהיו שגויות עוד כשנחשבו נכונות.

    נראה לי שהבלבול נובע מהקריאה שלך את 'עיקרון בסיסי' כ'מקור הסמכות'.
    אנחנו חילונים, אין לנו ”מקור סמכות” כשזה נוגע למוסר, יש לנו הסכמה. אם מוסר נובע מלחצים אבולוציונים או התרבות בה אנו חיים (שאם נחשוב עוד שני צעדים נסכים שגם זו נובעת מלחצים אבולוציונים), זה אולי מקור אבל זו לא סמכות. אלו מקורות לא מצווים ועלינו להסכים שהחוקים ומנהגים הנובעים מהם, מוסריים.

    מה שאני אומר (וחוזר ואומר), זה שלדון ב'האם X מוסרי' ו\או האם יכולת השיפוט מה מוסרי טבועה או מצוווה, מפספס את הנקודה שתהפוך את שתי השאלות למיותרות: לפי מה מגיעים למסקנה מוסרית.

    דתי יכול להצביע על ציווי האל(ים) כעל עיקרון השיפוט המוסרי שלו: ”הציווי הוא X ולכן מוסרי זה X. או Y, או Z או π, אבל הציווי נשאר X, לעולם לא משתנה, ותמיד אפשר להתחיל בו כדי להגיע למסקנה מוסרית.”
    לא-דתי יכול... מה?
    - לומר ש-X מוסרי כי החוק? כי החוק לעולם לא משתנה?
    - לומר ש-X מוסרי כי התרבות? כי תרבות לעולם לא משתנה?
    - לומר ש-X מוסרי כי אבולוציה? כי תאוריות לעולם לא משתנות?

    ההתברברות החושבת עצמה לדיון בנושא מוסר. תמשך כל עוד הצד דתי יכול לומר: ”לי יש ציווי אלוהי ולך יש מה שמתחשק”.
    ברגע שהצד הלא-דתי יוכל לומר: ”לי יש עיקרון ברור שהטיעון היחידי נגדו זה ציווי אלוהי ומסורת”, ההתברברות תסתיים ויתחיל דיון מוסרי אמתי, שיסוב סביב השאלה 'האם העיקרון הלא-דתי עדיף על הציווי האלוהי', שזה, כפי שהגדרתי מלכתחילה, השאלה: 'באיזו חברה אנו רוצים לחיות?'

  • קישור לתגובה שלישי, 03 פברואר 2015 11:08 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    BluePrint:
    מה שאתה אומר, למעשה, הוא שאם אין בידינו את כל המוסר, כמו לדתיים – אין מה לדון בו.
    זו טעות עצומה מכל היבט אפשרי.
    נתחיל בזה שגם לדתיים אין את כל ה"מוסר". יש להם בסך הכל כמה מצוות (שחלקן בלתי מוסריות בעליל) שמכסות מגוון מאד סופי ומוגבל של מצבי החיים. הם טוענים שחוקים אלה חוקקו בידי מפלצת הספגטי שקובעת מה מוסרי ומה לא אבל זה לא משנה את העובדה שמדובר באוסף סופי של חוקים, כאשר כל השאר הם ניסיונות להסיק מסקנות שעליהן אפילו הם מתווכחים בינם לבין עצמם.

    נמשיך בתוכן הוויכוח:
    למעשה, הוויכוח בין הדתיים לבין הסוגים השונים של חילוניים, מעבר לוויכוח שהגיוני שינוהל והוא אכן מנוהל, כאמור, אפילו בין הדתיים לבין עצמם, הוא בדבר מקור הסמכות של המוסר.
    הדתיים אומרים שזו מפלצת הספגטי, החילוניים שחושבים כמוני אומרים שזו המורשת האבולוציונית והחילוניים שחושבים אחרת ממני (וכמובן, טועים) טוענים שזו התרבות.
    לוויכוחים על תוכן המוסר יש ערך גבוה מאד עובדה היא שכאשר מתגבשות מסקנות ברורות בנושאים מסוימים הנידונים בהם, נחקקים גם חוקים שאוכפים את יישום המסקנות.
    לוויכוחים על מקור הסמכות של המוסר יש כמובן חשיבות לא פחות גבוהה כי יש להם השפעה מכריעה על תוכן החוק ועל אכיפתו.
    הדתיים טוענים שיש להמשיך לרצוח הומואים, החילוניים הפוסט מודרניסטים טוענים (מבלי להכיר בכך) שאין בכלל מוסר והשאלה מי צודק בוויכוח בינינו לבין הנאצים אינו דבר אמיתי אלא רק תוצאה של העובדה שאנחנו נצחנו במלחמה, ואני טוען שיש מוסר, שמקורו אינו אלוהי, ושאנחנו חייבים להמשיך לחקור את העולם כדי להגדיל את הבנתנו אותו ולשפר את החלטותינו בדבר החוקים שעל פיהם נדרוש מאנשים לנהוג.
    לא ממש ברור למה אתה מתכוון כשאתה אומר שהדיון צריך לעסוק בשאלה "למה".
    אם אתה מתכוון ל"למה" במשמעות של "מדוע" – אז הוויכוח בדבר מקור הסמכות עוסק בדיוק בזה.
    אם אתה מתכוון ל"למה" במשמעות של "לשם מה" אז הגדרתי את המוסר כפונקצית המטרה של החוק מתייחסת גם לזה וטענתי שהוא צריך לאפשר לנו להצביע על מה שגרוע באופן כללי ובפרט על מה שרע במעשי הנאצים עושה זאת אף היא.
    אם אתה מתכוון ל"למה" בשאלות פנימיות של תוכן המוסר, הרי שגם לזה התייחסתי, גם אם באופן חלקי כי לא הכל ידוע בשלב זה והסברתי שהרבה מהחוקים הם למעשה יישום של כלל הזהב.

  • קישור לתגובה שלישי, 03 פברואר 2015 07:36 הוסף ע״י originalblueprint@gmail.com

    חילוני, גם תגובתי היה אך ורק בנוגע למוסר. ואם לא היה ברור מהעובדה שלא סתרתי דבר מהמאמרים, אני לא חולק על דבר בהם.
    הבעתי את דעתי על מוסר והדיון בו; היא שהדיון במוסר מבחינת מה מוסרי והאם מוסר רקום במציאות, נשגב ממנה, המצאה אנושית או כל אפשרות אחרת, הוא חסר ערך אם לצד הלא-דתי אין רעיון בסיסי להצביע עליו כבסיס לשיפוט מוסרי, כמו לצד הדתי שחילוקי הדעות המוסריים אתו זו הסיבה לקיום דיון מוסרי מלכתחילה.

    לדעתי הדיון המוסרי צריך להתמקד בשאלה 'למה'. למה דבר מוסרי או לא. וכאשר הצד הלא-דתי יוכל להסביר את העיקרון הבסיסי לפיו מתבצע השיפוט המוסרי, באותה קלות בה הצד הדתי יכול בפנייתו לציווי אלוהי, הצד הלא-דתי ”ינצח”.

  • קישור לתגובה שני, 02 פברואר 2015 10:03 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    BluePrint
    מכיוון שלא כתבת כלום אין הרבה מה לענות לך חוץ מלהעלות את ההשערה שאתה רחוק מהבנת המאמרים כמרחק מזרח ממערב.
    אינני יודע מה חשוב, לדעתך, אבל אני התכוונתי לכתוב על המוסר - גם אם לדעתך תרופה לסרטן חשובה יותר.
    וגם אם בנושא המוסר - דעתך היא שצריך שכולם יגדירו אותו בתור מיץ תפוזים ואז לא תהיה שום מחלוקת בשאלה מהו מוסר אבל יצטרכו להגדיר משהו אחר אם ירצו לדבר (ולעודד פעולה על פי) על מה שאנחנו קוראים היום מוסר.

    בקיצור - מה שנראה לך כ"נקודה הכי חשובה" הוא או בלתי רלוונטי או שגוי או חסר משמעות

  • קישור לתגובה ראשון, 01 פברואר 2015 17:03 הוסף ע״י BluePrint

    חילוני: קראתי את המאמרים.
    הם מעניינים אבל לא קולעים לנקודה שלדעתי, החשובה ביותר.

    אביאל: לא שמתי את הלא-דתיים בעמדת נחיתות.
    כוונתי היא שלמרות של'לא-דתי' יש מושג איזו חברה הוא מעדיף, אין הוא מסוגל להביע כלל שלפיו הוא שופט אם פעולה היא מוסרית או לא, בניגוד לדתי.

    חקור דתי לגבי מוסר ומהר מאד תגיע לציווי אלוהי.
    חקור לא-דתי לגבי מוסר, ואם תגיע לאנשהו זו תהיה תשובה בסגנון ”זה מובן מאליו”.
    ברגע שהלא-דתי יוכל להסביר את הכלל לפיו הוא שופט מוסרית, כמו שהדתי יכול, אז יחתם הוויכוח על מה מוסרי ונעבור לדיון המשמעותי: איזה מוסר עדיף.

  • קישור לתגובה שלישי, 20 ינואר 2015 18:31 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    Blueprint
    אני מציע שתקרא את המאמר(ים) במקום לנסות להכניס בני אדם לתבנית של זומבי.
    בפרט, אמור לנו אם רצח הומואים ומחללי שבת הוא מוסרי, לדעתך.
    לא יזיק גם אם תגלה לנו את דעתך על ה"מוסר" הזה:
    https://drive.google.com/file/d/0B4vC0WMytR66YzE0NGM2YTQtNzUxYS00MzYwLTkyMDQtMzBkOGJmODgzMjQx/view?usp=sharing

  • קישור לתגובה שלישי, 20 ינואר 2015 17:58 הוסף ע״י אביאל

    לBluePrint
    "לא-דתיים משתמשים ב'מוסר' לומר... שמשהו מוסרי או שלא."
    למה כוונתך? לפי שיטתך, לכל לא-דתי יש מושג לגבי איזו חברה בעיניו היא רצויה ומושג לגבי איזה מעשה בונה או מפורר אותה.
    אם כן, לפחות לפי שיטתך, הוויכוח היחיד שנשאר הוא באמת "לפי איזה מוסר כדאי לנהוג" שהוא נגזרת של איזו חברה רצויה.

    אני לא מבין איך הצלחת לשים פה את הלא-דתיים באיזשהי עמדת נחיתות..

  • קישור לתגובה שלישי, 20 ינואר 2015 14:05 הוסף ע״י BluePrint

    מוסר - הגדרה:
    הכלל לפיו הפרט שופט אם פעולה מקיימת או מפוררת את המבנה החברתי שהוא חושב לרצוי.

    דתיים משתמשים ב'מוסר' לומר: 'ציווים של X'. כש-X זו ישות מוכרת גם אם לא מוגדרת, והחברה שהם חושבים לרצויה ביותר היא כזו שבה כולם מצייתים לציוויים של X.

    לא-דתיים משתמשים ב'מוסר' לומר... שמשהו מוסרי או שלא.

    דיון על מוסר יחסי\אוניברסלי (או על מה מוסרי בכלל) זה שיח חרשים, כל עוד הצד הלא-דתי לא מסוגל להביע את כוונתו במילה 'מוסר' כמו שהצד הדתי מסוגל.
    ברגע שזה יקרה, הדיון המוסרי ייפסק, הוויכוח על יחסי\אוניברסלי יהפוך לחסר משמעות, וכל שיישאר זה להסכים (או לא להסכים) לפי איזה 'מוסר' _כדאי_ לנהוג.

  • קישור לתגובה שלישי, 20 ינואר 2015 08:58 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    יוסי:
    שאלתך קשה ממספר סיבות.
    אציין כאן שני מאפיינים של הצעתי, שנראים לי רלוונטיים לשאלתך:
    האחד הוא העובדה שהמוסר שאני חותר אליו הוא אמנם אוניברסאלי (מקובל על רוב בני האדם) אבל לא אובייקטיבי (נקבע על ידי משהו חיצוני לאנושות).
    (אני חייב לציין כאן שההבדל הזה בין משמעויות שתי המילים לא בהכרח נהוג בשפה בכל מקרה, מדובר כאן בקיצור "אד הוק" של רעיון, דבר שאנחנו נוהגים לעשות כמוזכר במאמר "הדיבר הראשון").
    השני הוא שהמוסר שאני מדבר עליו הוא פונקצית המטרה של החוק (זה מוזכר במאמר שמוצבע מתוך המאמר הנוכחי).
    לגבי התנהגויות רבות יש לנו מידע על מידת "מקובלותן" בציבור. מדובר בעיקר בהתנהגויות שבין אדם לחברו, ובתוכן – בעיקר באלה שנובעות ישירות מכלל הזהב.
    לגבי התנהגויות אחרות עולות (בהתאם לשני מאפייני הצעתי) שתי שאלות:
    האחת היא – מה רוב בני האדם באמת חושבים (זו, כאמור, שאלה סטטיסטית שהדרך היחידה לבררה היא מחקר סטטיסטי).
    השנייה היא – האם – במקרה שרוב בני האדם אוחזים בעמדה מסוימת – נמצא לנכון לחוקק חוק בעניין.
    ללא הצירוף של "רוב בני האדם אוחזים בדעה X " יחד עם "השאלה מצדיקה חקיקה", אין לראות בשאלה "שאלה של מוסר".
    עכשיו, שיהיה ברור: "התנהגויות שבין אדם לחברו" אינן בהכרח קשר ישיר בין בני אדם. עישון, למשל, לא יוצג כהתנהגות המוגבלת ל"אדם וסיגריתו" כי יש לעישון השפעה על אחרים.
    כך גם ביחס לפגיעה באיכות הסביבה בדרכים אחרות – כולל עידוד פליטה מוגברת של מתאן לאטמוספרה (דבר שידוע לנו שמשק החי עושה).
    אישית, אני חושב שרוב בני האדם באמת חשים שרצח בעלי חיים אינו דבר מוסרי ושההתנפלות (הברוטאלית, לא אחת) של אנשים שתוקפים את הצמחונים בכל מיני טיעונים המייחסים להם התייפייפות ורצון להיראות טוב מאחרים, לא רק שאינה סותרת הנחה זו אלא שהיא מאששת אותה.
    מצד שני – השאלה אם נושא הרג בעלי חיים לשם אכילה (במידה שייחקר כהלכה) יצדיק הסדרה בחוק תלויה במידת השפעתה של התנהגות זו על בני אדם אחרים (ואני חוזר ומזכיר כאן שהאוכלוסייה היחידה לגביה באמת אפשר להחיל שאלות מוסר היא אוכלוסיית בני האדם, שהרי לא נוכל לצפות מאריה שיפסיק לטרוף).
    אני חושב שלא נתתי לשאלתך תשובה ניצחת אבל לפחות הבאתי תירוצים יפים :)

  • קישור לתגובה שלישי, 20 ינואר 2015 04:47 הוסף ע״י יוסי

    סתם שאלה. רוב בני האדם אוכלים בשר. האם זה בגלל שרוב בני האדם רואים זאת כמוסרי להרוג בעלי חיים על מנת לאכול את בשרם או בגלל שרוב בני האדם מסכימים שזה לא מוסרי אבל "טעים לי" גובר על שיקולי המוסר.

  • קישור לתגובה שישי, 16 ינואר 2015 08:22 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    יהודה:
    אני רק יכול לקוות שאחרים יבינו את המאמר טוב יותר.
    אם יש לך שאלה ספציפית אנסה לענות עליה

  • קישור לתגובה חמישי, 15 ינואר 2015 23:25 הוסף ע״י סבדרמיש יהודה

    מיכאל התייחס להרבה נושאים מעניינים שכל אחד מהם יכול למלא ספר כך שקשה לי כמגיב להחליט למה להגיב.
    המאמר מתחיל עם השאלה: מה הוא מוסר ועובר למה משמעות מילה כל שהיא. בהמשך לאחר מספר שלבים מגיע הכותב לדיון במשמעות גרביטציה והאם התפתחות משמעות זו תואמת את התפתחות משמעות המוסר, וגם על זה אפשר למלא ממספר ספרים כך שאינני יודע על מה להגיב קודם. נידמה לי שראוי להתייחס רק על פרט אחד או שלב אחד מכל הדברים המעניינים שנאמרים במאמר קטן זה. מיכאל ואנוכי למשל, התווכחנו רבות על משמעות המושג גרביטציה ולא הגענו לעמק השווה וודאי לא היינו מצליחים להגיע דרך הגרביטציה להבנת המוסר. זו דעתי.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים