Skip to content

1VSDAT

ראשון, 03 מאי 2015 16:55

דיון עם נעמי וקס על הדת תורמת להישרדות של עצמה בלבד (מעגלתו של חילוני)

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)
 
המאמר שבנדון התפרסם בעלון רמות השבים ותושבת רמות השבים – נעמי וקס הגיבה על הדברים.
 
 
להלן דברי נעמי וקס ואחריהם תגובתי.
 
דברי נעמי וקס:
 
תגובה לכתבתו של מיכאל רוטשילד בגיליון פברואר
 
את כתבותיו החודשיות של מיכאל רוטשילד בעלון הכפר אני מתמידה לקרוא. הרעיונות שהוא מעלה מעוררי עניין ומאתגרים לחשיבה, אך לעיתים, טענות מסוימות נראות בעיניי מגמתיות מדי ומתעלמות במודע מהיבטים נוספים שאינם מתאימים למטרה שהציב בפניו. ברצוני להגיב לכתבתו בגיליון פברואר שעסקה בנושא הדת כמשמרת את עצמה ואינה תורמת להישרדות האדם.
 
לדעתי, הכותב מציג (בשוגג או בכוונה תחילה) נושא מורכב ורב פנים בצורה חד צדדית ופשטנית, מבלי להתחייב באופן מדויק יותר לתמונה הכללית, ויש בכך כדי להטעות את הקוראים.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                     
 
בחלקה הראשון של הכתבה, מיכאל רוטשילד מסביר את המושג "ממים" בצורה ברורה (במגבלות המובנות, שבמסגרת העלון אין אפשרות לדון במושג באופן מעמיק ומדויק יותר). אך, כאשר הוא דן במושג "דת" הוא מתעלם מההקשר הרחב יותר של מושג זה. אכן ניתן לראות בדת אוסף של "ממים", אך מדוע, מיכאל (אני מקווה שאוכל לשם קיצור לפנות אליך בשמך הפרטי) אתה מתייחס לדת בנפרד מהמושג הכללי יותר שהדת היא רק חלק ממנו, דהיינו המושג "תרבות"? אמנם, למושג זה יש הגדרות רבות ואין הסכמה מלאה בין חוקרי תרבות שונים לגבי ההגדרה המדויקת שלו, אך ניתן להגדירו באופן כללי (על פי הוויקיפדיה), כ"מכלולהערכים ,האמונותותפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם, בין השאר הטקסיםוהמיתוסים". בהתאם לכך ניתן לראות בדת תופעה תרבותית אוניברסאלית. אם כך הוא, הרי כל מה שנכתב בכתבה לגבי הדת והישרדותה נכון גם לגבי שאר המרכיבים של מושג התרבות. האם אתה אכן חושב שהתרבות משמרת רק את עצמה ולא את החברה, או את קבוצת האנשים "המאכסנת" אותה? הרי כפי שיש "ממים" של "מוות על קידוש השם", יש גם ממים של מוות על קידוש ערכים תרבותיים אחרים כמו למשל, עצמאות (לוחמי חופש המוכנים למות), אמת מדעית (ג'ורדנו ברונושהועלה על המוקד כי לא חזר בו מטענתו שכדור הארץ אינו מרכז היקום(, צדק חברתי ועוד. מותם של אנשים אלה הביא לשימור התרבות המערבית והיא זאת שעזרה להישרדות החברה (שהיא אוסף של אנשים) כפי שהיא כיום. אינני חושבת שאתה מוכן לומר ש"התרבות המערבית שרדה על חשבון בניה", כפי שהתבטאת לגבי הדת היהודית, או שאוסף הממים המרכיבים את המושג תרבות "הינו וירוס מחשבתי היכול לגרום למגפה". ואם אכן אתה חושב שאוסף הממים, שהוא הדת, שונה מזה של שאר אוספי הממים המרכיבים את מושג התרבות, הרי שעליך להוכיח טענה זו.
 
אגב, גם בין בעלי החיים (והכוונה לבע"ח שאינם בני אדם, שגם הוא בע"ח על פי ההגדרה המדעית של המושג) יש כאלה שמתנהגים בצורה המזכירה את התופעה של "הקרבה עצמית" של בודדים למען הישרדות הקבוצה (שבדרך האנשה ניתן לדמותה לחברה האנושית). לדוגמה, התופעה של הקרבתו של פרט אחד למען הקבוצה בקרב הזנבנים (ציפורים החיות בקבוצה בנגב) על פי מחקריו של אמוץ זהבי.
 
חלקה השני של הכתבה עוסק בנטייתם של ילדים להאמין לדברי מבוגרים. אתה טוען שהעובדה שיש מבוגרים דתיים מקורה בכך, שאנשים אלה לא הפעילו ביקורתיות כלפי האמונה הדתית שנלמדה בתקופת הילדות המוקדמת, גם לאחר שהגיעו לבגרות והשתחררו מהשפעת הוריהם. ואני שואלת, מה ההבדל בין מבוגרים דתיים לבין מבוגרים לא דתיים שממשיכים גם בבגרותם להחזיק באמונות ובדעות שהנחילו להם הוריהם? או שמא רק אנשים לא דתיים מפעילים בגיל ההתבגרות את החשיבה הביקורתית המאפשרת להם להשתחרר מאמונות אלה ואילו הדתיים אינם מסוגלים לעשות כן? האם באמת אינך מכיר מבוגרים דתיים המפעילים חשיבה ביקורתית? האם לדעתך אדם כמו פרופ' ליבוביץ', שהיה ביולוג, פילוסוף של המדע וגם אדם שומר מצוות באופן אדוק, לא חשב בצורה ביקורתית בבגרותו, הן בתחום המדע והן בתחום הדת? אמנם ליבוביץ' היה משכמו ומעלה, אך יש רבים כמותו, הכלולים בקטגוריה של "מבוגרים דתיים" ובכל זאת חושבים באופן ביקורתי בכל תחומי החיים.
 
אכן, יש גם מבוגרים דתיים שאינם חושבים באופן ביקורתי, בדיוק כפי שיש מבוגרים לא דתיים שאינם חושבים כך, אך מדוע צריך לעשות הכללת-יתר מפרטים מסוימים לגבי כלל הפרטים?
 
אני מקווה שהדברים יתקבלו באופן ענייני, כרצון לציין היבטים נוספים של נושא חשוב זה, ולא כביקורת בעלמא.
 
תגובתי:
 
תגובה לתגובתה של נעמי וקס ועוד משהו על אפולוגטיקה של דתיוּת:
 
תגובתה של נעמי ווקס התייחסה לכתבה "הדת תורמת להישרדות של עצמה בלבד".
כותרת כתבתי מעידה על כוונתה שהיא להראות שהטענה שהדת קיימת בגלל שהיא תורמת להישרדות בני האדם אינה נכונה.
אפשר לומר על הדת עוד הרבה דברים ובין השאר אפשר לומר שהיא חלק מתרבות אבל זה לא אומר שהיא תורמת להישרדותם של בני האדם וברגע שהראיתי שאינה תורמת להישרדות האדם השגתי את מטרתי.
 
הטענה שעמה אני מתווכח בכתבה שייכת לתחום שאני מכנה "אפולוגטיקה של הדתיוּת". זה שונה מן האפולוגטיקה של הדת כי זה לא מנסה להצדיק את הדת בגלל נכונות רעיונותיה אלא בגלל מה שאפשר לתאר כתופעות לוואי של עצם היות האדם דתי (ולא חשוב באיזו דת).
 
לאותה משפחה של טיעונים שייכת, למשל, גם הטענה הבאה שמושמעת לא פעם על ידי אתיאיסטים: "זה נכון שאין אלוהים אבל עדיף שאנשים ימשיכו להאמין שיש כי זה יגרום להם להתנהג יותר יפה".
 
לסוג זה של טענות בדבר התועלת של האמונה באלוהים ייחדתי בבלוג פרק המכונה "השגחה עליונה", שעוסק במיכון ההשגחה על בני האדם כדי לשחרר את אלוהים למשימות חשובות יותר.
הכתבה של החודש שעבר (על
איתור עברייני נשק חם) היא למעשה הכתבה הראשונה בפרק זה.
 
ההסבר שנתתי לגבי הממים נכון לגבי כל מערכת ממים ששורדת ובכלל זה גם ממים תרבותיים וגם ממים אלה שורדים (אם הם שורדים) בגלל כוח ההישרדות שלהם עצמם ולא בהכרח בגלל תרומתם להישרדות האדם אבל לגביהם מעולם לא הושמעה הטענה שהם תורמים להישרדות בני האדם (בין השאר, משום שאין אף אחד שמנסה להגן עליהם בחירוף נפש) ולכן אין צורך להתווכח עם טענה זו.
 
לצורך הבהרה אומר שפעמים רבות – הטענה לא נטענה כי לא היה צורך באפולוגטיקה.
 
הרי יש ממים שיכולים לתרום להישרדות האדם (כמו המם "כשאתה חולה – לך להיבדק על ידי רופא") וכוח הישרדותם אכן נובע מן התרומה המוכחת שיש להם להישרדות האדם.
 
הדת שונה מן הממים הללו והצורך באפולוגטיקה נובע מן העובדה שאין לה תרומה מוכחת להישרדות האדם ולכן עולה השאלה מדוע היא שורדת.
 
אגב – יכולת הישרדותו של רעיון אינה קשורה למידת נאצלותו וגם אם נאמר שאני מעריץ לוחמי חופש (נניח לרגע שהדבר מוגדר היטב, כלומר, למשל, שהמחבלים הפלסטינים המתאבדים אינם כלולים בו) לא תהיה הנכונות למות על קידוש רעיון כלשהו עדות לכך שהרעיון תורם להישרדות בני האדם או שהוא נכון במובן אחר כלשהו.
 
רצוי לתקן גם בלבול מסוים שעלול להיווצר אצל קוראי התגובה הנדונה: מוות על קידוש השם אינו מוות למען הצלתם של אחרים. רחוק מכך. במקרים רבים זה מוות שמעודד אחרים למות באותו אופן.
 
רוב בני האדם מאמצים את המסורת שהוקנתה להם בביתם. זה נכון. זה גם מחזק את טענתי.
זה נכון גם לגבי חילוניים רבים.
מכיוון שחילוניות אינה מוגדרת אלא על ידי "אי דתיות" קשה לתאר את כל החילונים כמקשה אחת.
 
יש ביניהם כאלה שהם בעצם דתיים – רק שדתם אינה אחת מן הדתות המוכרות – הם יכולים להיות לאומנים קיצוניים, אוהדים מושבעים של קבוצת כדורגל, ואפילו צמחונים שחושבים שיש להם בעלות על המוסר (למען הסר ספק – אני צמחוני אבל אינני טוען לבעלות על המוסר).
 
כדאי לשמוע בעניין זה כיצד מוגדרת הדת בהרצאתו זו של יובל נח הררי.
 
לעומת זאת, יש ביניהם גם יותר ויותר כאלה שהמסורת המשפחתית שלהם מעודדת חשיבה ביקורתית והתבוננות פנימית מתמדת תוך ניסיון להעריך מחדש את ידיעותיך ודעותיך.
דברי נועדו לעודד את הקוראים להצטרף לקבוצה זו.
 
באשר לדתיים – יש ביניהם בוודאי רבים שחושבים באופן ביקורתי על דברים רבים אבל הם לרוב נרתעים מלעשות זאת לגבי אמונתם (בגלל זה זאת אמונה ולא ידיעה).
לא ארחיב על הפרכות ביהדות כי זה לא נושא הדיון.
 
 
מיכאל רוטשילד
נקרא 1792 פעמים שונה לאחרונה ב- ראשון, 05 אוגוסט 2018 08:17

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים