Skip to content

1VSDAT

שלישי, 16 פברואר 2016 19:37

סמנטיקה של 'רצון חופשי' (מעגלתו של חילוני)

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)

מסתבר שיש אנשים המייחסים לביטוי "רצון חופשי" משמעות שונה מזו שבה דנתי במאמרי על חופש הרצון. על פי המשמעות שמיחסים אנשים אלה לביטוי, רצון הוא חופשי אם הוא נשלט, או לפחות מושפע על ידי התודעה.

 

 מכיוון שיש ניסויים המעידים על מעורבות התודעה בקביעת הרצון, טוענים אנשים אלה שחופש הרצון אכן קיים.

 

לדעתי, השימוש במשמעות זו הוא "חילול השם"[א] אבל למרות זאת, חקירתה מלמדת אותנו משהו על אופן פעולת המוח.

 

כמובן שבביטוי "חילול השם" אני מתכוון לחילול שמו של הביטוי "רצון חופשי" ולא לשום דבר אחר שאולי חשבתם עליו.

 

נדמה לי שמי שזרע את זרעי האינטרפרטציה הזאת הוא דווקא המדען בנג'מין ליבט שניסה להפריך את קיומו של חופש הרצון באמצעות הניסוי המתואר כאן.

 

הניסוי הראה שבחירתו של אדם ניתנת לזיהוי על פי פעילות מוחו – עוד לפני שהאדם נעשה מודע לבחירתו.

אם זה המצב, טען ליבט, הרי שאי אפשר לטעון שהרצון הוא חופשי: אין זה סביר להגדיר את תוצרי התת מודע ככאלה ש"אנחנו" בוחרים בהם, כיוון שבביטוי "אנחנו" אנו מתכוונים לתודעה שלנו.

 

להערכתי, רובנו מסכימים עם הטענה שמעורבות התודעה בבחירתנו היא תנאי הכרחי לקיומו של רצון חופשי, אבל חלקנו מתעלמים מכך שמדובר בתנאי שהוא אמנם הכרחי, אבל איננו מספיק[ב].

 

על רקע התעלמות זו נעשו ניסויים רבים שעל חלק מהם תוכלו לקרוא כאן.

 

מטרתם של ניסויים אלה הייתה להראות שלפחות במקרים מסוימים, התודעה דווקא כן מעורבת בתהליך הבחירה, כיוון שהיא יכולה "להטיל וטו" על מה שהתת מודע מציע לה.

 

תוצאות ניסויים אלה הן, כאמור לעיל, מעניינות מפני שהן מלמדות אותנו עוד כמה דברים על אופן פעולת המוח, אבל העיסוק בהם מונע משתי הנחות עקרוניות שגויות.

 

ההנחה השגויה הראשונה היא ההתעלמות מכך שכאמור, מעורבות התודעה היא תנאי הכרחי, אבל לא מספיק, לקיומו של רצון חופשי.

זו אחת הסיבות לכך שאת מאמרי על הבעיה הפסיכו פיזית לא ביססתי על ניסויי ליבט אלא על ניסוי אחר שמראה שהרצון המודע הוא תוצאה של פעילות פיזיקאלית במוח.

 

ההנחה השגויה השנייה היא שיש צורך בניסוי כדי להראות שהתודעה משפיעה על הרצון.

העובדה שהתודעה משפיעה על הרצון חייבת להיות ברורה מאליה לכל מי שמקבל את תורת האבולוציה.

כדי שהתודעה תקודם על ידי האבולוציה (וקיומנו הוא עדות לכך שהתודעה קודמה על ידי האבולוציה) היא צריכה להשפיע על מעשינו באופן שיגביר את יכולת ההישרדות שלנו וכדי להשפיע על מעשינו חייבת התודעה להשפיע על רצונותינו.

 

כפי שציינתי, אין בהנחות שגויות אלו כדי להפחית מערכן של התגליות שגילו הניסויים על אופן פעולת המוח וכל כוונתי כאן הייתה להסביר שתגליות אלו מאששות טענה שהיא, מחד, מובנת מאליה ומאידך, אינה מהווה עדות לקיומו של חופש רצון.

 

מיכאל רוטשילד



[א]             

למעשה זו דוגמה להתנהגות אנושית נפוצה: "אם התשובה אינה לרוחך, החלף את השאלה!". בוודאי זכורים לכם מקרים בהם מראיין שואל פוליטיקאי שאלה שהוא רוצה לקבל עליה תשובה והפוליטיקאי מתחיל את תגובתו במשפט "לא זו השאלה" וממשיך לדבר על מה שמעניין אותו ולא את המראיין. כשמדענים חוטאים בהחלפת השאלה הם עושים זאת באופן פחות בוטה (כמו על ידי החלפת משמעות של ביטוי) ומצליחים להטעות גם את עצמם.

[ב]             

התנאי לא מספיק כי גם אם הרצון מושפע מן התודעה, אין פירוש הדבר שהתודעה עצמה היא חופשית.
אם התודעה היא תוצר של המוח שהוא איבר פיזי הפועל לפי חוקי הטבע הרי שגם הרצון שהיא מייצרת כפוף לחוקי הטבע ולכן איננו חופשי.

 

נקרא 379 פעמים שונה לאחרונה ב- ראשון, 05 אוגוסט 2018 08:12

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים