Skip to content

1VSDAT

רביעי, 29 מרס 2017 10:58

האהבה הראשונה – מורכבות בלתי פריקה? (מעגלתו של חילוני)

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)

הטיעון של "מורכבות בלתי פריקה" הוא אחד הטיעונים האהובים ביותר על בריאתנים.

הרבייה הזוויגית היא אחת הדוגמאות שבה הם מרבים להשתמש. האם הם צודקים?

 

 

הרעיון המרכזי של תורת האבולוציה בת זמננו הוא שמגוון החיים הוא תוצר של תהליך שמפיקיו העיקריים הן מוטציות (שינויים קטנים בגנום) וברירה טבעית.

המוטציות הן הכוח ה"יצירתי" של האבולוציה שמעלה לבמה יצורים חדשים.

הברירה הטבעית היא "מערכת הביקורת" שמורידה מן הבמה יצורים שאינם מתאימים לסביבתם.

 

תכונות רבות וחשובות של אורגניזמים שונים הן תוצר של פעילותם המשותפת של מספר גנים.

 

טענת המורכבות הבלתי פריקה היא שחלק מן התכונות הנ"ל דורשות סדרת מוטציות שאף אחת מהן בפני עצמה אינה מקנה לאורגניזם יתרון ולכן הסיכוי שכולן תפגשנה באותו גנום ותענקנה לאורגניזם את התכונה שהן יכולות להקנות לו רק כשכולן קיימות הוא אפסי.

 

פירוט נוסף על מושג המורכבות הבלתי פריקה אפשר למצוא, למשל, בתיאור המונח בויקיפדיה.

שם גם תוכלו למצוא רשימה של תכונות לגביהן הועלתה טענה זו והפנייה לתשובות שנתנו לה ביחס לכל אחת מהן.

 

האפשרות לטעון למורכבות בלתי פריקה לכאורה גדלה, שבעתיים כאשר התכונה המורכבת דורשת הדדיות ומעניקה לבעליה יתרון רק אם יצורים אחרים ניחנו בתכונה תואמת.

 

דוגמאות לתכונות כאלו[א] ולהצעתי לאופן ההתמודדות אתן תוכלו למצוא במאמר על התפתחות השפה ובמאמר על אמפתיה ואלטרואיזם.

 

דוגמה לתכונה נוספת מסוג זה היא תכונת הרבייה המינית.

כמו לתכונות הדדיות אחרות, הוצעו הסברים לעובדה שיכולת זו שורדת באבולוציה אבל קשה הרבה יותר להסביר איך נוצרה מלכתחילה.

על ההסברים להישרדות הרבייה המינית תוכלו לקרוא, למשל, בערך המתאים בויקיפדיה וגם במאמר הבא.

 

בערך בויקיפדיה תוכלו למצוא גם ספקולציות על אופן התפתחות תהליך דמוי יחסי מין (העתקת גנים מחיידק אחד למשנהו) בחיידקים אבל אינני מכיר שום הצעה שמנסה להסביר את אופן התפתחותה של הרבייה המינית  ביצורים רב תאיים.

 

בריאתנים לא החמיצו פער הבנה זה כדי לדחוף לתוכו את אלוהי הפערים ולא מעט מאמרים שכתבו הציגו את הרבייה המינית כדוגמה מובהקת למורכבות בלתי פריקה שמפריכה את הטענה שהאבולוציה אחראית להתפתחות כל התכונות.

דוגמאות למאמרים מסוג זה תוכלו למצוא כאן, כאן וגם כאן.

 

מטרת המאמר הנוכחי היא לסגור את הפער הזה ולהראות כיצד יכלה הרבייה המינית להיווצר בתהליך אבולוציוני וללא מעורבותו של חבר דמיוני[ב].

 

ראשית, רצוי להבין שבניגוד לבעלי חיים רב תאיים, אצל חד תאיים, ברירת קבוצות היא פעמים רבות הסבר מניח את הדעת להתפתחותן של תכונות שהפקת היתרון מהן דורשת הדדיות וזאת מכיוון שדי בהתרחשותה של מוטציה באורגניזם בודד כדי שזמן קצר לאחר היווצרותה כבר תהיה קבוצה גדולה של אורגניזמים הנושאים את אותה מוטציה וממוקמים כמעט באותו מקום (ולכן יכולים להפיק את היתרון שהמוטציה מקנה).

 

עובדה זו עומדת מאחורי סבירותם של ההסברים המופיעים בויקיפדיה לגבי קיומה של העתקת גנים בין חיידקים.

 

מה קרה כשנוצרו רב תאיים?

כדי לענות לשאלה זו יש לשאול ראשית – כיצד התרבו הרב תאיים הראשונים.

 

ככל הנראה, תאים שנשרו מהם/הופרשו על ידם התפתחו לאורגניזמים רב תאיים חדשים – בדיוק כשם שהרב תאי הראשון מסוגם התפתח מחד תאי[ג].

 

פירוש הדבר הוא שאם האורגניזם הרב תאי התפתח מחד תאי שמסוגל לחילופי גנים עם חד תאיים אחרים מסוגו – גם התאים שהופרשו מהאורגניזם הרב תאי והתפתחו לרב תאי חדש[ד], ניחנו בתכונה זו.

 

לא קשה לדמיין את ההמשך:

 

עם "המצאת" תהליך התמיינות הרקמות – נשתמרה רקמה שתפקידה להפריש תאי רביה.

 

התפתחו אורגניזמים שתאי הרבייה שלהם התמחו בהחדרת הגנים שלהם לתאים אחרים (זכרים) ואורגניזמים שתאי הרבייה שלהם התמחו בקליטת גנים מאחרים (נקבות)[ה].

 

זכרים ששמרו בזמן הפרשת תאי הרבייה על קרבה מקסימאלית לתאי הרבייה של הנקבות זכו ליתרון[ו].

 

"זיהוי" היתרון שבהפריית התאים הנקביים סמוך ככל האפשר למקור הוביל בסופו של דבר להפריה פנימית[ז].

 

 

מיכאל רוטשילד

 




 



[א]             

שלמיטב ידיעתי חמקו מעיני הבריאתנים

[ב]             

כשהתחלתי לכתוב את המאמר חשבתי שמעולם לא הוצע פתרון לבעיה.
אחרי שכתבתי גרסה ראשונה שלו ושלחתי לחברים להערות, מצאתי את המאמר הזה שמציע הסבר דומה לשלי.

[ג]              

אחד האנשים שהגיבו לגרסה ראשונית של המאמר אותה הפצתי להערות, שאל אותי מדוע אני חושב שהם התרבו כך ולא, למשל, על ידי היפרדות אוספים שלמים של תאים.
לתשובתי שני חלקים:
הראשון הוא העדויות שמעיד המצב הנוכחי:
כל הרב תאיים הקיימים כיום מתרבים בצורה כזאת והחד תאיים, מן הסתם, אינם יכולים אחרת. לא נראה שהרב תאיים "שכחו" את דרך ההתרבות הזאת לזמן מה רק כדי לגלות אותה מחדש (יותר מפעם אחת) ולבחור בה בהמשך.
השני הוא שיקול תהליכי:
כדי שקבוצת תאים שלמה תוכל להתנתק בצורה מתואמת צריך להתפתח מנגנון שלם שיסנכרן אותם.
מנגנון כזה צריך להתפתח באבולוציה וכדי שתהיה אבולוציה צריכים הרב תאיים להיות מסוגלים להשתכפל גם בלעדיו.

[ד]              

תאים שראויים להיקרא תאי רביה.

[ה]             

הסדר לא חשוב. יתכן שהנקבות נוצרו קודם.

[ו]              

שלב זה ייחודי לאורגניזמים ניידים וכבר ראוי להיקרא הפריה חיצונית.

[ז]              

העובדה שגם הרב תאיים בני זמננו מתרבים באמצעות תאי רבייה שהם חד תאיים, מאששת את הסיפור. למעשה ניתן לטעון שברמה הבסיסית ביותר אנחנו בסך הכל מושבות של חד תאיים (תאי הרבייה( שפתחו לעצמם אברים נוספים. מעניין לשים לב לעובדה נוספת: התהליך המוצע כאן, של התפתחותו של הצאצא הרב תאי מתא הרבייה כחיקוי של היווצרות הרב תאי הראשון הוא כנראה זרעה (תרתי משמע) של התופעה שכונתה Recapitulation theory.

 

נקרא 1138 פעמים שונה לאחרונה ב- חמישי, 21 יוני 2018 10:13

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

9 תגובות

  • קישור לתגובה חמישי, 21 יוני 2018 09:14 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    nachum mai:

    תודה. יתוקן.

  • קישור לתגובה רביעי, 20 יוני 2018 13:40 הוסף ע״י nachum mai

    זכרים ששמרו בזמן הפרשת תאי הרבייה על קרבה מקסימאלית לתאי הרבייה של הנקבות זכו ליתרון[ו] in the end of this sentence you forgot the point. thanks for your writing.

  • קישור לתגובה שישי, 24 נובמבר 2017 21:45 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    א מינצקובסקי
    הכתבה שהבאת מכלכליסט נראית לי שטחית למדי.
    סיכוייו של אח לילד הומוסקסואל להיות הומוסקסואל בעצמו, גדולים בהרבה מאלה של גבר רגיל באוכלוסייה.
    כללית, ההומוסקסואלית נחשבת בעולם המדעי כתכונה מולדת ולכן לא מפתיע שהממסד המדעי שולל מכל וכל את כל טיפולי ההמרה שהדתיים משתמשים בהם כדי להתעלל בהומוסקסואלים.
    האמת היא שכל אחד שנוהג לעשות אינטרוספקציה יכול להבין שבדיוק כשם שאי אפשר "לאלף" אותו לשנות את העדפותיו המיניות, כך גם אחרים אינם ניתנים לאילוף.
    גם הומוסקסואל שרוצה בכל מאודו להפוך להטרוסקסואל (ורבים מההומוסקסואלים רוצים בכך בתחילת הדרך, כאשר הם מגלים שנטייתם המינית אינה רגילה! רק מאוחר יותר הם משלימים עם המצב ורואים בנטייתם המינית חלק חשוב בזהותם) אינו יכול לעשות זאת.
    אדם נולד עם הנטייה המינית שלו.
    היא יכולה להיות רגילה, היא יכולה להיות הומוסקסואלית ויש כנראה גם מצבי ביניים.
    מצבי ביניים אלה יכולים להסביר את מראית העין של שינוי ההעדפות המיניות אבל למעשה לא מדובר כאן בשינוי העדפות מיניות אלא בשינוי בבחירת בן/בת הזוג אצל אדם בי סקסואלי.
    אגב; אותן תופעות שקובעות את מיקומו של אדם על הסקאלה בין אוהב נשים לאוהב גברים, עומדות ככל הנראה גם בקביעת נטייתם של אחרים לפדופיליה.
    גם פדופיל לא יכול לשנות את נטייתו ולכן יש פדופילים לא מעטים שמבקשים טיפול באמצעות סירוס כימי.

    כמובן שכל זה לא שייך למאמר וכל הדיון על הומוסקסואלים נכנס לכאן רק בגלל שאלה קנטרנית של איזה בריאתן ששכח ככל הנראה שהשאלה "מה טעם יש בהומוסקסואליות" היא הרבה יותר נוקבת עבור מישהו שמאמין שיש אלוהים שאסר את ההומוסקסואליות ובכל זאת יוצר הומוסקסואלים. כאן, כמובן, יש משמעות למילה "טעם" ולכן השאלה הזאת, בניגוד לכוונת השואל, דווקא חושפת את ערוותו של עולם הערכים שלו עצמו ולא את זו של המדע.

  • קישור לתגובה חמישי, 23 נובמבר 2017 14:45 הוסף ע״י א מינצקובסקי

    ניסיון שני ללינק: https://is.gd/jSFUhV

  • קישור לתגובה חמישי, 23 נובמבר 2017 14:45 הוסף ע״י א מינצקובסקי

    גמריהו היקר,
    התשובה לשאלתך מופיעה בתמצית כאן:
    https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3616264,00.html

    אנא הפץ אותה בקרב חבריך לספסל הישיבה.

  • קישור לתגובה רביעי, 22 נובמבר 2017 11:49 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    גמריהו:

    בבסיס שאלתך מונחות כמה הנחות שגויות.

    הנחה מוטעית אחת שמשתמעת מדבריך היא שבכלל יש דבר כזה – "טעם אבולוציוני".
    כדי שלדבר יהיה "טעם" צריך שמישהו שגורם לו ירצה בו. מאחר שאין כזה מישהו, המונח "טעם" אינו מתאים.

    מה שיש טעם לדבר עליו הוא "סיבה אבולוציונית". מונח זה אמנם דורש הבהרה אבל (בניגוד למונח "טעם אבולוציוני") לאחר ההבהרה אפשר לפחות להצביע על דבר אמיתי שאליו מתייחסים כשמשתמשים בו.

    אז מה הגיוני לכנות בשם "סיבה אבולוציונית"?
    מכיוון שהאבולוציה מושתתת על מוטציות אקראיות וברירה טבעית של המוצלחות שבין המוטציות הללו, "סיבה אבולוציונית" (בניגוד לסתם "סיבה") יכולה להיות אחת מן השתיים:

    1. היתרון שמעניקה התכונה שאת סיבתה מחפשים במבחן הברירה הטבעית, כלומר, התשובה לשאלה "כיצד מעניקה תכונה זו יתרון בברירה הטבעית?". לסיבה מסוג זה אפשר אפילו לקרוא "גורם אבולוציוני" כיוון שהיא מעניקה באופן ישיר יתרון בברירה הטבעית.

    2. הגורם האבולוציוני שהתכונה הנבחנת היא תופעת לוואי שלו (הדגמתי זאת בהסבר על התפתחות האמפתיה ובהסבר על התפתחות השפה)

    אחרי שהבהרנו מדוע אין טעם בביטוי "טעם אבולוציוני" נניח לרגע שמה שהתכוונת לדבר עליו הוא "סיבה אבולוציונית".

    אם נעשה כך נגיע להנחה המוטעית השנייה שבבסיס שאלתך והיא ההנחה שלכל תופעה בעולם החי יש סיבה אבולוציונית.

    זה, כידוע, רחוק מלהיות המצב.

    כדי להבחין בכך בקלות אפשר לבחון, למשל, את תכונת המונגולואידיות.
    לתופעה זו אין סיבה אבולוציונית באף אחד משני המובנים הנ"ל.
    היא אינה גורם אבולוציוני כי ברור שאינה מעניקה שום יתרון בברירה הטבעית.
    היא אינה תוצר לוואי של שום גורם אבולוציוני.

    ובכל זאת, יש לתופעת המונגולואידיות סיבה: היא תוצאה של מוטציה מקרית שההסתברות להתרחשותה אינה זניחה.
    מונגולואידים לא נולדים לאנשים שנשאו בגנום שלהם את תכונת המונגולואידיות. הם נולדים לאנשים רגילים שאחד מתאי המין שלהם עבר מוטציה.

    הסיבה להומוסקסואליות היא ככל הנראה סיבה מסוג זה, כבוד גמריהו בן אזרובעל (אגב, אפילו הכינוי שבחרת לעצמך מרמז על ההנחות השגויות שהנחת)

  • קישור לתגובה שלישי, 21 נובמבר 2017 17:10 הוסף ע״י גמריהו בן אזרובעל

    שאלה לכותב המאמר:

    מהו לדעת כבודו הטעם האבולוציוני לקיומה של תופעת משכב זכור?

    קשה להעלות על הדעת תרחיש שבו לחצי הברירה הטבעית (וקל וחומר סלקציה מינית) לא יכחידו במרוצת הדורות ממאגר הגנים העדפות מיניות שאינן מוכוונות התרבות ותורשה. עם זאת, התופעה נצפית כיום בת״א, בעיה"ק תובב"א, ואף בקרב זנים אחרים.

  • קישור לתגובה שלישי, 18 יולי 2017 19:37 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    למאמר הרצ"ב יש קשר לאמור כאן:
    http://www.newsweek.com/2016/07/29/cancer-evolution-cells-637632.html

  • קישור לתגובה שישי, 31 מרס 2017 08:39 הוסף ע״י ניצן

    http://www.hofesh.org.il/articles/science/irreducible-complexity.html

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים