Skip to content

1VSDAT

שני, 14 אוגוסט 2017 10:54

האם הדתיים מצליחים להאמין? (מעגלתו של חילוני)

דרג מאמר זה
(8 מדרגים)

האם הדתיים מצליחים להאמין?

האם הדתיים נותנים למילה "אמונה" את אותה משמעות שנותנים לה אתיאיסטים?

 

וויכוחים עם דתיים לימדוני שהתשובה לשאלה בכותרת המשנה היא בדרך כלל שלילית.

 

עד לאותם וויכוחים, נהגתי לחשוב שהביטוי "אני מאמין ש-X" משמש את כולנו  כדי לבטא רמה מסוימת של הסתברות שאנו מייחסים לנכונות טענה X - רמה שאולי איננה 100 אחוז, אבל היא גבוהה.

 

הוויכוחים הנ"ל לימדוני שכשדתי משתמש במילה זו ביחס לאמונתו הדתית הוא מתכוון במקרים רבים (גם אם אינו מודע לכך) לדבר שונה לחלוטין.

 

טענתי מבוססת על כך שפעמים רבות נראה שהדתי יודע מה נכון ובכל זאת טוען שהוא מאמין בדבר שונה.

 

מספר דוגמאות לכך כבר עלו במאמר "על המוסר" שבו הצבעתי על העובדה שדתיים המנסים לשכנע את הבריות בכך שמקור המוסר הוא בדת – תמיד יבססו את טענתם על מצוות כמו "לא תרצח" ולעולם לא יבססו אותה על מצוות כמו "רצח את מחלל השבת".

 

תופעה זו, כך טענתי, נובעת מן העובדה שבסתר ליבם ברור להם שההתבססות על "לא תרצח" יכולה לשכנע כי מצווה זו באמת מבטאת ציווי מוסרי בשעה שהתבססות על "רצח את מחלל השבת" לא תשכנע כיוון שהיא מנוגדת לציווי המוסרי הפנימי (שלהם עצמם).

 

לא מדובר כאן בתופעה נקודתית אלא במשהו שחוזר על עצמו חדשות לבקרים.

 

מאלפות במיוחד הדוגמאות שבהן מצטט אתיאיסט מצוות מפורשות של הדת מבלי לחוות עליהן דעה ומקבל בתגובה מתקפות אישיות המאשימות אותו ביחס שלילי לדת או בשנאת חינם כלפי דתיים.

 

דוגמה מעניינת אפשר למצוא באחד הדיונים שיצא לי לקיים בפייסבוק[א].

 

בדיון זה פרסמתי מספר טענות עובדתיות בנושא המכונה בדת "חליצה" וזכיתי לתגובות כמו[ב]:

 

"מיכאל אתה עסוק בלהפיץ שנאה ובלהוסיף עוד ועוד שמן למדורה. הבנו שאתה מתנגד לדת, הבנו שאתה חושב שכל מי שמאמין הוא טיפש והבנו שאתה נלחם בהתחרדות כדור הארץ כפי שהפרופיל שלך מספר. הוויכוח בכפר הוא על הקמת בית כנסת ועל גודלו ולעתים גם על זהות יהודית במדינת ישראל. במקום לנסות ולקדם את הדיון למקום פורה אתה עסוק בלדחוף את האג'נדה מעוררת השנאה שלך על ידי שיתוף כתבות מגמתיות ומזעזעות. שחרר אותנו מהדמגוגיה שלך ותפסיק להתרוצץ פה כמו פירומן עם מצית"

 

מדובר בתופעה שהיא מעניינת, מעודדת ומאכזבת בו זמנית.

 

מדוע זה מעניין?
כי, כאמור, מדובר בדיווחים עובדתיים ולא בהבעת דעה, אז מניין הגיעה אותה דעה למחשבת המגיבים?

 
ככל הנראה היא הגיעה מהם עצמם (שהרי בפוסט אינה מתוארת).


כלומר: הם עצמם הבינו שעל פי העובדות הללו הדת נראית רע ומכיוון שלדעתם עובדות אלו מחייבות את מי שמודע להן לחשוב דברים רעים על הדת – הם ייחסו דעות אלו לי (והדחיקו את העובדות עצמן).


זה פשוט מעניין מבחינה פסיכולוגית.

 

מדוע זה מעודד?
כי נראה שהעובדות אכן מדברות בעד עצמן ואפילו שטיפת המוח הדתית לא מצליחה למנוע מאנשים להסיק מהן מסקנות על טיבה של הדת.

מדוע זה מאכזב?
כי התרגיל הפסיכולוגי שעשו על עצמם עבד: הם ייחסו את הדעה שהתגבשה בחלק ההגיוני של מוחם אלי ומנעו מן החלק השטוף של מוחם – זה שבסופו של דבר קובע את התנהגותם - את אימוץ המסקנה שהם בעצמם הגיעו אליה.

 

לכן אני טוען שכשדתי אומר שהוא מאמין במוסריותן או בנכונותן של מצוות התורה או בנכונות טענותיה הוא אינו משתמש בשורש "אמן" במשמעות שאני מייחס לו. פעמים רבות מדי השימוש בשורש זה אינו מבטא יחוס של הסתברות גבוהה לנכונות אלא משהו אחר.

 

אולי נחוצה מילה אחרת כדי שלא נתבלבל.

 

הפילוסוף דניאל דנט הגיע כנראה למסקנה דומה ואף ניסה לתאר את הסיבות לתופעה[ג].        

 

יש, כמובן, גם יוצאים מן הכלל בדמותם של דתיים שאינם פוחדים לומר במה הם מאמינים.

 

 

מיכאל רוטשילד

 



[א]

הפוסט לא נכתב לטובת המאמר הנוכחי ולכן אפשר (אם משתדלים) לפרש מילה אחת שכתבתי בו כהבעת דעה אבל ניכר בתגובות שלא כך היא פורשה.

[ב]

אני מצטט את התגובה במאמר הנוכחי כי ייתכן שאחרי פרסומו יחליט כותבה לחבל בראיות ולמחוק אותה.

 

[ג]

אזהרת אורך: הסרטון נמשך יותר משעה.

נקרא 1225 פעמים שונה לאחרונה ב- שני, 14 אוגוסט 2017 22:17

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

6 תגובות

  • קישור לתגובה שלישי, 10 יולי 2018 06:47 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    יותר ויותר דתיים מודים שאינם מצליחים להאמין:
    https://www.srugim.co.il/165178-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA

  • קישור לתגובה שישי, 11 מאי 2018 09:33 הוסף ע״י עדי אביר

    מאיר,

    הריגת מי שמנסה להרוג אותך אינה רצח. זאת הגנה עצמית שמותרת בכל התרבויות.מחלל שבת אינו מנסה להרוג אף אחד. הוא בסך הכל שולל את האידיאולוגיה שלך ומי שמוציא להורג אנשים שחושבים אחרת ממנו נכנס לטריטוריה מאד מסוכנת. היום הוא זה שמוציא להורג ומחר יוציאו להורג אותו.

    אנשים פרימיטביים הורגים את אלו שכביכול פוגעים ב'קדושה' כלשהי (שלרוב נמצאת ברשותם של אנשי דת שתפסו עליהם חזקה). היום, על אפם ועל חמתם של האל וקלגסיו המזוקנים, אף אחד כבר אינו מומת בגין עבירות 'דתיות' כי הרבנים מצאו התר טכני שמאפשר להם לוותר על רצח של חוטאים שסטו מדרך הישר שהם המציאו לצרכיהם. מסתבר שחז"ל חשבו על פטנט גאוני שאפשר להם להתעלם מהציווי האלוהי וליישר קו עם השכל הישר: 'תלמוד לומר: "מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת" - הא אם יש מזבח אתה ממית ואם לאו אין אתה ממית'. כלומר, ביהדות אולי יש 'משהו החשוב יותר מהחיים עצמם' אבל כשהיהודים נתקלים בשלטונות קצת פחות חשוכים הם ממהרים למצוא תירוץ שמתיר להם להתעלם מדברים חשובים יותר מהחיים עצמם ולאמץ את החוק האזרחי אותו הם כל כך אוהבים לשנוא.

    בכל אופן, אני מחלל שבת מושבע ואוכל שרצים נלהב ולמרות זאת לא נראה לי שאני נתון בסכנה כלשהי. אמנם יש בקרבכם קנאים מטורפים שחושבים שחובה עליהם לרצוח צעירות תמימות שמשתתפות במצעדי גאווה אבל נראה שרשויות החוק מסוגלות לטפל בהם ולהרחיקם מהציבור השפוי. אני, בכל אופן, איני מתכוון לשנות ממנהגי וליישר קו על ציוויים שכביכול ניתנו אי פעם בתקופה הניאוליטית.

    הרחבתי את הדיון בנושא במאמר בשם 'למה הם לא מבערים אותי?':

    http://1vsdat.org/index.php/2013-02-21-20-40-12/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%92%D7%99%D7%9D/item/1311-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99


    עדי אביר

  • קישור לתגובה שישי, 11 מאי 2018 04:51 הוסף ע״י מאיר

    שלום רב,
    אני מה שאתה מכנה "דתי", אבל אני מכנה עצמי יהודי. כשזה עולה לשיחה, אני תמיד אומר שאני לא אדם מאמין ואז מיד שואלים "איך זה יכול להיות? אתה הרי שומר שבת" ואז אני משלים "אני לא מאמין, אני יודע".

    בנוגע להריגתו של מחלל שבת. אתן לך דוגמה למה הדבר דומה. אני מניח שאתה רואה עצמך כאדם מוסרי ורצח זה דבר מתועב בעיניך. עכשיו ברגע הזה שבו אתה מהנהן בהסכמה, דמיין אדם שעומד עשר מטר ממך ומתחיל לירות עליך. אתה פתאום מרגיש ביד שלך אקדח שהופיע משום מקום. אין לך לאן לברוח ולהתחמק מהכדורים שלו, הדרך היחידה לעצור את המוות שלך זה על ידי רציחתו של האדם שיורה עליך. האם תרצח אותו?

    המוסר היהודי מציב את קדושת החיים בראש, אבל ביהדות יש משהו החשוב יותר מהחיים עצמם. כדי להבין מדוע זה כך, צריך להבין לפני כן מה מטרת החיים בכלל. אבל לא נכנס עכשיו להסברים על מטרת החיים. כאשר יש משהו החשוב יותר מקדושת החיים, אז כל עוד בני האדם לא מסכנים את הערך החשוב יותר, החיים חשובים יותר מהכל ולכן "לא תרצח". אבל כאשר אדם מסויים מסכן את הערך החשוב יותר מקדושת החיים, הורגים אותו. למה השבת חשובה יותר מהחיים? זה כבר נושא אחר. אבל חשוב שתבין את הרעיון ואת ההקשר הנכון.

  • קישור לתגובה ראשון, 17 ספטמבר 2017 18:49 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    איתמר:
    בנוסף למה שאמר עדי, הדתיים מראים בתשובותיהם - לא רק שהם מניחים שאני יודע את התשובות המוסריות אלא גם שהם יודעים בעצמם מה התשובות המוסריות.
    כאמור, בגלל זה הם לעולם ינסו לשכנע שמקור המוסר הוא בדת באמצעות "לא תרצח" ולעולם לא ינסו לשכנע באמצעות "רצח את ההומו".
    כמו כן, גם כאשר הדברים פחות מפורשים, הם בכל זאת מצליחים להבין שלא רק שאני יודע את התשובות אלא גם שאני יודע שתשובות הדת שגויות.
    בקיצור, הם לא יכולים להסתיר את ערוותם גם באמצעות הטיעונים שאתה מציג

  • קישור לתגובה ראשון, 17 ספטמבר 2017 12:05 הוסף ע״י עדי אביר

    איתמר,

    אם האמונה היא 'נתיב הכרתי',מדוע אנשים האמינו גם בימים בהם אף אחד לא חשב במושגים אפיסטמולוגיים ואיש לא ראה באמונה 'נתיב', או תהליך?

    כיצד, לדעתך, מסבירים אלו שמייחסים את האמונה ל'תחושת שכנוע' את העובדה ש'תחושת השכנוע' שלהם הביאה אותם ליהדות ו'תחושת השכנוע' של אחרים לנצרות, איסלאם, בודהיזם וכדומה? האם אני טועה כשאני רואה ב'תחושת שכנוע' מושג מכובס ל'שטיפת מוח', כדבריו של מיכאל רוטשילד?

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שבת, 16 ספטמבר 2017 20:13 הוסף ע״י איתמר אברגל

    יש דתיים שיגידו שאמונה זה "נתיב הכרתי" שבו ניתן, כמו בשאר האמצעים האפסטימולגויים, להגיע לאמיתות כלשהן.
    ויש דתיים שאומרים שאמונה מבחינתם זו תחושת שכנוע. אני חושב שהרוב אומרים כך. ולא מדובר על הסתברות בלבד, אלא על סבירות.

    לפי דעתי, גם מה שהגיבו לך, הוא לגבי זה שציפו שאתה יודע את התשובות המוסריות לעובדות לגבי מצוות חליצה, וטענותן באות לאחר טענה מוסוות, שאומרת "אתה יודע את התשובות המוסריות לעובדות האלה, אזי למה -" וממשיכים עם טענותיהן מכאן.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים