Skip to content

1VSDAT

מהשפה (הפנימית) ולחוץ

 

על התפתחותן של קדם שפות[א] ועל הדילוג מקדם שפה לשפה.

הם נחמדים, אבל הם לא בני אדם

שאלות מסוימות שמציקות לאנשים ועולות מדי פעם בפייסבוק הן תוצאה של האנשת יתר של בעלי החיים

חכמתנו בעוכרינו

חולשת החילונים ככוח פוליטי נובעת בדיוק מן הסיבות שבגללן הם כוח אינטלקטואלי ויצירתי.

כוחה של מילה

במאמר "הדיבר הראשון" הדגשתי את חשיבות התפקיד שממלאות מילים בחשיבה האנושית.

המאמר הנוכחי נועד להדגים תפקיד זה על ידי הצגת בעיה שפתרון אחד שלה מושג כמעט כולו על ידי "משחק מילים".

האם אנחנו חיים במטריקס?

כמה מילים בזכות התיאוריה הכי קונספירטיבית שיש[א]

האם אי פעם נדע הכל?

המפעל המדעי כולו נראה כפועל בכיוון אחד – איחוד כל התיאוריות המדעיות לכלל תיאוריה אחת שמבהירה את הכל.

הדיון כאן מתייחס לאפשרות קיומה של התיאוריה המיוחלת[1] ולא לשאלה אם אי פעם נדע את מיקומו של כל חלקיק אלמנטארי ביקום.

רביעי, 05 אפריל 2017 08:30

מעבר לספק (מעגלתו של חילוני)

 

הדרך מן הגיהינום רצופה שאלות טובות

הטיעון של "מורכבות בלתי פריקה" הוא אחד הטיעונים האהובים ביותר על בריאתנים.

הרבייה הזוויגית היא אחת הדוגמאות שבה הם מרבים להשתמש. האם הם צודקים?

במבחן התוצאה יש דמיון מסוים בין תוצרי התבונה לתוצרי האבולוציה. האם דמיון זה

מצדיק את תיאור האבולוציה כ"תבונה של הטבע"?

פרופסור ישעיהו ליבוביץ ופרופסור יוסף אגסי נחלקו ביניהם כמעט בכל נושא או שאלה שבהם דנו. המחלוקת התמקדה סביב תפישת העולם ואופי הדיון: בכל מקום בו ראה פרופסור ליבוביץ דיכוטומיה, מצא פרופסור אגסי דירוג. בעוד ליבוביץ ראה הבדל תהומי בין כמות ואיכות, בין רציונלי לאי רציונלי, בין מדע לערכים ובין האדם לטבע, מצא אגסי דרגות וקשרים בין כל אלה. חרף הדעות השונות הייתה הסכמה על יסודות המחלוקת, והדיאלוג שביניהם היה שוטף ונוקב נדונו שאלות יסוד בפילוסופיה, במדע ובפילוסופיה של המדע ובכלל זה: גבולות המדע, גלגולי המושג מדע, חשיבה מדעית, פיסיקה ומטאפיסיקה, מדעי הטבע ומדעי האדם, כפייה או בחירה של תורות מדעיות, מותר האדם, רשות הרבים, רשות היחיד, הרקע החברתי של המדע, מודעות ומודעות עצמית, איכות וכמות, האדם והקוסמוס, מערכות, מושגים ופרדוקסים, אנטינומיות הבנה והסברה.

הקורס הופק על ידי האוניברסיטה המשודרת.
עמוד 1 מתוך 6

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים