Skip to content

1VSDAT

שלישי, 23 אוקטובר 2018 09:25

אברהם אבינו - הסיפור שלי (צבי כסה)

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)

אברהם אבינו הסיפור שלי.

 

צבי י' כסה

 

אתמול קראו פרשת השבוע על אברהם אבינו. ככתוב "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ ..". זה הסיפור עפ"י המסורת. ואני מציע סיפור אחר אולי הפוך.

 

עפ"י המסורת אנחנו מסתכלים על אברהם דרך אלוהים ואני מסתכל על אלוהים דרך אברהם. כשבנג'מין דיזראלי אומר בפרלמנט הבריטי: "כאשר אבותיכם רעו חזירים אבותי כתבו את התנ"ך". הוא לא אמר שאלוהים מסר לאבותינו כי אז מה הרבותה, אלא שהם כתבו את התנ"ך. המסורת מעלה את האל ומגמדת את אבותינו העברים, את הגניוס העברי. ואני מתפעל מהגניוס של אבותינו.

 

אברהם הוא גדול האישים (א. ב. יהושע מקהה בי על מעשים רעים שעשה). אבל, זו דעתי. מה זה הלֵך לְך. אם זה צו אלוהים מהו אברהם, מה ייחודו? הלֵך לְך זו החלטה של אברהם. הוא פורץ הכלובים של המקום והתודעה. מבין, אולי הראשון, שהחיים הם אבסורד. תקרית ללא תכלית. הלֵך לְך ועוד אל מקום לא נודע הוא הפועל היוצא ממצב האבסורד. או אז מה נותר לאדם לעשות? – להפוך את התקרית לתכלית – למרוד באבסורד! איך? – כיוון שהאבסורד מתגלה בטמטום, בעוול, ברשע, בשקר – הנה התכלית: לעשות צדק כאקט נגד הבריאה הפגומה. מול עובדי עץ ואבן אלוהים שלו יהיה אל צדק: השופט כל הארץ לא יעשה משפט? צדק אברהם יסוד ארץ!!!

 

ולמה אלוהים? בני אדם בממשק החיים ביניהם חייבים מקור סמכות. ובימים ההם אין מושג "האדם הריבוני" כמקור הסמכות. ומי שמך אברהם לטעון לצדק? מי שמך לאסור עלינו לשחוט ילדים למען האלים? – זו מהות האירוע של עקדת יצחק – וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ.... וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה. הנה מקור הסמכות אלוהים אוסר על עקדת הבנים. באין מושג של "אדם ריבוני כמקור הסמכות" יש האל. זו גדולת הגניוס העברי. כאשר חמורבי מנסח את חוקיו הוא אומר "אני המלך אומר..." אברהם ואח"כ משה אומרים הצדק הוא לא מצוות המלך אלא מצוות האל – מקור הסמכות. ומכאן משה רבינו הראשון שכופף את המלך לחוקה. ואין אצולה בישראל. הגניוס של אבותינו העברים שהיו אח"כ ליהודים.

נקרא 54 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים