Skip to content

1VSDAT

שישי, 28 דצמבר 2018 21:09

החינוך לאזרחות - מה נשאר ממנו (צבי כסה)

דרג מאמר זה
(1 מדרג)

החינוך לאזרחות מה נשאר ממנו

צבי י' כסה

 

 

האוניברסיטה הפתוחה ערכה סקר על מה נשאר בתודעת תלמידים בני 19 עד 23 משיעורי האזרחות בבית הספר.

 

הממצאים: מעט שוקע בזיכרונם. הלימוד טכני כהכנה לבגרות. השעורים לא מסקרנים ומלהיבים. התוצאה הודגמה בסקר אחר שפורסם לאחרונה על תפישת הדמוקרטיה. בגילאי 15 עד 30 – רוב למניעת שיוויון מאזרחים ערביים. אין להאשים אלא את מערכת החינוך. בפעם הראשונה הבנתי איזו טעות עשה בן גוריון – ואני תמכתי -  בחיסול זרם העובדים בחינוך.

 

איך אפשר להעניק לתלמידים הבנה באזרחות שהיא קוד ההוויה במדינה כשהם חסוכי ידע אלמנטרי. לא למדו שעור אחד בפילוסופיה כדי לדעת ולהבין ביסודות המכוננים: תשאל בוגר תיכון מה זה "ערך" 9 מ – 10 לא יענו ויציגו מנהגים כערכים. תשאל מהו ערך אוניברסלי וערך פרטיקולרי כנ"ל (אני מוכן להוכיח במרקע עם השר בנט שהוא לא יודע מהו ערך). תשאל מה זה לאום, עם או אומה, או לאבחנה בין נתין לאזרח, מה הן זכויות טבעיות, כנ"ל. מצער, אבל לא הנשאלים אשמים אלא המערכת החינוכית. וגם זו יש לה הסברים סבירים. גם אין וודאות שמורים ערוכים לחנך את עיקרי תשתית האזרחות שעליהם מופעלים מנגנוני הממשל שאותם משננים כטכניים.

 

שבט מאופיין במנהגיו מדינה היא תבנית של משפט ואזרחות. והיא מוצר היסטורי צעיר. לא אפשר ללמוד אותה בדילוג על ימינו כציידים ומלקטים; ממשפחה לשבט, ליישות רב-שיבטית, למלוכה ונתינים ועד ליוון ורומא של יסודות משפט למיוחסים וכן הלאה אל הלאומיות עד לדמוקרטיה.

 

ואיך ללמד אזרחות בלי הוגי הדעות הובס ולוק. הראשון שטבע את מושג היחיד, כבעל הסמכות, מוסר אותה לשליט ואין חרטה. והשני  שטבע שבעלי הסמכות יכולים להפקיע בחזרה את סמכותם מהשליט. והופיע המושג של "אדם ריבוני" שהוא מקור הסמכות נולד עם זכויותיו הטבעיות. לא שליט ברשות האל אלא האדם הריבוני. בלי הטמעה של מושג זה אין הטמעה של משמעות המדינה שבה האזרחות היא המימוש של מעמדו האכזיצנטיאלי הריבוני של האדם. כאן האבחנה בין נתין לאזרח. לאמור, מדינת אזרחים היא ברית בין בני אדם ריבוניים – דמוקרטיה.

 

ואיך אפשר בלי להבהיר כי מערכת הערכים מתממשת בהיפוכם: ערך החופש פירושו אין גבולות. אבל בחרת א' ויתרת מכאן עד ת'. לאמור, מימוש החופש הוא הגבלתו; ערך השיוויון פירושו שזכותו של כל אחד להיות שונה; ערך האמת - דבקות בו מחייב את הספק. ורק הדמוקרטיה היא משטר המקיים תרבות ספק.

 

ומכאן המסובך יותר: כל ערך או עיקרון אם מבקשים לממש אותו בתכלית – מרוצץ את עצמו. חופש מוחלט הוא אנרכיה; שיוויון מוחלט פירושו לקצץ את ראשי הגבוהים; צדק מוחלט יהפוך ללא אנושי כמאמר "אם דין רצית אין עולם. אם עולם רצית אין דין"; אמת מוחלטת פירושה ביטול הספק. מכאן שחוש המידה הוא הוא הסרגל, הבג"צ של מערכת הערכים, שלעיתים סותרים, לאזן ביניהם.

 

ואיך אפשר חינוך לאזרחות בלי ללמד את המאה ה – 20 איך מתעוותת התרבות הגבוהה למשטרים לאומנים פאשיסטיים עד נאציים. ואיך תולדות היהודים במערבולת הזאת. האנטישמיות הדתית אפשרה ליהודי להתנצר. וזו המודרנית היא גזענית. אדם יכול להמיר את דתו ולא יכול להמיר את גזעו. מה שהביא את הרצל במשפט דרייפוס לדעת שהאמנסיפציה בין עמי אירופה לא פותרת את הבעיה היהודית.

 

ואין לדלג על ההנכחה של התלמידים שעד סוף מלחמת העולם השנייה הייתה בארצות הברית אנטישמיות ממשית. ליהודים וכלבים אסורה הכניסה למועדון. יש יותר מידי יהודים בהרווארד; רוזוולט אומר לצ'רצ'יל שאחרי המלחמה יצטרכו לפזר את היהודים כדי לפייס דעתם של רבים; ומסרב לשנות את חוקי ההגירה להציל יהודים מול גזרות הנאצים (הקנוניה נגד אמריקה, פיליפ רוט. חובה) ומול אלה ללמד את גבורת מאבקם של היהודים להבטחת שיוויון מעמדם וזכויותיהם.

 

אזרחות זה לא עניין טכני. היא מימוש מעמדו הריבוני של האדם שהוא והמשפט הם היסוד המכונן מדינה. וכיהודים נזכור שיהושע לא הקים מדינה אלא שיבטייה. היהדות הפתוחה היא שהקימה מדינה.

 

נקרא 194 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות