Skip to content

1VSDAT

שחר ע.

שלישי, 07 פברואר 2017 12:53

לא מקורי ולא במקרה (שחר ע.)

סיסמאות רבות נתלו בספר הספרים: התנ"ך הכיר לעולם את המונותאיזם, את השבת, את המוסר וכו'. האמנם? עיון בכתבים עתיקים מהעולם הקדום מראה שלא המונותאיזם, לא השבת, לא המוסר, אפילו לא סיפור משה בתיבה או ברית המילה הן המצאות יהודיות. רבים מהסיפורים התנכיים מקורם באגדות עם ומנהגים פוליתאיסטים קדומים. האם ההעתקות של כותבי התנ"ך היו מקריות, או שהיתה להן מטרה?
 
חנוכה הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, לזכר ניצחונם של החשמונאים בזמן בית המקדש השני במרד נגד היוונים, חנוכתו מחדש של בית המקדש ונס פך השמן[1]. חג זה התקבע במקורות כחג כה משמעותי, עד שנאמר עליו כי לעתיד לבוא "כל המועדות יהיו בטלים, חוץ מחנוכה ופורים"[2]. סביב החג התקבצו והתקבעו מיתוסים רבים, רובם לא מדויקים, ואני מבקש לעשות מעט סדר במקור החג ובסיפור האמיתי שגרם להווצרותו.
לאחרונה עלו לכותרות דבריו של שר החינוך נפתלי בנט ביחס לקשר בין עם ישראל וארץ ישראל, שאותו הבין מפרשת לך-לך ומפרשנות הפסוקים בסיפורי אברהם אבינו. לו היה שר החינוך מעמיק לקרוא, היה מגלה כי התורה מספרת סיפור שונה לגמרי.
למרות הדיעה הרווחת, אמונה ב'גלגול נשמות' איננה אמונה מקובלת בחלק גדול מן העולם היהודי, מאחר והיא מתנגשת עם עקרונות יהודיים רבים. גם אין הסכמה על הפרטים הטכניים של הגלגולים, ויהודים רבים, ביניהם גדולי ישראל, מתייחסים בביטול מוחלט לכל העניין. אחרים דווקא רואים בגלגול נשמות את דינמיקת ה'שכר ועונש' האולטימטיבית ומרחיבים אמונה זו עוד ועוד גם לבעלי חיים ולדוממים. הסיבה לריבוי דעות זה היא שבשום מקום בתנ״ך או בתושב"ע אין כל זכר לגלגול נשמות. מה כן כתוב בתנ"ך ובתושב"ע ואיך התחילה להתגלגל אמונה בגלגולים?
בחלק הקודם סיפרתי סיפור על טיול במתחם שידוע כגן חיות, אשר הסתיים באכזבה. בחלק הזה אסכם את ממצאי הארכיאולוגיה הארץ ישראלית והשוואתם למסופר במקורות התנ"כיים, ואעמוד על הקשר בין מסקנות החוקרים ובין הסיפור מחלק א'.
 
אחד העמודים שעליהם נשען חקר המקרא הוא עמוד הארכיאולוגיה. במאה וחמישים השנים האחרונות נחפרו בדקדקנות כל האיזורים עליהם מספרת התורה שוב, ושוב ושוב. את הממצאים שנמצאו עד כה אפשר לסכם בסיפור ילדים קצר, שקראתי לו "הקיפוד הורוד". סקירה מקיפה יותר שמסכמת את מסקנות הארכיאולוגיה ומבארת את הסיפור, מובאת בחלק ב'. קריאה מהנה.
הרב יוסף מזרחי נחשב לאחד מגדולי המחזירים בתשובה. יש לו רבבות עוקבים ברשתות החברתיות, אלפי קטעי וידאו, והוא מרצה במקומות רבים. האדם הזה נתפס שוב ושוב באמירות גזעניות, פרימיטיביות, אנטישמיות, מיזוגיניות, סקסיסטיות, ועוד. בחרתי אקראית הרצאה קצרה שלו, וניסיתי לתמלל אותה כדי לבדוק האם בין כל הסקנדלים ופליטות הפה המזעזעות הוא אומר גם דברי תורה או דברי טעם. התוצאה לפניכם.
ללומדי התורה יש סט כלים שאיתם הם מתמודדים עם בעיות בטקסטים. בנוסף יש להם גם סט כלים מובנה שנצרב למוחם בילדותם שאותו הם שולפים מדי פעם על מנת לפתור לעצמם אי נעימויות בהתנגשות בין התורה למציאות או להגיון. כלים אלה הם כללים לוגים, חוקים, 'מידות שהתורה נדרשת בהן', פתגמים או ביטויים שגורים שמקורם אינו ידוע, ועוד. האם הכלים הללו אמינים?
חמישי, 17 מרס 2016 12:51

אמונה (טפלה) עיוורת (שחר ע.)

משחר ההיסטוריה האמינו אנשים בסגולות ובאמונות טפלות שנוצרו במקביל להתפתחות הדת. במהלך השנים המציא האדם אמונות מאמונות שונות שעם הזמן השתנו, השתכללו, פשטו ולבשו צורות חדשות. גם בדת היהודית שלטו אמונות טפלות, ועם הזמן נוספו להן הלחשים, הקמעות והסגולות למיניהן. חמסה, חוט אדום, ספר תהילים מיניאטורי, מזוזות, כניסה לבית ברגל ימין, קמעות, אבנים על מצבות, השתטחות על קברי צדיקים, הפרשות חלה המוניות ועוד שלל מנהגים שפשו בעם לאחרונה. מה באמת עומד מאחורי העניינים הללו?
אין ילד שלא מכיר את סיפור המבול: נוח הצדיק, המבול ששטף את העולם, יונה עם עלה של זית, הקשת בענן. אבל ככל שמעמיקים בסיפור, כך צצות ועולות עוד ועוד שאלות. במאמר זה אני מבקש לקחת את סיפור המבול המקראי ולהראות זרועות שונות של ביקורת המקרא ומה יש להן לומר עליו.
עמוד 1 מתוך 2

התגובות האחרונות