Skip to content

1VSDAT

מעגלתו של חילוני
מעגלתו של חילוני

מעגלתו של חילוני (68)

ראשון, 19 פברואר 2017 21:23

מה זה הבלוג הזה בכלל?

נכתב ע״י
מה זה הבלוג הזה בכלל?
 
 
חלק מבני הנוער החוזרים בתשובה (דווקא האינטליגנטים שבהם) עושים זאת במהלך חיפוש אחרי משמעות החיים, תפקידם עלי אדמות, ועוד שאלות עמוקות שהחינוך בבתי הספר אינו נותן להן מענה, למרות שלאדם החושב הן חשובות.
 
העובדה שבבתי הספר לא מלמדים פילוסופיה של המדע גורמת לכך שבוגרי מערכת החינוך אינם יודעים מה זה "לדעת" ולכן הם נשבים בקסמי הדת שמתיימרת לתת לשאלות הללו תשובות, מבלי שיוכלו להבין שמדובר בתשובות שקריות.
 
המניע העיקרי לכתיבת בלוג זה הוא הרצון להציע תשובות אתיאיסטיות- הומניסטיות לחלק מהשאלות הללו ולהראות שעגלת החילונים (ההומניסטים) מלאה מעגלת החרדים.
 
מטרה נוספת ששמתי לעצמי ביצירת הבלוג היא שיפור עמידותם של הבריות בפני שקרים על ידי הגברת מודעותם לכוחה של החשיבה הביקורתית ולכוחו של ההיגיון.
המאמרים על פרדוקסים נכתבו בעיקר למטרה זו.
 
אני רואה בפרדוקסים כלי חינוכי מן המעלה הראשונה כיוון שבשונה מפתרון בעיות רגילות שמעביר אותנו ממצב של "לא יודע" למצב של "יודע", מעביר אותנו יישוב הפרדוקס ממצב של "יודע דבר לא נכון" למצב של "יודע דבר נכון"
 
שם הבלוג נגזר, כמובן, מן ההתנשאות שמביאה את הדתיים לטעון שעגלתם מלאה ועגלת החילוני ריקה.
 
ההשוואה אינה הוגנת כיוון שיש מעט דרכים להיות דתי והרבה דרכים להיות חילוני ובאמת – חלק גדול מהחילונים מסתובבים עם עגלה ריקה – (טוב – לרוב היא לפחות אינה מלאה בשקרים, אבל היא בכל זאת ריקה).
לכן העדפתי לציין שמדובר בחילוני הומניסט (כזה שעבורו האדם הוא מידת כל הדברים) ולא באדם שהוא חילוני מתוך עצלות.
מפעם לפעם אני מרשה לעצמי להתבטא גם בנושאים אחרים (בעיקר כדי להציג את עמדותיי בנושאים חמים שעל סדר היום) אבל לפחות נכון לימים אלה – הנ"ל היא מטרת הבלוג.
 
כדי לפשט את ההתמצאות במאמרים, להלן רשימה המסווגת אותם לפי נושאים.
במקרה שמאמר ניתן לסיווג ליותר מנושא אחד, יופיע שמו מספר פעמים.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיכאל רוטשילד
זה מחוץ לתחום השגתו של המדע? אין מה לדבר על זה!
דיון שקיימתי עם חבר בעקבות פרסום המאמר על הבעיה הפסיכו פיזית בעלון רמות השבים.
סמנטיקה של "רצון חופשי"
 
מסתבר שיש אנשים המייחסים לביטוי "רצון חופשי" משמעות שונה מזו שבה דנתי במאמרי על חופש הרצון.
על פי המשמעות שמיחסים אנשים אלה לביטוי, רצון הוא חופשי אם הוא נשלט, או לפחות מושפע על ידי התודעה.
הבעיה הפסיכו פיזית
 
מאמרי על הרצון החופשי יוצא מנקודת הנחה שהקורא יודע ומבין שממצאי המדע מצביעים על כך שמוחנו הוא מכונה משוכללת המצייתת לחוקי הטבע.
בדיונים שניהלתי עם אנשים לאחר כתיבת המאמר, התברר לי שלא כולם יודעים ומבינים זאת והמאמר הנוכחי נועד לשכנע את קוראו שהמוח הוא אכן מכונה המצייתת לחוקי הטבע שאינה מותירה שום תפקיד לישויות מיסטיות כמו נשמה.
אתיאיסט או אגנוסטי?

האגנוסטיים מגדירים את עצמם ככאלה מכיוון שלטענתם אי אפשר לדעת בוודאות אם אלוהים קיים.
אני אומר שלמעשה אי אפשר לדעת בוודאות כמעט שום דבר (כולל אם יש או אין אלוהים).
אז מדוע אני בכל זאת מגדיר את עצמי כאתיאיסט?
ימין ושמאל, רק חול וחול
 
על טעויות בניהול המדיניות הישראלית כתבתי לא מעט ומכיוון שמדיניות זו מנוהלת כבר זמן רב על ידי הימין, הופנתה ביקורתי בעיקר אליו[א].
זה לא אומר שהשמאל לא טועה ובמאמר זה ארצה להתמקד במה שהן לדעתי הטעויות העיקריות במחנה השמאל[ב].
האם אנחנו באמת רוצים חופש דת – בעיית הפליטים המוסלמים
 
המושג "חופש דת" נישא כיום בפי כל אדם הרואה את עצמו כפלורליסט ולמרבה הצער הוא הפך אצל רבים לחלק מ"דת הפלורליזם".
הפולחן של דת זו מאיים בימים אלה על אירופה.
 
התמודדות עם עקיפה על השוליים וסוגים אחרים של נהיגה בריונית
 
לדעתי אין תושב בישראל שלא נתקל בתופעה.
 
מדוע אני ריאליסט?
 
אני תופס את הריאליזם כהשקפת עולם הטוענת שיש מציאות שהיא חיצונית לי עצמי, כלומר, כהשקפה המנוגדת לסוליפסיזם הטוען שרק התודעה שלי קיימת בוודאות.
אני מקבל את הריאליזם ודוחה את הסוליפסיזם.
למה, בעצם?
תנועת ההשכלה: האם צמחים חשים כאב?
 
אחת לכמה זמן מופיעה בעיתונות כתבה על צמחים שצומחים טוב יותר כאשר משמיעים להם מוזיקה מסוגים מסוימים, או סובלים מכאב ואף נבהלים מאנשים שגרמו להם כאב בעבר.
אני מניח שרובכם אינכם מאמינים בטענות אלו אבל חשבתי שיכול להיות מעניין לדון בסיבות לפסילתן.
קישורי חיים
 
לא. זו אינה טעות כתיב. פרק זה שונה מרוב הפרקים בבלוג בשני היבטים מרכזיים:
האחד הוא שהוא מורכב בעיקר מקישורים ולא מטקסט מקורי.
השני הוא שבניגוד לרוב מרכיבי הבלוג פונים אל ההיגיון ומנסים להציג אמיתות בדבר טיב העולם והאדם ואופן פעולתם, הקישורים המובאים בפרק זה מציעים דרכים מעשיות להתמודדות עם קשיי החיים.
הקיום הוא רק תיאוריה
 
אני ריאליסט במובן זה שלדעתי קיימת מציאות אובייקטיבית אבל כשאני טוען שמשהו קיים, כמעט אף פעם אינני יודע זאת באופן ישיר. כמעט תמיד אני בסך הכל נותן ביטוי לתיאוריה שאני מחזיק בה בדבר טיבה ומאפייניה של אותה מציאות.
למה מי מת? על החיים ועל המוות
 
השאלה מדוע אנחנו מזדקנים ומתים הטרידה את האדם מאז ומעולם. האם יש לשאלה זו מענה מתחום האבולוציה?
 
המאמר שבנדון התפרסם בעלון רמות השבים ותושבת רמות השבים – נעמי וקס הגיבה על הדברים.
הפנמה נכונה של השואה
 
אין לשכוח את השואה, אבל האם אנחנו זוכרים אותה נכון?
זה מאמר שתכננתי לכתוב לכבוד יום השואה וניר להב הקדים אותי ופרסם לפני חלק גדול מתוכנו המתוכנן (ובכך חסך לי עבודה).
מכיוון שהתוכן חשוב בעיני אני חורג ממנהגי ומפרסם מאמר שעיקר תוכנו הוא הצבעה למאמר של מישהו אחר.
דיון עם דני שטייניץ על התוכנית המדינית שלי
 
המאמר שבנדון התפרסם בעלון רמות השבים ותושב רמות השבים – דני שטייניץ הגיב על הדברים.
איתור עברייני נשק חם – האם רוצח הבר-נוער יכול היה כבר להיות מאחרי סורג ובריח?
 
אספר לכם על רעיון שהגיתי לפני זמן רב ושכאשר שמעתי על הרצח בבר-נוער ניסיתי להביא אותו לכלל מימוש.
ספוילר: לא הצלחתי, אבל לא מסיבות טכניות.
חכם השביל מן ההולך בו
 
פתגם זה הוא עצה מוכרת למטיילים ונועד לעודד אותם ללכת בשבילים שכבר נדרסו ברגליהם של רבים ולא להסתכן בבחירת דרך חדשה.
ברצוני להשתמש בו כמטאפורה ולהמשיל את האנושות להלך ואת הדורות הרבים באבולוציה שלה לאנשים שרגליהם סללו את השביל.
אקדים ואומר שאינני מתכוון לטעון נגד חידוש ופעמים רבות המעשה החכם הוא דווקא לסטות מן הדרך המקובלת, אבל מעשה זה חכם באמת רק אם המניעים שהביאו לסלילת הדרך המקובלת הובנו.
על מוסר וסמנטיקה
 
בתחילת המאמר על המוסר רמזתי על מספר רעיונות שחשבתי שאין צורך בפירוט רב כדי שיובנו.
התכתבויות שהיו לי עם אנשים שקראו את המאמר למדוני שיש מקום להרחיב נקודות אלו והמאמר הנוכחי (שעדיף שייקרא לפני המאמר הנ"ל) עושה זאת.
 
חליפת מכתבים בעקבות חלק ממאמריי
 
ברמות השבים, בה אני גר, מוציא הוועד המקומי מדי חודש גיליון חדש של העלון המקומי.
אני תורם לעלון זה תקצירים מן המאמרים המופיעים בבלוג זה.
 
הרשימה הבאה היא ציטוט מילולי של התכתבות שיזם אתי עמי כהן - מקוראי העלון שכפי שתראו – דעתו שונה משלי.
קיבלתי את אישורו לפרסום הדברים.
מיגור כוחות טרור שתופסים מחסה בתוך אוכלוסייה אזרחית:
 
מאמר זה מבוסס על מכתב ששלחתי לגורמים שונים במערכת הביטחון ערב הכניסה הקרקעית לרצועת עזה במסגרת מבצע "צוק איתן".
הרעיון נהגה בהקשר של המאבק עם החמאס אבל נראה שהוא רלוונטי בהקשר רחב יותר.
הוראה בבתי הספר - ערכים מול ציונים
 
אחד מהוויכוחים שנכנסו לאופנה בשנים האחרונות מבוסס על הסיסמאות של "הוראה משמעותית", "לימוד ערכים" ו"מניעת הפיכתם של בתי הספר לבתי חרושת לציונים".
איך מתמודדים עם מותו של אדם יקר:
מאמר זה מורכב מהצבעה למאמר שהוצג במסגרת פוסט בפייסבוק ותגובה שכתבתי אני לאותו פוסט.
התוכנית המדינית שלי
פרק זה קושר בין שני מאמרים שכבר הפצתי ומציג את המכלול כקווים לדמותה של תכנית מדינית.
 
במקור לא חשבתי שיש צורך בפרק המאחד אבל אחרי שנשאלתי על ידי אנשים שקראו את שני הפרקים הללו "אז מהי התכנית המדינית שלך?" הבנתי שיש לומר עוד כמה מילים כדי להסביר מדוע שני פרקים אלה מהווים בסיס לתוכנית מדינית.
המוסר – מה הלאה? כלכלה מוסרית?
 
במאמר קודם בנושא המוסר הבעתי את דעתי בנוגע למשמעות שכדאי לצקת למושג המוסר אחרי מות האלוהים. במאמר הנוכחי אתייחס דווקא לשאלה "מה הלאה?" – מה עלינו לעשות כדי להרחיב את משמעות המונח אל מעבר למה שכפתה עלינו האבולוציה. אקדים ואומר שהמאמר לא מתיימר למצות את הנושא.
התמודדות עם בעיית הפליטים
 
בשנים האחרונות מתמודדת ישראל עם ריבוי מבקשי המקלט ממדינות אפריקה.
מצד אחד, ברור שפתיחת גבולות המדינה לכל דיכפין אינה דבר מעשי אבל, מצד שני, כולנו זוכרים את התקופה בה התדפקו יהודים שניסו לברוח מהנאצים על דלתות שווייץ והושמדו בגלל שאלו לא נפתחו.
 
פרדוקס הסחטן, טעותו של חתן פרס נובל ומו"מ עם מדינות ערב
על חשיבותו של מודל נכון לייצוג המציאות
 
האם הגבינה שהפיל העורב מעידה על צבעו?
 
לא בכל מקרה, טענות השקולות זו לזו מבחינה לוגית, שקולות גם מבחינה מעשית.
 
חיים של אחרים:
על הזולתנות כטעם החיים
 
במאמרי "טעם החיים" הסברתי את הטעם שמצאתי אני לחיי.
 
הדגשתי שמדובר בבחירה אישית ובמאמר הנוכחי ברצוני להפנות את הזרקור אל סוג אחר של בחירה – בחירתם של אנשים שמקדישים את חייהם לטובת האחרים.
 
מה קורה כאן? ישראל מאבדת את אמינותה בעיני אומות העולם!


נכתב בעקבות היחס העויין שקבלה ישראל בעקבות אירועי המשט התורכי לעזה.
נראה רלוונטי גם לעניין
הסנקציות שהטיל האיחוד האירופי על ישראל.
הופיע באתר הידען בתגובה זו

פרדוקס נובע תמיד מטעות בשיקול.
 
פרדוקס הוא מצב שבו שתי דרכי חשיבה לגיטימיות לכאורה מובילות אותנו למסקנות סותרות.
 
פרדוקס בוחן הפתע
 
במאמר על פרדוקסים של התייחסות עצמית הזכרתי את פרדוקס בוחן הפתע כאחת הדוגמאות המורכבות שראויות למאמר נפרד.
הנה המאמר הנפרד.
 
רק על עצמי לספר ידעתי – פרדוקסים של התייחסות עצמית
 
דיונים על דת ואמונה מזמנים לנו לא אחת – ביודעין או שלא ביודעין – גם את הדיון בבעייתיותה של התייחסות טענות אל עצמן. ההיבט המרכזי של בעייתיות זו היא העובדה שהתייחסות עצמית היא טעות לוגית המובילה לפרדוקסים רבים.
 

הדת תורמת להישרדות... של עצמה בלבד

לא אחת נשמעת הטענה שהצלחתן של הדתות היא עדות לתרומתן להסתגלות האדם לחיים בסביבתו. טענה זו אין לה על מה לסמוך והיא משאירה פתוחה את השאלה כיצד זה מסתדרות החיות ללא דת.

ממה נובעת זכותי לגור בארץ ישראל?

זו שאלה שדתיים רבים מנופפים בה כדי להסיט את הדיון בשאלה אם טענות הדת הן טענות אמת או בשאלה אם הכפייה הדתית הנקוטה בארצנו מוצדקת ולהפעיל על המתווכח אתם לחץ כדי שיקבל את שטויות הדת משיקולים בלתי ענייניים.

מה מפריע לי בתוכנית החינוך של יש עתיד?

 

מפלגת "יש עתיד" חוזרת ומצהירה על הצורך בצמצום מספר מבחני הבגרות.

אין לי בעיה עם זה.

יש לי, עם זאת, בעיה קשה עם רשימת הבחינות שבכוונתה להשאיר.

 

שינוי שיטת הבחירות

 

לאחרונה מדברים הרבה על שינוי שיטת הבחירות, כאשר אחת ההצעות המוזכרות בהקשר זה יותר מכל היא ההצעה להעלות את אחוז החסימה.

לדעתי מדובר ברעיון עוועים שיאבן את הפוליטיקה מבלי לפתור את הבעיה שבעטייה הוצע.

 

כל ההתחלות קשות

 

סוג נפוץ מאד של "התקלות" שמחב"תים כדוגמת אמנון יצחק אוהבים להתקיל בהם את האפיקורס התורן הוא הסוג הדן בהתחלות למיניהן ובעיקר – מדוע התחיל היקום ואיך התחילו החיים.

 

יש אבולוציה!
 
אחת הטענות שמעלים דתיים לא פעם נגד האבולוציה היא שמדובר בסתם תיאוריה שלא הוכחה.
מעבר לשטות שבעצם הדרישה מתורה מדעית להיות מוכחת, כאשר עצם הקריטריון למדעיותה של תיאוריה מדעית הוא היותה בת הפרכה (והוכחות, כידוע, אי אפשר להפריך), הרי שההיטפלות לאבולוציה בעניין זה מגוחכת במיוחד כיוון שמכל התיאוריות המדעיות – דווקא האבולוציה היא הקרובה ביותר למצב של "תיאוריה מוכחת".

 

הדיבר הראשון: לידת השפה וההיריון שקדם לה
 
אמנם בתורה, גם הנחש מדבר, אבל אדם רציונאלי צריך לשאול את עצמו איך זה שהאדם מדבר ואיך זה שיש לו כל כך הרבה שפות (התשובה "מגדל בבל" אינה נראית לי משכנעת במיוחד).
לטענתי - התפתחות השפה ארעה במוח ולא בשום מקום אחר, והייתה הדרגתית – ללא כל גאון או אירוע מכונן.
רביעי, 20 פברואר 2013 12:57

מטא יופי (מעגלתו של חילוני)

נכתב ע״י

 

מטא יופי
 
הקשר בין קבלתה של תיאוריה מדעית לבין האסתטיות שלה נידון לא פעם במסגרות שונות ובחלקן אף הובעה פליאה על כך שטקסט שמצליח בתפקידו לתאר את הטבע באופן אובייקטיבי (התיאוריה המדעית) עונה גם על קריטריונים של אסתטיקה הנקשרת בד"כ עם מערכת שיקולים סובייקטיבית

 

 

הצעת ייעול לאלוהים:

 
אמפתיה ואלטרואיזם:
 
 
במאמרי על המוסר הסברתי שאחד הדברים המאפשרים לנו לקוות לקיומו של מוסר אוניברסאלי הוא העובדה שכולנו תוצרים של אותו תהליך אבולוציוני. אחד המרכיבים המרכזיים בתחושות המוסריות שלנו הוא האמפתיה שאנו חשים כלפי אחרים וההתנהגות האלטרואיסטית שאנו מסוגלים להפעיל בעקבותיה. מאמר זה מנסה לתת הסבר אבולוציוני לקיומם של האמפתיה והאלטרואיזם.

 

האם המדע הוא בסך הכל עוד דת?
 
טענות מסוג זה מושמעות לא אחת על ידי דתיים ופוסט מודרניסטים שאינם מצליחים להתמודד עם הטיעונים המדעיים הסותרים את טענתם.
הטענה מוצגת כדי לפסול או לגמד את כל הישגי המדע ולהיפטר מן ה"נודניקים" אחת ולתמיד.

 

מי צריך לשלם את עלות גיוס החרדים?
 
הדברים נכתבו בתגובה לטענה שבגלל שאנו חיים במדינה דמוקרטית עלינו להסכים לחלק מחוקי הכפייה הדתית של החרדים ולשאת בעלות ציות החרדים לחלק אחר מהם (כמו העלות הנוספת של יחידות חרדיות בצבא).

 

הקישור הזדוני בין גיוס החרדים לבין גיוס שאר הישראלים
 
מי שמנסה לכרוך את גיוס החרדים בגיוס הערבים או בגיוסם של משתמטים מן השורה מתעלם מכמה הבדלים עצומים שקיימים בנושא זה בין החרדים לבין כל השאר.

 

רצון חופשי: הכל צפוי והרשות נתונה
 
מה שגורם לנו לתהות בשאלת הרצון החופשי הוא המטען העודף של המילים שבהן אנו משתמשים.
כולנו חשים שיש לנו "רצון חופשי" אבל אלה מבינינו שמודעים למסקנות המדע עד כה מתקשים לגשר בין תחושה זו לבין הידיעה שכל החומר והאנרגיה בעולם, כולל מוחנו, נשלטים על ידי מערכת חוקים קשיחה ובמידה רבה – דטרמיניסטית.
כיצד ייתכן שרצוננו "חופשי" – מחד, ונקבע על ידי חוקי הטבע – מאידך?

 

מה נשמה
 
דתות ומסורות רבות מדברות על הישארות הנפש ועל גלגול נשמות. האם הנפש באמת נשארת ומתגלגלת?
על המוסר
איזו משמעות יכול אתיאיסט לצקת למילה "מוסר"

 


מדינה יהודית ודמוקרטית

הסתירה הפנימית המובנית בביטוי

הבעיות שסתירה זו יוצרת

הדרך לפתרון

 

 

טעם החיים:

 

 

הדתי חי כדי לקיים את מצוות האל. לשם מה חי האתיאיסט?

התגובות האחרונות