Skip to content

1VSDAT

Displaying items by tag: מדע

האם אי פעם נדע הכל?

המפעל המדעי כולו נראה כפועל בכיוון אחד – איחוד כל התיאוריות המדעיות לכלל תיאוריה אחת שמבהירה את הכל.

הדיון כאן מתייחס לאפשרות קיומה של התיאוריה המיוחלת[1] ולא לשאלה אם אי פעם נדע את מיקומו של כל חלקיק אלמנטארי ביקום.

רביעי, 05 אפריל 2017 08:30

מעבר לספק (מעגלתו של חילוני)

 

הדרך מן הגיהינום רצופה שאלות טובות

חלק ממאמיני התכנון התבוני לא מצליחים להתעלם מכך שיש אבולוציה וכדי להגן על אמונתם מפני העובדות הברורות הם טוענים שהאבולוציה מכוונת על ידי תבונה כלשהי.

פרופסור ישעיהו ליבוביץ ופרופסור יוסף אגסי נחלקו ביניהם כמעט בכל נושא או שאלה שבהם דנו. המחלוקת התמקדה סביב תפישת העולם ואופי הדיון: בכל מקום בו ראה פרופסור ליבוביץ דיכוטומיה, מצא פרופסור אגסי דירוג. בעוד ליבוביץ ראה הבדל תהומי בין כמות ואיכות, בין רציונלי לאי רציונלי, בין מדע לערכים ובין האדם לטבע, מצא אגסי דרגות וקשרים בין כל אלה. חרף הדעות השונות הייתה הסכמה על יסודות המחלוקת, והדיאלוג שביניהם היה שוטף ונוקב נדונו שאלות יסוד בפילוסופיה, במדע ובפילוסופיה של המדע ובכלל זה: גבולות המדע, גלגולי המושג מדע, חשיבה מדעית, פיסיקה ומטאפיסיקה, מדעי הטבע ומדעי האדם, כפייה או בחירה של תורות מדעיות, מותר האדם, רשות הרבים, רשות היחיד, הרקע החברתי של המדע, מודעות ומודעות עצמית, איכות וכמות, האדם והקוסמוס, מערכות, מושגים ופרדוקסים, אנטינומיות הבנה והסברה.

הקורס הופק על ידי האוניברסיטה המשודרת.

הטענה שלא תיתכן תבונה ללא גוף נשמעת לא אחת, הן בקרב חוקרי תבונה והן בקרב קהל המתעניינים בנושא. אינני שותף לעמדה זו.

רביעי, 26 אוקטובר 2016 11:30

'שהכל נעשה בדברו' (סיסמה נבובה)

הרבנים אוהבים להטיח סיסמאות מבלי להיעצר, ולו לרגע, כדי לחשוב על משמעותן. לשם דוגמה, הסיסמה 'שכל נעשה בדברו' אמורה להבליט את גדולתו של האל ולהעצים את מעמדם של נציגיו עלי אדמות אבל אף רב לא נתן את דעתו לכך שאם 'הכל נעשה בדברו' אזי האל גם אשם בכל פגעי הטבע והמגפות שגרמו במהלך העידנים למותם של אנשים רבים מספור. במאמר זה אני חושף את פשעיו של האל, מראה שבני האדם החלו להשיב לו מלחמה שערה ומנבא שהאנושות תמצא את הפתרונות שיאפשרו לה להתמודד עם כל האסונות שהוא עדיין שומר באוצרותיו. להערכתי, לא רחוק היום בו כל באי העולם יחזו במפלתו של מי שהכל נעשה בדברו ובהעלמותם של צבא מלאכי המשחית מחד ושל להקת המשבחים, המהללים והמתרצים מאידך.

האם התקדמותנו בתחום הבינה המלאכותית חייבת להוביל למרד של המכונות כנגד בני האדם

מדוע אנחנו חווים "אדום" כפי שאנחנו חווים אותו? מדוע אנו חשים "כאב" כפי שאנו חשים? או, באופן כללי – מדוע תחושות מסוימות נתפסות אצלנו כפי שהן נתפסות?

שלישי, 06 ספטמבר 2016 13:42

קורס ההיסטוריה של המדע

הקורס מציג נושאים מרכזיים בהיסטוריה של המהפכה המדעית. הקורס עוסק ביחסים שבין מדע לתרבות, דת, מיסטיקה, פוליטיקה וכלכלה, תחומים אשר לכאורה נראים נפרדים אך למעשה מכורבלים אלה באלה. בנוסף, הדיון במדע יווני וערבי מאפשר מבט מורכב ורחב על שאלות של קיטוע והמשכיות בהסטוריה של המדע. בהתעסקות בנושאים כאלה ואחרים הקורס יראה שהמהפכה המדעית לא הייתה 'התפקחות' והשתחררות של האנושות מכבלי המיסטיקה ולא סימלה את עליית הרציונליות כמרכיב מרכזי של המדע והחברה האנושית. במקום זאת, המהפכה המדעית מתגלה כהשתקפות של תמורות חברתיות ותרבותיות של אירופה בתחילת העת החדשה. הקורס, אם-כן, טוען שהמדע לא בהכרח משקף את הטבע והוא רק אופן חשיבה על הטבע שמשקף ערכים ופרקטיקות תרבותיות.
 
הקורס מועבר על ידי פרופסור אבנר בן-זקן, הסטוריון של המדע. את לימודיו החל בן זקן באוניברסיטה העברית ואת לימודי הדוקטורט השלים בהצטיינות יתרה ב-UCLA. ב-2003 זכה מאמר שכתב בפרס מאמר השנה של האגודה הבינלאומית להסטוריה של המדע (HSS). ב-2004 הוא נבחר לחברת העמיתים היוקרתית של אוניברסיטת הרווארד (Harvard Society ofFellows) שם כיהן כעמית עד ל-2009. מאז הוא מכהן כראש תכנית המצטיינים וכמוביל הקמת תוכנת לימודים רב-תחומיים. פרופסור בן-זקן חיבר שלושה ספרים ופרסם עשרות מאמרים.

התחלת משפט בביטוי "לפי תיאורית הכאוס" או ניסיון לטעון שאילו שלטתי בתיאורית הכאוס לא הייתי אומר מה שאני אומר, אינם משכנעים אותי אלא בכך שהדובר אינו מבין מהי תיאורית הכאוס.

עמוד 1 מתוך 5

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים