- אתם כאן:
-
דף הבית
-
מבוכות תנכיות
- פרוש אביר למקרא
|
הרבנים רוצים שכולם יבינו את המקראות אך ורק על פי הפרשנות שלהם ולכן הם ממהרים לקבוע שכל מי שאינו מצטט במדויק את רבני ימי הביניים הוא בור גמור שאינו מבין דבר בדת היהודית. האמת, כרגיל, היא שונה לחלוטין והפרשנות הרבנית רק מעוותת, מסרסת ומדחיקה את מובנם הפשוט וההגיוני של הפסוקים, ובמיוחד של אותם הפסוקים שאינם משתפים פעולה עם הטענות האינטרסנטיות של בעלי העניין שהשתלטו על הדת היהודית. בפרק זה אני מציע פרשנויות שאינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים הרבניים ומשאיר לקוראים לקבוע בעצמם אם הפרשנויות הללו הן יותר, או פחות, נכונות מהפרשנויות הרבניות. |
|
אם יש בורא ואם יהוה הוא האלוהים אזי הוא בהחלט רשאי להעניק כל ארץ בעולמו לכל עם ששובה את ליבו. תורתו הקדושה מבטיחה את ארץ כנען לאבות האומה ולזרעם ולכן אנו רשאים לנופף בקושן האלוהי ולתבוע לעצמנו בעלות על ארץ ישראל השלמה שהובטחה לאבותינו ולנו. די בעיון שטחי בתורה הקדושה כדי להצדיק את יומרותינו אבל בדיקה קצת יותר מעמיקה תבהיר שהמקראות מבטיחות את אותה ארץ גם למיליוני גויים ונוכרים, ובכללם גם הגדולים שבשונאינו. מדינת ישראל חבה את קיומה לחוק הבינלאומי ולהכרת האומות וטוב נעשה אם נסתפק בכך ולא ננסה לבסס את זכות קיומנו על קושן אלוהי שהתנ"ך עצמו הופך לחסר כל ערך.
|
|
מאמר זה לא נכתב עבור אלו שכבר יודעים שהיקום נוצר לפני יותר משלוש עשרה וחצי מיליארד שנים, שכל מיני הצמחים ובעלי החים התפתחו בהדרגה ושאף מבול לא החריב את העולם כולו לפני פחות מחמשת אלפים שנה. הללו רשאים להתעלם בבטחה מהמאמר כי חוץ מאשר כמה פרטים בעלי חשיבות משנית הם לא יועשרו בשום מידע חדש. מאמר זה נכתב בעיקר עבור אלו שחושבים ששלוש מאות שנה לפני לידתו של אברהם אבינו האל פתח את ארובות השמים, גרם למבול שכיסה את פני כל הארץ למשך שנה תמימה והכחיד 99.999% מכל בני המין האנושי. המבול התנכי אמור היה למחוק את כל התרבויות האנושיות ויש להניח שלאחריו נדרשו כמה מאות שנים כדי לקומם מחדש את המין האנושי כך שיוכל לשוב ולבנות ערים ולהקים ממלכות. מאמר זה מנסה לאתר את עקבותיו של המבול העולמי ולמצוא את מאות השנים בהן אנו לא אמורים לפגוש ערים וממלכות. מסקנותיו העצובות של החיפוש יחייבו את שומרי האמונים להרהר שנית בנכונותם של סיפורי התנ"ך ובאמונות שבגינן הם משחיתים לריק את חייהם.
|
|
תלאות רבות עברו על רבים מפסוקי התנ"ך: בתחילה התעללו בהם כותבים ועורכים שהתאמצו לצנזר את כל האיזכורים המביכים שניקרו על דרכם, בהמשך באו המעתיקים שהצליחו לעשות שמות בלא מעט טקסטים חפים מפשע ולבסוף הגיעו הרבנים שניסו לפרש ולהכניס קצת סדר והיגיון בשארית הפליטה. אם נחזיר למקומן את הדמויות שהועלמו, נתקן את טעויות ההעתקה ונתעלם מפרשנויותיהם של רבני התלמוד וימי הביניים, נגלה שלא מעט פסוקים תנכיים הם הרבה יותר פשוטים מכפי שלמדנו לחשוב, כפי שמדגים פסוק בעייתי שכבר פרץ לא רק את כללי הדקדוק אלא גם את גבולות ההיגיון ותכתיבי הטעם הטוב. פסוק זה, 'וַיֹּאמַר יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבֲבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשְׁדָּת לָמוֹ', זכה לתילים של פרשנויות אף שלהערכתי הוא בסך הכל מספר על מסע רגלי שיהוה ואשתו ערכו דרך מספר אתרים מדבריים בדרכם לארץ הקודש.
|
|
|
|
אין זה סוד שהדמויות התנכיות אהבו לדבר עברית וזאת השפה ששימשה אותם בשיחותיהם עם שאר הבריות, שוכני המרומים, נחשים ואתונות. אחדים מהם אמנם לא נחשפו קודם לכן לשפה הקדושה אבל עובדה זאת מעולם לא הפריעה להם לנסח את עצמם בעברית מקראית משובחת ולהתמודד בנקל עם ניבי לשון שבימינו כבר מסוגלים להכשיל את רוב התלמידים והאברכים שנקרים על דרכם. השימוש המופרז בעברית, גם במקרים בהם הנוגעים בדבר לבטח דיברו בשפות אחרות, מחייב אותנו לשאול אם סיפורי התנ"ך מתעדים אירועים שהתרחשו בפועל או שמא אין הם אלא עיבודים ספרותיים שאינם משקפים במדוייק את קורות אותם הימים. בעקבות זאת עלינו גם לברר אם אנחנו עדיין מאמינים שהתורה כולה נכתבה באצבע אלוהים ושאף גורם אנושי לא עזר לאל לתמצת את הטקסט ולהפכו ליצירה הרבה יותר קלילה ומעניינת. |
|
|
|
|
|
|
|
|
התגובות האחרונות