Skip to content

1VSDAT

חמישי, 23 אוקטובר 2014 15:55

איפה מתחבא המבול?

דרג מאמר זה
(7 מדרגים)
מאמר זה לא נכתב עבור אלו שכבר יודעים שהיקום נוצר לפני יותר משלוש עשרה וחצי מיליארד שנים, שכל מיני הצמחים ובעלי החים התפתחו בהדרגה ושאף מבול לא החריב את העולם כולו לפני פחות מחמשת אלפים שנה. הללו רשאים להתעלם בבטחה מהמאמר כי חוץ מאשר כמה פרטים בעלי חשיבות משנית הם לא יועשרו בשום מידע חדש. מאמר זה נכתב בעיקר עבור אלו שחושבים ששלוש מאות שנה לפני לידתו של אברהם אבינו האל פתח את ארובות השמים, גרם למבול שכיסה את פני כל הארץ למשך שנה תמימה והכחיד 99.999% מכל בני המין האנושי. המבול התנכי אמור היה למחוק את כל התרבויות האנושיות ויש להניח שלאחריו נדרשו כמה מאות שנים כדי לקומם מחדש את המין האנושי כך שיוכל לשוב ולבנות ערים ולהקים ממלכות. מאמר זה מנסה לאתר את עקבותיו של המבול העולמי ולמצוא את מאות השנים בהן אנו לא אמורים לפגוש ערים וממלכות. מסקנותיו העצובות של החיפוש יחייבו את שומרי האמונים להרהר שנית בנכונותם של סיפורי התנ"ך ובאמונות שבגינן הם משחיתים לריק את חייהם.   
 
 
הבעייה
 
המבול, כידוע לכל מי שקורא את ספר בראשית, מחה מעל האדמה את כל האנושות למעט שמונת בני משפחתו הגרעינית של צדיק אחד בשם נח. הפסוק מדגיש את הקפו הגלובלי של המבול ואת ההכחדה הכמעט מוחלטת שהוא הביא עימו:  
 
וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם[א] אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה.[ב]
 
לאחר המבול נותרו רק שלושה זוגות שהיו מסוגלים למלא את המצווה האלוהית 'וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ.'[ג] ומשלושת הזוגות הללו שב התפתח כל המין האנושי:
 
וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן. שְׁלשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ.[ד]
 
הדברים המפורשים הלו מחייבים את כל מי שעוקב אחר ההיסטוריה האנושית להיתקל בשלב זה או אחר בקטסטרופה גלובלית שהעלימה את כל התרבויות שקדמו לה ומנעה מתרבויות אחרות להתפתח במשך מאות בשנים, עד שצאצאיהם של שם, חם ויפת שבו ונפוצו על פני כל הארץ.

בהמשך אנסה לחפש את מאות שנות החושך שקטעו את מהלך ההיסטוריה האנושית, מימי המבול ועד לקימומן של התרבויות האנושיות, וכשאמצאם אוכל לסתום את פיותיהם של כל המלעיזים שחושבים שבסיפורי התנ"ך ניתן למצוא רק עיבודים מרושלים של אגדות עם ישנות והבלים הזויים שמעולם לא זכו להתרחש בפועל.  
 
הכרונולוגיה התנכית
 
המקרא מספק לנו שפע של נתונים מהם ניתן לחשב במדוייק את הזמן שעבר מבריאתו של העולם ועד לתחילתו של המבול. הברייתא דסדר עולם רבה, המיוחסת לתנא הגדול רבי יוסי בן חלפתא, התעמקה בסוגיה והגיעה למסקנה הבאה:
 
מאדם ועד המבול 1656 שנה על פי החישוב הבא: אדם היה בן 130 כשנולד שת, שת בן 105 בלידת אנוש, אנוש בן 90 בלידת קינן, קינן בן 70 בלידת מהללאל, מהללאל בן 65 בלידת ירד, ירד בן 162 בלידת חנוך, חנוך בן 65 בלידת מתושלח, מתושלח בן 187 בלידת למך, למך בן 182 בלידת נח והמבול התרחש כשנח היה בן 600.[1]
 
סיכום הגילים מלמדנו שהמבול התרחש לפני בדיוק 4119 שנה, בשנת א'תרנ"ו (1656) לבריאת העולם, כלומר, שנת 2106 לפנה"ס המקובלת. בשנה זאת נמחתה מעל פני האדמה כמעט כל האנושות ואנו לא אמורים למצוא במרחבי הסהר הפורה שום תרבות עירונית, עד להקמתה של בבל, העיר הראשונה שהוקמה על ידי צאצאיהם של שורדי המבול:
 
וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. ... וַיֵּרֶד יְהֹוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל יְהֹוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהֹוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.[ה]
 
המפרשים, כמצופה, נחלקו בשאלה מי היו אלו שהתיישבו בארץ שנהר כאשר רש"י ומרעיו מחזיקים בדעה שמחנה הנוסעים מארץ קדם מנה את כל צאצאיו של נח בעוד שהרמב"ן מתעקש לטעון שהכתוב מדבר רק בבני שם כיוון שצאצאיהם של חם ויפת התפלגו מהמחנה עוד קודם לכן. למחלוקת זאת אין כל שייכות לעניינינו כיוון שכך או כך ברור מהכתוב שבבל הייתה העיר הראשונה שקמה במסופוטמיה ועד להקמתה לא הייתה במזרח הסהר הפורה, שום התיישבות עירונית אחרת.

חז"ל מייחסים את סיפור מגדל בבל לשנת חייו האחרונה של
פלג, שקיבל את שמו כשאביו למד ברוח הנבואה שבימיו תתפלג ארץ. על סמך נתון זה הברייתא דסדר עולם רבה קבעה שהניסיון לבנות מגדל בבבל התרחש 340 שנה לאחר המבול, כלומר, בשנת 1766 לפני ספירת העמים.
 
מן המבול עד הפלגה ש"מ (340) שנה. נמצא נח חי אחר הפלגה עשר שנים. אבינו אברהם היה בהפלגה בן מ"ח (48) שנה.[2]
 
עתה, כשהתאריכים המדוייקים גלויים בפנינו, לא נותר לנו אלא לאתר את החור השחור בהיסטוריה האנושית ולהוכיח למפקפקים שבין שנת 2106 לפנה"ס, בה נכחדה רוב רובה של אוכלוסיית העולם, לשנת 1766 לפנה"ס, בה הוקמה העיר בבל, לא הייתה במרחבי מסופוטמיה שום התיישבות עירונית שמסוגלת להצדיק את ספקנותם של הכופרים. לשם כך נפנה עתה לבדוק מה מלמד אותנו המחקר הארכיאולוגי וההיסטורי על קורות אותה התקופה באיזורים שבין נהר הפרת לנהר החידקל.
 
הכרונולוגיה המחקרית
 
קשה מאד לתארך אירועים שהתרחשו לפני יותר מארבעת אלפים שנה והחוקרים נאלצים לעיתים קרובות להסתמך על רשימות של שושלות, ברובן מקוצרות, משובשות ומגמתיות, על פענוח שמות השנים (שכוללים רמזים לאירועים חשובים שהתרחשו במהלכן), על שיקולים אסטרונומיים ועל תארוכים רדיומטריות של ממצאים חומריים ששרדו מאותם הימים. כל הממצאים הללו, מעצם טבעם, אינם יכולים לספק תאריכים מדוייקים וברוב המקרים ניתן לקבוע רק תאריכים משוערים שעלולים לסטות במספר עשרות שנים מהמועד בו האירועים התרחשו בפועל. המחקר המודרני אמנם מנסה להצליב מספר רב של ממצאים שונים ולצמצם על ידי כך את טווח הטעות אבל למרות מאמצי החוקרים עדיין קשה במקרים רבים להתחייב על כרונולוגיה מדוייקת. בטבלה הבאה אני מסתמך בעיקר על הכרונולוגיה התיכונה שמקובלת כיום על רוב החוקרים אך יש להניח מראש שהתאריכים המובאים במאמר אינם מדוייקים ותיתכן סטייה של כמה עשרות שנים לכאן או לכאן. עם זאת, סטיה בסדר גודל של חמישים, שישים או אפילו מאה שנה אינה יכולה לשנות את התמונה או את המסקנות אליהן נגיע.
 
הטבלה הבאה מתארת את הממלכות ששלטו במסופוטמיה משנת 2334 ועד שנת 1750 לפנה"ס. כל התאריכים בטבלה מתייחסים לתקופה שלפני ספירת העמים ולכן להבא לא אציין 'לפנה"ס' אחרי כל תאריך ותאריך.      
 
מלך/תקופה
תיאור האירועים
 

על פי הכרונולוגיה התיכונה, המלך סרגון הקים את השושלת האכדית ושלט על העיר אכד וסביבתה בשנים 2334 עד 2279.

 

נרם סין:

נרם סין, נכדו של סרגון, מלך על ממלכת אכד בשנים 2254 עד 2218. מימיו הגיעה לידינו אסטלת ניצחון של שנת 2230.
 
שרקאלישארי
בנו של נרם סין, מלך על אכד בשנים 2217 עד 2193. בימיו ממלכת אכד ירדה מגדולתה ותחום השפעתה הצטמצם לסביבתה המיידית של העיר אכד.
 
תקופת הגותים:
בתקופה זאת אכד סבלה ממתקפות של גותים, אותם היא הצליחה בסופו של דבר לשרוד. המתקפות הגותיות פסקו בשנת 2109 לאחר שאחד ממלכי ארך נצחם בקרב.  
 
שושלת אור III
נהוג לייחס את השושלת השלישית של אור לשנים 2111 עד 2003, במהלכן אמור היה להתרחש המבול של שנת 2106 לפנה"ס. הממלכה, שהתבססה על העיר אור, הותירה אחריה שפע של ממצאים חומריים, בהם מספר רב של חרסים מוטבעים בכתב יתדות - שאינם מזכירים, ולו ברמז, את הקטסטרופה שעל פי המקרא מחקה את התרבות הזאת מעל פני האדמה. הממצאים הללו מלמדים על קיומה של ממלכה חזקה בעלת בירוקרטיה מרכזית מפותחת ששלטה על שכנותיה באמצעות מושלים שמונו על ידי מלכי אור. מלכה הראשון של השושלת השלישית של אור, אור נמו, התחיל את בנייתו של הזיגוראת הגדול של אור שהושלם על ידי בנו, המלך שולגי. ארכיאולוגים שחפרו במקום מצאו לוח שמתעד את כוונתו של אור נמו לבנות את הזיגוראת כמקדש לכבוד האל ננה ולבנים שהוחתמו בחותמתו של אור נמו נמצאו לא רק בעירו אלא גם בערים אחרות בממלכתו. כמו כן ידוע לנו שלצד שיקומן של תעלות ההשקייה, אור נמו גם ציווה לכרות תעלה שתחבר בין העיר אור לעיר ארידו. ממלכת אור III קרסה בעקבות פלישות של נוודים ארמים שלימים השתלטו גם על העיר בבל.
 
שושלת יסין (Isin)
בסוף ימיה של ממלכת אור III, אחד מבכירי הממלכה, ישבי-ארא (Ishbi-Erra), עבר מהעיר אור לעיר יסין והחל לבנות שם בסיס כח שעם נפילתה של אור III הפך לממלכה עצמאית שלצד אשנונה (Eshnunna) ואשור, שאף הן התחילו להתעצם באותה התקופה, הייתה חזקה במידה שאפשרה לה לדחוק את העילמים מתחומי הממלכה ולהטיל את מרותה על הערים אור, ארך וניפור. ממלכת יסין שרדה משנת 2017 עד לעליית הממלכה הבבלית של חמורבי, סביב שנת 1792, והותירה אחריה מקדשים, ארמונות ומספר רב של תעודות.
 
במקביל לממלכת יסין בדרום צמחה בצפון מסופוטמיה ממלכה פרוטו-אשורית שבראשה עמד המלך שמשי חדד (Shamshi-Adad) שהצליח לאחד לתקופה קצרה את כל ערי הצפון. כשממלכתו של שמשי חדד קרסה, חמורבי מלך בבל תפס בשנת 1792 את הבכורה והחל להשתלט על כל האזור שמשתרע מדרום הסהר הפורה ועד סוריה. במהלך שלטונו חמורבי שיפץ והרחיב את מערך תעלות ההשקייה ולקראת סוף ימיו ב-1750 הוא פרסם את קובץ החוקים המפורסם שלו שנשתמר באבן עד עצם ימינו אנו.   
 
ההיסטוריה של מסופוטמיה, שכבר בשלב מוקדם החלה להצטלב עם ההיסטוריות של מצרים, ממלכת החיתים ובמידה מסויימת גם עם זו של האבות המיתולוגיים של עם ישראל, התפתחה ברציפות לפחות מאז ימיו של סרגון והותירה אחריה מספר רב חרסים שכוסו בכתב היתדות, שרידים של מבנים שנבנו מלבני חמר, כתובות שנחקקו באבן, חפצי בית, קברים, אביזרי פולחן וכדומה. הממצאים הללו מוכיחים שמשחר ההיסטוריה המסופוטמית מעולם לא היה 'חור שחור' בן מאות שנים במהלכו לא היו קיימות ערים, לא שלטו מלכים, לא נבנו מבנים ולא נכתבו תעודות ולוחות. למעשה, קיומם של כל הממצאים הארכיאולוגיים הללו מלמד שנחשולי מים אדירים מעולם לא שטפו והציפו את מישורי מסופוטמיה, לא מוטטו את המבנים ולא מוססו את החרסים ואת לבני החמר הפריכים.  

איני טוען שמעולם לא היה שיטפון מקומי כלשהו שהותיר רושם עז על תושבי הסביבה, שבהמשך שימרו את זכרונו והעבירוהו לילדיהם. אני רק טוען שהמבול שתואר בספר בראשית מעולם לא התרחש בפועל וזאת משתי סיבות עיקרית: 
 
1.
מבול שאמור היה למחות את כל האנושות מעל פני הארץ היה משמיד את כל ערי מסופוטמיה ואנו היינו נותרים עם כמה מאות שנים מהם לא היה בוקע שום זכרון היסטורי. בפועל, התיעוד שבכתב והממצאים החומריים ששרדו עד ימינו מלמדים על רצף התיישבותי במרחבי הסהר הפורה במהלכו ערים אמנם קמו ונפלו אך זאת מבלי להותיר את האזור ללא התיישבות עירונית ולו לרגע אחד במהלך לפחות 4500 השנים האחרונות.
 
2.
המקור המקראי מציין:
 
 
וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם. חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים.[ו]
 
 
גם מבלי להיכנס לחישובים פיזיקליים מיותרים נוכל להניח שאם המים כיסו את הרי הזגרוס שעל גבול מסופוטמיה, שפסגתם מתנשאת לגובה 4,409 מטר מעל פני הים, ואולי אפילו את הר אררט, שמיתמר לגובה של 5,166 מטר, אזי לחץ המים היה משטח, שוחק, מרסק ומפורר את כל השרידים החומריים של התרבויות שקדמו למבול. אם אנחנו בכל זאת מוצאים, גם במסופוטמיה וגם במקומות סמוכים דוגמת מצרים, סוריה וארץ כנען, מבנים, ארכיונים של טבליות חרס, צלמיות, כדי חרס, קברים מאוישים ומאובזרים וכדומה עלינו להניח שכל החפצים הללו לא חוו נחשולי מים אדירים שגרמו להם להיסחף או לרבוץ במשך כשנה מתחת לים שעומקו מגיע לחמישה קילומטרים לכל הפחות.      
 
כיוון שהמבול המקראי אינו יכול להסתתר בין דפי ההיסטוריה של המזרח התיכון עלינו לשאול את עצמנו כיצד ניתן להסביר את אי-ההתאמה בין התיאור התנכי, שאמור היה לנבוע מפיו של בעל כל האמיתות, לכרונולוגיה המחקרית שנשענת על המדע, ההיגיון ואינספור ממצאים חומריים. לכך ייתכנו ארבעה הסברים.
 
כיצד ניתן להסביר את היעדרו של 'החור השחור'?
 
1.
אני שגיתי:
 
 
זהו בהחלט ההסבר הסביר ביותר אבל הוא נושא עימו קושי מסויים: בנפילתי אני אגרור אחרי הרבה חוקרים חכמים ומשכילים ממני שחקרו את הכרונולוגיה של המזרח התיכון ופרסמו את הנתונים בכתבי עת מדעיים ובספרים שיצאו בהוצאות אוניברסיטאיות. הנתונים שהבאתי מבטאים את הקונצנזוס המחקרי וקשה מאד לפסלם מבלי לערער על תקפותו של כל המחקר הארכיאולוגי וכל תחומי הידע שנסמכים עליו.
 
אני הסתמכתי על הכרונולוגיה האמצעית של מסופוטמיה אבל בהחלט ייתכן שטעיתי והיה עלי להסתמך על כרונולוגיה אחרת. הכרונולוגיה הארוכה לא תעזור לי במציאת החור השחור כיוון שהיא מרחיבה את תקופת ההתיישבות הרציפה בעוד שאנו זקוקים לכרונולוגיה שתקצר אותה. לרוע המזל, הכרונולוגיה הקצרה ביותר מקדמת את התאריכים במאה שנים לכל היותר ומעבירה את המבול לימיו של המלך שרקאלישארי, בן נכדו של המלך סרגון מאכד, כלומר, עדיין לתוך הרצף ההיסטורי בו אין ולו עדות אחת לקטסטרופה שאמורה הייתה להכחיד את האנושות כולה.
 
2.
החוקרים שגו:
 
 
זה כמובן הטיעון המועדף על שומרי האמונים שמניחים שבורא העולם יודע בדיוק מתי התרחש המבול שהוא המיט על האנושות הסוררת ולכן הטעויות והשגיאות חייבות לנבוע אך ורק מאי ההבנות שמעיקות על המדע כולו. למשל, תיארוך הממצאים החומריים מסתמך בעיקר על בדיקה רדיומטרית של פחמן 14, וזאת כשכל ילד חרדי כבר יודע שבעבר התהליכים התרחשו בקצב הרבה יותר מהיר ולכן גילם של ערי מסופוטמיה הוא הרבה יותר נמוך מכפי שהמדע מעריך, כלומר, הם נבנו אחרי המבול ולא לפניו. למעשה, קשה מאד לא לחשוב על כל מיני תירוצים מתוחכמים כשאתה יודע מראש שבכל מקרה של מחלוקת בין הדת למדע, המדע הוא זה שצריך להתאים את עצמו לאמת התורנית ולא להיפך.

מי יודע, אולי הטענות הללו נכונות ואפילו אני צריך לשקול אותן ברצינות, דבר שהייתי עושה בשמחה אם הארכיאולוגים לא היו מסתמכים על מספר רב של ממצאים, מנתחים אותם בשיטות שאומתו פעם אחר פעם ומצליבים את ממצאיהם עם שיטות תארוך נוספות שהניבו תוצאות דומות אם לא זהות. כפי שציינתי עוד קודם, שיטות התארוך המדעיות נושאות עימן אי-ודאות מובנית של מספר עשרות שנים לכאן או לכאן אבל אף סטייה של עשרות, ואפילו מאה או מאתיים, שנה אינה יכולה לקצר את ההיסטוריה האנושית ולכפות עליה להקים את כל הערים, הממלכות והתרבויות המוכרות במהלכן של 4119 השנים שחלפו מאז המבול.     
 
3.
המקרא לא הובן נכון:
 
 
כשהם נדחקים לפינה, מאמינים פחות פונדמנטליסטים נאלצים לשלוף שפן מהכובע ולטעון שהמקרא לא הובן נכון ובתוך הפסוקים מסתתרת כרונולוגיה שונה שמיישבת את התיאור התנכי עם התארוך המדעי. במקרה שלנו הלהטוטנים צריכים למצוא דרך להקדים את המבול בכמה מאות שנים כך שהוא יוכל לעשות שמות באנושות עוד לפני המצאת הכתב וכתיבתן של התעודות הראשונות בהן הוא אינו נזכר ולו ברמז. לי אישית אין את הכישורים המתאימים אבל ברור לי שמנוסים ממני לא יתקשו למצוא איזה עיוות שיאפשר להם להרחיק מאיתנו את ימיו של המבול. מי שמסוגל למצוא במקראות אסמכתאות למיליארדי השנים שחלפו על היקום לבטח ימצא בנקל גם את הפרשנות שתאפשר לו להרחיק את המבול לתחילתו של האלף השלישי לפנה"ס, ואם יש צורך בכך, רחוק אף יותר.  

הפרשנויות הללו, שלרוב נובעות ממעינותיה של הציונות הדתית, אינן מקובלות על כל הציבור החרדי, רובו של הציבור הדתי ועליי. הנסיון להתאים את האמונה למדע על ידי סילוף וסירוס המקרא הוא פסול מעיקרו ואני אישית מאמין שכל נסיון לחפש במקראות עומקים וסודות שמוצאים אותן מפשטן למעשה שולל את תקפותו של התנ"ך והופך אותו מספר מקודש למסמך שנתון לחסדיהם של המפרשים.
 
4.
המקרא שגה:
 
 
כמו שרלוק הולמס שתמיד נאלץ להסתמך על האפשרות היחידה שעדיין לא הופרכה, גם אני חייב להניח שכמו בהרבה מקרים אחרים פשטו של הכתוב אינו מסוגל להסתדר עם הידע המחקרי והמדעי שהאנושות הצליחה לצבור ולאמת. במילים אחרות, המקרא, וכל חכמי ישראל שהסתמכו עלי, פשוט טעו והטעו אחרים. לכך ייתכנו שני הסברים:
 
 
א.
האל הכל-יודע שהכתיב את התורה למשה חמד לצון עם בריותיו והעמיס עליהם כל מיני דברי שטות והבל. זאת אינה אפשרות סבירה במיוחד אך מי אנו האסקופות הנדרסות שנשפוט את בורא העולם שמחשבותיו רחוקות ממחשבותינו כרחוק מזרח ממערב?
 
 
ב.
לאל הכל-יודע, אם הוא בכלל קיים, אין כל יד במעל והתורה נכתבה על ידי בני אדם בשר ודם ששילבו ביצירתם את ה'אמיתות' של תקופתם, ובכלל זה את סיפור המבול שהוזכר כבר בעלילות גילגמש, האפוס הראשון שקטעים ממנו נמצאו על חרסים שמיוחסים למאה השמונה עשרה לפנה"ס ונוסחו המלא על חרסים שמתוארכים לתחילת המאה השתים עשרה לפנה"ס, פחות או יותר בימי ההתגלות המיתולוגית על הר סיני.
 
מסקנות
 
בלית ברירה, ולמורת רוחי המלאה, עלי להניח שהאפשרות הסבירה היחידה היא שהתיאור המקראי של המבול הוא חסר כל שחר וממילא לא ייתכן שהוא נכתב על ידי אל רציני כלשהו. נגזר מכך שהפרקים ו' עד יא' של ספר בראשית הם יצירה אנושית טהורה וכמו כל שאר היצירות האנושיות של תקופת הברונזה גם היא לוקה בקוסמולוגיה רעועה, אמונות נושנות, תיאורים הזויים ומיתוסים פרימיטיביים.

התורה, כך מסתבר, לא תמיד משקפת מציאות היסטורית ריאלית או אירועים שאכן התרחשו בפועל ולכן קשה להבין כיצד במאה העשרים ואחת עדיין ניתן למצוא אנשים שחושבים שהיא ניתנה מפי הגבורה ושכל דבריה הם אמת וודאית ומוחלטת. להערכתי הגיע הזמן להסתכל למציאות בעיניים, להבין שרק מי שמלידתו נחשף לאמת אחת בלבד מסוגל להשחית את חייו על הבלים מיתולוגיים חסרי כל שחר, לזנוח את עגלת החרדים העמוסה במוץ, תבן, קש וגבבה, להצטרף לעולם הריאלי ולתרום לבטחונה, יציבותה ושגשוגה של המדינה היחידה שיש לעם היהודי.    
 
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות'.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו.
 
 


[א]             
המילה 'יקום' מופיעה במקרא רק בהקשר למבול ואין להעניק לה את משמעותה המודרנית. רצוי, אם כן, לאמץ את דעתו של האבן עזרא שפרש 'ומלת יקום כלל לכל חי שהוא על האדמה.'
[ב]             
בראשית ז:כג
[ג]              
בראשית טז
[ד]              
בראשית ט:יח-יט
[ה]             
בראשית יא:א-ט
[ו]              
בראשית ז:יט-כ. רש"י מסביר: 'חמש עשרה אמה מלמעלה - למעלה של גובה כל ההרים לאחר שהושוו המים לראשי ההרים'.


[1]          
מאדם עד המבול אלף ותרנ"ו שנים. וזה פרטן אדם ק"ל שת ק"ה אנוש צ' קינן ע' מהללאל ס"ה ירד קס"ב חנוך ס"ה מתושלח קפ"ז. למך קפ"ב.
(ברייתא דסדר עולם רבה - פרק א)
[2]          
ברייתא דסדר עולם רבה - פרק א
 
נקרא 5578 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

32 תגובות

  • קישור לתגובה רביעי, 24 אוקטובר 2018 11:31 הוסף ע״י אביחי

    טוב, אז עכשיו שהגבת אז אגיב אני, ברשותך (תמחק את הקודמת ותשאיר את זאת בבקשה):

    גם לפי ויקיפדיה:

    משקעים אטמוספיריים – ויקיפדיה

    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D

    משקעים הם מים שמגיעים לאדמה מן האטמוספירה: מהעננים בצורת גשם, ברד או שלג.

    לכן, זה גם מסתדר עם הגמרא שדיברה על הלחות (שזה רטוב במקצת בהגדרה ואח"כ נהיה רטוב יותר). לפני כן זה היו מים עם תוספת אוויר, כפי שהסברתי בתגובה הקודמת. רוח אלוקים מרחפת על פני המים. ואח"כ נתווספו גזים וכל השאר.

  • קישור לתגובה רביעי, 24 אוקטובר 2018 10:32 הוסף ע״י עדי אביר

    אביחי,

    אם היית מקדיש להבנת הנקרא ולחשיבה את אותו הזמן שאתה משקיע בתגובות הסרק שלך היית זוכה להרבה יותר הערכה.

    לא אתווכח איתך יותר. אנחנו סתם מנהלים דו שיח של חרשים.

    ברשותך אמחק הערב את ההפנייה לויקיפדיה. היא גם לא לעניין וגם באה ישירות אחרי תגובה קודמת שלך - בניגוד להנחייה לרכז תגובות ולא לטפטפן.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 24 אוקטובר 2018 10:04 הוסף ע״י אביחי

    הזוהר לא סותר את דברי העמק דבר. אני ראיתי אפילו שזה גם נכתב בזוהר ממש (רק שלא מוצא כרגע). הסברתי לך כבר שמבחינה מדעית זה אפשרי וזה מספיק. עוד הוכחה: ווליקובסקי (ארץ רעשה) מראה כי ערים שלמות הורמו מעל פני הקרקע, הוכח כי ערים ומקומות ששימשו למרעה ולגידול בע"ח וצמחים קיימים כיום בפסגות בהן אין אפשרות טכנית לעשות זאת, הן הורמו בתקופה ההיסטורית. (Heim a. & A. Gausen: "Tha Therone of the Gods - an Account of the First Swiss Expedition to the Himalayas". P. 218. 1939).

    לגבי המלבי"ם,

    מה שהוא אומר קורי עכביש זה לא על דברי הגמרא וכל מה שהבאת. ההיפך, אותם הוא מסביר באם היית טורח לקרוא. לכל מה שאמרת הוא מתייחס בהמשך. והוא אומר בהמשך שם: אבל לפי מה שאברר הדברים לפי שטתי הוא עסק אחר מוסכם מדברי חז"ל והדבר אמת ונכון.
    שזה מוסכם מדברי חז"ל. והוא מסביר את הגמרא וכל המקורות שהבאת.

    לגבי עובי 2 האצבעות הוא מסביר:
    א) פעל רקע בא על הרדוד והדקות שמרדדים איזה דבר לפרוש אותו או לצפותו על דבר אחר, כמו וירקעו את פחי הזהב, וירקעום צפוי למזבח, וצורף בזהב ירקענו, ואמר לרוקע הארץ על המים, ששטח הארץ הפרוש על התהום והמים שבחללה. הגם שעביו כמה אלפים אמה [כמ"ש בסוכה דף נ"ג] לא נחשב בערך עובי כדור הארץ רק כקליפה דקה המרוקעת על המים. וכאשר נשא עינינו אל השמים ביום הגשם נראה שהשמים התקדרו עבים ועננים והם כמחיצה דקה מבדלת בין השמים והארץ. מחיצה זו שם ה' וקבע במקום ההוא ביום השני שלשם יתקבצו העבים ויהיו כפרוכת מבדיל בין מעל ותחת. ונקרא בצדק בשם רקיע סתם.
    ע"כ.
    וגם הענניים הם חלק מהאטמוספירה, כידוע.

    לגבי ראי מוצק הוא אומר שהם נראים כמוצקים. בכל שעה ושעה נראין מוצקים. בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים על ידי שהות הוא מעלה חלודה ברם הכא כראי מוצק בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן.

    אתה מערבב בין 2 עניינים. זה שהעולם היה כולו מים זה ברור לכולם. כלומר, במקום של הרקיע היו מים. בגלל שהתקשח הרקיע והתווספו לו גזים וכד' אז זה הרחיק ממנו את אותם המים והמים שהיו בו לפני גם התחזקו שנהיו מים ללא עירוב אויר בלבד כמו שמסביר בהרחבה המלבי"ם: ואמר שיהיה הרקיע בתוך המים כי אז היו המים המעורבים באויר עולים למעלה מן הרקיע והרקיע נעשה באמצעותם, והרקיע הזה הבדיל בין מים שעליו ובין המים שתחתיתו שע"ז אמר: ויהי מבדיל בין מים למים.
    ואומר גם: אבל לדעתי שם רקיע הונח על מקום העבים והסגריר (כמ"ש בהקדמה א) שעד שם יעלו מים האדיים ושם ינוחו ויתהפכו למים פשוטים שהוא הגשם, ובאשר אז עלו המים האדיים (שכל המים שעל פני יסוד המים למעלה היו מעורבים עם יסוד הרוח) למעלה הרבה מעיגול הנשימה.

  • קישור לתגובה רביעי, 24 אוקטובר 2018 08:14 הוסף ע״י עדי אביר

    אביחי,


    המלבי"ם נפטר לפני 139 שנים בלבד. הוא היה מודע למדע של זמנו ודבריו אינם מסולגים להעלים את אי ההבנות של קודמיו. אם כבר לאמץ דעות חסרות שחר מדוע ללכת כה רחוק ולא להסתפק בזמיר כהן? דברי המלבי"ם מאיינים את דברי חז"ל והראשונים. למי אתה מאמין, לו או לחכמי התלמוד שקבעו:

    'אמר רבי בון יהי רקיע בתוך המים יהי רקיע בתווך. רב אמר לחים היו שמים ביום הראשון ובשני קרשו רב אמר יהי רקיע יחזק הרקיע יקרש הרקיע יגלד הרקיע ימתח הרקיע אמר רבי יודה בן פזי יעשה כמין מטלית הרקיע היך מה דאת אמר וירקעו את פחי הזהב וגומר. תני בשם ר' יהושע עוביו של רקיע כשתי אצבעיים. מילתיה דר' חנינא פליגא דא"ר אחא בשם ר' חנינא תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק תרקיע מלמד שהן עשויין כטס יכול שאינן בריאין ת"ל חזקים יכול שהן נתרפין ת"ל כראי מוצק בכל שעה ושעה נראין מוצקים. רבי יוחנן ור' שמעון בן לקיש. ר' יוחנן אמר בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל על ידי שהות רפה ברם הכא וימתחם כאהל לשבת וכתיב חזקים רבי שמעון בן לקיש אמר בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים על ידי שהות הוא מעלה חלודה ברם הכא כראי מוצק בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן.'

    שום אטמאספערא ושום בטיח. הרקיע הוא כ'ראי מוצק' ואף רב בן המאה ה-19 אינו יכול להפוך את הרקיע שקרש לסתם אטמאספערא. המלבי"ם ניסה להסיר את המבוכה באמצעות הידע המדעי של תקופתו. הוא פשוט טעה, כשם שהוא טעה כשכתב:

    'וכל אלה הדעות נבנו על קורי עכביש שארגו הראשונים שיש גלגלים במציאות, אבל בימינו התברר היטב שכל צבאות השמים שטים באויר ספירי זך ודק מאד הנקרא איתר ואין גלגל במציאות.'

    כך חשבו בתקופתו אבל מאז גילו שאין שום 'אויר ספירי זך ודק מאד הנקרא איתר'. המלבי"ם היה בסך הכל בן אדם שניסה להגן על אמונתו באמצעות מעט ידיעותיו והגיונו המוגבל. דבריו אינם קדושים ואין שום צורך להיתלות בהם.

    רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), בעל הספר 'העמק דבר', היה צעיר אפילו מהמלבי"ם והוא מת לפני 125 שנה בלבד. אתה חושב שספרו שווה בערכו לספר הזוהר שנכתב לפני יותר משבע מאות שנה? בנוהג הרבני המקובל הנצי"ב מרעים בקול גדול ואינו משתמש בביטויי הסתייגות (נדמה לי, כך אני חושב וכדומה) וכך נוצר הרושם שהוא יודע על מה הוא מדבר. הוא לא. הוא סתם זורק מילים לחלל האויר בנלי להביא לדבריו ולו את הביסוס הקלוש ביותר. ההרים הגבוהים לא נוצרו בימי המבול. הם נוצרו מאות מיליוני שנים קודם לכן. אם למלבי"ם, לנצי"ב, לזמ"כ (זמיר כהן) או לך יש שבב של הוכחה לדברים שאתם אומרים - אנא הציגו אותה. אחרת באמת כדאי להחריש ולא להפריע לחוקרים ולמדענים לקבוע אם היה מבול ומה באמת התרחש באותה התקופה.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה רביעי, 24 אוקטובר 2018 06:34 הוסף ע״י אביחי

    תודה רבה, חיזקת את כל דברי ממש. עשית בשבילי את העבודה.

    רק לגבי הרקיע, המלבי"ם כותב בפירוש שזאת האטמוספירה וגם מתייחס לקטע שהבאת במפורש בהמשך שם: "האמת יורה דרכו שהעקר הוא שהרקיע הזה הוא אשר קראוהו חכמי הטבע בשם עיגול הנשימה [אטמאספערא] ששם יתילד הגשם והמטר והשלג. ושם רעם גבורותיו וברק נוראותיו..."

    לגבי מקור מהזוהר, מפאת חוסר הזמן, לא מצאתי כרגע (ראיתי ממזמן). אבל יש לי כרגע מקור אחר. העמק דבר:
    והמים גברו מאד - הוסיפו לעקור ארץ רבה ונעשה על ידי זה הרים וגבעות מה שלא היה לפני המבול, תדע שהרי לפי הנראה מפרשה זו היו הרי אררט גבוהים מכל הרים שבעולם, ובאמת אינו כן, אלא אותם ההרים הגבוהים נעשו בימי המבול, וגם שינו בעולם במעינות. (בראשית ו, יט).

  • קישור לתגובה שלישי, 23 אוקטובר 2018 18:58 הוסף ע״י עדי אביר

    אביחי,

    מה שאמרתי לא מחייב. המדע לא מחייב. ההיגיון לא מחייב. שום דבר שבא מהאקדמיה האמתית לא מחייב. אותך מחייבים רק ההבלים של זמיר כהן. הצרה היא שכל פעם שאני מנתח את המאמרים שלו אני מוצא רק סילופים, עיוותים, שקרים ואחיזות עיניים ומעולם לא מצאתי אותו אומר דברים של טעם. אני רואה שיש לו לפחות חסיד שוטה אחד ומקווה שההתפכחות שלבטח תעבור לא תכאיב לך יתר על המידה.

    אני מתייחס בפרוטרוט לכל הטיעונים של זמיר כהן במאמר בשם 'בלי אחיזת עיניים כנראה אי אפשר' בכתובת:
    http://1vsdat.org/index.php/2010-08-24-09-51-15/2013-07-23-13-36-16/item/1344-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%90%D7%97%D7%99%D7%96%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%90%D7%99-%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8

    אם תרצה התייחסות מלאה יותר לנושא תוכל לקרוא את המאמר 'האמת אינה זקוקה לתחזוקה' בכתובת:
    http://www.1vsdat.org/index.php/2010-07-21-07-41-39/2012-01-17-13-51-19/item/1325-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%96%D7%A7%D7%95%D7%A7%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A7%D7%94

    במאמר זה אני מביא את דבריהם המלאים של 44 רבנים שהתייחסו לרקיע ולא רק את שני חלקי המשפטים שאתה בחרת לצטט. תקרא טוב את המאמר ותראה שאין שום דרך להתאים את דבריהם של חכמי ישראל לממצאי המדע.

    למעשה, אני מביא את פירושו של הרמב"ן לבראשית א:ו שם הוא אומר:

    ----------------------------

    'יהי רקיע' החומר ההווה בתחלה שבראו מאין, אמר שיהיה רקיע מתוח כאהל בתוך המים, ויהיה מבדיל בין מים למים ושמא לזה כוונו באמרם (ב"ר ד א) רב אמר לחים היו שמים ביום הראשון, וביום השני קרשו, רב אמר יהי רקיע יחזק הרקיע רבי יהודה ברבי סימון אמר יעשה מטלית הרקיע, כמה דאת אמר (שמות לט ג) וירקעו את פחי הזהב וגו'.

    בתוך המים - באמצע המים, בין מים העליונים למים התחתונים כמו שיש הפרש בין הרקיע למים שעל הארץ, כך יש הפרש בין מים העליונים לרקיע, הא למדת שהן תלויים במאמר בראשית רבה (ד ג) וכתבה רש"י וזה מענין מעשה בראשית הוא, ואל תקוה ממני שאכתוב בו דבר, שהענין הוא מסתרי התורה, ואין הפסוקים צריכים לביאור הזה, כי לא יאריך הכתוב בענינו, והפירוש אסור ליודעיו וכל שכן אלינו.

    ----------------------------

    היכן אתה מוצא בדברים הללו סימוכין לדברי ההבל שאתה כתבת?

    רבי חיים בן עטר, 'אור החיים', פעל במאה השמונה עשרה והוא כבר הבין שכל מי שאינו רוצה לעשות צחוק מעצמו חייב להתנסח מאגד בזהירות. חבל שאתה לא מאמץ את אותה המדיניות. בכל מקרה, אור החיים לא דיבר על 'אטמוספירה' אלא רק על אותם שני הרקיעים שמתוארים בתלמוד:

    ----------------------------

    'והיו למאורות וגו'' משמעות הכתוב יגיד כי צוה ה' שיהיה אור המאורות בוקע בשמים, ועוד לו שיאיר בארץ, פירוש שיאירו המאורות בכל הקף השמים וגם יגיע אורם עד למטה לארץ עוד ירצה כי הכינם ה' שיאירו תוקף אורן ברקיע ומהאור המתפשט ברקיע תאיר ארץ כי אין כח בארץ לסבול תוקף אור המאורות, והוא שדקדק לומר למאורות ברקיע השמים פירוש כי שם יאירו, ואומרו להאיר על הארץ פירוש כי מאור הבהיר בשחקים תאיר ארץ ולדבריהם ז"ל (חגיגה יב:) כי המאורות ברקיע ב', אין מאור המאורות בוקע אלא בשמים והשמים ב' הם מאירים לארץ ומה שאמרו ז"ל

    ----------------------------

    זמיר כהן רוצה שתחשוב שה'שמים' הם ה'אטמוספירה' אבל אין לנו שום סיבה להניח שזאת הייתה גם כוונתו של אור החיים. להערכתי אור החיים חשב שהמאורות נמצאים ברקיע השני ואורם חודר דרך הרקיע הראשון ומאיר את הארץ. אני לא חושב שהוא ידע על קיומה של 'אטמוספירה' כלשהי ואני לגמרי בטוח שהוא לא הכיר את המושג.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 23 אוקטובר 2018 14:55 הוסף ע״י אביחי

    מה שאמרת מבחינה מדעית לא מחייב, כי זה תלוי גם במהירות של הכוכבים... וזה עונה על כל השאר.

    לגבי מה שאמרת מבחינה תורנית, אז כנ"ל, טעית. יש רקיע שזאת האטמוספירה. יש מים מתחת שזה בכדור הארץ, אבל לא נוגעים באטמוספירה, אלא יש מרחק ביניהם לרקיע. יש גם מים מעל הרקיע, אך זה לא אומר שהם נוגעים ברקיע. יש חלל באמצע. האטמוספירה התקשחה ויש בה חומרים קשיחים יחסית לחלל. היא התקשחה ולא שהיא קשוחה לגמרי. בחלל יש המון מים (וקרחונים). השמש והשאר הם לא באטמוספירה אלא בחלל.
    ביום הרביעי תיקן הקב"ה את האטמוספירה של העולם, כך שקרני האור יוכל לחדור לראשונה לתוך פנים כדור הארץ. זו לשונו של הרמב"ן: "והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ - הוסיף שיהיה אורם מגיע לארץ". גם אור החיים כותב: "פירוש, שיאירו המאורות בכל הקף השמים, וגם יגיע אורם עד למטה לארץ". כך שהבני אדם רואים את המאורות שתלוים באטמוספירה (שמים) ומאירים להם. אבל לא שהם באטמוספירה עצמה.

    לא סתם הרבנים אמרו שונה ממך ולא סתם הד"ר אמרה שונה ממך.

  • קישור לתגובה שלישי, 23 אוקטובר 2018 07:30 הוסף ע״י עדי אביר

    אביחי,


    רבבות מדענים וחוקרים אמינים כתבו מאות אלפי עבודות מחקר וספרים אבל אתה בוחר להתעלם מכל הידע הרציני שהאנושות צברה ולהיצמד לדברים שמצאת באתר הפונדמנטליסטי 'הידברות'.

    עיון קצר באתר הידברות מלמד שכותבת הספר "סוד המבול, משולש ברמודה המסתורי ונדידת היבשות" לוקה קשות הן בהבנת המדע והן בהבנת התלמוד. לטענתה המבול נגרם כששני כוכבים פגעו בכדור הארץ, האחר נבלע במעמקי הארץ והשני הפך לכוכב הלכת מאדים, כפי שלדעתה רומז הכתוב במסכת ראש השנה, 'ומתוך ששינו מעשיהן שינה הקדוש ברוך הוא עליהם מעשה בראשית והעלה מזל כימה ביום ונטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם'.

    זהן הבל טהור מבחינה מדעית. אם גוף בסדר גודל של מאדים היה פוגע בכדור הארץ לפני פחות מ-5,000 שנה ההשפעות ההרסניות של האירוע היו ניכרים גם היום: האנרגיה הקינטית של שני ה'כוכבים' הייתה הופכת לחום וכדור הארץ היה לוהט גם בימינו. התנועה הסיבובית של הארץ הייתה נעצרת בפתאומיות וכל האטמוספירה, המים, הצמחיה ובעלי החיים היו עפים לחלל. אפילו אילו שהיו אמורים לשוט בתיבה קטנה.

    גם כוונת התלמוד שונה לחלוטין: כזכור, ביום השני האל ברא רקיע שהפריד בין המים עליונים למים התחתונים. את המים שמתחת לרקיע הוא ניקז למקווה מים שנקרא 'ימים'. המים העליונים לא נוקזו והם רבצו מעל לרקיע גם בימי המבול. ביום הרביעי האל שם בשמים את השמש, הירח והכוכבים והללו טיילו על פני הרקיע. במילים אחרות, גרמי השמים נעו על פני הרקיע ומעליהם היו המים העליונים. כשהאל רצה להביא מבול לעולם הוא הוציא מהרקיע שני כוכבים וכך הוא פער ברקיע שני חורים דרכם זרמו המים העליונים והציפו את הארץ. כשהוא רצה להפסיק את המבול הוא לקח שני כוכבים אחרים וסתם את החורים שנפערו ברקיע, כמוסבר במסכת ברכות דף נט:א, 'שבשעה שהקדוש ברוך הוא בקש להביא מבול לעולם נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם וכשבקש לסתמה נטל שני כוכבים מעיש וסתמה'.

    זאת ראיית עולם נושנה ופרימיטיבית. כיום אנחנו כבר יודעים שאף פעם לא היה רקיע קשיח מעל הארץ, לא היו שום מים 'עליונים' וכוכבים אף פעם לא נעו במסילות הרקיע. החוקרת לא למדה את הנושא לעומק והיא נתנה לאי הבנתה להכתיב את דעותיה וכך היא הצליחה לבלבל גם תמימים כמוך.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 23 אוקטובר 2018 04:34 הוסף ע״י אביחי

    אם היית קורא כמו שצריך, אז היית מבין שלא כתבתי זאת. לא כתבתי שנדידת היבשות מוכיחה את המבול. כתבתי שהייתה נדידת יבשות ורק אמרתי שהיא קרתה בזמן המבול. אגב, בתיאוריה, גם אם היא הייתה מתרחשת לפני המבול אז זה היה מוכיח את אותו הדבר במקרה שלנו. רק אמרתי שהיא קרתה בזמן המבול שתדע מאיפה היא באה (לכן אמרתי שאז הגיוני שהיא התרחשה). אגב, המבול לא היה מבול רגיל בלבד והייתה התבקעות תהום מעיינות רבה ועוד (לכן זה שונה ממה שזה נראה).
    לגבי זה שהמבול מוכיח על שינוי מהיר בקצב נדידת היבשות אז את זה אמרתי ויש לזה תמיכה מדעית. לדוגמא: ד"ר הדסה מלמד ובהרחבה:
    https://www.hidabroot.org/article/307

    לצורך הדיון הנוכחי מספיק שתדע שהייתה נדידת יבשות ושהיה מבול ושהיה משהו שגרם לשינוי מהיר בקצב הנדידה.

    לגבי זה שהאור, כביכול, באמצע מעופו, אז גם אם תתעלם מזה שזה יכל להיברא כך (עם גיל או ליתר דיוק עם מרחק מסוים, במקרה שלנו) אז, כידוע, היה שינוי פתאומי בזמן המבול גם על כוכבים אחרים וגם ניתן לומר שזה כבר נברא כך. גם מזג האוויר התשנה בין לפני ואחרי המבול, לפי הזוהר. כלומר, היו שינויים מעבר למה שנדמה (בקישור הנ"ל אפשר לטעום גם מזה).

    לגביהמאובנים כבר הסברתי לך בעבר בהרחבה שהיה שינוי כנ"ל בזמן המבול שיכל לגרום להם להיראות זקנים יותר (בגלל הרתיחה שהייתה שם גם מפנים כדור הארץ) וכנ"ל על קרקע ועוד דברים.

    לגבי מה שכתוב בזוהר על זה שנוצרו הרים ראיתי זאת בעיניים שלי. כרגע אני לא מוצא את המקור אבל בהזדמנות אני אראה לך אותו. שאגב, גם זה לא נצרך לצורך הדיון.

  • קישור לתגובה שני, 22 אוקטובר 2018 20:57 הוסף ע״י עדי אביר

    אביחי,

    תודה על הציטוט המדוייק אבל אם היית טורח לצטט את המשפט השלם היית מגלה שהוא אומר 'ז' רְקִיעִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּנֶגְדָם בָּרָא ז' אֲרָצוֹת' כלומר, אנחנו חוזרים לאחיזת עיניים אחרת של זמיר כהן סה דנתי בפרוטרוט במאמר בשם 'עולמו הכדורי של זמיר כהן' בכתובת:

    http://1vsdat.org/index.php/2010-08-24-09-51-15/2013-07-23-13-36-16/item/769-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95-%D7%94%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%A8-%D7%9B%D7%94%D7%9F

    מה שכתבתי שם תקף גם לגבי השטות הזאת.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 22 אוקטובר 2018 20:49 הוסף ע״י עדי אביר

    שחר,

    אני מת על זמיר כהן, אחד מגדולי מאחזי העיניים שאי פעם קמו עלינו לטמטמנו.


    אביחי,

    אם תתמיד תוכל גם אתה לזכות לתהילת עולם בתחום המעטת הידע האנושי.

    נדידת היבשות מועיחה שהיה מבול והמבול מסביר את קצב נדידת היבשות. האם קיימת ולו תיאוריה מדעית אחת שלא תוכל למוטט באמצעות הניתוחים המושחזים שלך?

    אתה ואני יודעים שהעולם נברא כשהאור באמצע מעופו, המאובנים כבר משוקעים בסלעים ופני הקרקע נראים כאילו כבר עברו עליהם מיליארדי שנות שחיקה. חבל שהמדענים אינם מאמצים תובנות כל כך הגיוניות. רק בא להראות לך שאת החכמה האמתית ניתן למצוא רק בישיבות.

    עדיין לא הפנית אותי לקטע בספר הזוהר עליו אתה מסתמך. למה? אתה לא רוצה לדעת מה באמת כתוב שם?

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 22 אוקטובר 2018 20:38 הוסף ע״י אביחי

    בדקתי במה מדובר. הרב זמיר כהן ציטט את הזוהר שזה לא משתמע ל2 פנים, שכתוב כך: "ארץ אחת ממש הוציאו המים וממנה נתהוו שבע יבשות".

    כלומר הייתה אחת ונהיו שבע. זה שאז לא היה מושג היבשות בעולם (אלא ארצות) זה הגיוני. זה מושג מודרני.

  • קישור לתגובה שני, 22 אוקטובר 2018 20:25 הוסף ע״י אביחי

    כתבתי רק שהזוהר אומר שהתהוו הרים שזה קרה בזמן המבול בעצם שאז הגיוני שקרתה נדידת היבשות (תקראו גם את הסוגריים שכתבתי שם בהמשך). הרב זמיר כהן מדבר על משהו אחר ממקום אחר בזוהר בכלל. דיברתי על משהו אחר, כי אם קשור.

    לגבי עצם הזמן שהן נודדות זה נכון אם מתעלמים מהמבול. זה כמו שתינוק בהתחלה גדל יותר מאשר אח"כ. אם תסיק מההתחלה על ההמשך או מההמשך על ההתחלה אז תטעה. פה פשוט הייתה תופעת טבע שגרמה לנדידה מהירה ולכל התופעות שלא נלקחה בחשבון.
    גם העולם נברא עם גיל מסויים ככתוב בגמרא, כך שלהסיק בוודאות שזה הזמן שהוא נברא ולכן זמן נדידת היבשות הוא בהתאם לו, זה מוטעה מהיסוד.

    מדהים שהמדע מגלה את מה שהזוהר כבר ידע לפניו ואת מה שחולק (חלק מהמדענים) אז זה לא ניתן להוכחה וזאת השערה.

  • קישור לתגובה שני, 22 אוקטובר 2018 20:18 הוסף ע״י שחר

    https://youtu.be/orpTqfWJQiw

  • קישור לתגובה שני, 22 אוקטובר 2018 20:08 הוסף ע״י עדי אביר

    שחר,

    תודה, לא מכיר את הסרטון הזה. כשיהיה לי זמן אשמח להוסיף אותו ללקט אחיזות העיניים של זמיר כהן.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 22 אוקטובר 2018 20:06 הוסף ע״י שחר

    עדי
    לא הזוהר טוען את זה אלא זמיר כהן שציטט אותו ופירש אותו כרצונו (תעמיד פנים שאתה מופתע). נו באמת הקדיש לזה סרטון

  • קישור לתגובה שני, 22 אוקטובר 2018 19:58 הוסף ע״י עדי אביר

    אביחי,

    כמובן שהמדע מאשר שהיבשות נודדות אבל המדע, בעיוורונו, חושב שהיבשות נודדות כבר מאות מיליוני, אם לא מיליארדי, שנים (הרבה לפני בריאת מעולם שכידוע התרחשה לפני ה'תשכ"ח שנים).

    גם היום היבשות נודדות - בערך באותו הקצב בו הציפורניים שלך גדלות. גם ההרים ממשיכים לצמוח - לפחות כמה מילימטרים בשנה. העולם היום כמעט זהה לעולם שהיה קיים לפני 5,000 שנה וגם לפני 6,000 שנה. במהלך כל השנים הללו נדידת היבשות וצמיחת ההרים שינתה את המפה בסנטימטרים ספורים בלבד. אם מחברי הזוהר טוענים אחרת אז הם פשוט טועים. זה קורה להם לעיתים קרובות.

    עם זאת, לא נראה לי שהזוהר באמת מתייחס לנדידת יבשות. אם תפנה אותי לפיסקה המקורית בספר הזוהר אנסה להסביר לך מה באמת כתוב שם.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 22 אוקטובר 2018 19:21 הוסף ע״י אביחי

    גם המדע מאשר שהייתה נדידת היבשות. זה אומר שפעם הייתה יבשת אחת ואז נחלקה לכמה יבשות. זה יכל לקרות בזמן המבול. גם נדידת היבשות יצרה רכסי הרים שלא היה קודם לכן גם לפי המדע וגם זה כתוב בזוהר (הזוהר אומר שזה קרה במבול בעצם שאז הגיוני שקרתה נדידת היבשות). כלומר, לפי זה הגיוני שלא היו את כל ההרים הגבוהים שמוכרים לנו כיום ובאותם המקומות.

  • קישור לתגובה שני, 22 אוקטובר 2018 14:27 הוסף ע״י עדי אביר

    יוסף,

    הם הביאו רק מסכי עשן רבים שאינם רלוונטיים לעניינינו:

    התורה מספרת:

    וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם.
    חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים.
    וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם.
    כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ.
    וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה.

    המילה 'כל' מוזכרת בקטע זה שש פעמים כדי להבאיר שמדובר בתופעה עולמית - 'כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים', כלומר גם ההרים הגבוהים במזרח הרחוק, באירופה ובדרום אמריקה. גם ההימאליה, גם הקילמנג'רו, גם הר החרמון. הכל. כל העולם כוסה בלפחות חמש עשרה אמות של מים. בהכרח, גם ארץ ישראל שכבה תחת קילומטרים של מים. כל האנושות נספתה. כל צורות החיים נעלמו. כל ה'יקום', היינו התכסית הושמד. הרס טוטאלי.

    אני לא טוען שמבולים כאלו או אחרים לא נחרתו בזכרון הקולקטיבי, הרי גם הדרקונים השאירו את חותמם על הרבה תרבויות. אני רק אומר שהמבולים עליהם מספרים בתרבויות אחרות והמבול שאולי התרחש בפועל אינם דומים בשום פנים ואופן למבול שתואר בתורה. אם באתר רציו רוצים שנאמין שהתיאור המקראי משקף את המציאות הריאלית עליהם להוכיח שכל העולם כולו כוסה בשכבת מים בגובה של לפחות 8,855 מטרים - כגובהו של הר האוורסט ועוד 15 אמות.

    עליך לשאול את צוות רציו אם לדעתם כל העולם שכב תחת קילומטרים של מים ולבקש תשובה חד משמעית - כן או לא. לא שפע של אינפורצמיה לא רלוונטית, לא ניתוחים מפולפלים, לא ציקצוקי לשון. רק אם הם חושבים שהמקרא מתאר, או לא מתאר, את המציאות הריאלית ששררה באותם הימים. כל השאר הוא חסר משמעות ויעודו היחיד הוא להסיח את הדעת מהסיפור הנאיבי והבלתי אפשרי של ספר בראשית.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 22 אוקטובר 2018 11:36 הוסף ע״י יוסף

    כעת כתבו מאמר מקיף בנושא באתר "רציו"- הם מביאים נתונים רבים התומכים בסיפור המבול, נתונים שספק רב אם אתה מודע אליהם. כמו כן יש בדבריהם תשובה לרוב ככל טענותיך.

  • קישור לתגובה ראשון, 15 אפריל 2018 19:03 הוסף ע״י עדי אביר

    יוסף,

    כשאדם צולל לעומק של 150-300 מטר הלחץ החיצוני שפועל עליו הוא הרבה יותר גדול מהלחץ בתוך גופו ולכן ריאותיו קורסים, צלעותיו נשברות ותופי אזניו מתפקעים. יצורים ימיים מסויימים התפתחו כך שלא יהיו בגופם חללים מלאי אויר והלחץ החיצוני יפעל עליהם מכל הכיוונים. יצורים מסויימים מוותרים על איברים קשיחים ומסתפקים בגוף רופף מלא נוזלים שמסוגל להידחס מבלי לסכן את האורגניזם.

    אף שריאותיהם של לוויתנים מלאים אויר הם מסוגלים לצלול לעומק רב כי בתהליך האבולוציה שלהם הם פיתחו צלעות מתנתקות וריאות שמסוגלות לקרוס במעמקים ולאתאושש כשהלוויתן שב ועולה לפני הים.

    אם אתה רוצה לחוות את עוצמת לחץ המיים אתה יכול לנסות לצלול כשבידך בקבוק פלסטיק סגור אך ריק. אני מניח שכבר בעומק של כמה מטרים תתחיל לראות כיצד הבקבוק נדחס והופך לגוש פלסטיק חסר צורה. זאת הסיבה שצוללות רגילות אינן יורדות מעבר לעומק מסויים ורק צוללות שתוכננו להתמודד עם לחצים עצומים מסוגלים לרדת לעומקים עליהם אנחנו מדברים.

    איני מומחה לפיזיקה של לחצים חריגים אבל אני די משוכנע שעצמים או מבנים מחימר, שכוסו בקילומטרים של מיים, היו נשברים, מתמוטטים, קורסים, מתמוססים ונשחקים. קשה, אם כן, להניח שלוחות חימר ובניינים שנבנו מחימר היו שורדים את המבול. במסופוטמיה חומר הבנייה היה חימר והתעודות נכתבו על לוחות חימר. המבול היה משחית את כולם. העובדה שאנחנו עדיין מוצאים תעודות מלפני מועדו המחושב של המבול מוכיחה שהמבול מעולם לא התרחש בפועל.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 15 אפריל 2018 05:59 הוסף ע״י יוסף

    אני קראתי על דג שחי בעומק 8 קילומטר

  • קישור לתגובה שבת, 14 אפריל 2018 20:58 הוסף ע״י עדי אביר

    יוסף,

    אני מניח שאין דגים שחיים בעומק של ארבעה קילומטר מתחת לפני הים. מחר אנסה לבדוק מהו העומק המקסימלי בו ניתן למצוא דגים אבל אני כבר יכול להבטיח לך שדגים שחיים במעמקים התפתו במשך מיליוני שנים ובנו לעצמם בהדרגה מבנה גוף שאפשר להם לשרוד את לחץ המיים העצום.

    קח בחשבון שגם על הגוף שלך מופעל לחץ של קילוגרם לכל סנטימטר רבוע אותו אינך מרגיש. הסיבה לכך היא שהגוף מייצר לחץ נגדי שמנטרל את לחץ האויר. סביר להניח שהלחץ הפנימי שיצורים שחיים במעמקי הים מייצרים מסוגל לנטרל לחצים הרבה יותר גדולים.

    אני לא יודע באיזה עומק שרידים חומריים מסוגלים לשרוד במתכונתם המקורית. אנסה לבדוק גם את זה ולחזור אליך.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שבת, 14 אפריל 2018 19:21 הוסף ע״י יוסף

    א"כ כיצד יש דגים שחיים בעומקים כאלו?
    ובכל אופן, עד איזה עומק לפי דבריך כן יכולים להישאר שרידים וממתי זה מתחיל להיות בעיה?

  • קישור לתגובה שישי, 13 אפריל 2018 13:23 הוסף ע״י עדי אביר

    יוסף,

    לחץ המיים גדל באטמוספירה אחת על כל ירידה של עשרה מטר. בעומק של 4,400 מטר לחץ המים הוא 441 אטמוספירות ובעומק של 5,100 מטר לחץ המים הוא 511 אטמוספירות.

    על פני הים הלחץ האטמוספרי הוא בערך קילוגרם לסנטימטר רבוע. אם האדמה הייתה מכוסה במים עד לגובה פסגות ההרים, על כל סנטימטר רבוע בקרקעית הים היו נחים מיים שמשקלם היה לפחות 440 קילוגרם. משקל המים היה מועך על חפץ שנח על קרקעית הים ומשמיד לחלוטין את כל השרידים הארכיאולוגיים מהתקופה הטרום-מבולית.

    אם אינך מאמין לי נסה לצלול לעומק של 40 מטר, לא 4,000. בעומק זה הלחץ על ריאותיך הוא חמישה קילוגרם לכל סנטימטר מעוקב ודי בלחץ זה כדי למעוך את ריאותיך.


    עדי אביר

  • קישור לתגובה שישי, 13 אפריל 2018 06:23 הוסף ע״י יוסף

    עדי,
    כתבת: "נוכל להניח שאם המים כיסו את הרי הזגרוס שעל גבול מסופוטמיה, שפסגתם מתנשאת לגובה 4,409 מטר מעל פני הים, ואולי אפילו את הר אררט, שמיתמר לגובה של 5,166 מטר, אזי לחץ המים היה משטח, שוחק, מרסק ומפורר את כל השרידים החומריים של התרבויות שקדמו למבול"

    אשמח אם תוכל להביא את הבסיס לדבריך בענין זה

  • קישור לתגובה ראשון, 29 אוקטובר 2017 22:39 הוסף ע״י מיכאל קנוסוב

    בעין מדעית הספור אודות המבול הוא עוד אגדה מאגדות התנ"ך. הטענה של לחת מים גבוה שאמור להשמיד כול זכר של מה שהיה מתחתיוצ אינה מדוייקת , לחץ המים שפועל באופן שווה על כול נקודה בעצם כלשהוא אינו מעוות אותו אבל! אין בעולם כמות מים
    מספיק גדולה עד שתוכל לכסות אותו לגובה של חמישה ק"מ. מעבר לזאת אני מפנה את תשומת לבך לאחת התיאוריות המדעיות העוסקות במקור האגדה התנ"כית אודות המבול. הספר תורגם לעברית ונקרא "המבול של נוח". במרכזו עומדת ההשערה ( הבלתי מוכחת) שבמזרח התיכון הייתה הצפה רבתי (לא מבול) כאשר הים התיכון פרץ את הבוספורוס ואת הדרדנלים והציף את הים השחור שהיה נמוך ממנו בהרבה. אם הדבר היה כך מדובר בסוג של קטסטרופה אזורית (אבל לא עולמית) שהייתה כעין מבול לגבי היישובים ששכנו לשפתו של הים השחור של אז. בכול אופן אין מספיק מים בכדור הארץ כדי לכסות את כול שטחו עד לגובה חמישה ק"מ ואין הסבר לאן נעלמה כמות כזו של מים אילו הייתה קיימת.

  • קישור לתגובה ראשון, 25 דצמבר 2016 15:16 הוסף ע״י דיין שם משה

    ספר בראשית פרק ז כתוב:

    (יא) בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ.

    ספר משלי פרק ג (כ) בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל.

    על כן..

    נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה = בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ

    לאמור היתה דעת אלהים לנח בימי המבול

    וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ.= וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל

    ספר דברים פרק לב כתוב:

    (ב) יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב.

    ספר דברים פרק לג כתוב:

    (כח) וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל.

    אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל = וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ לאמור כי מחשבות אלהים כחזון ונבואה יורה דעה כמטר
    ארובות השמים הם הפתחים בפנים של האדם לאמור ...
    מערות האף והעינים והאזנים והפה = הכל יחדיו שבעה פתחים כמנורת הזהב
    על כן כתוב:
    קהלת ח1: "מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא"
    חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו -- בשבעה נרות
    ואם נפתחו העינים רואים מראות אלהים
    ואם נפתחו האזניים שומעים דברי אלהים
    ישעיהו נ5: "אֲדֹנָי יהוה פָּתַח לִי אֹזֶן וְאָנֹכִי לֹא מָרִיתִי אָחוֹר לֹא נְסוּגֹתִי"
    http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t1201_1.html
    סיפור המבול הוא סיפור שהתרחש בחזון בנבואה
    מלאכי ג10: "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יהוה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי"
    ארובות השמים הם שבעת הפתחים בפנים של האדם
    וכשאלהים פותח את ארובות השמים אז נפתחת כל מערכת החושים עד לחיזיון ונבואה במראות אלהים וזה דבר נשגב מאד ומלא ברכה כי ככה היה האדם הראשון ואשתו בגן עדן בטרם נפקחו עיניהם

  • קישור לתגובה שבת, 17 ינואר 2015 19:33 הוסף ע״י עדי אביר

    ניר,

    מדוע נדמה לך שהררי המלל שאתה שופך כאן מסוגלים לפתור את הבעיות שאני מעלה? אני לא דנתי בשאלה אם היה אי פעם מבול כלשהו אלא רק בשאלה אם כותבי התורה ידעו על מה הם מדברים. על פי הנתונים בסיפור המקראי המבול היה חייב להתרחש בדיוק לפני 4119 שנה, כלומר בשנת 2106 לפני ספירת העמים, אבל הארכיאוליוגיה מלמדת על רצף התיישבותי במסופוטמיה לפחות מאז ימי סרגון בשנת 2334 לפנה"ס. מכך ניתן להסיק שאפילו אם אי פעם היה מבול כלשהו הרי שהוא לא התרחש לפני 4119 שנים, כמתחייב מהתיאור התנכי.

    בפרק האחרון של המאמר תמצא את ארבעת ההסברים האלטרנטיביים שאני מצאתי לתופעה זאת. האם, להערכתך, התעלמתי מהסבר אפשרי כלשהו? האם אתה יכול להסביר מדוע אנו מוצאים ממצאים חומריים ועדות להתיישבות רחבת הקף מהימים בהם כל העולם היה אמור להיות שקוע תחת קילומטרים של מים? האם יש לך דרך להסביר את הסתירה בין המקורות לממצאי הארכיאולוגיה?

    אלו הן השאלות שעומדות על הפרק ולידע העצום שאתה מנסה להפגין כאן אין כל קשר לבעיות שאני העלתי. אני מבין שאתה רוצה מאד להפריך את דבריי אבל לשם כך עליך להתייחס לדברים שאני כתבתי ולא להתיש את הקוראים במבול של ידע מיותר.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שבת, 17 ינואר 2015 18:50 הוסף ע״י ניר כהן

    מבול
    הרב דוד קליינר / "הדברות"
    מחקרים שנעשו בכל רחבי העולם במאה העשרים מורים אף הם על כך שקטסטרופה איומה ארעה בכל רחבי כדור הארץ לפני כמה אלפי שנים. תחת הכותרת ''והמבול אמנם היה'' מובא מחקר בעניין זה בגיליון ''מדע'': אמיליאני עם קבוצת חוקרים מאוניברסיטת מיאמי, פלורידה, אספו מספר עדויות בלתי תלויות לכך שהמבול אירע בעקבות תנועת קרחונים לאוקיינוסים, תנועה שהרימה פני המים...

    מדוגמאות הקרקע שהוציאו החוקרים מהקידוחים ואשר חצו עידנים גיאולוגיים אחדים, התברר שמשכבה גיאולוגית אחת נעלמו חלק ממיני פורמיניפרה (קבוצת יצורים ימיים חד-תאיים). היעלמות כזאת מעידה בדרך כלל על עליה בטמפרטורת המים. נראה שחלק ממיני הפורמיניפרה לא יכול להמשיך ולהתקיים עוד במים החמים. שינויים אחרים בשכבת קרקע זו מעידים אף הם על התחממות מי הים באותה תקופה.
     
    נוסף לכך מדדו אמיליאני ושותפיו לעבודה את שינוי היחס בין האיזוטופים של החמצן, 18 ו- 16 ועל סמך שינויים אלה הגיעו למסקנה שהמיסיסיפי הזרים באותה תקופה שיטפונות אדירים של מים מתוקים, כתוצא מהפשרת כיפת הקרח הצפון אמריקאית. עדויות אחרות להפשרה זו באות מנתונים של ירידת מליחות מי הים, ותיארוך בעזרת פחמן רדיואקטיבי של שכבות אלה.'' גם בשנים האחרונות עסקו בכך גיאולוגים בעלי שם עולמי.
     
    ד''ר ויליאם רייאן וד''ר וולטר פיטמן מאוניברסיטת קולומביה ארה''ב העלו תיאוריה מרתקת המבוססת על מחקרים. שבסוף עידן הקרח החלו נמסים קרחונים אירופיים. השיטפונות שנוצרו מהמסה זאת גרמו להרס הגדול באזור הים התיכון, החוקרים חישבו ומצאו שזרימת המים הייתה מהירה וגרמה להגדלת שטחו של הים השחור בקילומטר וחצי מרובעים ליום! במשך אותם ימים, המים התנקזו מעבר לבוספורוס, עד שבסופו של דבר לאחר 90 יום הייתה התפרצותהמים אדירה. גם חקר הצדפים באזור הוכיח שקיים קו חיץ תת-מימי שנוצר לפני אלפי שנים, עקב פריצת מים אדירה.
     
    ממצאים גיאולוגיים
    במאה העשרים גילתה האנושות מקור רב עצמה לשם הפקת אנרגיה. קידוחים במעמקי האדמה גילו מקורות של פחם ושל נפט שלאחר מכן כונה בשם ''הזהב השחור'', ולא לחינם, שכן כל מי שעלה בידו למצוא מרבצים של נפט התעשר במהירות רבה. דוגמא לכך ניתן לראות בעושר האגדי העוטף את שליטי המדינות השוכנות באזור המפרץ הפרסי.
     
    אולם למצוא מרבצים אלו אין זה קל כל כך, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהנפט והפחם נוצרים למעשה מפסולת אורגנית של צמחים ויצורים חיים שנקברו במעמקי האדמה, והסיכוי שאורגניזמים אלו יהפכו לנפט הוא קלוש ביותר כפי שנראה בהמשך. זו הסיבה לכך שמאוד קשה למצוא מרבצים אלו למרות שכמעט בכל מקום בעולם ישנם יצורים חיים וצמחים שבמותם הם נקברים תחת האדמה.
     
    בספרי גיאולוגיה אנו מוצאים את ההסבר לכך שתהליך הפיכת פסולת אורגנית לנפט ופחם היא כה נדיר: ''בדרך כלל מתנפלות בהקטריות על פסולת אורגאנית כזו וזוללות אותה, כך שלא נותר ממנה דבר פרט לדו תחמוצת פחמן טהורה ומים... אולם לפעמים נקברת פתע שיכבה עשירה בפסולת אורגנית... מתחת לשכבת סדימנט... הנפט נדיר משום שכדי להיווצר הוא זקוק לסדרה של תאונות גיאולוגיות, וזו הראשונה שבהן: שכבת הבוץ העשיר בפסולת חייבת להתכסות בשכבת בוץ.
     
    החום והלחץ בבטן האדמה פועלים על המאסה הכהה במעין ''אלכימיה כימית'', שעדיין אינה מובנת כל צרכה. אם התערובת מתבשלת היטב... למשך הזמן הנכון... הופך הבוץ לנוזל סמיך וכהה שלו אנו קוראים נפט גולמי. בישול ממושך יותר הופך את הנפט לקל יותר במשקלו ובהיר יותר בצבעו... זו התאונה השנייה בתהליך התהוותה נפט.
     
    המתכון, שהוא עדין ומסובך כל כך שלא ניתן להכינו בשום מעבדה, חייב להתבשל בצורה מושלמת בבטן האדמה באופן מקרי לחלוטין''. ברור אם כן שבשביל ליצור את שדות הנפט הענקיים הנמצאים באזור המפרץ הפרסי, היה צורך בכמויות אדירות של אורגניזמים כגון בעלי חיים וצמחים, שייקברו בפתאומיות ובלחץ רב על ידי שכבה עבה של בוץ על מנת שייהפכו לנפט על ידי הלחץ והחום הרב, כמויות הנפט שנתגלו באזור זה הן כה עצומות עד שאיןמנוס מלומר שסחף אדיר שהגיע לפתע, שטף לשם את כל המסה האורגנית האדירה הזו בכח עצום, והוא אף כיסה הכל בשכבה עבה של בוץ וחול דבר שגרם ללחץ הגדול שאפשר את הפיכת כל המרק הזה לבסוף לנפט.
     
    במילים אחרות, הדבר נגרם על ידי מבול. אם נתבונן במסורת היהודית העתיקה, נגלה התאמה רבה בין ממצא זה לבין מאורעות המבול. בתלמוד מובא שכל מתי המבול נסחפו בסופו של דבר לאזור המפרץ הפרסי: ''למה נקרא שמה [של בבל] שנער? שכל מתי מבול ננערו לשם'' (מסכת שבת קיג:) וכן ''למה נקרא שמה מצולה? ''שכל מתי מבול נצטללו לשם'' (שם). כל הסחף של מי המבול התנקז בסופו של דבר לאזור זה כמו לתוך חור האמבטיה.
     
    בנוסף לכך מובא במסכת סנהדרין (דף קח:) שמי המבול היו רותחים, תכונה שהייתה נצרכת לייצור הנפט בנוסף על הלחץ העצום. ואכן, גם הממצא הארכיאולוגי מורה על העובדה שסחף אדיר גרף את מי המבול בסופו של דבר לאזור המפרץ הפרסי. בשנות השלושים של המאה הקודמת חפרו קבוצת ארכיאולוגיים בראשות הארכיאולוג האנגלי ליאונרד וולי (LEONARD WOOLEY) את קברות מלכי אור בתל אל-מוקייר שבאור כשדים, לאחר התגליות הרבות שהם מצאו, החליט וולי להגיע בחפירותיו של שכבת הקרקע הנמוכה ביותר שם הוקם היישוב הראשון שבראשונים, בשלב מסויים הם מוצאים שכבת טיט עבה המעוררת אצלם תמיהות קשות.
     
    את תיאורו של הממצא המרתק שמצאו וולי ועמיתיו, מביא ורנר קלר בספרו ''התנ''ך כהיסטוריה'': ''קרקע המחפורת, במקום שמתחילה שכבת הטיט, גבוהה מטרים רבים מעל פני הנהר. לא ייתכן איפוא שאלה הם חומרי משקע של הפרת. מה היא, איפוא, משמעותה של שכבה מוזרה זאת? איכה נוצרה? תשובה לשאלה זאתה לא נמצאה אף בפי אחד מעוזריו. הם יוסיפו אפוא לחפור ויוסיפו להעמיק את הפיר. במתיחות רבה מתבונן וולי לעלייתם של הסלים, סל אחר סל, מן הפיר, שתכניהם נבדקים מייד, והמעדרים שוקעים יותר ויותר בשכבה הזאת, מטר אחד, שני מטרים – ועדיין זה טיט נקי.
     
    לאחר שלושה מטרים כמעט נעלמת שכבת טיט זו פתאום כשם שנתגלתה... הסלים הראשונים המופיעים לאור היום משיבים תשובה שאיש מהחופרים לא היה יכול לחלום עליה. אין הם מאמינים למראה עיניהם, הם שיערו כי יגיעו לקרקע בתולה וטהורה, אבל הדבר המופיע עכשיו לאור השמש הלוהט הוא שוב אשפה ושוב אשפה, פסולת עתיקה. ובתוך אלה שברי כלי חרס ללא ספור. מתחת לשכבת טיט בעובי של שלושה מטרים כמעט, שוב הגיעו לשרידי ישוב אנושי.
     
    מראה הקרמיקה ואופיה השתנו באופן מפתיע, מעל שכבת הטיט היו כדים וקערות שנעשו כנראה, בעזרת האבנים, ואילו הללו – מלאכת כפיים הם. וכל כמה שהקפידו בבדיקת תוכני הסלים וניפויים, מתוך מתיחות גדולה והולכת של הנוגעים בדבר – לא נמצאו בכל אלה שברימתכו.
     
    כלי המלאכה הפרימיטיביים המתגלים כאן עשויים אבני צור מסותתות, זוהי בוודאי תקופת האבן! בו ביום מודיע הטלגרף מארם נהריים את הידיעה המרעישה ביותר לעולם, שהסעירה את הרוחות: ''גילינו את המבול!'' דבר הממצא המרעיש הזה ב''אור'' נתפרסם בעיתונות ארצות הברית ואנגליה באותיות קידוש לבנה''. בנוסף לכך, בתוך שכבת הבוץ נתגלו עקבות של חיות ים קטנות ששקעו בתוך הטיט, עדות לכך שמי הים הגיעו עם הסחף הגדול עד לשם. מבדיקה שערכו וולי ושאר הארכיאולוגים שהיו עימו, התברר ששכבת הסחף משתרעת על פני שטח שאורכו 630 ק''מ ורחבו 160 ק''מ ! שכבת הסחף הפרידה למעשה בין שתי תקופות זו שלפני המבול וזו שלאחריה.
     
    מחקרי המאובנים
    מחקר מעניין שפרסם פרו' משה. מ. טרופ מאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, מגלה ממצאים מרתקים של מאובנים, המורים על מבול שארע לפני כחמשת אלפים שנה: ''על פי סיווג הממצאים בטבלת התפלגות אנו למדים כי שואה עולמית כבירה, אשר התרחשה בעת ובעונה אחת בשני חצאי כדור הארץ, גרמה להפחתה פתאומית בכמות החי והצומח בכלל, והאנושות בפרט.
     
    דוגמאות של מאובנים שקדמו לשואה זו, אשר התרחשה לפני כ- 5000 שנה בתקופה המתימה למבול – נמצאו בשפע בשכבות משקעיות, ועובדה זו מחזקת את הדעה על התרחשותו של שיטפון עולמי''. בתרשימים ובטבלאות המצורפות ניתן להבחין בכך שמן התקופה שלפני 5000 שנה נמצאו מספר רב של מאובנים שהם למעשה שרידים של בעלי חיים.
     
    באזור חצי הכדור המערבי נמצאו שרידים של 249 בעלי חיים ובני אדם ובאזור אפריקה ורוסיה נמצאו 403 שרידים כאלו, כמו כן נמצאו כ- 326 שרידי עצים מן התקופה הנ''ל. לעומת זאת מן התקופה שלאחר מכן(4500 –5000 שנה ומתוארכת לתקופת המבול) נמצאו רק 26 שרידים בחצי הכדור המערבי, 56 באזור אפריקה ורוסיה, ורק 35 שרידי עצים אובחנו כשרידים מן התקופה הזו, כל הממצאים הללו מורים בוודאות על כך שהיה מבול עולמי ששטף את העולם כולו, ובעקבות כך הוכחדו בעלי החיים והצמחים. השרידים הספורים שנמצאו בעידן שלאחר מכן, מראים את שלבי ההתרבות האיטית בה החלו לאחר המבול.
     
    המסורת אצל שאר העמים
    אין כמעט אומה שאין במסורת שלה סיפור אפוקליפטי אודות מבול אדיר של מים המציף לפתע את העולם. מוטיב זה מופיע אצל כ- 217 תרבויות שונות. בספרות המודרנית מתועדים סיפורים אלו שנכתבו על גבי פפירוסים או אבן.
     
    התיעוד החוץ מקראי המפורסם מכולם הוא ללא כל ספק האפוס הגילגמשי, בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בשנת 1872 גילו חוקרים אנגליים 20 אלף כתובות בחורבות הספרייה של העיר נינווה ההיסטורית, יחד עימחום נמצאו 12 לוחות חרותים בלשון אכדית והם הועברו למוזיאון הבריטי, כולם היו טמונים באדמה כ- 2500 שנה עד ששזפתם עין אדם.
     
    לאחר מאמצים מרובים עלה בידי החוקרים לפענח חלק מן הכתובים, בלוח מס' 11 מסופר שגילגמש (שהיה בתחילה דמות אמיתית כפי הנראה, ונהפך כעבור זמן למיתוס, כנהוג בימי קדם) יצא למסע ארוך והרפתקני על עבר אביו זקנו אותנפשתים, ממנו כך קיווה ילמד את סוד האלמוות. אותנפשתים סיפר לו כי הוזהר על ידי ''ראש האלים'' שעומד להגיע לעולם מבול שעתיד להחריב את כל העולם.
     
    אותנפשתים זה הוא כפי הנראה מקבילו של נח המקראי בהתחשב בכך שחי שנים ארוכות עד כדי כך שאחד מצאצאיו בא ללמוד ממנו כיצד חיים כל כך הרבה, ואכן נח היה היחיד שהיה בגיל כה מופלג בדור שלאחר המבול. מעניין לציין שבשריד החורי של אגדת המבול שמו של הגיבור הוא נחמוליאל.
     
    הסיפור המתואר על ידי גילגמש מזכיר בצורה מדהימה את המוזכר במקרא אודות נח. ולדוגמא הציווי שהוא מקבל מורה לו: ''אתה, איש שורפק... בנה לך בית עצמם, אנייה תעשנה... מלטה חיים! זרע חיים למינהו קח אל האוניה, והאוניה אשר תבנה ארכה ורחבה במדה ישאו''. בתורה מובא ש: ''ויאמר אלוקים לנוח ... עשה לך תבת עצי גופר... ומכל החי מכל בשר... תביא אל התיבה להחיות אתך...'' (בראשית ו' יג').
     
    קטע זה והקטעים הבאים מזכירים מאוד את המסופר בתורה, אמנם בשינויים מעטים, שינויים שכפי שנראה, מראים איכן נמצא הדיוק ואיכן הדברים נאמרו לא בדיוק כפי שהיו. והוא ממשיך: ''... עשיתי את תבנית התבה, מאה ועשרים אמה עד פאת מכסיה, מאה ועשרים אמה קומת כתליה'' ובתורה מובא ''וזה אשר תעשה אותה שלוש מאות אמה אורך התיבה חמישים אמה רחבה ושלושים אמה קומתה'' (בראשית ו' טז').

    בנוסח הגילגמשי מובא ש: ''תחתיים, שנים, שלישיים ורביעיים חמישיים ושישיים לתיבה, שביעיים לתיבה מבחוץ''. ובתורה מובא: ''תחתיים שניים ושלישיים תעשה'' (שם טז'). אותנפישתים מספר ש: ''ששה כורים כופר שפכתי בם'' כפי המוזכר בתורה ''וכפרת אותה, מבית ומחוץ בכופר'' (שם יד'). הוא מוסיף ומספר: ''כל אשר היה לי טענתי עליה... זרע כל חיים למינהו טענתי עליה.
     
    הורדתי את כל בני ביתי ואת כל אחי באניה... בהמת שדי, חית השדה הבאתי בה...'' ובתורה מובא: ''ויבוא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התיבה מפני מי המבול... מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה ומן העוף וכל אשר רומש על האדמה''. (בראשית ז' ז-ט). לאחר תיאורו את המבול מסיים אותנפשתיים ואומר: ''כל שבטי האדם היו טיט-יון, פני האדמה מדבר ילל מות''.
     
     ולבסוף: ''פתחתי את הצוהר ויגה אור על פני'', ובתורה: ''ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה'' (בראשית ח' ו'). במאמר מוסגר ניתן להבחין מייד שהתיאור שמביא גילגמש אודות מידות התיבה איננו אפשרי מבחינה הנדסית, שכן תיבה שאורכה מאה ועשרים אמה לא ייתכן שגובהה יהיה זהה מאה ועשרים אמה, שהוא גובה עצום לכל הדעות, מבנה שכזה היה מתהפך עם בא הגל הראשון.
     
    לעומת זאת מבנה התיבה כמתואר בתורה הוא המבנה האידיאלי והיציב ביותר בפני סערות קשות- 300 אמה אורך, 50 אמה רוחב, ו- 30 אמה גובה, ואכן מכאן הסיקו חז''ל כיצד יש לבנות ספינות ענק ואמרו: ''למדתך תורה דרך ארץ, שאם יעשה אדם ספינה שתהא עומדת בלימן [-בנמל], יעשה רוחבה אחת משישית באורכה, וגובהה אחד מעשרה באורכה''.


    ערכים מהתלמוד בנושא מבול : ( לא כולם )

       אימתי היה המבול (ר"ה יא:)
        דגים שבים לא היו בכלל גזירת המבול (זבחים קיג:)
        דור המבול אין להם חלק לעוה"ב (סנהדרין קז:)
        המבול אי ירד בא"י (זבחים קיג.)
        הצלת הראם במבול (זבחים קיג:)המבול



    המבול
    מחקרים על סיפור המבול.

    הסיפור המקראי

    בפרשת נח מובא:
    ההכנות למבול - הקב"ה מצווה לנח כיצד יבנה את התיבה: " שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ. (שם,ו', ט"ו-ט"ז). לפי רש"י הוא בנה את התיבה במשך 120 שנה. מפורטת גם מי האוכלוסייה אשר תהיה בתיבה. וכן יש התראה על הצפוי: יהיה גשם ארבעים יום. הוא אינו מקבל מידע מראש על אורך הזמן שיהיה עליו לשהות בתיבה.
    המבול - החל בי"ז לחודש השני, בפריצת המים ממעמקי האדמה ומירידת מי הגשמים :" נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ.(שם,ז', י"א). המבול התרחש בשנתו ה-600 של נח, שנת 1656 לבריאת העולם. לאחר 150 יום "כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת-רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו, מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ".(שם,שם,כ"ב). בי"ז לחודש השביעי התיבה של נח נוחתת על הר אררט. הוא יוצא מהתיבה רק בכ"ב לחודש השני - פרק הזמן שהיה בתיבה - עם משפחתו ובעלי החיים - היה יותר משנה.

    ^ במחקר
    סיפור המבול בפרשת נח הוא מן הדרמות הגדולות שידעה האנושות. ההשמדה ההמונית וההצלה המחושבת הציתו את דמיונם של סופרים, משוררים ואנשי רוח, והפכו את סיפור המבול וגיבורו נח, לאחד הסיפורים המיתולוגיים המסופרים ביותר בקרב האנושות לדורותיה.
    בספרים רבים תועדו סיפורי המבול מאזור מסופוטמיה, ובהם סיפורים שנכתבו על אבן ועל פפירוסים ( כפי שכתוב בספרם למברט ומילר) מן המסמכים ששרדו ותועדו עולה כי ברוב הסיפורים מופיעה היונה כמבשרת את סוף המבול, ועלה זית בפיה.
    זה למעלה ממאה שנה המבול הינו מושא לחקר מדעי. הפרסומים המדעיים סביבו מקיפים גם מחקרים של טובי המדענים בעולם, מהם מחקרים כרונולוגיים, גיאולוגיים אוקיינולוגים, ביולוגיים זואולוגיים, ארכיאולוגיים ופילוסופים תיאולוגיים. מתברר שהכול "חקיר", גם השאלה אם הזברה היתה ממוקמת בקומה השנייה בתיבת נח, ליד האריות, או בקומה השלישית ליד הדובים.

    שפע המים בבחינה של גזרה עליונה ,בדרך הטבע כביכול :
    ( דבר שהוא כמובן לא סביר כי התזמון של המבול מעיד על שליטה בגורמי הטבע ושידוד המערכות ליצירת מבול ברצף ,לא בשלבים)
    דורות של חוקרים ביקשו לענות על השאלה מה היה מקור שפע המים. מקצת החוקרים טענו שהמים הם תוצאה של תזוזות וולקניות מתחת לאדמה, ואחרים סברו שגז כיסה את מעטפת כדור הארץ, והפך לטיפות מים.( על פי תיאוריה זו, שהיא כיום יותר פיקנטריה מאשר מדע, הגז חסם את קרינת האולטרא-סגול, מה שגרם לנח לחיות 900 שנים ( סברת מדענים) . היום נוטים החוקרים אחר הסברה שרוב המים באו מהמסת קרחונים. אלה גם אלה ציטטו מן התנ"ך על זרימה מלמעלה ומלמטה: "נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו", - זה אגב מורה באופן נחרץ על תזמון ,ושידוד מערכות ,ולא בדרך הטבע ,אלא שליטה מיידית בטבע ,ולא בשלבים .

    תאריך המבול במחקר :
    מחקרים ראשונים קבעו את זמן המבול לשנת 5,600 לפנה"ס. ליאונרד וולי, ארכיאולוג אנגלי, קבע שהמבול אירע בשנת 2,800 לפנה"ס. לאחרונה הוכיח גנה פאולשטיך מהמכון למחקר במדינת איוואה שבארצות הברית כי התאריך המדויק הוא 2,345 לפנה"ס, ובעזרת שיטות אסטרונומית קבע את זמנו ל-14 במאי באותה השנה. גם חז"ל נגעו בשאלת העיתוי של המבול. ר' יהושע קבע שזמנו היה בחודש אייר; ונמצא שממצאיו של פאולשטיך מתיישבים יפה עם הקביעה מזמן חז"ל.

    תיבת נוח במחקר:
    אם המבול יצר מחקרים מדיסציפלינות שונות: ארכיאולוגיה, אוקיינוגרפיה, גיאולוגיה, זואולוגיה וביולוגיה, הרי הניסיונות למציאת תיבת נח עצמה נהפכו ממש לאובססיה במשך למעלה ממאה שנה. בשנת 1887 דיווחו שני נסיכים פרסים, שראו את תיבת נח על אחד מרכסי האררט, ובשנת 1916 טענו שני טייסים רוסים שראו את התיבה ממעוף הציפור. מאז פורסמו עשרות דיווחים נוספים. בעקבות הממצאים שנזכרו לעיל, היה המבול למן שנת 2000 לעובדה מדעית מוגמרת.
    כל החיפושים שנעשו עד כה על הר האררט לא העלו דבר. לאחרונה הועלה הרעיון להשתמש בהדמיה מהחלל באמצעות לוויינים. חוקרים המקווים לגלות שריד של תיבת נוח, מתכננים לשלוח את לוויין הצילום "אוקונו 2", המסוגל לצלם פרטים שגודלם כמטר
    עד למחקר האחרון שפורסם בויינט ,להלן http://m.youtube.com/watch?v=MCCeb4NgTQA. בסוף הסרט מופיע הגילוי המעודכן

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3881742,00.html -וזה הכתבה באתר הגילוי המרעיש עם תמונות -
    החיים בתיבת נוח במחקר:
    הניסיונות למצוא את תיבת נח הם בבחינת אתגר ארכיאולוגי מרתק, אך גם בהעדר ממצא זה, עוררה התיבה את סקרנותם של הזואולוגים והביולוגים. אלה מתייחסים אל התיבה כאל המעבדה הביולוגית הגדולה ביקום אי פעם. על פי התורה, מידותיה של תיבת נח היו באורך 300 אמה, רוחבה 50 אמה, וגובהה 30 אמה גוף שגודלו כמחצית הטיטאניק. אחת השאלות הביולוגיות הנחקרות ביותר היא יכולתה של התיבה להכיל כ-2 מיליון מיני בעלי חיים. החוקר ג'ון ויטקוב, העלה הצעה לפיה היה על נח לארח בתיבתו 3,700 מיני יונקים, 8,600 עופות ו-6,300 מיני זוחלים. בהתחשב בגודל התיבה, היה מקום לכל אלה!!
    שאלה אחרת הנקשרת בקודמתה היא שאלת ההזנה של בעלי החיים. הווה אומר, מהי כמות המזון שהיה על נוח להעמיס על תיבתו, בכדי לקיים בה חיים. גם שאלת הפסולת כבר עלתה במחקר, ולפי זואולוגים מאוניברסיטת סן-דייגו, ייצרו בעלי החיים שבתיבה כ800 טון של זבל! ,,( אבל כנראה לשפוך זבל לים אין בעיה כל כך גדולה)

    היקף המבול במחקר
    לפני כשנה הודיעו כל עיתוני העולם כי "נמצאו הוכחות חותכות למבול", וזאת מתוך העיסוק בשאלה מה היה היקפו.
    מן הסיפור המקראי כפשוטו עולה הרושם המובהק שהמבול הקיף את היקום כולו, סיפור המבול נמצא בתרבויות עתיקות של המזרח הקדום. הוא כן נזכר בסיפור המזרח הקדום באזור מסופוטמיה (בעלילות גלגמש, לדוגמה)
    ועוד 217 תרבויות שהוא אכן היה ! :כפי שכתוב בספרים C. Sellie and D. Balsiger
    הואיל והמבול היה אסון כלל-עולמי, ונח היה אבי כל האנושות, סיפורו נשמר גם אצל שאר האומות, ולא רק בתורת ישראל. לסיפור המבול ותיבת נח ישנן מקבילות בעמים ובתרבויות שונות ורבות, וכגון: יוון, אירלנד, גרמניה, מאיה, אינקה, הופי, אצטקים, סין, אינדונזיה, פולינזיה ועוד רבות. החוקרים מונים מאתיים ושבע עשרה תרבויות בעולם שמספרים על המבול[ דף שבועי, של אוניברסיטת בר אילן, פרשת נח, המבול והמדע, 415, תשס"ב]. http://www.biu.ac.il/jh/parasha/noah/kav.html
    ויש לציין שבמיתולוגיה הבבלית העתיקה, וכן במיתולוגיה הפרסית העתיקה, הסיפור הוא בעל דמיון רב במיוחד, שמסופר על אדם שהכניס את החיות לספינה של עץ כדי להציל אותם מהמבול.
    חז"ל כבר ביטאו תפיסה של מבול שהיקפו מקומי. לפי ר' יוחנן במסכת זבחים, בארץ ישראל לא ירד המבול. ובספר "תורה תמימה": "ומה שתפס בבל יותר מאדמת כל העולם שנטבע במבול, צריך לומר על פי מסכת זבחים שם דלכן נקראת בבל בשם שנער, על שם שכל מתי המבול ננערו שם. והביאור הוא מפני שהיא עמוקה מאוד, ולכן נקראת גם בשם מצולה". בתודעת חז"ל בבל היא "כל העולם", כפי שעולה למשל מפרקי דרבי אליעזר: "שהיו כל הבריות יושבין במקום אחד וראם ממי המבול ונמרוד היה עליהם מלך, שנאמר ותהי ממלכתו בבל".

    בדרך הטבע?!
    תאוריה מדעית שרוצה להסביר את המבול בדרך " הטבע " ( כמובן התערבות שמימית נראת כאן )-הגיאולוגים ד"ר ויליאם רייאן וד"ר וולטר פיטרמן מאוניברסיטת "קולומביה" שבארצות הברית, העלו תיאוריה מרתקת המבוססת על מחקרים, שהמבול של נח היה לוקלי, ונוצר באופן הבא: בסוף עידן הקרח החלו נמסים קרחונים אירופיים. השיטפונות שנוצרו מהמסה הזו הפכו אגם מים מתוקים לים, הלא הוא הים השחור.
    מממצאי מחקר שפורסם בשנת 1993 עולה כי ימה מקומית הוצפה במים מלוחים, רצועת הבוספורוס מנעה את התפרצות המים, אבל לאט-לאט נוצרה תעלה, ולאחר כ 90 יום כבר היתה פריצת המים אדירה.
    על פי חקר צדפים שונים מן המקום, הוכח שקיים קו חיץ תת-מיימי, שנוצר לפני אלפי שנים. גם מחקרם של רייאן ופיטמן מעלה שקרחונים שנמסו העלו את מפלס הים התיכון, והזרימו מים דרך מיצרי הבוספורוס. החוקרים חישבו ומצאו שזרימת המים דרך הבוספורוס היתה מהירה, וגרמה להגדלת שטחו של האגם

    ממצא מדהים.
    בשנת 2000 יצאה משלחת "האופק השחור", ובראשה ד"ר רוברט באלארד, אחד מחוקרי הים הנודעים (מי שגילה את הטיטאניק), במטרה לאשש את התיאוריה של ריין ופיטמן בדבר המבול, בעזרת שרידי ממצאים בקרקעות הים השחור. כ-20 ק"מ מחופי תורכיה, סמוך לעיר סינופ, גילתה המשלחת מבנה משומר בן אלפי שנים. ממצא זה הוסיף מידע רב על אורחות החיים בקרב תרבויות עתיקות באזור זה. נראה שמדי פעם נאלצו התושבים הקדמונים להעתיק את מושבם בגלל שיטפונות.
    בכתב העת "נשיונל ג'יאוגרפיק" הופיע מאמר המתאר את פעולתו של רובוט תת-ימי שהורד למעמקים, ובעזרת מצלמות התגלה מתחם מלבני שרוחבו כ-4 מטרים ואורכו כ-15 מטרים, שלתוכו קרס ככל הנראה מבנה עץ וטיט. הממצאים באתר עמודי עץ מגולפים, ענפי עץ וכלי אבן משומרים היטב. מתברר שמחקר זה, המוכיח כי אכן היה מבול נמצא בקונצנזוס מדעי רחב, ופורסם בעיתונים בכל העולם.
    (בנוסף לממצא של האונגליסטים ,שפורסם בווינט לאחר מכן)

    2) עוד עדויות מבחינת ממצאים בשטח גם בטיפול בעניין המאובנים במבול ,ונושא הדינוזאורים :

    עדויות למבול כלל עולמי

    בעלי חיים שמתים בטבע לא מותירים זכר (הם נאכלים על ידי חיות אחרות, חרקים ובקטריות). רק לעיתים נדירות מאוד קורה שבעל-חיים נקבר בעודו בחיים על ידי מפולת או טביעה. כשדבר שכזה קורה, בעל-החיים נרקב, והמינראלים השונים תופסים את מקומו.
    כדי שיווצר מאובן, היצור חייב להקבר בחומר עשיר במינראלים נוזליים. המינראלים הללו הם שמחליפים את הגוף המקורי, כך שהאבן נשארת בצורה של הגוף שנקבר בתוכה.

    כל מאובן הוא למעשה עדות לבעל-חיים שנהרג על ידי אסון מהיר. בכל העולם נמצאים מאובנים של בעלי-חיים, המוכיחים כי היתה בעבר היכחדות כלל-עולמית של יצורים חיים. בכל הארצות בעולם, ואפילו במדברות וראשי הרים נמצאים קונכיות ומאובנים של יצורים ימיים.
    חלק מהמאובנים מוצגים במוזיאון של הרי הרוקי: (Ammonite fossils, Denver Museum of Nature and Science).
    האם ידעתם שיותר מ-95 אחוז מהמאובנים בעולם שייכים לרכיכות ים, אצות ואלמוגים? איך נוצרו כל כך הרבה מאובנים לדעתכם? ומדוע בכל רחבי העולם נמצאים מאובנים של יצורים ימיים כמו סרטנים, קונכיות ודגים? כיצד הגיעו קונכיות ודגים למדברות ועד לראשי הרי הרוקי באלסקה?

    מעניין לציין שהרבה לפני שהמדע היה מפותח, התורה לימדה על היכחדות המונית של בעלי-חיים בכל רחבי העולם, ואסון טבע גלובאלי.
    התורה מלמדת אותנו שבעבר הוצף כל העולם במבול. אחד מהאסונות המתוארים במבול הוא תזוזת הלוחות הטקטוניים ("מעיינות תהום רבה" בלשון המקורית), מה שגרם ככל הנראה גם להתפרצות געשית וגלי צונאמי קטלניים בכל רחבי העולם (גם חז"ל לימדו שחלק ממי המבול אכן היו רותחים). אין ספק שהתפרצות געשית ומבול כלל עולמי היו צריכים להשאיר אינספור מאובנים בכל רחבי העולם - במיוחד מאובנים של בעלי חיים ימיים. אסון טבע שכזה מתאים בצורה יוצאת מן הכלל למציאות הנצפית כיום, המראה כי חלקים נרחבים מן העולם הוצפו במים, כמו גם תזוזה ונדידה של היבשות. בימינו קיימים בכל העולם אינספור מאובנים, קניונים ועמקים, המראים כולם על היכחדות ואסונות טבע בקנה מידה עולמיים. האם יתכן שהדינוזאורים נכחדו במבול?

    יהיו אנשים שיתקשו להאמין בכך, אך מדענים מצאו בעצמות של דינוזאור תאי-דם אדומים (המכילים הומוגלובין). בעצמות של טירנוזאורוס רקס הידוע נמצאו רקמות רכות, כלי-דם ותאים. "מדענים" טוענים שהדינוזאורים הם בני 65 מיליון שנה, אך כיצד יוכל אדם רציונאלי להאמין שתאי-דם שרדו במשך עשרות מיליוני שנים?
    מקור: (Science, Vol. 307, pp. 1952-1955, March 25, 2005).
    הביולוג ד"ר דוד מנטון כתב על כך: "צריך הרבה דמיון כדי להאמין שרקמות רכות ותאים יכלו להשאר כל כך טריים יחסית, אחרי עשרות מיליונים שנים כפי שמתארת ההיסטוריה האבולוציונית".
    מקור: (''Ostrich-osaurus'' discovery?, by Dr. David N. Menton, Washington University School of Medicine, St. Louis, Missouri).
    עוד כתב ד"ר מנטון: "הטי-רקס נקבר באבן חול ממקור נוזלי, מה שאומר שהחיה נקברה בשכבת סלעים שכוסתה במים".

    לאחרונה נמצא מאובן של דג במהלך אכילתו דג קטן ממנו (fish eating a fish fossil, Creation Museum), מה שמראה כי הדג נקלע באסון מהיר מאוד.
    כל הנתונים הללו מראים על היכחדות מהירה של בעלי-החיים באסון טבע עולמי, שלא בהכרח היה רחוק מאיתנו.


    3) עדויות עוד עדויות ד"ר וולט בראון – מציג הוכחות למבול עולמי:


    בהרצאת השמע הקצרה "מקור המים של המבול",מצויין הנושא של בקיעת כל מעיינות תהום רבה, כמקור למי המבול הרבים.

    ד"ר וולט בראון חיבר ספר בשם: In the Beginning, שם הוא פיתח את התיאוריה "Hydroplate theory". בסרטון הבא [שהופיע בסרט הדוקומנטארי "הסודות של התנ"ך", שראה אור בהפקת ה – BBC] ד"ר בראון הרצה על התיאוריה שלו, שהטוענת כי ישנן 17 מאפיינים מוזרים בכדוה"א אותם ניתן להסביר באופן סיסתמטי כתוצאה של מבול הרסני... הסבר זה מראה לנו כמה מהר נוצרו הרים עיקריים, את הסחף היבשתי המהיר, על קרקעית הים ישנן תעלות עצומות ומאות הרי געש וקניונים, הוא מסביר את היווצרות הרבדים הרב שכבתיים ומרבית המאובנים, את הממותות הקפואות ואת עידן הקרח, את הקניונים ביבשה, וכיו"ב:

    http://m.youtube.com/watch?v=d7HctE0d1tM

    מצאתי גם סרטון הרבה יותר חדש, שבו ד"ר בראון מציג את התיאוריה שלו בתוספות גילויים חדשים, שאותם הוא ניבא בעבר לאור התיאוריה שלו: http://m.youtube.com/watch?v=7zkrJG4XUeo#t=13

    המבול בספרות חז"ל :
    כאן המקום לציין גם את הבחינה התיאולוגית-פילוסופית-המוסרית. מעיון בספרות חז"ל עולה כי יש מעט התייחסות דתית להצלה מהמבול כאירוע לדורות, למרות שהמבול מחה כמעט את כל התרבות הקדומה. אולי בגלל גישת חז"ל: "מעשה ידי טובעים בים", ולכן לא ראוי לומר שירה או לקבוע יום שמחה להצלתו של נח. בכל אופן, איזכור הברית בין אלוקים ונח נקבע לדורות, דרך הברכה "זוכר הברית" שחייבים לאמרה בכל פעם שרואים קשת לאחר הגשם.
    בפרשת נח נאמר: "ותשחת כל הארץ לפי האלוהים ותמלא הארץ חמס". המידות האנושיות האמורות לקיים חברה הושחתו כליל, וגברו השחיתות והחמס ( השחיתו בזימה ,מין שאינו מינו ואפילו החיות , בעלי חיים שאינם מין שאינו מינו זה עיקר החטא , ונוצרו הרבה זנים מהרכבות חיות מה שמסביר את המאובנים בקרקע !) חברה כזאת אינה ראויה בעיני האלוקים: "ויינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו". העצב שהתעצב האל על שעליו להטביע מעשה ידיו בים לא הוליד יום שמחה בעקבותיו, אלא ברית עולם בין אלוהים לאדם. הגם "שיצר לב האדם רע מנעוריו", לא ישוב אלוהים להכחיד את האדם והחיה בכלל.
    אולם אותה קשת הברית, הנוצרת באור השמש לאחר הגשם, באה גם לסמל הן את ההתפרקות לצבעים, והן את האחידות שבאור הגדול. חשוב לאדם לנהל אורחותיו כמי שנברא "בצלם אלוהים".


    בבליוגרפיה :
    * ויקישיבה בערך ,ארכיולוגיה מקראית ..
    *המחבר שערכתי את דבריו כמובן ,אבל הובאו רוב דבריו, פרופ' משה קוה ,הוא נשיא אוניברסיטת בר אילן,
    פורסם בעיתון הצופה 10.10.02
    וראש מכון "רזניק" לטכנולוגיה מתקדמת בפיסיקה

    http://acheinu.co.il/?CategoryID=296&ArticleID=242----- מחקר מקיף על המבול ,עוד ממצאים
    http://m.youtube.com/watch?v=MCCeb4NgTQA---------- סרט על גילויי התיבה בזמן האחרון -
    http://m.youtube.com/watch?v=7zkrJG4XUeo#t=13------------דורקטור בראון בגילוי המבול והתיבה ,ועדויות ,כתבים שנמצאו-
    http://www.biu.ac.il/jh/parasha/noah/kav.html--------------- עוד מקורות-

  • קישור לתגובה רביעי, 05 נובמבר 2014 23:05 הוסף ע״י שי האוטיסט

    כול המיתוסים הקדומים בתנך מופיעים כבר אצל עמים קדמונים יותר.
    גילגמש היה במקום נח. אדפה במקום אדם, אנליל במקום אלהים.
    גם מגדל בבל כבר נכתב על ידי עמי האזור וגרסאות שונות ממנו נמצאו. אפילו הטקסט המקורי של מעמד הר סיני, בחלקו לפחות נמצא אצל החיתים ועמים אחרים.
    אותם קללות אותו מעמד בפני ילדים וטף.
    אותם שבועות ,חלוקה לפרקים, טרמנלוגיה זהה. אהבה, סגולה , שזה עבד צמית. והכול בשפות ותרבויות שקדמו לתנך.
    התנך משכתב ומעביר לנו מסורת אדירה שמתחילה בצוולזציה הראשונה בשומר.
    בעצם אולי מתחילה הרבה לפני.
    הד למבול גלובלי כמו שבערך כתוב אין.
    אבל העולם של אז אם היה , בן הנהרות פרת והחידקל- שומר . מיצרי בוספרוס נפרצו ובים השחור או בשוליו נמצאו ערים קדומות שהוצפו.
    זה כול הסיפור. שעמי האיזור העבירו את הטקסטים הקדושים ואת המיתוסים הקדומים אחד לשני כמו במרוץ שליחים.כשכול אחד מושך לכוון שלו. כנראה לפי טיב השלטון אופיו של העם ומקומו בשרשרת המסירה מאז הצוולזציה הראשונה שומר.

  • קישור לתגובה שבת, 25 אוקטובר 2014 18:36 הוסף ע״י עדו

    ראו:
    http://www.hofesh.org.il/articles/logic/flood-math.html

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים