Skip to content

1VSDAT

שני, 02 אוגוסט 2010 17:34

מקום מותו של אהרון

דרג מאמר זה
(3 מדרגים)
האם אחיו של משה רבנו מת בהור ההר או במוסרה? השאלה אתגרה את הרבנים והם רקחו לפחות ששה הסברים שונים – וסותרים. ריבוי הפרשנויות מלמד אותנו ששום מסורת קדומה לא עמדה מול עיניהם של הפרשנים וכל אחד מהם טווה את הסיפור שנראה לו כהגיוני ביותר. עתה, כשמסתבר שהדלת יכולה להיפתח גם בפני ההגיון, האם נוכל להמשיך ולהסתמך רק על הפנטזיות של רבנים אינטרסנטים שמעולם לא חששו לדלג בקלילות אל מעבר לרף האבסורדיות? האם לא הגיע הזמן שניקח את העניינים לידיים ונתחיל ליישם את החשיבה הלוגית גם בעת שאנו באים לקרוא את ארון הספרים היהודי?
 
 
המקרא מזכיר את מותו של אהרון הכהן, אחיו של משה רבנו, בשני מקומות שונים: בספר במדבר אהרון עלה למות ולהקבר בהור ההר בעוד שבספר דברים אהרון מת ונקבר במוסרה.
וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם. וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי יְהֹוָה וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ.[א]
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו. מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם.[ב]
 
בסוגית מקום מותו של אהרון הרבה יותר קשה לטעון שהור ההר ומוסרה הם שמות נרדפים לאותו מקום ולו רק משום שכל אחד מהמקורות מציין את מקום קבורתו של אהרון בנקודה שונה ברצף המסעות של בני ישראל. במקור האחד העם הולך מ'מוסרות' ל'בני יעקן' ואהרון מת אחרי הביקור ב'יטבתה' ובמקור השני העם הולך מ'בארות בני יעקן' ל'מוסרה' ואהרון מת לפני שבני ישראל הגיעו ל'יטבתה:
    התחנות לפי במדבר לג:לא-מג
 
         התחנות לפי דברים י:ו-ז
מוסרות, בני יעקן, חור הגידגד, יטבתה, עברונה, עציון גבר, מדבר צין הוא קדש, הור ההר בקצה ארץ אדום, צלמונה, פונן, אובות וכו'.
בארות בני יעקן, מוסרה, גודגדה, יטבתה.
 
 
לכאורה ניתן לייחס את הסתירות לזכרונו הכושל של משה רבנו שבגיל 120 ניסה לשחזר אירועים שהתרחשו ארבעים שנה קודם לכן, ואם לא זאת אז לפחות לשתי מסורות שונות שמצאו את דרכן למקרא, אבל פתרונות אלה אינם מתיישבים עם הקביעה שהתורה כולה הוכתבה למשה היישר מפי הגבורה שכידוע לעולם אינה שוכחת או מתבלבלת. החלקת הסתירות דרשה, אם כן, פתרונות הרבה יותר יצירתיים והפרשנים לא היססו להפעיל את דמיונם ולהפיק מגוון רחב של פירושים שאת מקצתם ניתן לסכם כדלקמן:
 
 הפרשן
                         הפרשנות המתרצת
 
רש"י:
כמפורט בספר במדבר, בני ישראל נסעו שמונה מסעות מ'מוסרות' עד ל'הור ההר', מקום מותו של אהרון. ב'הור ההר' הם נבהלו ממלך ערד וחזרו שש תחנות לאחור עד ששבו למקום שנקרא לחליפין גם בשם 'בני יעקן' וגם בשם 'בארות בני יעקן'. במקום זה הלוויים הצליחו לעצור את המנוסה ולכפות על העם לחזור לגדגדה, היא הור הגדגד. בדרך, במקום הנקרא 'מוסרה' או, בשמו הנרדף, 'מוסרות' בני ישראל נעצרו להתאבל על אהרון ונדמה היה להם ששם היה מקום מותו.[1]
אבן עזרא:
המקומות הנקראים 'בארות בני יעקן', 'מוסרה' ו'גודגדה' אינם זהים למקומות הנקראים 'בני יעקן', 'מוסרות' ו'חור הגדגד' ולכן מותר להקביל את 'קדש' של ספר במדבר עם 'בארות בני יעקן' של ספר דברים. מדבר קדש, הנקרא כאמור גם 'בארות בני יעקן' מכיל את האתרים 'הור ההר' ו'מוסרה'. גם 'גודגדה', המקום אליו נסעו בני ישראל לאחר שעזבו את 'קדש', הוא איזור רחב שמצויים בו אתרים דוגמת 'צלמונה', 'פונון', ו'אובות'. בני ישראל עברו, אם כן, דרך התחנות הבאות: 'מוסרות', 'בני יעקן', 'חור הגידגד', 'יטבתה', 'עברונה', 'עציון גבר', מדבר צין/קדש (הנקרא גם 'בארות בני יעקן' ובו נמצאים האתרים הנקראים 'הור ההר' ו'מוסרה') ולבסוף 'גודגדה' (איזור שבו נמצאים האתרים 'צלמונה', 'פונן', 'אובות' ו'יטבתה').[2]
בעלי התוספות:
הללו, בדומה לאבן עזרא, לא הישוו בין 'בארות בני יעקן', 'מוסרה' ו'גודגדה' ל'בני יעקן', 'מוסרות' ו'חור הגדגד'. 'הור ההר', לדעתם, הוא מקום הנמצא בין 'בארות בני יעקן' לבין 'מוסרה' ולכן מקום קבורתו של אהרון נקרא לעיתים על שם ההר ולעיתים על שם האתר הסמוך אליו.[3]
 
הרמב"ן:
פרשן זה משוכנע שהאבן עזרא ובעלי התוספות טעו ו-'בארות בני יעקן', 'מוסרה' ו'גודגדה' הם אכן שמות נרדפים ל'בני יעקן', 'מוסרות' ו'חור הגדגד'. כל הסתירות יתיישבו אם רק נבין ש'הור ההר' הוא שטח גדול מאד הגובל בארץ אדום. לפני הר גדול זה יש מישור רחב ובו אתרים קרובים זה לזה הנקראים 'מוסרות', 'בני יעקן', 'חור הגידגד', 'יטבתה', 'עברונה', 'עציון גבר' ומדבר צין/קדש. קרבתם של האתרים איפשרה לבני ישראל לנוע מאתר אחד לשני בזמן מאד קצר ולכן אין לתמוה על כך שהמקרא בחר שלא לפרט את כל האתרים בשנית בספר דברים. בני ישראל עלו לפסגת ההר ליד 'מוסרות'/'מסורה' וירדו ממנו ליד 'חור הגלגד'/'גודגדה'. אהרון מת בעת שבני ישראל החלו לטפס במעלה 'הור ההר' במקום הנמצא מול 'מוסרות/מוסרה' שבשפלה ולכן לעיתים מכנים את מקום קבורתו בשם 'הור ההר' ולעיתים בשם 'מוסרה'.[4]
 
חזקוני:
אהרון נקבר בראש 'הור ההר' ובני ישראל יכלו לראות את קברו בכל מסעותיהם. רק במוסרה נמנע מהם לראות את הקבר ולכן הם חידשו את האבל על מותו. אחר כך נשתכח מהם מקום קבורתו האמיתי של אהרון ובזכרונם נחקק רק השם 'מוסרה'.[5]
ספורנו:
בעת שאהרון מת עם ישראל היה מפוצל לשני ראשים: חלק מהעם עמד עם משה על 'הור ההר' ושארית העם רעו את המקנה ב'מוסרה'. מ'מוסרה' הרועים המשיכו ל'גדגדה' ול'יטבתה'. המקרא מתאר את האירועים משתי נקודות מבט: פעם מנקודת מבטם של העומדים על ההר ופעם מנקודת מבטם של הרועים.[6]
 
אין כתמציות הללו בכדי להאיר באור הנכון את המאמץ הפרשני של רבני ישראל. התורה הקדושה אינה יכולה להכיל סתירות וניסוחים מבולבלים ולכן חייב להימצא סיפור רקע כלשהו שיאפשר לכל מרכיבי הפזל להשתלב בתוך התמונה הגדולה. הפרשנים, כל אחד לטעמו, מיהרו לצייר את התמונה שנראתה להם הגיונית ביותר אבל תוך כדי כך הם חשפו את חולשותיו של המקצוע כולו: אם הפירושים השונים ירדו לפרשני ימי הביניים בשרשרת המסירה היהודית אזי כל הפרשנים היו אמורים לאמץ את פירושיו של רש"י, הפרשן הותיק מכולם שלבטח קיבל מרבותיו את כל מה שהם למדו מאוחר יותר מרבותיהם. העובדה שרוב הפרשנים העדיפו להתעלם מדבריו של רש"י וכל אחד מהם רקח סיפור משל עצמו מחייבת אותנו להניח שבמקום להסתמך על שמועה ששמעו מרבותיהם הפרשנים העדיפו להעלות השערות חדשות ומשופרות בתקווה שהרעיון המקורי שעלה בדעתם אכן יקלע לכוונות האלוהיות ויצליח להסביר את כל הסתירות שעולות מהניסוחים הרשלניים.
 
הפרשנויות הללו שבות ומלמדות אותנו שלא ניתן לכסות בשמיכה אחת גם את הפסוקים וגם את הכבוד האלוהי. אם הפסוקים אינם סותרים את עצמם ואהרון באמת נקבר באתר אחד ולא בשני מקומות שונים אזי עלינו בהכרח להאשים את האל בנטיה לחשיבה מתבדרת וניסוחים מבולבלים: הוא משתמש בשמות שונים לציון אותם המקומות וקורא בשמות דומים לאתרים שונים, הוא מתיחס במקרה אחד לשם האזור ובמקרה שני לשם האתר, פעם אחת הוא מספר את הסיפור מנקודת מבטו של חלק אחד מהעם ופעם אחרת מנקודת מבטו של חלק אחר ועוד כהנה וכהנה. את התורה האלוהית ניתן לזכות מאשמת הבלבול והסתירה רק אם פותחים לאל תיק בעוון התנסחות תמוהה ומטושטשת. אם נניח שהאל עומד מאחורי דבריו נגלה שהתורה הועמסה לעייפה באמירות סותרות ונוגדות ואם נניח שבתורה אין כל סתירה אזי נהיה חייבים להודות שהאל שכביכול כתב אותה אינו מסוגל לספר סיפור כהלכתו והוא תמיד נוהג לשנות שמות, מושגים, מקומות ונקודות השקפה ללא כל התראה מוקדמת.
 


[א]       
במדבר לג:לז-לח
[ב]       
דברים י:ו-ז


[1]       
רש"י על דברים י:ו-ז
[2]       
אבן עזרא על דברים י:ו-ז
[3]       
בעלי התוספות על דברים י:ו-ז
[4]       
הרמב"ן על דברים י:ו-ז
[5]       
חזקוני על דברים י:ו-ז
[6]       
ספורנו על דברים י:ו-ז
נקרא 8859 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

1 תגובה

  • קישור לתגובה חמישי, 14 יולי 2016 05:48 הוסף ע״י יצחק א

    נ"ל שההסבר פשוט: הר ההר נמצא אכן בסביבות מוסרה, ובני ישראל אחר שנסעו ממוסרה חזרו לאותו אזור פעם שניה אלא שלא עשו זאת באותה הדרך, וזה ממש מה שבא הכתוב לומר: "ובנ"י נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרון"- כלומר, בנ"י נסעו מבארות בני יעקן (שזו התחנה שאחרי מוסרה) בחזרה למוסרה, אלא שלא חזרו על עקבותיהם בחזרה למוסרה אלא הלכו בדרך אחרת שבסופה הגיעו למוסרה-הר ההר, וזה מה שכתוב משם(-מבני יעקן) נסעו הגדגדה ומן הגדגדה יטבתה", כלומר הם הלכו בדרך אחרת ולא חזרו ישירות מבני יעקן למוסרה.
    זו הסיבה שבשאר המקומות הכתוב קורא למקום מיתת אהרון "הר ההר" ואילו כאן מוסרה, כי המקום היותר מדויק הוא הר ההר (אלא שזה בסביבת מוסרה (אולי מקום בתוך מוסרה), אך כאן עיקר כוונת הכתוב לומר שבסוף המסע הם חזרו לתחנה שכבר היו בה (דהיינו מוסרה, ושם מת אהרון) אלא שלא חזרו על עקבותיהם.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים