Skip to content

1VSDAT

שני, 02 אוגוסט 2010 17:35

מקום מתן התורה

דרג מאמר זה
(5 מדרגים)
התורה, כך ניתן להסיק ניתנה גם בחורב וגם על הר סיני. יותר נכון: ספר דברים אוהב לכנות את מקום מתן תורה בשם 'חֹרֵב' בעוד שכל שאר הספרים נוהגים לכנותו בשם 'הַר סִינַי'. חכמינו, שהבינו מייד שהתורה יכלה להינתן רק במקום אחד, היו חייבים לזהות את חורב עם סיני אף שעל ידי כך הם כפו על למעלה משני מליון גברים, נשים וטף לפרק את אוהליהם ולנטעם בשנית במרחק קטן מאד מהמחנה שהם זנחו כמה שעות מוקדם יותר.
 
 
בין שאר הסוגיות שלנצח ימתינו לשובו של אליהו הנביא נמצאת גם שאלת מיקומו של האתר בו ניתנה התורה לבני ישראל ועד היום אין אנו יודעים אם האירוע המכונן התרחש בקרבת הר סיני, כפי שניתן להבין מהפסוק:
 
וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהֹוָה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד.[א]
 
או על הר חורב, עליו אמר משה:
 
יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר יְהֹוָה אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי .... וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְהֹוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.[ב]
 
רבים ימהרו להסביר שסיני וחורב הם שני שמות נרדפים לאותו מקום והכתוב משתמש פעם בשם זה ופעם בשם האחר אבל בעוד שתרוץ ותיק זה פותר הרבה בעיות אחרות הרי שבמקרה זה הוא אינו יכול לשמש כתרופת פלאים שתסביר את כל הסתירות ואי ההתאמות. אם נתעמק בסוגיה נגלה שספר דברים תמיד ממקם את ההתגלות האלוהית בחורב תוך שהוא מתעלם לחלוטין מתפקידו של הר סיני בעוד שהספרים שמות, ויקרא ובמדבר תמיד מציבים את עם ישראל למרגלות הר סיני וממעטים לדבר על חורב. למען האמת, משלושת הספרים הללו רק ספר שמות מזכיר את הר חורב וגם זאת בנסיבות שאינן תורמות לתחושה שחורב וסיני הם שמות נרדפים שמתארים מקום אחד בלבד.
 
השם חורב מופיע בשני פסוקים בספר שמות, הראשון שבהם הוא לא רק סתום וקשה להבנה אלא שהוא גם אינו מלמד הרבה על מיקומו של הר חורב:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם עַם קְשֵׁה עֹרֶף רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ. וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב.[ג]
 
הקטע השני, לעומת זאת לא רק מתאר אירוע שהתרחש בחורב אלא שבעזרתו ניתן אף להרחיק את חורב מהר סיני ולשלול את האפשרות שחורב וסיני הם שמות נרדפים למקום אחד:
 
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ. הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן משֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.[ד]
 
בחורב משה הוציא מים מהצור וברור שאין מדובר פה בהר עליו ניתנה התורה. הריחוק בין שני האתרים מומחש היטב ברצף האירועים המתואר בפסוקים הבאים:
 *
וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.[ה]
 
 *
וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְהֹוָה וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם.[ו]
 
 *
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ. הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן משֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.[ז]
 
 *
וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם.[ח]
 
 *
וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר.[ט]
 
בני ישראל נסעו מאילים וחנו במדבר סין, בין אילים לבין סיני. תחנתם הבאה היתה ברפידים שם לא נמצאו מים לשתיה. משה הקשיש הלך לחורב, הכה בצור והוציא ממנו מים ובני ישראל ומקנם שתו לרוויה. לאחר יום קרב עם העמלקים בני ישראל פירקו את המחנה, נסעו מרפידים והקימו מחנה חדש במדבר מול הר סיני. מרצף המאורעות אנו לומדים שהר חורב חייב להימצא בקרבת מקום לרפידים ולא ליד הר סיני אליו הגיעו בני ישראל רק לאחר מסע נוסף. עובדות אלו לא הציקו כלל לרמב"ן שהניח שרפידים נמצאת במרחק הליכה קצר מהר סיני:
 
בקשר לכתוב האומר שהעם היו ברפידים והצור אשר יצאו ממנו המים היה בחורב, שעל דעת הראשונים[י] הוא הוא הר סיני ולפי דעתי זאת עיר שנמצאת בקרבת ההר, כפי שפירשתי במקום אחר[1]. משה היה צריך לצאת מרפידים וללכת מספר פרסאות עד לחורב ועל כך נאמר 'עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ'[יא], כלומר שתלך עד שתראה אותי עומד לפניך על הצור בחורב.[2]
 
כלומר, הר חורב הוא הר סיני או שחורב הוא שם מקום שנמצא למרגלות הר סיני. כך או כך, המרחק בין רפידים להר סיני חייב להצטמצם למספר קטן של פרסאות ושני השמות, חורב וסיני, יכולים בהחלט לתאר את אותו המקום.
 
נותרה רק בעיה אחת קטנה: אם עם ישראל כבר חנה קרוב מאד להר סיני/חורב מדוע הוא נדרש להטריד את עצמו במסע נוסף מרפידים למדבר סיני כמתואר בפסוק:
 
וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר.[יב]
 
האם היתה הצדקה לארוז את המחנה ברפידים, לטלטל את זקני ישראל ועימם כשני מליון גברים, נשים וטף ולהקים מחנה חדש בטווח זריקת אבן מהמחנה הקודם? כל תכנון מוקדם היה מבליט את העובדה שהרבה יותר הגיוני להקים את המחנה מלכתחילה באזור הר סיני/חורב ולוותר כליל על החניה המיותרת ברפידים הסמוכה. האם נעלה על דעתנו שהאל שכל העתידות גלויים לפניו הטריד את בני ישראל בהקמת שני מחנות שונים כשממחנה אחד ניתן להגיע בקלות גם לחורב, גם לסיני וגם לרפידים? הרמב"ן אולי מוכן לייחס לו תכנון כה רשלני אבל זאת אינה יכולה להיות גם עמדתנו. אם עם ישראל נדרש לנסוע מרפידים שליד חורב להר סיני אזי המרחק שבין הר חורב להר סיני חייב להיות גדול דיו כך שיצדיק מסע ראוי לשמו וכל הטוען שחורב וסיני חד הם אינו אלא טועה ומליז.


[א]       
שמות יט:יח
[ב]       
דברים ד:י-טו וראה גם דברים א:ו, דברים ד:י, דברים ד:טו, דברים ה:ב, דברים יח:טז ודברים
כח:סט
[ג]        
שמות לג:ה-ו
[ד]        
שמות יז:ה-ו
[ה]       
שמות טז:א
[ו]        
שמות יז:א
[ז]        
שמות יז:ה-ו
[ח]       
שמות יז:ח
[ט]       
שמות יט:ב
[י]        
ראה שבת פט:ב
[יא]       
שמות יז:ה
[יב]       
שמות יט:ב


[1]             
ראה רמב"ן על דברים א:ו
[2]          
וענין הכתוב הזה, כי העם היו ברפידים, והצור אשר יצאו ממנו המים היה בחורב, והוא הר סיני, על דעת הראשונים, או מקום עיר לפני ההר קרוב לו על דעתי, כאשר אפרש עוד והנה הוצרך משה לקדם לפני העם לעבור מרפידים אל חורב כמהלך פרסה או פרסאות, רחוק מן המחנה לפניהם, ועל כן אמר לו 'עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ', כלומר שתלך עד שתראה אותי עומד לפניך על הצור בחורב.
(רמב"ן על שמות יז:ה)
נקרא 3915 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

6 תגובות

  • קישור לתגובה שני, 18 יולי 2016 10:08 הוסף ע״י עדי אביר

    יצחק,

    דנתי בהערותיך בגוף המאמר עצמו, מניתי את שני המקומות בהם הוזכר המקום חורב בספר שמות והראתי, לפחות לשביעות רצוני, מדוע חורב מרוחק מהר סיני כיוון שחורב נמצא בקרבת רפידים - תחנה במסעם של בני ישראל שקדמה לתחנה בקרבת הר סיני. בהגינותי הזכרתי גם את דעתו הסותרת של הרמב"ן, שחשב שחורב נמצא בסמוך להר סיני, והותרתי לקורא להחליט איזה פירוש הוא יותר הגיוני.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שני, 18 יולי 2016 03:50 הוסף ע״י יצחק א

    א. ראשית אין זה מדויק, יש ב' מקומות בספר שמות שמוזכר הר חורב "ויבא אל הר האלקים חורבה". "ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב".
    ב. סיבת ההבדל פשוטה ביותר (אם כי כעת לא בדקתי בעיון את כל המקומות): הרי בני ישראל לא חנו על הר סיני אלא לידו, בספר שמות מתוארים הדברים בשעת התרחשותם כאשר בני ישראל רואים את המתרחש למולם על ההר-"והר סיני עשן כולו" וירד ד' על הר סיני" וכד', או "וידבר ד' אל משה בהר סיני.." משה עלה להר סיני עצמו.
    משא"כ בספר דברים הרי משה מדבר עם ישראל לאחר מ' שנה בזמן אחר ובמקום אחר, ומתאר להם מה שהתרחש בעבר במקום שונה, ולכן הוא מתאר את המקום שבני ישראל היו בו בשעת מתן תורה- חורב (שהרי בנ"י לא היו על הר סיני אלא לידו)וזה התיאור המדויק ביותר.
    ג. בקשר לדמיון בין ספר דברים לשאר ספרי הנביאים- נראה שהסיבה לכך היא שספר דברים נכתב בגוף ראשון בלשון בה דיבר משה עם ישראל, בנקודה זו ספר דברים אכן שונה משאר מד' הספרים שלפניו.
    איני רואה הצדקה כלשהי למסקנה שהסקת מזה על זמן כתיבתו של ספר דברים.

  • קישור לתגובה שישי, 15 יולי 2016 09:07 הוסף ע״י עדי אביר

    יצחק,

    השאלה שהעליתי - 'האם היתה הצדקה לארוז את המחנה ברפידים, לטלטל את זקני ישראל ועימם כשני מליון גברים, נשים וטף ולהקים מחנה חדש בטווח זריקת אבן מהמחנה הקודם?' נראית לך מוזרה ולדעתך היא אינה דורשת תשובה אבל היא בהחלט מחזקת את הטענה שמדובר בכותבים שונים: בעל ספר דברים שלא הכיר את המונח 'הר סיני' והשתמש רק במונח 'הר חורב' ובעל/י הספרים שמות, ויקרא, במדבר שלא הכירו את המונח 'חורב' והשתמשו רק במונח 'הר סיני'. אם כל חמשת החומשים הוכתבו מפי הגבורה מדוע ספר אחד מקפיד להשתמש בטרמינולוגיה שונה לחלוטין מזו של ארבעת החומשים האחרים? אני לא התעצלתי ובדקתי את מטבעות הלשון של ספר דברים לעומת אלו של שאר ספרי התורה וגיליתי שבספר דברים ניתן למצוא עשרות מילים ייחודיות שאינן מופיעות בחומשים האחרים. את המילים הללו, לעומת זאת, ניתן למצוא בספרי הנביאים הראשונים ותופעה זאת תומכת באפשרות שספר דברים נכתב בתקופה בה נכתבו הספרים יהושע, שופטים שמואל ומלכים ולא בתקופה בה נכתבו שמות, ויקרא ובמדבר. אם אתה רוצה לבדוק את הנתונים אתה מוזמן לבקר במאמר 'אוצר המילים של ספר דברים' בכתובת:

    http://www.1vsdat.org/index.php/2015-02-01-12-54-59/2013-03-24-15-04-30/item/273-%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%A8

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שישי, 15 יולי 2016 03:01 הוסף ע״י יצחק א

    לא הבנתי כ"כ מה השאלה, פשוט שהר סיני נמצא במקום שנקרא חורב, ולכן נקרא ברוב המקומות "הר חורב". השם "הר סיני" הוא על שם מדבר סיני, ודאי ששם זה פחות מתאר את המיקום המדויק שהרי סביר להניח שיש במדבר סיני עוד הרים, אלא ששם זה ניתן לו משום שמולו חנו בנ"י בכניסתם למדבר סיני (וכמדומני שזו היתה תחנתם היחידה במדבר סיני).
    ובענין מה שכתוב "הנה אנכי עמד לפניך שם על הצור בחרב", דברי הרמב"ן ברורים לענ"ד, שהכוונה להר סיני שהיה במרחק הליכה של כמה קילומטרים משם.
    שאלות בסגנון "אז למה ה' לא לקח אותם מיד להר סיני" הם שאלות מוזרות שאינן דורשות תגובה לטעמי, אך בכל זאת אכתוב משהו: התורה צריכה להנתן דוקא בהר סיני, ובנ"י צריכים לבוא למקום לאחר תקופת הכנה מסויימת, כשמשה בא לשם לראשונה נאמר לו "של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא".

  • קישור לתגובה רביעי, 29 יוני 2011 20:55 הוסף ע״י מתן

    פרק ג'

  • קישור לתגובה רביעי, 29 יוני 2011 20:54 הוסף ע״י מתן

    יש עוד אזכור בספר שמות (בהקשר אחר):
    א וּמֹשֶׁה, הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ--כֹּהֵן מִדְיָן; וַיִּנְהַג אֶת-הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר, וַיָּבֹא אֶל-הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים