Skip to content

1VSDAT

שני, 02 אוגוסט 2010 17:54

גיל אחזיהו במולכו

דרג מאמר זה
(4 מדרגים)
רק עשרים שנה מפרידות בין גיל המלכתו של אחזיהו בספר מלכים לגיל המלכתו בספר דברי הימים. עשרים השנים הללו הצליחו לכפות על חכמינו לא מעט התפתלויות ולגרום להם להאחז בלא מעט תירוצים חסרי שחר ובכללם אף לא אחד שנמנע מפגיעה אנושה בשכל הישר.
 
 
משוכות רבות עברנו בקלילות אך עתה ניצבת על דרכנו בעיה הרבה יותר סבוכה - גיל עליתו לשלטון של אחזיהו. ספר מלכים אוחז בדעה שאחזיהו היה בן עשרים ושתים במלכו בעוד שספר דברי הימים נוטה לחשוב שאחזיהו הומלך רק לאחר שכבר חגג את יום הולדתו הארבעים ושתים:
בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם.[א]
בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.[ב]
 
למי נאמין - לרוח הנבואה שנחה על בעל ספר מלכים או לרוח הקודש שהנחתה את ידו של בעל ספר דברי הימים? לכאורה אין שום קושי לקבוע מי מבין השניים צודק ומי משניהם טועה ומטעה אחרים: על יהורם, אביו של אחזיהו, נאמר 'בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה יְהוֹרָם בְּמָלְכוֹ וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם'[ג] ומכאן שיהורם היה בן 40 במותו לא ייתכן שבנו הספיק לחגוג בינתיים את יום הולדתו ה-42. גרסתו של ספר דברי הימים חייבת, אם כן, להיות שגויה מיסודה ונשאלת השאלה מדוע כותבי ועורכי הספר הזה החליטו להתעלם מספר מלכים ולקבוע בפסקנות שאחזיהו עלה לשלטון רק בגיל 42? האם הם לא קראו את ספר מלכים? האם הם נתפסו לעייפות רגעית? האם הם לא שמו לב לפליטת הקולמוס המצערת?
 
כמובן שלא! פרשן שמכבד את עצמו לעולם לא יעלה פתרונות כה פשוטים ואלגנטיים על דל מחשבותיו, ביחוד אם ניתן להחליפם בהסברים מפותלים, מסובכים וחסרי כל ביסוס דוגמת הסברו של הרד"ק: יהוא בן נימשי הרג את אחזיהו בן יהורם מלך יהודה באותו היום שבו הוא הרג את יורם בן אחאב מלך ישראל[ד]. בהמשך הוא דאג לשחיטתם של 70 בני אחאב[ה] ולרציחתם של ארבעים ושנים מקרוביו של אחזיהו[ו]. את המלאכה השלימה עתליה, אמו של אחזיהו, שניצלה את ההזדמנות והשמידה את כל הנותרים מזרע המלוכה[ז]. לא במקרה הוכחדו שני בתי המלוכה ביום אחד וסביר להניח שהאירועים נגזרו מראש בעת שאסא מלך יהודה השיא לבנו יהושפט את בתו של עמרי מלך ישראל.
 
עתה צא וחשב: אסא מלך 9 שנים לאחר נישואי בנו, יהושפט מלך 25 שנים ויהורם מלך 8 שנים. מנשואיו של יהושפט לבת עמרי ועד לעליתו לשלטון של אחזיהו חלפו, אם כן, בדיוק 42 שנה והמשפט 'בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ' אינו מתייחס לגילו הכרונולוגי של אחזיהו אלא למספר השנים שעברו מאז שבית דוד התחתן בבית אחאב ונגזרה עליו הגזירה להחרב יחד עם בית אחאב.[1]
 
הרלב"ג אינו מאמץ את הספקולציה של הרד"ק ולדעתו כשנאמר 'בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ' הכוונה היא שאחזיהו עלה לשלטון בשנת הארבעים ושתים למלכות בית עמרי, אליו הוא השתייך מצד אימו. עמרי מלך 6 שנים, אחאב 22, אחזיה 2 ויורם בן אחזיה 12 ובסך הכל 42 שנה – בדיוק כמניין השנים המיוחס לאחזיהו בספר דברי הימים.[2]
 
הרד"ק, שביסס את פרשנותו על האמור בבריתא דסדר עולם רבה, נזכר לפתע שאין כל אזכור במקורות התנ"כיים לגזירה שכביכול נגזרה על מלכות בית דוד ומכאן שהפרשנות של הבריתא דסדר עולם רבה אינה מסתמכת על פשט הכתובים אלא על דרש מפותל שאינו ניתן להוכחה. לאור זאת, הוא החליט לאמץ הסבר חדש ומשופר שמתבסס על הקטע הבא:
 
וַיָּעַר יְהֹוָה עַל יְהוֹרָם אֶת רוּחַ הַפְּלִשְׁתִּים וְהָעַרְבִים אֲשֶׁר עַל יַד כּוּשִׁים. וַיַּעֲלוּ בִיהוּדָה וַיִּבְקָעוּהָ וַיִּשְׁבּוּ אֵת כָּל הָרְכוּשׁ הַנִּמְצָא לְבֵית הַמֶּלֶךְ וְגַם בָּנָיו וְנָשָׁיו וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ בֵּן כִּי אִם יְהוֹאָחָז קְטֹן בָּנָיו. וְאַחֲרֵי כָּל זֹאת נְגָפוֹ יְהֹוָה בְּמֵעָיו לָחֳלִי לְאֵין מַרְפֵּא. וַיְהִי לְיָמִים מִיָּמִים וּכְעֵת צֵאת הַקֵּץ לְיָמִים שְׁנַיִם יָצְאוּ מֵעָיו עִם חָלְיוֹ וַיָּמָת בְּתַחֲלֻאִים רָעִים וְלֹא עָשׂוּ לוֹ עַמּוֹ שְׂרֵפָה כִּשְׂרֵפַת אֲבֹתָיו. בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם הָיָה בְמָלְכוֹ וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וַיֵּלֶךְ בְּלֹא חֶמְדָּה וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים.[ח]
 
פסוקים אלה אינם שוללים את האפשרות שיהורם, אביו של אחזיהו, שלט הרבה יותר שנים ממה שניתן להבין מפשטו של הפסוק 'בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה יְהוֹרָם בְּמָלְכוֹ וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם'. לאור הקטע המדבר על פלישות הערבים נוכל להניח ששמונה השנים הראשונות לשלטונו של יהורם עברו בשלווה יחסית ומשנת שלטונו התשיעית הוא סבל מנחת ידם של הערבים ומתחלואים שונים. ברור מאליו שבתנאים אלה הוא לא היה מסוגל להמשיך ולשלוט לבדו והחל משנת מלכותו התשיעית הוא נאלץ להעזר בבנו אחזיהו שהומלך לצידו. אחזיהו, אם כן, הומלך פעמיים: בפעם הראשונה, בגיל 22, במקביל לאביו, ופעם השניה, בגיל 42, במקום אביו.[3]    
 
פרשנותו של הרד"ק הפליאה מאד את המלבי"ם – ובצדק! יהורם בן אחאב עלה לשלטון בשנת מלכותו השמונה עשרה של יהושפט מלך יהודה ושלטונו ארך בסך הכל 12 שנה[ט]. אחזיהו עלה על כס המלוכה בשנת מלכותו השנים עשר של יהורם בן אחאב[י] ושניהם מתו שנה מאוחר יותר[יא]. בתחילת 12 שנות שלטונו של יהורם בן אחאב עדיין שלט ביהודה המלך יהושפט ובסוף ימי שלטונו כבר שלט ביהודה המלך אחזיהו ואין כמובן שום אפשרות לדחוס לאותן 12 שנים גם את עשרים שנות המלוכה הנוספות שהרד"ק התעקש להעניק ליהורם אביו של אחזיהו. מתבקש מכך, שהפסוק 'בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ' אינו מתייחס להמלכתו השניה של אחזיהו אלא לארבעים ושנים השנים שחלפו מאז שהוטלה הגזירה שהוזכרה בבריתא דסדר עולם רבה.[4]  
 
עם זאת, המלבי"ם מעלה גם אפשרות נוספת: כמו במקרים אחרים בתנ"ך, גם את הקטע הבא:
 
וַיַּמְלִיכוּ יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֶת אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ הַקָּטֹן תַּחְתָּיו כִּי כָל הָרִאשֹׁנִים הָרַג הַגְּדוּד הַבָּא בָעַרְבִים לַמַּחֲנֶה וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה. בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי.[יב]
 
ניתן לקרא כמקשה אחת ולא כשני פסוקים נפרדים. לכן, אם נתעלם מהחלוקה לפסוקים ונפרק את הקטע למרכיביו נגלה שהכתוב בעצם אומר:
 
וַיַּמְלִיכוּ יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֶת אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ הַקָּטֹן תַּחְתָּיו כִּי כָל הָרִאשֹׁנִים הָרַג הַגְּדוּד הַבָּא בָעַרְבִים לַמַּחֲנֶה וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה (והוא, יהורם,) בֶּן אַרְבָּעִים
 
וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ (יחד עם אביו).
 
וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי.
 
כלומר, יהורם ולא אחזיהו היה בן ארבעים בעת המלכתו הראשונה של אחזיהו, שנתיים אחזיהו מלך לצידו של אביו ושנה אחת הוא מלך בגפו לאחר מות אביו.[5]   
 
את האשמה, כך מסתבר מפרשנותו של המלבי"ם, אין להטיל על האל אלא על אותו בר סמכא קדום שבחר לחתוך את הפסוקים בצורה אוילית ומרושלת. הרבה מבוכות, כך ניתן להסיק, אפשר היה למנוע אם רק היו מאפשרים למלבי"ם לפסק מחדש את הרצף המילולי של התנ"ך. אבל, אם כבר בחרנו לעסוק בחלוקה מחדש של הפסוקים אין כל סיבה שלא נעמיד את הסוגיה למשאל עם דמוקרטי. המלבי"ם הוא אמנם מלומד גדול אבל אף מסורת קדומה אינה מתירה לו לעשות בפסוקים כבתוך שלו. אדרבה, קול ההמון כקול שדי ואם צריך להגדיר מחדש את החלוקה לפסוקים יש לפנות לעם ולשאול את דעתו. התנ"ך אינו נכס פרטי של המלבי"ם ואין לו שום זכות להכפיף את החלוקה לפסוקים לצרכיו הפרטיים והכיתתיים.
 


[א]       
מלכים ב' ח:כו
[ב]       
דברי הימים ב' כב:ב
[ג]        
דברי הימים ב' כא:ה
[ד]        
מלכים ב' ט:כד-כז, דברי הימים ב' כב:ח-ט
[ה]       
מלכים ב' י:ו-ז
[ו]        
מלכים ב' י:יג-יד, דברי הימים ב' כב:ח
[ז]        
מלכים ב' יא:א, דברי הימים ב' כב:י
[ח]       
דברי הימים ב' כא:טז-כ
[ט]       
מלכים ב' ג:א
[י]        
מלכים ב' ח:כה
[יא]       
מלכים ב' ט:כד-כז
[יב]       
דברי הימים ב' כב:א-ב


[1]       
רד"ק על מלכים ב' ח:כו בהתייחסו לבריתא דסדר עולם רבה פרק יז
[2]       
רלב"ג על מלכים ב' ח:כו
[3]       
רד"ק על מלכים ב' ח:כו ועל דברי הימים ב' כב:ב
[4]       
מלבי"ם על מלכים ב' ח:כו
[5]       
מלבי"ם על דברי הימים ב' כב:ב
נקרא 3249 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים