Skip to content

1VSDAT

רביעי, 01 אוגוסט 2018 12:15

ההבדלים בין עשרת הדברות בספר שמות לעשרת הדברות בספר דברים

דרג מאמר זה
(1 מדרג)

המקרא מפרט את עשרת הדברות פעמיים: פעם אחת בפרק כ' של ספר שמות ופעם נוספת בפרק ה' של ספר דברים. שני הנוסחים אינם זהים ויש הבדלים רבים ומהותיים בין השניים. הרבנים אמנם מצאו דרכים לתרץ את ההבדלים אבל הם התעלמו מהסבר הרבה יותר הגיוני שיכול להוריד את הסוגיה מסדר היום.  

 

 

פרק כ' של ספר שמות מביא את הניסוח המדויק של עשרת הדברות שהאל השמיע בקולו במעמד הר סיני ובפרק ה' של ספר דברים משה נזכר בדברות שנאמרו ביום מתן התורה. מסתבר שיש הבדלים ניכרים בין שני הנוסחים:

 

שמות כ:ב-יד

דברים ה:ו-יח

 

 

אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.

 

אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.

 

לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.

לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי

 

לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ

לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל כָּל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.

 

לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי.

לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי.

 

וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי.

וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָו {קרי: מִצְוֹתָי}.

 

לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהֹוָה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא:

לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהֹוָה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.

 

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.

 

שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.

 

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ.

וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.

 

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ.

וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ.

 

כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהֹוָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ

וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת.

 

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. 

 

לֹא תִרְצַח לֹא תִנְאָף לֹא תִגְנֹב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר

לֹא תִרְצַח וְלֹא תִנְאָף וְלֹא תִגְנֹב וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא

 

לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.

וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.

 

הרבנים מתרצים את ההבדלים בין שתי הגרסאות במספר אופנים. העיקרים שבהם הינם:

 

א.

בשתי מצוות, שמירת השבת וכיבוד אב ואם, ספר דברים מציין 'כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ' ומכאן חז"ל למדו שלא מדובר בשחזור מדויק אלא בניסוח מחודש של עשרת הדברות. 

 

ב.

האל אמר את שני הנוסחים בו זמנית, כפי שנאמר במסכת שבת 'זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו'[א].

 

ג.

לוחות הברית הראשונים, שניתצו על ידי משה, כללו את הנוסח של ספר שמות ולוחות הברית השניים, שנכתבו לאחר חטא העגל, כללו את הנוסח של ספר דברים.[ב]

 

כל התירוצים הללו אינם הגיוניים וקשה לקבלם:

 

א.

ספר דברים אכן מתאר את הדברים שמשה נשא בפני בני ישראל ארבעים שנה לאחר יציאת מצריים אבל בהקדמה לעשרת הדברות משה אומר לעם ישראל:

 

 

וַיִּקְרָא משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂתָם.

יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב.

לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת יְהֹוָה אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹּה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים.

פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְהֹוָה עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.

אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין יְהֹוָה וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר יְהֹוָה כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר:

(דברים ה:א-ה)

 

 

המילה 'לֵאמֹר' היא התחליף המקראי למרכאות (") והיא מציינת שהדברים הנאמרים בהמשך הם ציטוט מדויק של הדברים שנאמרו בפועל. כך, למשל, הפסוק 'בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהֹוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר "לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת".[ג] מלמדנו שהאלוהים, במו פיו, נתן לזרעו של אברהם 'אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת'. לא בערך, לא בניסוח דומה, אלא במילים הללו בדיוק. הנוסח הזה יצא מפיו של האל ובני תמותה אינם רשאים לנסחו מחדש, לגרוע מממנו, להוסיף עליו או לפרשו לצרכיהם. זהו ציטוט מדויק וכל מי שטוען אחרת מחלל את שם השם ומוזיל את דבריו – כפי שימהרו להסכים כל אלו שנאחזים בפסוק הזה בדרכם לנכס לעצמם אדמות לא להם[ד].

חזקה על מי שפותח את דבריו בסימן הציטטה 'לֵאמֹר' שהוא מצטט במדויק את הדברים שנאמרו בפועל ולכן לא ניתן לקבל את הטיעון שספר דברים מנסח מחדש את עשרת הדברות של ספר שמות.

 

ב.

את הטיעון שהאל אמר את שני הנוסחים בו זמנית שולל אברהם אבן עזרא[ה] מכמה נימוקים, למשל:

 

 

1.

אם שני הנוסחים נאמרו בעת ובעונה אחת היה צריך לכתוב 'זכור ושמור' בשני הנוסחים ולא 'זכור' בנוסח אחד ו'שמור' בנוסח השני.

 

 

2.

אם הדברים נאמרו בו זמנית הרי שמדובר בדיבור אלוהי ובני ישראל לא היו מצליחים להבין אותו.

 

 

3.

אם הדברים נאמרו בו זמנית הרי שמדובר בנס 'והיה ראוי להיות זה כתוב ומפורש בתורה יותר מכל האותות והמופתים שנכתבו', כלומר התורה הייתה צריכה להזכיר במפורש נס בסדר גודל כזה ולא להסתירו עד שהוא ייחשף במקרה כשהרבנים ינסו לתרץ את המבוכה.

 

 

(פרוש אבן עזרא על שמות כ:א)

 

ג.

אין גם שום סיבה לקבל את הטיעון שהנוסח של ספר שמות נחקק על לוחות הברית הראשונים והנוסח של ספר דברים על הלוחות השניים. האל התגלה והקריא את עשרת דברות רק פעם אחת, במעמד הר סיני, והדברות שנכתבו באצבע אלוהים על לוחות הברית השניים מעולם לא הוקראו בפרהסיה. לא מדובר, אם כן, בשני נוסחים שונים ואת הסיבה להבדלי הנוסח יש לחפש במקום אחר.

 

במאמר 'מי כתב את סיפור הבריאה בתחילת ספר בראשית'[ו] טענתי שסיפור הבריאה בשישה ימים הוא סיפור מאוחר שנשתל בתחילת ספר בראשית במטרה לדחוק לשוליים את סיפורי הבריאה המיתולוגיים (שאת זכרם ניתן עדיין למצוא במקורותינו). חוקרים רבים חושבים שספר דברים נכתב בסוף ימי הבית הראשון בעוד שארבעת החומשים האחרים גמרו להיערך רק לאחר שיבת ציון, או אולי אפילו בימיו של עזרא הסופר. לשיטתם, זאת הסיבה שספר דברים הקדום קשר את מצוות שמירת השבת בצורך לזכור את העבדות במצרים, 'וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת' בעוד שספר שמות המאוחר, שכבר הכיר את סיפור הבריאה בשישה ימים, תלה את מצוות שמירת השבת במנוחה האלוהית ביום השביעי לבריאה, 'כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהֹוָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ'.

מכאן ניתן ללמוד ששתי הגרסאות של עשרת הדברות עוצבו על ידי גורמים שונים בתקופות שונות - בתחילה עשרת הדברות של ספר דברים ועשרות שנים מאוחר יותר, עשרת הדברות של ספר שמות שכבר שיקף את התפיסות האמונית שהתפתחו בימי גלות בבל. אין להסיק מכך שעורכי ספר שמות לא הכירו את הנוסח של ספר דברים. סביר להניח שהספר היה מונח לפניהם אבל הם לא העלו על דעתם שבעתיד גם ספר שמות וגם ספר דברים יהפכו לקאנונים ויעוררו את הצורך לתרץ ולהחליק את הבדלי הנוסחים שביניהם.  

 

 

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.

 



[א]            

ראש השנה כז:א, מכילתא, פרשת בחדש, פרשה ז

[ב]            

ראו למשל בבא קמא סוף דף נד:ב

[ג]            

בראשית טו:יח

[ד]            

ראו המאמר 'זכותנו על הארץ המובטחת'

[ה]            

ראו הערך 'אברהם אבן עזרא' בויקיפדיה

[ו]             

ראו המאמר 'מי כתב את סיפור הבריאה בתחילת ספר בראשית'

נקרא 311 פעמים
למאמר הבא ולקודם: « אניות יהושפט

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים