בעיות גיל

שני, 02 אוגוסט 2010 20:54

בעיות גיל

דרג מאמר זה

(13 מדרגים)

לתנ"ך סברות שונות באשר לגיל עליתם למלכות של מלכים אלו או אחרים ולפרשנים הסברים טובים לכל אי ההתאמות. לאל אין ברירה אלא לאמץ באהבה את כל הלהג שהוטל על פתחו שאם לא כן עוד ימצאו כאלו שיעלו על דעתם שלפחות חלק מהתנ"ך הקדוש לא נכתב בהשראתו או על דעתו.

פרקי המאמר גיל שאול במלכו גיל אחזיהו במלכו גיל יהויכין במלכו פרשנות מקראית בשיטת עשה זאת בעצמך

גיל שאול במולכו
את הפסוק 'בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל' אסור לייחס למעתיק עייף שהשמיט מילה באחת האשמורות המאוחרות של הליל ועלינו להסיק שלבטח קיים תירוץ אבסורדי כלשהו שיסביר את הניסוח התמוה. הכתוב אמנם מציין במפורש:
בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל. וַיִּבְחַר לוֹ שָׁאוּל שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ עִם שָׁאוּל אַלְפַּיִם בְּמִכְמָשׂ וּבְהַר בֵּית אֵל וְאֶלֶף הָיוּ עִם יוֹנָתָן בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין וְיֶתֶר הָעָם שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָיו. (שמואל א' יג:א-ב)
אבל אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שאין להתייחס לאמור בצורה פשטנית ולו רק משום שלא נהוג לבקש מתינוק בן שנה לחפש אתונות אבודים ולרוב קשה גם להעיד עליו 'וַיִּגְבַּהּ מִכָּל הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה'[א]. למעשה שאול היה אדם לא צעיר בעת שעלה על כס המלוכה ואלף הלוחמים שהוא הפקיד ביד בנו מלמדים שבאותה עת כבר היה לו בן בוגר. באופן טבעי היינו מניחים שמעתיק קדום השמיט בטעות מילה אחת או שתיים מהפסוק המקורי שאמר משהו בנוסח 'בן ארבעים שנה שאול במלכו ושתי שנים מלך על ישראל' אבל פתרון סביר זה מעולם לא ימצא את דרכו למחשבתם של גדולי ישראל - אם נאפשר לטעיות מעתיק להשתרבב לתוך הטקסט המקראי נהיה חייבים לחשוד בכל שאר פסוקי התנ"ך ולעולם לא נוכל לדעת איזה פסוק מייצג בנאמנות את דברי האל ומחשבותיו ואיזה פסוק משקף לא יותר מאשר שיבוש מקרי של מעתיק לא מרוכז. התנ"ך, כך עלינו להניח, הוא דבר האלוהים וחזקה על הכל-יכול שהוא דאג להנחות את יד המעתיקים במטרה להבטיח שספרו הקדוש ישקף את דבריו ורצונותיו ללא כל שיבוש, טעות או השמטה. כיצד, בכל זאת, ניתן להתעמת עם הפסוק התמוה? התלמוד, כהרגלו, מצא הסבר ממצא ומספק:
(כתוב:) 'בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ' אמר רב הונא: (שאול היה כמו) כבן שנה (בכך) שלא טעם טעם חטא. מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: ואימא (אולי נאמר) 'כבן שנה' (משום שהיה) שמלוכלך בטיט ובצואה? אחויאו ליה (בא לו) לרב נחמן סיוטא בחלמיה (סיוט בחלומו). אמר: נעניתי לכם (מבקש אני סליחה מכם) עצמות שאול בן קיש. הדר (חזר, רב נחמן) חזא סיוטא בחלמיה (ראה סיוט בחלומו). (הבין שבפעם הראשונה לא התנסח בכבוד הראוי ו)אמר: נעניתי לכם (מבקש אני סליחה מכם) עצמות שאול בן קיש מלך ישראל (ויש לשער שלאחר הניסוח המכבד פסקו הסיוטים). (יומא כב:ב)
שאול, אם כן, רק נמשל לתינוק בן שנה אך עדיין ייתכנו שני פירושים סותרים: או ששאול דמה לתינוק בכך שכמו כל תינוק גם הוא מעולם לא חטא או ששאול היה מלוכלך כתינוק בטיט וצואה. סיוטי הלילה של רב נחמן בר יצחק הורידו את האפשרות השנייה מסדר היום והותירו אותנו רק עם הסבר סביר אחד - שאול מעולם לא חטא והכתוב המשילו לתינוק כיוון שמעולם לא טעם את טעמו המתוק של החטא. מרבית הפרשנים, ובראשם רש"י, אימצו את דבריו של רב הונא אבל היו גם כאלה שנתנו את קולם לאחת משתי פרשנויות נוספות:
	1.		שמואל משח את שאול למלך תחילה בטכס פרטי[ב] ובהמשך בטכס ציבורי במצפה[ג]. הפסוק 'בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ', אם כן, מציין שעברה שנה מאז ההכתרה הפרטית. (רד"ק, רלב"ג ומצודת דוד על שמואל א' יג:א)
	2.		את הביטוי 'בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ' יש להשליך על הדברים שבהמשך ולהבין שבשנה הראשונה מתוך השתים ששאול מלך על ישראל הוא בחר את שלושת אלפי הלוחמים שהרכיבו את צבאו.[ד] מלבי"ם מפתח את הרעיון ומסביר שבקרב בני ישראל נהוג היה לפתור משירות צבאי את אלו שארסו אישה ועדיין לא לקחוה, את אלה שבנו בית חדש ועדיין לא חנכוהו ואת אלה שנטעו כרם ועדיין לא חיללוהו[ה]. הדעת מחייבת שנהוג היה לפתור משירות צבאי גם את אלה שעלו למלוכה ועדיין לא ביססו את שלטונם. שאול, המלך הטרי, רצה להקדיש את שנת מלכותו הראשונה לייצוב שלטונו ולפיקוח על העם ולכן הוא החליט לצאת למלחמה רק בשנת מלכותו השנייה. את הביטוי 'וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל' יש, אם כן, לשים בסוגריים ולראות בו לא יותר מאשר הערה שכן מטרת הפסוק היא לציין ששאול בחר את הלוחמים לצבאו רק בתום השנה הראשונה למלכותו. (מלבי"ם על שמואל א' יג:א)
מהו, אם כן, הפירוש המתאים לטעמנו? האם בעל ספר שמואל הצפין בפסוק 'בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ' רמז לחפותו של שאול מכל חטא, האם הוא התייחס לשנה שחלפה בין שני טקסי ההכתרה או שיש כאן אזכור לנוהג לפתור מלכים טריים משירות צבאי? אפשרויות אחרות הרי אין לנו.
גיל אחזיהו במלכו
רק עשרים שנה מפרידות בין גיל המלכתו של אחזיהו בספר מלכים לגיל המלכתו בספר דברי הימים. עשרים השנים הללו הצליחו לכפות על חכמינו לא מעט התפתלויות ולגרום להם להיאחז בלא מעט תירוצים חסרי שחר שאף לא אחד מהם נמנע מפגיעה בשכל הישר. ספר מלכים אוחז בדעה שאחזיהו היה בן עשרים ושתים במלכו בעוד שספר דברי הימים נוטה לחשוב שאחזיהו הומלך רק לאחר שכבר חגג את יום הולדתו הארבעים ושתים:
בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם. (מלכים ב' ח:כו)				בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם. (דברי הימים ב' כב:ב)
למי נאמין - לרוח הנבואה שנחה על בעל ספר מלכים או לרוח הקודש שהנחתה את ידו של בעל ספר דברי הימים? לכאורה אין שום קושי לקבוע מי מבין השניים צודק ומי משניהם טועה ומטעה: על יהורם, אביו של אחזיהו, נאמר 'בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה יְהוֹרָם בְּמָלְכוֹ וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם'[ו] ומכאן שיהורם היה בן 40 במותו לא ייתכן שבנו הספיק לחגוג בינתיים את יום הולדתו ה-42. גרסתו של ספר דברי הימים חייבת, אם כן, להיות שגויה מיסודה ונשאלת השאלה מדוע כותבי ועורכי הספר הזה החליטו להתעלם מספר מלכים ולקבוע בפסקנות שאחזיהו עלה לשלטון רק בגיל 42? האם הם לא קראו את ספר מלכים? האם הם נתפסו לעייפות רגעית? האם הם לא שמו לב לפליטת הקולמוס המצערת? לא, לא ולא! פרשן שמכבד את עצמו לעולם לא יעלה פתרונות כה פשוטים ואלגנטיים על דל מחשבותיו, ביחוד אם ניתן להחליפם בהסברים מפותלים, מסובכים וחסרי כל ביסוס, למשל:
1.		יהוא בן נימשי הרג את אחזיהו בן יהורם מלך יהודה באותו היום שבו הוא הרג את יורם בן אחאב מלך ישראל[ז]. בהמשך הוא דאג לשחיטתם של 70 בני אחאב[ח] ולרציחתם של ארבעים ושנים מקרוביו של אחזיהו[ט]. את המלאכה השלימה עתליה, אימו של אחזיהו, שניצלה את ההזדמנות והשמידה את כל הנותרים מזרע המלוכה[י]. לא במקרה הוכחדו שני בתי המלוכה ביום אחד וסביר להניח שהאירועים נגזרו מראש בעת שאסא מלך יהודה השיא לבנו יהושפט את בתו של עמרי מלך ישראל. עתה צא וחשב: אסא מלך 9 שנים לאחר נישואי בנו, יהושפט מלך 25 שנים ויהורם מלך 8 שנים. מנישואיו של יהושפט לבת עמרי ועד לעלייתו לשלטון של אחזיהו חלפו, אם כן, בדיוק 42 שנה והמשפט 'בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ' אינו מתייחס לגילו הכרונולוגי של אחזיהו אלא למספר השנים שעברו מאז שבית דוד התחתן בבית אחאב ונגזרה עליו הגזירה להיחרב יחד עם בית אחאב. (רד"ק על מלכים ב' ח:כו)
2.		כשנאמר 'בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ' הכוונה היא שאחזיהו עלה לשלטון בשנת הארבעים ושתים למלכות בית עמרי, אליו הוא השתייך מצד אימו. עמרי מלך 6 שנים, אחאב 22, אחזיה 2 ויורם בן אחזיה 12 ובסך הכל 42 שנה – בדיוק כמניין השנים המיוחס לאחזיהו בספר דברי הימים. (רלב"ג על מלכים ב' ח:כו)
3.		רד"ק, שביסס את פרשנותו על הברייתא דסדר עולם רבה[יא], נזכר לפתע שאין כל אזכור במקורות התנכיים לגזירה שכביכול נגזרה על מלכות בית דוד ולכן הברייתא אינה מסתמכת על פשט הכתובים אלא על דרש מפותל שאינו ניתן להוכחה. לאור זאת, הוא החליט לאמץ הסבר חדש ומשופר שמתבסס על הקטע הבא:
		וַיָּעַר יְהֹוָה עַל יְהוֹרָם אֶת רוּחַ הַפְּלִשְׁתִּים וְהָעַרְבִים אֲשֶׁר עַל יַד כּוּשִׁים. וַיַּעֲלוּ בִיהוּדָה וַיִּבְקָעוּהָ וַיִּשְׁבּוּ אֵת כָּל הָרְכוּשׁ הַנִּמְצָא לְבֵית הַמֶּלֶךְ וְגַם בָּנָיו וְנָשָׁיו וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ בֵּן כִּי אִם יְהוֹאָחָז קְטֹן בָּנָיו. וְאַחֲרֵי כָּל זֹאת נְגָפוֹ יְהֹוָה בְּמֵעָיו לָחֳלִי לְאֵין מַרְפֵּא. וַיְהִי לְיָמִים מִיָּמִים וּכְעֵת צֵאת הַקֵּץ לְיָמִים שְׁנַיִם יָצְאוּ מֵעָיו עִם חָלְיוֹ וַיָּמָת בְּתַחֲלֻאִים רָעִים וְלֹא עָשׂוּ לוֹ עַמּוֹ שְׂרֵפָה כִּשְׂרֵפַת אֲבֹתָיו. בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם הָיָה בְמָלְכוֹ וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וַיֵּלֶךְ בְּלֹא חֶמְדָּה וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים. (דברי הימים ב' כא:טז-כ)
		פסוקים אלה אינם שוללים את האפשרות שיהורם, אביו של אחזיהו, שלט הרבה יותר שנים ממה שניתן להבין מפשטו של הפסוק 'בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה יְהוֹרָם בְּמָלְכוֹ וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם'. לאור הקטע המדבר על פלישות הערבים נוכל להניח ששמונה השנים הראשונות לשלטונו של יהורם עברו בשלווה יחסית ומשנת שלטונו התשיעית הוא סבל מנחת ידם של הערבים ומתחלואים שונים. ברור מאליו שבתנאים אלה הוא לא היה מסוגל להמשיך ולשלוט לבדו והחל משנת מלכותו התשיעית הוא נאלץ להיעזר בבנו אחזיהו שהומלך לצידו. אחזיהו, אם כן, הומלך פעמיים: בפעם הראשונה, בגיל 22, במקביל לאביו, ופעם השנייה, בגיל 42, במקום אביו. (רד"ק על מלכים ב' ח:כו ועל דברי הימים ב' כב:ב)
4.		פרשנותו של רד"ק הפליאה מאד את מלבי"ם – ובצדק! יהורם בן אחאב עלה לשלטון בשנת מלכותו השמונה עשרה של יהושפט מלך יהודה ושלטונו ארך בסך הכל 12 שנה[יב]. אחזיהו עלה על כס המלוכה בשנת מלכותו השנים עשר של יהורם בן אחאב[יג] ושניהם מתו שנה מאוחר יותר[יד]. בתחילת 12 שנות שלטונו של יהורם בן אחאב עדיין שלט ביהודה המלך יהושפט ובסוף ימי שלטונו כבר שלט ביהודה המלך אחזיהו ואין כמובן שום אפשרות לדחוס לאותן 12 שנים גם את עשרים שנות המלוכה הנוספות שרד"ק התעקש להעניק ליהורם אביו של אחזיהו. מתבקש מכך, שהפסוק 'בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ' אינו מתייחס להמלכתו השנייה של אחזיהו אלא לארבעים ושנים השנים שחלפו מאז שהוטלה הגזירה שהוזכרה בברייתא דסדר עולם רבה (מלבי"ם על מלכים ב' ח:כו ) לפיכך, עולה אפשרות נוספת: כמו במקרים אחרים בתנ"ך, גם את הקטע הבא:
		וַיַּמְלִיכוּ יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֶת אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ הַקָּטֹן תַּחְתָּיו כִּי כָל הָרִאשֹׁנִים הָרַג הַגְּדוּד הַבָּא בָעַרְבִים לַמַּחֲנֶה וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה. בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי. (דברי הימים ב' כב:א-ב)
		ניתן לקרא כמקשה אחת ולא כשני פסוקים נפרדים. לכן, אם נתעלם מהחלוקה לפסוקים ונפרק את הקטע למרכיביו נגלה שהכתוב בעצם אומר:
		וַיַּמְלִיכוּ יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֶת אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ הַקָּטֹן תַּחְתָּיו כִּי כָל הָרִאשֹׁנִים הָרַג הַגְּדוּד הַבָּא בָעַרְבִים לַמַּחֲנֶה וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה. (ויהורם אז) בֶּן אַרְבָּעִים (שנה), וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ (שנתיים מלך אחזיהו בירושלים), (שנה אחת בחיי אביו) וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם (לאחר מות אביו) וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי.
		כלומר, יהורם, ולא אחזיהו, היה בן ארבעים בעת המלכתו הראשונה של אחזיהו. אחזיהו מלך שנתיים: שנה אחת לצד אביו ושנה אחת לאחר מות אביו. (מלבי"ם על דברי הימים ב' כב:ב)
את האשמה, כך מסתבר מפרשנותו של מלבי"ם, אין להטיל על האל אלא על אותו בר סמכא קדום שבחר לחתוך את הפסוקים בצורה אווילית ומרושלת. הרבה מבוכות, כך ניתן להסיק, אפשר היה למנוע אם רק היו מאפשרים למלבי"ם לערוך ולפסק מחדש את פסוקי המקרא אבל, אם כבר בחרנו לעסוק בחלוקה מחדש של הפסוקים אין כל סיבה שלא נעמיד את הסוגייה למשאל עם דמוקרטי. מלבי"ם אמנם היה מלומד גדול אבל אף מסורת קדומה אינה מתירה לו לעשות בפסוקים כבתוך שלו. אדרבה, קול ההמון כקול שדי ואם צריך להגדיר מחדש את החלוקה לפסוקים יש לפנות לעם ולשאול את דעתו. התנ"ך אינו נכס פרטי של מלבי"ם ואין לו שום רשות להכפיף את החלוקה לפסוקים לצרכיו הפרטיים והכיתתיים.
גיל יהויכין במלכו
תירוץ וותיק ובדוק מבהיר מדוע ספר מלכים קובע שיהויכין הומלך בגיל שמונה עשרה בה בשעה שספר דברי הימים מוכן להודות שהוא היה בן שמונה בלבד.

בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם.

(מלכים ב' כד:ח)

בֶּן שְׁמוֹנֶה שָׁנִים יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַעֲשֶׂרֶת יָמִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.

(דברי הימים ב' לו:ט)

לא ייגרם שום נזק אם נתעלם מעשרת הימים הנוספים שספר דברי הימים העניק לתקופת שלטונו של יהויכין אבל כיצד נסביר את ההבדל המהותי בגיל העלייה לשלטון בשני המקורות? עשר שנים זה כבר לא משחק ילדים וקשה לטאטאם מתחת לשטיח. הניסוחים אולי מעלים קשיים אבל הסתירה כביכול אינה מטרידה כלל את פרשני ימי הביניים שכהרגלם נתלים בתירוץ ישן ומקובל: יהויכין הומלך פעמיים, פעם ראשונה, בגיל 8, במקביל לאביו ופעם שניה, בגיל 18, במקום אביו.

(רד"ק והמלבי"ם על מלכים ב' כד:ח)

פרשנות מקראית בשיטת 'עשה זאת בעצמך'

הכתוב מציין במפורש שבני ישראל ישבו במצרים במשך 430 שנה. הוא גם קובע שהאל גזר על אברם שזרעו יהיה גר בארץ לא לו במשך 400 שנה. כל הנתונים הללו חייבים להסתדר עם סכום הגילים של קהת בן לוי, בנו ונכדו ועם העובדה שאברהם יצא מחרן לכנען בגיל 75 והוליד את יצחק בגיל 100. את הסבך הזה ננסה לפתור בשיטת 'עשה זאת בעצמך' ועל הפרשנים המסורתיים נסתמך רק לאימות הפתרונות שרקחנו בכוחות עצמנו.

הצגת הבעיה

בדיון על מקום הולדתו של בנימין[טו] שמנו לב לעובדה שהפסוק:

וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת.

(שמות יב:מ)

אינו מצליח להתאים את עצמו לעובדות אחרות שהגבורה שתלה בתורתה הקדושה. לשם דוגמה, קהת בן לוי שנמנה עם יורדי מצרים[טז] מת בגיל 133[יז], בנו עמרם מת בגיל 137[יח] ובנו של עמרם, משה רבנו, מת בגיל 120[יט] לאחר 40 שנות נדודים במדבר[כ]. לאור הנתונים הללו לא נוכל, עם כל הרצון הטוב, להקצות לישיבה במצרים יותר מאשר 133+137+80+1.5 = 351.5 שנים וגם זאת רק בהנחה שקהת נולד יום לפני הכניסה למצרים, עמרם תשעה חודשים אחרי מותו של קהת ומשה תשעה חודשים אחרי מותו של עמרם.

פסוקי תורה סותרים ובעייתיים אינם יכולים שלא לעורר לחיים את פרשנינו וכמצופה הם לא התקשו למצוא את נוסחת הקסם הגואלת:

'אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם' - אחר שאר הישיבות שישבו גרים בארץ לא להם (הכתוב כולל את כל הגלויות במניין שנות הגלות במצרים).

'שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה' - בין הכל (מניין השנים מורכב משתי תקופות: התקופה הראשונה) משנולד יצחק עד עכשיו היו ארבע מאות שנה (מהיום) משהיה לו זרע לאברהם (ו)נתקיים (הפסוק שנאמר לאברהם בברית בין הבתרים) כי 'וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה'[כא] (והתקופה השנייה) ושלשים שנה היו משנגזרה גזירת בין הבתרים עד שנולד יצחק.

ואי אפשר לומר (שהגרות הייתה) בארץ מצרים לבדה שהרי קהת מן הבאים עם יעקב היה. צא וחשוב כל שנותיו וכל שנות עמרם בנו ושמונים של משה לא תמצאם כל כך ועם כך (ולכן) הרבה שנים היו לקהת עד שלא ירד למצרים והרבה משנות עמרם נבלעים בשנות קהת והרבה משמונים של משה נבלעים בשנות עמרם הרי שלא תמצא ד' (ארבע) מאות לביאת מצרים והוזקקת לומר על כרחך שאף שאר הישיבות נקראו 'גרות' אפילו בחברון כענין שנאמר 'וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק'[כב] ואומר 'וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ'[כג] לפיכך אתה צריך לומר (לפרש) 'כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ' - משהיה לו זרע (ההבטחה חלה רק מהרגע שלאברהם היה זרע). וכשתמנה ארבע מאות שנה משנולד יצחק תמצא (ש)מביאתן (של בני ישראל) למצרים עד יציאתן ר"י (210) שנה וזה אחד מן הדברים ששינו (שלימדו) לתלמי המלך.

(רש"י על שמות יב:מ)

מסתבר שאנו צריכים להתעלם מניסוחו הברור, הנקי והמפורש של הפסוק 'וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת' ולהניח שהכתוב מדבר על כל השנים בהם בני ישראל גלו בין האומות, מהיום בו נכרתה ברית בין הבתרים ונגזר על אברהם שזרעו יהיה גר בארצות זרות ועד ליום יציאת מצרים. במשך התקופה הזאת בני ישראל ישבו במצרים עצמה רק 210 שנים ואת 220 השנים הנותרות הם בילו במקומות אחרים, ובכלל זה גם בארץ כנען אותה הם היו אמורים בסופו של דבר לרשת.

טוב שיהיה. מי אנחנו שנתווכח עם רש"י? נסכים שמנין 430 השנים מתחיל מברית בין הבתרים וניפרד לשלום עד לסתירה הבאה. אבל רגע, הסתירה הבאה בעצם כבר כאן: את הפסוק 'וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת' רש"י הצליח להתאים לפסוק 'וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה' רק על ידי חלוקת 430 שנות הגלות לשתי תקופות שונות: תקופה אחת בת שלושים שנים שנמשכה מברית בין הבתרים ועד שלאברהם נולד 'זרע' ותקופה שניה בת של 400 השנים שהחלה ביום לידתו של יצחק, זרעו של אברהם, והסתיימה ביציאת בני ישראל ממצריים. הבעיה היא שהחלוקה הזאת אינה מתיישבת עם פסוק מפורש אחר:

וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ.

(בראשית כא:ה)

ולו רק משום שאם יצחק נולד שלושים שנה אחרי שאברהם כרת בארץ ישראל את הברית המפורסמת הרי שבעת כריתת הברית אברהם עדיין לא נכנס לשנתו השבעים ואין שום אפשרות שהוא היה כבר בן 75 כמתחייב מהפסוק:

וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהֹוָה וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן.

(בראשית יב:ד)

האם אברהם יכול להיות גם בן שבעים וגם בן שבעים וחמש בעת ובעונה אחת? האם מישהו התבלבל? האם יש טעות בחישוביו של רש"י? התשובה היא כמובן לא רבתי! אברהם לא יכול להיות גם בן שבעים וגם בן שבעים וחמש, אף אחד לא התבלבל ורש"י, כמובן, לא טעה. כיצד, אם כן, ניתן ליישב את הסתירה? האם יש מוצא מהמבוכה?

תרגול הפרשנות בשיטת 'עשה זאת בעצמך'

אם ברצוננו להיכנס לנעליהם של פרשני המקרא עלינו לאמץ את הכלל הקובע שאין אף סתירה, מבוכה או בלבול שאי אפשר להחליק ולהעלים. נגזר מכך שגם לסתירה שזה עתה העלנו חייבים להימצא הסברים, סבירים יותר וסבירים פחות, שיתקבלו בברכה על ידי כל מי שמעדיף שלוות נפש על פני האמת. ההסברים הללו דורשים אמנם לא מעט אקרובטיקה פרשנית אבל בסופו של דבר חלק גדול מהם מסתמך על ה'חורים השחורים' שבטקסט המקראי, כלומר על שפע המידע שהכתוב בחר להשמיט מספרי התורה ולהפקיר לדמיונם וגחמותיהם של פרשנים חפצי טוב למיניהם.

אנו ננצל את הסתירה שנקרתה על דרכנו ונתרגל באמצעותה את מקצת הטכניקות הפרשניות ששימשו בעבר גם תרצנים גדולים ומנוסים מאיתנו. בתחילה נסכם את כל המידע שהמקרא בחר לחשוף לפנינו:

תרח מוליד את אברם, נחור והרן באור כשדים. (בראשית יא:כו-כח)

תרח לוקח את אברם, שרי ולוט ויוצא איתם מאור כשדים לארץ כנען. בדרכם הם מגיעים לחרן ומתישבים שם. (בראשית יא:לא)

האל אומר לאברם 'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ'. (בראשית יב:א)

אברם בן השבעים וחמש, שרי ולוט יוצאים מחרן ומגיעים לארץ כנען. (בראשית יב:ד-ה)

בעת שהותם בארץ כנען אנו שומעים סיפורים על רעב, ירידה למצרים, פרשיה לא נעימה עם פרעה, הפרדות מלוט, מלחמת חמשת המלכים, שביית לוט, ניצחון אברם והשבת הרכוש ללוט. (בראשית פרקים יב-יד)

אברם ואלוהיו כורתים את ברית בין הבתרים (בראשית פרק טו) והאל גוזר 'יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה' (בראשית טו:יג).

יצחק נולד לאברהם בן המאה (בראשית כא:ה).

בני ישראל חיו בארצות לא להם במשך 430 שנה, כפי שנאמר 'וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת'. (שמות יב:מ)

עתה ננסה למצא חור שחור דרכו נוכל להעלים את חמש השנים שמפרידות בין חישוביו של רש"י שמצא שאברם/אברהם היה בן 70 בעת שכרת עם אלוהיו את ברית בין הבתרים לבין הפסוק המפורש שמלמד שהוא היה לפחות בן 75 בעת שהגיע לארץ כנען. זה לא כל כך פשוט אבל חייבת להיות דרך להסביר את הסתירה, אחרת עוד נמצא את עצמנו כורתים במו ידינו את הענף עליו בחרנו לשבת. נחשוב רגע ... הא כן, מצאנו! איפה בעצם כתוב שאברהם לא יצא מחרן פעמיים, פעם ראשונה בגיל שבעים ופעם שניה בגיל 75. יופי, יש לנו פתרון! והוא יתחוור לכל אם רק נסדר את המאורעות בסדר הבא:

תרח מוליד את אברם, נחור והרן באור כשדים.

תרח לוקח את אברם, שרי ולוט ויוצא איתם מאור כשדים לארץ כנען. בדרכם הם מגיעים לחרן ומתיישבים שם.

אברם בן השבעים, שרי ולוט יוצאים מחרן ומגיעים לארץ כנען.

רעב, ירידה למצרים, מלחמת חמשת המלכים וכו'.

אברם בן השבעים כורת עם אלוהיו את ברית בין הבתרים ושומע את הגזירה 'יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה'.

אברם ופמלייתו חוזרים לחרן.

האל מצווה על אברם 'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ'.

אברם, עתה כבר בן שבעים וחמש, שרי ולוט יוצאים מחרן ומגיעים שוב לארץ כנען.

עשרים וחמש שנים לאחר השיבה לכנען, היינו, שלושים שנה לאחר כריתת ברית בין הבתרים, נולד יצחק לאברהם בן המאה.

מעולה. עתה לא נותר לנו אלא לנסח את התירוץ המבריק במונחים ימי-ביניימיים, ולהנחיל לדורות הבאים משהו בנוסח:

וצ"ל ששתי יציאות היו בפעם ראשונה כשהיה בן שבעים וילך אתו לוט ובאותה שעה נשבה לוט ואברהם כבש המלכים ומיד היתה ברית בין הבתרים כי כן נמי פירש"י גבי 'אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה'[כד] כל מקום שנא' אחר סמוך והיינו מיד שכבש המלכים ונמצא שלא היה כי אם בן שבעים באותו שנה ואחר ברית בין הבתרים חזר לחרן ושהה שם חמש שנים ויצא ועל אותה יציאה קא מהדר קרא 'וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן'[כה] וכן מצאתי בסדר עולם בפי' וזה לשונו אבינו אברהם היה בהפלגה בן מ"ח שנה וכשדבר הקב"ה עמו בין הבתרים היה בן שבעים שנה שנאמר 'וַיְהִי מִקֵּץ' וגו'[כו] חזר ובא לו לחרן ועשה שם חמש שנים שנאמר 'וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן'[כז] נמצא מהפלגה ועד שיצא אברהם מחרן כ"ז שנה עכ"ל. ואיציאה שניה קאי.

(דעת זקנים מבעלי התוספות על בראשית יב:ד)

או במילים אחרות:

מדובר בשתי יציאות: בפעם ראשונה כשאברהם היה בן שבעים ולוט הלך עימו ונשבה ואברהם ניצח את המלכים ומיד הייתה ברית בין הבתרים. רש"י (בעקבות דברי רב הונא בבראשית רבה מד:ה) פירש את הביטוי 'אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה' כמלמד שהמאורע המאוחר יותר התרחש מייד אחרי המאורע המוקדם יותר, כלומר, ברית בין הבתרים התרחשה מייד לאחר הניצחון על חמשת המלכים, כשאברהם היה עדיין בן 70 שנה, וזמן קצר ביותר לאחר מכן הוא חזר לחרן ושהה שם חמש שנים ויצא שנית לארץ כנען ועל יציאה זאת נאמר 'וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהֹוָה וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן'. חיזוק לכך מצאתי בספר 'סדר עולם' וזה לשונו: 'אבינו אברהם היה בעת בנית מגדל בבל בן 48 שנה וכשדיבר הקדוש ברוך הוא עימו בין הבתרים היה בן שבעים שנה שנאמר 'וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה'. חזר ובא לו לחרן ועשה שם חמש שנים שנאמר ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן נמצא מהפלגה ועד שיצא אברהם מחרן עשרים ושבע שנה עד כאן לשונו. ופעמים יצא מחרן לארץ כנען.

המקרא אמנם אינו מתאר שתי יציאות שונות ואינו קובע שאברהם ופמלייתו הצליחו להשלים את הרפתקאותיהם בכנען תוך פחות משנה אבל באותה מידה הוא גם לא מציין בשום מקום שהחבורה יצאה מחרן רק פעם אחת ושהמאורעות המתוארים בבראשית יב-טו ארכו יותר משנים עשר חודש. בקיצור, תנסה להוכיח שהפירוש הזה אינו מחליק את כל הסתירות – נראה אותך.

נותרה אמנם בעיה אחת קטנטנה: איך ניתן לטעון שכל הסיפורים על הירידה למצריים, ההפרדות מלוט, מלחמת חמשת המלכים וברית בין הבתרים התרחשו במהלך ביקור קודם בארץ כנען כאשר המספר האלוהי עצמו החליט לשבצם אחרי הציווי 'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ'[כח]? על פניו סדר המאורעות התמוה יכול להביך את חסרי הרקע אבל כל מי שקצת מבין בפרשנות מקראית יודע שזאת אינה בעיה אמיתית שהרי בארסנל הרבני קיים כלל יפה האומר: 'אין מוקדם ומאוחר בתורה'[כט] ובאמצעותו ניתן להעלים באופן אלגנטי את כל המבוכות שעלולות לנבוע משיבושי הכרונולוגיות שמציפים את כל הספרות התנכית. אם 'אין מוקדם ומאוחר בתורה' אזי הציווי 'לֶךְ לְךָ' לא בהכרח הונחת על אברהם לפני הביקור הראשון בכנען, כפי שעלול להשתמע לכל מי שעדיין חושב שסדרם של פסוקי התנ"ך אמור לחפוף את סדר התרחשותם של האירועים, ואין שום סיבה להניח שהוא לא נאמר לפני היציאה השנייה והאחרונה. עם כל הכבוד לנו, בורא העולם אינו חייב לסדר את פסוקי תורתו לפי הקפריזות שלנו ומותר לו, אם רק עולה הרצון לפניו, לסדר את האירועים שהוא מתאר בספרו הקדוש ללא שום התחשבות לזמן בו הם התרחשו בפועל.

אם פרשנות זאת נופלת מחוץ לתחום השגתו של מי שעדיין לא למד לצלול לעומקיה הבלתי נדלים של התורה אזי ניתן לנסות כיוון חדש שהוא אולי, במחשבה נוספת, אפילו קצת יותר הגיוני מהפירוש הקודם. מי בעצם אמר שאת הציווי 'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךּ'[ל] אברם שמע דווקא בחרן? אולי הוא שמע את הדברים עוד באור כשדים, לפני שהוא, אביו ובני משפחתו שמו את פעמיהם לארץ כנען[לא]? אם נניח שהאל ציווה על אברם לצאת מארצו וממולדתו עוד באור כשדים התמונה תראה פתאום הרבה יותר ברורה והכרונולוגיה הרבה יותר מסודרת:

אברם, בן השבעים, שומע את הציווי 'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ' (בראשית יב:א)

המשפחה המורחבת יוצאת מאור כשדים לכיוון ארץ כנען.

בדרך המשפחה עוצרת בחרן ושוהה בה חמש שנים.

בתום חמשת השנים הללו תרח, אביו של אברם, נשאר בחרן ואברם בן השבעים וחמש, לוט ושרי ממשיכים בדרכם.

רעב, ירידה למצרים, מלחמת חמשת המלכים וכו'.

אברם בן השבעים וחמש כורת עם אלוהיו את ברית בין הבתרים.

עשרים וחמש שנים מאוחר יותר נולד יצחק.

יופי[לב], הכל מסתדר. מנין 430 השנים מתחיל מיום שאברהם יצא מאור כשדים ולא מכריתת ברית בין הבתרים. אברהם יצא מאור כשדים בגיל 70 ומחרן בגיל 75 ויצחק נולד 25 שנים לאחר ברית בין הבתרים ולא 30 שנה כפי שרש"י ואנחנו חשבנו קודם. אמנם, עתה עלינו בלית ברירה לזנוח את המשמעויות שיצקנו לתוך המילה 'זַרְעֲךָ' בפסוק 'כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה'^{^[לג]} שהרי אם יצחק, זרעו של אברהם, נולד רק 25, ולא 30, שנים לאחר הגזירה אזי בני ישראל היו אמורים לשהות בגלות 425 שנים ולא 430 שנה כמשתמע מהפסוק 'וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת'^{^[לד]}. אבל לא נורא, לאלוהים הרי מותר להתנסח במליצות שיר ואין לייחס לכל דבריו רק את משמעויותיהם המילוליות. נניח שהביטוי 'וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם' מכליל בתוכו גם את חמשת השנים שאברהם בילה בחרן ונמשיך הלאה. הלא עוד רבה המלאכה שלפנינו.

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.

שמואל א' י:כג

שמואל א' י:א

שמואל א' י:יז-כה

מצודת דוד על שמואל א' יג:א

[ה]

דברים כ:ה-ז

[ו]

דברי הימים ב' כא:ה

[ז]

מלכים ב' ט:כד-כז, דברי הימים ב' כב:ח-ט

[ח]

מלכים ב' י:ו-ז

[ט]

מלכים ב' י:יג-יד, דברי הימים ב' כב:ח

[י]

מלכים ב' יא:א, דברי הימים ב' כב:י

[יא]

ראו הערך 'סדר עולם' בויקיפדיה והקש כאן להורדת הברייתא בפורמט PDF

מלכים ב' ג:א

מלכים ב' ח:כה

מלכים ב' ט:כד-כז

ראה המאמר 'מקום הולדתו של בנימין'

בראשית מו:יא

שמות ו:יח

שמות ו:כ

דברים לד:ז

דברים א:ג, דברים ב:ז, דברים ח:ב, דברים ח:ד, דברים כט:ד

בראשית טו:יג

בראשית לה:כז

שמות ו:ד

בראשית טו:א

בראשית יב:ד

שמות יב:מא

בראשית יב:ד

בראשית יב:א

פסחים ו:ב

בראשית יב:א

בראשית יא:לא

מסתבר שכל המוחות הגדולים באמת חושבים בצורה דומה – זהו בדיוק מה שהאבן עזרא ויוסף בכור שור אומרים בפירושיהם לשמות יב:מ.

[לג]

בראשית טו:יג

[לד]

שמות יב:מ

נקרא 13515 פעמים

תוייג

פריטים קשורים לפי תג

למאמר הבא ולקודם: « מקום זה או אחר משפחות במצוקה »

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

21 תגובות

קישור לתגובה רביעי, 13 יולי 2016 06:01 הוסף ע״י יצחק א
נ"ל שההסבר פשוט, שמואל אמר לשאול שיפגוש בקבוצת נביאים ויתנבא אתם ועי"ז "ונפכת לאיש אחר". והכתוב מונה לו משעה שנהיה לאיש אחר.
נ"ל שזו דוגמה יפה לכך שהכתוב לא מתייחס דוקא לגיח הביולוגי.
קישור לתגובה שני, 11 אוגוסט 2014 16:19 הוסף ע״י עדי אביר
אלחנן,

את התגובה לדבריך ניסחתי כמאמר ותוכל למצאו בכתובת הבאה:

http://www.1vsdat.org/index.php?option=com_k2&view=item&id=970:%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8-%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%95-%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9A-30714&Itemid=207

עדי אביר
קישור לתגובה חמישי, 31 יולי 2014 16:59 הוסף ע״י עדי אביר
ד"ר שילה, או, אלחנן, אם יותר לי,

לכבוד הוא לי שחוקר בעל שיעור קומה כשלך יתייחס לאחד ממאמריי. לצערי הנושאים שהעלת אינם מוכרים לי ועלי להשקיע מעט זמן בלימודם. בכוונתי לענות לך ביתר אריכות אבל תשובה מחייבת תדרוש ממני כמה ימי הכנה. לפיכך אודה לך אם תואיל להמתין עד לסוף שבוע הבא בתקווה שעד אז אוכל להתייחס ברצינות למאמר אליו הצבעת ולתגובך למאמר זה.

עדי אביר
קישור לתגובה רביעי, 30 יולי 2014 23:11 הוסף ע״י אלחנן שילה
עדי שלום

אני באופן אישי סובר שהאסכולה של ישיבת הר-עציון (שייסד הרב מרדכי ברויאר) היא אפולוגטית, ראה מאמרי בקישור זה:
http://www.academics.co.il/Articles/Article17125.aspx
אבל אי אפשר להגיד שאין התייחסות לסוגיית ביקורת הנוסח בפרק החמישי בספרו של הרב אמנון בזק, בספרו 'עד היום הזה'.

אלחנן שילה
קישור לתגובה רביעי, 30 יולי 2014 12:22 הוסף ע״י עדי אביר
אלחנן,

ארון הספרים היהודי מוצף ברבבות ספרים שנכתבו על ידי רבנים מכל קצות הקשת והמחפש יימצא בו כמעט כל דעה אפשרית, ובכללן גם דעות ריאקציונריות, דוגמת זו של ר' רפאל בירדוגו שאת שמו, לצערי, מעולם לא שמעתי.

מלחמתי אינה ברבנים היותר נאורים שמוכנים להתפשר עם ההיגיון אלא עם הרבנים הפונדמנטליסטים שתמיד יקדשו כל מילה ואות וזיז. האם אתה מכיר ולו רב פונדמנטליסטי אחד שיסכים עם הרב בירדוגו שלתנ"ך התגנבו שיבושי מעתיקים? להערכתי אין היום רבנים כאלו ולכן הרב בירדוגו, אם דבריו הובנו כהלכה, מחזיק בדעת מיעוט ממנה ראוי להתעלם.

עדי אביר
קישור לתגובה רביעי, 30 יולי 2014 11:47 הוסף ע״י אלחנן שילה
קביעתך שפתרון של תיקוני נוסח "מעולם לא ימצא את דרכו למחשבתם של הפרשנים ושאר גדולי ישראל" איננו נכון מבחינה עובדתית וראוי שתתקן זאת למען האמת והיושר, למרות שזה מקלקל את הראיה הדיכוטומית של שחור/לבן, רבנים פרימטיביים לעומת חוקרים.
ר' רפאל בירדוגו כותב: ""ואפשר שבהעתקה שהעתיק הסופר היה כתוב מספר השנים מטושטש [...] והמעתיק העתיק 'בן שנה' " ["שאול במולכו"]
פירוש זה מובא אצל עמוס פריש, "הערכה מחדש של פרשנות המקרא היהודית במאות הט"ז-הי"ט", מחקרים במקרא ובחינוך (תשנ"ו) עמ' 132.
קישור לתגובה שלישי, 07 ינואר 2014 22:04 הוסף ע״י עדי אביר
שמואל,

אדרבה, באתר תגלה לא מעט התכתבויות והחלפת דעות שהסתיימו ברוח טובה אבל גם לא מעט התכתבויות ודיונים בהם צד אחד חש שעליו להגן על הדת שלו. למרבה הצער, למגיני האמונה הגדולים יש לעיתים יכולת ביטוי מאד מוגבלת ואין ביכולתם לשחרר את תיסכולם אלא באמצעות קללות, איומים ושפת ביבים. באתר זה אני פחות או יותר מצליח לרסן את ההתלהמות אבל אם תיכנס לערוץ שלי ביו-טיוב תוכל להחשף למבחר ניבולי הפה של אלו שחושבים שאמונתם מצדיקה כל ניסוח בהמי.

http://www.youtube.com/user/adiabir1/videos?view=0&sort=p&flow=grid

עדי אביר
קישור לתגובה שלישי, 07 ינואר 2014 21:48 הוסף ע״י שמואל
תודה!

לצערנו יש לא מעט שיבושים בעולם החזרה בתשובה. למה אי אפשר להישאר חלוקים אך גם ידידים?
קישור לתגובה שלישי, 07 ינואר 2014 21:41 הוסף ע״י עדי אביר
שמואל,

אתה צודק. קבל את התנצלותי. הייתי צריך לכתוב 'מקצת המתחזקים' וברשותך אתקן את דבריי כבר עתה.

עדי אביר
קישור לתגובה שלישי, 07 ינואר 2014 21:37 הוסף ע״י שמואל
עדי,

נעלבתי ממך, אני חוזר בתשובה ולא מסכים עם דעותיך אבל לעולם לא אעלה על דעתי להשתמש בכזו שפה. מדוע אתה מכתים ציבור שלם?
קישור לתגובה שלישי, 07 ינואר 2014 21:14 הוסף ע״י הכוס של האימא של מי שהימציא תאתר הזה
************
הערתו של עדי אביר:

כעניין שבשגרה הייתי מוחק הערה בה הכותב מתנסח בשפת ביבים אבל להערכתי התגובה הזאת מדגימה כמעט בשלמות את עולמם הרוחני של מקצת המתחזקים ולכן החלטתי להשאירה. למעוניינים: הבחור שלח את הפנינה מהכתובת: 80.179.233.38 (IP).

************

יבני זונות גוים מקבלים בתחת אזה אתר מזיין בתחת הפוך תישרפו אמן מי שהבן זונה הזה עשה תאתר הזה כושילאמאמו יממחזר על אבאשך בן זונה שרלילה
קישור לתגובה רביעי, 10 אוקטובר 2012 05:34 הוסף ע״י דע מה שתשיב לעצמך
כל קורא מבין לבד שדניאל בלס כתב הררי מלל, אך תשובה פשוטה לשאלה שהעלת במאמר אודות השיבוש הברור שבפסוק זה, לא נתן.

מה ניתן כבר לצפות ממחב"ת עלוב, שהאמת ממנו והאלה? הרי הוא ומחב"תים עלובים כדוגמתו, משקרים ללא בושה, ומניחים שקוראיהם לא ישימו לב לכך. אין כמעט מאמר או קליפ שהם הוציאו לאור, שאיננו מלא בשקרים, שגיאות גסות, הוצאת דברים מהקשרם, ציטוטים מומצאים, בורות אינציקלופדית, חוסר הבנה מרהיב, כתיבה רשלנית, טעויות לוגיות בסיסיות, וכן הלאה. רק פתיים מאמינים לדבריהם, כי הפתי, כידוע, יאמין לכ דבר. מי שמקדיש ולו טיפת מחשבה וטיפת מחקר לבדוק את דבריהם, מיד רואה את הררי השקר והאיוולת שיוצאים מתחת ידם. הם, מסתבר, מעולם לא שמעו על הפסוק הדורש "ומדבר שקר תרחק!", או, אפשר, שהם מאמינים שהמטרה (החזרה בתשובה) מקדשת את כל האמצעים (כולל שקרים נלוזים ומרהיבים).
קישור לתגובה שני, 05 ספטמבר 2011 08:56 הוסף ע״י עדי אביר
משה,

תודה על תגובתך אבל מניין אתה יודע שלהתגלות על הר סיני היו מאות אלפי עדים? האם שמעת זאת מאביך ששמע מאביו וכך הלאה עד דור מתן תורה או שפשוט קראת את זה בתורה?
קישור לתגובה שני, 05 ספטמבר 2011 00:49 הוסף ע״י משה
לייק להרב דניאל בלס
ראשית ההבדל בין יהדות לנצרות שהנצרות היה צו עד אחד ואילו היהדות היה לו מילוני עדים במעמד הר סיני
כך גם האיסלם יש לו עד אחד ששמו מוחמד
קישור לתגובה חמישי, 01 ספטמבר 2011 15:31 הוסף ע״י עדי אביר
דניאל בלס שלום וברכה,

הגיון פנימי הוא דבר מאד חמקמק, לעיתים רואים אותו ולעיתים לא. בתגובה שלך אני לא כל כך הבחנתי בו. בא נראה אם אני צודק.

להערכתי אתה טוען:

1. ספרי התנ"ך נכתבו והועתקו בהקפדה יתרה.
2. היהודים ראו בהם כתבי קודש.
3. מי שמבין זאת מבין גם שהפסוק 'בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ ... אינו יכול להיות טעות סופר.
4. הפסוק שבא מייד אחריו אינו מותיר ספק על מעמדו ההיסטורי בעם כי תיאורים היסטוריים וגיאוגרפים כאלו לא נכתבו כלאחר יד או מתוך שינה.
5. פרשני המקרא ידעו להתפעל מהמאמץ ההיסטורי והדקדקני והבינו שמי שכתב את הפסוקים הללו לא כתבן ללא ידיעה, ולא זלזל בהן כפי שאני נוהג לעשות.
6. אני מזלזל כי איני מסוגל להבין את גודל היצירה העומדת לפני.
7. איבדתי את היכולת הבסיסית ביותר של חוקר - להבין. אני יודע, אך לא מבין.

למעשה אני מסכים לחלוטין עם חלק מטיעוניך. יהודים רבים באמת למדו משחר ילדותם, או מעת חזרתם בתשובה, שהתנ"ך נכתב על ידי האלוהים או בהשראתו ולכן הוא כתב קדוש ולא יכולות ליפול בו טעויות סופר. הם, כפרשני המקרא, אך לא כמוני שרק יודע ולא מבין, דווקא כן מבינים את גודל היצירה ומתפעלים מהמאמץ ההיסטורי והפרשני. השאלה היחידה היא מה עושים עם כל האנשים שלא עברו את שטיפת המח המתאימה והם עדיין חושבים שהתנ"ך נכתב על ידי בני תמותה? האם יש לפסול את דעותיהם רק משום שהם מנסים להבין את התנ"ך ללא עזרתם של פרשנים מגמתיים שתמיד ימצאו בו רק הטוב, היפה, הגדול, העמוק והמחנך?

ידידי, אינכם בעלי הבית של התנ"ך ואיש לא העניק לכם מונופול על פירושו והבנתו. לכם נדמה שהתנ"ך הוא אלוהי ולי לא. זה לא אומר שאני לא מבין את מה שאמרת או את ההגיון הפנימי של דבריך. זה רק אומר שאני לא מקבל אותם. זה לא אותו דבר. לא כל מה שאתה אומר הופך בהכרח לאמת מוחלטת ומחייבת שכל מי שאינו מקבלה בהכרח לא מפגין 'אפילו שמץ של הבנה או הזדהות עם ההגיון הפנימי של הדברים'. אדרבה, בדבריך לא זיהיתי הבנה יתרה עם 'ההגיון הפנימי' של דברי. אם תוותר קצת על ההתנשאות שמאפיינת את כל החרדים שחושבים שהם הבעלים הבלעדיים של האמת האלוהית האחת, היחידה והמוחלטת ותניח שגם לאחרים יש 'אמיתות' משלהם אולי נצליח להגיע להידברות. בכל מקרה, לא הייתי ממליץ לך להמתין עד שאני אראה את האור ואבין את ההגיון הפנימי של דבריך. זה עלול לקחת הרבה מאד זמן.

אתה צודק בדבר אחד: אני באמת מכליל את כל לובשי השחורים ורואה בהם קבוצה זהה חסרת כל חשיבה עצמאית ודעות שונות. ההבדלים הדקים בין הקבוצות החרדיות השונות באמת אינם חשובים. בבסיס, החרדים תמיד מקבלים בעיניים עצומות את כל דבריהם של רבניהם הנערצים וכולם עד אחד פוסלים לחלוטין את ממצאי המדע, התובנות של הפילוסופים הגדולים והראיה ההיסטורית הבלתי-מוטה. כולם, כך נדמה לי, חוסכים מעצמם את הטרחה שבקריאת ספרות מחקרית, צפיה בסרטים דוקומנטריים, עיון בעיתונים לא חרדיים ושיטוט חופשי באינטרנט. למעשה, כשאני שומע על חרדי שמפגין חשיבה עצמית ומביע דעות הטרוגניות אני מייד מבין שהוא חזר בשאלה.

באשר לשקרי הצהובונים שמייחסים לרבנים את האמונה 'שעכברים וכינים יכולים להיווצר באופן ספונטני". אם לא שמעת על הרבנים שמאמינים ביצירה ספונטנית של יצורים חיים אני ממליץ לך לקרוא את המאמר שלי 'העכבר שנוצר מהאדמה'. להפתעתך תגלה שלא רק התלמוד, רש"י, רבי עובדיה מברטנורה, המאירי והרמב"ם נאלצו להודות שעכברים יכולים להיווצר באופן ספונטני מהאדמה אלא שהרבי מליובאוויטש עצמו הפשיל את שרווליו ונחלץ להגן על הסברה הזאת.

בין התגובות למאמר זה תמצא גם את תגובתו של מתן. בקש ממנו והוא יסביר לך כיצד הרבנים ושפוטיהם ממהרים לנכס לעצמם ולמצוא אסמכתאות בפסוקים כל אימת שהמדע מגלה אמיתות חדשות. מתן הביא לדוגמה את ספריו של ג'רלד שרודר. אם תרצה אביא לך רשימה ארוכה של שוחרי טוב נוספים שנסוי להראות שהיהדות האמינה מאז ומעולם בכל תורה חדשה שנחשפת על ידי המדע. בתלמוד עצמו תוכל לראות כיצד הרבנים מצאו את כל האסמכתאות הדרושות ל'גיורה' של הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית של אריסטו ותלמי. אם הנושא מעניין אותך קרא את פרק 'המדע היהודי' באתר.

אני מוריד את כובעי בפני הידע העדיף שלך בנצרות ובאסלאם. הייתי מודה לך אם תפנה אותי לספרות מתאימה כך שגם אני אוכל ללמוד על דתות אחרות ולהבין 'סוף כל סוף את ההבדל בין היהדות לשאר הדתות'. הספרים שבידי נכתבו על ידי חוקרים אובייקטיביים ולכן הם קצת מתרשלים בהצגת יתרונותיה של היהדות ולכן אשמח אם תשלח לי רשימת ספרים שכוללת גם כאלו שנכתבו על ידי סמכויות לא-תורניות. אל חשש, אני מסוגל לקרוא גם ספרים באנגלית.

את המושג 'זיופים מגמתיים' תבין טוב יותר אם תקרא את כל המאמרים בהם אני מראה כיצד הרבנים, בשיטות הדרש שהם המציאו, הצליחו לעוות את הפסוקים ולדרוש מהם את כל הסמכויות, הכיבודים וטובות ההנאה שהם העניקו לעצמם. תוכל להתחיל עם המאמר 'זכויות היתר של הרבנים'.

באשר לדיון המוצע. איני מרגיש כל רגשות אשם באשר לאופן בו הצגתי את עמדותי ואני מבטיח לך שהרבנים נוהגים לגמד ולהשמיץ את מתנגדיהם בצורה הרבה יותר בוטה ונחרצת. רוצה הפניות לספרות? גם לא כל כך הבנתי את ההבדל בין הדיון בו איני חפץ להתנצחות אותה אני, לדבריך, מחפש. כשתרד מהאולימפוס ותבין שגם לאחרים יש דעה לגיטימית תפסיק להתייחס לדעות שאינן עולות בקנה אחד עם שלך בתור 'התנצחות'. איני מקבל אף אחת מההנחות והאמירות שלך ולמרות זאת איני חושב שאתה רק רוצה להתנצח. אנא כבד גם את דעותי.

הצטערתי לשמוע שאינך רב. אנא תקן את אתר 'חדרי חרדים' שייחסו את המאמר 'האמת על ויקיפדיה' לרב דניאל בלס.

בברכה,

עדי אביר
קישור לתגובה חמישי, 01 ספטמבר 2011 09:11 הוסף ע״י דניאל בלס
בס"ד

שלום וברכה,

אני חש שהגבת רק בגלל שהיה צורך להשאיר תגובה, לתת תחושה שמילאת חלל ריק, אך טרם ראיתי אפילו שמץ של הבנה או הזדהות עם ההגיון הפנימי של הדברים, כאילו היה זה ממך והלאה.
במיוחד ראוי לציין את חיבורך הטרחני "לא באתי לקלל כי הקללות הן הנשק... לאינטרסים של הרבנים מאידך".
האם גיבוב מילולי שכזה מתייחס לנאמר, או אפילו נוגע לכוונה הידועה בביטוי הנפוץ "באת לקלל ויצאת מברך"?

ותגובות אלו חוזרות על עצמן שוב ושוב כפוליטיקאי שמרבה במלל אך מתחמק ממענה.
וגם טיעוני הקש חוזרים שוב ושוב ללא הירף...
האם כתבתי שתיאורים גיאוגרפיים מוכיחים את אמיתותם האלוקי של ספרי התנ"ך? או שאולי רק הסברתי בכך מדוע טקסטים אלו לא נכתבו בזלזול ולאחר יד כפי טענתך העיקרית לאורך כל המאמר?
החרדים מנסים לנכס? האם אינך שם לב לנימה דמוי-אנטישמית המכלילה את כל לובשי השחורים כקבוצה זהה חסרת כל חשיבה עצמאית ודעות שונות במגזר?
וגם לא חסכת בשקרי צהובונים: "הביולוגיה הרבנית מאמינה... שעכברים וכינים יכולים להיווצר באופן ספונטני" - טרם שמעתי על הרבנים שנתקלו בשאלה זו ופירשו שכינים נוצרים בצורה ספונטנית מעיפוש (מצד שני גיליתי להפתעתי בגמרא עצמה דיון במושג שהיה ידוע בתקופתם בשם "ביצי כינים", ואף פרשן התלמוד המוקדם ביותר רבנו חננאל תיאר פרייה ורבייה בכינים באותו עמוד עצמו).

וגם סתירות בדבריך - "את הקוסמולוגיה המודרנית הם עוד לא ניסו לנכס לעצמם" - לפני רגע חשבתי שחכמי ישראל חושבים שאנו חיים בעולם קטן מכוסה רקיע קשיח, ועכשיו אתה רוצה לטעון שהם גונבים את המדע המודרני? עליך להיות יותר עקבי עם הפרוטוקולים של זקני ציון. זה לא עובד ככה.

"לא ידעתי שהקוראן שוכתב מאות פעמים ושלברית החדשה עשרות אלפי גרסאות" - ואתה מכנסה עצמה נגד כל הדתות? עליך להכיר את הדתות לפני כן. אני חקרתי את הברית החדשה והקוראן ושוחחתי עם נוצרים ועם מוסלמים. אולי כאשר תלמד על דתות אחרות תבין סוף כל סוף את ההבדל בין היהדות לשאר הדתות.

"מאמצי אינם לשוא" - אני רואה שטרם הבנת את הטענה העיקרית בתגובתי, שאין ביכולת ביקורת המקרא להפריך את ההיסטוריה היהודית.

"אני מנסה לחשוף את הזיופים המגמתיים שעומדים בבסיסה של היהדות" - זיופים מגמתיים? אז שוב הרבנים הם זייפנים, שקרנים, נוכלים, שמנסים לשלוט בהמון העם ולהשתלט על העולם.

ואחרי שהתייחסת כל כך יפה לרבותי, ובצורה כל כך רצינית אל יהדות אבותינו, הנך עוד מבקש שאפתח את הדיון עימך? אינך רוצה דיון כי אם התנצחות, והאמת אינה סובלת ניצחון.
"ואשמח לענות על כל שאלה שתופנה אלי" - ברצינות, מדוע אתה חושב שרב הרואה כל כך הרבה דעות קדומות ורטוריקה מתנשאת ולעגנית, עוד ירצה לדון עמך בכובד ראש? גם איני רב.

לגבי טיעוניך במאמרים, הם אינם חדשים. זהו מיחזור של חומר עתיק עליו הגיבו רבים וטובים במאה השנים האחרונות. תוכל למצוא מענה והתייחסות מפורטת לכל טענותיך באתר "האקדמיה ליהדות":
http://akadamya.fav.co.il
נסה לקרוא את מאמריו על ביקורת המקרא.
מדבריך הבנתי שקראת רק הפרקים הראשונים של החוברת "שיחה גורלית" ולא הטרחת עצמך עד הסוף. נסה לחפש בגוגל את המילים "שיחה גורלית", אולי תשנה דעתך עם הקריאה.

בברכה,
דניאל בלס
קישור לתגובה רביעי, 31 אוגוסט 2011 21:37 הוסף ע״י עדי אביר
מתן,

רק בתור קוריוז: שרודר טען באחד מספריו שתורת היחסות מוכיחה שזמנו של האלוהים איזו זהה לזמן האנושי ולכן התורה מתארת אירועים שהתרחשו תוך שבוע אלוהי אחד אף שלבני אדם הם נראים כאילו הם התרחשו במהלך מליוני ואולי אפילו מליארדי שנים.

בדקתי את החישובים והוא צודק לחלוטין, אבל רק בתנאי שהאל מתרחק מאיתנו במהירויות שמתקרבות למהירות האור. האם אתה חושב שהוא כבר התרחק מספיק?
קישור לתגובה רביעי, 31 אוגוסט 2011 21:17 הוסף ע״י מתן
עדי, כבר מזמן נוכסו התיאוריות המודרניות של האבולוציה והמפץ הגדול אל התיאור התנ"כי של ספר בראשית (ג'ראלד שרודר), ומכניקת הקוונטים כדי לפתור בעיות פילוסופיות כבדות כמו הבחירה החופשית והבעיה הפסיכופיזית ורצונו של אלוהים וכדו'.
קישור לתגובה שני, 29 אוגוסט 2011 18:34 הוסף ע״י עדי אביר
ידידי הרב דניאל בלס,

לא באתי לקלל כי הקללות הן הנשק של החלשים שאינם מסוגלים להגן על דעותיהם ואמונותיהם בטיעונים יותר משכנעים. אני באתי לחשוף את המיתוסים, הזיופים, השקרים וההבלים עליהם מתבססת הדת היהודית והמאמר הזה הוא רק אחד בסדרה ארוכה שמראה את יסודותיה הרעועים של דת שהתמחתה בשטיפת מוחם של המאמינים הפשוטים מחד ובדאגה מתמדת לאינטרסים של הרבנים מאידך.

באותו אופן גם לא יצאתי מברך. אם נדמה לך שאפשר לפרש את דברי בצורה אוהדת זה רק בגלל שאתה מרכיב משקפיים רבניות ואינך מוכן לראות את האמת במערומיה.

אני מודה לך על החשיבה והזמן שהשקעת בהצגת טיעוניך והייתי רוצה להתייחס אליהם בפרוטרוט הראוי.

1) אני בהחלט קורא את התנ"ך 'מתוך סקרנות אמיתית' ולא שמתי לב לכך שכל מילה נכתבה בהקפדה יתרה. אדרבה, שמתי לב להרבה מאד ניסוחים מרושלים, השמטות, שיבושים, סתירות, מושגים לא ברורים וכדומה והתרשמתי שהפרשנים עצמם לא תמיד הצליחו לרדת לסוף כוונתו של הכותב, (ראה למשל את המאמר 'מכירת יוסף' בקטגוריה 'סיפורים משעשעים בפרק 'מבוכות תנ"כיות). באתר תמצא עוד דוגמאות רבות לחוסר ההקפדה של כותבי התנ"ך, עורכיו ומעתיקיו ואף שאני בטוח שכולם עשו מאמצים עליונים להבטחת אמינותו של הטקסט אני גם יודע שכולם היו גם בני אדם וכל בני האדם טועים לפעמים. אין מה לעשות.

אתה מצטט פסוק כמו 'וַיִּבְחַר לוֹ שָׁאוּל שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ עִם שָׁאוּל אַלְפַּיִם בְּמִכְמָשׂ וּבְהַר בֵּית אֵל וְאֶלֶף הָיוּ עִם יוֹנָתָן בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין...' ומתפעל מהתיאורים ההיסטוריים והגיאוגרפים שכביכול מוכיחים שהדברים לא נכתבו כלאחר יד ולא הועתקו מתוך שינה? האם אתה באמת רוצה שאצטט לך מתוך ספרות העולם אינספור תיאורים לא פחות יפים, לא פחות מדויקים ועם לא פחות פרטים היסטוריים וגיאוגרפיים? מה יוכיחו לך התיאורים הללו? שהיצירות של סופרים כמו דיקנס, טולסטוי, דוסטוייבסקי ודומיהם נכתבו על ידי האל או בהשראתו? יתר על כן, אפילו אם היהודים התייחסו לספרי התנ"ך ככתבי קודש כך התייחסו לכתביהם גם הנוצרים והמוסלמים. האם זה עושה הופך גם את הברית החדשה והקוראן לספרים שמתארים את האמת האלוהית?

2) אתה כותב 'פרשני המקרא ידעו להתפעל מהמאמץ ההיסטורי והדקדקני שאתה רואה כאן, והם מיד הבינו שמי שכתב את האמור כאן לא מיהר לכתוב ללא ידיעה, ובודאי שלא זלזל בכתבים אלה כפי שאתה עושה.' זה בהחלט נשמע הגיוני אבל למה זה צריך לעניין אותי? פרשני המקרא היו רבנים וככאלה היה להם עניין רב בשימור כל המיתוסים של הרבנים, ובכלל זה המיתוס על מקורה האלוהי וגדולתה של התורה. אם, כמוני, תצא מנקודת הנחה שפרשני המקרא היו לא יותר מבני אדם אינטרסנטיים שניסו לתרץ, להסביר, לפרש ולטאטא אל מתחת לשטיח את אינספור המבוכות שמצאו את דרכן לספרי התנ"ך אז תבין למה הם ידעו להתפעל מ'המאמץ ההיסטורי והדקדקני'. אם הם לא משקיעים כל כך הרבה משאבים בהתפעלות הם עוד היו כורתים את הענף עליו הם בחרו לשבת.

3) החרדים תמיד מנסים לנכס לעצמם את כל מה שהמדע והקדמה חשפו בפני האנושות ולכן אתה מוצא את עצמך מתנשא וטוען שלאתאיסטים 'אין את היכולת הפנימית להתפעל מהחוכמה של הביולוגיה והיקום'. הביולוגיה הרבנית מאמינה שכל המינים נבראו בבת אחת תוך ששה ימים לפני פחות מששת אלפים שנה ושעכברים וכינים יכולים להיווצר באופן ספונטני. האמונות הללו מנסות אולי להשגיב את הבורא ואין ספק שהן היו מצליחות לעשות זאת אלמלא הן היו שגויות לחלוטין. האל שאחראי לבריאת העולם, אם הוא קיים, לא עיצב את האדם מחמר ולא נפח באפו רוח חיים ובמקום זאת הוא העניק ליקום חוקי טבע מופלאים שבמהלך של מיליארדי שנים הפכו חלקיקים תת-אטומיים ליצורים תבוניים. זה השג גדול לאין ערוך מהמתואר במקורות היהודיים ומי שמבין זאת הם בדיוק האתאיסטים ושאר שוחרי המדע בהם אתה כל כך אוהב לזלזל.

למעשה, אם תחשוב על זה טוב תבין שמי שאוהב לגמד את האל זה דווקא אתם. המדענים מדברים על עולם שמשתרע על פני שלוש עשרה וחצי מיליארד שנות אור ואתם על עולם קטן שמכוסה ברקיע קשיח. המדענים מדברים על אינספור מיני חיים שהתפתחו במהלך מיליארדי שנים ואתם על כמה עשרות מינים שהצליחו להידחס לתיבת נח. המדענים מדברים על מיליארדי גלקסיות וסקסטיליוני כוכבים ואתם ממשיכים לטעון שהיקום נוצר רק עבור עם ישראל ושהוא סובב סביב כוכב הלכת הפצפון שהר המוריה נמצא במרכזו. אנא קרא את הפרק 'המדע היהודי' ותגלה בעצמך את הבורות, קוטן הראיה וגודל היומרות של הרבנים שבתקופת התנ"ך דבקו בקוסמולוגיה המיתולוגית של המזרח התיכון ובתקופה ההלניסטית בקוסמולוגיה הגיאוצנטרית של אריסטו והתוכן תלמי. את הקוסמולוגיה המודרנית הם עוד לא ניסו לנכס לעצמם אבל אל תתפלא אם יימצאו גם הפסוקים שיוכיחו שהמקורות היהודיים תמיד קיפלו בתוכם את כל תורת היחסות, התורה הקוונטית ותיאורית המפץ הגדול.

האמת היא שאתם הורגלתם לאכול 'מצלחות של זהב', היינו מהמיתוסים הרבניים שגורמים לכם להרגיש שהיקום נוצר רק עבורכם, עד שאיבדתם את היכולת הפנימית להתפעל מהחוכמה האמיתית של המדעים המודרניים. אם היית משיל מעליך את כל התעמולה הרבנית ולומד קצת פיזיקה, ביולוגיה, מתמטיקה, מטאורולוגיה, גיאולוגיה וכל שאר התורות המדעיות היית מגלה בעצמך היכן בדיוק נמצאת האמת ומי הם אלו שמנסים לסלפה לצרכיהם האינטרסנטים. ועשה לעצמך טובה - למד את המדעים מספרים שנכתבו על ידי אנשי מדע ולא על ידי גורמים תורניים.

4) לא ידעתי שהקוראן שוכתב מאות פעמים ושלברית החדשה עשרות אלפי גרסאות. אני גם לא ידעתי שהם מודים בכך ללא בושה. למעשה, לפי מיטב ידיעתי המוסלמים טוענים בחירוף נפש שבידם הגרסה האורגינלית וחוקרי הנצרות אמנם מכירים מאות כתבי יד של הברית החדשה, כל אחד עם שיבושי מעתיק פרטיים משלו, אבל אם תדבר עם פונדמנטליסטים נוצריים תגלה שכולם חושבים בדיוק כמוך וכמו מקבילך באסלאם.

שיבושי מעתיק אינם מפריכים את האמונה, הם רק שמים לצחוק את כל מי שחושב שהכתבים שלו נקיים מכל שיבוש. מה שמפריך את הדת הן הסתירות, השגיאות, הסיפורים חסרי השחר, ההשאלות מדתות אחרות, הרבדים המיתולוגיים ובעיקר השאיפה התמידית להעצים את סמכויותיהם, מעמדם ורווחתם של אנשי הדת. התנ"ך שלנו התברך בכל אלה בשפע. בתלמוד השפע הופך למבול.

5) ידידי, מאמצי אינם לשוא. אני מאמין שבסופו של דבר ניתן לפקוח אפילו את העיניים שהרבנים הצליחו לסמא בצורה מלאה ומוחלטת. האמת היא חזקה יותר מכל המיתוסים של הגורמים האינטרסנטיים שהצליחו לשטוף כל כך הרבה מוחות בעשרים השנים האחרונות. ההתעוררות הדתית שנבנית ממדיניות ההקצבות האוילית של הממשלה הקואליציונית אינה יכולה לשרוד לאורך זמן וכשהציבור יתחיל להתפכח הריאקציה תהיה קשה וכואבת.

ביקורת המקרא, אם כך ניתן אמנם לכנות את מאמצי החובבניים, היא רק אחד הכלים באמצעותם אני מנסה לחשוף את הזיופים המגמתיים שעומדים בבסיסה של היהדות. אני לא חושב שהמאמרים שלי יגרמו לאנשים כמוך לרוץ ולחזור בשאלה אבל אני בטוח שאם לא אצלך אז אצל אחד מחבריך עלול להתעורר קול קט של ספק. הספק, קטן וזניח ככל שיהיה, הוא נשק בעל עוצמות אדירות, למעשה אפילו נשק להשמדה המונית. כשהספק מנקר בליבך אתה רוצה לדעת את האמת וכשאתה רוצה לדעת את האמת אתה מתחיל לחקור ולברר אם יש בסיס לכל המיתוסים שהוריך ורבניך כפו עליך. אתה גם מוצא את עצמך קורא ספרים שלא סוננו בקפידה על ידי רבניך ומשוטט באתרים שלא קיבלו מהם תו הכשר. כשתעשה את כל זה אתה עלול לגלות את היופי והאמת שנמצאים מחוץ לחומות שהרבנים הציבו סביבך. די לי אם אפער סדק קטן דרכו תיכנס ולו קרן אחת לעולם החשוך והמנוון בו הם כולאים אותך. אני לא חושב שתוכל לעמוד בפני האור. קרא את המאמר 'ורדי ותהילים' וראה אם הוא לא מצליח לערער, ולו במעט, את שלוות נפשך.

כמוכם גם אני מנסה לקרב את בא הגאולה אבל בניגוד לכם אני לא מאמין שהיא תגיע בעקבותיו של משיח שרוכב על חמור לבן. את הגאולה יביאו ההשכלה, המדע, הקדמה, הדמוקרטיה, שלטון החוק, ערכי השוויון ויתר האמיתות שהאנושות החושבת בררה במשך אלפי שנים מתוך מוץ האמונה. דרך אגב, האם שמת לב לעובדה שהרבנים ממהרים לפסול את כל מה שאני מאמין בו? הוסף למרקחת את הציונות, להערכתי ההשג הגדול ביותר של העם היהודי, וקבל את קטלוג השנאות שכל נער חרדי לומד על ברכי אימו וכל חוזר בתשובה מטמיע במהלך שטיפת המח שהוא עובר.

6) אתה מגדיר את מה שאני עושה בתור 'ביקורת המקרא' ומייד אתה פוסל את תקפותה של הביקורת הזאת בתקווה שכך תשתיק גם אותי. אני מראה, במאמר אחר מאמר ובדוגמה אחר דוגמה את כיצד הרבנים, באמצעות הדרש והאגדה, עיוותו כל מציאות אפשרית ויצרו עולם מיתי בו רק הם ניצבים בראש הפירמידה. לשם כך אני לא זקוק לשום ביקורת מקראית. אני צריך רק אנשים עם ראש פתוח שמסוגלים לראות את המגמתיות ואת השאיפה לטובות הנאה אישיות שהרבנים מסתירים מאחורי המדרשים והאגדות בהם הם שוטפים את מוחך כל אימת שאתה לומד דף תלמוד.

7) ניכר בך שאתה או אחד מרבניך התעניינו קצת בביקורת הנצרות. חוקרי הנצרות קבעו להם כלל שאומר שאמירות וסיפורים שאינם מחמיאים לישו או לדוגמא הנוצרית חייבים בהכרח להיות נכונים. נראה לי שהחלטתם שהכלל הזה תקף גם לגבי היהדות. האם עלי להבין מכך שאתה חושב שחלקים מהברית החדשה הם בהכרח נכונים? חוץ מזה משפט כמו 'היהדות, בשונה מכל דת אחרת, אינה מסתירה ומטייחת טעויות' יכול לומר רק מי שבאמת מכיר לעומק את הדתות האחרות. האם אתה מומחה לנצרות ולאסלאם או שאת הסיסמה הזאת שמעת מאיזה שהוא רב שגם הוא מעולם לא טרח ללמוד את החומר לאשורו.

דניאל, עיינתי במאמר 'שיחה גורלית' והתרשמתי שאתה יודע להתנסח בצורה ברורה ורהוטה. פחות התרשמתי מהטיעונים שלך. עם זאת יש לי הצעה קונסטרוקטיבית. אני מבין שאתה רב ואני רק מניח שעמדותיך מייצגות את הדעות של זרם חרדי כלשהו. אני איני משתייך לאף קהילה מוגדרת (לאתר שלי הרי קוראים 'אחד נגד כל הדת') אבל אני בטוח שאוכל לייצג היטב את העמדה האנטי-רבנית. לי אין בעיה לחשוף את דעותי לביקורת ציבורית ואשמח לענות על כל שאלה שתופנה אלי. אם גם אתה אינך חושש להציג את דעותיך בפרהסיה ונראה לך שתוכל להשיב על שאלותי מדוע שלא נערוך דיון פומבי במסגרתו נעלה שאלות של דת ומדע, בריאה, מהות האל, התפתחותה של הדת היהודית, תפקיד הרבנים וכדומה. הא כן, אם תרצה נוכל לדון גם בבקרת המקרא.

בברכה,

עדי אביר
קישור לתגובה שני, 29 אוגוסט 2011 06:38 הוסף ע״י אבי
המילה שנשמטה אכך לא מפריכה את התורה, אבל היא מדגימה את חוסר ההגיון של הדובקים בה. במקום לקבל שיתכן שנפלה כאן טעות סבירה, הם ממציאים גיבובים של תרוצים שברור שאין להם קשר למציאות.
קישור לתגובה ראשון, 28 אוגוסט 2011 13:24 הוסף ע״י דניאל בלס
באת לקלל ויצאת מברך...

כל הקורא את התנ"ך מתוך סקרנות אמיתית (ולא מתוך שיעורי חובה בית ספריים) יבחין מהר מאוד שכל מילה ומילה נכתבה בהקפדה יתירה. הפסוקים לא נכתבו כהירף עין, כפי שאתה או אני כותבים כאן תגובה בפורום; הם נכתבו במגילות, והועתקו מילה במילה בדיו חי, באותיות מסוגננות ובמאמץ שלא תוכל לתאר.
היהודים באמת ובתמים ראו בכתבי הקודש - קודש, ולא התייחסו אליהם בזלזול אופייני של מעתיקי שמועות.

מי שמבין זאת, כבר יודע שהפסוק המופיע בראש פרק בספר שמואל אינו "טעות סופר" של אדם עייף או מהיר:
"בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל".
למעשה רק פסוק אחד אחרי זה מתוארים מקומות גיאורפים במאמץ מרשים שלא מותיר מקום לספק על מעמדו ההיסטורי בעם:
"וַיִּבְחַר לוֹ שָׁאוּל שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ עִם שָׁאוּל אַלְפַּיִם בְּמִכְמָשׂ וּבְהַר בֵּית אֵל וְאֶלֶף הָיוּ עִם יוֹנָתָן בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין..."
האם גם תיאורים היסטורים וגיאוגרפים אלו נכתבו לדעתך כלאחר יד והועתקו מתוך שינה?

פרשני המקרא ידעו להתפעל מהמאמץ ההיסטורי והדקדקני שאתה רואה כאן, והם מיד הבינו שמי שכתב את האמור כאן לא מיהר לכתוב ללא ידיעה, ובודאי שלא זילזל בכתבים אלה כפי שאתה עושה.

הזלזול שלך במפרשים לא נובע מחוסר הכרת הכתובים אלא מחוסר יכולת להתפעל ולהבין את גודל היצירה העומדת לפניך. מאותה סיבה בדיוק קורה שבחורים צעירים מכנים עצמם "אתאיסטים" כשאין להם את היכולת הפנימית להתפעל מהחוכמה של הביולוגיה והיקום, כמו ילד שרגיל לאכול מצלחות של זהב עד שאינו מכיר בצורך להכיר תודה להוריו, כך הם התרגלו להביט בטבע ובחיים כדבר רגיל ומובן מאליו. מסתבר שגם אתה נוהג להסתכל על הטבע ועל כתבי הקודש כמובנים מאליהן, בכך איבדת את היכולת הבסיסית ביותר של חוקר - להבין. אתה יודע, אך לא מבין.

ועוד נקודה למחשבה על "ביקורת המקרא":
הידעת שהקוראן שוכתב מאות פעמים בידי תלמידים? לברית החדשה עשרות אלפי גרסאות... והם עצמם מודים בכך ללא בושה. אך האם ידיעה זו הפריכה את דתם?
האם אתה באמת חושב לעצמך, שאם ספר שמואל העתיק שובש בהעתקת מילים או אותיות עד ימינו, הדבר משנה כהוא זה ממשמעותו ההיסטורית והדתית עבורנו? הרי הטענה לשיבושים לא היוותה מעולם תיגרה על דתות אחרות, אז מדוע אתה חושב שטעויות העתקה היו יכולות להכחיש את תורת ישראל?
טרם הבנת כי מאמציך הם לשווא? הרי עוד רחוקה הדרך מביקורת המקרא ועד לטענות מופרכות על המצאת משה רבינו, מעמד הר-סיני או ספר התורה. אז גם כל מאמריך ביחד לא יכולים לגרוע כהוא זה מאמונתו היציבה של שומר מצוות.
תוכל לכנות את נביאי ישראל וחכמינו בשמות רבים ולעגניים, אך לא שמעתי עדיין את חוקר המקרא שכינה אותם בשם "שקרנים". מי שקורא את התנ"ך והתלמוד כחוקר, כבר יודע מזמן שכותביהם לא חששו מביקורת, הם היו נאמנים לאמת עד קוצו של יוד, ולא חששו מתיעוד ההיסטוריה המביכה ביותר.
רק מסיבה זו אנו יודעים שיצחק אבינו אהב את עשיו הרשע יותר מיעקב, שמשה רבינו לא נכנס לארץ ישראל, שבני ישראל חטאו בחטא העגל, ושרבי עקיבא טעה לחשוב שבר-כוכבא הוא המשיח.
ורק כדי להסיר ספק - אין בדברים אלה כדי להסכים עם ביקורת המקרא או לתת לה יד או רגל בתורת ישראל. מי שלמד את ביקורת הביקורת של המקרא כבר יודע מדוע זו מבוססת על בורות רבה בהכרת התנ"ך (מסתבר שמאוד קל לפרש פסוק אחד מבלי להכיר את כתבי הקודש). בקר באתר "האקדמיה ליהדות" ותראה דוגמאות רבות לסילופים מעין זה.

אך אני טוען טענה אחרת לחלוטין: גם לו היה שמץ של אמת בביקורת המקרא, עדיין לא היה לה את היכולת להפריך את תורת ישראל, כשם שאין האמונה באיזה "תהליך אבולוציוני" יכולה להכחיש באמת את כוונתו של יוצר גאוני.
האם באמת חשבת לרגע שביקורת המקרא היתה יכולה להכחיש את התורה אילו היתה נכונה? וכל זה בגלל טענה לשיבושי אותיות או מילים?! הרי רמת העתקה שכזו לא נדרשה מדתות אחרות, ושיבושים כאלו לא היוו מעולם הכחשה לנצרות והאיסלם, אז מדוע אתה חושב שביכולתם להפריך את התנ"ך היהודי?

אני יודע למה... כי התרגלת לרמה האינטלקטואלית הגבוהה של היהדות, אשר בשונה מכל דת אחרת, אינה מסתירה ומטייחת טעויות, אלא מתמודדת איתן מזה אלפי שנים עם מיטב המקשים והמתרצים.

היהדות היא ככל הנראה הדת היחידה בעולם שמדקדקת כל כך בכתבי הקודש שלה, ודורשת מאמץ גדול כל כך בהעתקת כל אות והבנת כל פסוק. לדעתי לא תמצא עוד דת בעולם שהעבירה כתבים במשך למעלה מ-2000 שנה עם פחות "שיבושי אותיות", ועובדה שיהודים חזרו מכל קצוות עולם עם אותו ספר תורה מלא ומדוייק, כשכל השינויים מסתכמים בפחות מעשר מילים (ורובן באותיות אהו"י).
ברגע שאתה מודע לעובדה ההיסטורית הזאת, ועוד מודע למצבו הגלותי הקשה של עם ישראל באלפי השנים האחרונות, ומכיר ברמתם הביקורתית וישרותם של חכמי ישראל לדורותם, אתה גם יודע שהמסורת הועברה בנאמנות רבה עד עצם היום הזה, וכל אתרך לא יכול להזיז במילימטר יהודי שומר מצוות ולומד תורה.

נ.ב.
חפש בגוגל את המילים "שיחה גורלית". לדעתי זו חוברת קריאה-חובה בשבילך. תמצא בה דו-שיח תיאורטי בין אתאיסט שמת לא-לוהים, על קיומו ודתות אחרות.

בברכה,
דניאל בלס

חזרה למעלה

התגובות האחרונות

מסתבר שעגלתו של בעל הטור אינה ריקה כלל דווקא מלאה… נכתב ע״י גרי מנדלסון
רוטשילד, אולי תפסיק לבלבל לנו את המוח על צבא הטומאה… נכתב ע״י יוני
דיון חשוב על מצבו של צה"ל https://www.youtube.com/watch?v=LW7dKkXoQKg נכתב ע״י חילוני (מעגלתו של)
מני, בדקתי לעומק את טענתך ומצאתי שאתה צודק אך לא… נכתב ע״י עדי אביר
סדרת רעידות האדמה האחרונות בטורקיה וסוריה נגרמו בגלל משכבי זכר,… נכתב ע״י מני
אליהו, עקרונית אתה צודק. נ"ל שלאחר מחצית חיים אחת היחס… נכתב ע״י עדי אביר
לגבי הדוגמא של היחס ב100 חלקים, אם אני לא טועה… נכתב ע״י אליהו
שמעון שלום, אני מצטער אם הניסוחים שלי בלבלו אותך. הרשה… נכתב ע״י עדי אביר
מאמין לגמרי מה שכתבת על הרב זמיר בעניין העולם העגול… נכתב ע״י שמעון
תודה רבה על המאמר הזה. לא מצאתי עוד משהו מפורט… נכתב ע״י יובל
תודה לך, רחל. את מתארת בבהירות רבה את המצב העגום… נכתב ע״י רעיה בר-לב
משה דוד, הנה, יש לנו תחילתה של הסכמה. גם אני… נכתב ע״י עדי אביר
אני לא יודע אם אתה אפיקורס או משעומם אבל אני… נכתב ע״י משה דוד
עופר, מסכים אתך. אין שום רע בכל הדברים הללו. עדי… נכתב ע״י עדי אביר
מה רע באכילת חזיר? מה רע בפינוי התנחלויות גזעניות מחוץ… נכתב ע״י עופר