Skip to content

1VSDAT

רביעי, 31 מאי 2017 19:26

גזענים נמאסתם (יגאל בן נון)

דרג מאמר זה
(1 מדרג)

 

יגאל בן-נון: גזענים, נמאסתם

 

הארץ דעות

29.05.2017

 

 

http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.4137600

 

השכשוך האובססיבי במי המדמנה העדתיים יצא לרבים מן האף. ההקצנה הדתית והרגרסיה האתנית מעיקות על רוב אזרחי ישראל, שלמרבה הצער מקבלים תהליכים אלה כמעט בהכנעה, כאילו היו גזירה משמים. בהעדר חשיבה מדינית נאורה, האחריות למציאת תרופה לתחלואי החברה מוטלת על כתפיה של האינטליגנציה הישראלית. מן הראוי שזו תציב אלטרנטיבה רעיונית מיליטנטית לגזענות, ותקרא לאמץ ערכי מוסר ותבונה.

 

קולה השפוי של האינטליגנציה חייב לגבור על השיח הציבורי הנוכחי, השבוי בפופוליזם והנכנע לקול ההמון. האפשרויות ברורות: יש לבחור בין טיפוח השקפה אתנוצנטרית יהודית גלותית, לבין חברה ישראלית רב־תרבותית ומגוונת אתנית, הפתוחה לצורכי העתיד. בעולם הגלובלי של היום תהיה זאת טעות להיאחז בצורה עיקשת ביהודו־צנטריזם ובאירופו־צנטריזם.

 

בימים שבהם רגיונליזם וגלובליזציה דרים בכפיפה אחת, מדינות העולם הנאור מבססות את זהותן הלאומית על האזרחות. זהו מכנה משותף בסיסי, שמשתדל למנוע יצירת הייררכיה מפלה בין קבוצות שונות באוכלוסייה. מדינות אלה אוסרות על כל אזכור של מוצא אתני או השתייכות דתית במסמכים רשמיים או ציבוריים, ואף מגנות אזכורים כאלה כאשר התקשורת נדרשת להם.

 

הלאום הוא האזרחות והאזרחות היא הלאום. אם רק תעזו לומר בצרפת לאשה בשם רשידה שהיא ערבייה, היא תאשים אתכם בגזענות. היא צרפתייה, כמו כולם. מוצא הוריה או דתם אינם רלוונטיים לזהותה האזרחית. מסיבה זו לא ידוע היום מה מספרם של המוסלמים שחיים בצרפת, או מה מספרם של היהודים שחיים בארצות הברית. בישראל המצב הפוך: צעיר שחום עור המפגין נגד קיפוחו כישראלי, יוזכר תמיד כאתיופי.

 

מקצועני העדתיות

 

הפונדמנטליזם המזרחי מטיף לזהות עדתית ארכאית כתחליף לזהות אזרחית. האובססיה לאתנוצנטריזם מזרחי מובילה בהכרח לסגרגציה ולאפרטהייד. אין להקל ראש בתופעה: האידיאולוגיה המזרחית, שהתקשורת ששה לטפח כמוצאת שלל רב, יצרה מעין "תורת גזע ישראלית". זוהי תורה המבוססת על אקסיומה ולפיה קיים אנטגוניזם אינהרנטי בין אשכנזים באשר הם אשכנזים, לבין מזרחים עשוקים, ולכן היא מתעלמת מדעותיו של הפרט וממעשיו.

הטיעון השגור של מקצועני המזרחיות הוא "אני צודק כי אני מזרחי, אתה אשם כי אתה אשכנזי". כתוצאה מכך, המזרחי המקצועי דורש ייצוג במוסדות המדינה לא כישראלי, אלא על פי מוצאו האתני. לא כישוריו קובעים, אלא מוצאו, שהופך אותו אוטומטית לקורבנו של האשכנזי. מקורה של דרישה זו ברעיון האפליה המתקנת, אך השימוש המוצהר בה ינציח בהכרח סטיגמות.

 

כך ייווצרו שתי קטגוריות של בעלי תארים: אלה שקיבלו אותם בזכות ואלה שזכו בהם בחסד האפליה המתקנת. לאמיתו של דבר, אין צורך באפליה מתקנת. די לסלק את האפליה הקיימת, שמקורה בבורות ובדעות קדומות. פשעי הממסד בעבר כלפי אוכלוסיות חלשות אינם מצדיקים גזענות כלפי כלל הלא־מזרחים, ולא מצדיקים כפייה עדתית על מי שאינו מעוניין בה. לא פלא שהתביעה הקולנית למזרחיות חדשה החלה להנביט זרעי אשכנזיות שפסו מן העולם כבר בראשית תקופת היישוב החדש. בעולם של אימפריות רב־לאומיות, גלובליזציה רב־אתנית ושאיפה להומניזם כלל־עולמי, תופעת "המזרחים המקצועיים" היא צרימה מצערת בחברה הישראלית.

 

ההשתלטות המואצת של הדת על חיי המדינה אינה אלא חלק מבעיית האתנוצנטריות. הזהות היהודית נקבעת כיום על פי קריטריונים דתיים, אך המרכיב הדתי־האמוני נעדר ממנה. למרבה האירוניה, ישראלי יכול להיות חסר דת, אנטי־דתי או אף להמיר את דתו, ועדיין להישאר ישראלי. לא כך לגבי לא־יהודי, שרוצה לקשור את עתידו לישראל ולעמה: הוא יהפוך לישראלי רק אם יתגייר וימיר את דתו לדת, שרוב הישראלים אינם מאמינים בה.

 

לפי החלטות המדינה, יהדותנו אינה מבוססת על אמונה דתית אלא על מוצא אתני אגדתי מדומיין. מדינה המתקיימת על טהרת מוצא אתני מפוקפק הופכת לאתנוקרטיה ומסכנת בכך את התפתחותה. חד־אתניות עלולה להידרדר במהרה לגזענות. במדינות מתוקנות התגברו על הבעיה בכך שביטלו כל רישום של דת או מוצא אתני ("לאום" במושגי משרד הפנים) בכל מסמך רשמי, גלוי או חסוי.

 

בישראל לא נחוץ חוק לאום גזעני אלא חוק אזרחות הומני. אל לנו להתנהג כנבדלים מן החברה האנושית בעולם הגלובלי. אנחנו די חזקים כדי להפסיק להתנהג כגזע נבדל ולהפוך לעם נורמלי ללא סגרגציה אתנית, דתית ומגדרית. גם הלאום הישראלי אינו חזות הכל. לאומיות בעידן העכשווי אינה יותר מאשר מסגרת ארגונית ממוסדת, שמטרתה להוביל את אזרחיה ליתרונות המדעיים והכלכליים של ההשקפה הרב־אתנית שתאפיין בין השאר את המאה ה-21.

 

העולם הגלובלי הרב־לאומי והרב־אתני בו אנו חיים רחוק ממבטם של קובעי המדיניות. שרי החינוך והתרבות מתעלמים מן העובדה שאנו חיים זה מכבר במדינה ריבונית ורואים בעיני רוחם עיירה יהודית גלותית באוקראינה או בתוניס. המזרח עבורם אינו יפן, סין, אינדונזיה והודו שבמזרח אסיה וגם לא מזרח אירופה, אלא מרוקו ועיראק.

 

חלק לא מבוטל מאוכלוסייתה של מדינת ישראל שייך כבר לדור שלישי של מהגרים. אם רצה שר החינוך לתקן ליקויים בתוכניות הלימודים, היה עליו למנות ועדה של היסטוריונים ואנשי ספרות, שיעדכנו את ספרי הלימוד ויתאימו אותם למציאות חיינו, המשתנה בקצב מהיר. עדיף היה שימנה ועדה להוראת ההיסטוריה בכלל, בראייה אינטגרטיבית, ולא ועדה לדחיסה מלאכותית של נושאים עדתיים מזרחיים או אחרים למערכת המסתגרת הקיימת.

 

ועדת מומחים מסוג זה היתה לבטח מגיעה למסקנה, שיש לבטל את ההפרדה הארכאית בין היסטוריה של עם ישראל לבין היסטוריה כללית הפרדה שהונצחה בספרי הלימוד ואף באקדמיה. חינוך כזה ישמש מצע משותף בסיסי לכלל אזרחי המדינה, ללא הבדל עדה או דת. החינוך המשלים יכול להוסיף נושאים פרטיקולריים לפי הצורך או הדרישה.

 

לשבחה של מדיניות כור ההיתוך אפשר לומר, שהיא הצליחה לטשטש את המרכיב העדתי של ותיקי היישוב. פשעיה קשורים בעובדה שהיא יצרה גטאות חד־עדתיים רחוקים ממרכזי החברה והתרבות שבהן אמורים היו להיטמע המהגרים שזה עתה באו. במקום להתיך מהגרים מארצות מוסלמיות בתוך התרבות העברית המתעצבת, כור ההיתוך הפריד אותם ממרכזי התרבות וההשכלה, ויצר קטגוריה של ישראלים מנושלים, מנותקים ממרכזי הכוח וההשפעה התרבותיים, ההשכלתיים והשלטוניים. בערי הפיתוח יכלו לכל היותר להתיך מרוקאי ברומני שניהם עולים חדשים.

 

הגיע הזמן להסיר את המשקפיים המעוותים את מבטנו ולהסתכל על העולם בראייה עדכנית, כדי שצעיר ישראלי יצליח להתמודד בעולם שבו הוא עתיד להתפתח. יש להשתחרר מהשקפות אירופוצנטריות. האם אותו צעיר יכול להתעלם היום מתרבויותיהן של סין, הודו, יפן ודרום אמריקה? הוא יצטרך ללמוד על תהליך התהוותן של הדתות הגדולות שעיצבו את האנושות: הדת הפרסית, הפולחן המקראי, הולדת הנצרות, היהדות הרבנית, חיבור הקוראן, ההגות הבודהיסטית, תורת קונג־פו־דזה ותרבות המאיה.

 

הוא יידרש להכיר לעומק זרמים רעיוניים שטילטלו את ההיסטוריה האנושית: הלניזם, פוליתיאיזם, קפיטליזם, קומוניזם, ליברליזם והומניזם. חשוב שילמד על השינויים המכריעים באבולוציה של האדם: התהוות ההומו־ספיינס, גילוי האש, היווצרות השפות, מהפכת הכתב, המהפכות הכלכליות: החקלאית, התעשייתית, המדעית והדיגיטלית, והיווצרותן של מדינות הלאום.

 

על הישראלי להכיר ללא ספק את תרבויות המרחב התרבותי בו הוא חי: קורותיהן של מצרים העתיקה, שומר, אכד, אשור, בבל ובעיקר פרס ויוון. חשוב לדעת על מלכי ישראל ויהודה, על ביזנטיון, ואיך השפיעו על האזור הממלוכים, הצלבנים והעותמנים. איש תרבות בעולם הגלובלי יידרש לידע בסיסי בזרמי הגות פילוסופיים, מדעיים, אמנותיים וספרותיים עיקריים. זהו עולמו הרעיוני של כל אזרח בעתיד הקרוב.

 

הכותב חוקר את הגירת יהודי מרוקו

 

 

 

נקרא 722 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים